קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הפסקות חשמל יזומות על-ידי חברת החשמל והיעדר כוח מספיק לצריכה בישראל היו"ר שלמה מולה: אנחנו עוברים לסדר-היום. הנושא הבא הוא: הפסקות חשמל יזומות על-ידי חברת החשמל והיעדר כוח מספיק לצריכה בישראל, מס' 8719, 8724, 8743, 8757 ו-8760. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני. כבוד השר עוזי לנדאו ישיב על ההצעה לסדר-היום, אני מבין. יצחק הרצוג (העבודה): – – – היו"ר שלמה מולה: אם וקנין לא יהיה, אתה תהיה אחריו. בבקשה, אדוני. נחמן שי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי – – – היו"ר שלמה מולה: יש לך שלוש דקות. נחמן שי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאגע בנושא שביקשתי לדבר עליו, אני רוצה לשלוח מפה תנחומים, להביע צער, ולהזדהות – כמו הרבה הרבה לבבות בישראל ברגעים האלה – עם הישראלים שנמצאים בבולגריה, ושנפלו קורבן למעשה טרור. אין לנו מידע שלם, כמובן, על מה שקרה שם, ונדע בשעות הקרובות. אבל אין ספק שזה חותך כמו סכין את החברה הישראלית; כל מי שמדמיין לעצמו כיצד יכול להיראות האירוע הזה. וגם אם אנחנו לא מכירים באופן אישי את האנשים שנמצאים שם, ושנפלו קורבן לטרור, אנחנו הלוא בסוף יודעים מי הם ומה הם; הם כל אחד מאתנו. ואני רוצה מפה, ביחד, להביע הזדהות אתם. ביקשתי לדבר היום על המחסור החמור ששורר עכשיו בשוק החשמל בישראל. זה יהיה יפה אם נצליח לגמור את הנאום הזה ולא תיפול פה איזו הפסקת חשמל. האמת שהכנסת ציידה את עצמה בוודאי בגנרטורים, היא בלתי תלויה; ואולי גם אנשים פרטיים עושים את זה בימים האלה. לא הייתי רוצה להיות במעלית – יש הרבה בתים בישראל עם מעלית – כאשר מתחוללת פתאום הפסקת חשמל. אדוני השר, אני, בשם הרבה מאוד ישראלים, מבקש לדעת מי אחראי למחדל הזה; מי תרם או לא תרם לכך שישראל בשנת 2012 נקלעה למחסור שבו בכל שעה עלולים להיות ניתוקי חשמל בכל הארץ. הלוא אנרגיה זה משק מוכר, ואדוני מצוי בו היטב. איך זה יכול להיות שלא הצטיידנו בתחנות? איך זה יכול להיות שלא בנינו את עתודת החשמל שלנו? איך זה יכול להיות שאנחנו עוברים ממצב כתום למצב צהוב, וכל מיני מצבי חירום מיוחדים, ובכל בוקר כשאנחנו קמים אנחנו לא יודעים אם יהיה חשמל בשעות שבין 12:00 ל-17:00, והרדיו מפציץ אותנו באזהרות מה לא להפעיל, באיזו שעה, וכן הלאה. אני מבין שמבקר המדינה עומד לפרסם דוח שלו בעניין הזה. וכנראה הדוח חושף את אותה מסכת קבלת החלטות מוזרה וכושלת. אני לא מאשים רק אותך, אדוני השר, אני משוכנע שמדובר במחדל ארוך ימים, כי בתחומים האלה לוקח הרבה זמן לתכנן ולהקים. אני יודע שיש גם אילוצים אחרים, כולל אילוצי סביבה. יחד עם זאת, המצב ששורר היום במדינת ישראל הוא בלתי מתקבל על הדעת. אם כאלה הן העתודות שלנו, מה יקרה אם נגיע למצבי חירום? מה יקרה אם נגיע למצבים אחרים, שתחנות יצאו מכלל שימוש? תחנות הן יעדים אסטרטגיים, ומצבי חירום הם לא דבר יוצא דופן בעולמנו. איך אנחנו מתכוונים להיערך? מה אנחנו מתכוונים לעשות? איך אתה מתכוון להוביל את זה? אנחנו בונים ישראל לעתיד, ובינתיים אנחנו נמשכים לעבר, למחסור ולאי-עמידה ביעדים. אני מבקש את תשובתך בעניין, ורק מביע שוב ושוב תמיהה איך נקלענו למצוקה הזאת. ואני אשמח מאוד אם תאמר מי אשם במחדל הזה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יצחק וקנין – איננו. חבר הכנסת יצחק הרצוג, מי שהיה שר – בבקשה, אדוני. יצחק הרצוג (העבודה): אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר – – היו"ר שלמה מולה: גם לך שלוש דקות. יצחק הרצוג (העבודה): – – כמו חברי נחמן שי אני מצטרף לתפילה לשלומם של הפצועים, ולתנחומים למשפחות של החללים. ואני חושב שזה שוב ושוב מזכיר לנו שאנחנו באזור מסוכן, בלתי יציב, במלחמה מתמדת. שש שנים למלחמת לבנון השנייה – ברור לנו בהחלט מול מי אנחנו מתמודדים. ורוחו של העם הזה לא תיפול, רק נקווה שהוא לא ידע צער, ושאנחנו לא נדע צער. אני רוצה בהזדמנות הזו גם לומר מלה על מותו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. באמת, מענקי הדור, אם לא הענק שבהם. דמות מופת – וזכיתי להכירו היטב. סבי, הרב הרצוג זצ"ל, הוא שהסמיך אותו לדיינות, וגידל אותו וקידם אותו; סיפור ידוע מאוד בעולם הרבני. יהי זכרו ברוך. ועכשיו לנושא עצמו. אדוני השר, אתמול בשעת הצהריים פסק החשמל בביתי למשך שעה, בצורה מאוד פתאומית, דבר שגרם להפלת מערכות בכל רחבי הבית ובכל השכונה. בירור קצר העלה שזאת הפסקת חשמל יזומה. אחרי שאמרו לנו שלא יהיו הפסקות חשמל יזומות, היום היתה הפסקת חשמל כזאת בקריית-הממשלה, במשרד האוצר. אז אתה שואל את עצמך – קודם כול, אם אנחנו כבר במשבר, אז תיתנו הודעה מראש. שחברת החשמל תודיע לכולם: בשעה זו וזו אני מכבה לחצי שעה; במקום זה וזה אני מכבה לחצי שעה בשעה זו וזו. במקום לגרום טרטור נוראי לאזרחים. זה נושא אחד. הרי הקיץ הזה עוד ארוך, והוא לפנינו. אבל אני עד, אדוני השר, אני זוכר אותך מבקש בישיבות ממשלה, כל שבוע, מראש הממשלה, במהלך 2009 ו-2010: אדוני ראש הממשלה, מה עם הדיון שהבטחת לנו במליאת הממשלה על משק האנרגיה והחשמל? אדוני ראש שהממשלה, אדוני ראש הממשלה, לא יהיה חשמל בקיץ הבא. וראש הממשלה – בגלל מניעים כאלה ואחרים שהיו לו כלפיך, כלפי המערכת שלך, עימותים שהיו לו עם המפלגה שלך – דחה את הדיון שוב ושוב. והנה, הגענו עד הלום. ואנחנו בעצם דורשים, כחברי כנסת, לדעת מי צריך לתת כאן דין-וחשבון. האם זה אך ורק הגז ממצרים? הרי לא, כי זו חלופה. יש לך חלופה. יש לך, לצערנו, חלופה מזהמת. אבל זה לא. אם זה קשור למסופים של התקנת צינור הגז מהמאגרים בים התיכון בחוף הכרמל, אז למה אין דיון ציבורי? למה לא מזהירים את הציבור ואומרים: בוא נביא לשולחן שאין מסוף לקליטת הגז? או שמא לא היתה עבודה אמיתית לפיתוח תחנות כוח וכלי ייצור נוספים להתמודד עם הקיץ הקרוב? כולם יודעים שיש עלייה בצריכה, גם אצל הפלסטינים, גם אצלנו. אנחנו מספקים לכל השוק הזה ביחד. ודבר נוסף והרבה יותר משמעותי הוא העובדה שעם הגידול הטבעי והצמיחה במשק יש דרישה ויותר צריכה. שלא לדבר על ההתחממות הגלובלית. כלומר, כל הדברים האלה שמים בפנינו את השאלה אם אנחנו על הקשקש, האם אנחנו מסוגלים להתמודד עם זה. מה הן החלופות של עם ישראל במצב של משבר כזה? ומה הביאנו עד הלום? אני רוצה להוסיף ולומר שבהינתן המצב שחברת החשמל נמצאת בחוב של 65 מיליארד שקלים לנושים, לבעלי אג"ח, לבעלי חוב – – היו"ר שלמה מולה: נא לסכם. יצחק הרצוג (העבודה): – – ובהינתן מצב שבו יש עלייה בתשומות – איפה עומדת הרפורמה במשק החשמל ואיפה עומדת תוכנית ההבראה של חברת החשמל? ומה יקרה אם חלילה פתאום, עם 65 מיליארד שקל חוב, הכול יקרוס, ואין לך משק חשמל? תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. מאחר שחבר הכנסת משה גפני איננו, אז כבוד השר מתבקש לעלות להשיב על ההצעה לסדר-היום. האמת היא שאני שמעתי, באחת הישיבות השבוע, אמרו לנו שאם יהיו ניתוקי חשמל יזומים, הם יהיו גם שוויוניים. אמרו לנו שהודיעו – שוויוניים. אם היו, אני לא מבין. אולי כבוד השר יסביר לנו, ואז בהחלט נשמע. בבקשה, אדוני. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רק פרטים: ביום ראשון ב-15:00 היה שיא הביקוש: 11,000 מגוואט. יצחק הרצוג (העבודה): לא היום? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: תיכף אני אתן לך גם את הנתונים של היום, אבל זה רק לתת דוגמה: ביום ראשון, שזה תחילת החום, תחילת הגל, שיא הביקוש היה 11,000 מגוואט, וכושר הייצור במשק עמד על 11,780 מגוואט. הרזרבה היתה בערך 7%. היו"ר שלמה מולה: כמה אחוז? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: 7%. היו"ר שלמה מולה: 7%. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: ביום שני כושר הייצור היה 11,750, טיפ-טיפה קטן יותר, בשל תקלות במערכת, כמו תמיד. אתה מתקן – אתה מכניס לשימוש. והרזרבה ביום שני היתה קצת יותר מ-6%. ירדה. אתמול כושר הייצור עלה ל-11,850, אבל שיא הביקוש גם כן עלה: יותר מ-11,300. הרזרבה היתה בערך בין 500 ל-600, בערך 550 במהלך היום. היא היתה קצת פחות מ-5%. אבל כשאנחנו מסתכלים על היום, למשל, אז הסיכום הוא כזה: היום בשעה 14:45, סך כל כושר הייצור המשקי היה 11,880 – יותר מאשר בכל אחד מהימים האחרונים, והביקוש היה גם כן שיא: 11,680; או זו מה שהיתה ההערכה. בפועל הביקוש היה 11,580. אני מקצר את כל המספרים. יצחק הרצוג (העבודה): זה על הקשקש. נחמן שי (קדימה): אז למה היה מחסור? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: הביקוש היה 11,580, הרזרבה בפועל שבסוף היתה, היתה 50 מגוואט. זה פחות מ-0.5%. אנחנו משחקים אותה על הקשקש. נחמן שי (קדימה): – – – יצחק הרצוג (העבודה): אנשים – – – היום. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: רק תראו, אין כאן שום דבר חדש. כלומר, לא דבר שלא ידענו אותו, לא אני בתחילת הקדנציה ולא השר שלפני, פואד בן-אליעזר, לפני כן. בהתייעצות או בפגישה שקיימתי עם שרי האנרגיה לדורותיהם, כדי לראות מה עושים – זה היה לפני שלושה-ארבעה חודשים, היו שם פואד בן-אליעזר, משה שחל, היו שם פריצקי ומודי זנדברג; אני גם בקשר עם אפי איתם ועם אביגדור ליברמן. אנחנו הרי לא תמיד תמימי דעים פוליטית, לעתים הוויכוחים בתוכנו נוקבים, בדבר אחד היתה הסכמה של כולנו: שאנחנו יכולים כשרי אנרגיה להחליט מה שנחליט, כולל הממשלה, אבל יש בסוף מי שעוצר את הדברים. לא ידעו שיצטרכו מתקני התפלת מים? עד שלא היתה בצורת של כמה שנים לא נכנס כל עניין ייצור מתקני ההתפלה למסלול כמו שצריך. היו"ר שלמה מולה: נכון. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: וגם בנושא החשמל, לא הלך פואד בן-אליעזר? – יש לי אליו הערכה רבה מאוד – הלך עם תוכנית חירום א', שביצעו אותה. והיינו צריכים פשוט לממש החלטת ממשלה להגיע לתוכנית חירום ב'. ושם החליט מי שהחליט שבעצם אפשר לחסוך כסף לעם ישראל ולא צריך את זה. היתה ועדה מיוחדת שישבה – – יצחק הרצוג (העבודה): מי זה החליט? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: – – ועדת-שני. המסקנה שלה היתה שלא יהיה מחסור. היתה מסקנה, ולכן – זה כרגע לא הזמן להתחיל לשים בדיוק את – להערכה שלי מה קורה: יש קודם כול מין תופעה, איך אני אקרא לה, מדור לדור. לא רק שרי אנרגיה שמתעסקים בתשתיות, שרי אנרגיה ומים, זה גם קיים במשרדים אחרים, משרדים מקצועיים. יש להם התפיסה שלהם וההצעות שלהם. בכל מה שקשור בהשקעות בתחומי תשתית, כדי לקבל מערכת עובדת בעוד ארבע-חמש-שמונה שנים, אתה צריך לקבל היום החלטה. ואם היום אנחנו עומדים במחסור או דברים מקרטעים, זה משום שלא בוצעו החלטות שהתקבלו לפני שמונה שנים, חמש שנים ושנתיים. אלה בדרך כלל קבועי הזמן. וזה מה שאנחנו נמצאים בו כרגע. מה שחשוב לי בקיץ הזה זה לא לחפש אשמים. מה שחשוב לי כרגע, בקיץ הזה, זה לראות איך המערכת כולה מתגייסת כדי לבצע עבודה על מנת שלא יחסר חשמל. היו"ר שלמה מולה: אני חושב, כבוד השר, לשאילתא שהיתה השבוע, מישהו שענה, אמרו שבגלל הקריאות שלכם – – – שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: בגלל? היו"ר שלמה מולה: בגלל הקריאות שלכם להפסיק את הפעלת מכשירים זוללי חשמל משעה 13:00 עד שעה 17:00 – ואז אמרתם שהיה חיסכון. השאלה: א. האם זה נמשך גם ביומיים האחרונים? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: בראשון – אמרנו. ביום חמישי שעבר הציבור השתמש ב-200 מגוואט פחות. זה ראוי להערכה. ביום ראשון הציבור חסך בערך 250 מגוואט. אין לי הנתונים להיום ולאתמול. אין לי. אבל זה בוודאי חשוב ביותר. במלים אחרות, לא רק הציבור, שקראנו לו, ביקשנו את שיתוף הפעולה והוא נעתר לכך, אלא גם המערכת הממשלתית. פלאי פלאים: הוקם צוות לפני מספר ניכר של חודשים. מרכז אותו ד"ר יהודה ניב, ראש מינהל החשמל, וחברים בו כל מי שמתמודדים כל השנה ותוקעים את הפרויקטים ארוכי-הטווח זה לזה. אני מדבר על רשות החשמל, חברת חשמל, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הביטחון, ופה הרשימה הזאת נפסקת. פה אני מוכרח לומר ששיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, הממשלתיים ויחידות הסמך, הוא שיתוף פעולה שאתו אנחנו מצליחים להתמודד עם כל מיני דברים. אני אתן דוגמה. למשל, אחד הדברים שאנחנו חייבים לעשות, בגלל – ואתה העלית, חבר הכנסת הרצוג, את הנקודה של הגז ממצרים. גם בלי הגז ממצרים – כשבממשלה העלינו את זה, עוד לא היתה בעיה של נפילת הגז ממצרים. יצחק הרצוג (העבודה): נכון. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: הפסקת הגז ממצרים מחמירה עוד יותר את הבעיה. יצחק הרצוג (העבודה): כי זה מזהם יותר. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: מחמירה עוד יותר את הבעיה. אבל צריך לראות, כשאין לך גז ממצרים אתה צריך ליצור חשמל מדלק אחר: מסולר וממזוט. כשאתה צריך לעשות את זה אתה צריך להכניס פנימה את כל התשתית האחרת שיש לך, שממילא מעבירה לך דלקים לשימוש שוטף. היא מעבירה את הדלקים – את סוגי הדלק – אני רואה שאני נפלתי בעברית: אני אומר "דלקים", אבל זה כנראה משתרש בעברית. זה לא מונח נכון. צה"ל ומערכות הביטחון משתמשים בסוגי הדלק למיניהם, ועכשיו אתה צריך את המערכת הזאת של צנרת ושל מכלים למתוח ממש עד הקצה בשביל לספק את מה שצריך. בדברים האלה למשל נכנסת החברה לתשתיות נפט ואנרגיה ועושה עבודה לתפארת. אבל גם פה, אם אתה רוצה פתאום לחבר צינור שקודם לא היה לך, כדי שתוכל להגדיל את כושר ההזרמה של המערכת, אתה צריך לקבל את האישור של המועצה האזורית הזאת ושל העיר הזאת ושל העיר הזאת – זה חתיכת סיפור. ואם למשל אתה רוצה לשנות את סדר ההעמסה של תחנות הכוח בחברת החשמל, ואז הזיהום משתנה – אתה צריך את שיתוף הפעולה של המשרד להגנת הסביבה. ברוך השם הגענו שם לשיתוף פעולה על דעת חברת החשמל והמשרד, והסיפור הזה עובד. או אם אתה רוצה חלק מהתחנות להפעיל בסולר לתחבורה במקום בסולר רגיל, כדי שזיהום האוויר יהיה קטן יותר – אתה צריך שרשות החשמל למשל תאשר את התעריף. והכול נעשה בזמן קצר. כל הדברים הקטנים האלה – נגיד הפעלת התחנה ברדינג. התחנה ברדינג מופעלת בגז. אבל היה וכל הגז, ייסתמו לך מקורותיו, ותהיה חייב להפעיל – יהיו חסרים לך 440 מגוואט. זו לא מערכת קטנה, זו מערכת גדולה. אתה צריך אישור לעשות את זה במזוט. יצחק הרצוג (העבודה): נו, אז איפה ראש הממשלה? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: תראה, אנחנו כרגע מתעסקים בנושא חירום. אלה הדברים שאנחנו נותנים עליהם תשובות. אני לא אלאה אתכם בדברים נוספים, כמו איך אתה מספק יותר גז, מן הגורן או מן היקב, מאיפה אתה מוציא? איזה פרויקטים נוספים אתה מבצע? בשבוע הבא אנחנו מתכוונים להראות איך כבר נעשות כרגע עבודות בשביל לחבר אונייה עם גז שתגיע בנובמבר, ותתחבר למצוף שנמצא מול החוף, כ-10 קילומטר מול חדרה. הסכמי פסגה ניידת – לא קראתי. אבל הסדר פסגה ניידת למשל זה הסדר שאומר לתעשיינים שמשתמשים בכמות גדולה מאוד של חשמל, שאתה מוציא להם התרעה עד ארבע שעות קודם על מעבר להסדר הזה. אבל הסדר פסגה ניידת אומר דבר פשוט: שכל מי ששותף להסדר הזה, במהלך השנה מקבל חשמל בתעריף יותר נמוך. אבל כשאתה מגיע למצב שבו אתה רוצה שבשעות עומס הביקוש יקטן, אתה אומר לו: חביבי, מחר אני מפעיל את ההסדר הזה מולך, ואז תעריף החשמל עולה פי-ארבעה. אם תחליט להשתמש, אתה תשלם פי-ארבעה בתעריף; תחליט לחסוך – בבקשה. עשה אתה את החשבון אם לאורך כל השנה, כולל הסיכוי שתצטרך להשתמש בתעריף גבוה בשעות העומס, אם הסיפור הזה כדאי לך. יש הרבה מאוד הסדרים כאלה. רשות החשמל עושה אותם, יחד אתנו. אני מוכרח לומר ששיתוף הפעולה בין המערכות בזמן חירום הוא טוב. אבל למה צריך להגיע לשעת חירום, אם אפשר את המערכת הזאת לתכנן לטווח ארוך? זה תמצית הדברים שלי כרגע. היו פה עוד כמה שאלות. אני חייב לומר, אני מופתע שאצלך בשכונה היתה הפסקת חשמל. אני לא חושב שהיא היתה יזומה. יצחק הרצוג (העבודה): לא, הוועד בירר, והודיעו לו שהיא יזומה ושזה יחזור עוד 20 דקות, וכך קרה. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: אם זה בערך 20 דקות, זה בדרך כלל לא יזומה. יש שני סוגי הפסקות חשמל: יש מה שקרוי השאלת תדר. לעתים יש לך תקלה בתחנה, וזה אתה לא תכננת, זה נופל לך, ואז מה שצריך כדי לייצב את המערכת – המערכת עובדת כמעט אוטומטית, אתה מפיל את זה לחלק מן הצרכנים ואתה בתוך 20 דקות צריך להראות איזה תחנות אחרות שעומדות בסטנד-ביי בכיבוי אתה מכניס לתוך המערכת, בדרך כלל 20 דקות זה מספיק. השאלה יזומה, או השאלה מאולצת, זו השאלה שאתה יודע, שלמחרת למשל הולכת להיות לך בעיה, ואז אתה נותן התרעה. גם הדבר הזה קיים. אני מעריך שמה שקרה אצלך, היתה איזו נפילה זמנית. יצחק הרצוג (העבודה): יכול להיות. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: ושוב, אני לא יכול לומר לך בוודאות, אני רק אומר לך מהי התחושה שלי על מה שקרה שם. יצחק הרצוג (העבודה): זאת לא טענה אישית – – – שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: בבקשה? יצחק הרצוג (העבודה): השאלה היא באמת ההכנה מראש של דברים כאלה. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: בסך הכול אני חושב – אני מוכרח, שוב, לצאת לעתים להגנת חברת החשמל. עם כל הביקורת שיש גם לי עליה בכל מיני מקרים, זאת חברה שאנשיה מקצוענים אמיתיים. לא לשכוח את הדברים האלה. ואני מציע – – – היו"ר שלמה מולה: אדוני השר, אין מחלוקת שבאמת – גם אתה, על המאמצים שאתה עושה. אני חושב שגם מי ששמע אותך בשבועות האחרונים מתבטא, כולל אני אישית ששמעתי – השאלה היא האזרח היושב בבית וצופה בנו, האם אפשר לתת לו ביטחון שלא יהיו ניתוקי חשמל – – יצחק הרצוג (העבודה): ומחירי החשמל עלו ב-40%. היו"ר שלמה מולה: – – ומה יהיה לי, האם יהיה לי ניתוק? זאת השאלה בעצם. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: פה יש 40% וכאן – בואו, לאט-לאט, דבר-דבר. תראו, קודם כול, אין לי כרגע תשובה לעניין העלאת תעריפי החשמל. תעריפי החשמל פשוט עלו. אם אתה צריך להשתמש בסולר שעלותו פי-חמישה מעלות הגז, אין לך ברירה. עם כל הדברים האלה, עדיין מחיר החשמל בארץ, שהוא מחיר, אני לא יודע אם אני יכול להשתמש במונח "מקום טוב באמצע", אבל המקום הזה, אין משלמים בישראל מחירי חשמל גבוהים יותר מאשר במדינה ממוצעת באירופה, מדינה מתקדמת באירופה. לא רק זה, דוח של הבנק העולמי, שיצא לפני משבר הגז, אמר שצריך להעלות את מחירי החשמל במדינת ישראל ב-16%, רק כדי שחברת חשמל – – – היו"ר שלמה מולה: כמה? שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: 16%. זה היה לפני כשנה ומשהו, שנה וחצי בערך, באפריל נדמה לי, לפני יותר משנה. ואחת הביקורות שלהם היתה בתשובה על מה שאתה אמרת: איך חברת חשמל מגיעה לחוב של 60 מיליארד שקלים? טוב, גם פה זה לא מעשה שמים, זה לא מעשה חברת חשמל. אם יש לאחד האגפים במדינה עניין להשקיע את חברת החשמל עמוק בחובות כספיים מכל מיני סיבות, אז זאת התוצאה, לא צריך להתפלא. מה יהיה בעתיד? הסיפור כאן – בשנה הבאה עדיין יהיה בקיץ משבר שנצטרך לטפל בו. לא יהיה כושר ייצור מספיק. בשנה שאחריה, 2014, 2015 והלאה, המצב יהיה הרבה יותר טוב. במלים אחרות, יש לך כבר עכשיו תחנות פרטיות, יש לך OPC, היקף 440 מגוואט, נכנסים לפעולה בינואר הקרוב. כשנה אחרי זה, תחנה נוספת, "דור-עד", עם 840 מגוואט גם כן. אתה מדבר על 1,300 מגוואט, שזה בערך 10% של כושר הייצור המותקן כרגע. ויש עוד כ-3,000 בצנרת, שמזה ודאי ייכנס בשנים שאחר כך. עד 2020 אנחנו נגיע בהחלט ליתרון גדול יותר, כולל אנרגיות מתחדשות, שהיקפן יהיה גדול יותר. אבל גם באנרגיות מתחדשות, לא לשכוח: הסולרי פועל כאשר יש שמש, בלילה הוא לא פועל. לכן זה יכול להשיב לך תשובה על שעת העומס, שעת השיא, בקיץ, אבל שעת השיא בחורף – ובעשר השנים האחרונות, בשלוש מהן, שיא הצריכה היה בחורף בלילה, לא בקיץ, אנרגיה כזו לא מסייעת לך. ולכן גם כנגד כל מגוואט של אנרגיה סולרית שאתה בונה, אתה צריך להשקיע בערך 70% קונבנציונלי לצורך גיבוי. אדוני היושב-ראש, אני חושב שנתתי בערך תשובות לכל השאלות שהועלו. אם מישהו מבקש דברים מפורטים יותר, אם יש לי אני אשמח לתת. תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: אתה מבקש להעביר – – – שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: מה שירצו חברי הכנסת. אין לי שום בעיה לדון איפה שירצו. היו"ר שלמה מולה: חבר הכנסת נחמן – – – שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: על כל שאלה יש תשובה; יותר טובה, פחות טובה, אבל יש תשובה. יצחק הרצוג (העבודה): ועדת הכלכלה. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: ועדת הכלכלה – מקובל עלי. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי נרשם לעמדה אחרת, ואז נעבור להצבעה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, אתה הזכרת שחברת החשמל מספקת את תצרוכת החשמל גם כן של עזה. עד כמה שזכור לי, לפני שבע שנים היתה ההתנתקות מעזה – חבל שהשר לא שומע – היתה התנתקות מעזה. אמרו: אנחנו מתנתקים מעזה, אנחנו לא נהיה קשורים אליהם יותר. גירשו את היהודים, עקרו אותם מביתם, הם חיים עד היום בקרווילות ובכל מיני שוחות למיניהן, איבדו את פרנסתם, מחקנו את החממות, הכול בשם ההתנתקות הקדושה. ואני שומע שאת רזרבות החשמל שלנו עדיין נותנים לעזה. אם יש התנתקות, אז התנתקות עד הסוף. אם יש חוסר בחשמל, הראשונים זה לא אזרחי ישראל. קודם כול אזרחי ישראל, אם יישאר לנו מיותר, אפשר לתת להם. אם יש להם בעיה, שילכו למצרים או שייצרו בעצמם את החשמל שלהם. למה מדינת ישראל צריכה לקחת את העול הזה על כתפיה? יש בעיה – תוריד את השלטר לעזה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי, בעד – ועדה, נגד – הסרה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 5, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום בנושא: הפסקות חשמל יזומות על-ידי חברת החשמל והיעדר כוח מספיק לצריכה בישראל, תעבור לוועדת הכלכלה.