קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
חשיבות פיתוח החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא: חשיבות פיתוח החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי, הצעה לסדר-היום מס' 8620, של חברת הכנסת חנין זועבי. בבקשה, גברתי. אומרים לי שסגן שר החינוך בדרך. הוא ישיב, אז מאה אחוז.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הוא מהבוקר – – –
היו"ר שלמה מולה:
מה בוקר? נו הנה. בבקשה, גברתי.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מאמינה ואני משוכנעת שהסוגיה של תעסוקת נשים ערביות היא אחת הסוגיות שביכולתן לגרום לתנופה בחברה הערבית – תנופה כלכלית, תנופה חברתית. ואני חושבת ואני לא מגזימה כאשר אני אומרת שהסוגיה של תעסוקת נשים ערביות יכולה להיות אחת הסוגיות שעליהן נשענת הקדמה של החברה הערבית.
יש לנו ויכוח פוליטי עם רשויות המדינה בסוגיה הזאת. והוויכוח הוא פוליטי; הוא לא ויכוח מקצועי, הוא לא ויכוח טכני – הוא ויכוח פוליטי. התוכניות הממשלתיות מדברות על הכשרה של כוח עבודה. כאשר מדברים על תעסוקת נשים, מדברים על הכשרה של כוח עבודה. אנחנו מדברים על הכשרה של מקומות עבודה, ואלה שתי גישות שונות לגמרי, שתי מטרות שונות לגמרי, שתי דרכי פעולה שונות לגמרי. ולכן אני אומרת, זו אינה מחלוקת מקצועית או כלכלית; זו מחלוקת פוליטית. למה אני אומרת שזו מחלוקת פוליטית? כי בעצם המדינה לא רוצה לפתח את היישובים הערביים. המדינה לא רוצה לפתח את החברה הערבית, את היישובים, כי אם אתה מפתח מקומות עבודה ואתה מכשיר מקומות עבודה, אתה חייב לפתח את היישובים הערביים. אם אתה מדבר על להכשיר כוח עבודה, אז אפשר להכשיר כוח עבודה של הנשים הערביות בלי לטפל בסוגיה של אזורי תעשייה, של הקמת מפעלים, בסוגיה של לפתח את הסביבה של הנשים. אז אתה מנתק את הנשים הערביות מסביבתן, מהיישובים שלהן, ואתה אומר: אני מכשיר כוח עבודה של נשים ערביות ואז אני אתחיל לחפש להן מקומות עבודה, גם אם מקומות העבודה האלה נמצאים ביישובים היהודיים. אז אתה משאיר את הסביבה של הנשים הערביות כמות שהיא, ואתה מתחיל לחפש פתרונות לא מציאותיים שלא עונים על הצורך הזה שהנשים הערביות רוצות מקומות עבודה בסביבה שלהן.
דווקא היום אני כן נכנסת לסוגיה הזאת ומדברת על העניין של לפתח את כושר העבודה של הנשים הערביות. פה אני רוצה דווקא להיכנס לריבוע הזה, למסגרת הזאת, שבה הממשלה אומרת: אנחנו מסכימים, הרי יש לנו מטרה – להעלות את אחוז הנשים הערביות בשוק העבודה מ-22% ל-42%. יש הצהרות בנושא. מה נעשה? כלום במטרה הזאת. הסוגיה שאני רוצה להעלות היא הסוגיה של טיב החינוך הטכנולוגי בבתי-הספר הערביים – ארבע דקות.
היו"ר שלמה מולה:
יש לך זמן, זה בסדר. יש לך עוד ארבע דקות ועוד שלוש – שבע דקות.
חנין זועבי (בל"ד):
אוקיי. ואני רואה בסוגיה הזאת אסטרטגיה, כמו שאמרתי, לפיתוח החברה הערבית בכללותה.
משרד החינוך נכנס פה – לא משרד התמ"ת. משרד החינוך נכנס פה, והמחויבות שלו היא לשינוי תמהיל המגמות הטכנולוגיות. הראייה הזאת, לקשר בין בתי-הספר הטכנולוגיים ומגמות טכנולוגיות בתוך בתי-ספר העיוניים, לקשר בינם לבין שוק העבודה ושוק התעסוקה, היא משימה גם של משרד החינוך. וזה מחייב את המשרד לשקול מחדש את כל עניין הדגשת היתר של המסלול העיוני ושל המגמות של מדעי הרוח ומדעי החברה בתוך בתי-הספר הערביים – בלי לגרוע מחשיבותם כמובן של האחרונים, בפרט בלי לגרוע מחשיבות חיזוק לימוד השפה הערבית בצורה מודרנית גם לארבע וחמש יחידות.
כמו שאמרתי, הביקורת הזאת, האחריות הזאת, היא לא סתמית, כי יש לה קשר הדוק, ומשם הקשר מתחיל, ומשם הכישלון מתחיל בעניין התעסוקה ובעניין הקשר בין חינוך לתעסוקה. יש צורך בפיתוח, אדוני סגן השר, מקצועות של טכנולוגיה מתקדמת וטכנולוגיה מודרנית. ואם אתה מסתכל ומנתח את התמהיל של החינוך הטכנולוגי גם בבתי-הספר העיוניים וגם בבתי-הספר הטכנולוגיים, אדוני היושב-ראש, אני מבטיחה לך שאתה תהיה מופתע מסוג החינוך, שלא קשור בכלל לרוח הזמן, לא קשור בכלל לשוק העבודה בישראל. כלומר אין שום קשר בין המסלולים שמוצעים בבתי-הספר הערביים לבין שוק העבודה ולבין הטכנולוגיה המתקדמת שישראל ידועה בה, היי-טק ומקצועות אחרים.
בגלל המגמות האלה יש גם צורך לעצב את הזהות של החינוך הטכנולוגי, כי המעמד של החינוך הטכנולוגי בבתי-הספר הערביים הוא מעמד נחות, הוא סובל ממעמד נחות. לכן יש צורך להעניק למסלולים האלה, למגמות האלה, מעמד יוקרתי, מה שמשרד החינוך השכיל לעשות והצליח לעשות בבתי-הספר היהודיים, במגזר היהודי.
לכן, לא מדובר רק בהרחבת מגמות אלא בשינוי טוטלי. מדובר בשינוי טוטלי של התמהיל לכיוון ההיי-טק, לכיוון כלכלת מידע, לכיוון כלכלת עסקים, וזה – על מנת להעשיר ולגוון את ההתמחות האקדמית של נשים – ערביות, בכלל נשים. ולמה אני אומרת נשים? אני אומרת נשים מפני ש-60% מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון, גם באוניברסיטאות, הם נשים, ולמרות זאת, אדוני היושב-ראש, עדיין כ-50% מהן, חצי מהן, לומדות מדעי הרוח ומדעי החברה, שבסופו של דבר לא נותנים להן את הכלים להשתתף בשוק העבודה, גם המקומי. כלומר, זה לא מאפשר להשתתף בשוק העבודה המקומי, שהוא שוק עני במיוחד – גם עני מבחינה כלכלית, גם עני מבחינת האופציות הקיימות.
שוק העבודה המקומי לנשים הערביות מורכב בעיקר מתחום החינוך, תחומי עזר רפואיים או עבודה סוציאלית. המצב בשוק העבודה המקומי הוא שהשוק הזה הגיע למצב של רוויה. אין מקומות עבודה ביישובים הערביים, ונכון – המטרה העיקרית והראשונה להגברת ולהעלאת אחוז הנשים היא לפתח את היישובים, אבל אנחנו גם רוצים לפתח תעסוקות ולפתח טכנולוגיה בתוך המגזר הערבי, בתוך החברה הערבית. לכן חייבים, אדוני היושב-ראש, לראות בבתי-הספר, בתיכון, גם כלי חינוכי, לימודי, שנותן השכלה כללית, שמפתח כשרונות, וגם כלי שמקושר לרוח הזמן, לטכנולוגיות הזמן, לעולם שמחוץ לבתי-הספר.
אנחנו סובלים בהקשר זה משתי בעיות. הבעיה הראשונה – שאחוז הסטודנטיות הערביות שפונות ללמוד מתמטיקה, או מקצועות הנדסה, או מדעים מדויקים, או התמחויות המאפשרות כניסה ופריצת מחסומים בשוק העבודה, עומד רק על 5%. רק 5% מהבנות בבתי-הספר לומדות טכנולוגיה מודרנית וכלכלת תעסוקה. הבעיה השנייה היא שהחינוך הטכנולוגי בבתי-הספר, כמו שאמרתי, רחוק מלהכשיר לשוק העבודה. מקצועות כמו הנדסה, הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה, ביו-טכנולוגיה, מדעי הטכנולוגיה והנדסת מכונות, שנחשבים למגמות יוקרתיות, הם מעטים מאוד בבתי-הספר הערביים. גם מגמות שהן לא היי-טק – מד-טק, כמו שקוראים להן – או לא היי-טק בכלל, כמו ניהול עסקים, תיירות, מערכות בריאות, בנקאות, תקשוב וחינוך לפעוטות הן מגמות מאוד מאוד נדירות בבתי-הספר הערביים.
מצד שני, קיימת בעיה – אני לא תופסת את הבעיה הזאת בתוך בתי-הספר. זו בעיה של משרד החינוך. כלומר יש כשל בהתנהלות ובמדיניות של משרד החינוך בסוגיה הזאת. אדוני היושב-ראש, משרד החינוך לא יוזם, לא מפתח בעצמו מגמות טכנולוגיות. מה הוא אומר? מה התשובה שאני קיבלתי ממשרד החינוך? שמשרד החינוך מחכה לדרישות של מנהל בית-הספר. אם מנהל בית-הספר בא בעצמו ויוזם מגמות, אז הוא מסכים. אם מנהל בית-הספר לא יוזם, העניין נשאר כמות שהוא. אבל האם משרד החינוך מזהה – וזו השאלה – בעיה בסוגיה הזאת? האם הוא מזהה כשל בתחום הזה? אם הוא מזהה כשל, אז הוא לא יכול לסמוך על המנהלים. הוא חייב בעצמו להתערב ולעשות מהפכה בעניין. אי-אפשר להגיד שזו האחריות ולזרוק את האחריות הזאת על הכתפיים של מנהלי בתי-הספר, שהם בעצמם חסרי ידע. כלומר, גם מנהלי בתי-הספר – ואני דיברתי אתם – אמרו: אין לנו כל הידע הדרוש על המגמות הטכנולוגיות, על שוק העבודה בישראל ועל הכשל ואיך לפתח. אנחנו צריכים את העזרה של משרד החינוך. למנהלי בתי-הספר אין כל המידע הדרוש על מנת לפתח את המגמות האלה ולקשר עם שוק העבודה – ואיזה תחומים שוק העבודה מאפשר גם לנשים, לסטודנטיות, וגם לסטודנטים הערבים.
לכן, בקצרה – ואני מסיימת – הדרישה היא לפתח מגמות טכנולוגיות, כחלק מאסטרטגיה כוללת של משרד החינוך, ולא לזרוק את זה על הכתפיים ועל האחריות של מנהלי בתי-הספר, ולפתח את המגמות מתוך ראייה מהפכנית, מודרנית, בניגוד למסורת שמאפיינת את המגמות הקיימות העכשוויות.
הם אומרים שאחוז הסטודנטיות שלומדות במגמות טכנולוגיות הוא 5%. אז צריכים לסכם ולתכנן תוכנית פעולה בנדון. אי-אפשר – 5% מהבנות. להגיד שבתוך חמש-שש שנים אנחנו מעלים ומכפילים פי-ארבעה את ה-5%, או עד 2015–2016 אנחנו מגיעים ל-20% לפחות – ו-20% זה לא אחוז גבוה.
מכיוון שהמשימה הזאת היא משימה גדולה, זה לא הגיוני, זה לא אחראי, זה לא מקצועי וזה לא מציאותי שהיא תיפול כולה על הכתפיים של המנהל. צריכים שיתוף פעולה גם עם הרשויות המקומיות, גם עם מומחים וגם עם העמותות, ושאת המהלך הזה יוביל משרד החינוך עצמו. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
גברתי, תודה רבה. זה נושא מאוד חשוב. כבוד השר, בבקשה תענה על ההצעה לסדר-היום. אחריו – נצביע, ונעבור לחבר הכנסת נסים זאב. אני מניח שהוא מחכה בכיליון עיניים כדי להעלות את העניין שלו.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
כבוד סגן שר החינוך, בבקשה. כמעט אמרתי בריאות.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אל תסכסך ביני לבין ליצמן.
הנה, זה חינוך טכנולוגי – לסדר את הרמקול.
היו"ר שלמה מולה:
נכון. בבקשה, אדוני.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת זועבי, השר המקשר, השר מיסז'ניקוב, שר התיירות, ידידי וחברי חברי הכנסת – – –
היו"ר שלמה מולה:
ברגע זה קיבלת תואר נוסף.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
– – –
קריאה:
כן, כן.
היו"ר שלמה מולה:
שר התיירות.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
כרגע, כרגע.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
התורן.
קריאה:
השר התורן.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
השר התורן, ידידי וחברי הטוב, מר סטס מיסז'ניקוב, איש מירון – מה אתה צריך יותר?
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
דברי תשובתי: חיזוק החינוך המדעי-הטכנולוגי היה לאחד היעדים אשר הציב שר החינוך עם כניסתו לתפקיד. המטרה היתה ועודנה להפוך את התחום לאלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני ולספק כוח-אדם איכותי שיענה על אתגרי התעשייה, וזאת כמובן ללא קשר למגזר. התוכנית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי הוקמה לאחר שנים של ירידה בתקציבים והזנחה. בקדנציה הנוכחית החליטו לשנות מגמה, ובנו תוכנית אסטרטגית מקיפה בעלות של כ-270 מיליון ש"ח, ונרקמו שיתופי פעולה עם תעשיינים וגופים נוספים. החזון הוא להגיע ל-44% שילמדו את מקצועות החינוך הטכנולוגי, ושהביקוש יהיה גדול מההיצע. אנחנו רוצים שהחינוך הטכנולוגי ייתן מענה לכל התלמידים, מהמצטיינים ועד למאתגרים ביותר, ויחנך את כולם לעבודה ויצרנות.
התוכנית החלה לפעול בשנת הלימודים תש"ע, ובמסגרתה נפתחו כיתות טכנולוגיות שנסגרו בעבר; מופעלת תוכנית מערכתית לשיפור הידע והמיומנויות של כל התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה; נפתחו מסלולים לתלמידים מצטיינים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב; הורחבה תוכנית טו"ב – טכנאים ובגרות – המתקיימת בשיתוף התאחדות התעשיינים; מופעלת תוכנית "הזנק לתעשייה" בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, וחוזק תחום הרובוטיקה. כמו כן, יוקמו במהלך שנת הלימודים תשע"ג, בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום, כדי לסייע לתלמידי החינוך הטכנולוגי בפריפריה ולעודד פתיחת כיתות נוספות בתחום.
חנין זועבי (בל"ד):
– – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
המרכזים ייפתחו בעלות של כ-50 מיליון ש"ח, ויכללו מעבדות משוכללות וסדנאות, החסרות כיום בבתי-ספר בפריפריה.
תוצאות ההתקדמות במהלכים הנ"ל לא איחרו לבוא, וכבר ניתן לראות גידול במספר התלמידים אשר שולבו בחינוך המדעי-טכנולוגי מ-112,000 תלמידים בתשס"ט ל-122,000 בתשע"ב – גידול של 10,000 תלמידים בתוך שנתיים.
חנין זועבי (בל"ד):
כל בתי-הספר – – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
רגע, אני תיכף אגיע. מדובר על גידול של 2% מעבר לגידול הטבעי. בשנת הלימודים תשס"ט למדו בחינוך הטכנולוגי בכל המגזרים 34.7%, ובשנת הלימודים תשע"ב למדו 36.9%.
במבט ממוקד על המגזר הערבי – שזה נושא ההצעה שלך, ההצעה הרגילה – ניתן להיווכח גם כן בגידול משמעותי במגמות הטכנולוגיות השונות. ניתוח ההתקדמות במגזר הערבי על פני השנים האחרונות מצביע על עלייה במספר התלמידים בכל הרמות והמקצועות, מ-22,213 ל-26,321 תלמידים. מדובר בגידול של כ-4,000 תלמידים, ובאחוזים – בעלייה של כ-3%. רק שימי לב שקודם הראיתי לך שבמגזר הכללי זה 2%, ובמגזר הערבי זה עלה ב-3%. בשנת הלימודים תשס"ט למדו 40.4% מכלל התלמידים במגזר הערבי במגמות החינוך הטכנולוגי, ובשנת הלימודים תשע"ב לומדים כבר 43.3%. אני מצרף טבלה המעידה על גידול בכל המגמות השונות. מכיוון שזה לא פשוט להתחיל להקריא את כל הנתונים, אני אעביר את זה לפרוטוקול, ומשם אתם תקבלו את זה. אני מוכן גם לתת לכם מייד העתק על כל הנתונים בכל המגמות במגזר הערבי.
באופן כללי, התוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי פועלת במגזר הערבי כבכל המגזרים. על-פי הנתונים, כ-25 בתי-ספר במגזר כבר לוקחים חלק בפרויקט טו"ב – טכנאים ובגרות – כאשר לכל בית-ספר מוצמד מפעל תעשייתי המלווה את הפרויקטים של התלמידים עד לקבלת דיפלומת טכנאי. זו תשובתי על מה ששמעתי בנאומךְ, שהתעשיינים, יש להם יותר קשר עם בתי-הספר היהודיים מאשר עם הערביים, וכאן מסתבר שהדבר הוא לא בדיוק כך אלא להיפך. כ-25 בתי-ספר כבר קשורים היום למפעלי תעשייה. כמו כן, שישה בתי-ספר לוקחים חלק בתוכנית "הזנק לתעשייה". מדובר בפרויקט לנוער בסיכון שבמסגרתו מתנסים התלמידים בתעשייה ועתידים להיות עתודה מקצועית באזור שבו ממוקם בית-הספר. גם בתחום הרובוטיקה ניתן להצביע על הישגים במגזר הערבי. בית-הספר על-שם אבו רומי בתמרה הגיע לפני כחודשיים לעשירייה הפותחת בתחרות FIRST לחטיבה עליונה, ולפני כשנה השתתפה משלחת מהמגזר הערבי בתחרות בין-לאומית באטלנטה שבארצות-הברית.
אדוני היושב-ראש, חשוב להוסיף ולציין בהקשר זה כי במבט משווה על פני ארבע השנים האחרונות ניתן לראות כי במבחני ציוני המיצ"ב של המגזר הערבי בתחום המדע והטכנולוגיה חלה עלייה גדולה מאוד. בקרב תלמידי כיתות ח' נרשמה עלייה גדולה מאוד של 59 נקודות, ובכיתות ה' נרשמה עלייה גדולה מאוד של 65 נקודות. יש לציין כי ההישג הוא לא רק בשיפור בהישגים אלא גם במטען הידע שאתו יוצא התלמיד. זאת, מכיוון שהוספנו גם נושאי לימוד, מעבר לתוספת השעות שניתנה לחיזוק התחום.
באשר לעלות התקציב לתלמיד, שעלתה בהצעה לסדר-היום, להלן נתוני משרדנו: העלות לתלמיד נקבעת על-פי מקדם שעה שבועית. במגמות עיוניות מדובר על 1.48 שעות; במגמות עיונית מדעיות – על 1.53 שעות; במגמה רב-התנסותית – ב-1.76 שעות; במגמות LG – 1.86 שעות, ובמגמות SG – 2.09 שעות. עלות שעה שבועית – כ-6,411 ש"ח. התחשיב הינו לתלמיד במערכת החינוך ותלוי בפרופיל בית-הספר, ללא הבדל של גזע, דת ומין, ולכן לא ברור מהיכן נלקחו הנתונים שצוינו בהצעתך לדיון.
לסיכום אומר כי מדובר ביעד מרכזי שמשרד החינוך מקדם. במסגרת זו המגזר הערבי הראה התקדמות בלתי מבוטלת. המערכת צועדת בכיוון הנכון, מתוך חשיבה מערכתית ועתידית כוללת, ומובילה עמה את כל המגזרים. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
אדוני השר, מה שאתה מציע – אני רוצה לשאול אותך מבחינת חלוקת משאבים למגזר הערבי על בסיס ההצעה לסדר-היום של חברת הכנסת חנין זועבי. אתה יכול לבוא ולהגיד לי: התקציבים שווים בין המגזר היהודי למגזר הערבי?
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
בהחלט כן. הנה, אני עכשיו הקראתי את זה. אין כאן שום הבדלים. אין שום הבדל.
היו"ר שלמה מולה:
אני מדבר על חלוקת משאבים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
השעה השבועית היא 6,411 שקל, וזה לא משנה לאיזה מגזר. זה לא משנה.
חנין זועבי (בל"ד):
יש מחקר חדש שמצביע על נתונים אחרים, שאנחנו הצגנו בוועדת – – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אני לא יודע מאיפה הנתונים האלה.
חנין זועבי (בל"ד):
במעמד האשה הצגנו את זה.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אני מסתמך על נתוני המשרד המדויקים ביותר ונתוני האוצר, ואת, בהצעתך לסדר-היום, לא מביאה לי שום מקור שאני אוכל שם לעיין – מאיפה אתם לוקחים את זה.
היו"ר שלמה מולה:
דווקא באחד הדיונים שהיו בוועדת הכספים אנחנו ראינו הבדלים גם בחלוקת השעות דווקא. יש x שעות מופחת למגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי, אבל זה שעות הוראה.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
זה בשעות הוראה. אנחנו מדברים פה על השעות הטכנולוגיות, שאין לנו שום מגמה, ואני יודע על זה גם מתוך ניסיון אישי עם מוסדות חרדיים שנכנסו לנתיב הזה, החינוך הטכנולוגי. אין שום הבדל. ממש הכול מתחלק בשעה שבועית לכל מגזר ומגזר אותו הדבר, ללא כל הבדל. תודה.
חנין זועבי (בל"ד):
– – – גם כן ויסות מגמות שונות.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, תודה רבה.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אני מביא את הנתונים האלה, טוב?
היו"ר שלמה מולה:
אדוני, מה אתה מבקש? אדוני?
חנין זועבי (בל"ד):
ועדה, ועדת החינוך.
היו"ר שלמה מולה:
ועדת החינוך? יפה, מאה אחוז. אז אנחנו נצביע. בבקשה, אדוני.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
תודה.
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו נלך להצביע. מי שבעד – ועדת חינוך; מי שנגד – הסרה. אני רק אמתין עד שכבוד סגן השר יגיע למקומו. אני אמתין שתגיע למקומך. מי שבעד – בעד העברה לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 6, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום בנושא: חשיבות פיתוח החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי, של חברת הכנסת חנין זועבי, תעבור להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.