קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הידרדרות המצב הביטחוני בדרום היו"ר דני דנון: הנושא הבא בסדר-יומנו: הצעות לסדר-היום מס' 8432 ו-8449: הידרדרות המצב הביטחוני בדרום. חבר הכנסת נחמן שי. ישיב השר אטיאס. נחמן שי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בלי שנרגיש, פעם נוספת מתחת לאפנו מתחוללת בדרום שוב איזה מיני-מלחמה. מספר הרקטות שנורו לשטח ישראל נאמד בעשרות, עשרות רבות, כבר יש נפגעים, תושבים לא ישנים בלילה ולא יכולים לנוע באופן חופשי במשך היום, ועוד פעם שליש או רבע ממדינת ישראל נלקח בשבי בצורה כזו או אחרת על-ידי ה"חמאס" וארגוני הטרור האחרים הפועלים מעזה. הגרוע מכול, יותר מהדברים שתיארתי עכשיו, הוא בעובדה שאנחנו התרגלנו, שבעצם יש פה איזו מציאות שאחת לכמה חודשים מתנהל איזה סבב – איזה מלה מכובסת כזאת, "סבב", וכשהסבב מסתיים החיים נמשכים. ככה, פחות או יותר. אני חושב שממשלת ישראל צריכה להגיד דברים ברורים על מה שמתרחש שם ולהבהיר שבאופן כזה אי-אפשר להמשיך. אי-אפשר לתת לאירועים מן הסוג הזה, שמתחילים באיזה ניסיון חדירה ומתגלגלים מהר מאוד, להימשך, מפני שבצורה כזאת אנחנו סופגים, והם מכתיבים לנו מה יהיה ואיך יהיה. אנחנו לא יוזמים, ואנחנו לא מכתיבים את קצב האירועים ומה יתרחש בגבולנו הדרומי. נכון שהתחוללו שינויים מפליגים במזרח התיכון, נכון שבחזית הדרומית שלנו נפל דבר – גם במצרים, גם בסיני, והקשר בין עזה לסיני התחיל להיות קשר רע, כבר שנה ויותר אנחנו רואים וחווים טרור מסיני, שגולש לשם מעזה – גם לזה מדינת ישראל לא יכולה ולא צריכה להסכים. לכן הקו שאני מציע ללכת בו הוא קו של יוזמה. אני לא מציע מלחמה, ואני לא מציע להיכנס לעזה, ואני מציע להיזהר ולנהוג באחריות, ויחד עם זאת לא יכול להיות שבעימות הקיים, המתמשך, בינינו לבין ה"חמאס", נהיה אנחנו הצד הפסיבי, הצד שסופג, וגם אם בסופו של דבר אנחנו מכים בהם, הרי התגובות שלנו יוצרות ממילא איזו החרפה. באיזה מקום צריך להיקבע סף, שכאשר הם עוברים אותו התגובה שלנו היא חמורה ביותר. בצורה הזאת, שבה אנחנו מתנהלים כרגע, אני לא רואה לאן הדברים הולכים. לא שמעתי גם אזהרות ל"חמאס" שייקח אחריות למה שמתרחש בעזה. הוא – לצערנו, אבל זאת עובדה – שותף למה שקורה שם עכשיו. אני לא בטוח מה עמדתו. במקרים מסוימים מתברר שה"חמאס" בכלל לוקח אחריות, שזה דבר חדש ויוצא דופן במציאות של השנתיים-שלוש האחרונות. בכל מקרה, אני מצפה לשמוע מממשלת ישראל בגלוי ובבירור מה עמדתה, רוצים לדעת את זה, קודם כול ומעל לכול, תושבי מדינת ישראל שכרגע חשופים לטרור הזה, אבל בעצם כל אזרח במדינת ישראל חייב לדעת מהי עמדתה של ישראל ביחס לסבבים האלה ואיך אנחנו מפסיקים אותם. תודה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. הדובר הבא, חבר הכנסת אריה אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת נחמן שי, שדיבר לפני, הציע שישראל תקבע סף. כלומר, "קסאם" בודד על שטח פתוח – שום דבר; 122 מ"מ במרחק של 10 מטר מבית, גם כן לא להגזים; אבל אם הוא נכנס בחדר הילדים, ישראל תגיב בכל כוחה. נקבע סף. אני מציע שהסף יהיה כוונותיהם של אויבי ישראל לתקוף, זה הסף. כאשר אויב מצהיר שהוא מתכוון לירות בך, כשהוא מתחמש לצורך זה, די בכך כדי שישראל תנסה לסכל את כוונותיו. אין שום סיבה שאנחנו נהיה תוצאתיים לנשק הסטטיסטי שלהם או ליכולת הדיוק שלהם. אינני מכיר מדינה שפויה שאם יורים על השטחים הפתוחים שלה היא מבליגה, אבל אם הורגים נפש אז היא מתעצבנת. כי המצב הנוכחי של ישראל, גם בלבנון, גם בעזה, הוא תוצאה של העובדה שכל פעם קבענו סף אבל שחקנו אותו. שחקנו אותו, כי לא רוצים להסתבך, כי לא רוצים לפגוע בתיירות בצפון, כי לא רוצים להכניס מיליון איש למקלטים בדרום. והממשלה, וגורמי הביטחון, והמודיעין, מתפלפלים כאילו מעניין את הסבתא של מי שיושב בבאר-שבע אם זה "הג'יהאד האסלאמי" או "ועדות ההתנגדות" או שלוחה של "אל-קאעידה" או ה"חמאס"; מה זה מעניין אותנו? ממשלת ישראל אמרה: "חמאס", אתם בעלי-הבית בעזה, אתם האויב. עכשיו הם גם הפסיקו לפחד והם מודים בריש גלי שאכן הם אחראים לירי. אז זה ממש לא חשוב לנו אם ארגון חתרני הוא זה שחצה את הגבול ועשה את הפיגוע בכביש 10 ורצח ישראלי. אבל, חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים להשתחרר מהשאלה העמוקה והכואבת איך זה התחיל. ואל תגידו לי עוד הפעם: גם לפני ההתנתקות ירו רקטות. נכון, ירו רקטות על שדרות, והסף שקבענו נשחק, אבל כשישבנו בגוש-קטיף לא ירו על באר-שבע, כשישבנו בגוש-קטיף לא ירו על אשדוד. ובא ראש ממשלה ובאו שרים והבטיחו שמצבה הביטחוני של ישראל ישתפר כתוצאה מהנסיגה הפושעת הזאת מגוש-קטיף. וגם אנשי מקצוע, ראש אמ"ן התקרנף ואמר שמצבה הביטחוני ישתפר. הוא לא ידע מה טווחו של ה"פאג'ר"? הוא לא ידע שכשאנחנו עוזבים את ציר פילדלפי עזה תיהפך להיות מחסן נשק? אם הוא לא ידע, אז היה צריך להדיח אותו. אם הוא ידע ושיקר, צריך היה להדיח אותו. אנשי מקצוע מתקרנפים ואומרים מה שראש ממשלה רוצה לשמוע מהם במקום את האמת המקצועית שלהם. יצאנו מרצועת-עזה וזה מה שמקבלים תושבי הדרום. אני עוד מחכה שחצרו של שרון תקום ותכה על חטא; שראשי הצבא דאז יקומו ויבקשו סליחה מכל הישראלים שנפגעים, שיושבים במקלטים – כי הם המיטו עלינו את האסון הזה ששמו שלטון ה"חמאס" בעזה. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. ישיב בשם שר הביטחון, השר אריאל אטיאס. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שמה שכתבו לי כאן לא מתייחס למה שאמרתם, לא מה שאמר חבר הכנסת נחמן שי ובוודאי לא מה שאמר חבר הכנסת אריה אלדד. מאחר שאני ממלא שליחות, ראשית אני אומר את מה שנמסר לי מלשכתו של שר הביטחון על מנת לענות תשובה מסודרת. ואני ארשה לעצמי להתייחס במשפט או שניים למה שקורה. אז כך כותב שר הביטחון: בראשית דברי אבקש לשלוח ברכת החלמה מהירה ללוחמי המג"ב אשר נפצעו אמש מפגיעת רקטה ולחזק את תושבי הדרום, אשר סובלים מירי מתמשך ועומדים בנטל הכבד באומץ ונחישות, ומכילים את המתרחש באופן המעורר הערכה וכבוד. בשעות הבוקר חדרה חוליית מחבלים ממצרים לשטח מדינת ישראל. המחבלים שיגרו טיל נגד טנקים, ביצעו ירי מנשק קל והפעילו מטען רב-עוצמה לעבר אזרחים ישראלים שעסקו בעבודות הקמת המכשול בגבול ישראל–מצרים. כתוצאה מהירי נהרג עובד קבלן בשירות משרד הביטחון. אנחנו שולחים תנחומינו למשפחה. עד כאן אתם יודעים הכול גם מהעיתונים. כוח מחטיבת גולני שהגיע במהירות למקום האירוע השיב אש לעבר המחבלים וזוהתה פגיעה באחד מהם. גופת מחבל נוסף נמצאה במרחב לאחר שחגורת נפץ שנשא על גופו התפוצצה בעת שנמלט ממקום האירוע. בעקבות האירועים, כביש 12 וכביש 10 נסגרו לתנועת רכבים אזרחיים לכל אורכם והוכרזה כוננות ביישובים הסמוכים למקום האירוע. למקום הובא מספר מצומצם של טנקים, אשר הוצאו מהשטח מייד בסיום האירוע. לאחר שלילת הימצאות אמצעי לחימה נוספים על גופות המחבלים ושלילת חדירה נוספת, ירדה הכוננות ביישובי האזור, וכביש 12 נפתח לתנועה. עד כה נפלו בשטח ישראל למעלה מ-50 רקטות. צה"ל הגיב וימשיך להגיב בעוצמה ובנחישות נגד כל ירי לעבר שטחה הריבוני של מדינת ישראל. איננו מעוניינים בהסלמות כשלעצמן, אך אנו ערוכים ומוכנים להגן על אזרחינו ולקבוע מחיר כבד לכל ניסיון לפגוע בשגרת חייהם. בעקבות התפתחות האיומים בזירות השונות ובגבול המערבי בפרט, אנו ממשיכים לשמור על מוכנות גבוהה ולהיערך לכל אתגר שעלול להיקרות לפתחנו. האם האדונים הנכבדים מסתפקים בהקראה הזאת? נראה שלא. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אנחנו מבקשים להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. נחמן שי (קדימה): בכל מקרה נעביר לוועדה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני ארשה לעצמי להגיד כמה משפטים בעניין הזה. הסבבים שמתנהלים מול ה"חמאס" קורים בכל הממשלות. זו היתה מדיניות הממשלה הקודמת ולא השתנתה במדיניות הממשלה הנוכחית. באין הכרעה ובאין רצון לקחת את השלטון בעזה, אז היו סבבים ויהיו סבבים, אין פתרון קסם. יש סבב שהוא מבצע בינוני, אני קורא לו, שמחזיק הרתעה לשנה עד שלוש שנים, ויש אירועים ספוראדיים, כאלה תגובות, כדי שלא יעבור בלי תגובה. ויש הדבר הגדול, שכנראה אף ממשלה לא רוצה אותו, זה לקחת בחזרה את המקום. אין ביקוש לשליטה במקום הזה. הפלסטינים לא רוצים את זה, המצרים לא רוצים את זה, אף אחד לא רוצה את המקום הזה. ולכן, זה בסדר לבוא ולתת כל מיני רעיונות ולהגיד: אנחנו נגיב ואנחנו נעשה. במבצע "עופרת יצוקה", אני הייתי חבר בממשלה הקודמת, היה עניין של החלטה: האם ממשיכים עוד כמה ימים, ובשפה הפשוטה ממוטטים את שלטון ה"חמאס", כן או לא? ההחלטה היתה שלא, בעיקר מפני שלא היה מה לעשות דקה אחרי שממוטטים את שלטון ה"חמאס"; נשארים שם, מנהלים שם, מתבוססים שם, זו המטרה? ודאי שלא. ולכן אני חושב, שהדבר הנכון לעשות, לדעתי, זה לצמצם נזקים. באין הכרעה, בוודאי בשלב כזה, שמסביבנו ייהום הסער, המזרח התיכון לא מאוד יציב, שלטונות לא בדיוק מתחלפים, מצרים – לא ברור, לוב אנחנו רואים מה קורה, סוריה וכל הסביבה, זה לא הזמן לייצר התלקחות יזומה או חזקה מצדנו. מעבר לזה, אני חושב שהם רוצים להעביר לוועדה. היו"ר דני דנון: חברי המציעים, אתם מציעים להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון? אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כן. היו"ר דני דנון: אנחנו מצביעים כרגע על העברת הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר דני דנון: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.