איך חוק נולד?

חוק בישראל נולד בכנסת בתהליך בן כמה שלבים. הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת, עוברת קריאות במליאה, נדונה לעומק בוועדה הרלוונטית, ולבסוף מתפרסמת ב"ספר החוקים" שב"רשומות" — העיתון הרשמי של מדינת ישראל. רק אז היא הופכת לחוק מחייב.

1. 1

   הנחה על שולחן הכנסת

   ההצעה מוגשת לכנסת. מציעים אפשריים: חבר כנסת (הצעת חוק פרטית), הממשלה (הצעת חוק ממשלתית) או ועדה של הכנסת (הצעת חוק ועדתית). בשלב זה ההצעה רק "מונחת" — היא ממתינה לדיון ולהצבעה. רוב ההצעות הפרטיות נעצרות כאן.

2. 2

   קריאה טרומית

   "שער הכניסה" לתהליך החקיקה — אך רק להצעות חוק פרטיות. במליאה מתקיים דיון קצר והצבעה ראשונה. אם ההצעה עוברת, היא מועברת לוועדה הרלוונטית להכנה לקריאה הראשונה. הצעות חוק ממשלתיות וועדתיות אינן עוברות שלב זה.

3. 3

   קריאה ראשונה

   המליאה דנה בהצעה לעומק ומחליטה האם להעבירה לוועדה להכנת הנוסח לקריאות הבאות. הקריאה הראשונה היא ה"אישור העקרוני" של הכנסת לרעיון שבהצעה. מכאן ההצעה עוברת לעבודה רצינית בוועדה.

4. 4

   דיון והכנה בוועדה

   זה השלב המעמיק ביותר. הוועדה הרלוונטית (ועדת הכספים, ועדת הבריאות, ועדת החוקה ועוד) שומעת מומחים, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, ומגבשת את הנוסח הסופי של ההצעה. שלב זה יכול להימשך שבועות, חודשים, ולעיתים אף שנים. בסיומו הוועדה מגישה את ההצעה חזרה למליאה.

5. 5

   קריאה שנייה ושלישית

   המליאה מצביעה על כל סעיף בנפרד (קריאה שנייה) ולאחר מכן על ההצעה כולה (קריאה שלישית). שתי הקריאות מתקיימות בדרך כלל באותו היום, בזו אחר זו. אם ההצעה מתקבלת בקריאה שלישית — היא אושרה. עוד לא חוק מחייב, אבל ברור שזו השורה התחתונה של הכנסת.

6. ✓

   חתימה ופרסום — חוק מחייב

   לאחר אישורו נחתם החוק בידי יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה, השר הממונה על ביצועו ונשיא המדינה, ומתפרסם ב"ספר החוקים" — הקובץ שבו מתפרסמים חוקי הכנסת ברשומות, העיתון הרשמי של מדינת ישראל. מרגע הפרסום — או ממועד תחילה שנקבע בחוק עצמו — הוא הופך למחייב את כל הציבור.

מצבים אחרים

לא כל הצעת חוק מסיימת את המסלול. אלו המצבים הנפוצים שעוצרים את ההליך:

• ההליך נעצר — ההצעה הוסרה מסדר היום, ירדה להצבעה, או הוחזרה ליוזמיה.
• מוזגה — ההצעה אוחדה עם הצעת חוק אחרת בעלת תכלית דומה, והשתיים ימשיכו בתהליך משותף.
• פקעה — הכנסת התפזרה לפני שההליך הסתיים, וההצעה פקעה. אם עברה לפחות קריאה ראשונה, אפשר להחיות אותה בכנסת הבאה באמצעות דין רציפות; אחרת יש להגישה מחדש מתחילת המסלול.

סוגי החקיקה במאגר

• הצעת חוק — הצעה ליצור חוק חדש או לתקן חוק קיים. מסומנת כפרטית, ממשלתית או ועדתית, וזה המסלול שתואר למעלה.
• חקיקת משנה — תקנות, צווים וכללים שמתקין שר (או רשות אחרת) בסמכות שהעניק לו חוק ראשי. אינה עוברת שלוש קריאות, ומתפרסמת ב"קובץ התקנות" שברשומות.
• הצעה לסדר היום — בקשת חבר כנסת לקיים דיון נושאי במליאה. אינה הליך חקיקה, אך מבטאת את העניין הציבורי.
• שאילתה — שאלה רשמית של חבר כנסת לשר. השר חייב להשיב במסגרת זמן קצובה.
• ישיבות ועדה ומליאה — הפרוטוקולים והחומרים הנלווים לדיוני הכנסת.