קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום פערי שכר משמעותיים בין האוכלוסיות – שכר אקדמאי ערבי נמוך בעשרות אחוזים משכרו של אקדמאי יהודי היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 8386, בנושא: פערי שכר משמעותיים בין האוכלוסיות – שכר אקדמאי ערבי נמוך בעשרות אחוזים משכרו של אקדמאי יהודי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הממשלה התחילה בקמפיין לעידוד העסקתם של אקדמאים ערבים, והקמפיין הזה אנחנו שומעים אותו ברדיו, רואים אותו בטלוויזיה. הוא עשוי בצורה סבירה, טובה אפילו. אבל אני רוצה להזהיר שזה לא תחליף למדיניות. מלים הן לא תחליף למעשים, אף-על-פי שאני טרחתי, כבוד השר, וביררתי ונאמר לי שמאות עובדים נקלטו בעקבות הקמפיין. זאת הערכה ברשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, מהם קיבלתי נתונים שהם אומרים שבעקבות הקמפיין הזה נקלטו מאות עובדים. אבל זה טיפה בים. אני מעז להגיד, אף שהנתונים ממשרד ראש הממשלה הם לכאורה ש-81% מהאקדמאים הערבים מועסקים ונמצאים בשוק העבודה ושהפער בינם לבין היהודים הוא לא כל כך גבוה – 90% מהיהודים מועסקים, 81% מהאקדמאים הערבים מועסקים, אבל זה מכסה על האמת. כי האמת, שרוב האקדמאים הערבים לא מועסקים במקצועות שאותם למדו. הנה, אפילו לפי אותו דוח ואותו מחקר שמשרד ראש הממשלה ערך ולא ג'מאל זחאלקה, והנתונים נמצאים אפילו באתר של משרד ראש הממשלה, הנתון המדהים הוא שרק 1.3% מבוגרי ההיי-טק הערבים מועסקים בתחום ההיי-טק. 50% מהם הם בהוראה. אני זוכר פעם, לפני כמה שנים, היה דיון בוועדת החינוך על מצב הוראת ההיי-טק, הטכנולוגיה הגבוהה, בבתי-ספר. אחד הנתונים שבהם התפאר משרד החינוך היה שרמת ההכשרה של המורים לטכנולוגיה ולהיי-טק ולמחשבים בבתי-הספר הערביים היא הרבה יותר גבוהה מבמגזר היהודי. הנה, אמרו, לא בכל דבר יש אפליה, הנה מצב טוב, מצבכם בעניין הכשרת המורים למחשבים הוא לאין שיעור יותר טוב מבמגזר היהודי. אבל זה ברכה שמאחוריה קללה, כי הרמה גבוהה כי אין להם מקום לעבוד בהיי-טק, ואז בלית ברירה הם נאלצים ללכת או לחזור ולעסוק בהוראה. כלומר, זה מעיד על בעיה, לא מעיד על איזה פתרון לבעיה. היום אנחנו רואים, בשנים האחרונות, לאחר שבשנות ה-90 הציבור שלנו חי באיזה תקוות, ואנשים הלכו ללמוד היי-טק, וללמוד מחשבים, בתקווה שזה הכוח המוביל, זה הקטר שמוביל את הכלכלה, זה העתיד, אז כשראו החבר'ה שאין תעסוקה בהיי-טק, פשוט הפסיקו ללמוד. מספר התלמידים והסטודנטים הערבים בלימודי היי-טק יורד, לא כי לא רוצים ללמוד, אלא מפני שאין עבודה. הנתון הזה, מסמר השיער, הוא נתון חמור ביותר – 1.3%. למה זה כל כך חמור? זה חמור בפני עצמו, אבל זה חמור שבעתיים כשאנחנו יודעים שהעתיד הוא בהיי-טק, שזה הכוח העולה בכלכלה, גם ברמה המקומית וגם ברמה הבין-לאומית. המחקר של משרד ראש הממשלה – חבר הכנסת גנאים, זה לא מספרים, לא שלי ולא שלך, משרד ראש הממשלה: השכר הממוצע לאקדמאי ערבי הוא 7,200 שקל בערך, השכר הממוצע לאקדמאי יהודי הוא 12,200 שקל בערך, פער אדיר, כשבכלל, מחקרים שונים שאני קראתי, סיכום שלהם מראה שפערי השכר בין יהודים וערבים בארץ – 29 שקלים לשעה לערבי, ו-44 שקלים לשעה ליהודי. בכלל, ברמה של עובדים אקדמאים הפער הוא לא יותר קטן, הוא יותר גדול. כשאנחנו מביאים בחשבון שאנחנו מקבלים אותה תעודה באוניברסיטה, לומדים אותו דבר, אותם ציונים, ולעובד ערבי הרבה יותר קשה להתקבל, ומתקבלים הטובים ביותר דווקא, לכן המספרים האלה הם הרבה יותר חמורים ממה שהם נראים לכאורה ובמבט שני. אני חושב שהפתרון הוא לא בקמפיין. אין לי שום דבר נגד הקמפיין. הקמפיין הוא בסדר, הקמפיין הוא דרוש, אבל צריך שיהיו מקומות עבודה. צריך לפתוח את השוק, צריך שיהיה פיתוח ביישובים הערביים. הנה, הממשלה לפני כמה שנים נתנה 500 מיליון שקל לחברת "אינטל" כדי שתפתח מפעלים באיזה יישוב בארץ, בדרום, אני לא זוכר, אופקים או נתיבות, לא זוכר. 500 מיליון – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: קריית-גת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): קריית-גת – 500 מיליון. למה שלא ייתנו סכומים כאלה כדי לבנות באום-אל-פחם? שיעודדו חברות היי-טק לפתוח באום-אל-פחם, או בשפרעם, או בנצרת, או בסח'נין, או בכפר-קאסם, למה לא? אז תהיה אפשרות לאקדמאים ערבים בתחום הזה לעבוד, יהיה יותר קל לנשים ערביות לעבוד, לא רק בעניין התכנות אלא גם בחומרה. אז זה עניין של הכוונה ממשלתית, לא הכול הוא שוק חופשי. הממשלה יכולה לכוון לאזורים מסוימים. אם יש "עמק סיליקון" באזור בקעת בית-נטופה, אז זה משנה את הכול. אבל כשאין תעשייה, אין פארקים טכנולוגיים, ואין פארקים טכנולוגיים ביישובים הערביים, מובן שאחוז התעסוקה של האקדמאים הערבים בתחומים האלה הוא מאוד נמוך. לכן אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה, שמלים הן לא חלופה למדיניות, מלים הן לא חלופה למעשים. המלים שנשמעו לאחרונה הן חשובות, אבל אסור, אני מזהיר, הן יהפכו לקללה אם הן באו לשמש עלה תאנה על מדיניות שמקבעת את האפליה, ואף מעמיקה אותה, במיוחד כשמדובר באקדמאים ערבים. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, תודה, אין הרבה נושאים שבהם אני מסכים עם חבר הכנסת זחאלקה. לפעמים כן, דווקא לאחרונה אפילו הגשתי ערר על הצעת חוק שלא אושרה, אבל אני בהחלט חושב שבנושא החשוב שהוא העלה כאן היום, חלק נכבד מאוד מדבריו הוא אכן מבוסס על עובדות, אפילו עובדות שהממשלה עצמה העלתה, לאחר שבדקה, והדוח באמת הצביע על פערי שכר משמעותיים בין אקדמאים יהודים לאקדמאים ערבים. פער בין 7,200 שקלים בממוצע בערך לבין 12,000 זה פער משמעותי, ואסור שפער כזה יתקיים במדינה דמוקרטית, אני בהחלט שותף לעמדה הזאת. אני חושב שהיה נכון יותר, דרך אגב, שהשר שממונה על התעסוקה היה משיב פה ובהרחבה על הנושא, אבל אני כשר המקשר – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד השר, רק ליידע, הנושא הזה כבר נתקע ארבעה שבועות בשביל שהשר – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: מי זה, השר שמחון? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זו הדחייה הרביעית. כל פעם אני דוחה כי אני רוצה שהשר ישיב, יש גבול. במזכירות יודעים, כל שבוע אני דוחה כי אני רוצה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: לצערנו, זה חוזר – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מקווה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: זה חוזר על עצמו, אפילו איימנו לנקוט סנקציות – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): נפנה את זה לוועדה, ואז בוועדה יהיה דיון, אני מקווה. היו"ר גאלב מג'אדלה: לצערנו, שרים מקצועיים מבקשים משרים – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: בסדר, אפשר, באישור הכנסת, פעם-פעמיים – תראה, אני לא בא לייעץ לכנסת. היו"ר גאלב מג'אדלה: היושב-ראש התריע על זה, אדוני השר, אנחנו העלינו את זה בנשיאות. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: הממשלה גם היא צריכה את הכנסת, שרים, מדי פעם, בחוקים ממשלתיים. בכל אופן זה עניינו של השר, אני לא מתכוון כרגע לעשות פה עכשיו דיון בנושא הזה. בכל אופן, לגבי עמדת המשרד הרלוונטי, משרד התמ"ת, הסיבות לפערים הן שאופציות ההעסקה במגזר הערבי נמוכות יותר, ולכן, לצערנו, אקדמאי ערבי נאלץ להתפשר על תפקיד בשכר נמוך יותר אף שהוא באותה רמת השכלה, והוא גם מועסק בתחומים שבהם השכר נמוך יותר. כמובן, הממשלה צריכה לבדוק את עצמה למה זה קורה, כי אם בתחום ההיי-טק פחות מ-1.5% מהאקדמאים שלמדו את מקצועות ההיי-טק מועסקים בענף, בעוד שבתחום ההוראה 50% כן מוצאים עבודה, אז כנראה יש איזו בעיית עומק אמיתית בתחום של חברות – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כלכלית, אני רוצה – – – לא חבל על ההשקעה? כלומר תלמיד – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני מסכים אתך. פתחתי את דברי בכך – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): המדינה משקיעה בו חצי מיליון, אחר כך – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: חבר הכנסת זחאלקה, אמרתי בתחילת דברי שאני חושב שזה חשוב מאוד שאתה מעלה את הנושא וצריך להציג בנושאים הללו כל הזמן תמונת ראי כלפי פעילות הממשלה. אתה יודע שהייתי שמח אם הייתם מתמקדים בעיקר בנושאים האלו, כמובן, ופחות בנושאים אחרים – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בכל דבר. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – יכול להיות שזה היה מביא יותר תוצאות משני הצדדים. וכמובן, צריך לזכור שגם האוכלוסייה הלא-יהודית מתגוררת הרבה יותר, באופן יחסי, באזורי פריפריה, ששם השכר הממוצע – כולל במגזר היהודי, דרך אגב – הוא גם נמוך יותר. אנחנו השווינו כרגע בכלל רמות שכר כממוצע בכל המדינה. בהקשר של הפתרונות, ממה שנכתב לי, הממשלה פועלת בכמה מישורים. אני חושב שלפני זה יש גם צעדים שהם פחות ממוקדי תעסוקה אבל תהיה להם השפעה על התעסוקה, כלומר התוכניות שהממשלה מקדמת לסיוע לרשויות במגזר הלא-יהודי – לא משנה כרגע, ערביות, דרוזיות, תוכנית שנועדה ליישם את דוח-גולדברג – אני מאמין שככל שהשיפור של התשתיות והתחבורה ליישובים הלא-יהודיים יקרום עור וגידים, אני מקווה שזה דבר שגם הוא ישפר את ההיצע התעסוקתי וגם יעלה את רמות השכר. בכל אופן, כרגע, ממה שמשרד התמ"ת העביר, הם מתמקדים בייעוץ וליווי לאקדמאים במגזר הלא-יהודי על-ידי מספר גדול של מרכזי הכוון תעסוקתי שיהיו פרוסים בכל הארץ ויקנו ליווי מקצועי, וגם על-ידי – כפי שאתה אמרת, אני לא יודע אם זה בדיוק מה שאתה התכוונת – הנושא של פרויקט שוברי ההשמה, שוברי הכשרה והסבה, שמצד אחד, אם אין אחר כך תעסוקה בשכר הולם זה בזבוז כסף, כפי שאמרת, אז לי נכתב שהם כן מקדמים את הפרויקט של שוברי השמה לאקדמאים. אינני יודע מה המשמעות של זה מבחינה כספית אבל זה דבר שמשרד התמ"ת מקדם, כולל מיזם משותף שמשלב אקדמאים במגזר העסקי ומפתח ממשק מקצועי המפגיש בין העסקים לבין המועמדים, משהו בדומה לירידי התעסוקה. אני חושב שבהיבט של שילוב אקדמאים בשירות המדינה, ושם כמובן השכר אמור להיות שוויוני בהתאם לדרגה, אני כן חושב שחלה עלייה במודעות. אני כשר אומר לך כמה פניות אני מקבל בזמן האחרון בהקשר הזה. ביקשתי – ואני יודע שמנכ"ל רשות הטבע והגנים הציג אתמול או שלשום לחלק מחברי הכנסת כאן את אחוז הקליטה של עובדים מהמגזר הלא-יהודי ברשות הטבע והגנים – ואני אומר שוב, החובה לתת דוגמה אישית בנושא הזה היא קודם כול על גופים ממשלתיים, גם אם חבר הכנסת בן-ארי לא אוהב את הרעיון הזה. אני חושב שזה הדבר בהחלט הנכון והצודק והחשוב, ובראש ובראשונה שילוב של אקדמאים בשירות המדינה. והדבר האחרון זה הנושא של הקמפיין – שהממשלה בעצם העלתה לפני כחודש קמפיין פרסומי כדי לעודד העסקה של אקדמאים לא-יהודים. את הקמפיין הזה יזמה הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד התמ"ת, ואני יכול רק לצטט את הדברים שאמר ראש הממשלה בנושא הזה. ואני שוב אומר, יכול להיות שאין עדיין מספיק, לשיטתך, השקעה כספית ממוקדת, אבל בהחלט בממשלה הזו נתקבלו החלטות בהיקף של כמה וכמה מיליארדי שקלים שממוקדים בקידום המגזר הלא-יהודי, ואני מצטט דברים שאמר ראש הממשלה: "עלינו ליצור תנאים שיאפשרו השתלבות מלאה של אקדמאים מהמגזר הערבי בשוק העבודה. במדינת ישראל אין מקום לאפליה כנגד קבוצה זאת או אחרת, ואנחנו מחויבים לקיומו של שוויון הזדמנויות לכולם. המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי, ואני מאמין כי שילובו בשוק העבודה יתרום לא רק למגזר הערבי אלא למדינת ישראל כולה", וכמובן, אומר ראש הממשלה: "אני מעודד מהנתונים שהראו כי רוב מכריע של המעסיקים שכבר העסיקו בני-מיעוטים ישמחו להעסיק עוד, ועלינו לעודד מגמה זאת". אני באמת מקווה שהמסר הזה הופנם לא רק אצל משרדי הממשלה אלא גם אצל המעסיקים מהמגזר הפרטי, ואנחנו נמשיך לחשוב איך להעלות את המודעות לצורך ליצור שוויון גם בנושא הזה. תודה, אדוני. היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני מציע להעביר לדיון מעמיק יותר בוועדה, נראה לי שזה הדבר הנכון. היו"ר גאלב מג'אדלה: איזו ועדה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כלכלה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: כלכלה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כמובן, מה יכול להיות. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני חושב שיכול להיות רעיון יפה להביא פעם לוועדת הכלכלה גם מעסיקים פרטיים ושהם יסבירו – מ"סלקום" או – אני סתם נותן אותה כדוגמה שעלתה לי בראש כי היא הוזכרה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: זה יכול להיות דיון מעניין. היו"ר גאלב מג'אדלה: בוועדת הכלכלה? מי שבעד – בעד ועדת כלכלה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 9, נגד ונמנעים – אין. הנושא עובר להמשך דיון בוועדת הכלכלה.