קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום קריסת הרשות לשיקום האסיר בשל היעדר תקציב ממשלתי היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום בנושא: קריסת הרשות לשיקום האסיר בשל היעדר תקציב ממשלתי, מס' 8445. בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי. אני מוכרח להגיד שאדוני מעלה נושא מאוד מאוד חשוב. מאוד חשוב. אז אני מודה לך, אפילו, ואני יודע שיש כאלה שרוצים להפריט את הרשות הזאת, ואת כל המצוקות התקציביות. כל הכבוד. בבקשה, אדוני. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש – אני שמח שאדוני מכיר את הנושא, הנושא הזה הוא חשוב. הרשות לשיקום האסיר בעצם עושה מלאכת קודש בכך שהיא משקמת את אותם אסירים, אחרי שריצו את העונש שלהם, במקום להחזיר אותם לחברה הרשות בעצם דואגת לשיקומם ולהחזרתם לחברה. לצערי הרב, בחוק ההסדרים ביקשו שהרשות לשיקום האסיר תועבר כרשות עצמאית, והיא תועבר למשרד הרווחה. אני חושב שזה – הייתי אומר – אחד האסונות הגדולים, אם יעבירו אותם למשרד הרווחה, ואני אסביר, אדוני, למה. ישבתי וקיימתי דיון אצלי בוועדה, ובאחד מדיוני הוועדה היה אסיר לשעבר שקם ואמר: במשך כל השנים אני טופלתי על-ידי הרווחה. כשהתחלתי להשתקם, זה רק בתקופה שנותקתי ממשרד הרווחה. אז מה שרוצים עכשיו זה להעביר אותי חזרה לרווחה, ובעצם להחזיר אותי לאחור. אני חושב שאסור לחזור על הטעות הזאת. ב-4 ביוני שיגר ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי, מכתב לשר העבודה והרווחה, ואני בטוח שגם אדוני קיבל אותו, והרבה קיבלו את זה – לשר משה כחלון, לשר האוצר יובל שטייניץ, למנכ"ל משרד ראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה. במכתבו הארוך והמפורט מתאר ד"ר ספיר את קריסת שירותי שיקום האסיר בישראל. המכתב מספק הצצה למערך שיקום האסיר ומגלה כמה ממצאים חמורים ביותר לגבי הרשות לשיקום האסיר, וכנבחרי ציבור, המכתב הזה אמור להדליק נורה אדומה. ראשית אני רוצה לבקש ולציין כי נכון להיום אנו עומדים בפני קריסה מוחלטת של שירותי שיקום האסיר בישראל. ביום 30 ביוני 2012 עתיד ד"ר חיים אילוז-אילון, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, לעזוב את תפקידו, וזה בגין אותה קריסה מוחלטת של מתן השירות לאסיר. ד"ר אילוז עושה עבודת קודש בכל הקשור לטיפול באסיר ובבני משפחתו, ולצדו צוות מסור שמנסה לעשות הרבה יותר מהנדרש, בהתחשב במצוקת התקציב הקיימת. הוא פשוט אומר את זה בפירוש: הבעיה התקציבית מעיקה עלי, אני לא יכול לתפקד, ובאמצעים הדלים שעומדים לרשותי אני לא יכול להמשיך לתפקד, ולכן אני מבקש להתפטר. נתון מעניין, אדוני היושב-ראש – משנת 2002 טרם עודכן התקציב של הרשות לשיקום האסיר. תקציבו של השב"ס מעודכן בכל עת, בהתאם לצורכי הביטחון, אולם תקציב הרשות לשיקום האסיר, שהיה נגזר מתקציב השב"ס, לא עודכן בעשור האחרון. תקציב הרשות עומד על 15 מיליון ש"ח כבר כמה וכמה שנים. הרשות לשיקום האסיר פועלת לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, 1983. בתי-המשפט וועדות השחרור נעזרים ברשות רבות, ובהתאם לתוכנית השיקום יוחלט אם האסיר הזה ישתחרר או לא ישתחרר מכלאו. ברשות לשיקום האסיר יש 40 רכזים, כאשר הדרישה היא ל-100 רכזים. בית-המשפט לעניינים מינהליים וועדות השחרורים השונות כבר עמדו על כך שלא יעלה על הדעת שעיריות כמו רחובות, נהרייה, קריית-אתא, צפת, כפר-סבא, מודיעין ועוד, יהיו ללא רכזים. בערים כמו תל-אביב, בת-ים, חיפה, חולון, באר-שבע, אשקלון, יש מחסור משמעותי בכוח-אדם. אולם תופעת חוסר השוויון גדולה יותר בכל הקשור לתחום תוכנית השיקום. אסיר שיש לו אמצעים יכול לגשת לתוכנית שיקום באופן פרטי. לעומתו, אסיר שאינו בעל אמצעים יצטרך להמתין בתור הארוך של תוכנית השיקום שמציעה רש"א בדלות תקציבית. בית-המשפט המחוזי בנצרת, בפסק-דין 449/2009 התריע בנושא, וכתב על הנושא כי מדובר בקיפוח זכויות האסיר, בחוסר שוויון ובפגיעה באסיר, במשפחתו ובחברה הסובבת אותו. אני שב ואומר: רבותי, חז"ל לימדו אותנו שישראל, אף-על-פי שחטא – ישראל הוא. האסיר שחטא משלם את חובו לחברה, אך מה תועלת יש בישיבה ממושכת בכלא ללא תוכנית טיפולית? אסור לנו להוציא מהכלא עבריינים ללא טיפול הולם. ומה הטעם בהמשך ישיבתו בכלא? אני מכיר אסירים שהופיעו בוועדה, שישבו 12 שנים בבית-הסוהר ובסופו של דבר יצאו משם ללא שיקום. מה הרווחנו בזה? כמה עלה האסיר הזה למשלם המסים ובסופו של דבר יצא משם ללא שיקום? היעדר טיפול הולם מחזיר את האסיר לאותו מעגל פשיעה שממנו הוא הגיע, ואז המדינה שוב מתקצבת אותו בתקציב חדש, בתקציב נוסף. שוחחתי עם מנכ"ל רש"א, ד"ר אילוז, ושאלתי אותו אם מכתב ההתפטרות שהניח אצל שר העבודה והרווחה בתוקפו עומד, והוא אישר לי שאכן כך הם הדברים ולא חל אצלו שום שינוי. ב-29 במאי הוציא שר הרווחה, שלא נמצא כאן, ואני מבין ששר הבינוי והשיכון הרב אריאל אטיאס אמור להשיב במקומו – שר הרווחה הוציא מכתב לממונה על התקציבים באוצר, מר גל הרשקוביץ. במכתב הוא מודיע כי הוא מסיר מעליו אחריות מהרשות לשיקום האסיר, בשל המצוקה התקציבית. מנכ"ל מתפטר, שר מתפטר מהתפקיד הזה, ואחר כך צריך להקים ועדת חקירה. זה מה שיקרה בסוף, ונפנה למבקר המדינה, שגם הוא יבדוק. רבותי, זה אותו תסריט; אנחנו נמצאים היום בדוח מבקר המדינה. מה קרה? האוצר ייבש את מערך הכבאות במשך שנים כדי לעשות רפורמה, בדיוק אותו הדבר, רק בקנה מידה קטן. שוב פעם מייבשים את הרשות לשיקום האסיר, ואחרי שמייבשים את הרשות לשיקום האסיר הם כבר התמוטטו, המנכ"ל ילך, העסק ייסגר, לא ישקמו אסירים. ואז נגלה פתאום שכמה אסירים שהשתחררו מסתובבים לנו בין הרגליים והמדינה צריכה לממן, ונפנה למבקר המדינה ששוב הפעם, יבדוק את הנושא הזה ונחפש את האשמים. למה לחפש אשמים אם אנחנו היום יכולים למנוע את זה בעוד תקציב של 15 מיליון שקלים? אדוני, מתוך שיחות שקיימתי עם גורמים המעורים בנושא מתברר כי משרד האוצר מפיץ ספינים תקשורתיים מתוך מטרה לפרק את הרשות מהיותה גוף סטטוטורי ולהעבירה למשרד העבודה והרווחה. רבותי, זה אסון לאסירים ואין בכך שום תועלת. כחלק מאותה לחימה – אדוני השר, אני רוצה שתשים לב – כחלק מאותה לחימה תקשורתית של משרד האוצר התפרסמה כתבה ב"כלכליסט" תחת הכותרת "ברשות לשיקום האסיר אין כסף, אבל תקציב השיקום התורני גדל פי-2.5". אולם הנתונים של הדוח הזה של הפעילות של הרשות לשיקום האסיר שיצא על-ידי רואה-חשבון, שהוא מאשר את זה בכתב ידו ובחתימתו והוא כותב: "הפעילות של הרשות לשיקום האסיר של מר שמעון אסולין" – הוא מציג תמונה אחרת ממה שכתוב ב"כלכליסט". הוא כותב לדוגמה: "שיקום נשים זה 2 מיליון ו-853,000 שקלים. שיקום נוער זה 2 מיליון ו-179,000 שקלים. ואילו שיקום תורני עומד בסך הכול על 729,000" – שים לב, אדוני, איזה עלילה בשביל פשוט ללכת ולחבוט בבטן הרכה. מה יותר קל מאשר להגיד חרדים היום. תגיד חרדים ו"אודרוב" – כולם מוכנים להרביץ ולהכות בלי שום בעיה. גם פה, נותנים לנשים 2.5 מיליון, לשיקום נוער 2.8 מיליון. רבותי, אין עיני צרה, חס ושלום. אני בעד שייתנו לכולם. אבל למה לכתוב דברים שהם לא אמת – ואני אומר את זה בלשון עדינה – ולהגיד שמקבלים 2.5 מיליון, כאשר הנתונים של רואה-החשבון מראים על 729,000 ולא 2.5 מיליון? אבל זה דתיים, דתיים זה טרף קל, אפשר הכול. אדוני היושב-ראש, חשוב לציין שהשיקום התורני הוא השיקום המוצלח ביותר בכלא ונחשב מודל לחיקוי. את זה לא אני אמרתי, אומרים את זה אנשי מקצוע מעורבים ויודעים שמכירים את הנושא. מכאן, אדוני, אני פונה לשר כחלון באמצעותך, אדוני השר אריאל אטיאס, אני אומר לשר כחלון ואני חושב שבעניין הזה גם לך, גם אתה יכול להצטרף. אתה והוא, כשרי תקשורת לשעבר, הוכחתם שעשיתם מהפכה בתקשורת, עשיתם את זה בשוק הסלולר, עכשיו הגיע הזמן גם למהפכה בשירותים החברתיים. הנושא הזה כבר נדון בוועדת הפנים. אני הייתי מאוד מבקש ממך, אדוני היושב-ראש – היות שהנושא הוא תקציבי, נושא של כסף. אין פה בעיה אחרת. מדובר פה על תוספת של 15 מיליון שקלים והמערכת הזאת חוזרת לתפקד. אין שם דבר אחר. היו"ר שלמה מולה: אתה רוצה להעביר את זה לוועדת הכספים? דוד אזולאי (ש"ס): אני מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים, זה מה שאני מבקש. תודה רבה, אדוני. היו"ר שלמה מולה: בבקשה, אדוני. האמת היא, אני מכיר את הנושא עוד מדיוני התקציב שהיו אז, שרצו להפריט אותה, וזה היה בחוק ההסדרים. ניסינו למנוע את הגזירה. אני ביקרתי אפילו במקום שבאמת עוסקים בו בשיקום האסיר בראשון-לציון, איפה שאני גר, לכן אני מכיר את הנושא. בבקשה, אדוני. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: זה הסיבוב האחרון להיום. היו"ר שלמה מולה: נכון להיום. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אמרתי להיום. היו"ר שלמה מולה: בבקשה, אדוני. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דוד אזולאי, אתה יחיד כאן באולם, אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים. דוד אזולאי (ש"ס): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ברור. היו"ר שלמה מולה: חבר הכנסת אריה אלדד יצטרף אז. גם חבר הכנסת מוזס. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: הרשות פועלת משנת 1983, עוסקת בשיקומו של האסיר ובשילובו בחברה. אני מקצר. משרד הרווחה רואה חשיבות עליונה בשיקומם של האסירים, הן במישור האישי והן במישור האינטרס הציבורי. המשרד אף יזם הליך של שילוב הרשות כחלק אינהרנטי במכרז במטרה לשפר ולייעל את תפקוד הרשות ואף יזם מהלך החלטי בנושא. אולם מסיבות שונות התוכנית לא צלחה. לא כתוב מה הסיבות אבל זה מה שכתוב. מיותר לציין כי בהיעדר מענה הולם וראוי לאוכלוסייה הזאת תהיינה השלכות מערכתיות גם על משפחות וילדי האסירים המשוחררים, וכפועל יוצא מכך על שירותי הרווחה בכללותם. בנוסף, אסיר הנותר במאסר בהיעדר תוכנית שיקום, מעמיס על הקופה הציבורית כשעלות מאסרו גבוהה בהרבה מעלות שיקומו. כמו כן גובר משמעותית הסיכון לרצידיביזם ולחזרה אל כותלי בית-הכלא. הרשות לשיקום האסיר מצויה במשבר מתמשך של שנים – זה ה-catch, עכשיו – ובעת האחרונה הגיעה לסף קריסה וחידלון. גורמים מספר הביאו למצב הזה: תקציב הרשות לשיקום האסיר לא עודכן למעלה מעשור, ובכלל זה לא בוצעו גם עדכוני שכר שוטפים שהונהגו במשק, ואילו הרשות לשיקום האסיר נאלצה לכבד עדכוני שכר אלה ולשלם לעובדיה בהתאם. משרד האוצר התנה מתן תוספות תקציביות בתנאים לא ריאליים מבחינתה של הרשות לשיקום האסיר. מספר בתי-הכלא ומספר האסירים שלהם נדרשה הרשות לשיקום האסיר לתת מענה גדל. הרשות נדרשת כיום לשאת במימון הפעלת מערך של הוסטלים שחלקם מומנו תחילה על-ידי גופים ציבוריים וקרנות פילנתרופיות – כנראה זה בבעיה כרגע. יצוין כי משרדנו פעל ביחד עם מנהל הרשות, ד"ר חיים אילוז, על מנת לקדם את התהליכים ולסייע לרשות. התרענו יותר מפעם אחת – משרד הרווחה – על מצבה הקשה של הרשות, אולם משרד האוצר עמד בסירובו לבצע עדכון תקציבי שיכול היה לכסות את הגירעונות במידה מספקת ולתקצב את פעילותה באופן הולם. בשורה האחרונה, חבר הכנסת אזולאי, מוצו המגעים להבראת הרשות והם הגיעו למבוי סתום. מה אתה מבין מזה? דוד אזולאי (ש"ס): שלא בוצע כלום – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: שלא בוצע כלום ואין תקציב. תראה, אני חושב, חבר הכנסת אזולאי, שאולי אתה צריך ליזום כאן דיון על דרך הפעולה של משרדי הממשלה מול משרד האוצר בשים לב לדוח מבקר המדינה עכשיו. תראה מה קורה פה, זה משהו שחוזר על עצמו. יש גוף שאחראי, מחזיק בסמכות, ויש גוף שנושא באחריות. אין בכלל קורלציה ביניהם. הסמכות היא לכסף, בלי כסף לא קורה כלום. באירועים מסוימים – לנהל את המשרד באופן שוטף כנראה יש תקציבים למשרדים. אבל כשצריך פעולות, פעם זה פעולות של חירום, פעם זה פעולות לקנות תרופות לשפעת החזירים, פעם זה לכבאות, פעם זה לרעידות אדמה, פעם זה לשיקום מבני ציבור – – – היו"ר שלמה מולה: אני רוצה להגיד לכבוד השר, אתה יכול להגיד מה שאתה חושב, אבל אסור לך לצטט מהדוח עד לשעה 16:00. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: הכול בספרים, הכול בתקשורת כבר מזמן. היו"ר שלמה מולה: נכון. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני לא מוסר מהדוח שום דבר, אגב, אני לא מכיר. אני רק אומר שזה עולה. אגב, אחרי הדוח הזה עוד יהיו עוד. יעלה עוד בהמשך, תעלה ותבוא ההתנגשות הזאת בין אגף תקציבים, משרד אוצר. לא משנה, שר האוצר, לא חשוב. לא חשוב, בסוף יש פה משהו שאני חושב שצריך להעלות אותו גם לסדר-היום הציבורי וגם להכרעה. אתה יודע מה? שהיועץ המשפטי יקבע פעם אחת ולתמיד באירועים מהסוג הזה. המבקר לא קבע, אגב. הוא לא קובע בסוף מה צריך לעשות בפעם הבאה כשיש ויכוח בין משרד האוצר שמתקצב ומתנה ברפורמה או לא מתנה ברפורמה. הוא אומר: לא מתאים לי לתת את הכסף. לא חשוב מאיזו סיבה עכשיו, פלֵאטים, שמֵאטים, מה זה חשוב? זה אירוע כזה ויש משרד, לא חשוב איזה, שאומר: שמע, זאת הפעילות ובלעדיה אין לנו כלום. שר הרווחה, הוא לא כותב את זה כאן, אבל אתה אמרת שהוא אמר: אני מסיר אחריות. יש לי חדשות עבורך, הוא עדיין אחראי. אין דבר כזה מסיר אחריות, זה לא עובד ככה. זה שהוא כתב מכתב? אז הוא כתב. מסיר אחריות זה אומר או שראש הממשלה לקח את האחריות למשרדו או שהוא הטיל את זה על מישהו אחר. לכן אני אומר – אני אתן לך דוגמה: משרד הבינוי והשיכון אחראי לאבטחה במזרח-ירושלים. היו"ר שלמה מולה: למה? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אבטחה, כן. מה זה קשור למשרד שלנו? לא מבין. אנחנו צריכים לבנות, אנחנו לא מתעסקים באבטחה. כן, מימי אריאל שרון רוצים מאבטח לכל ילד שהולך למכולת, בסדר. התחום שלנו זה לא אבטחה. אנחנו צריכים לבנות את ארץ-ישראל ואנחנו ברוך השם בונים אותה. מפריעים לנו במקומות מסוימים אבל אנחנו בונים אותה. היו"ר שלמה מולה: חס וחלילה אם יקרה משהו באזור הזה. זאת אומרת, אתה אחראי לביטחון גם כן? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: עניתי פה בענייני ביטחון היום. עכשיו תחשוב, חבר הכנסת אזולאי, שמגיע עכשיו אירוע ואומרים לך, עכשיו אתה צריך כך וכך כסף, ובאים הגורמים המקצועיים ואומרים שצריך כך וכך כסף. אני אומר דבר אחד, צריך שיהיה חידוד מאוד רציני בעבודת הממשלה – לא משנה, זאת, זאת שתבוא אחריה – וגם שהכנסת תידרש לזה. מה חלוקת הסמכות לאחראים? ברגע שבא משרד שהוא קובע בכסף, ולגיטימי בעיני שמשרד האוצר אמור גם לעשות סדרי עדיפויות; זה לא הגיוני שכל משרד יבקש כמה כסף שהוא רוצה ותמיד יגידו לו כן, אני מבין את זה. יש תקציב, יש הכול. אבל כאשר קובעים סדרי עדיפויות, זה שקבע את סדרי העדיפויות נושא באחריות לתוצאות של סדרי העדיפויות. זה הסיפור, כי אם לא, אז זה לא משנה, היום זה פה, מחר זה משהו אחר. היו"ר שלמה מולה: האמת היא, כבוד השר, אצלנו בישראל אין באמת נשיאה באחריות, לאו דווקא רק על הדוח שאנחנו מדברים בימים אלה. נושאי המשרה לא לוקחים אחריות, זאת אולי בעיית השלטון והתרבות שלנו. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: זה עוד בעיה, זה לא ה-בעיה. זה עוד בעיה. אני העליתי בעיה אחרת. במסגרת זה שהרשות לשיקום האסיר, אומר שר הרווחה, כפי שמצטט אותו חבר הכנסת דוד אזולאי: הוא הסיר אחריות. הוא אמר שהוא הסיר, הוא לא יכול להסיר. זה אצלו, שידע את זה, זה עדיין אצלו, לא משנה לטוב ולרע. היו"ר שלמה מולה: נכון. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אז יש לו מכתב. זה לא עוזר הרבה. לכן אני אומר שאני מציע כן להעביר את זה לוועדת הכספים. אני מציע, חבר הכנסת אזולאי, שלוועדת הכספים יבוא מי שיבוא – יועץ משפטי של הממשלה, שיבואו אנשים ממבקר המדינה – ויקבעו את הכללים מתי האירוע שהוא תלוי תקציב, שהוא חי וקיים מהתקציב, מי נושא באחריות. זה הסיפור. תודה. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. תודה רבה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): – – – הרשות לשיקום האסיר – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: לא, זה רק מהרשות לשיקום האסיר. האמת, רציתי לדבר על שפעת החזירים, שהיו צריכים חצי מיליארד שקל, ואם חלילה היה קורה משהו, אז היו אומרים מה עם הכסף. אבל תקשיב, בתוך ישיבה וחצי היה חצי מיליארד. ביום רביעי היה דיון, ביום ראשון היה flat של 0.5% בממשלה. דוד אזולאי (ש"ס): – – – כמה מיליארדים, גם לזה מצאו כסף. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אדוני מסכים להעביר את הנושא לוועדת כספים. נא להצביע. בבקשה. בעד – ועדת כספים, נגד – הסרה. נא להצביע. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: אכן, רבותי, שלושה בעד, אין מתנגדים. הנושא: הרשות לשיקום האסיר קורסת בשל היעדר תקציב ממשלתי, יעבור להמשך דיון בוועדת הכספים.