קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום דוח על מצב התחבורה הציבורית במגזר הערבי היו"ר גאלב מג'אדלה: ממשיכים בסדר-היום: דוח על מצב התחבורה הציבורית במגזר הערבי, הצעה מס' 8689. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. השר נאמן ישיב במקום שר התחבורה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אבל הוא היה פה. היו"ר גאלב מג'אדלה: נכון לעכשיו, שר המשפטים ישיב במקומו בשתי הצעות לסדר-היום. בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, השר נאמן – שר התחבורה איננו כאן, אבל אני הייתי ממליץ ששר התחבורה ומשרד התחבורה ייקחו ברצינות את הדוח של יוזמת "קרן אברהם", כי נעשתה כאן עבודה מקיפה ביותר – אני לא יודע אם המשרד עשה אותה – והרבה פעמים אנחנו נתקלים במצב שבו המשרדים הממשלתיים, במקום לעשות – ויש להם הכוח והיכולת והתקציבים – את אותן סקירות של המצב ולראות מה הבעיות ולהתוות תוכניות על-פי זה, הם לא תמיד עושים את זה. ולכן, הנה, יש פה הזדמנות עכשיו: אותרו הבעיות והותוו דרכים לפתור אותן. ואני חושב שהמשרד צריך לקחת ברצינות רבה את הדוח הזה ולבדוק את העניינים כמובן, שוב הפעם. זה מחויב המציאות, אי-אפשר להתעלם מדוח כזה. הדוח מתייחס לתחבורה ביישובים הערביים, למצב התחבורה הציבורית ביישובים הערביים: עד כמה היא משרתת את הציבור, עד כמה התחבורה הציבורית היא בעלות סבירה, בתדירות סבירה. אני חושב שחבר הכנסת דני סימון – כל חבר כנסת צריך לשמור על הכיסא שלו. אני מקווה שזה לא סימן לבאות. דניאל בן-סימון (העבודה): אני גם מקווה, אבל זה מה שקרה. עפו אגבאריה (חד"ש): העיקר הבריאות, אחר כך לשמור על הכיסא. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): איך אומרים, זה סימן רע. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): תביא קמע. דניאל בן-סימון (העבודה): הכיסא הלך, הח"כ נשאר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): תביא קמע, שלא ייפול גם הכיסא האמיתי שלך באותה צורה. התחבורה הציבורית משרתת את כלל הציבור, אבל יש קבוצות באוכלוסייה שזקוקות יותר לתחבורה הציבורית: אוכלוסיית הסטודנטים, שיותר מ-90% מהם אין להם רכב, והם נוסעים למקום הלימודים וחוזרים ממנו בתחבורה ציבורית; הצעירים העובדים, שגם הם נוסעים למקום העבודה בתחבורה ציבורית; הנשים העובדות, או הנשים שמנסות לקבל איזה שירות רפואי, או ללכת לביטוח לאומי או לעשות משהו או לקנות – בהרבה מהמקרים גם לאחוז גדול מהן אין רכב פרטי, והן משתמשות בתחבורה הציבורית. אנשים רבים משתמשים בתחבורה הציבורית מטעמי חיסכון, ואנחנו ראינו שברגע שהיה שיפור מסוים בשירותי הרכבות, אנשים משתמשים ברכבות. מספיק ללכת לתחנת הרכבת בנימינה לראות כמה רכבים חונים שם, של משתמשים ברכבת. אין מקום לחנות. אני אפילו מדבר על האנשים הקרובים אלי, במשפחה. פעם, כל פעם לנסוע לחיפה או לתל-אביב היה צריך נסיעה – להסיע ולהחזיר. עכשיו נוסעים ברכבת. אם יש שירות טוב, אז אנשים משתמשים בו. ומה המצב של התחבורה הציבורית ביישובים הערביים? אני פשוט אנסה לצייר את התמונה באופן כללי ולהצביע על הבעיות. קודם כול, כ-90% מהאוכלוסייה הערבית גרים ב-153 יישובים; כ-12.5% מכלל היישובים בארץ. רוב היישובים הערביים נמצאים באזורים שמוגדרים כפריפריה, שבהם עלות הנסיעה ממקום המגורים אל מקום העבודה או אל מקום הלימודים היא גבוהה מאוד. ב"קרן אברהם" טרחו, עשו עבודה מאוד רצינית, ובדקו מה אחוז עלות הנסיעה מהכנסה לאדם. וחבר הכנסת אגבאריה – מככבים שם כפר-קרע ואום-אל-פחם. בכפר-קרע למשל, היישוב שלי, השכר הממוצע – 5,013 שקל; העיר המרכזית לעבודה – חדרה; עלות נסיעה חד-פעמית – 15.5 שקלים; עלות נסיעה חודשית – 682 שקלים; והאחוז של עלות הנסיעה מהמשכורת הממוצעת הוא 13.6%. באום-אל-פחם היא מגיעה ל-15.2%; יותר גבוה. יש יישובים כמו סח'נין – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: השר לשעבר הרצוג. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – אזור עוד יותר מרוחק, כמו סח'נין, השכר הממוצע, כבוד היושב-ראש ואדוני השר, בסח'נין הוא 4,400 שקל. בסח'נין השכר הממוצע – 4,400 שקל; העלות החודשית לנסיעה – 1,000 שקל, 1,012 שקל בדיוק. 23% ממשכורתו של אדם – לנסיעה למקום העבודה, שלא לדבר על נסיעות אחרות. ואני חושב שהגיע הזמן לא להתעלם מהנתונים האלה. כלומר, ידוע שאום-אל-פחם, כפר-קרע – המרכז זה חדרה. צריך לעשות חשבון שהנסיעה הזאת תהיה בעלות סבירה, בעלות שהיא בראייה סוציאלית. שיהיה צדק תחבורתי, חבר הכנסת בן-סימון. דניאל בן-סימון (העבודה): נכון. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כלומר, שיהיה צדק. לא יכול להיות שאדם ישלם 2% ממשכורתו בשביל להגיע למקום העבודה, ואדם אחר ישלם 20% ממשכורתו בשביל להגיע למקום העבודה. דניאל בן-סימון (העבודה): אתה צודק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אז עושים את החישוב, זה לא דבר בשמים. אומרים: הנסיעה מסח'נין לעכו תהיה מוזלת, הנסיעה מאום-אל-פחם לחדרה תהיה מוזלת. להוזיל את המחיר של זה. שזה יעמוד בהתאמה למצב הסוציו-אקונומי של היישוב ובהתאמה לתדירות השימוש וכו' וכו' וכו'. המשרד יכול לעשות את הדברים האלה. אבל במצב הקיים, העלות היא גבוהה מאוד. אני מדבר על עלות יחסית – זה המחיר האמיתי. שלא יגידו לי שהנסיעה ממקום פלוני היא על-פי קילומטרז'. יכול להיות שהנסיעה מהרצלייה-פיתוח לאוניברסיטת תל-אביב, לא יכול להיות שהיא תהיה – היא יותר זולה – כמו הנסיעה מכפר-קאסם לאוניברסיטת תל-אביב. צריך להתחשב בכך שפה מדובר ביישוב מאוד עני, ושהעלות תהיה פרופורציונלית, ובתחום הסבירות המקובל. היו"ר גאלב מג'אדלה: מה שאתה מציע, שהוזלת – התעריף של התחבורה הציבורית לפריפריה יהיה יותר זול. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בטח. בטח, זה נכון מכל בחינה שהיא. גם מבחינה סביבתית, חבר הכנסת דב חנין – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כי תחבורה ציבורית בין הרצלייה-פיתוח – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – גם מבחינה סביבתית, גם מבחינה חברתית, גם לעודד אנשים לצאת לעבוד, גם להקל את המלחמה בעוני. מכל בחינה שהיא הוזלה של תחבורה ציבורית בסופו של דבר תחסוך כסף ולא תעלה כסף. רק בזהירות. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני רק רוצה להגיד שב-60 – רק שניים-שלושה מספרים לסבר את האוזן – ב-60 כפרים וערים ערביים אין תחבורה ציבורית בכלל, אפס, ב-60 יישובים. ביישוב כמו כפר-קרע 95% מהתחבורה הציבורית ליישוב לא נכנסת אל תוך היישוב, עוברת לידו. באום-אל-פחם 80% מהתחבורה הציבורית עוברת ליד היישוב. וזה מקשה מאוד. בימי חורף אני ראיתי איך אנשים הולכים ברגל, בחורף ובקיץ, כי הם נאלצים לרדת לרחוב הראשי ומשם לקחת את האוטו, כי אין נסיעה אל תוך היישוב עצמו. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אפשר לשנות – צריך לשנות את המצב הזה. הנה, עכשיו יש הזדמנות פז לממשלה, יש דוח מקיף – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני השר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – שמצביע על הבעיות, ואני מציע שהממשלה תיענה או שתקים ועדה, אני מציע להקים ועדה, לבדוק את הנושא הזה ולהציג פתרונות אמיתיים. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. כבוד השר נאמן, בבקשה להשיב על ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שהעלה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה הועבר להתייחסות גורמי המקצוע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. להלן התשובה שהוכנה על-ידי מנהל אגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה: משרד התחבורה עורך בשנים האחרונות השקעות רבות הן בשיפור שירות התחבורה הציבורית ליישובים הערביים והן בתשתית תחבורה ציבורית ביישובים אלו, שכידוע סובלים מהזנחה תשתיתית מזה זמן רב. במסגרת זו הורחב השירות באופן משמעותי ליישובים רבים שבהם לא היה שירות, והורחב השירות ביישובים שבהם היתה רמת שירות נמוכה. לשם השוואה, בשנת 2005 היו 3,677 נסיעות אוטובוסים ביום חול ששירתו 81 יישובים ערביים מתוך 145 יישובים, לא כולל ערים מעורבות, ואילו בשנת 2011 גדל מספר הנסיעות ב-53%, והגיע ל-5,655 נסיעות ביום חול, המשרתות 102 יישובים. כך, מספר הנסיעות היומיות הממוצע לכל יישוב עלה מ-30 ל-38. הממוצע שחושב איננו כולל את נצרת, שבה יש תחבורה ציבורית ענפה, למניעת הטיה של ערך חריג מהממוצע. כמו כן, שיעור הנסיעות המשרתות את יישובי האוכלוסייה הערבית, ללא ערים מעורבות, גדל מ-7% מכלל הנסיעות בתחבורה ציבורית בשנת 2005 ל-10% מכלל הנסיעות בשנת 2011, ולמעשה בשש השנים האחרונות חלה עלייה ברמת השירות ליישובי האוכלוסייה הערבית בשיעור גדול מהעלייה בשירות לאוכלוסייה הכללית. הדוח שממנו מצטט חבר הכנסת זחאלקה הינו דוח שלא בחן את כלל היישובים הערביים, אלא 16 יישובים ערביים בלבד, שבהם נערכו שיפורי תחבורה ציבורית בשנים האחרונות. שניים מהנתונים שמצטט חבר הכנסת זחאלקה לגבי השירות שניתן ואיננו ניתן לכלל היישובים הערביים בארץ, וכן על רמת השירות, מסתמכים על נתונים לא עדכניים משנת 2010, שאינם קשורים לדוח של "קרן אברהם" ושאמינותם איננה ידועה. כן מצטט חבר הכנסת זחאלקה ממצא מן הדוח האמור שלפיו ב-16 יישובים שנבדקו, מלבד נצרת שבה התחבורה הציבורית ענפה במיוחד, 39% מהאוטובוסים החולפים היום עוברים רק בצומת הכניסה ליישוב. ראשית, מכך עולה כי 61% מהקווים נכנסים ליישוב. שנית, יצוין כי רבים מהקווים החולפים ליד יישובים אלו הינם קווים בין-עירוניים מהירים וככאלו יש להם מספר נמוך יחסית של תחנות עצירה, ועל כן הם אינם נכנסים ליישוב במסלולם, ללא הבדל בזהות תושבי היישוב. לצד זאת, משרד התחבורה ממשיך להשקיע בשיפורי שירות התחבורה הציבורית ביישובים ערביים. בחודשים הקרובים מתוכננים עוד למעלה מ-40 שיפורי שירות בתחבורה הציבורית ביישובים ערביים. בנוסף, יוכנסו שיפורים נוספים, לאחר הפעלתם של הסכמי הפעלת התחבורה הציבורית, שייכנסו לתוקף בשנים הקרובות. זאת נוסף על ובמקביל לשיפורי תשתית התחבורה הציבורית המתבצעים כיום בשורה של יישובים ערביים. היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? שר המשפטים יעקב נאמן: אני חושב שהמציע גם יסכים להעביר את זה לוועדת הכלכלה כדי שתדון בנושא. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. שר המשפטים יעקב נאמן: בהסכמה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. הבעת עמדה, חבר הכנסת עפו אגבאריה. עפו אגבאריה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, התחבורה הציבורית זה שני צדדים. צד אחד, התחבורה הציבורית הכללית, והיטיב לפרט את זה עמיתי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שבאמת הקווים הבין-עירוניים כמעט שלא עוצרים. אני למשל לא מבין מדוע הקווים שמשרתים בין ירושלים לעפולה או לנצרת לא עוצרים באום-אל-פחם, אבל כן עוצרים במגידו או בברקאי למשל. אז יש קווים מסוימים שיכולים לשרת יותר את האנשים, ובגלל זה הנתון של 10% בסך הכול מהתחבורה הציבורית שעוצרת בוואדי-עארה קיים. אז מדוע הקווים האלה לא עוצרים שמה ולמה לא מגדילים את מספר הקווים כדי לתת אפשרות לאנשים לנסוע בצורה יותר טובה? האמת, שבשנתיים האחרונות הכניסו איזה שני קווים: קו אחד למשל מאום-אל-פחם לבית-החולים בעפולה וקו אחד מאום-אל-פחם לבית-חולים "הלל יפה", כי אלה המקומות שבאמת יש יותר אנשים שיכולים להשתמש בהם, וזה דבר טוב. אבל מה קורה? למשל הנסיעה בקו מאום-אל-פחם לחדרה לוקחת שעתיים, כי הוא נכנס לכל הכפרים, ואז במקום להגיע בחצי שעה מגיעים בשעתיים. הצד השני של התחבורה הציבורית, וזה מה שרציתי גם לבקש מכבוד השר, שבתוך הערים או בתוך היישובים הערביים אין בכלל תחבורה ציבורית, וזה גורם גם לצפיפות, גם לבעיות. לכן אני חושב, מן הראוי שתהיה למשרד התחבורה איזו תוכנית, או שיש לבוא במשא-ומתן או במגע עם – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. עפו אגבאריה (חד"ש): – – הערים כדי לעשות תחבורה ציבורית בתוך היישובים. היו"ר גאלב מג'אדלה: נביא את זה לדיון בוועדת כלכלה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, הסוגיה שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה העלה לסדר-יומנו היא סוגיה חשובה במיוחד. אני רוצה גם לברך את "יוזמות קרן אברהם" על הדוח המקיף, באמת המעמיק והרציני שהם הכינו על סוגיית התחבורה הציבורית בקרב האוכלוסייה הערבית. האוכלוסייה הערבית, בגלל מצבה החברתי, בגלל הצרכים שלה, בגלל המחסור במקומות עבודה ביישובים ערביים, היא הדורשת מספר אחת של תגבור תחבורה ציבורית בחברה בארץ. אבל במקום לקבל עדיפות בתחבורה הציבורית היא נמצאת הרבה-הרבה מאחור. זו התמונה בצורה תמציתית, ואת זה צריך לשנות. צריך לשנות את זה בצורה נחושה, בצורה מהירה ובצורה כוללת. מקומות שבהם התחיל שינוי, למשל כמו ברהט, ששם אנחנו מלווים את התהליך הרבה מאוד זמן, מייצרים שינוי גם חברתי, גם תרבותי. אנשים יכולים להגיע למקומות עבודה, נשים יוצאות יותר למקומות עבודה, יש אפשרות להגיע גם מחוץ ליישוב. חבר הכנסת זחאלקה, בצדק, הפנה גם לשאלת המחירים של התחבורה הציבורית, ופה יש כמה נתונים שאני רוצה, אדוני, רק להזכיר אותם. תושב כפר-קרע או תושב אום-אל-פחם משלמים בערך 13%–15% מהמשכורת שלהם כעלות נסיעה חודשית בתחבורה ציבורית. אם תושב כפר-קרע נוסע לחדרה לעבוד או תושב אום-אל-פחם נוסע לעפולה לעבוד – אין מקומות עבודה באום-אל-פחם, אין מקומות עבודה בכפר-קרע – לעיר הקרובה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת חנין, יהיה דיון בוועדת הכלכלה. חבר הכנסת זחאלקה ציין את הדברים. דב חנין (חד"ש): בהחלט, אני רק נותן אותם כדוגמה. לכן הנושא בהחלט מחייב דיון רציני בוועדת הכלכלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. אנחנו מצביעים: בעד – ועדה, ועדת הכלכלה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 8; נגד, נמנעים – אין. הנושא עובר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה.