חומר רקע
2
מ
חקר זה בוצע
ע"י מחלקת המחקר של ארגון "עד כאן-
צעירים למען ישראל(ע"ר)
."
.תודה גדולה לפעילי השטח שלנו שמסכנים את עצמם שוב ושוב כדי להוציא את האמת לאור
© כל הזכויות שמורות ל
עמותת
"עד כאן-
צעירים למען ישראל" ע"ר580615987
.
ת.ד4002
אריאל, מיקוד4070009
.
:אתר העמותהhttps://www.adkan.org.il/
:ליצירת קשר[email protected]
:תאריך עדכון
כסלו
"ה'תשפ
ג דצמ
בר
2022
עתידם של שטחי יהודה ושומרון נתון במחלוקת פנימית עזה בחברה הישראלית, מאז
שחרורם ב'מלחמת ששת הימים'. לאורך השנים ובמיוחד מאז הקמת הרשות
הפלסטינית על חלקי משטחי יהודה ושומרון, נוצר ואקום שלטוני-
,ישראלי
שהפלסטינים בעידוד ומימון מדינות אירופה והאו"ם מנצלים היטב לטובת קביעת
עובדות בשטח, שיהפכו ברבות הימים את הקמת המדינה הפלסטינית על כל שטחי
.יהודה ושומרון לעובדה מוגמרת
בעוד הישראלים מתווכחים ו
השלטון הישראלי
,מתרשל ומעלים עין מהנעשה בשטח
הפלסטינים פועלים במר ץ במספר תהליכים מקבילים כדי להקים את המדינה
.הפלסטינית
כמי שמסתובבים בשטח ורואים בעיניים את האיבוד היומיומי של שטחים נרחבים
לידי הפלסטינים, החלטנו לחשוף לציבור ולמקבלי ההחלטות את הפעילות
הפלסטינית המנוגדת להסכמים המדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית.
לאחר ש ראינו שמדינת ישראל מתקשה להתמודד עם המערכה על שטחיC
מול
.הפלסטינים, החלטנו להפסיק לשתוק, לקום ולעשות מעשה. התחלנו לחקור. לעומק
לקחנו על עצמנו דרך ארוכה, לעתים מסוכנת, עם מעט אמצעים, אך עם המון אמונה
.בצדקת דרכנו ויצאנו לדרך
בשנים האחרונות אנו פועלים בזירה הפלסטינית, באמצעים שונים כדי לחשוף את
.האמת
מחקר זה הינו המשך לפרסומים בנושאי ההשתלטות הפלסטינית שפרסמנו לציבור
.בחודשים האחרונים
3
תוכן עניינים
תוכן עניינים
................................
................................
................................
......................
3
תקציר מנהלים
................................
................................
................................
..................
4
מבוא
................................
................................
................................
................................
5
1
. המערכה על שטחC
................................
................................
................................
....
5
2
. ההיסטוריה של פרויקט הטאבו
................................
................................
....................
6
פרויקט הטאבו- הלכה למעשה
................................
................................
..........................
10
1
. הרשות להסדרת המקרקעין והמים................................
................................
.............
10
2
. תהליך הסדר המקרקעין הפלסטיני
................................
................................
.............
12
המשמעויות הלאומיות של הפרויקט בעיני הפלסטינים
................................
.........................
16
מעורבות בינלאומית
................................
................................
................................
.........
17
1
.
UN-HABITAT
................................
................................
................................
.....
17
א. פרויקט ראשון
................................
................................
................................
.....
17
ב. פרויקט שני
................................
................................
................................
..........
17
ג. פרויקט שלישי
................................
................................
................................
......
18
2
. הבנק העולמי
................................
................................
................................
...........
18
Real Estate Registration Project
................................
................................
...........
18
היקף מימון
................................
................................
................................
.............
18
טווח זמן הפרויקט
................................
................................
................................
...
18
3
. האיחוד האירופי................................
................................
................................
.......
20
א. מדיניות האיחוד האירופי
................................
................................
......................
20
.בAchieving Planning and Land Rights in Area C, West Bank
............................
21
המשמעות המשפטית של פרויקט רישום הקרקעות
................................
..............................
23
4
תקציר מנהלים
מאז שנת2012
הרשות הפלסטינית נמצאת במערכה מול מדינת ישראל על הריבונות בשטחיC
.
באמצעות מנגנון יעיל ורב זרועות הממומן על ידי האיחוד האירופי והקהילה הבינלאומית, הרשות
הפלסטינית בונה באופן שיטתי ומסודר את המדינה הפלסטינית גם על שטחיC
.
אחת הזרועות של תמנון ההשתלטות על שטחיC
היא פרויקט הטאבו הפלסטיני . הסדר
המקרקעין בטאבו הוא כלי חשוב שכן יכולת הבקרה והשליטה בקרקעות מאפשר בניה בהיקפים
לאומיים והיא מאיצה תהליכים כלכליים ברמה המדינתית. רישום הטאבו ורישום הבעלויות
ביהודה ושומרון החל בתקופת הכיבוש העות'מאני הבריטי הירדני עד שבשנת1968
עצרה ישראל
את הסדר המקרקעין, והוא לא הושלם עד היום. בעקב ות הסכמי אוסלו, מרשם הטאבו מתחלק בין
הרשות הפלסטינית שאחראית על שטחיA
ו-
B
ואילו ישראל אחראית על הרישום בשטחיC
.
מפאת חשיבות הנושא הקימה הרשות הפלסטינית ב -
2002
את רשות הקרקעות הפלסטינית
והתחילה פרוייקטים של הסדרת הרישום במימון הבנק העולמי בהיקף של לפחות6
.מיליון דולר
ב-
2016
נערכה רפורמה בתחום זה, הוקמה רשות חדשה ומקצועית– "
הרשות להסדרת המקרקעין
ו
המים "
א בר
שותו של מוחמד שראקה, ו התקבלה החלטה
ממשלת ית להתחיל לטפל בהסדרת
בעלוי ות על קרקעות בשטחיC
,
.דבר המפר את ריבונותה של מדינת ישראל ואת הסכמי אוסלו
בעקבות הרפורמה הואץ פרויקט הטאבו וקיבל מימון בהיקף של כ-
12.6
מיליון דולר מהבנק העולמי
לטיפול בשטחי A
ו-
B
, ו-
4.4
מיליון דולר מהאיחוד האירופי לטיפול בשטחיC
, כחלק מקידום בניית
מדינה פלסטינית גם על שטחים אלו. בנוסף, קיבלה הרשות הפלסטינית מממשלת טורקיה את
ארכי ון הקושאן העות'מאני ובו מידע רב ערך של רישומי בעלות על קרקעות מתקופת השלטון של
.האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל
הפרויקט מתממש באמצעות מנגנון מסודר ושיטתי הכולל משרדי רישום אזוריים וכ-
580
עובדים
המבצעים מיפוי בכל רחבי יהודה ושומרון . הפרויקט
מתוכנן להסתיים עד שנת2022
(אם כי המימון
לפרויקט מוקצה עד לשנת
2024
.)
עד לסוף שנת2020
הצליחו הפלסטינים לה
סדיר את
רישום
ה
בעלויות
כ על-
53
אחוז מכלל שטחי
יהודה ושומרון, כולל כאמור בשטחיC
.
לא רק שמדינת ישראל מתרשלת באחריותה להסדרת רישום הקרקעות בשטחיC
, אלא שהרשות
הפלסטי ,נית עושה זאת תחתיה כריבון בשטח
,ללא תיאום ואישור ישראלי
באופן שמאפשר לה יחד
עם המאמצים הנוספים שלה, להשתלט ולהפוך את שטחיC
ל ,חלק מהמדינה הפלסטינית העתידית
תוך קביעת עובדות פיזיות ומשפטיות בלתי הפיכות בשטח. מנגד, ישראל אינה עושה דבר כדי למנוע
את הפרת המשי לות שלה המנוגדת להסכמים עם הפלסטינים, ומאפשרת לפלסטינים להמשיך
.לפעול ללא הפרעה
על מדינת ישראל לפעול בשני מאמצים מקבילים :
•
למנוע את המשך הרישום הפלסטיני בשטחיC
יחד עם פעילות דיפלומטית לעצירת המימון
.המגיע מהאיחוד האירופי
•
ל קדם
הסדר מקרקעין
ישראלי בשטחיC
.
5
מבוא
1
. המערכה על שטחC
באוגוסט2009
פרסם סלאם פיאד, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית דאז, את תוכניתו להקמת
התשתית למדינה הפלסטינית, תחת הכותרת "מסיימים את הכיבוש, מק ,ימים את המדינה". זאת
לאור ההבנה כי 'הסכמי אוסלו' אינם משרתים עוד את הקמת המדינה הפלסטינית, והקהילה
.הבינ"ל מחפשת פתרונות יצירתיים להקמת מדינה פלסטינית
התכנית מהווה נסיגה פלסטינית מ'הסכמי אוסלו', והצבה של יעדים מעשיים לבניית מדינה בכל
שטחי יהודה ושומרון, כ ולל בשטחC
.
.גם הקהילה הבינלאומית הצטרפה לתכנית המהפכנית של פיאד
בשנת2011
התפרסם דו"ח של האיחוד האירופי שכותרתו 'שטחC
ובניית מדינה פלסטינית'. הדו"ח
מתריע על סגירתו של חלון ההזדמנויות לפתרון שתי המדינות לשני עמים, ותולה זאת בהרחבת
ההתנחלויות בשטחC
ובמנ.יעת גישה פלסטינית לשטח זה
על כן, מסקנת הדו"ח היא כי מאמץ בנייה משותף בשטחC
של הרשות הפלסטינית והאיחוד
.האירופי הוא בעל חשיבות עליונה לאפשרות קיומה של מדינה פלסטינית בר קיימא1
דו"ח זה על כלל המלצותיו הפך להיות הדירקטיבה לפעולה של האיחוד האירופי מכאן ולהב .א
דירקטיבה זו שינתה את מדיניות האיחוד ביחס למעורבות בשטחC
, מ"תגובה הומניטרית בלבד
"לפעולות לטווח ארוך המוכוונות פיתוח.
2
ב-5
ביולי2012
החליט הפרלמנט האירופי החלטה היסטורית3
על מדיניותו ביחס ליהודה ושומרון
ומזרח ירושלים. במרכז ההחלטה עמדה חשיבות פיתוח שטחC
כחלק מהמדינה הפלסטינית
העתידית. הלכה למעשה ההחלטה הייתה יריית הפתיחה לליווי אירופי ובינלאומי עתיר מימון של
התכניות הפלסטיניות להשתלטות על שטחC
.
ואכן, מ-
2012
עד שנת2020
הזרים האיחוד האירופי למעלה מ -
65
מיליון אירו4
על מנת לבנות מנגנון
יעיל ומשומן שיאפשר לרשות הפלסטינית להשתלט על שטחC
, ליטול את הריבונות מידיה של
:ישראל ולבנות עליו את המדינה הפלסטינית. המנגנון מורכב מכמה זרועות
1
C.pdf
-
Area
-
Report
-
bonn.de/downloads/EU
-
http://www.ipk
', עמ1 .
2 -
https://ec.europa.eu/neighbourhood
2_2012_en_ad_1_023776.pdf
enlargement/sites/near/files/c20126283_sm_palestine_part_
', עמ
2-1
.
3
https://www.adalah.org/en/content/view/7812
4 מניתוח של הסכמים עתידיים, עולה כי צפוי להיות מושקע סכום דימיוני של למעלה מ-2
מיליארד דולר עד
2030
.
6
א.
תכנון של כ-
120
תכניות בניה לישובים רבים בשטחC
,
5
יחד עם מנגנון ביצוע ויישום שלהם
.בשטח6
הבניה נעשית ללא אישורים של מדינת ישראל ועל כן האיחוד האירופי מעריך
שלפחות ב-
20
-
10
.אחוז מהמקרים יינתנו צווי הריסה למבנים7
ב.
מערכת משפטית של ארגונים אזרחיים הממומנים על ידי האיחוד האירופי ומדינות
אירופה, על מ
נת להיאבק בכלים משפטיים בניסיונות של ישראל לעצור את הבניה הלא -
.חוקית8
.לדוגמה, אגודת סנט איב9
ג.
השתלטות על שטחים חקלאיים בשטחיC
באמצעות 'איגוד הוועדות החקלאיות' שהוקם
.'על ידי פעילים של ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין10
ד.
מימון של ארגוני שמאל רד יקליים שעוזרים לפלסטינים בתמיכה ציבורית לפעילות הבניה
.הלא חוקית שלהם. לדוגמה, ארגון בצלם11
ה.
פעילות דיפלומטית ותקשורתית ליצירת לחץ על מדינת ישראל למניעת מימוש ריבונותה
והפעלת אכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית. לדוגמה, לחץ מוצלח של ממשלת הולנד על
ישראל לבטל צו הר
יסה בכפר ג'יב א-דיב ב-
2017
.
12
.לתמנון רב זרועות זה, מצטרפת זרוע נוספת והיא הסדרת הבעלות על קרקעות ביהודה ושומרון
זוהי זרוע חשובה שכן רישום הבעלות על קרקעות היא פעולה ריבונית של מדינה, ומעבר להיבט
,ההצהרתי שבכך, היא מאפשרת לקבוע מי שולט בקרקע, להקצות קרקעות
לסייע ללוחמה
המשפטית נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון ולסכל את ניסיונות האכיפה נגד הבניה הבלתי חוקית
בשטחC
. לפיכך, הרשות הפלסטינית הציבה לעצמה כיעד מרכזי לביצוע, את פרויקט הסדרת
הקרקעות–
.פרויקט הטאבו
2
. ההיסטוריה של פרויקט הטאבו
רישום הבעלויות על קרקעות ביהודה ושומרון החל בתקופת הכיבוש העות'מאני, המשיך בתקופת
.השלטון הבריטי ולאחריו בכיבוש הירדני. בתקופות אלו ניסו לעשות הסדר מקרקעין כולל
5
http://mdlf.org.ps/Document/reports/MDLF%20Annual%20Report%202017.pdf
', עמ92
.
במקור מצויין110
. ממידע שבידנו מצויים עוד לפחות8
.
6 הגוף המבצע הוא ה-
הקרן להלוואות ופיתוח עירוניThe Municipal Development and Lending Fund
(MDLF)
. גוף שהוקם בשנת2005
בהחלטת שרים של הרשות הפלסטינית, כישות משפטית עצמאית. מטרתו
לאפשר למקורות מימון המגיעים מהרשות ומתורמים להגיע באופן י( עיל אל מרכזי שלטון מקומיים(Local
government units (LGU)
הפועלים תחת המשרד לשלטון מקומי. בפועל הם מובילים בשיתוף האיחוד
האירופי, פרויקטים שונים של פיתוח–
אנרגיה, תשתיות וכד', כולל בשטחC
.
7 -
https://ec.europa.eu/neighbourhood
2_2012_en_ad_1_023776.pdf
enlargement/sites/near/files/c20126283_sm_palestine_part_
', עמ6.
8 -
https://ec.europa.eu/neighbourhood
2_2012_en_ad_1_023776.pdf
enlargement/sites/near/files/c20126283_sm_palestine_part_
', עמ6.
9
n10
\
045
\
880
\
18
\
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts
&fileName=18045880.N10&type=2
,
iety_of_st_yves
monitor.org/ngos/soc
-
https://www.ngo
/
10
monitor.org/ngos/union_of_agricultural_work_committees_uawc
-
https://www.ngo
11
https://www.btselem.org/savesusiya/hebrew/
,-
https://www.ngo
monitor.org/ngos/b_tselem
/
12 -
nederlands
-
sloopt
-
https://www.ad.nl/buitenland/israel
ff&mc_eid=c92a7f73f1
ontwikkelingsproject~abb0682c/?mc_cid=d75a34a9
7
מאז מלחמת ששת הימים, לא המשיכה מדינת ישראל את הסדר המקרקעין, והוא לא הושלם עד
.היום
כיום קיימים שלושה מרשמי טאבו מקבילים:, כאשר מעמדם הוסדר בהסכמי אוסלו
•
מרשם ירדני–
מעודכן עד לשנת1966
. כולל רישום על כ-
40%
מהשטח. ללא מעמד חוקי
;כיום
•
מרשם ישראלי–
מנוהל במנהל האזרחי. תקף משפטית בשטחיC
.; המרשם חסוי
•
מרשם פלסטיני–
מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית. תקף משפטית רק בשטחיA,B
.
גם כיום, חלקים גדולים מאוד משטחי יהודה ושומרון אין בהם הסדר מקרקעין (רישום סופי של
,הבעלויות). ברישומים העות'מאניים, הבריטים והירדנים לא היה רישום של הבעלויות על גבי מפות
והשטח לא חולק כ ולו לגושים וחלקות מסודרים, ועל כן גם בעלות היסטורית רשומה בשטח
.מסויים, עדיין לא תמיד מאפשרת לדעת מה הגבולות המדוייקים של השטח
בשנת2002
( הוקמה רשות הקרקעות הפלסטיניתPalestinian Land Authority
-
PLA
) שחלק
מתפקידיה היה להסדיר את נושא הקרקעות בשטחי הרשות הפ לסטינית ולבצע רישום מסודר
.שלהם
בשנת2005
יצא לדרך פרויקט רישום הקרקעות הראשון במימון הבנק העולמי וממשלת פינלנד
בהיקף של3
מיליון דולר והוא נמשך עד2009
.
13 במקביל לפרויקט הוכן ב -
2008
מסמך מפורט הנותן
.את הבסיס המשפטי לרישום14
במהלך2012
יצא לדרך הפרויקט השני בהיקף של3
מיליון דולר, גם הוא מומן על ידי הבנק העולמי
וממשלת פינלנד .
15
את התוכנית החלו בנפת רמאללה ובאזור ביתוניה והכפר בני זאיד. לאחר מכן
נערכו הסדרים באזור סלפית, בית לחם, והעיירה דורא שבהר חברון. התכנית ארכה כ-4
שנים אך
.נתקלה בקשיים ולמעשה התבטלה16
בעקבות הכשלון, הוחלט ברשות הפלסטינית לבצע רפורמה שנקראה "מפת דרכים לרפורמה במגזר
,"הקרקעות הפלסטיני17
.בשיתוף פעולה עם סוכנות יעוץ בינלאומית מאוסטרליה18
13
https://ieg.worldbankgroup.org/sites/default/files/Data/reports/westbankgazacpe.pdf
', עמ
164
.
14
http://www.husseini1.com/resources/file/publications/1273744294012/Legal%20Report,%20Pa
try
%20National%20Authority,%20Palestinian%20Land%20Administration,%20Minis
lestinian
%20of%20Planning,%202008.pdf
15
193162
-
insert
-
https://www.un.org/unispal/document/auto
/
16
-
Information
-
http://documents1.worldbank.org/curated/en/843211557420033758/pdf/Project
P168576.pdf
-
Project
-
Registration
-
Estate
-
Real
-
Sheet
-
Data
-
Safeguards
-
Integrated
-
ment
Docu
,
'עמ5
.
17 שם
18
-
land
-
palestinian
-
the
-
for
-
map
-
road
-a-
uity.com.au/news/developing
https://www.landeq
sector
/ .
8
כחלק מהרפורמה התקבלה בשנת2016
החלטה ברשות הפלסטינית להקים מוסד לרישום קרקעות
בנפרד מרשות הקרקעות הפלסטינית –
."שנקראה "הרשות להסדרת המקרקעין והמים19
ההחלטה
קיבלה תוקף בחוק מספר7
לשנת2016
.
20
,בנוסף הוחלט שמעבר לרישום קרקעות בשטחיA
ו-
B
תתבצע סקירת זכוי ות על אדמות בשטחיC
.
21
בשנת2017
:פרסמה הרשות הפלסטינית את התכנית הלאומית שלה2017-2022
National Policy
Agenda
. במסגרת התכנית הציבה לעצמה הרשות למטרה, לרשת את כל יהודה ושומרון במשרדי
רישום קרקעות, כדי לאפשר שימוש ברמה הלאומית בקרקעות וזאת באמצעות רישום וה סדרת
.בעלות על כל הקרקעות22
בהתאם להסכמי אוסלו, הרש"פ אינה יכולה לעשות הסדר מקרקעין בשטחיC
, אך בפועל היא עושה
זאת כחלק מהמאמץ שלהם לקבוע עובדות בשטח ולממש ריבונות על שטחיC
בדרך להקמת
.המדינה הפלסטינית על כל איו"ש
בינואר2020
פורסם
החליטה
שטורקיה
להעביר
לרש"פ עותק
הקושאנים
מארכיון
שמוחזק אצלה מאז
השלטון
ימי
כדי
העות'מאני,
לתמוך את המאמץ
הפלסטיני לבצע הסדר
ולהילחם
מקרקעין,
משפטית
.בהתיישבות23
הפסיקה בשנים האחרונות בבתי משפט ישראלים, נותנת מעמד משפטי לקושאנים על שטחים
שבמחלוקת, ועל כן מדובר בשינוי כללי מ שחק, כיוון שהקושאנים אינם נגישים לשלטונות
.הישראלים, ולא ניתן לקבוע את האותנטיות שלהם
19
-
Information
-
http://documents1.worldbank.org/curated/en/843211557420033758/pdf/Project
P168576.pdf
-
Project
-
Registration
-
Estate
-
Real
-
Sheet
-
Data
-
Safeguards
-
Integrated
-
Document
,
'עמ5
.
20
https://lwsc.ps/admin/uploads/pdf/279677.pdf
21
-
Information
-
http://documents1.worldbank.org/curated/en/843211557420033758/pdf/Project
df
P168576.p
-
Project
-
Registration
-
Estate
-
Real
-
Sheet
-
Data
-
Safeguards
-
Integrated
-
Document
,
'עמ8
.
22
https://planipolis.iiep.unesco.org/sites/default/files/ressources/palestine_draft_final_npa.pdf
,
'עמ14
.
23
https://www.aa.com.tr/ar/%1/1718631
,
https://paltimesps.ps/post/247964/%
,
https://www.alaraby.co.uk/%22%
9
הארכיון העות'מאני, מכיל עשרות אלפי
מסמכי רישום מקרקעין, בארצות
האימפריה העות'מאנית, ששלטה בארץ
ישראל בין השנים1516-1917
.
הארכיון מכיל288
ספרים אזוריים
בהם כ-
36
אלף דפים, המכילים נתונים
האימפריה
מתקופת
בעלויות
על
.העות'מאנית
העותק שהועבר לפלסטינים, נשמר
במוסד שנקרא "החייאת המורשת
והמחקר האסלאמי–
.ירושלים" (מת'אק), בעיירה אבו דיס שבמזרח ירושלים
.המסמכים כתובים בטורקית, ותרגומם נעשה על ידי מומחים פלסטינים
האחראי על
המסמכים העות'מאניים בקרן "מת'אק", מורד אבו סובח אמר: "הארכיון העות'מאני
."הוא חבל הצלה להוכחת בעלות על קרקעות ונדל"ן
יו"ר "מת'אק" חליל אל-
ריפאי אמר: "טורקיה מפמפמת אותנו בצורה חלקה עם כל המסמכים
שאנחנו רוצים. ממשלת טורקיה העבירה לפלסטין את הארכיונים בהנח יית הנשיא רג'פ טייפ
."ארדואן24
24
tr/ar/%D/1718631
https://www.aa.com.
10
פרויקט הטאבו-
הלכה למעשה
1
. הרשות להסדרת המקרקעין והמים
החל מאפריל2016
", עורכת הרשות הפלסטינית באמצעות "הרשות להסדרת המים והמקרקעין
ובמימון בינלאומי (במיוחד מהבנק העולמי) תהליך של הסדר מקרקעין בו עושים רישום בעלות
שיטתי על
כלל יהודה ושומרון, כולל שטחיC
. ההסדר נערך באמצעות סקרי קרקע, הכרעה
בסכסוכי בעלות, רישום שיטתי בטאבו והנפקת אישורי זכויות (לרבות ניירת ושטרי בעלות) בעבור
הפלסטינים. במסגרת פרויקט זה מבוצע תכנון עתידי של תכניות מתאר אזוריות ונערכת שמירה על
."אדמות ה"ווקף
למותר לציין כי לפלסטינים אין רשות לבצע ולנהל רישומים כאלו באופן עצמאי-
בשטחC
, הנתון
לשליטה ישראלית מלאה. למרות זאת, הם פועלים באופן נמרץ ויסודי למימוש הפרויקט, ומקדמים
במיוחד רישום קרקעות בשטחC
. מן הראוי לציין כי הרש"פ מודעת היטב לצורך העתידי
בהתמודדות
מול ישראל בעניין זה, ולפיכך יצרה פלטפורמה משפטית מעוגנת -
המבוססת בעיקר
.על חוקים ירדניים שונים
פרויקט רישום הטאבו הפלסטיני כולל הליך בן כמה שלבים: פרסום מקומי והזמנת הטוענים
,לבעלות להגיש מסמכים וראיות בפרק זמן קצוב, בדיקת הטענות והכרעת מחלוקות, רישום
ת שלום, ומחשוב (כולל מערכתGIS
והכשרת כלל העובדים ברשות להסדרת המים והמקרקעין
.)לעבודה עם מערכת זו
מבנה ארגוני של
הרשות להסדרת המקרקעין והמים הפלסטינית
2
.
תהליך הסדר המקרקעין הפלסטיני
בכל מחוז של הרש"פ נפתח משרד רישום מקרקעין האחראי על ביצוע
ההסדר באחריות'הרשות להסדרת המקרקעין והמים'
,הפלסטינית
.שממנה את ראשי המחוזות כאחראים על עבודת הרישום באזוריהם
.תחת כל משרד מחוזי ממונה הסדר האחראי על כפר אחד
נכון לס וף שנת2019
עבדו ברשות להסדרת המקרקעין והמים580
.פלסטינים
:שלבי התהליך הרשמי הוא כך25
1.
.מנהל ההסדר המקומי מודיע על הוצאת "צו רישום" באזור מסוים
2.
.לאחר קביעת התאריך, מפרסמים לתושבי האזור את תחילתו של ההליך
3.
תושבי האזור מתחילים בהגשת המסמכים על מנת להוכיח את בעלותם על האדמות, ומנהל
ההסדר מכין רשימת טענות בעלות לפי גוש וחלקה. במסגרת זו גם משרטטים את מפת
.הגושים והחלקות במקומות בהם אין כאלו
4.
אחרי שבודקים את טענות הבעלות של התושבים, מכינים רישום שנקרא טופס זכויות
ואותו תולים במשרד הרישום השייך לאותו אזור .
5.
ניתנת לתושבים תקופה של30
יום שבה הם יכולים לערער על רישום הזכויות לבית
.המשפט
6.
.לאחר דיון בהתנגדויות מוציא מנהל ההסדר רישום זכויות סופי שמאושר ע"י שופט
7.
.אותו רישום נשלח למנהל שעל פיו מכין רישום סופי
8.
נשלח רישום למשרדי הרישום השונים שמוציאים מסמכים בעלות ל בעלי האדמות אחרי
.שהם משלמים את האגרות
על-
פי הערכת הרשות, העבודה של רישום קרקעות צפויה להסתיים בשנת2022
.
בעמוד הבא: מפת יהודה ושומרון עם חלוקה לסטטוס התקדמות הרישום בכל אזור, נכון לסוף שנת
2019
25
https://www.courts.gov.ps/details_ar.aspx?id=JnuwW8a10469283aJnuwW8
:מפה ממוקדת של הסטטוס הרישום באזור ג'נין
נכון ל אמצע2021, השלימה הרשות את עבודה הסדר המקרקעין בשטח של כ -
80
,כפרים פלסטינים
הליך ההסדר בעיצומו בשטחם של כ-
150
כפרים נוספים מתוך סה"כ כ-
330
.כפרים וערים
הרשות להסדרת המקרקעין והמים ברש"פ פרסמה
שבין השנים2020-2016
הם השלימו את הסדר
המקרקעין בהיקף של43
6,
1,095
דונם.
26
מתוכם נכון למרץ2020
לפחות150,817
דונם בשטחיC
.
(לשם השוואה כל הבניה הערבית תופסת שטח של כ-
80,000
.)דונם27
יש לציין כי לפחות חלק נוסף
26
A%D9%82%D8%B1%D9%8A%D8%B1%202020.p
https://lwsc.ps/admin/kcfinder/upload/files/%D8%A
df
', עמ17
.
27
-
bank
-
west
-
the
-
in
-
issues
-
land
-
palestines
-
in
-
habitat
-
un
-
of
-
issue
-
https://gltn.net/download/second
published/?wpdmdl=15953&refresh=61e4192f015671642338607
-
newsletter
משטחC
., כנראה שכבר כלול במרשם הירדני בנוסף, באוקטובר2020
דווח על פרוייקט
רישום של
70,000
.דונם נוספים באזור בית לחם וחברון28
יחד עם1,914,193
דונם שכבר נרשמו בעבר על ידי ירדן, הרי שהמרשם הפלסטיני מכיל3,009,836
דונם מתוך יעד של5,654,271
.דונם שהם בפועל כל שטחי יהודה ושומרון
29
לפי נתון זה, המרשם
הפלסטיני מכיל כ-
53
אחוז מש .טחי יהודה ושומרון
.היקף המרשם הירדני והיקף היעד הסופי של הפרויקט30
מפת היקף רישום עדכנית2016
-
2020
31
28
https://unhabitat.org/sites/default/files/2020/10/lots_4_and_5_sow_english_30102020.docx
', עמ2 .
29
https://lwsc.ps/admin/kcfinder/upload/files/%D8%A7%D9%84%D8%AA%D9%82%D8%B1%
A%202019.pdf
D9%8A%D8%B1%20%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%86%D9%88%D9%8
', עמ
75
.
30
.שם
31
https://lwsc.ps/admin/kcfinder/upload/files/%D8%AA%D9%82%D8%B1%D9%8A%D8%B1%202020.p
df
', עמ17
.
המשמעויות הלאומיות של הפרויקט בעיני הפלסטינים
מראיונות עם מוסא שקארנה ,ראש הרשות להסדרת המקרקעין והמים הפלסטינית לשעבר,
שנערכו
במאי
ו בדצמבר2018
,
:עולות הנקודות הבאות32
-
החשיבות של הקמת המוסד לרישום הקרקעות הוא
מניעת
.מכירת הקרקעות ליהודים
-
שטחיA
,
B
,
C
.הם כולם שטחים פלסטינים
-
שטר
הטאבו
הפלסטיני
הוא מסמך
משפטי-רשמי ,ש ימנע
מכירת אדמות ללא פיקוח, ו לאחר השלמת
הרישום
בכל
אזור, העסקאות במקרקעין יהיו מפוקח
ו ת ברשות
.המקרקעין
-
על מנת להתגבר על,הפרעות צפויות מצד השלטונות הישראלים הם עובדים בשטח
בימי
שבת וחגי
ישראל, ו הם רוכשים צילומי אויר של המקומות הנמצאים ממערב לגדר
ההפרדה
.על מנת לסרוק שטחים שאין להם גישה אליהם
-
למרות ש הרשות קיבלה אזהרה והוראה לעצור
את ה רישום בשטחC
,הם המש
י כו ללא
הפרעה כלשהי .
בראיון נוסף עם השופט מוסא שקארנה מתאריך2018
-
12
-
05
:הוא אמר את הדברים הבאים33
"התחלנו בעבודת רישום הקרקעות במטרה לשמור על האדמה, על ידי הוכחת הבעלות על הנכסים
והנפקה לאזרחים של תעודות רשמיות על בעלותם - "טאבו", ולמ נוע העברת קרקעות על ידי אישור
כל זכות של בעליו האמיתי, ולמנוע מכל אדם להעביר נכסים שאינם שלו מלבד נכסיו ונכסיו של
משפחתו. אנו מאבטחים זאת ברישום הנכסים על שם בעליהם. לכן, כל אזרח יהיה מחויב להסדיר
את הזכויות לרכוש, או למשכן את
התייחסות
באמצעות
אדמתו
רשמית ברשות המקרקעין, אחרת
".בעלותו בטלה מבחינה משפטית
כלומר, הסדר המקרקעין הפלסטיני
יוצר מחוייבות של בעלי הקרקעות
בטאבו
בעלות
רישום
לבצע
הפלסטיני למרות שאין לו תוקף
משפטי מבחינת הסכמי אוסלו
מחשש
הישראליות,
והרשויות
32
MqSSIuag_A&feature=youtu.be
-
https://www.youtube.com/watch?v=
,
https://www.youtube.com/watch?v=4SLApltX7Co&feature=youtu.be
33
http://www.alquds.com/articles/1543755178093860600
/
שיאבדו את זכויותיהם. כך נוצרת דינמיקה של התיי תרות מרשם הטאבו המנוהל במנהל האזרחי
.הישראלי
מעורבות בינלאומית
1
.
UN-HABITAT
UNHABITAT
היא סוכנות של האו"ם האמונה על פיתוח והסדרה של יישובים ובכלל זה ביהודה
ושומרון. הסוכנות משמשת כמעין ציר מתווך בין גורמי מימון, והיא מיישמת בפועל את הבניה
בשטח בשיתוף עם הרשות הפלסטינית והרשויות המקומיות. מוקד מרכזי עבור הסוכנות הוא
הפיתוח הפלסטיני של שטחיC
, על בסיס ההבנה של הרשות הפלסטינית בדבר החשיבות של השטח
.והיותו בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית העתידית34
.גם בנושא רישום הקרקעות מהווה הסוכנות גורם מרכזי בקידום הנושא
הי א מעניקה ליווי פיננסי
וארגוני
לרשות
להסדרת קרקעות ומים
מראשית הקמתה במרץ
2016
.
35
זה
ליווי
בחלקו
מתבטא
בהסכמי מימון כגון עם
,האירופי
האיחוד
וחלקו בפרויקטים של
ארגונית
פעילות
:והדרכתית
א. פרויקט ראשון
הכשרת עובדים של הרשות להסדרת קרקעות ומים, למיפוי בשטחיC
של זכויות בקרקע ברמה
גבוהה. נובמבר-
דצמבר2017
.. היקף מימון לא ידוע36
ב. פרויקט שני
מימון נסיעה של עובדים מהרשות להסדרת קרקעות ומים בפברואר2018
37
לכנס הקרקעות הערבי
.הראשון שהתקיים בדובאי. המימון הגיע מהאיחוד האירופי. היקף מימון לא ידוע38
34
-
manager
-
ault/files/download
https://unhabitat.org/sites/def
files/IAB%20Report%20on%20Area%20C.pdf
', עמ8
.
35
-
west
-
the
-
in
-
issues
-
land
-
palestines
-
in
-
habitat
-
un
-
of
-
issue
-
https://gltn.net/download/second
english/?wpdmdl=15968&ind=1588747755625
-1-
issue
-
lished
pub
-
newsletter
-
bank
', עמ1.
36
.שם
37 e-a-
u
-
dubai
-
in
-
2018
-
february
-
28
-
26
-
conference
-
land
-
arab
-
first
-
https://gltn.net/the
/
38
-
west
-
the
-
in
-
issues
-
land
-
palestines
-
in
-
habitat
-
un
-
of
-
issue
-
https://gltn.net/download/second
english/?wpdmdl=15968&ind=1588747755625
-1-
issue
-
ed
publish
-
newsletter
-
bank
', עמ2.
ג. פרויקט שלישי
הפלסטיני
האדמות
בכנס
תמיכה
בדצמבר
שהתקיים
הראשון 2018
ברמאללה39
ונועד בין היתר לקדם את
נושא זכויות על מקרקעין ביהודה
ושומרון, כולל בשטחיC. המימ ון הגיע
מהאיחוד האירופי. היקף מימון לא
.ידוע40
2
. הבנק העולמי
Real Estate Registration Project
מטרת הפרויקט: בשנת2018
פרסם הבנק העולמי דו"ח על הכלכלה הפלסטינית בו קבע את
החשיבות של רישום הקרקעות בשטחיA
ו-
B
. הרישום אמור להסדיר את הבעלויות של נדל"ן מה
ש.צפוי להזניק את הכלכלה הפלסטינית שחלק מהמנגנונים שלה מבוססים על החזקות נדל"ן41
.בעקבות כך, פרסם הבנק את פרויקט רישום הנדל"ן
היקף מימון
12.6
מיליון דולר, מחולקים לשלושה תחומים42
:
•
הסדר מקרקעין בשטחיA
ו -
B
–
7.8
.מיליון דולר
•
מודרניזציה של רשות הקרקעות הפלסטי נית– 4
.מיליון דולר
•
ניהול וליווי הפרויקט–
800
.אלף דולר
טווח זמן הפרויקט
בין השנים2020
-
2024
.
39
conference
-
land
-
international
-t
firs
-
their
-
hold
-
to
-
https://gltn.net/2019/01/03/palestine
/
40
40
-
the
-
in
-
issues
-
land
-
palestines
-
in
-
habitat
-
un
-
of
-
issue
-
s://gltn.net/download/second
http
english/?wpdmdl=15968&ind=1588747755625
-1-
issue
-
published
-
newsletter
-
bank
-
west
41
-
Information
-
http://documents1.worldbank.org/curated/en/843211557420033758/pdf/Project
P168576.pdf
-
Project
-
Registration
-
Estate
-
Real
-
Sheet
-
Data
-
Safeguards
-
Integrated
-
Document
,
'עמ4
.
42
'שם, עמ7
.
3
. האיחוד האירופי
א. מדיניות האיחוד האירופי
בשנת2018
פרסם האיחוד האירופי החלטה על אימוץ מדיניות אסטרטגית לבניית מדינה פלסטינית
על בסיס קווי המתאר של התכנית הלאומית הפלסטינית לשנים2017-2022
. דגש מרכזי הושם על
פיתוח שטחיC
:והישובים הפלסטיניים שבתוכו43
כחלק מפיתוח שטחיC
, הדגיש האיחוד מתוך התכני ת הלאומית הפלסטינית
מספר עקרונות
:לפיתוח ובהם44
•
מאמצים משפטיים לחיזוק הריבונות הפלסטינית בשטחיC
.
•
.רישום קרקעות
על בסיס זה, הגדיר האיחוד האירופי את מיפוי הזכויות בקרקעות בשטחיC
:כיעד להשגה45
במקביל לעקרונות אלו מגדיר האיחוד האירופי את הרשות להסדרת המקר ,'קעין והמים כ'בעל עניין
קרי כיעד לקבלת חלק מהמימון עבור פיתוח שטחC
,
זאת מכיוון ש:"הרפורמה במגזר הקרקעות
היא יעד מהותי בשטחC
."
46
43
-
https://ec.europa.eu/neighbourhood
enlargement/sites/near/files/c_2018_7933_palestine_aap_2018.pdf
', עמ2-3.ה מיספור הוא לפי
)מספר הדפים שבקובץ כולו. (בקובץ ישנם מספר חלקים שלכל אחד מהם מספור משלו
44
'שם, עמ46
.
45
'שם, עמ57
,
59
'. פירוט היעדים ראה עמ82
-
83
.
46
'שם, עמ47
.
רישום הקרקעות יאפשר לייצר עמדת כח מול הרשויות הישראליות. זאת באמצעות הנפקת אישורי
בעלות לבעלי הקרקעות שאותם הם יוכלו להציג
.לרשויות47
המימון המוקצב עבור נושא הקרקעות לא מוגדר בנפרד אלא הוא חלק מתקציב בסך של29,828,867
.אירו המוקדשים למימוש המדיניות האסטרטגית
.בAchieving Planning and Land Rights in Area C, West Bank
48
:מטרת הפרויקט
שיפור החוסן הכלכלי של קהילות פלסטיניות בשטחיC
באמצעות תכנון כלכלי
מרחבי,
יחד עם מיפוי זכויות קרקע. במקביל לכך, לחזק את יכולת המוסדות הפלסטיניים לתת
מענה לצרכים
של קהילות .אלו
הפרוי
קט מ וח :לק לשניים
א. הכנה של תכניות מדיניות עירונית כלל ארצית עבור מדינת
פלסטין ,
בשיתוף עם המשרד לשלטון
.מקומי
ב. השלמת רישום המקרקעי
ן
ביהודה
מידע
מערכת
ובניית
ושומרון
המתאימה לפרויקט זה. יבוצע בשיתוף
עם הרשות להסדרת המקרקעין והמים
( ועם רשת הגלובלית לכלי קרקעThe
Global Land Tool Network -
GLTN
)ל
ששייכת -
UN-
HABITAT
.
49
47
'שם, עמ50
.
48
-
project
-
palestine
-
to
-
support
-
million
-4-4-
extends
-
https://www.un.org/unispal/document/eu
release
-
press
/
49
gltn
-
https://gltn.net/about
/
היקף המי :מון4.4
מיליון דולר , מתוכם3.4
.מיליון דולר עבור רישום הקרקעות50
יעד הרישום הוא
כ-
70,000
.דונם באזור בית לחם וחברון, שם אין רישום ירדני51
:טווח זמן הפרויקט החלק הראשון
בין השנים
2019-2021
.
החלק השני
בין השנים
2019-2023
.
50
https://lwsc.ps/admin/kcfinder/upload/files/%D8%AA%D9%82%D8%B1%D9%8A%D8%B1%202020.p
df
', עמ50
.
51
sites/default/files/2020/10/lots_4_and_5_sow_english_30102020.docx
/
https://unhabitat.org
', עמ4,2
.
המשמעות המשפטית של פרויקט רישום הקרקעות
סקירה משפטית מאת עו"ד אנדריי ורשצ'גין52
הדין באזור-
כללי
1.
)"כללי המשפט הבינלאומי שמנחים את כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן: "האזור
כלולים בהוראות התוספת לאמנת האג בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשה משנת1907
(להלן: "תקנות האג"). ההוראה המרכזית הרלוונטית לעניין סמכויות החקיקה של הכוחות
התופסים את האזור היא תקנה43
:, הקובעת כדלקמן
“The authority of the legitimate power having in fact passed into the
hands of the occupant, the latter shall take all the measures in his power
to restore, and ensure, as far as possible, public order and safety, while
respecting, unless absolutely prevented, the laws in force in the country”.
2.
יש לציין, כי לימים נתפסה הוראה זו בפסיקה הישראלית, כ"הוראת על" כללית, הקובעת הסדר
נ .ורמטיבי הפורש כנפיו על מכלול מקרים53
3.
כללי המשכיות תחולת המשפט שהיה בתוקף בעת כניסתם של כוחות צה"ל לאזור אינם מונעים
כשלעצמם מכנסת ישראל מלקבוע הוראות בעלות תחולה אקסטרה-
טריטוריאלית, אשר יביאו
להחלתו של חוק ישראלי גם בתחומי האזור54
ואולם, כל עוד לא התבצעה ,החלה כזו באופן מפורש
.אין לחוק ישראלי תחולה באזור55
4.
באופן זה, הדינים שהסדירו את נושא רישום הזכויות במקרקעין במרשמי המקרקעין המשיכו
לעמוד בתוקפם. הדבר נכון הן לדיני המקרקעין המהותיים (כגון חוק הקרקעות העות'מאני, משנת
1274
להיג'רה (שנת1858
ללוח השנה הגרגור 'יאני) או חוק הפיכת הקרקעות מסוג מירי למולכ, מס
41
לשנת1953
) והן לדינים הנוגעים להליכים הביורוקרטי של רישום הזכויות (כגון חוק רישום
'נכסי דלא ניידי שלא נרשמו קודם, מס6
לשנת1964
', או חוק אגרות רישום מקרקעין, מס26
לשנת1958
.)
52
עו"ד אנדריי ורשצ'גין שירת כתובע צבאי באיו"ש, כאחראי על תחום החקיקה בלשכת יועמ"ש איו"ש
בצה"ל, והיה מעורב בעריכת מדריך החקיקה באיו"ש של צה"ל . כיום הינו עו"ד פרטי המשמש בין היתר
.כיועץ חיצוני של המנהל האזרחי באיו"ש לענייני חקיקה
53
ראה בג"ץ393/82
,ג'מעית אסכאן אלמועלמון נ' מפקד כוחות צה"ל(פ"ד לז4
)
785
.
54
ע"פ123/83
חברת ק.פ.א. פלדות קרית ארבע בע"מ נ' מדינת ישראל(, פ"ד לח1
)
813
.
55
,אהרון ברק
פרשנות במשפט ', "נבו הוצאה לאור", כרך שני, עמ580
-
579
,; אמנון רובינשטיין המשפט
הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל ', מהדורה חמישית מורחבת, כרך ב', עמ1173
ואילך; ע"ע300050/98
המועצה המקומית גבעת זאב נ' מחמוד
, תק-
אר2003
(1
)
1489
(
2003
.)
5.
מטבע הדברים, מאז שנת1967
הת
קין המפקד הצבאי
של יהודה והשומרון56
חקיקה חדשה ותיקן
חקיקה שהייתה קיימת. תמהיל הדינים שהיו בתוקף טרם כניסת כוחות צה"ל לאזור ואלה
שהותקנו לאחר מכן הוא הדין החל באזור. בנושא רישום המקרקעין שטרם נרשמו (רוב הקרקעות
בא
יו"ש
) קובע הדין, כי הוועדה לרישום ראשון היא
הגוף המוסמך לברר את הזכויות במקרקעין
לא רשומים. הוועדה לרישום ראשון מתמנה על -
,ידי קצין מטה לרישום מקרקעין במנהל האזרחי
גוף האחראי על ניהול מרשמי המקרקעין באזור. על החלטות הוועדה לרישום ראשון ניתן לערור
.בפני ועדת העררים הצבאית
הסכמי ביניים
6.
רובד חקיקתי רלו ונטי נוסף הוא הוראות הסכם הביניים ישראלי-
פלסטיני בדבר הגדה המערבית
"ורצועת עזה (להלן: "הסכם ביניים
"או בשמם הנפוץ "הסכמי אוסלו ). הוראות הסכם הביניים
נקלטו בדין האזור והפכו ל היות
חלק ממנ:ו. יש לציין מספר הוראות הרלוונטיות לענייננו
"
סעיףXI
)(ג-
)(ו :"אדמות" להסכם הביניים
ג. באזורC
, בשלב הראשון של ההיערכות מחדש, תעביר ישראל למועצה57
כוחות
ואחריות אזרחיים שאינם קשורים לשטח, כפי שקבוע בנספחIII
.
ד. ההיערכויות מחדש הנוספות של כוחות צבאיים ישראלים לאתרים צבאיים
מוגדרים תיושמנה בהדר ג
ה בהתאם להצהרת העקרו ,נות, בשלושה שלבים
במרווחי זמן של שישה חודשים, לאחר כינון המועצה, באופן שתושלמנה בתוך18
.חודשים מיום כינון המועצה
ה. במהלך שלבי ההיערכות מחדש הנוספת שיושלמו בתוך18
חודשים מיום כינון
המועצה, כוחות ואחריות הנוגעים לשטח יועברו בהדרגה לסמכות פלסטינית
שתחול על שטח הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט סוגיות שיידונו במשא ומתן
.על מעמד הקבע
ו. האתרים הצבאיים המוגדרים הנזכרים בסעיףX
פסקה2
להלן ייקבעו בשלב
ההיערכות מחדש הנוספת, במסגרת הזמן המפורטת שתסתיים לא מאוחר מ-
18
חודשים מיום כינון המועצה, ויידונו במשא ומתן על מעמד הקבע ".
7.
בפרק3
"עניינים משפטיים", סעיףXVII
(2
" )(ד) נקבע, כי
מבלי לגרוע מהאמור בתת-
'פסקה א
לעיל, למועצה תהיה סמכות תפקודית באיזורC
, כפי שנקבע בסעיףIV
לנספחIII
". בסעיףIV
לנספחIII
, פסקה2 נקבע, כי "ב
מ
הלך שלבי ההיערכות מחדש הנוספת, כוחו ת ואחריות הנוגעים
56 קרי: אלוף פי.קוד המרכז, המשמש כריבון בשטחי יהודה ושומרון
57
.הכוונה לרשות הפלסטינית
לשטח כפי שנקבעו בתוספת1
, יועברו בהדרגה לסמכות פלסטינית אשר תכסה שטח גדה מערבית
."ורצועת עזה, למעט הנושאים אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע
8.
סעיף16
לתוספת1
לנספחIII
, שכותרתו "אדמות מדינה, אדמות נפקדים ומקרקעין", קובע בין
:השאר
"
1.
)"כוחות ואחריות של הממונה על רכוש ממשלתי ונכסי נפקדים (להלן "הממונה
בגדה המערבית וברצועת עזה, ביחס לאדמות ולמקרקעין השייכים למדינה
.ולנפקדים, יועברו מהממשל הצבאי ומהמינהל האזרחי שלו לצד הפלסטיני
2.
באזורC
, כוחות ואחריות הקשורים לתחום זה יועברו בהדרגה לתחום הסמכות
הפלסטינית אשר תכסה את שטח הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט הנושאים
,אשר יידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, במשך שלבי המשך ההיערכות מחדש
אשר יושלמו בתוך18
.חודשים מיום כינון המועצה
3.
הצד הפלסטיני יכבד את הזכויות החוקיות של ישראלים (לרבות תאגידים
בבעלות ישרא לים) הקשורות לאדמות מדינה ונפקדים, הנמצאות באיזורים תחת
.תחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה
4
.
א. לבתי המשפט הפלסטינים
ת היה סמכות לטפל בסכסוכים הנוגעים לזכויות
.הקשורות לאדמה
ב. על אף האמור לעיל, כשנראה לישראלי או לפלסטיני שזכויותיו עלולות
להיפגע עקב הליכי אכיפה, אישור או רישום, הוא רשאי לבקש, בתוך30
יום
ממועד קבלת המידע מהוע"א58 בהתאם לתת-
פסקה ג להלן, שהעניין יובא בפני
ועדה מקצועית משותפת שיקימו שני הצדדים (להלן – "הוועדה המש ,)"ותפת
לפני ביצוע ההליכים האמורים. הועדה המשותפת תתכנס בתו
ך
14
ימים מיום
הגשת ההתנגדות על מנת לטפל בכל ההיבטים הנוגעים לעניין, ותחליט אם
.לאשר את ביצוע ההליכים שבנוגע אליהם הוגשה ההתנגדות
עד לאישור הועדה המשותפת, אין לבצע או לרשום במרשם המקרקעין או בכל
מ רשם אחר רלבנטי שום הליכי אכיפה, אישור או רישום שבנוגע אליהם הוגשה
.ההתנגדות
58
.ועדה משותפת לתיאום ולשיתוף פעולה בעניינים אזרחיים
ג. לצורך פסקה זו, הצד הפלסטיני, בהזדמנות המוקדמת ביותר, ימציא לוע"א
את המידע הנוגע לכל פסיקה או בקשה לאכיפה, אישור או רישום (לרבות רישום
ראשון של מקרקעין), העלולים להשפיע על זכויו
ת ישראלים ".
9.
נראה שאין חולק, כי מימוש הסכמי הביניים לא נכנס לשלב ההמשך מעבר לשלב הראשון של
.ההיערכות מחדש ביצוע מלוא שלבי ההיערכות מחדש משמעותו העברת סמכויות שלטוניות
אזרחיות לידי הרשות הפלסטינית (מלבד סוגיות שהיו אמורות להיות נושא להסדרי קבע), לרבות
בתחום
.רישום המקרקעין
למעשה , מימוש ההסכמים לא הושלם, והסמכויות על ניהול מרשם
המקרקעין בשטחיC
נותרו בידי הממשל הישראלי שממשיך לנהל אותו בהתאם
להסכמים
באופן בלעדי.
הסדר הקרקעות הפלסטיני
10
. מה ההשלכות האפשריות של הליך הסדר קרקעות שננקט על-
ידי גורמים רשמיים של הרשות
הפלסטינית? לכל הדעות מדובר בתהליך רחב היקף, שהושקעו ומושקעים בו משאבים רבים ושכבר
מתבצע לאורך שנים. חלק מהשטחים שביחס אליהם נערך ההסדר הפלסטיני נמצאים בשטחC
,
שאין בו תחולה של הדין
,הפלסטיני ושל החלטות המנהליות של הרשויות הפלסטיניות. רוצה לומר
על פניו, בכל הנוגע למקרקעין הנמצאים בשטחC
ספק אם להסדר הפלסטיני תהיה משמעות
.מעשית
11
.
הרי, כאמור בשטחים אלה הדין הראשי הוא שילוב של הדין שהיה בתוקף במועד כניסת כוחות
צה"ל לאזור, כפי שהוא אומץ ע
ל -
,ידי מפקד האזור ובהתאם לתיקונים שבוצעו בו לאורך השנים
ושל תחיקת הביטחון (צווים ראשיים של מפקד האזור) שלאורך השנים נחקקה על-
ידי השלטון
הצבאי. בדרגה היררכית שניה עומדת תחיקת-המשנה והוראות מנהל מחייבות אשר הותקנו על -
ידי הגורמים המוסמכים מכוח הסמכה מפורשת בד
ין הראשי (כגון תקנות שמותקנות על-
ידי ראש
המנהל האזרחי, כללים שונים המותקנים על-
.)'ידי קציני המטה של המנהל האזרחי וכו
12
.
המוסדות הפלסטיניים שאמונים על עריכת ההסדר אינם נמנים על אותן רשויות המוסמכות לפעול
באזורC
. אז מה יכולות להיות הסיבות לעריכת ההסדר על-
ידי הרשות הפלסטינית, בהינתן
?מודעותה המלאה לדין השורר באזור
13
. ראשית ,
,ברור שהמרשם הפלסטיני הוא כלי ניהולי מן השורה הראשונה במישור "הפנימי", כלומר
בשטחA
ו-
B
. יצירת מרשם זכויות במקרקעין שיאפשר ניהול יעיל של עסקאות המקרקעין היא
אחת המשימות הראשונות של כל ממשל. הי עדר של המרשם עלול להביא לכשל שוק ולתאונות
משפטיות קשות כתוצאה מהמצב המשפטי המעורפל ובוודאי מעודד התנהלות בלתי-
רצויה של
הגורמים הפועלים בשוק המקרקעין תוך ניצול אותו מצב משפטי. המציאות הקיימת כיום בתחום
זה בשטחC
היא ראיה לא רעה להשלכות השליליות של
היעדר מרשם מקרקעין מוסדר.
14
.
,מעבר לכך
ניהול מ
רשם
בעלויות
ועצם ביצוע הליך סקר
ה קרקעות ה ינן
פעולות שלטוניות וסימני
משילות מובהקים. ביצוע הסקר בשטחC
מוסיף לשני אלה משקל ניכר .
15
. שנית , עריכת הסדר ה מקרקעין
ה פלסטיני שיכלול את כל הקרקעות בשטחיA
ו-
B
וחלק
מהקרקעות בשטחC
,
עשויה להיות גם לצורך יצירת כלי ראייתי-
דיוני
שנועד ל שימוש בערכאות
.הרשמיות בישראל ובאזור
אמנם , ערכאות אלה (בתי המשפט בישראל וגורמי המנהל האזרחי
באזור) פועלות בהתאם למערכת הדינים שאיננה מכירה בת וקפו של ההסדר הפלסטיני ושהיא
בעצמה קובעת הליך מנהלי שונה לבירור הזכויות במקרקעין לא רשומים, הנערך על-
ידי גורמים
.רשמיים שאינם פקידי ההסדר הפלסטיניים או רשות הקרקעות הפלסטינית
16
.
,כלומר
ניתן לטעון שה
ניסיון להשתמש בערכאות אלה במרשם המקרקעין שייווצר בעקבות ביצ וע
ההסדר הפלסטיני
ממילא
מועד להיכשל ומרשם זה לא יהווה נתון רלוונטי לצורך ההכרעה הן
בשאלות הנוגעות לבירור מעמד הקרקע והן בתחרות הזכויות בין הפרטים ביחס לאותה קרקע .
17
.
אולם גם בהינתן כל אלה, אין להתעלם מהאפשרות שייעשה שימוש בממצאי סקר הקרקעות
הפלסטיני גם בפני הרשויות "הישראליות". כך, ניתן לחשוב על ממצאי הסקר המקצועיים
ככלי
ראייתי-דיוני ל
ביסוס "זיקתו" של פלוני למקרקעין
במסגרת הליכים מנהליים במסגרתם נבחנות
ראיות מנהליות, אשר מטבען לעולם תהיינה מגוונות הן מבחינת אופיין והן מבחינת משקלן . טענה
זו עשויה להיות רלוונט
ית בהתמודדות של אותו גורם עם הליכי אכיפה תכנונית או מקרקעית , בין
כגורם הפונה לרשויות לצורך ייזום הליכים שכאלה ובין כגורם "המתגונן" בפני הליכים שכאלה ;
;בקידום הליכי תכנון עצמאיים
ועוד .
18
.
אין לשלול גם את הניסי ון להשתמש בממצאי הסקר הפלסטיני גם בצורה נרחבת יותר–
כראיה
במסגרת הליך משפטי בפני בית המשפט בישראל (למשל, במסגרת הליך משפטי בו מתבררות
זכויות מהותיות במקרקעין) או בפני ערכאות מעין-
שיפוטיות (כגון, עררים על הכרזות הממונה על
הרכוש הממשלתי או עררים על החלטות הוועדה לרישום ראשון המתבררים בפני ו עדת העררים
הצבאית והמחייבים לעיתים קרובות גם הכרעה בתחרות הזכויות במקרקעין; או כאמור –
בפני
הוועדה לרישום ראשון). בכלל הליכים משפטיים או מעין -
משפטיים אלה, ספק אם קיימת רשימה
סגורה של סוגי ראיות שהערכאות רואות את עצמן מוסמכות להידרש להן ,לעומת סוגי ראיות
של .עולם תהיינה פסולות מבחינת קבילותן
19
.
בהחלט קיימת אפשרות, שבמקרה מסוים תחליט הערכאה הרלוונטית שלא לפסול את ממצאי
הסקר הפלסטיני על בסיס טעמים של חריגה מסמכות, של עורכי הסקר או של מנהלי המרשם
הפלסטיני והיעדר עצם מעמד בדין למרשם הפלסטיני. באותו מקרה עשויה הערכא ה להתייחס
לממצאי הסקר כראיה מקצועית (פורנזית, אם תרצה) לבירור מעמד המקרקעין או השתלשלות
הזכויות בה. במאמר מוסגר יצוין, כי עצם רישום הזכויות במרשם המקרקעין המנוהל באזור
משמעותו העיקרית בהליך המשפטי היא יצירת חזקה ראייתית, כי תוכן המרשם הוא נכון לכאורה
(בישר .)אל, תוכן המרשם הוא ראיה חותכת לתוכנו
20
.
כלומר, ניתן לחשוב על מצב, בו הגורם המכריע בתחרות הזכויות איננו נסמך על כוחו הראייתי של
המרשם רק בשל היותו מרשם–
דבר שמותנה בניהול המרשם מכוח סמכות מפורשת בדין, אבל
בהחלט רואה את עצמו רשאי לבחון את הראיות שהובילו לי צירת המרשם ולהסיק מהן את
.מסקנותיו האופרטיביות בקשר למחלוקת שבפניו. נראה שמהלך מחשבתי שכזה איננו מופרך
בהינתן העובדה, כי יכולת ההשגה על ניתוח שכזה תהיה ככלל מוגבלת (למשל, בשל מדיניות
ערכאות הערעור להימנע מהתערבות יתרה בממצאי הערכאות הדיוניות; או בשל קיום נ ימוקים
עצמאיים נוספים התומכים באותה מסקנה סופית של הערכאה הדיונית; או בשל חוסר היכולת
של "המערכת" לזהות את המקרה הקונקרטי ככזה העלול לשמש בסיס ליצירה בכוח של "מודעות
שיפוטית דיונית" לקבילות ראיה מסוג מסוים; להיעדר עניין של "המערכת" להתמודד עם אותו
מקרה בשל
נסיבות שאינן נוגעות לפן המשפטי; ועוד), הרי שמדובר במדרון שעלול להוביל לקיבוע
בפועל של תפיסה מחשבתית בדבר קבילות ממצאי הסקר כעוד ראיה בין שאר הראיות הקבילות
בהליכים המשפטיים, שעה שמדובר בראיה שנוצרה באופן מלאכותי ולאו דווקא קיימת אפשרות
ממשית להתחקות אחר מ לוא הנתונים אשר הובילו ליצירתה. היעדר תשתית ראייתית נגדית דומה
.עלולה להחמיר את המצב עוד יותר
21
. אוסיף ש
עד היום, ב הליכים אלה ככלל המסמך הבסיסי שעומד בתחילת שרשרת המסמכים
להוכחת "זיקה" לקרקע של הטוען לזכויות.)"הוא נסח מס ("מאליה לדעתי , וללא קשר לשאלת
עצם "ה לגיטימיות" של כל אחד מהמסמכים, ניתן לחשוב על נימוקים טובים מדוע ממצאי הסקר
הפלסטיני עשויים להוות בסיס טוב, לפחות כמו "המאליה" ואולי אף יותר מכך ", לביסוס "הזיקה
למקרקעין . מטבע הדברים, לצורך ניתוח מסודר של שאלה זו מן ההכרח להכיר את פרטי הסקר
הפלסטיני, מהות ה
ה .ליכים, טיב המידע שנבחן, וכיו"ב
22
.
,שלישית שימוש אפשרי נוסף בסקר המקרקעין הפלסטיני, וכאן עיקר המיקוד הוא על שטחי הסקר
שנמצאים בשטחC
, הוא בפני פורומים משפטיים שאינם בהכרח מסתמכים על מערכת הדינים
.החלה באזור ואינם נתונים למערכת המשפט הישראלית
23
.
כך, ניתן לחשוב על תביעה אזרחית המוגשת לטריבונל בינלאומי, המבוססת על ממצאי הסקר
והסעד הנדרש בה הוא הצהרה כי שטחים מסוימים הם בבעלות הפלסטינית. ברור שלצורך פתיחת
הליך שכזה יצטרך התובע לעבור שורה של מכשולים משפטיים אינהרנטיים לניהול הליכים
משפטיים בטריבונלים
בינלאומיים. אולם ככל שההליך יוגש על -
ידי גורם פרטי, ייתכן שמספר
.המכשולים יפחת
24
.
במישור זה אף עשויה להישמע טענה שהרשות הפלסטינית הייתה מוסמכת לבצע את הסקר וזאת
בהתאם ל הוראות הסכם הביניים והנספח3
לו. כך, ניתן לטעון כי בהתאם לשני אלה ולאור
ההוראות שצוטטו לעי ,ל בתום18
חודשים לאחר כינון""המועצה
הייתה אמורה הרשות
הפלסטינית לקבל סמכות מלאה בעניינים אזרחיים, לרבות בתחום רישום המקרקעין. ברור
שהטענה תצטרך להתמודד עם יתר הוראות הסכם הביניים הקובעים תנאים מקדמיים שלא
התקיימו עד היום לצורך הכניסה לתוקף של הסמכות האזר.חית המלאה של הרשות הפלסטינית
25
.
העובדה, כי אין למדינת ישראל ולמפקד האזור מרשם מוסדר של כל המקרקעין באזור (או למצער
בשטחC
), בוודאי תהיה נקודת חולשה משמעותית בכל התמודדות משפטית מול המרשם
.הפלסטיני, ותהיה הזירה אשר תהיה
26
.
במצב זה, בידי הצד הישראלי יהיו טענות פרוצדורליות בלבד ללא כל אפשרות להתייחס לסוגיה
גופה. אין חולק שלעיתים הטענות הפרוצדורליות עשויות להוות מחסום שלא ניתן לעבור. אולם
גם אין מחלוקת שכל בעל דין סביר תמיד יעדיף להיכנס לוויכוח משפטי כשבידו גם טענות במישור
הדיו
ני -
.הפרוצדורלי (לרבות שאלות של סמכות והסמכה) וגם טענות טובות לגוף המחלוקת
27
. הסדר הקרקעות הפלסטיני הוא סיבה נוספת לביצוע מהלך דומה על-
ידי השלטון הישראלי; מהלך
שגם כך מתחייב נוכח המציאות שנוצרה בשל הקפאת הליך ההסדר בשנת1968
, מציאות שהיא
כיום
שונה בתכלית ביח ס לזו ששררה באזור בסוף שנות ה-
70
.' של המאה הקודמת