קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום החלטת בית-משפט בגרמניה האוסרת עריכת ברית-מילה; איסור שחיטה כשרה בפולין היו"ר אופיר אקוניס: ההצעה הבאה על סדר-היום: החלטת בית-משפט בגרמניה האוסרת עריכת ברית-מילה ואיסור שחיטה כשרה בפולין, מס' 8555, 8598 ו-8621, של חברי הכנסת אדרי, וקנין וגפני. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יעקב אדרי. אחריו – חבר הכנסת יצחק וקנין. בבקשה, אדוני. משיב שר ההסברה והתפוצות, השר אדלשטיין. יעקב אדרי (קדימה): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב ששוב עולה בפנינו הנושא המאוד-מאוד לא פשוט, של שחיטה כשרה. מי שזוכר, העלינו את הנושא הזה, חברי אורי מקלב, הרב אייכלר והרב דוד אזולאי, כאשר זה צץ בהולנד. ולא רק זאת, נסענו, היינו במשלחת שסיירה, ישבה עם כל האנשים הנוגעים בעניין, ואני שמח שהבית העליון בהולנד החליט לבטל את רוע הגזירה, וכולנו שמחנו בעניין הזה. ואני חושב שנעשתה עבודה חשובה, כדי שידעו שבנושאים האלה אנחנו מאוד ערניים. והנה אנחנו שומעים שבפולין שוב עולה הנושא הזה, של שחיטה לא כשרה – לאסור את השחיטה הכשרה, יותר נכון. אנחנו כמובן צריכים לומר את דברינו בקול רם, כדי שידעו שהכנסת, כנסת עם ישראל, ערנית בנושא הזה. אני חושב שטוב שחברי חבר הכנסת וקנין, גם חבר הכנסת אורי מקלב והרב גפני, הרב דוד אזולאי, ועוד, הצטרפו לעניין הזה. יש גם דיון ביום שני בוועדת הקליטה בנושא הזה. אני מקווה מאוד שהפרלמנט של פולין לא יקבל את זה, ויוריד את זה מהר מאוד מסדר-היום. אני חושב שהשר יולי אדלשטיין, שיטפל בעניין הזה, אני מאמין, הנושא גם קרוב ללבו – בכלל, גם שרת הקליטה פה, והשר גלעד ארדן – אני חושב שהנושא קרוב לכולנו, ונעשה הכול כדי להוריד את זה מסדר-היום האירופי בכלל, כי זה מדינה פה, מדינה שם. אני מאוד מקווה שהם יבינו שבעניין הזה אין אפשרות להתפשר. דבר נוסף זה נושא הברית, שעלה בגרמניה בהקשר – אגב – מקומי. בית-משפט מקומי, בגלל מילה שנעשתה לא נכון, בצורה רשלנית, לגבי מוסלמי, קרה מה שקרה. בינתיים היינו בגרמניה, יושב-ראש הכנסת ואני; יושב-ראש הכנסת העלה את זה בפני נשיא הבונדסטאג. הגרמנים מאוד מאוד ערניים בעניין הזה, השגריר הגרמני היה אצלי אתמול פה, הוא יבוא עוד הפעם ביום שני, הממשלה הגרמנית אימצה את הפתרון לעניין הזה. אני חושב שהם מבינים את זה, הם נקלעו לסיטואציה של איזה בית-משפט מקומי שפסק מה שפסק, אבל אני מאמין שהדרך לפתרון תימצא. אני אומר שוב, יושב-ראש הכנסת, יחד אתי – כבר טיפלנו בעניין הזה. אתמול היה שגריר גרמניה, ושוב דיברנו בנושא הזה, ביום שני הוא שוב מגיע, בגלל חשיבות העניין, ואני מקווה מאוד שהנושא הזה ימצא את פתרונו, ומהר מאוד. תודה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת יצחק וקנין, ואחריו – חבר הכנסת גפני. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בפרשת השבוע כתוב: "וידבר ה' אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמֹר הנני נֹתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהֻנת עולם". רבותי, אברהם אבינו, כתוב עליו: "התהלך לפני והיה תמים". מתי זה נאמר? מייד לאחר הברית-מילה. מתי אברהם הפך להיות תמים? כאשר עשה את הברית-מילה. העניין הזה של ברית-מילה – כבר היו אומות, אימפריות, שקמו על עם ישראל, בזמן המכבים, כידוע, גזירת השבת, גזירת הברית-מילה, גזירת החודש, לא לעשות ברית-מילה, ועם ישראל עמד בחירוף נפש על הדברים הללו. מה שכן, הדבר הזה, היום לא רק עם ישראל עושים ברית-מילה, גם המוסלמים עושים ברית-מילה, גם הנוצרים, חלקם עושים ברית-מילה. לכן לקום ולקבל – – – היו"ר אורי מקלב: בגרמניה זה בעקבות ברית-מילה למוסלמים, הפסיקה. יצחק וקנין (ש"ס): כן. היו"ר אורי מקלב: ציינת בדבריך. יצחק וקנין (ש"ס): ודאי, ודאי. אני רק מציין שהדבר הזה מהותי מאוד אצל עם ישראל. אבל שאלה, כדי שהציבור יבין, למה נאמר על הברית פה, אצל פנחס, הנני נותן לו את בריתי שלום? מה שייך הברית לשלום? רבותי, ידוע, כך מובא אצל רבותינו המקובלים, שברית-מילה, שלום זה שמו של הקב"ה, "שמיה דקודשא בריך הוא", כך כתוב בזוהר, שלום. אבל ברית השלום היא בדרגה של הממוצעים. מה זה הממוצע? החיבור בין דבר אחד לשני, האמצע זה השלום, והעניין הזה הוא יסוד גדול מאוד. אני לא רוצה להיכנס לדברים שהם במספרים, אבל העניין הזה הוא יסוד גדול. לא סתם היתה כאן, בכנסת, לפני כמה שנים, מי שזוכר, הצעת חוק לבטל את הברית-מילה. מי שזוכר את זה. גם פה, בבית הזה, שינוי הביאו הצעה לבטל את הברית-מילה. אבל ברוך הוא וברוך שמו, המספר שהיה למעלה פה, 26 בדיוק, שמו של הקדוש-ברוך-הוא, אני זוכר את זה כמו היום, למה? כי עם ישראל מסר את נפשו על הדבר הזה. צריך להבין שהדבר הזה הוא מהותי אצל עם ישראל, כי נצטווינו על כך. ולכן – אמר את זה לפני חבר הכנסת יעקב אדרי, בפגישות שלהם, שהיו – הוא גם ציין את זה בנשיאות – בפגישות שהיו בגרמניה – אני חושב שהדבר הזה חשוב, וחייב להיות ברור, בדיוק כמו השחיטה, יש פה כל מיני דברים שקמים ומנסים לשנות אמונות שהן על-פי תורתנו הקדושה, שבשום פנים ואופן אנחנו לא נסכים. כי עם ישראל מסר את נפשו על כך, וברור לחלוטין שאנחנו צריכים לפעול ולומר את דברנו בקול רם, ולא לאפשר בשום פנים ואופן פגיעה ביסוד היסודות הגדולים של עם ישראל, שזה הכשרות, ברית-מילה ומערכת הנישואים, וכל מיני דברים אחרים שהם היסוד הגדול שלנו. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק וקנין. ישיב שר ההסברה והתפוצות, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עמיתי השרים, אנחנו עוסקים כאן בשתי סוגיות, ולפני שנעבור אליהן אני רוצה לציין שלי לפחות, ואני מניח שגם לאחרים, חשוב לדעת שיש כאן קבוצה לא מבוטלת של חברי כנסת שהיא ערנית מאוד לנושאים האלה, לדברים שקורים בתפוצות ישראל ברחבי העולם. לצערי, בהרבה מאוד מקרים, איך אומר הפתגם, אדוני היושב-ראש, מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס, אז מה שקורה בתפוצות נשאר בתפוצות ולא כל כך מגיע לציבור בישראל. ואני מברך את חברי הכנסת המציעים. ציין כבר חבר הכנסת אדרי שגם בסיבוב הקודם, בהולנד, התעוררו כמה חברי כנסת ופעלו, כולל פעילות בחו"ל, וגם עכשיו הם מטפלים בשתי סוגיות, כפי שאמרתי: האחת, כל הנושא של בית-המשפט המקומי בגרמניה שאסר ביצוע ברית-מילה, כפי שציינת, בעקבות מקרה שהיה עם הקהילה המוסלמית, והייתי אומר שאני לא שופט את השופטים – זה לא זמן שפוט השופטים כאן – אבל קצת אבסורדי, אם יש מקרה של, נניח, רשלנות רפואית ומישהו ביצע ניתוח אפנדיקס בצורה לא נכונה, זו לא צריכה, לכאורה, להיות סיבה לאסור ניתוחי אפנדיקס במדינה. אז גם אם היתה פה רשלנות או מקרה שהלך לא נכון או משהו כזה – אני לא מבין את כיוון החשיבה. אבל כפי שכבר ציינו חברי כנסת, הנושא הזה כבר הגיע לדרגים הגבוהים ביותר בגרמניה, גם באמצעות יושב-ראש הבית הזה וגם בדרכים אחרות. אני יכול גם לעדכן שמטעם הממשלה, השגרירים מטפלים, מודעים לנושא, מנסים לסייע בשתי דרכים: גם יחד עם הקהילה היהודית, להביא ליותר מודעות, וגם בוודאי, מה שנקרא, בחלונות הגבוהים, לנסות וליצור אווירה שבוודאי לא תאפשר מקרים כאלה. עכשיו דיברנו על מקרה של ברית-מילה, ועם כל מה שאמרתי, שזה בית-משפט מקומי, לכאורה פסיקה שכנראה לא תגיע לשום מקום, אבל זה מאוד מקומם, כי לא לצורך מאבק ציבורי, אבל כאן, בתוך הכנסת, בתוך הבית, אפשר לומר שבוודאי שבדיון הפנימי שלנו יכולים גם לעשות הבדל קטן בין שני הדברים. בנורבגיה, כפי שגם ציינו בעבר, לצערי הרב, מימים שלא זכורים לטובה, מ-1929, קיים חוק שאוסר את השחיטה הכשרה. נו, וברוך השם, הקהילה מתקיימת ומייבאים בשר, ואפילו אחד מחברינו כאן בכנסת כיהן כרב של המדינה הזאת, של הקהילה הזאת. נו, מסתדרים. מקרה מאוד קשה, מאוד לא יפה. כנראה מביע משהו ביחס של הממשלה שם כלפי היהודים, משהו שלילי. אבל יחד עם זה חיים. ברית-מילה זה סיפור אחר: אי-אפשר לייבא ברית-מילה. ולכן, אני חושב שכאן אפילו דבר כזה מקומי, ולכאורה כמעט אבסורדי, צריך באמת להאיר הרבה נורות אדומות. במקרה של כשרות בפולין, מדובר בשלב זה רק בשאילתא בפרלמנט. כלומר, אין פה עדיין משהו מעשי, אבל טוב שמטפלים בזה בזמן, בשלב מאוד מוקדם, ואני מקווה מאוד שמעבר לשאילתא ורצון של מישהו להתבטא, זה לא יגיע לשום מקום. לסיכום, חשוב לציין שיש כאן שילוב מאוד מוזר במובן השלילי. חלק מן המציעים את החוקים האלה זה שמאל קיצוני הומניסטי שהולך לכיוונים, בעיני כמי שדווקא, אני חייב לציין, יחד עם השר שנמצא כאן, השר גלעד ארדן, לא פעם חוקקנו וקידמנו חוקים שקשורים להגנה על בעלי-חיים, צער בעלי-חיים וכן הלאה וכן הלאה, אבל ברור שכשלוקחים את זה לכיוונים כל כך אבסורדיים ומוזרים, זה כבר באמת עובר כל גבול. וחלק מגיע מן הימין הקיצוני שרוצים לנגח אם את קהילה המוסלמית, אם את הקהילה היהודית. אז זה שילוב, כמו שאמרתי, שלילי ומוזר. יחד עם זאת, יש כאן שילוב שאולי דווקא, מי יודע, מעז יצא מתוק, ויהיה שילוב חיובי, וזה שיתוף פעולה בין הקהילה המוסלמית והקהילה היהודית במדינות האלה. זה לא סוד גדול, אדוני היושב-ראש, שמבחינת המספרים, בוודאי ובוודאי בגרמניה – בפולין לא בדקתי, אבל סביר להניח שגם כן – הקהילה המוסלמית גדולה פי כמה מן הקהילה היהודית מבחינת הממדים, ושיתוף פעולה סביב הנושאים האלה – כי שתי הקהילות נפגעות במידה שווה, במידה שחס ושלום יצליחו החקיקות – יכול להיות שיביא להידברות, יותר הבנה ויותר אולי שיתופי פעולה, ופחות, לא עלינו, שנאה, גם בתחומים אחרים. היו"ר אורי מקלב: בוודאי אדוני השר יודע, אותו בית-חולים שאסר את המילה בעקבות הפסיקה של בית-המשפט, מבצע כ-300 בריתות בשנה, חלקן למוסלמים אבל גם ליהודים. יהודי ברית-המועצות, חלקם – – שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: שלא נימולו בילדותם, נכון, נכון. היו"ר אורי מקלב: – – עברו לגור בגרמניה ונמצאים היום בקהילה שמתפתחת – – – שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: אז לכן אמרתי, אדוני היושב-ראש, אולי זה קצת פנטזיות, אבל מי יודע, לפעמים קורה שדווקא שיתוף פעולה מסוג זה יביא ליותר הידברות בין הקהילות, וזה בוודאי לטובת כולנו. הממשלה תמשיך לפעול ולעקוב. אני נמצא גם בקשר עם ראשי הקהילות. אני, עוד הפעם, מודה לחברי הכנסת שמעלים את הנושא, ומבחינת הממשלה, מבחינתי, כשר התפוצות בוודאי ובוודאי, ציינו כבר שיש דיון בוועדת העלייה והקליטה. אם חברי הכנסת רוצים לצרף, והם יכולים בשלב זה להציע רק מליאה, אני מבחינתי בוודאי מסכים לדיון בוועדה, בתנאי שחברי הכנסת המציעים ירצו בכך, ואז אולי יצרפו את הנושא כבר לדיון הקיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, אדוני השר. אתם מסכימים להצעת השר. אם כך, השר מציע שנקיים דיון, שוועדת העלייה והקליטה תקיים דיון בנושא – – – שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: העלייה, הקליטה והתפוצות. היו"ר אורי מקלב: והתפוצות, ברור, ברור. העלייה והקליטה והתפוצות. במקרה הזה – ועדת התפוצות, העלייה והקליטה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד דיון בוועדה, מי מתנגד ומי נמנע? בבקשה, חברים. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא החלטת בית-המשפט בגרמניה האוסרת עריכת ברית-מילה ואיסור שחיטה כשרה בפולין, תידון בוועדת העלייה והקליטה והתפוצות.