מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה לביטחון לאומי
בעקבות דיון מהיר
הכנסת העשרים וחמש
מושב רביעי
כ"ב בתמוז התשפ"ו
7 ביולי 2026
הצעה לדיון מהיר בנושא: "הטיפול בבקשות להכרה בפוסט־טראומה בקרב שוטרי ושוטרות ישראל והפיקוח על הליכי האבחון וההכרה" של חברי הכנסת מירב בן ארי, אפרת רייטן מרום, חילי טרופר, מיכל מרים וולדיגר, דן אילוז
הצעתם של ח"כים מירב בן ארי, אפרת רייטן מרום, חילי טרופר, מיכל מרים וולדיגר ודן אילוז
עיקרי הדיון בוועדה
ביום כ"ב בתמוז התשפ"ו, 7 ביולי 2026, התקיים בוועדה לביטחון לאומי דיון בהצעה לדיון מהיר בנושא: הטיפול בבקשות להכרה בפוסט־טראומה בקרב שוטרי ושוטרות ישראל והפיקוח על הליכי האבחון וההכרה, וזאת בעקבות החלטת נשיאות הכנסת מיום ז' בתמוז התשפ"ו, 22 ביוני 2026.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז אירועי 7.10.23, משטרת ישראל (להלן – המשטרה) נתנה דגש משמעותי לנושא בריאות הנפש בקרב השוטרים, והרחיבה באופן ניכר את המערך הקיים. במסגרת זו נוספו תקנים ותקציבים, הורחבו המענים הטיפוליים, ונפתחו מרכזי חוסן ייעודיים למתן מענה מניעתי ותמיכה בשוטרים המתמודדים עם אתגרים נפשיים.
הוועדה שמעה שמרכז לבריאות הנפש "שלוותה" - יחידת האבחון להלם קרב, שאליה הופנו בשנים האחרונות שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות ביטחון לצורך אבחון פוסט-טראומה, הפסיקה את פעילותה במאי 2026.
מטרת הדיון היא לבחון האם נדרשים שינויים מערכתיים, התאמות, תוספות משאבים או מענים נוספים, על מנת להבטיח לשוטרים המתמודדים עם אתגרים נפשיים טיפול מיטבי, מקצועי, רגיש ומותאם לצורכיהם.
נצ"מ ולרי שושן, קרפ"ר המשטרה, הציגה את השינויים שבוצעו במשטרה בתקופה האחרונה בתחום בריאות הנפש ואת המערך הרחב של המענים והסיוע הניתנים לשוטרים. בין היתר, מספר הקב"נים במשטרה הוכפל, זאת, גם על רקע החשיפה היומיומית של שוטרים לגורמי סיכון ולמצבים בעלי פוטנציאל להתפתחות פוסט-טראומה בעתיד, כחלק אינהרנטי מאופי המקצוע.
עוד ציינה, כי הוקמו 2 מרכזי חוסן ייעודיים, וכי מתקיים הליך להקמת 5 מרכזים נוספים, במטרה להעניק לשוטרים מענה מניעתי ופרואקטיבי. בנוסף, בוצע מיפוי של כלל יחידות המשטרה בהתאם לרמות החשיפה והסיכון של השוטרים, על מנת להתאים את המענים לצורכי השטח. המשטרה פועלת בשילוב עם מחלקת תנאי שירות ופרט, וכן מעניקה מענה מורחב גם למשפחות השוטרים.
גויסה פסיכיאטרית מומחית אשר מייעצת למערך בריאות הנפש במשטרה. בעקבות הפסקת פעילות המרכז לבריאות הנפש שלוותה, השוטרים מופנים לקבלת מענה פסיכיאטרי באמצעות גורמי טיפול מחוץ לארגון.
רפ"ק טלי אלוני, ר' צוות מרפאות ירושלים במשטרה, הציגה את מערך המענים בתחום בריאות הנפש וציינה כי קיימת פריסה ארצית של שירותים. מרכזי החוסן מהווים נדבך משלים למענה הטיפולי, ומעניקים לשוטרים כלים לחיזוק החוסן האישי, הגברת המודעות, פיתוח יכולת הביטוי וההתמודדות, לצד הקניית כלים לסיוע עצמי. עוד ציינה, כי במסגרת פעילותם מתקיימות הרצאות, קבוצות תהליכיות וקבוצות נושאיות, בהתאם לצורכי השוטרים.
במסגרת המענים הטיפוליים זכאים השוטרים ל- 15 טיפולים ללא עלות, וכן ל- 5 טיפולים נוספים בעלות מסובסדת.
סנ"צ מגי שקד, רמ"ד נפגעים במשטרה, ציינה כי חל גידול משמעותי במספר השוטרים הפונים למשרד הביטחון לצורך הכרה בזכויותיהם. לדבריה, למעלה מחמישית מהשוטרים בארגון הוכרו או מצויים בהליך הכרה מול משרד הביטחון.
עוד הדגישה, כי במשטרה מיושמת מדיניות המפכ"ל, וקיימת אחריות ארגונית ללוות כל שוטר שנשלח למשימה ולהעניק מעטפת שיקומית מקיפה, הכוללת ליווי ותמיכה לשוטר ולבני משפחתו.
מר גיא גלעד, ר' יחידת תביעות באגף השיקום במשרד הביטחון, ציין כי ב- 3 השנים האחרונות הוכרו כ־ 1,500 שוטרים ע" יאגף השיקום. לדבריו, למעלה מ־90% מהשוטרים הפונים להכרה אכן מוכרים בסופו של ההליך.
עוד ציין, כי בעקבות היקף הפניות מאז מלחמת "חרבות ברזל" פורסמה הוראת שעה, שבמסגרתה זכאים השוטרים למעטפת טיפולית מלאה, ללא הגבלה על היקף הטיפולים.
עוד ציין, כי תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 יצר הבחנה בין חיילי שירות חובה, משרתי מילואים, אנשי קבע ומקביליהם בכוחות הביטחון. לדבריו, בהתאם להסדר הקבוע בחוק, רק מי שמוכר כסובל מפוסט-טראומה מטופל במסגרת אגף השיקום במשרד הביטחון, בעוד שמי שמוכר בגין מחלות נפש אחרות מטופל כנפגע עבודה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, התייחס להפסקת שיתוף הפעולה עם המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", והביע תקווה כי שיתוף הפעולה יחודש.
מסקנות הוועדה
הוועדה מודה למציעים על העלאת נושא חשוב זה לסדר היום.
הוועדה מביעה הערכה רבה למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה על פועלם המקצועי והמסור בתחום, ועל המענה הניתן לשוטרים המתמודדים עם פוסט-טראומה ואתגרים נוספים.
שוטרים המתמודדים עם פוסט-טראומה חשוב שימשיכו לשרת ולבצע את תפקידם. יש לפעול לחיזוק המעטפת המקצועית, הטיפולית והארגונית הניתנת להם, במטרה לסייע להם להתמודד עם האתגרים ולאפשר, ככל שניתן, את המשך שירותם.
בתוך כך, יש להבטיח את המשך פעילותו המיטבית של מדור השמה במשטרה, אשר ממלא תפקיד מרכזי באיתור פתרונות מותאמים ובשילוב השוטרים בתפקידים מתאימים, תוך שמירה על יכולתם לתרום למערכת.
הוועדה תבחן אם יש מקום לקדם תיקון חקיקה לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט–1959, בכל הנוגע להבחנה הקבועה בו בין פוסט-טראומה לבין מחלות נפש אחרות ולהשלכותיה על הטיפול באנשי כוחות הביטחון.
הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא.
הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ב בתמוז התשפ"ו
7 ביולי 2026