קטע מדברי הכנסת

DOC 40,378 תווים המסמך המקורי ↗
הצעות לסדר-היום המצב הכלכלי: עליית מחירי הדלק, החשמל והמים והגזירות הכלכליות החדשות היו"ר יעקב אדרי: חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה – הצעה לסדר-היום מס' 8810. לאחר מכן חבר הכנסת זחאלקה – הצעה לסדר-היום מס' 8809. ישיב לכולם סגן השר, בקצרה כמובן, כמו שהוא עושה כדרכו בקודש. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, אנחנו מדברים על הקריסה של חלק מכלי התקשורת. שמענו אתמול שעובדי "מעריב" גילו לתדהמתם שבמשך השנים, ברבות השנים, המו"לים של "מעריב", בניגוד לחוק, לא הפרישו להם כסף לפנסיה, לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה – בניגוד לחוק, אף-על-פי שהם ניכו את זה מהמשכורת שלהם. אני חושבת שלאור הסיפורים הקשים האלה היועץ המשפטי לממשלה חייב לפתוח בחקירה פלילית נגד בעלי "מעריב" בעשורים האחרונים, ובעיקר אני קוראת למי שאמון על אכיפת החוק במדינת ישראל לנקוט צעדים דחופים כדי למנוע העברת כספים של המו"לים האלה לחו"ל באופן שיסכן את זכויות הפנסיה והפיצויים של העובדים. חברי חברי הכנסת, בכלל אני חושבת שהגיע הזמן שכשאנשים קונים עיתון – לא רק, אבל כשקונים עיתון לא קונים אותו כי פתאום מה שעמד לנגד עיניהם זה לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה. גם נמרודי, וגם נוחי דנקנר – אבל נמרודי באמת שלט ב"מעריב" במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה – קנו את העיתון לא כי זה ממש היה חשוב להם, ערכי הדמוקרטיה, הערכים שהנחו אותם, איך החברה הזאת נראית. הם קנו את העיתון הזה, מינו את אנשי שלומם, פיטרו עיתונאים שלא התיישרו על-פי קו, ריפדו את עצמם ואת המקורבים שלהם במכוניות יוקרה, במשכורות עתק, ובמשך שנים לא עשו בדק בית רציני איך העיתון הזה צריך להתנהל. אני בכלל לא נכנסת לתכנים כרגע, אני מדברת רק על הצעדים הניהוליים. אבל, חברי חברי הכנסת, לא רק העיתונאים נפגעים, גם האזרחים נפגעים. כי כשעיתונאי נמנעת ממנו היכולת למלא את תפקידו, הוא לא מביא לאזרח, לציבור במדינת ישראל, מידע מדויק, מהימן, נכון, על מה שקורה כאן. וכשאנחנו רואים שבתקופה האחרונה או בשנים האחרונות לא שיקולים ענייניים עומדים לנגד עיניהם של אנשים שרוכשים עיתונים, ומה שקרה ב"מעריב" זה רק חלק מאיזושהי מגמה – בכלל, בעיתונות הכתובה והמשודרת אנחנו רואים איך מעמדם של עיתונאים מורע. בכלל, יש כמה סוגי עיתונאים: יש את אותם כוכבים, אתם יודעים, תופעה של כוכבים משדרים שמרוויחים משכורות עתק, ומצד שני אנחנו רואים הרעה בתנאים של עיתונאים, בעיקר עיתונאים שעוסקים בעיתונות החוקרת. היום לא רוצים עיתונות חוקרת, לא רוצים לחשוף שחיתויות. ואנחנו רואים איך מעסיקים מפטרים עיתונאים בכירים ומעסיקים עיתונאים צעירים כפרילנסרים בלי זכויות בסיסיות וזכויות מינימליות. ואני חושבת שכשעיתון כמו "מעריב" נקלע לכאלה קשיים, ועל-פי מה שהתפרסם היום חובות "מעריב" במקרה של סגירה מסתכמים ביותר מ-380 – קרוב ל-400 – מיליון שקלים – – – היו"ר יעקב אדרי: כמה מתוך זה זכויות עובדים? זהבה גלאון (מרצ): נקודה מאוד טובה. החובות לעובדים זה 95 מיליון שקלים. חובות לבנקים, לספקים, חובות אג"ח, יש כאן – "מעריב" בצרה צרורה. גם אם הוא ימכור את הקרקע שעליה עומד בית-הדפוס בבת-ים, וגם אם הוא יקבל כסף מהמכירה של הבעלים של "מקור ראשון", מר בן-צבי, עדיין יחסר כסף ל"מעריב". וכמובן אני מאוד מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהבנקים יזרימו כסף ל"מעריב", לפחות כדי שהעובדים יקבלו את הכסף לקראת החג, את המשכורות לקראת החג, אבל הדבר החמור הוא שאנשים – כל הזמן העיתונאים ב"מעריב" – אני מדברת על אנשים שעובדים 20 ו-25 שנה – ידעו שהעיתון בקשיים. הם לא חלמו שהם יתעוררו יום אחד ויגלו שהפנסיה שלהם איננה. היו"ר יעקב אדרי: אבל אני חייב לשאול משהו. עיתונאים נחשבים בכל זאת לאנשים אינטליגנטיים. לא בודקים במשך שנים אם הזכויות שלהם הועברו? זהבה גלאון (מרצ): בוודאי שהם בודקים. היו"ר יעקב אדרי: זה מאוד מוזר. אני חייב – אני תוהה בקול רם. זהבה גלאון (מרצ): אני אענה לך. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אדרי, כשאתה עיתונאי ואתה רואה שהמעסיק מנכה לך כסף – אתה עובד, עיתונאי עובד, אתה רואה שבתלוש שלך המעסיק מנכה לך כסף. אתה לא יודע שהוא לא מעביר אותו לקרן פנסיה או לקרנות השתלמות, אתה רואה שהוא מנכה לך. היעלה על הדעת שהמעביד עובר על החוק? ואנחנו מדברים כאן על חוק הגנת השכר. עכשיו, זה בעיני חשד לעבירה פלילית. זה כל כך חמור – – – היו"ר יעקב אדרי: זה עבירה. אם לא, מה זה? זהבה גלאון (מרצ): זו עבירה. זו עבירה. לכן פניתי היום ליועץ המשפטי לממשלה וקראתי לו לפתוח בחקירה פלילית נגד עופר נמרודי, ולתקופה קצרה זכי רכיב קנה את העיתון, אבל זה לא משמעותי. וגם זכי רכיב וגם נוחי דנקנר, כשהם קנו את העיתון, הם היו צריכים לבדוק שהעובדים – זה דבר ראשון, זה דבר בסיסי – היו צריכים לבדוק שכל הזכויות של העובדים הועברו אליהם, הועברו לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה. ולכן, חברי חברי הכנסת, אני חושבת שמה שקורה ב"מעריב" צריך לשמש תמרור אזהרה – תמרור אזהרה, אדוני, למה שעלול לקרות בעיתונות הכתובה בכלל, בתקשורת המשודרת. אנחנו רואים איך בעצם אתרים חדשותיים תופסים את המקום של העיתונות הכתובה והעיתונות המשודרת. ובכלל צריך לחשוב, אולי צריך להתפכח מהחלום הזה שיכולה להיות כאן עיתונות כלכלית חופשית ומקצועית בעת ובעונה אחת. כנראה שהיא לא יכולה להיות גם כלכלית וגם מקצועית וגם חופשית, כי האינטרסים של הבעלים, של אותם אנשים שקונים את העיתון, הם לא תמיד אינטרסים ענייניים, הם אינטרסים זרים, ולא חופש העיתונות עומד לנגד עיניהם. ולכן, זה תמיד תלוי בזהות הקונה ובאינטרסים שלו, מה מניע אותו, ובכלל לא בטוח שהמודלים המבניים והכלכליים שעד היום ידענו שהם בעיתונות הכתובה והם – מה קרה, חבר הכנסת מג'אדלה? היו"ר יעקב אדרי: חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, מה? גאלב מג'אדלה (העבודה): חבר הכנסת בילסקי מפריע לסגן השר להקשיב לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: די די, תירגע כבר. חבר הכנסת מג'אדלה, די. גאלב מג'אדלה (העבודה): – – – להקשיב לך כדי שידע איך לענות לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה יכול להוציא אותו? היו"ר יעקב אדרי: חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – – – זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת בילסקי, ידוע, ידוע. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני היושב-ראש, תעיר לו. הוא צריך להתרכז בנאומים כדי שיקשיב להם ויבין ויסביר להם אחר כך. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני מודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה שמגן על האינטרסים שלי כאן על הדוכן, באמת. אני אומרת את זה, אדוני סגן השר – ממש אני עומדת כאן בדאגה גדולה – אני אומרת: מה שקורה לעובדי "מעריב" זה לא הסיפור שלהם בלבד. כרגע הם על הפרק ועל סדר-היום. מה שקורה לעובדי "מעריב" זה מה שקורה לעובדים בחברה הישראלית, בתקשורת, בכלל בחברה הישראלית. אם יש מעבידים או אם יש מו"לים שנקלעו לקשיים, שיכניסו את היד לכיס הפרטי שלהם וישלמו מהכיס הפרטי שלהם וימכרו את המכוניות שלהם ואת הבתים שלהם ואת הנכסים שיש להם, וידאגו לכספי הפנסיה ולקופות הגמל של אנשים מסורים שעבדו שנים והיום מוצאים את עצמם בערב החג עומדים בפני שוקת שבורה. תודה רבה, חברי חברי הכנסת. היו"ר יעקב אדרי: תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחרון הדוברים – סגן השר יצחק כהן. אני מבין שאתה משיב לו ישירות על ההצעה שלו, של זאב בילסקי. אז כל אחד יתיישב לידך ותענה לו. סגן שר האוצר יצחק כהן: זה מה שאני עושה. היו"ר יעקב אדרי: לא. גאלב מג'אדלה (העבודה): בוא לידי ותענה לי. היו"ר יעקב אדרי: רצוי ומכובד להקשיב לאנשים שאתה צריך להשיב להם. תודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הכותרת הראשית של אחד ממה שכונה בעבר עיתוני ערב היתה "מתכון לסלט בלי עגבנייה". אני לא יודע אם הסלט טעים, לא טעים. יש אנשים שאוהבים סלט כזה, אבל מה לעשות? הרוב המכריע, כפי שאני מכיר את הציבור, אוהב סלט עם עגבנייה. למה העיתון הזה – אני חושב שזה המתכון הנקרא ביותר בהיסטוריה של הארץ בכלל – כותרת ראשית: מתכון לסלט – – רונית תירוש (קדימה): בלי עגבנייה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – בלי עגבנייה. רונית תירוש (קדימה): אתה יודע, יש לך 13 שקלים במבצע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מתכון לסלט בלי עגבנייה. היו"ר יעקב אדרי: אגב, אפשר להשיג בפחות. יש מבצעים ברשתות. רונית תירוש (קדימה): אני נסעתי עד אור-יהודה, 13 – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): סלט כרוב יותר בריא. רונית תירוש (קדימה): לא הלכתי לכיכר המדינה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אי-אפשר לחיות כל הזמן על כרוב, אלא אם כן אתה בדיאטה, ואתה לא נראה לי בדיאטה. היו"ר יעקב אדרי: גאלב חי על כרוב. נו, בסדר. גאלב מג'אדלה (העבודה): משתדל. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בכל מקרה, העלייה במחירים היא פשוט בלתי נתפסת. אני מתאר לעצמי משפחה, כבוד השר, משפחה ממוצעת – יש הרבה משפחות עם חמישה ילדים בארץ – נכנסת למרכול, לסופר, לשוק, לקנות קצת ירקות, קצת פירות, חלב, לחם, גבינה, "קוטג'", אולי "דני" לילדים. המשפחה הזאת צריכה לשלם הרבה יותר ממה ששילמה בעבר. גם הדלק שהיא משלמת בנסיעה לכל מקום הוא הרבה יותר גבוה. אנחנו רואים: הפירות – עולים; הירקות – עולים; כל מוצרי המזון – עולים. חלב, גבינות, כל מיני סוגי יוגורט ולבן – הכול עולה; בנזין ודלק – עולים. רונית תירוש (קדימה): עוד מעט גם המים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מחירי הדירות – עולים. הכול עולה, והממשלה כאילו היא צופה מהצד. יש דברים שאתה עושה ביד שלך ויש דברים – כן. השר לענייני מודיעין דן מרידור: איך המדד לא עולה כל הזמן אם הכול עולה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): עדיין זה לא התבטא. זה יתבטא במדד הבא. השר לענייני מודיעין דן מרידור: טוב. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה יודע כמה עולה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אם מישהו חשב – – – היו"ר יעקב אדרי: סגן השר, כולם מצפים לתשובות שלך ולנאום שלך. בוא, תן – בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): ואם מישהו אמר, איך אומרים? – זו תקופה. חברת הכנסת גלאון, אני קורא היום שיצרני המזון נמנעים – כל מה ששמענו והם עדיין נמנעים – מלהעלות מחירים לפני החגים, והם אומרים: ההצגה האמיתית תהיה אחרי החגים. אז הם יעלו את המחירים כפי שהם רוצים. יש דברים שממשלה עושה ביד שלה, ויש דברים, איך אומרים? – נותנת לדברים לקרות. יש דברים שאתה עושה במזיד, ויש דברים בקריצת עין ובהעלמת עין. יש דברים שהממשלה, ביד שלה חותמת על העלאת המע"מ, נגיד, ויש דברים, מה שנקרא, היד הנעלמה של השוק. היא עושה את הדברים, מה אפשר לעשות? הממשלה – אם הממשלה לא יודעת איך לרסן את ההשתוללות הזאת, היא צריכה ללכת. אם הממשלה יודעת ולא עושה זאת, גם אז הממשלה צריכה ללכת. בשני המקרים אי-אפשר להיתמם. הנה, למשל, בהעלאת מחירי הדלק. הממשלה היתה יכולה לרסן את זה קצת, לא להעלות בלו – נומינלית לא להעלות את הבלו על הדלק, אז זה היה מרסן את זה קצת, לפחות זה, או אפילו להוריד. יש בידה כלים לרסן את הדברים. מבקר המדינה פרסם דוח, או הולך לפרסם דוח, על ההחלטה להסיר פיקוח על מוצרים, שגרמה להעלאת מחירים בכ-40% – מחירי מוצרי חלב. והוא אמר, ואני מקווה שהוא יעמוד בדברתו, מעל במה זו, אמר: צדק חברתי אסור שיהיה מלה ריקה. וכאשר דברים כאלה נאמרים על-ידי המבקר, הוא צריך לעשות – הוא לא צריך רק – הוא לא פרשן, אלא הוא צריך לעשות דברים. והוא אמר שמדיניות הממשלה פוגעת בשכבות החלשות, והוא גם אמר שחובתה של הממשלה להבטיח ביטחון תזונתי לשכבות החלשות – – היו"ר יעקב אדרי: הוא למעשה אמר שלא היה פיקוח. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – והממשלה לא עושה זאת. גם זה עניינו של מבקר המדינה. היו"ר יעקב אדרי: הוא אמר את זה, אגב. הוא אמר שלא היה פיקוח. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא אמר את זה, כן, כן, לכן אנחנו רואים – לא צריך להיות פרשן גדול כדי לראות – שההשתוללות של המחירים תביא להעמקת העוני, תביא להרחבת ממדי העוני, השתוללות המחירים תגדיל את האי-שוויון החברתי. את המחיר של העלייה האחרונה במחירים השכבות העשירות יכולות לספוג בקלי קלות, זה לא משנה להן כל כך הרבה, זה פרומיל קטן, או אחוז קטן, מההכנסה שלהן. אבל מה תעשה משפחה ממוצעת כאשר היום מתפרסם דוח ש-52%, כבוד השר, מהאזרחים בישראל הם באוברדרפט? 20% לא יכולים לשלם את התשלומים שהם חייבים לשלם; שכמחצית האוכלוסייה לא גומרת את החודש, ושבכלל, בציבור הערבי 20% אין להם חשבון בנק, לכן הספירה שלהם היא קצת יותר מסובכת. את המחיר הזה משלמות השכבות החלשות, בעיקר, וגם מעמד הביניים. גם מעמד הביניים משלם, אבל התשלום העיקרי – זה השכבות החלשות, כי הן לא מקבלות שום פיצוי על העלייה המטורפת במחירים. מדד, לא מדד, היום הרבה יותר יקר לקנות עוף. תיכנס לסופר, כבוד השר, תנסה לקנות עגבנייה, עוף, גבינה צהובה, מה שאתה רוצה, תראה את המחירים. לא יכול להיות ככה. את המחיר משלמות השכבות החלשות, והשכבה הכי חלשה, והקבוצה הכי חלשה, היא הציבור הערבי בישראל. 50% מתחת לקו העוני. אז יהיו יותר עניים עם השתוללות המחירים הזאת, יותר עניים, וממדי העוני יגדלו, ואת המחיר הכבד ביותר משלמת האוכלוסייה הערבית, ולא רק היא, אבל האזרחים הערבים משלמים את המחיר הכבד ביותר. יש לי עוד דקה, אני רוצה לפנות אל כבוד השר מרידור, ואל ראש הממשלה, ואל סגן השר – שר האוצר, ואל שר האוצר, ולהגיד דווקא דברי שבח למשרד האוצר. סגן שר האוצר יצחק כהן: שבח? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): נכון. היו"ר יעקב אדרי: זה גם קורה לפעמים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יכול להיות שחבר הכנסת בילסקי לא יאהב את מה שאני הולך להגיד, אבל אני חושב שכוונת האוצר להעביר מתקציבי הרווחה והחינוך מהעיריות החזקות לעיריות החלשות היא צעד נכון, היא צעד חברתי. לא יכול להיות שבג'סר-א-זרקא ובשדרות ישלמו העיריות המאוד, איך אומרים, העניות, אותו אחוז בבניית מעון-יום, אותו אחוז בפסיכולוג בבתי-הספר. הן לא יכולות, פשוט. אותו סכום. מה שקורה בפועל זה שלא יהיה להן. עכשיו כשעושים "מצ'ינג" מדורג – יש כוונה לעשות זאת – ולמה אני פונה אליך? תקשיב לי עכשיו. סגן שר האוצר יצחק כהן: זה רעיון שלי. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני פונה אליך שלא תתקפלו בפני חולדאי, ובפני ראש עיריית רעננה החדש, לא הישן. היו"ר יעקב אדרי: הם כבר התקפלו פעם אחת, אגב, אני רוצה שתדע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני יודע שהם התקפלו. אל תתקפלו. אל תתקפלו. היו"ר יעקב אדרי: אתם, בתקציב האחרון של הממשלה הקודמת, זה היה גם היה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר יעקב אדרי: זה היה גם היה, והורדתם את זה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): ואל תתקפלו בפני בוחבוט. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, הוא צריך את זה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בוחבוט בוגד ברשויות המקומיות החלשות. הוא לא מייצג אותן, הוא מייצג את העשירים. היו"ר יעקב אדרי: זה היה בתקציב הקודם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לכן הצעד הזה יכול להציל, פשוט להציל, את הרשויות החלשות. אני יודע שפקידים רבים באוצר, איך אומרים, עומדים על בריקדות בעניין הזה, כי הם רואים שאין דרך, ושלא יספרו לי הרשויות החזקות סיפורים שהממשלה צריכה לתת יותר כסף. כל כסף שתיתן הממשלה, צריך שיינתן בצורה צודקת, בצורה מדורגת, בצורה דיפרנציאלית – יותר לעניים, פחות לעשירים. היו"ר יעקב אדרי: תודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש להם לשלם. אני עושה עכשיו סיור של בתי-ספר, הרבה רשויות לא יכולות לתקן חשמל בבתי-ספר, הרבה רשויות לא יכולות לתת את המינימום שבמינימום לתלמידים. היו"ר יעקב אדרי: תודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אם החוק הזה יעבור – ואני קורא לשר מרידור לא להתקפל. אני יודע שחברת הכנסת שלי יחימוביץ מתנגדת לחוק הזה, כי היא דואגת לבוחרים שלה בתל-אביב; גם גדעון סער מתנגד, כי גם הוא דואג לבוחרים שלו בתל-אביב. אני קורא לכל אדם – זה מבחנו של כל מי שמאמין באמת, לא ברטוריקה, בצדק חברתי. תודה. היו"ר יעקב אדרי: תודה. ישיב לכולם סגן השר יצחק כהן, שהקשיב בקשב רב לכל הבעיות. בוא. סוף-סוף תוכל לדבר. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, איפה כולם? כולם היו עזוז וגיבור, כולם באו לפה, היה מלא. זה מזכיר לי, דן, את – – – היו"ר יעקב אדרי: חלקם שמעו את – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: היה איזה מרצה אחד שהתחיל להרצות, לאט-לאט הלכו כולם, נשאר אדם אחד – – גאלב מג'אדלה (העבודה): אלה שמכבדים אותך נמצאים. אלה שמחכים לתשובתך נמצאים. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – אז הוא אומר לו: כולם הלכו, למה אתה לא הולך? אז הוא אומר לו: כי אני מרצה אחריך. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני כבוד השר, אלה שמחכים לתשובתך נמצאים. היו"ר יעקב אדרי: לא לא, יש לציין שכל אלה שהעלו את ההצעות נמצאים כאן. גאלב מג'אדלה (העבודה): אנחנו נמצאים כאן, אנחנו בקשב רב. היו"ר יעקב אדרי: אז בבקשה תשיב להם. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, תודה על העזרה, תן לסגן השר להשיב. סגן שר האוצר יצחק כהן: גאלב, אתה לא מפסיק להפריע מהבוקר. מהבוקר אתה לא מפסיק להפריע. גאלב מג'אדלה (העבודה): אנחנו בקשב רב, בהקשבה מלאה. סגן שר האוצר יצחק כהן: כבוד השר לשעבר. על כל פנים, אני דווקא רוצה לפתוח במה שאמר ידידי חבר הכנסת זחאלקה על הנוסחה של התקצוב הדיפרנציאלי ברשויות המקומיות. יושב פה ראש רשות, הוא מכיר את זה היטב, אני בהיותי שר הדתות בקדנציה הקודמת עשיתי את הפיילוט הזה. זה פיילוט מאוד מאוד מאוד מוצלח, שלא לוקחים לרשויות החזקות – זו טעות, פשוט ההשתתפות של הממשלה לרשויות החלשות היא יותר גבוהה. זה המינוח המדויק. היו"ר יעקב אדרי: ופחות לחזקות. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא לא לא לא, חלילה וחס. לא לוקחים להן לא את הארנונה שלהן – תראה, אתה הולך היום בחולון, בכל רחוב אתה רואה מוזיאון; אתה הולך לירוחם, אם אתה מצליח לעבור את סופות החול, אתה מחפש מוזיאון, אתה לא מוצא שום דבר, אתה מוצא אנשים, איילים מדי פעם חוצים את הכביש. למה שירוחם תקבל את אותו "מצ'ינג" כמו חולון? יש לזה הצדקה, אדוני ראש העיר לשעבר? יש לזה הצדקה? אין לזה הצדקה. גאלב מג'אדלה (העבודה): או רעננה. סגן שר האוצר יצחק כהן: הייתי מצפה ממר בוחבוט, שהוא יושב-ראש השלטון המקומי, והוא גם ראש העיר מעלות, שיחבק את התוכנית הזאת בחום. אומנם יש 15 רשויות חזקות, זה נכון, הן לא ייפגעו, מכיוון שברוך השם יש להן שפע. מי שיכול לצאת נשכר מהתוכנית הזאת זה רק הרשויות החלשות, ובאמת אין שום הצדקה בעולם שילד בדימונה או בחצור-הגלילית, ישקיעו בו בקושי 1,200 שקל פר תלמיד – ואני מפרגן ל-15 החזקות שמשקיעות 5,000 ו-6,000 ולפעמים 10,000 שקל פר תלמיד. זה יפה מאוד. אבל איך נוכל לסגור פערים אם הריבון לא יחלק והממשלה לא תחלק בצורה יותר צודקת את המשאבים שלה? היו"ר יעקב אדרי: הולכים לתקן את זה? סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מאוד מקווה. גאלב מג'אדלה (העבודה): המערכת התרגשה מהיושב-ראש. ריגשת את המערכת. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה שומע אותי? גאלב מג'אדלה (העבודה): אני שומע אותך מצוין. היו"ר ראובן ריבלין: אני שומע אותך. גאלב מג'אדלה (העבודה): המערכת התחשמלה בגללך, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: לא מיניה ולא מקצתיה. גאלב מג'אדלה (העבודה): כולנו שומעים, איציק. קריאות: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: דווקא האקוסטיקה לא רעה. זאב בילסקי (קדימה): אני שומע אותך, זה בסדר. קריאות: – – – היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו מתגברים על התקלה. גאלב מג'אדלה (העבודה): אני מציע, אדוני היושב-ראש, שסגן השר יענה לנו באופן אישי, לכל אחד מאתנו. איתן כבל (העבודה): שלח להם את זה בכתב. היו"ר ראובן ריבלין: – – – רבותי – – – אנחנו מבקשים את סליחת הציבור אם הוא מאזין לערוץ-99, מפני שאנחנו נמצאים בתקלה. קריאה: צופה, צופה, לא מאזין. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים. זו התוכנית הכי טובה, הכי צודקת – – – קריאה: אל תתקפל. תבטיח. תגיד: אני לא מתקפל. Read my lips. תגיד: אני לא מתקפל. Read my lips. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה מבקש שאני אסרטט קו אדום. על כל פנים, על שלל ההצעות אני אנסה איכשהו לענות. המשבר הכלכלי העולמי מורגש עדיין במרבית הכלכלות בעולם. קצב הצמיחה בכלכלות המפותחות טרם התאושש וגם בכלכלות המתפתחות שיעור הצמיחה שנרשם בשנים האחרונות נמוך מקצב הצמיחה טרם המשבר. מנגד בישראל, ברוך השם, נרשם קצב צמיחה גבוה יחסית בשנים האחרונות. מגמה זו נמשכת גם ב-2012, שבה למרות – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה לא מגיע לשכבות החלשות. גאלב מג'אדלה (העבודה): אבל לאן זה מחלחל? היו"ר ראובן ריבלין: רבותי. גאלב מג'אדלה (העבודה): הצמיחה זה לעשירים, אצל הבנקאים, לא אצל העם. היו"ר ראובן ריבלין: – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): הצמיחה לא מחלחלת למטה לעם, לעניים. היו"ר ראובן ריבלין: – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): הצמיחה לא מחלחלת למטה לעם, לעניים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, ביקשתי – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני, הוא מטעה את הציבור. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא. לא. לא. מי שהטעה את הציבור זה אתה. גאלב מג'אדלה (העבודה): הוא מטעה את הציבור. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה מטעה את הציבור. גאלב מג'אדלה (העבודה): הוא אומר: יש צמיחה. צמיחה, איפה? היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה, חבר הכנסת מג'אדלה. גאלב מג'אדלה (העבודה): בצפון תל-אביב? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): באמת, אדוני – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): איזו צמיחה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איפה הצמיחה? אין אוכל. גאלב מג'אדלה (העבודה): בגליל ובנגב אין צמיחה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אין אוכל. גאלב מג'אדלה (העבודה): מה זה צמיחה? צמיחה ברמת-אביב? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תספר את זה לאנשים שצריכים לשלם. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, נא לסיים. גאלב מג'אדלה (העבודה): אנחנו פה, לא זזנו מכאן. קריאה: איזו קואליציה זאת, מג'אדלה, אתה ובן-ארי? סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): אני חי בעם. איזה נתונים? מה זה נתונים? איזה נתונים? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה. גאלב מג'אדלה (העבודה): מה זה נתונים? היו"ר ראובן ריבלין: – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): בוא תפגוש את העניים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, אני קורא אותך פעם ראשונה. גאלב מג'אדלה (העבודה): מה זה נתונים? סגן שר האוצר יצחק כהן: תלמד. גאלב מג'אדלה (העבודה): אני לומד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, אני קורא אותך פעם שנייה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אם היית בן-ארי, כבר היית בחוץ. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת בן-ארי. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני, תלמד. תלמד. היו"ר ראובן ריבלין: – – – לא להתגרות. גאלב מג'אדלה (העבודה): אני חי בעמי, לא צריך ללמוד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: חבר הכנסת מג'אדלה, גם ב-2012, למרות התמתנות מסוימת, צמחה הכלכלה הישראלית בקצב מהיר מכלכלת ארצות-הברית או מכלכלת גוש היורו. קצב הצמיחה שנרשם בשני הרבעונים הראשונים של 2012, חבר הכנסת בן-ארי – עקביים. אנו, בהערכה זהירה, מצפים ל-3.2%, אבל – – – הלמ"ס, שצופה צמיחה של 3.5% בשנת 2012, נתון מאוד חיובי, המלמד על עלייה בביקושים בכל הענפים. על כל פנים, נרשמו התפתחויות חיוביות גם בשוק העבודה. החל משנת 2009 נוספו למשק הישראלי – אתה יודע כמה? 360,000 משרות. גידול זה התבטא בעלייה של כ-330,000 במספר המועסקים וכ-30,000 במספר המשרות הפנויות. שיעור האבטלה נמצא כעת ברמה נמוכה מנקודת מבט היסטורית, חבר הכנסת מג'אדלה, ונרשמה עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות. שיעור ההשתתפות, שעמד על 59.5% בשנת 2003, עלה באופן מתמשך עד לרמה של 63.5% ביוני 2012. אני מקווה שגם בשנה הבאה, בעזרת השם, נצליח לשמור על מקומות העבודה ועל אבטלה מרוסנת. אני לא בטוח – – – כתוצאה מהמשבר ירדו הכנסות המדינה ממסים וכפועל יוצא מכך זינק הגירעון התקציבי ל-5.2% בשנת 2009. ההתאוששות המהירה בכלכלה הביאה לגידול מהיר בהכנסות ממסים ואפשרה ירידה של הגירעון בשנת 2010 ל-3.7%, אולם ההאטה בגידול ההכנסות ממסים, שהחלה ברבעון השני של שנת 2011 עם האטת הצמיחה של המשק, הובילה לירידה שולית בלבד ב-2011 ל-3.3%. בשנת 2012, לאור המשך הצמיחה המתונה בהכנסות ממסים, קיים חשש שללא פעולה אקטיבית מצד הממשלה עלול הגירעון לחזור ואף לחצות שיעור של 4% מהתוצר, רחוק מיעד הגירעון של 2% מהתוצר שנקבע לשנת 2012. בעקבות ההכנסות הנמוכות ממסים והגירעון הגבוה בשנת 2012 החליט שר האוצר לתקן את תוואי הפחתת הגירעון ולקבוע כי תקרת הגירעון לשנת 2013 תעמוד על 3%, במקום 1.5%, ותרד בהדרגה ל-1.5% מהתוצר בשנת 2019. בשל התחייבויות רבות שנלקחו בעבר – אתה בטח מכיר אותן – – גאלב מג'אדלה (העבודה): מה זה בעבר? סגן שר האוצר יצחק כהן: בשנים האחרונות. גאלב מג'אדלה (העבודה): ב-2003 היה שר האוצר נתניהו. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – הסכם הרופאים. – – נדרשות התאמות תקציביות משמעותיות בהלימה למטרות של צמיחה וצמצום פערים. לכן הסעיפים הנכונים הם חינוך, תעסוקה, בריאות, תשתיות ותחבורה ציבורית. אי-יישום של מדיניות פיסקלית אמינה וברורה עלול להוביל להעמקת הגירעון ולמשבר פיננסי. קצת אחריות, מג'אדלה. היו"ר ראובן ריבלין: אל תפנה אליו. גאלב מג'אדלה (העבודה): איזו מדיניות פיסקלית? היו"ר ראובן ריבלין: – – – אני אאפשר לו להשיב. גאלב מג'אדלה (העבודה): אחר כך אני מבקש חמש דקות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – לנאום נאומים חסרי פחד, חסרי תשתית, חסרי אחריות. גאלב מג'אדלה (העבודה): אני אענה לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אל תענה לי. לא צריך. גאלב מג'אדלה (העבודה): לא. מגיע לי על-פי התקנון חמש דקות. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא. לא. לא. היו"ר ראובן ריבלין: לא. לא. לא. הוא לא מדבר. גאלב מג'אדלה (העבודה): לא, הוא פנה אלי – חבר הכנסת מג'אדלה. היו"ר ראובן ריבלין: אתה רוצה לנהל את הישיבה? גאלב מג'אדלה (העבודה): לא. אני נקרא. אדוני היושב-ראש, לי קוראים מג'אדלה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני – – – אדוני השר – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אנחנו בנתוני צמיחה ותעסוקה הקרובים לפוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך. גאלב מג'אדלה (העבודה): לי קוראים מג'אדלה, לא לך. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני השר יחליט. סגן שר האוצר יצחק כהן: התקציב המתוכנן יהיה גדול ב-4% או ב-3.5% ריאלית ביחס לשנת 2012. עם הכול, עם כל מדיניות הריסון, הוא יגדל – או, עכשיו נראה אותך. היו"ר ראובן ריבלין: עכשיו נראה אותי. בבקשה. השר לענייני מודיעין דן מרידור: עכשיו נשמע אותך, לא נראה אותך. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: ברור כי הצעדים שננקטו בחודש האחרון היו הכרחיים בצד ההוצאה. לאור המחסור בהכנסות המדינה ממסים בשנת 2012, והמחסור הצפוי בשנת 2013, ולשם שמירה על יציבות פיסקלית ויציבות הכלכלה הישראלית, והאמינות של הכלכלה הישראלית, נדרשת הממשלה לפעול באחריות – – קריאה: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – ולבצע כמה צעדים – הוא מפריע לי. היו"ר ראובן ריבלין: הוא לא דיבר אליך. סגן שר האוצר יצחק כהן: בין השאר, על-ידי העלאת המע"מ בנקודת אחוז אחת, שיגדילו את היקף ההכנסות לשם צמצום הגירעון בשנת 2012, ולשם עמידה בתקרת הגירעון שנקבעה ל-2013. כל העלאת נקודת אחוז במע"מ מוסיפה להכנסות המדינה כ-4.4 מיליארד ש"ח. יעילות תפעולית והיעדר השפעה מעוותת על התנהלות המשק, להבדיל ממסים ישירים, אשר להם השלכות כבדות משקל על השקעות ושוק העבודה, הופכים את המע"מ לכלי פיסקלי דומיננטי ויעיל לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו, במיוחד בתקופה של האטה כלכלית. אומנם נכון שמע"מ נתפס כמס רגרסיבי, פוגע. אולם, במונחים כלכליים אבסולוטיים הרי שהעשירונים העליונים, שצריכתם גבוהה יותר באופן ניכר, משלמים את רוב המע"מ. ראוי לזכור שכסף זה משמש את הממשלה כדי לתמוך בעשירונים התחתונים, למשל מס הכנסה שלילי, עידוד תעסוקה, נקודות זיכוי. יחד עם זאת, כדאי, אדוני היושב-ראש, ברשותך, לציין את פעילות הממשלה השנה. אז ככה, בכמה מלים קצרות: נפתחה שנת הלימודים עם בשורה אדירה, חינוך חינם לילדים מגיל שלוש –חיסכון של 800 שקל לחודש לכל משפחה – – זאב בילסקי (קדימה): זה במקום – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – למאות אלפי ילדים. היו"ר ראובן ריבלין: זה פעם ראשונה אתה שומע. זה דף מסרים שהוא – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: הרחבנו את טיפולי השיניים חינם לילדים עד גיל 12. היו"ר ראובן ריבלין: למה להגזים? סגן שר האוצר יצחק כהן: עד כה ניתנו יותר מ-2 מיליון טיפולי שיניים חינם לילדים. נכנסו לתוקף הטבות המס שאישרנו להורים עובדים ולילדים קטנים – תוספת של מאות ש"ח נטו בחודש למשכורת. בזכות הרפורמה שאושרה נכנסו לשוק הסלולר מפעילים חדשים, ומחירי השיחות בטלפונים הניידים צנחו. זאב בילסקי (קדימה): זה כבר אני אמרתי. למה אתה צריך לחזור? סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מחזק את דבריך. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. תודה, חבר הכנסת בילסקי. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מחזק אותם. ולעניין עליות המחירים: בעניין המלצות ועדת המזון, הצוות נמצא בשלבים מתקדמים של הכנת הצעת החלטה ליישום המלצות הוועדה, שיביא להגברת התחרות והפחתת המחירים בתחום המזון ומוצרי הצריכה בישראל. ציין פה השר מרידור שהנתון האחרון שיש לנו מתחילת השנה ועד אוגוסט – שעליית המדד היא 1.1%. אנחנו נראה באמת את ההשפעות של החודש האחרון. ודאי יהיו לו השפעות. אבל, נכון לעכשיו, זה 1.1%. הצעת ההחלטה תובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אתה רוצה שאני אפרט את שאר הדברים. אני חושב שהבנתם אותם. אתם – – – זאב בילסקי (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: אין לי כל ספק. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אוכל לשלוח לכם אותם, שתוכלו להתפאר. היו"ר ראובן ריבלין: אין לי כל ספק, אדוני השר שכאשר – – סגן שר האוצר יצחק כהן: להתפאר במשק הישראלי, למרות – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – אתה תביא את התקציב העתידי, אתה תוכל לפרט את כל העניינים. סגן שר האוצר יצחק כהן: רק מלה אחת על עליית מחירי הדלק: בחודש ספטמבר האחרון – – – היו"ר ראובן ריבלין: מייד לאחר הבחירות – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: עוד מלה אחת: בחודש ספטמבר האחרון עלה מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן במונחי מחיר בשירות עצמי מ-7.70 שקלים ל-8.25 ש"ח. מחיר הבנזין המפוקח מורכב מארבעה רכיבים מרכזיים. פעם אחת כדאי להסביר את זה: מחיר הבנזין בשער בתי-הזיקוק, הנקבע לפי ממוצע מחירי הבנזין במדינות אגן הים התיכון – CIF-Lavera, ככה זה נקרא. זו עיירה בצרפת, petit village, קוראים לה: CIF-Lavera. מחושב לפי ממוצע מחירי ה-CIF-Lavera של חמשת ימי העבודה האחרונים בחודש הקודם, מינואר 2012 – אני לא אפרט יותר מדי, אבל תוכלו למצוא את זה – – – זאב בילסקי (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: מחיר זה עלה ב-20%. אתה מכיר את העיירה הזאת, אגב? גאלב מג'אדלה (העבודה): זה גילוי חדש. סגן שר האוצר יצחק כהן: מכיר את העיירה Cif-Lavera בצרפת? גאלב מג'אדלה (העבודה): זה גילוי חדש. זאב בילסקי (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: סל הוצאות השיווק – – – היו"ר ראובן ריבלין: על זה היה אומר מנחם בגין: המובן מאליו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: מוטב שייאמר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה מה שמעניין את מי שממלא דלק ב"דלקן"? סגן שר האוצר יצחק כהן: לא. אני מסביר לו למה זה קורה. קריאה: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: סל הוצאות השיווק לבנזין, כפי שנקבע על-ידי ועדת המחירים, מקודם לפי המדד אחת לחצי שנה. הבלו על הבנזין – שאלת על הבלו – הבלו על הבנזין, ושיעור המע"מ במשק – – – זאב בילסקי (קדימה): CIF-Lavera, איך מאייתים את זה? שנדע. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו נשלח לך את זה בכתב. סגן שר האוצר יצחק כהן: c, i, f – תרשום: c, i, f, l, a, v, e, r, a. Cif-Lavera. זו עיר בצרפת, אגב. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איך כותבים את זה בצרפתית, אבל? היו"ר ראובן ריבלין: נו מספיק, רבותי. קריאה: Cif זה לא – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, לא. Lavera, Lavera, זו עיירה. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו נמצאים בימי – באמת, התחנונים והסליחות. סגן שר האוצר יצחק כהן: טוב, על כל פנים – – היו"ר ראובן ריבלין: כן. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – נאחל לכולנו שנה טובה. כתיבה וחתימה טובה. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: נאחל לכלכלת ישראל שתמשיך לצמוח. חייבים לעשות את הצעדים האלה. אין ברירה, אם אנחנו רוצים לשמור על כלכלת ישראל. צריך לגלות אחריות, לגלות מנהיגות, להסביר לעם, והעם מבין. סך הכול, חבר כנסת מקדימה סיפר לי – ישבנו ליד אברהם מיכאלי – שהקיץ יצאו לחו"ל 1.9 מיליון איש. זה גם נתון מעניין, אבל צריך לבדוק אותו. היו"ר ראובן ריבלין: הם רצו לתמוך בכלכלת העולם – – – במשבר. סגן שר האוצר יצחק כהן: כלכלת העולם. אולי יסביר לך חבר הכנסת מג'אדלה איך זה יכול להיות. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא. גם הם רצו לעזור לעולם – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: עכשיו סיפר לי אברהם מיכאלי ש-70,000 איש ממתינים לטיסות בסוף שבוע זה. מה אני אגיד לך? עם ישראל חי וקיים, ברוך השם. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – יש פה עדכון בכותרות: 1.2 מיליון נוסעים יעברו בחגים בנתב"ג. כך – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר ראובן ריבלין: גם אלה המגיעים אלינו. סגן שר האוצר יצחק כהן: בן פורת יוסף. בן פורת עלי עין. היו"ר ראובן ריבלין: יש מספר עשרות – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: זו כלכלה. זו הצלחה של כלכלה. זה חוסן כלכלי. אז בואו נברך את עם ישראל לשנה טובה. היו"ר ראובן ריבלין: אמן. אמן. סגן שר האוצר יצחק כהן: כתיבה וחתימה טובה. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר, כמובן שאתה מסכים שהעניין יעלה על סדר-היום – – סגן שר האוצר יצחק כהן: כן. היו"ר ראובן ריבלין: – – כי נדמה לי שאין לך פה מספיק קולות להוריד אותו מהסדר. קריאה: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, לא, בסדר. אני – – – היו"ר ראובן ריבלין: ודאי. סגן שר האוצר יצחק כהן: מה שירצו המציעים. במיוחד – – – היו"ר ראובן ריבלין: זו גם אחת הסיבות, אבל. זאב בילסקי (קדימה): יש לי שאלה – – – היו"ר ראובן ריבלין: כל עניין השאלות, תיכף אנחנו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה. היו"ר ראובן ריבלין: אמן. סגן שר האוצר יצחק כהן: יש הפסוק מפרשת הביכורים – אדוני, אתה מכיר אותו: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו, ארץ זבת חלב ודבש". שנה טובה. היו"ר ראובן ריבלין: שנה טובה ומבורכת. אז המלצת השר להיענות – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): זה ברכת – – – היו"ר ראובן ריבלין: רק רגע, רק רגע. אברהם מיכאלי (ש"ס): ברכת כוהנים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, אני שמתי לב שהשר קצת התגרה, במובן הפרלמנטרי, באדוני. אבל הוא לא התייחס לאדוני אישית. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא. חס וחלילה. היו"ר ראובן ריבלין: הוא התייחס לטיעונים שאדוני טען, ולכן לא עומדת לו הזכות לדבר. אבל אם אדוני רוצה לומר איזשהו דבר לפני שאתן לחברים האחרים באותו נושא – רק אדוני צריך להבין: הוא לא אמר דברים נגדך – – קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – הוא אמר דברים נגד הדברים שאמרת, וזה תפקידו. בבקשה, רק אני נותן לך. חבר הכנסת בן-ארי, אתה גם, אם הוא פגע בך, גם תקבל זכות. אבל אתה רשום. בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): הוא לא פגע בי. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני היושב-ראש, אני לא טענתי שסגן השר התגרה בי אישית. אני רק ביקשתי מסגן השר שיענה על הדברים – – היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא. את זה הוא לא חייב. הוא לא – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): – – שהעלינו. הוא עונה מה שהוא רוצה. אנחנו כאן בשביל לקבל תשובה. אני שאלתי אותו: 53% מתחת לקו העוני בחברה הערבית – לא ענה. 67 – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא, לא, אדוני, חבר הכנסת מג'אדלה, אתה מתחיל מחדש. תראה, אתה – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): לא מתחילים מחדש – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת, בוא, אני אסביר. גאלב מג'אדלה (העבודה): אני לא רוצה שיענה. אני רק אומר לך ליושר, למען היושר. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לא רק חבר כנסת, גם שר היית. בוא, אני רוצה להסביר לך. גאלב מג'אדלה (העבודה): בבקשה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: ועדיין יושב-ראש כנסת לא היית. אתה מציע הצעה לסדר-היום. גאלב מג'אדלה (העבודה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: השר משיב. הוא לא כותב לך את הנאום, ואתה לא כותב לו תשובה. גאלב מג'אדלה (העבודה): מאה אחוז. היו"ר ראובן ריבלין: השר, או משיב לעניין או משיב לא לעניין. מי שישפוט זה הציבור. לא אתה יכול לשפוט אותו. יש לנו פרוצדורה, שפעמים רבות אתה מנהל אותה לתפארת הכנסת, וזה שאלות ישירות לשר. ואם הוא לא עונה, אנחנו מעמידים אותו על מקומו. תודה רבה, אדוני. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני היושב-ראש, אני מכבד את התקנון. אני מקבל את דבריך. אבל ממשלה שבאה להשיב לנו, מבחינה מוסרית – – היו"ר ראובן ריבלין: טוב. גאלב מג'אדלה (העבודה): – – לפחות שיתייחסו לדברים שלנו, הכואבים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): 180 מיליארד שקל של הביטוח הלאומי – לא אמר מלה. מלה אחת לא אמר. היו"ר ראובן ריבלין: אם אתה צודק, צריך לקצר בדברים – – סגן שר האוצר יצחק כהן: זה לא נכון. זה לא נכון. זה שקר. – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – וללכת לבחירות, על מנת שהציבור בוודאי ישמע כל מה – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): לא, הבחירות עוד במועדן, אמר ראש הממשלה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אבל – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): אני מאמין לראש הממשלה. הוא אמר: הבחירות במועדן. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, אין פרוצדורה שאתה נוהג בה. יש כמה הצעות אחרות. חבר הכנסת בן-ארי – הראשון. ואחריו – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה. וגם מסעוד. נכון. לא, הראשון – לא. מסעוד גנאים אחרון. השלישי, אחרון אחרון חביב. בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, כחבר כנסת, כמו רבים אחרים, אני לא פעם עומד מול משרדי הממשלה, ואני חייב להגיד שמדינת ישראל במובנים רבים היא מדינת רווחה, ואפשר למצוא הרבה עזרה והרבה סיוע. ובכל זאת, אני חייב להגיד לכם שאני נכנס לחג הזה עצוב. במפגש שלי עם אנשים – ודיברת על נתונים, אני אתן לך נתון אחד, ואני אצביע על נקודה אחת כואבת, שאנשים פה מעדיפים להתעלם ממנה: הלכתי אתמול לעשות קניות לחג. עטו עלי, כמו שעטים על כולם, עדת אנשים שמחכים לפת לחם – לשקל, 2 שקלים, 10 שקלים, שתיתן להם ביד. ואתה נותן. בא אחד, אמרתי לו: תגיד לי, מה, אתה בחור צעיר, למה אתה לא הולך לעבוד? אחרי שנתתי, שאלתי. הוא אומר לי: תשמע, אני עבדתי. אני עבדתי. הייתי עובד במשאית. לפעמים היו נותנים לי להיות נהג. לפעמים אני הייתי – הרבה פעמים אני הייתי יושב מאחורה, בארגז, וכל הלילה הייתי מחלק ירקות. אז הייתי מרוויח 350 שקל בלילה, בעבודת דחק. עבודת כפיים. להביא אוכל לשלושה ילדים שגרים ברחובות. הוא אומר: הייתי מקבל. הוא אומר: היום הם לא מוכנים לשלם יותר מ-150, 200 שקל, כי אין יותר עבודות דחק במדינת ישראל. למה? התראיין מולי בשבוע שעבר פרופסור מאוניברסיטת באר-שבע, לרחם על המסתננים שעמדו ליד הגבול כדי לקבל פה את זבת חלב ודבש שיש פה, והוא אמר: אין מי שישטוף פה כלים. לא. יש מי שישטוף פה כלים – – היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – יש מי שישטוף פה כלים, יש מי שרוצה להיות חדרן בבתי-מלון – – היו"ר ראובן ריבלין: הבהרת את עמדתך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – יש מי שרוצה להיות סבל ולסחוב ארגזי ירקות, אבל הוא רוצה שכר הולם. לקחו את עבודות הדחק במדינת ישראל. לקחו. ואדוני חבר הכנסת מג'אדלה, גם למגזר שאתה מייצג לקחו את פת הלחם הזאת – – היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – המסתננים, ואתם תמשיכו להתעלם מזה. פת הלחם הזאת נלקחה מהאיש הזה – – – היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): עם כל מה שנעשה, אנחנו לא נוכל להביא את 60,000 מקומות העבודה שנגזלו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רק צריך לזכור שאם יש פליטים, צריך לדאוג להם. אני מסכים אתך, אני מסכים אתך שיש רבים שנושאים את שם הפליט לשווא. חבר הכנסת אייכלר – בבקשה, אדוני. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת זאב בילסקי דיבר על הבמה ואמר שעבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, ולכן הוא הציע לראש הממשלה לבקש סליחה מכל העניים, מכל הציבור שנפגע מהגזירות השלטוניות. חשבתי, לכאורה, זה לא עניין אישי. הרי נתניהו לא פגע אישית, הממשלה לא פגעה אישית. זה עניין ציבורי. אז מה שייך פה מצוות שבין אדם לחברו? והנה, הרמב"ם פוסק שבדין ראש השנה לא רק היחיד בא לדין, גם מדינות עומדות לדין אם יש בהן רוב עבירות או אם יש בהן רוב מצוות. ואת המשקל הזה – – – היו"ר ראובן ריבלין: ועל המדינות ייאמר איזו לחרב ואיזו לרעב ואיזו – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): איזו לשובע ואיזו לשלום. היו"ר ראובן ריבלין: – – למלחמה. נכון. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן, את זה אנחנו אומרים בתפילה. והרמב"ם אומר שהמשקל הזה של רוב ומיעוט זה לא לפי כמות אלא לפי איכות, ולכן רק אל דעות יכול לשפוט ערכה של מצווה או ערכה של עבירה. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל, שאיננה מדינה דתית, במשך יובל שנים היו לה זכויות גדולות מאוד בתחום של בין אדם לחברו. המדינה ידעה שהיא צריכה לדאוג לקורת גג – מדינת רווחה זה נקרא – על כל המשתמע מכך, לחולים ולנכים ולזקנים. בעשורים האחרונים מדינת ישראל פוגעת, כמדינה, בעניים וברשים ובדלים ובחולים ובנכים ובאנשים שאין להם ומחזקת את הצעקנים ואת האנשים שיש להם, מה שנקרא ועדים חזקים או תקשורת חזקה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): ולכן צודק זאב בילסקי שהממשלה חייבת כן לבקש סליחה מכל אותם אנשים שהיא מרוששת אותם. והתיקון יהיה אם היא תקבל על עצמה כן להתחשב, לא לפחד מאותם עיתונאים, כי מחר אותם עיתונאים יהיו מפוטרים וגם הם יהיו מהמסכנים. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים – בבקשה, אדוני. אתה רוצה עוד לדבר? אוקיי. אחריו – חבר הכנסת בילסקי, ואז נצביע ואני אסיים את – – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, באמת אני רוצה לדבר על נושא אחר. למרות שהנושא שדובר בו וחברי דיברו בו הוא חשוב מאוד, ראיתי לנכון להביע את עמדתי בקשר לדבר נורא שקרה אתמול. אתמול, אדוני היושב-ראש, הוקרן בארצות-הברית סרט בשם "מוחמד נביא האסלאם". הסרט מציג את דמותו של הנביא מוחמד עליו השלום בצורה מאוד שלילית ולא אנושית. הדבר פגע ופוגע בכל מוסלמי ומאמין, במיוחד כי הוא מלא בשקרים וסילופים. הסרט הוקרן לרגל אירועי ה-11 בספטמבר, כאילו זו התשובה או הנקמה על מה שנעשה בניו-יורק ב-11 בספטמבר. הבמאי הציג את עצמו, וכך קראנו, שהוא ישראלי, ונאמר גם שקופטים אמריקנים עומדים מאחורי הסרט הזה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אתה יודע שברגע זה רשתות הידיעות מדווחות על כך שבנושא זה נרצח קונסול – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): שגריר ארצות-הברית בבנגאזי – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – ועוד שלושה מהעובדים של הקונסוליה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): נכון, נכון, לצערי. אבל סרט כזה פרובוקטיבי, שמציג בצורה שלילית, מאוד פוגע, והוא גורם למהומות כאלה. אדוני היושב-ראש, אני רציתי לגנות את הסרט ואת העומדים מאחוריו בכל לשון של גינוי, כי גועל כזה רק חלאות אדם מגעילים עושים. ואני מקווה שלערבים או למוסלמים תהיה התבונה ולא ייפלו במלכודת או בפח המלוכלך של מפיקי הסרט, שמטרתם לסכסך ולפלג ולגרום למלחמת אחים, במיוחד במצרים, כי לא כל הנוצרים ולא כל הקופטים ולא כל היהודים הם אשמים, אלא רק אלה שעומדים מאחורי הסרט. סרט כזה לא היה צריך להיות מוקרן, כי הוא פוגע בכל מאמין והוא פוגע בכל מוסלמי בעולם. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, חבר הכנסת בילסקי, אדוני היה בין המציעים – שעליהם אנחנו הולכים להצביע. אין אדם יכול להיות גם מציע וגם מציע הצעה אחרת. זאב בילסקי (קדימה): לא – – – אני רוצה לחזור בי מההצעה לסדר-היום. היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא, לא. אתה לא רוצה שיצביעו על הצעתך? זאב בילסקי (קדימה): לא. אני רוצה להתייעץ עם אדוני. אני לא – אני חדש פה. היו"ר ראובן ריבלין: אני כבר אומר לך שהדבר נתון כולו לשיקול דעתך. אתה לא צריך להתייעץ אתי. אם אתה רוצה שאני לא אצביע על הצעתך, אין בעיה. אנחנו מצביעים מקשה אחת על כל ההצעות. אתה רוצה להסיר אותה – היא לא תהיה, אז יהיו לנו זהבה גלאון, גאלב מג'אדלה ואחמד דבאח, שעל הצעתו אנחנו לא יכולים להצביע כי הוא לא נמצא פה. זאב בילסקי (קדימה): אני די השתכנעתי – – – היו"ר ראובן ריבלין: צריכים חברי הכנסת החדשים להבין שכשהם מגישים הצעה לסדר-היום, הנימוס, לא רק הסדר הטוב, מחייב להישאר ולחכות ולראות ולהצביע על הצעתם, שכן למרות שהם צדיקים, מלאכתם לא יכולה להיעשות על-ידי אחרים. התקנון קובע שאם מציע הצעה אינו נמצא באולם, לא מצביעים על הצעתו. רבותי, אנחנו נצביע על הצעות חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, וחבר הכנסת זאב בילסקי יחליט לאחר שנצביע אם הוא רוצה שידונו גם בהצעתו. אנחנו מצביעים על הכול מקשה אחת. זאב בילסקי (קדימה): איך הם ידעו על מה להצביע אם אני – – – היו"ר ראובן ריבלין: אדוני מבקש להסיר את הצעתו מסדר-היום? זאב בילסקי (קדימה): כן. אני פשוט השתכנעתי. הדברים שלו היו כל כך נכוחים, ואני בחיים לא הבנתי שאנחנו עכשיו נשים שלטים בתחנות הדלק – – – היו"ר ראובן ריבלין: קודם כול, אני מברך אותך על כך שאתה יכול להשתכנע. זאב בילסקי (קדימה): זה בדיוק מה – – – היו"ר ראובן ריבלין: רבים מחברי לא יכולים להשתכנע, כי הם משוכנעים רק במה שהם אומרים – – זאב בילסקי (קדימה): אני משתכנע. היו"ר ראובן ריבלין: – – וזה מראה על גדולה. יחד עם זה, אנחנו מסירים. השתכנעת, וחבר הכנסת בילסקי מבקש להסיר. הנושא יועבר – חברת הכנסת גלאון, חבר הכנסת מג'אדלה, האם אתם מבקשים שהנושא יידון בוועדה או במליאה? זהבה גלאון (מרצ): במליאה. היו"ר ראובן ריבלין: במליאה. בסדר גמור. השר הסכים, אין שום בעיה. לכן אנחנו מצביעים. מי שבעד – במליאה; מי שנגד – להסיר מסדר-היום. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הממשלה תומכת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה לכלול את הנושאים בסדר-היום – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושאים בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההצעות לסדר-היום בנושא המצב הכלכלי תעלינה על סדר-יומה של הכנסת בקולותיהם של תשעה חברים, באין מתנגדים ואין נמנעים. רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לאחל לחברי הכנסת, לחברות הכנסת, לעובדי הכנסת ולכל באי הכנסת שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה. אני מבקש להתנצל בפני כל חברי הכנסת: אם מישהו מהנשיאות ואנוכי פגענו בהם – הכול בשגגה. אנחנו מבקשים סליחה ומחילה ומקווים שלא נשגה פעם נוספת. כמו כן מבקשים אנחנו מעם ישראל, בשם הכנסת כולה וכל אחד מחברי הכנסת, אם פעמים אנחנו פעלנו בצורה אשר נראתה בעיני הציבור כלא ראויה – אנא, קבלו אותנו כאותם העוסקים בצורכי ציבור באמונה, אשר לפעמים יכולים להיכשל אגב להיטות פעולתם למען הציבור ולמען שליחותם. שנה טובה ומבורכת, אדוני סגן ראש הממשלה. חג שמח. ישיבה זו נעולה.