קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום ממשלת נתניהו פוגעת במשרתים ובשוויון בנטל היו"ר יעקב אדרי: רבותי, אנחנו עוברים לנושא השני: ממשלת נתניהו פוגעת במשרתים ובשוויון בנטל, הצעות לסדר-היום מס' 8796 ו-8797. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה – ינמק את ההצעה. נסים זאב (ש"ס): זה לא פייר, מה שאתה עשית היום. היו"ר יעקב אדרי: נסים. להגיד שאני – – – נסים זאב (ש"ס): – – – משמיץ פה באופן אישי, ואת הציבור שלי, ואתה לא מאפשר לי – – – היו"ר יעקב אדרי: חבר הכנסת נסים זאב, שמענו, שמענו. קריאה: זה גם תשובה, זה גם תשובה. היו"ר יעקב אדרי: בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, גם אני מבקש לברך את השיח'ים והנכבדים מדאלית-אל-כרמל ועוספיא שנמצאים כאן, ושחבר הכנסת מגלי והבה, בנאום שלו מטעם סיעת קדימה בהצעה לסדר-היום, העלה כאן בצורה חדה וברורה את הנושא שלכם ואת הדבר החשוב שצריך לטפל בו. רק אתמול היינו בדאלית-אל-כרמל. פגשתי אנשים צעירים, בגילי, שלא יכולים ונאלצים להמשיך – והשיח' טריף גם, מכובדי, שנכנס – – – מגלי והבה (קדימה): וראשי רשויות גם. יואל חסון (קדימה): וראשי רשויות. – – – וראיתי אנשים צעירים שלא יכולים להתחתן ולא יכולים להקים משפחות, כי אין להם בתים. ואלה שיש להם, נאלצים להיות עבריינים, כי אין תוכנית מיתאר. שמענו את סגן השר מדבר קודם על זה שהיהודים, כשהם רוצים מרפסת או פרגולה הם צריכים לבקש אישור. אבל להם יש תוכנית מיתאר ולהם יש תכנון. וכשאתה צריך להוסיף פרגולה אתה תשנה את התכנון, ולכן אתה צריך אישור. אבל להם אין. אין, שום דבר. אף אחד שם לא רוצה להיות עבריין. הם רוצים פשוט לחיות ורוצים לגור שם. קריאה: – – – יואל חסון (קדימה): אז אנחנו הבאנו את דבריכם פה באמצעות חבר הכנסת מגלי והבה, וגם חבר הכנסת אכרם חסון יעלה עוד מעט להעלות ולהציג את העניין שלכם. אבל אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לגעת בנושא של החוק לשוויון בנטל, מה שהיה צריך לעבור ולא עבר, ולמציאות שאנחנו חיים בה היום, שאין שוויון בנטל. אנחנו זוכרים שב-1 באוגוסט פקע חוק טל. אין היום, למעשה, חוק טל. היום כל אזרח ישראלי, זכר, חייב להיות מגויס לצבא. הדבר הזה לא קורה. הממשלה הזאת הצליחה לטאטא מתחת לשטיח את מה שרוב אזרחי ישראל מבקשים, וזה שוויון בנטל. אנחנו, אני בוודאי לא האמנתי לנתניהו, מהרגע הראשון, שהוא באמת מעוניין לעשות את הדברים האלה. ובאמת, במהלך של קדימה הוכחנו שנתניהו לא מסוגל באמת לעשות את מה שנכון לציבור הישראלי, לאזרחים. הסיפור של השוויון בנטל, חברי חברי הכנסת, הוא הוכחה. הוא הוכחה לדרך שבה נתניהו מנהל את המדינה, לדרך שבה נתניהו מנהל את הממשלה. לנתניהו יש סדר-יום אישי, נפרד, מנותק לחלוטין מהאינטרס של הציבור הישראלי. זה, אגב, בכל התחומים. הרי אם מסתכלים על מה שנכון לחברה הישראלית, כולם יודעים שנכון לחברה הישראלית, וגם לציבור החרדי, להגיע סוף-סוף לחברה שבה כולם נוטלים חלק, נשיאה בנטל, כולם. אנחנו יודעים שהציבור הצעיר, הדור הצעיר במגזר החרדי, צריך את זה. הוא צריך להשתלב במקומות העבודה. הוא צריך ללמוד, הוא צריך להשכיל, כי אחרת הוא יחיה חיי עוני ודלות. אבל זה לא מתאים לתוכניות של נתניהו. זה לא מתאים לתוכניות של נתניהו, כי המנהיגות המבוגרת, הכבדה, התלויה ברבנים שאינם מסוגלים להשתנות, לא מסוגלת לעשות את המהפך הגדול, לחצות את הנהר, והיא משאירה את אותה אוכלוסייה בדלות ובעוני, ונותנת לנתניהו את הפטיש הזה בראש, שמחייב אותו לעשות את מה שלא נכון לציבור אבל נכון לקואליציה שלו. ב-30 בינואר, כולם זוכרים את זה, ב-30 בינואר, ב-2012, הזמין נתניהו את המילואימניקים. תודה לאל שיש טלוויזיות בישראל. תודה לאל שיש בכלל הטכנולוגיה שמסוגלת להקליט את דברינו, אבל בעיקר את דבריו של נתניהו. ונתניהו שם, בדרך הכל-כך מוכרת שלו, אמר להם: אני אחוקק חוק לשוויון בנטל, לגיוס לכול, אני אעשה את זה, אני מבטיח לכם. הוא הרים את היד ככה, ועשה עם האצבע, ואמר: אני מבטיח לכם. עמד מול אנשים טובים, משרתים, אבל תמימים. הם אמרו את זה, אגב, בעצמם, שהם קצת יצאו תמימים מדי. הם אמרו אפילו על עצמם דברים הרבה-הרבה יותר קשים. אנחנו חייבים לשנות את המציאות, אדוני היושב-הראש, וחייבים להציף ולהעלות את הנושא הזה, ולהוכיח, ולומר בכל מקום: נתניהו שיקר להם, נתניהו שיקר לנו, נתניהו רואה את טובתו האישית, את ההישרדות הפוליטית שלו. אבל ההישרדות הפוליטית שלו, חברי, היא לא רק בנושא הזה. אי-אפשר להתעלם מנתוני האבטלה, אדוני היושב-ראש. והדבר המדהים באמת, שאני חייב לומר, ששר האוצר הנוכחי, הדוקטור לפילוסופיה, מדהים אותי כל פעם מחדש. שר האוצר, שכנראה שקוע עמוק-עמוק בספרי הפילוסופיה שלו – ולא שאני מזלזל במקצוע הזה, חס ושלום, אבל הוא בוודאי לא קשור לכלכלה – מקפיד לקרוא את נתוני הפילוסופיה אבל פחות את נתוני הכלכלה. כי שמענו את שר האוצר אומר שהוא לא מכיר נתוני אבטלה חדשים, והוא לא מכיר נתוני אבטלה דרמטיים ששונים ממה שהוא ידע קודם. מבחינת שר האוצר ונתניהו, כמו שאמר ראש האופוזיציה, הם חיים בארץ הפלאות. הכול בסדר, הכול רגיל, שום דבר לא השתנה. אבל כל כך הרבה דברים השתנו. מספיק להסתובב ברחוב, מספיק לראות את מה שאומרים בציבור, ולראות את כמות המפוטרים ואת חוסר היציבות שיש בכלכלה. צריך לומר היום בצורה חדה וברורה: נתניהו, בשלוש השנים האחרונות, עבד עלינו בעיניים. גילח ושייף והוציא את המאגרים, בזבז כספים, שכנע אותנו וסיפר לנו כמה הכלכלה היא מעולה וכמה הכול בסדר, וכמה כל הציבור נהנה מרווחה כלכלית. ואנחנו אמרנו: לא. אנחנו אמרנו: זה לא אמיתי. התרענו, דיברנו, אמרנו. דיברנו על הקלטות קודם – תוציאו את ההקלטות של האופוזיציה, תוציאו את ההקלטות שלי, של חברי בקדימה, מה אמרנו פה בשלוש השנים האחרונות. רחל אדטו (קדימה): לא, גם לו חסר כסף. יואל חסון (קדימה): לא, נתניהו דואג לעצמו תמיד. רחל אדטו (קדימה): אבל לא מספיק לו. יואל חסון (קדימה): הוא תמיד ימצא את הכסף שיממן עבור עצמו ועבור ענייניו, את מה שהוא אוהב ורוצה. אבל אנחנו לא מוצאים את הכסף היום. העובדה היום היא שנתניהו לא מוצא את הכסף ואנחנו נאלצים לשלם את המחיר היקר, היא כישלון המדיניות הכלכלית של נתניהו, חד-משמעית. נתניהו נכשל, נתניהו טעה בכל הערכותיו, טעה בחישוביו הכלכליים, טעה בכול, ואיפה היום המצגות שלו, הגרפים שלו, ההצגות האלה של נתניהו? ואי-אפשר להתעלם, וצריך גם להתייחס – כי זה גם קשור למצב במשק, אבל לא רק – לסיפור של סגירת ערוץ-10. מי קונה את העניין הזה, מי קונה את העניין הזה שמדינת ישראל פתאום חייבת לגבות את התשלומים מערוץ-10? מדינת ישראל מעולם לא נתנה הקלות למפעלים, לחברות, לקונצרנים. אף פעם, היא תמיד דרשה את הכסף עכשיו ומייד, אדוני. בכלל, תדעו לכם שאם אחד מאזרחי מדינת ישראל צריך לשלם מס רכישה, לדוגמה, והוא יבוא לפקיד השומה ויגיד לו: תשמע, קשה לי לשלם את הסכום ככה, בבת-אחת, תחלק לי את הסכום – יחלק או לא יחלק, אדוני היושב-ראש? ודאי שיחלק. כל תשלום מס אפשר לחלק. גם את התשלומים האלה ניתן לחלק. זאב בילסקי (קדימה): אפילו בסופרמרקט מחלקים. יואל חסון (קדימה): כן, יש תשלומים. אבל לא, בתשלומי מדינה אני מדבר. יש המנגנונים, עם ריבית, עם הצמדה, זה בסדר. רק לערוץ-10 לא מוצאים את המנגנון. עושים דיונים על דיונים על דיונים. השר כחלון מכנס את בכירי משרדו, את הכלכלנים הגדולים ביותר, איך לנסות לפתור את הבעיה. בסוף, הכסף צריך להגיע לאוצר המדינה. אוצר המדינה יודע גם לחלק את הכסף שצריך להגיע אליו, ולא לוותר על אף שקל, שלא תטעו. צריך להגיד את האמת, חברי חברי הכנסת, ראש הממשלה נוקם את נקמתו בערוץ-10. ראש הממשלה החליט לחסל כל ערוץ תקשורת שהוא יכול. הוא היה גם, אגב, מוריד את הערוץ הראשון, אבל הוא פשוט השתלט על הערוץ הראשון, אז לכן הערוץ הראשון ממשיך לתפקד. ופתאום נמצאו מיליארדים לכסות את החובות של הערוץ הראשון. ופתאום הרפורמה של רשות השידור יוצאת לדרך ונמצאו מאות מיליונים – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – פתאום, כי נתניהו השלים את השתלטותו על הערוץ הראשון, וכולם יודעים את זה. על ערוץ-10 הוא קצת לא יכול, אז הוא פשוט יוריד את הראש לערוץ-10. הוא יוריד את הראש לערוץ-10, והוא יהיה מבסוט והכול יהיה בסדר. ולסיום, אדוני היושב-ראש, אותם מפוטרים במשק, אותם מפוטרים צפויים של ערוץ-10, כל אותם אנשים, תאמינו לי, הם יודעים היטב, הם יודעים היטב מי אחראי לפיטורים האלה שלהם. ואני אומר לנתניהו, לראש הממשלה: אותם ישראלים שאיבדו את עבודתם בגללך – אני מבטיח לך, ראש הממשלה, אתה תאבד את מקום עבודתך בזכותם. כי הם יזכרו לך את זה והם יפטרו אותך מייד כשיהיה לך האומץ לצאת לבחירות. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. אני גם רוצה לברך את השיח' טריף שנמצא אתנו. אכרם חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני גם מצטרף לברכות ומברך את כבוד השיח', המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, מואפק טריף, את יושב-ראש המועצות הדרוזיות מר עלי הזימה, את ראש מועצת דאלית-אל-כרמל, ראש מועצת ג'וליס, ראש מועצת פקיעין, ראש מועצת כפר-כמא, סגנים, חברי מועצה, שיח'ים מכובדים ותושבים אחרים מודאגים שהגיעו במיוחד לכאן. לפני שאדבר על שוויון בנטל ועל ממשלת נתניהו, אני רוצה להזכיר לכם שהבוקר היתה כתבה בעיתון "מעריב" על כך ששוטרים דרוזים לא התקבלו לשמירה על אחינו היהודים באוקראינה. הם קיבלו תשובה שלילית מקצין משטרה, שכתב להם שבהיותם בני מיעוטים הם לא יכולים לשמור – והם שוטרים. כמובן, יושבת-ראש העמותה לזכויות השוטרים כתבה מכתב חריף מאוד למפכ"ל. לפי דעתי זה צעד גזעני קשה ביותר. השב"כ התנער ואמר שהוא לא הזמין את השירות, שמי שהזמין את השירות הזה הוא אגף ביטחוני בתוך משרד ראש הממשלה. חברים יקרים, ההתנהגות הזאת שקורית בזמן ממשלת נתניהו, בשנה האחרונה, התרעתי עליה לפני חודש, כאשר שני קצינים בכירים דרוזים מירכא לא הורשו להיכנס לבסיס חיל האוויר בדרום כדי לאסוף את אלוף פיקוד הצפון. כמובן, כל יום אנחנו שומעים על עוד מקרה. תמיד טענו ואמרנו שהעדה הדרוזית מרגישה סוג ב'. אנחנו אזרחים לא שווים, עובדים עלינו, משקרים לנו, מרמים אותנו, אנחנו רק מקבלים ססמאות והבטחות. צר לי שסגן השר יצחק כהן לא נמצא כאן, כי הוא דיבר לפני כמה דקות; גם חבר הכנסת נסים זאב, שלפי דעתי הוא מנותק מהמציאות. רציתי להסביר ולהגיד להם כמה דברים חשובים מאוד. חברים, אם אנחנו מדברים על שוויון בנטל, ידידי יואל דיבר על הנושא הזה במגזר היהודי ואני לא רוצה להתערב שם, כדי שלא יגידו שהדרוזים מתערבים ליהודים. אני רוצה לערב אתכם ולהגיד לכם מה קורה אצלנו. העדה הדרוזית, כפי שאתם יודעים, שכלה 14 חללים לפני קום מדינת ישראל, כך שאנחנו התנדבנו והיינו אחים לנשק עוד לפני קום המדינה. אחרי זה איבדנו עוד 374, חללים, אחרי קום המדינה. יש לנו 388 חללים עד עצם היום הזה. יש לנו 118 אלמנות. יש לנו 1,200 נכי צה"ל. יש לנו 275 יתומים ויתומות. והיו שתי החלטות. אמרו, אם העדה הדרוזית משתתפת בנטל, אנחנו אחים לנשק, יש לנו ברית חיים, אז אנחנו חייבים להיטיב עם הדרוזים. ואז היו שני חוקים כאן, בכנסת ישראל. בשנת 1977 היתה החלטה מס' 128, ולאחריה החלטה 373, בשנת 1987. מה יצא משתי ההחלטות? יצא שאנחנו עבריינים על-כורחנו. רציתי לענות למכובדים שישבו כאן קודם ודיברו: אנחנו עבריינים על-כורחנו כי לא מתכננים לנו, אין לנו תוכניות מיתאר, אין תוכניות מפורטות. אנחנו בוכים על הדברים הבסיסיים. בבוקר נכנסתי לאוהל שהקים כבר לפני שבועיים ראש מועצת דאלית-אל-כרמל, ואף נציג ממשלתי לא הגיע לשם. לא שואלים עלינו. אני אומר לכם, דורכים עלינו. אני רוצה לפנות כאן לשיח' מואפק טריף, להגיד לך: הגיע הזמן שתעשה מעשה. אתה יותר מדי נחמד וטוב. האנשים האלה לא מבינים את השיטה הזאת – שאנחנו אנשים מכובדים, אנחנו אנשים אחראיים. עם ישראל אוהב אותנו, הממשלה הזאת לא אוהבת אותנו. אנחנו חייבים לעצור אותה כמה שיותר מהר, ואתה המנהיג של העדה, שצריך לקחת את כל העדה על הכתפיים שלך ונרוץ אחריך. אי-אפשר כל הזמן להמשיך לשמוע ססמאות והבטחות. חברים יקרים, ג'וליס, יישוב שמונה 5,500 תושבים, אתם יודעים כמה קצינים וכמה חיילים יש שם. מאז 2009 משרד השיכון חילק 13 מגרשים לחיילים המשוחררים בג'וליס. כפר-כמא, יישוב צ'רקסי עם 3,100 תושבים – 18 יחידות דיור במשך השנתיים האחרונות. דאלית-אל-כרמל, היישוב הדרוזי הכי גדול במדינה, 15,000 תושבים, חילקו, לפי מה שאומר ראש המועצה, 12 חלקות. זו בדיחה, עבודה בעיניים. כשהמתנחלים בונים בהתנחלויות והאמריקנים נזעקים, תמיד ראש הממשלה והצוות שלו עונים להם שיש ריבוי טבעי. אנחנו לא נגד אף אחד ולא מתערבים לאף אחד, אבל מה עם הריבוי של הדרוזים? מה, אנחנו על הבנקט, אנחנו לא נספרים? אנחנו לא נמצאים? אנחנו לא שותפים בנטל? כפי שאמר אחמד טיבי – הוא העיר לידידנו שכיב שנאן, ואנשים חשבו שהוא מתבדח, אמר לו: אפילו כפרים ערביים היום הם יותר מתקדמים מהיישובים היהודיים, ואנשים כעסו עליו. אז אני מציע לממשלת ישראל שתבוא ותבקר בכפרים הערביים ותשווה אותנו אתם שם. יואל חסון (קדימה): הדרוזיים. עפו אגבאריה (חד"ש): לא היהודיים, הדרוזיים. אכרם חסון (קדימה): הדרוזיים, בוודאי הדרוזיים. אני התכוונתי שיש יישובים ערביים ששם לא משרתים בצה"ל, ואני נגד זה שישרתו בצה"ל, אמרתי, שיעשו שירות לאומי קודם כול, קודם כול שיהיה שלום במזרח התיכון. לא נעבוד עליהם, הרי אנחנו הדוגמה בשבילם. אם אנחנו סוג ג' במדינה, איך ישרתו? על מי אפשר לעבוד? כל הזמן שקרים, כל הזמן ססמאות, כל הזמן הבטחות. יש לנו שישה חברי כנסת. זה המבחן האמיתי שלהם. יש עוד מעט הצעה לתקציב המדינה; אני רוצה לראות איך נתנהג, ששתנו ביחד. אני רוצה להגיד לחבר'ה: אל תוותרו, מי שמוותר ומי שנחמד במדינה הזאת לא מקבל כלום. אדוני היושב-ראש, מדברים על אדמות. אני עשיתי סקר, בדיקה. 97% מהאדמות בדאלית-אל-כרמל–עוספיא פרטיות. 100% אדמות יוקנעם – ממשלה. 90% מאדמות טירת-כרמל – מדינה. 99% מאדמות נשר–תל-חנן – מדינה. המדינה נתנה ליהודים בזכות, ומגיע להם. אנחנו, על האדמות שלנו לא מצליחים לתכנן. אנחנו, על האדמות שלנו מקבלים צווי הריסה. אם המדינה לא רוצה לתכנן ולתת לנו חלקות לחיילים המשוחררים ולזוגות הצעירים, מה אתם רוצים שנעשה, שנברח מהיישובים שלנו? שנעבור למקומות אחרים? זה מה שרוצה הממשלה הזאת? כל הזמן ססמאות והבטחות. אני לא יודע, צריך להקים ועדת חקירה לבדוק איך משרד השיכון מתעסק עם הדרוזים, איך מינהל מקרקעי ישראל מתעסק עם היישובים הדרוזיים. שלא נדבר על התעשייה. השר נמצא כאן: 60% מהאוכלוסייה שלנו מתקיימת ממשכורת אחת, כי אין תעשייה. תסתכלו על עיר-הכרמל לשעבר, מסביבה חמש ערים יהודיות, כולן עם תעשייה. למה בדאלית-אל-כרמל ועוספיא אין תעשייה, מפני שאנחנו אזרחים לא טובים? מפני שאנחנו עבריינים? מפני שאנחנו מפירי חוק? הרי השופט פיש אמר שהמוסדות פשעו עם הדרוזים, בפסק-דין תקדימי. מי לקח את פסק-הדין הזה וקידם אותו, למד אותו וניתח אותו? לאף אחד לא אכפת, כי אנחנו אנשים שקטים, כי אנחנו אנשים טובים, כי אנחנו כנראה שומרים על המדינה יותר מאחרים, שמנצלים. אני רוצה שנסים זאב יחליף אותי עם ביתר-עילית ועם מודיעין, אני רוצה שיחליף אותי עם חריש עכשיו; עם חריש שיחליף אותי, אני מוכן להתחלף אתו. לכן קל מאוד לדבר, קל מאוד תמיד להגיד: מסיתים נגד הממשלה. אני אומר לכם, אנחנו מתגעגעים למנחם בגין, עליו השלום; אנחנו מתגעגעים לרבין, מתגעגעים לשרון. היתה לנו מנהיגות שנתנה מלה, אהבה את העדה הדרוזית, כיבדה אותה, לא בדיבורים – במעשים. הממשלה הזאת רק מדברת, לא עושה כלום. חברים יקרים, נושא התכנון, שואלים למה לא מתכננים. הנה, אבו-סנאן תכננו ובית-ג'ן תכננו. תמ"א 35 חונקת את אבו-סנאן, לא נותנת לה להתפתח לשום כיוון. בית-ג'ן הגישה תוכנית מיתאר לפני שנה לוועדה המחוזית, ועוד לא קיבלה תשובה לדיון ראשוני. על מה אתם מדברים? אני הייתי ראש עיר, אני יודע מה זה תקציבים. אני הייתי בשירות המוניציפלי 20 שנה. אין אפילו מושג לפקידים האלה, שיושבים בעיר הקודש ומתכננים מה קורה לנו. היו"ר יעקב אדרי: תודה. אכרם חסון (קדימה): לכן אני מבקש, הגיע הזמן, השיח' מואפק, קח את הדברים בצורה רצינית, אל תהיה נחמד, העדה הדרוזית תהיה אתך, אנחנו נלווה אותך. אנחנו חיילים טובים, אנחנו יודעים לעשות את העבודה, ואנחנו צריכים לקחת את הזכויות שלנו. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. ישיב בשם שר הביטחון, השר שלום שמחון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, אני עונה בשם שר הביטחון על נושא השוויון בנטל. כידוע, בתחילת אוגוסט פקע חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, המכונה חוק טל, משנת 2002. החוק פקע ולא ניתן להאריכו באותה מתכונת, וזאת נוכח פסיקת בג"ץ מיום 21 בפברואר 2012. כזכור, בית-המשפט העליון מצא כי חוק טל אינו עומד במבחן המידתיות ולכן איננו חוקתי. נוכח פקיעת חוק טל, והואיל והכנסת לא גיבשה עדיין הסדר חוקי אחר אשר יחליף את ההסדר המיוחד של חוק טל, המצב המשפטי הינו כי חל חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, כפי שהוא חל על כל אזרחי ישראל. חוק שירות ביטחון קובע כי פוקד רשאי לקרוא בצו לכל מיועד לשירות ביטחון לרישום ואחר כך לבדיקה לשם קביעת כשירות רפואית לשירות הביטחון. בהמשך קובע החוק את חובת השירות הסדיר לגבר ולאשה, ולצד אלה ישנם הסדרים ייחודיים הקבועים גם הם בחוק שירות ביטחון; לדוגמה, שירות במשטרת ישראל או שירות במסגרת שירות בתי-הסוהר ובמג"ב, כמפורט בסעיף 24 לחוק שירות ביטחון. שר הביטחון הטיל על צה"ל הכנת תוכנית לגיוס החרדים לצה"ל. תוכנית זו הוכנה אך טרם הוצגה בפני שר הביטחון, ולאחר שתובא בפניו יישקל הצורך להביאה לאישור הממשלה והכנסת. מערכת הביטחון רואה חשיבות רבה בשילוב החרדים בשירות משמעותי ביחידות צה"ל תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו. כך נעשה גם היום במסגרות הנח"ל החרדי ובמסגרות מסלול שח"ר, שהוא מסלול צבאי טכנולוגי. צה"ל פועל להרחבת המסלולים הקיימים, ולצדם יש לראות חשיבות רבה גם בשירות אזרחי הולם כחליף לשירות צבאי. מערכת הביטחון תפעל לרפורמה בתגמול החיילות והחיילים המשרתים בשירות חובה באופן מדורג על-פי תקופת השירות ואופי התפקיד. בכך יהיה גם כדי לאזן את הנטל הכבד המוטל על בנינו ובנותינו המשרתים בצבא-הגנה לישראל. זו היתה התשובה של שר הביטחון, ומאחר שאומרים שאני לוחש על אוזנו, אז אני אגיד לך מה לחשתי על אוזנו. אמרתי לו שהוא צריך להיות אמיץ מאוד, לא לחכות להמלצות האלו, ולשחרר 50,000 בני ישיבות מצה"ל, כי אין שום סיכוי שהם יתגייסו לצה"ל – ושייכנסו לעולם העבודה מייד. הוא אמר לי: איך הציבור יגיב? אז אמרתי לו: שמע, זו החלטה אמיצה. עולם העבודה מחכה ל-50,000 בני ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל לעולם. היו"ר יעקב אדרי: מה, יש אבטלה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני מדבר על כל מי שאחרי – אל תדאג, אני אסדר להם עבודה. אני מדבר על כל אלו שהם מעבר לגיל 22, שיצאו לעולם העבודה, שלא ירגישו בישיבה הזו כמכלאה, שהם באים לשם רק כדי למנוע את גיוסם לצה"ל; לשחרר אותם באופן מיידי לעולם העבודה. זה מה שלחשתי על אוזנו. אני מקווה שיהיה לו האומץ לעשות את זה. תודה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לשר שלום שמחון. ביקשו להביע עמדה נוספת – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. שתי דקות לכל אחד. הוא איננו, לא נמצא. תעלה ותבוא חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה. עינת וילף (העצמאות): תודה רבה. היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני שמחה על האחדות שניכרת בסיעה. דבר מבורך קרה לנו שחוק טל בוטל ושאין חוק אחר במקומו. אני מקווה, דוחפת לכך שלא יהיה חוק אחר, כי אנחנו נמצאים במצב מצוין ותקדימי, שבו הסדר תורתו-אומנותו, לראשונה מאז קום המדינה אינו בתוקף, וכל חוק אחר היה מאפשר להסדר הזה, שמייצר קשר מושחת בין השירות בצה"ל לבין הישיבות, ומאפשר לישיבות להיות מקלטי השתמטות – הדבר הזה לא קיים יותר. ולכן, יש לנו לראשונה הזדמנות בהיסטוריה של ישראל, אכן, כמו שאמר השר, לשחרר 50,000 אנשים שהם מעל גיל 21, מעל גיל 20, ונמצאים היום בישיבות, לשחרר אותם לשוק העבודה; להפסיק את השקר הזה שהם נמצאים בישיבות, הרי הם נמצאים שם רק כדי להשתמט משירות. לצעירים יותר – לגייס את מי ששירותו בעל ערך לצה"ל, לא למי שיש לו דרישות ייחודיות – לא להיות עם נשים, לא לראות נשים, לא מי שדורש להתגייס בגיל מאוחר יותר, עם שכר, להפסיק את זה. מי שמוכן לשרת באופן ששירותו בעל ערך – יגויס; מי שלא – ישוחרר לשוק העבודה. אין יותר תורתו-אומנותו, אין יותר שקרים, זו ההזדמנות. ולכן, בואו נפסיק לדבר על כל ניסיון לחוקק חוק אחר, ננצל את המצב הקיים כדי להפסיק את השקר שהיה כאבן ריחיים על המדינה הזו במשך 64 שנים. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה. ביקש גם חבר הכנסת זאב בילסקי, בבקשה. זאב בילסקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמר בלהט רב ודיבר חבר הכנסת אכרם חסון, באמת, אני חייב להגיד לך – דברים שיוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. דיברת לא רק כראש רשות, לא רק כאיש ציבור, אלא כאדם שמביע את הכאב של כל כך הרבה אנשים, והצלחת, באמת, להביע את זה בצורה מעוררת כבוד. דיברת על שישה חברי כנסת דרוזים שנמצאים פה. אני חייב לתקן אותך – – אכרם חסון (קדימה): שבעה. זאב בילסקי (קדימה): – – יש שבעה, בדיוק, בילסקי זה השביעי. אני קשרתי את גורלי בעדה עוד בזמן שהייתי ברעננה – תוכניות בבית-ספר – אחר כך, בסוכנות היהודית. יש לי משפחה בדאלית-אל-כרמל, יש לי בית שמה, ואני רוצה לספר לכם על הבית הזה שיש לי בדאלית-אל-כרמל, שראש המשפחה, אנחנו קוראים לו אבו יואל, הוא גם אביו של ראש מועצת דאלית-אל-כרמל, שאכרם הזכיר אותו בנוכחותו פה. ובואו אני אספר לכם מה יש בבית הזה, שאני מרגיש שזה הבית שלי. יש שני מקומות שכמעט כל יום שאני נמצא בהם אני מסתכל ואני רואה את התמונה של הרצל. מקום אחד זה פה, בכנסת. אני יושב כאן כבר כמה שנים. כל פעם מסתכל, אדוני היושב-ראש, ורואה שאין שום תמונה, מלבד תמונה אחת של האדם שחזה את הקמתה של מדינת היהודים, הרצל, שלי היה הכבוד לשמש במשך כמה שנים כמי שבשרשור מסוים, אפשר להגיד, מחליפו של הרצל. כמובן, איך אומרים, לא צריך להגזים. אבל – אוקיי, הבנתם. ניצן הורוביץ (מרצ): למה? יותר מהרצל. יותר, יותר. זאב בילסקי (קדימה): אבל נמצא באותו תפקיד, בוא נאמר, כמעט, או משהו. זה היה הרצל. עכשיו אני אספר לכם איפה עוד יש תמונה של הרצל. בבית של אבו יואל, בדאלית-אל-כרמל, כשהוא משמש גם כיושב-ראש המועצה הציונית הדרוזית. הקשבתם? הבנתם? ידידי, חבר הכנסת נסים זאב – המועצה הציונית הדרוזית. יש מועצה כזו. ושמה בבית, כל פעם שאני בא, יש תמונה של הרצל. תראו לי עוד סלון אחד במדינת ישראל שאני יכול להיכנס לשם ולראות תמונה של הרצל. ולכן, כל מה שדיבר חבר הכנסת אכרם חסון – אני באמת מקווה שזה ייפול על אוזניים שאולי יבינו את הקשר המיוחד הזה בין עדה שקשרה את גורלה לא מטעמי נוחות, לא כדי – מה תיתן לי ואני אתן לך, לא כמו שהרבה שותפים טבעיים של ראש הממשלה אומרים לו: תשלם – תקבל, לא תשלם – לא תקבל. זו עדה שקשרה את גורלה בין שתשלם ובין שלא תשלם, ואני מקווה שממשלת ישראל תבין את המחויבות שיש לנו לעדה הדרוזית. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה. רבותי המציעים, חבר הכנסת יואל חסון, מה? יואל חסון (קדימה): דיון בוועדה. היו"ר יעקב אדרי: דיון בוועדה, אז מי שבעד דיון בוועדה יצביע בעד, מי שנגד – – – הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יעקב אדרי: בעד – 13, אחד נגד. הנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון.