קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום החלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין את הרב של צפת על הסתה לגזענות היו"ר גאלב מג'אדלה: ממשיכים בסדר-היום: החלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין את הרב של צפת על הסתה לגזענות – הצעות לסדר-היום מס' 8664, 8667, 8678, 8679, 8683 ו-8698. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת דניאל בן-סימון, בבקשה. דניאל בן-סימון (העבודה): אדוני היושב-ראש, תודה – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני. דניאל בן-סימון (העבודה): חברי הכנסת, אדוני השר, זו פעם שנייה בכהונה הנוכחית שאני נדרש לעניינו של הרב שמואל אליהו, בנו של הרב מרדכי אליהו, סמל ומופת של המתנחלים, של חלק גדול מההתנחלות, ואני מתייחס פה לבן, לעתירה שהוגשה על-ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה בירושלים על התבטאויות, ובשפה בוטה, ועל כל מיני פסקי הלכה שנועדו לפגוע במגזר הערבי בחברה הישראלית, ואשר בעתירה נטען שאלה דברים שגובלים בהסתה לגזענות ודברים גזעניים, וצריך להעמיד אותו לדין. היועץ המשפטי לממשלה, כפי שאתה יודע, החליט שהדברים אינם ברורים דיים ולא נאמרו ואין ראיות, ולכן הוא גנז את התיק הזה, לצערי. אני אומר, נדרשתי לאיש הזה לפני שנתיים, כשהוא התייחס בתור רב ראשי של צפת לערביי צפת ואמר לא להשכיר להם דירות ולפגוע בהם בכל דרך שהיא, כדי שלא יתפרנסו, וכל מיני דברים שאתה יודע, אתה לא מצפה. אדוני שר המשפטים, אתה איש דתי, ואני זוכר את ההסתה הזו של רבנים. אני אומר לך, כעיתונאי עקבתי אחרי הרבנים האלה כשהם הסיתו נגד ראש הממשלה. אז זו היתה הסתה נגד יהודים. הסתה שאין לה אח ורע מאז קום המדינה, הובילה לצערי ל-4 בנובמבר, אותו 4 בנובמבר בלתי נשכח, 1995, שבו ראש ממשלה נרצח. דברי הסתה שאין להם, כמו שאמרתי, אח ורע. ורבנים, אנשים שמקבלים כאילו את שליחותם ואת ייעודם מאלוהים, בעצם הם אנשים שמגשרים בינינו לבין ההשגחה העליונה, והנה הם מסיתים נגד אדם, נגד עדה, נגד קהילה, בצורה מופקרת, והמחיר היה אז רצח ראש הממשלה. והדבר היותר תמוה, אדוני שר המשפטים, שאיש מהאנשים האלה לא הועמד לדין. סהדי במרומים, כמו שאומרים, אדוני שר המשפטים, סהדי במרומים, מה צריך יותר כדי להעמיד לדין את האנשים האלה, כדי לקבוע קו גבול מה מותר ומה אסור? ולצערי, לא נעשה כלום, אפילו לא נדרשו לחקירה. זו הקבוצה הכי חסינה בחברה הישראלית. זה לא חברי כנסת, אלה כת הרבנים הזו – – – עפו אגבאריה (חד"ש): גם לא ראש ממשלה. דניאל בן-סימון (העבודה): אני אומר לך, הם מעל לכול. חלק מהרבנים, לא כולם כמובן. אני מדבר על אותה קבוצה בודדה, שתפקידה להסית. והנה, אותו דבר לגבי הרב אליהו, שמתקרא רב, ואני לא רוצה לקרוא לו רב. הוא רב עם קהילה ערבית. אני אומר לך, אדוני שר המשפטים, חיינו מסובכים. חברה עם מגזרים מכאן עד להודעה חדשה, שקו תפר דק הולך ביניהם, ומי שפורם אותו פורם בעצם את כל החברה הישראלית. וצר לי על החברה הערבית, שכל הזמן היא קורבן של חלק מהרבנים, שרואים בה קבוצה להכות בה. לכן אני מצטער שאין מודל אחד, שפעם אחת יעמידו רב אחד לדין, או מסית כזה, כדי שהחברה הישראלית תדע מה מותר ומה אסור. אבל כשלא מעמידים אותם לדין, מה יחשוב האזרח? מה יחשוב אותו תלמיד של הרב אליהו? מה יחשבו מאות אלפי תלמידי הישיבות, ששומעים דברי הסתה חסרי תקדים? שהמערכת המשפטית לא נאבקת בהם כמו שצריך. לכן, אדוני שר המשפטים, אני אומר את זה בצער, כי ההחלטה כבר ניתנה. יכול להיות שהמרכז הרפורמי לדת ומדינה יפנה לערכאות יותר גבוהות. אבל הגיע הזמן שאדם ייתן את התשלום, ישלם את המחיר על דברים שהוא אומר, על דברי הסתה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. דניאל בן-סימון (העבודה): אדוני היושב-ראש, לא יעלה על הדעת שאתה תאמר אפילו בצרפת sale juif, יהודי מלוכלך, אתה עומד לדין ואתה לא תיכנס לבית-סוהר, על מלה אחת שאצלנו זה כבר דבר שבשגרה. אבל פה מסיתים הסתה פי כמה יותר קשה, ואין דין ואין דיין, ומי שמסית חוזר לביתו כאילו לא קרה כלום. ולכן, אדוני שר המשפטים, עליך מוטלת החובה, כאיש דת וכשר המשפטים, כמי שתופר בין שני העולמות האלה, בין הדת לבין החיים הרגילים, דברי החולין, אולי למצוא דרך שאתה כשר המשפטים תציב איזה רף, וכשר המשפטים לפנות לרב שמואל אליהו בהתראה כלשהי או באזהרה כלשהי, למען ידעו אחרים מה מותר ומה אסור. ואני אומר את זה בנימה הידידותית ביותר, למען לא יישנו המקרים האלה. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אומרים שחופש הביטוי זה הפוליגרף, זה גלאי האמת של חברה כלשהי. כלומר, במידה שיש לך חופש ביטוי, אתה יכול לחשוף את הפנים האמיתיות של חברה מסוימת. וכך אני מתייחס למקרה הזה. במקרה הזה נעשה שימוש לכאורה בחופש הביטוי, והוא חשף את הפנים האמיתיות של החברה היהודית בישראל, במיוחד זו של רבנים ושל מנהיגות דתית. מכיוון שהדברים, דברי ההסתה והבלע נגד האזרחים הערבים, נאמרו לא על-ידי הדיוטות, אלא על-ידי מנהיגים. אני ראיתי, אני שמעתי אפילו שראש העיר צפת לא העז להגיד מלה ולצאת בפרהסיה נגד הרב של צפת אחרי האמירות הקשות והמסוכנות ביותר שהוא אמר. אני אומר את הדברים האלו, ואני מאוד מעריך את חופש הביטוי, אבל פה מדובר בדברי הסתה. בדברי הסתה לא באופן תיאורטי. כתוצאה מהדברים שאמר הרב של צפת הוצתו רכבים והתקיפו מעונות והתקיפו סטודנטים ערבים במכללת צפת. כלומר, היתה תוצאה ממשית לאמירות האלו, ואנחנו יודעים שזה בעצם הגבול של חופש הביטוי. ברגע שחופש הביטוי הופך להיות הסתה, אז כבר אי-אפשר לחיות עם זה. אני חושב שפשוט מאוד, היועץ המשפטי של הממשלה פחד ורעד מפני הקריאה לרב לחקירה, כפי שצריך וכפי שמתבקש. מתברר שחופש הביטוי בישראל, אדוני השר, הפך להיות סלקטיבי לחלוטין. כאשר עומד חופש הביטוי מול החופש הפוליטי להתנגד לכיבוש, אז אומרים לך: לא, אסור. כאשר מדובר בחרם על מוצרים בשטחים הכבושים, אומרים לך: לא, זה אסור. אף שאתה מבטא איזו דעה פוליטית, זה חופש הביטוי, אומרים לך: לא, אסור, ואתה עלול להיכנס ועלול ללכת לבית-סוהר בגלל חופש הביטוי במקרה הספציפי הזה. אבל כאשר חופש הביטוי הוא בעצם דברי הסתה, דברים שפוגעים בכבוד של 20% מהאוכלוסייה של מדינת ישראל, זה בסדר גמור. היועץ המשפטי של הממשלה מקבל את זה, הממסד המשפטי במדינת ישראל – ותיכף, אני מאוד רוצה לשמוע מה שר המשפטים, גם כמשפטן וגם כפוליטיקאי במדינת ישראל, מה הוא אומר על ההתנהגות הזו, על הפחד, על הבריחה של רשויות החוק במדינת ישראל. כפי שאמר קודמי, במידה שלא ייעשה – ואין לי אשליות, אני חושב שזה לא ייעשה – אנחנו במדרון מאוד חלקלק, ואני רק חושש שאנחנו נחווה דברים קשים עוד יותר, וקשים יותר, אלא אם כן המערכת המשפטית במדינת ישראל, בראשות שר המשפטים, בראשות אולי ראש הממשלה, יבואו ויגידו דברים מאוד ברורים נגד ההסתה, נגד דברי הגזענות, נגד הפגיעה בכבוד של האוכלוסייה הערבית במדינה הערבית. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אם הצביעות היתה פרנסה, אדוני היושב-ראש, היו פה כמה חברי כנסת שהיו מתפרנסים בכבוד. היו הופכים להיות מולטי-מיליונרים לפחות. אני אקריא לכם: בחברה יש שני יסודות, שתי אבני יסוד: השמירה על הכבוד העצמי וההיאחזות באדמה, שהיא האמצעי החשוב ביותר לשמור על עצמנו או מולדתנו. אני מדלג – האם גם את מי שמוכרים אדמות לערבים צריך להוציא להורג? ובכן, ברור שהתשובה חייבת להיות שלילית, אף שהיחס לאותם אנשים הוא כאל מי שמחללים את כבודו של עם שלם. רבותי, המלים היו שונות. אני אקרא איך שזה כתוב באמת: האם גם מי שמוכרים אדמות ליהודים, לישראלים, לציונים, או משרתים ביודעין את מדיניות הציונות, צריך להוציא להורג? כותב זוהיר אנדראוס בעיתון "הארץ". פורסם ב-27 באוקטובר 2010, אם אתם צריכים את המקור. אם אדוני שר המשפטים רוצה אולי להגיש גם כן חקירה נגד זוהיר אנדראוס. האם ישנו כפר ערבי אחד שבו ייתנו ליהודים לגור? אתם רוצים שאני אספר לכם מה קרה בפקיעין? איך שרפו את הבתים של האנשים, ועשו בהם לינץ'. אתה רוצה לצחוק? כי זאת הצביעות. רבותי, אנחנו חזרנו לארץ-ישראל, להקים כאן מדינה יהודית. על אפך ועל חמתך, אתה תמשיך לצחוק, כנראה מהמקום שממנו באת: או ממצרים, או מסעודיה – שם אתה תצחק. עם ישראל חזר לארצו. חזרנו לכאן, לבנות את ערינו. חזרנו לכאן, לנחלתנו. אתם, כל התוכניות שלכם לגרש אותנו, למחוק אותנו, לזרוק אותנו לים. מה נעשה? לא הצליח לכם. לא הצליח לכם. זה שצחקק פה עכשיו, בזמן שמדינת ישראל הגנה על עצמה ממאות טילים שנפלו על אנשי הדרום, עשה הפגנות נגד מדינת ישראל, פה במדינת ישראל. הוא לא נעצר. הוא עוד לא היה חבר כנסת. והם מדברים על אפליה? נלחמים מתוך המדינה, במדינה, באזרחיה. יהודי שרכש בית באעבלין, גורש משם. המשטרה לא מרשה לו לחזור, כי נשקפת לו סכנת חיים. האם מותר? מה דינו של ערבי שמכר בית ליהודי? אולי יספרו לי פה. האם אתם חושבים שיש ליברליות בעניין הזה? רבותי, סוף לצביעות. אני רוצה להגיד לך, אדוני, אתמול, אדוני, שר המשפטים – בשניות שנותרו לי, אני רוצה להביא לך דוגמאות, אני אתן לך גם אחר כך כתבות. יצחק לאור: "הטעות של גחלי השמאל", קורא לאינתיפאדה שלישית. קורא לרצח יהודים. איש עיתון "הארץ", יצחק לאור, מטריד מינית, מעולם לא נחקר. שונאת ישראל, עמירה הס, מטיפה ל"קסאמים": "קדושת הקסאם המזדקר". רבותי, מדינה חפצת חיים צריכה להבין שאנחנו חזרנו לארצנו, לערי אלוקינו. מה שעשה הרב אליהו זה להגן על תושבי עירו. הוא עשה תפקידו כרב, עשה את תפקידו כמנהיג. ואני מברך על זה שהבינו שאין סיבה לחקור. אבל אני מגנה את עצם העניין שמטילים אימה על רבנים, ואומרים להם מה ההלכה ומה לא ההלכה. זה היה אתמול בעניין הזה של "תורת המלך", שגם בתשובת השר התברר שרק אחרי כל החקירות הם נזכרו לקרוא מה כתוב בספר. רק אז. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ולכן, אני אומר: רבותי, די לצביעות. די לצביעות. נראה אתכם מוכרים בתים באום-אל-פחם ליהודים. נראה אתכם נותנים ליהודים לגור באעבלין ובפקיעין, בבתים שלהם. אחר כך תדברו על שוויון. ובואו נזכור שמדינת ישראל, היה לה מפעל לייהוד הגליל, יש לנו הסוכנות היהודית, ואפילו יש לנו שר לפיתוח הנגב והגליל. כן, מה לעשות, ליהודים. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת מסעוד גנאים, אחרון הדוברים, ואחר כך ישיב כבוד שר המשפטים יעקב נאמן. בבקשה, אדוני. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אומרים על חופש הביטוי והגבולות שלו: החופש של היד שלך מסתיים כאשר מתחילה הזכות של היד שלי להגן על האף שלי. אז כאשר משתמשים בחופש ביטוי כדי שיהיה חופש גזענות וחופש הסתה – וממי? מאנשי דת שהיו אמורים – לא החוק של בני-אדם, לא החוק שירסן אותם או ירתיע אותם, אלא הערכים הדתיים שלהם, הם שצריכים להרתיע אותם. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ראאד סלאח. היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): ובקשר לכל מיני הכזב והשקר – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ראאד סלאח. היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע. אל תפריע. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): – – ששמענו ממי שהיה לפני, נדמה לי, ואני יודע וידוע, שבפקיעין מי שהסיתו ומי שגרמו לכל הפרובוקציה – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה תמיד היהודים. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): – – אלה האבירים הגזעניים שלו, שרוצים לגרש – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כן, לשרוף אשה וילדים. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): – – את אנשי המקום הדרוזים והנוצרים והמוסלמים, שחיים ביחד בשלווה ובשלום – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): השקר הוא הפרנסה שלכם. השקר הוא הפרנסה שלכם. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): – – ובאו אנשים שלו שמה כדי להסית וכדי לגרש אותם. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): שקרן, נוכל. השקר הוא הפרנסה שלך. השקר הוא הפרנסה שלך. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה דיברת, הוא לא הפריע לך. אני קורא לך פעם ראשונה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): זו דוגמה, זו דוגמה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני אומר לך, אני לא קורא שלישית. פעם שנייה אני מוציא אותך. אצלי אין פשרות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נתנו לך כבוד, לא הפריעו לך. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אתה יודע מה, אני לא רוצה לקרוא מה שכתבתי על הרב שמואל אליהו, על שמואל אליהו. אני רוצה להגיד לך מה ההבדל בין יהודים שיכולים לחיות בינינו לבין יהודים כדוגמת זה שצעק עכשיו. בעיר שלנו, סח'נין, יש קבר של רב, יהושע דסכנין. הוא יהודי מימי הסנהדרין ולומדים עליו. עכשיו באים יהודים שרוצים להתפלל. כאשר באו אנשים שהם רגילים, יהודים רוצים להתפלל, אף אחד לא הפריע להם, כולנו. אני שכן של כבוד הרב, של הקבר שלו שם. אבל כאשר באו יהודים מסוגו של האדון שצעק פה והתחילו לרקוד את ה"הורה" ב-01:30 או ב-02:00 ולהפריע לאנשים – בשעתו ובזמנו קרתה הבעיה ובאה המשטרה והיו עימותים עם האנשים והתושבים. אז יש הבדל בין יהודי שבא כדי לחיות בשלום ובשלווה לבין פרובוקטור וגזען שבא להגיד, אני בעל המקום ואני – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה זה השטויות האלה? – – – המואזין צועק. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): זו הדוגמה החיה למה שאני אומר. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שההחלטה של הפרקליטות, לצערי הרב, נותנת איתות, נותנת מסר שהמדינה מתייחסת בסלחנות לאנשי דת שמסיתים וקוראים לגזענות נגד ערבים. אין צורך להוכיח שהרב של צפת, אכן דבריו היו דברי גזענות. המעשים, האפקט, ההשפעה של דבריו – הצתת רכבים, דירות, מכות לסטודנטים ערבים שם – אין מספיק הוכחות, כמו ההוכחה הזו, אדוני היושב-ראש. אני חושב שכאשר אומרים שהאמרה של הפרקליטות ושל כל רשויות החוק, כאשר היא מתייחסת בסלחנות וסוגרת תיקים נגד רבנים, היא רק אומרת שהם מעל החוק, אף-על-פי שאלה מסיתים ואלה גורמים לאלימות נגד הערבים. ואילו חצי דבר, אחוז אחד מהדברים שאמר שמואל אליהו, היה אומר מישהו על יהודים באירופה, היתה קמה הזעקה שזאת אנטישמיות וגזענות. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. כבוד שר המשפטים, בבקשה. בבקשה, אדוני. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להביא לידיעת חברי הכנסת הנכבדים החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הרב אליהו, ואני אקרא את ההחלטה, כי היא ברורה מאוד מעצם הניסוח שלה. בתום בחינה מדוקדקת של הראיות שנאספו בחקירת המשטרה בעניינו של רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, חקירה שעליה הורה היועץ המשפטי לממשלה בחודש נובמבר אשתקד בחשד להתבטאויות המהוות הסתה לגזענות מצד הרב, נבקש לעדכן כי הוחלט היום לגנוז את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות מהטעם שלא ניתן להוכיח כי הדברים המיוחסים לרב, כפי שהתפרסמו בתקשורת, אכן משקפים בצורה מדויקת את הדברים שנאמרו על-ידו בפועל. הודעה כאמור נמסרה לבא כוחו של הרב אליהו. כזכור, הדברים שהעלו חשד לעבירת הסתה נאמרו בראיונות שהעניק הרב אליהו לכלי התקשורת – גל"צ, "מעריב", "הארץ" – בעקבות פסק הלכה אשר הוציא, יחד עם רבנים נוספים, שאסר על יהודים למכור או להשכיר דירות לערבים, וכן במאמר פרי עטו של הרב אליהו שפורסם בעיתון "הארץ". בעקבות פרסומים אלו, הורה היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרב אליהו בחשד לפרסום הסתה לגזענות, המהווה עבירה לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. זאת, אף שבעניין פסק ההלכה עצמו הוחלט כזכור שלא לנקוט הליכים פליליים. במסגרת חקירת המשטרה נגבתה הודעה מהרב אליהו. כמו כן, נחקרו הגורמים העיתונאיים שבאמצעותם פורסמו ההתבטאויות שיוחסו לרב. בסופו של יום, חקירת המשטרה העלתה כי אין ראיות מספיקות לכך שההתבטאויות המיוחסות לרב אליהו בפרסומים השונים בתקשורת הכתובה – התבטאויות אשר בחלקן עשויות לבוא בגדרי עבירת ההסתה לגזענות – אכן נאמרו מפיו, כאשר לא ניתן לשלול האפשרות שלפיה קיים פער בין הדברים שאמר לבין מה שפורסם. בידי העיתונאים שראיינו את הרב אין הקלטות של הראיונות, ולגבי אחד הראיונות הפנה הרב למכתב ששיגר לעיתון מייד לאחר הפרסום ובו הוא מלין כי הדברים עוותו. גם בהודעות שנגבו מהעיתונאים לא היה כדי לבסס ראייתית את הטענה שהדברים נאמרו במדויק על-ידי הרב, וחלקם אף התייחס במפורש לכך שייתכן ונעשו שינויי תוכן. בסיכומו של דבר, לא ניתן לשלול את האפשרות כי התבטאויות אלה נערכו ושונו והן אינן משקפות את דבריו של הרב אליהו בצורה מלאה ומדויקת. באשר לריאיון שהעניק הרב אליהו בתוכנית "מה בוער" ב"גלי צה"ל", הרי שהדברים שנאמרו בו פחותים בחומרתם מאלה המיוחסים לרב אליהו בפרסומים בעיתונות הכתובה. עוד נציין, כי ביום ח' בשבט תשע"א, 13 בינואר 2011, פורסם גילוי דעת של רבני הציונות הדתית, שעליו חתם גם הרב אליהו, ובו נאמר: "אנחנו מסתייגים ממה שהשתמע מהמכתב שהתפרסם לאחרונה, כאילו יש להפלות לרעה אזרחים שאינם יהודים. לא כן, מדינת ישראל מחויבת להתייחס לכל אזרחיה כשווי זכויות. גישה זו מעוגנת גם בתורת ישראל וגם בחוקי המדינה". על כן המליצה הפרקליטות כי התיק ייסגר – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – בתורת ישראל? היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כתוב: לא תחונם. שר המשפטים יעקב נאמן: על כן המליצה הפרקליטות כי התיק ייסגר מחוסר ראיות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא, אבל אתה יודע את ההלכה. כתוב: לא תחונם. היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): שאלה לשר. היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע. השר משיב לך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני שואל שאלת הבהרה. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, אל תשאל שאלה. אין לך זכות לשאול שאלה עכשיו. שר המשפטים יעקב נאמן: על כן המליצה הפרקליטות כי התיק ייסגר מחוסר ראיות. היועץ המשפטי לממשלה קיבל את המלצת הפרקליטות בעניין זה. סיכומו של דבר: זו החלטת היועץ. אני רוצה לומר לחברי הכנסת הנכבדים, שלא כל מה שמופיע בתקשורת תואם את העובדות. דניאל בן-סימון (העבודה): לגופו של עניין? היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? שר המשפטים יעקב נאמן: אני חושב שבזה, בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, שקבע שאין ראיות לכך, יש לסיים את הנושא, ואין צורך בדיון נוסף. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה מציע שיסתפקו בתשובתך. שר המשפטים יעקב נאמן: בתשובתי. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה. שר המשפטים יעקב נאמן: היועץ המשפטי לממשלה קבע עובדתית שהדברים המיוחסים לרב לא נאמרו על-ידו. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. המציעים מקבלים את הצעת כבוד השר? יש פה קביעה של היועץ המשפטי. זה – – – עפו אגבאריה (חד"ש): אין לנו אשליות. לא היה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה. אנחנו מצביעים על הסרה. קריאה: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אם מסתפקים בתשובת השר, בזה תם העניין. תודה רבה לאדוני. חנא סוייד (חד"ש): תשובת השר היתה מאוד ממצה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. עפו אגבאריה (חד"ש): לא ציפינו – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: ובכן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ו בתמוז התשע"ב, 16 ביולי 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.