קטע מדברי הכנסת

DOC 29,884 תווים המסמך המקורי ↗
הצעות לסדר-היום החלטת ראש הממשלה לאשר בנייה של 850 יחידות דיור היו"ר ראובן ריבלין: אני מזמין את חבר הכנסת מג'אדלה לבוא ולהחליף אותי על מנת להמשיך את הדיון – תודה רבה לאורחינו – על מנת להמשיך את הדיון בסדר-היום: החלטת ראש הממשלה לאשר בנייה של 850 יחידות דיור, הצעות לסדר-היום מס' 8333, 8338, 8356, 8372, 8373, 8384, 8387 ו-8388. כמובן שהשר צריך לחזור על מנת שהוא ישמע את הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, חבר הכנסת ברכה. שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: מזכירות הכנסת, נא לדאוג לכבוד השר. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המחזה שהתחוור מול עינינו בימים האחרונים, בשבועיים האחרונים, הוא מעולם המדע הבדיוני. בא בית-משפט ואמר שאי-אפשר לבנות בתים פרטיים של המתנחלים על אדמות פרטיות של פלסטינים, ולכן צריך לפנות. המדינה באה וביקשה הנחות למיניהן – לדחות, לשפץ את ההחלטה – ובית-המשפט אמר את דברו. בכל מדינה מתוקנת, בכל מקום נורמלי, הממשלה אמורה למלא אחרי הוראות בית-המשפט. ראש הממשלה עמד מול הצגה של כמה מחבריו, שרוצים לחוקק חוק שיכשיר בדיעבד וגם בעתיד – היום אנחנו מוכנים לוותר על הבדיעבד – להכשיר בניית בתים פרטיים של מתנחלים על אדמה פרטית של פלסטינים, דבר שלא נשמע. גם המצב הקיים הוא מצב עגום ולא צודק. עצם העובדה שמפקיעים אדמות של פלסטינים, עצם העובדה שאדמות לטובת הכלל המדינה שמה את ידה עליהן לטובת המתנחלים, ולא לטובת התושבים הפלסטינים שחיים במולדתם בשטח כבוש, על-פי החוק הבין-לאומי ועל-פי מה שהתרחש באמת בשטח. אבל הם הרחיקו לכת עם כך שעל אדמה פרטית של פלסטינים אפשר להקים בתים פרטיים של מתנחלים. ואז, במקום שראש הממשלה יתנהג ויתנהל כראש ממשלה, ויגיד שהוא מכבד את החוק ומכבד את החלטת בית-המשפט ומכבד את הקניין הפרטי, הוא מוריד או מפיל את הצעת החוק במליאה, ושעה או שעה וחצי לאחר מכן הוא מקיים מסיבת עיתונאים ומכריז על חבילה של הטבות – למי? לאותם שודדים ששדדו את הקרקע הפלסטינית. בכל מקום בעולם האנשים האלה היו אמורים לשלם פיצויים ולהישפט על עבירה שהיא גם פלילית ולהיכנס מאחורי סורג ובריח. רק בממשלת ישראל, במדינת ישראל הנאורה, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ואחת הדמוקרטיות המהוללות בעולם, השוד הופך להיות חוק מדינה. ואז אנחנו עדים למחזה תעתועים של שתי כנופיות של שודדים. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת אלקין, אני לא צריך לשמוע את הדיון הסיעתי שלכם. תודה רבה. אני מפריע לכם. זאב אלקין (הליכוד): אנחנו עוד לא באותה סיעה. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, לא. אתם כנראה עשיתם דיון סיעתי. תודה. בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): שתי כנופיות של שודדים רבות על השלל שנשדד ונשלל מהעם הפלסטיני. זה אומר: נעשה את זה ככה, וההוא: בחוק, והאחרים אומרים: נעשה את זה ככה בהחלטה ממשלתית. קודם כול, ההתנחלות היא בלתי חוקית מיסודה; כל התנחלות בשטחים הכבושים. אבל עוד לתגמל את פורעי החוק, את שודדי הקרקע, בבניית 850 יחידות דיור על מנת לרצות את תאוות הנקם של הממשלה ושל שליחיה בהתנחלויות, זה דבר שאין לו מקום במשטר דמוקרטי. אני אומר לכם, אם יום אחד – והיום הזה יכול להיות שיגיע – אם יום אחד יתנהל משפט בין-לאומי על פשעי הכיבוש – והיום הזה עוד יבוא – על פשעי הכיבוש – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה אתה אומר, מה אתה אומר. מוחמד ברכה (חד"ש): – – אותן חלאות, כמו האיש הזה שיצא מהאולם, הכהניסט הזה – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה מחבל. מחבל. מחבל. מוחמד ברכה (חד"ש): – – הכהניסט הזה, שמשתמש – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מחבל. לך תתחבק עם קדאפי. לך לבשאר אסד. לך לקדאפי, חתיכת מחבל. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – האיש הזה, האיש הזה, הפושע, גנב הקרקעות, המסית הסדרתי, הכהניסט – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לך לקדאפי, יא חתיכת מחבל. היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה מוכן או לשבת או לצאת? מוחמד ברכה (חד"ש): זה הפרצוף של המתנחלים. זה הפרצוף. זה חוד החנית של המתנחלים. אז יש כאלה שמשתמשים במלים מכובסות ומצטעצעים בביטויים – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. מוחמד ברכה (חד"ש): – – אבל יום אחד, אדוני היושב-ראש, יבוא ויהיה משפט על פשעי הכיבוש, על האדמה שנשדדה, על עץ הזית שנעקר, על האנשים שלא הורשו לחזור – רבע מיליון אנשים, באמתלות שאני לא יודע מאיפה המציאו אותן, לא מורשים לחזור לבתיהם בירושלים המזרחית – על ההרג, על מה לא. אבל יום יבוא וראש הממשלה בעצמו ישלם במשפט פלילי בין-לאומי על הפשע הנוסף הזה של לבנות עוד התנחלויות ועוד התנחלויות. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה. חברים, נא להקפיד על הזמן, כי יש לכנסת מחויבות לסיים ב-19:00 מקסימום, כי יש חוג המקרא, שזה מאוד חשוב. בבקשה, שלוש דקות לזכותך. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, האמת היא, בשבוע שעבר, כשאנחנו דנו בעניין חוק ההסדרה, ובנחישותו של ראש הממשלה, ששרים שיצביעו נגד עמדת הממשלה יפוטרו, חשבנו שפתאום ראש הממשלה הוא מנהיג חזק, שהוא באמת בא אולי לעשות סדר במה שקורה בממשלה שלו. אולי סוף-סוף – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): התחלתם לתפור חליפות? שלמה מולה (קדימה): רק שנייה, רגע. לא, לא תפרנו חליפות. אתה יכול להיות רגוע, אני לא בין אלה. אני חשבתי שראש הממשלה – אולי סוף-סוף נפל אצלו האסימון, הוא בא באמת להוביל מהלך שבו – להוציא, דרך אגב, את מדיניותו, לפחות את הנאום שלו, שידידי הטוב חבר הכנסת דניאל בן-סימון נתן לו תקווה מסוימת. כל עוד מפלגת העבודה היתה בממשלה, מה שנגע לנאום המכונה "נאום בר-אילן", חשבנו שאולי יש הזדמנות נוספת עכשיו לדבר עם אבו מאזן, לחדש את תהליך השלום. המדיניות של קדימה כן לבנות בגושי התנחלויות, אדוני השר; לבנות בגושי התנחלויות, ולא לבנות בהתנחלויות מבודדות. אבל גם כשאתה רוצה לבנות בגושי התנחלויות, צריך לעשות את זה בתבונה, צריך לעשות את זה בשכל, צריך לעשות את זה באיזשהו יושר אינטלקטואלי מסוים. מה שיצא, שבעצם ראש הממשלה נראה קצת מפוחד, אפילו מבוהל, בזה שהוא בא, הצביע, שעתיים אחר כך מקיים מסיבת עיתונאים ומודיע לעולם כולו: אומנם ניצחתי את כצל'ה בהצעת החוק הזאת, אבל את השלום אני קובר. לא יהיה יותר שלום. האמת היא – אני מוכרח להגיד שכשקדימה נכנסה לממשלה אני באופן אישי חשבתי דווקא, גם בגלל שהחזירו גופות לפני ימים אחדים – חשבתי אולי יש איזה ערוץ הידברות עם אבו מאזן לנסות לחדש את תהליך השלום, ליצור איזושהי אווירה של אמון. אדוני השר, אני אומר לך, זה לא אווירה של אמון, זה לא אווירה שבה אתה עושה טובה למישהו. דרך אגב, אני בכלל לא מבין מה המהומה הזאת שהיתה בשבוע שעבר על חוק ההסדרה. הרי בית-המשפט העליון נתן פסק-דין חלוט. מה, מישהו מעז, חושב לעצמו שאפשר לחוקק חוק כדי לפסול? האמת היא, בממשלה הזאת הכול אפשר, אבל לא צריך להיראות כגיבורים גדולים שהפילו הצעת חוק שהיא אנטי-חוקתית בעליל. אז מה בעצם משתמע ממה שהיה? ראש הממשלה קורץ לימין, נותן קצת סוכריות עוד פעם לימין הקיצוני, ובא ואומר: רבותי, שום דבר לא ישתנה. הרי אני לא משנה את מדיניותי. מה שהיה שלוש שנים – זה מה שיהיה. ולכן, אני אומר לך, השר, גם במקומות שיש בהם קונסנזוס ישראלי לבנות, למה לא לעשות את זה בשכל? מה אצה הדרך? מה פתאום עכשיו אתה מקיים מסיבת עיתונאים להודיע? למה? לרצות את מטה פייגלין? אבל ראש הממשלה כבר הוא מועמד לראשות ממשלה, הוא לא צריך לרצות את פייגלין. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. בבקשה. שלמה מולה (קדימה): אני חושב שבהחלטה הזאת עם ישראל הפסיד. עם ישראל הפסיד והשלום הפסיד, וזה מרחיק את המתונים באזורנו, שלא יבואו לדבר אתנו, והקהילה הבין-לאומית מתקוממת. ואני, מאוד חבל לי דווקא שהמפלגה שלי לא התרעמה ולא אמרה: מה אנחנו עושים בממשלה הזאת? אפילו את השאלה הזאת הייתי רוצה שהחברים שלי ישאלו. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חברת הכנסת ציפי חוטובלי. בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, התקדים ההיסטורי הוא ברור: אין הסדר עם ההתנחלויות. ישראל הרסה את כל ההתנחלויות עד הכוך האחרון בסיני כאשר הגיעה להסכם עם מצרים; ישראל פינתה את כל ההתנחלויות ברצועת-עזה במסגרת תוכנית ההינתקות; ישראל תפנה את כל ההתנחלויות בגולן אם וכאשר יהיה הסדר עם סוריה. כך יהיה גם בגדה המערבית, ואתם יודעים מה? גם בירושלים המזרחית. מי שחושב, מי שמשלה את עצמו שניתן להגיע להסדר כלשהו תוך השארת ההתנחלויות או המתנחלים הוא טועה ומטעה. כל הדיבורים על גושים, חצי גושים, אזור כזה, אזור אחר, הם דיבורים בעלמא. העולם הערבי והעם הפלסטיני זה עשרות שנים מגישים בפני ממשלת ישראל הצעה מאוד נדיבה, הצעה שרק הרפתקן מטופש מסרב לה, והיא להגיע להסדר על בסיס גבולות 67'. אבל אני כבר אמרתי אתמול כאן מעל הבמה הזאת: מי שלא רצה שתי מדינות יקבל מדינה אחת דו-לאומית. העם הפלסטיני לא מתכוון להתאדות ולהיעלם. ואם אכן יהיה מוות קליני של תוכנית שתי המדינות לאחר ניסיונות החיסול הממוקד שעשה לה מר ביבי נתניהו, אין דרך אחרת אלא להגיע להסדר על בסיס מדינה דו-לאומית. ומי שחושב שזה דבר מאוד רחוק, הוא טועה. גם כאשר דיברו בסוף שנות ה-80 על כל מיני הסדרים בדרום-אפריקה, ואפילו על חלוקה בדרום-אפריקה, ואמרו שאי-אפשר להגיע להסדר והמדינה חזקה וכו' וכו' וכו', כאשר נוצרו תנאים בין-לאומיים, משטר האפרטהייד התקפל. כאשר ממשלת ישראל מכריזה היום על בנייה מסיבית של התנחלויות בגדה המערבית היא פשוט עוזרת למאמץ הבין-לאומי לבודד את ממשלת ישראל. זה גול עצמי, וירבו גולים עצמיים כאלה. כלומר, הצהרות, לא מעשים. כי הצהרות כאלה, בסופו של דבר, יעזרו בחשיפת פניה האמיתיים של ממשלת ישראל: דיבורים על שלום, בלי שום קרדיט, בלי איזה – צ'ק בלי כיסוי בבנק, ומעשה התנחלויות. ממשלת ישראל צריכה לבחור: או התנחלויות או שלום. היא בחרה בהתנחלויות. כלומר, היא מודיעה לעולם שהיא לא רוצה שלום. היא לא רוצה שלום, לא מוכנה להגיע להסדר. העולם יכפה עליה הסדר. לא רחוק היום, ממשלת ישראל – אתה רואה נהג מטורף שהוא, איך אומרים? מסיע את האוטו על פי תהום, אתה תעשה הכול כדי לעצור את הנהג המטורף הזה. זה מה שצריך לעשות – לעצור את הנהג המטורף שקוראים לו בנימין נתניהו וחבורת מוחאי הכפיים. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חברת הכנסת ציפי חוטובלי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת דניאל בן-סימון. בבקשה. ציפי חוטובלי (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הבוקר התבשרנו שבפרקליטות המדינה מתחילים לפתח מומחיות בבנייה, כי הפרקליטות אומרת שספק אם ניתן לבנות 300 דירות בבית-אל, כי מעבר למומחיות המשפטית, כנראה שהם מפתחים גם מומחיות בתוואי שטח שלא מאפשר בנייה, ומעניין שכל פעם שמדובר מעבר ל"קו הירוק" אז יש בעיות בנייה. אני רוצה לקחת את המקרה הזה כדי להסביר לציבור, למי שעוד מתעניין בסיפור הזה, שפרשת גבעת-האולפנה במובנים רבים היא לא פרשה של חמישה בתים, היא לא פרשה של שלטון החוק ורוממות שלטון החוק מול הזכות להתיישב. כל הניסיונות להציג את זה בצורה הזאת ובאופן הזה חוטאים לעובדה – כמי שמגיעה מתוך עולם המשפט אני יכולה לומר, שזה בכלל לא היה מצב שבו היינו צריכים לבחור בין פסיקה של בית-המשפט לבין מציאות חוקית פוליטית של רצון של מדינה ליישב, אלא מציאות שבה פרקליטות המדינה, עם גורמים מטעמה, בחרה לתת תשובה פוליטית לשאלה שהיא שאלה מדינית במהותה: האם מותר למדינה ליישב באזור מסוים או לא? ואנחנו רואים את זה פעם אחר פעם שגורמים בפרקליטות המדינה – ואני בכוונה אומרת פרקליטות המדינה; עוד מעט נגיע גם לבית-המשפט העליון – מייצרים פוליטיזציה מכוערת של מערכת המשפט, והפוליטיזציה הזאת, שבתוכה, אגב, גם יד ימין לא מכירה את יד שמאל, כי מייק בלס אומר שאי-אפשר לבנות אחרי שיהודה וינשטיין, היועץ המשפטי של הממשלה, שמייק בלס כפוף לו, אומר בשבוע שעבר שיש אישור לאותה החלטה של עסקת חבילה שהעניק ראש הממשלה למתיישבים לבנות את אותן יחידות דיור. חברים, יש כאן ניסיון. מדברים לפעמים על פוטש צבאי, אז יש גם פוטש משפטי. יש כאן חבורה של פקידים, שאין לי בעיה שיש להם דעות פוליטיות. אנחנו לא חפים מדעות פוליטיות. יש רק נקודה אחת: רק בבית הזה דעות פוליטיות זה חלק מהעבודה. בפרקליטות הדעות הפוליטיות – יתכבדו אותם אנשים ויצביעו אחת לארבע שנים, אם הם רוצים, לכנסת. אני מקווה שהם מצביעים. ואם הם רוצים גם לרוץ למפלגה, כמו שטליה ששון רצתה, אז שיתכבדו ויודיעו לנו שהם חברים במרצ. אבל לא יכול להיות שאנחנו נמצא את עצמנו במציאות שבה – אני נותנת לכם נתונים – 64% מהציבור רואה בהתיישבות ביו"ש מעשה ציוני אמיתי, רוב העם בישראל בוחר בממשלה לאומית כדי שתיישב את יהודה ושומרון, רק 36% מהציבור תומכים בהקפאה זמנית או בהפסקה מוחלטת של הבנייה, אבל קבוצת פקידים משפטיים שכנראה שייכת לאותם 36% משתמשת במנדט לאומי שניתן להם לייצג את מערכת המשפט בישראל ככלי למימוש אספירציות פוליטיות, וזאת הבעיה המרכזית שבעיני נמצאת מאחורי הסיפור הזה. תראו איזה חוסר צדק בהחלטה השיפוטית הזאת שבית-המשפט העליון גיבה בסוגיית גבעת-האולפנה. בית-המשפט העליון הרי אמור לעשות צדק. איזה צדק יש בהותרת גבעת-האולפנה כגבעת טרשים, שאף ערבי לא יזכה לבנות בה את ביתו – כי כולם יודעים שבלב בית-אל לא יבנו אף בית ערבי ואף כפר ערבי. איזו הגנה יש כאן על זכות הקניין? זו צביעות לשמה. ואם בצביעות עוסקים, אז אני חייבת גם להשיב לחברי, חבר הכנסת מולה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. בבקשה. ציפי חוטובלי (הליכוד): אני אסיים, אבל רק לפני זה, אני רק אציין עובדה חשובה. חבר הכנסת מולה, שכבר לא נמצא כאן, שמדבר ברוממות, ככה, נגד הבנייה – אתה הגשת הצעת חוק ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה, שהתוכן שלה: הפקעה לצורכי דיור בר-השגה. אתה אומר לממשלת ישראל להפקיע – אותו דבר שנראה לכם כל כך חמור כשמדובר בצורכי בנייה ביהודה ושומרון, אתה מציע למדינה להפקיע, כדי שאנשים יוכלו לגור בבתים עתידיים. חבר הכנסת מולה, הצביעות הזאת זועקת. מותר לממשלה בישראל להפקיע כשחלה טעות בתום לב על אדמה שנבנו בה בתים ושיכנו בהם 30 משפחות, והם אפילו טרחו לקנות את הבתים האלה בכסף מלא. אני חושבת שמי שהצביעות הזאת לא זרה לו, כנראה גם יושב בדרגים מאוד בכירים במערכת המשפט שלנו בפרקליטות המדינה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ואחריו – חבר הכנסת סעיד נפאע. בבקשה. דניאל בן-סימון (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אומנם הדיון הוא על 850 יחידות הדיור, זאת העילה לכינוס שלנו פה עכשיו, אבל בסופו של דבר יש מחלוקת עמוקה-עמוקה. התהום הזאת עמוקה, בין שתי תפיסות עולם, ששני צדדים של הישראליות מייצגים אותה, בין מה שמייצגת הממשלה הזו לגבי הארץ הזו, הארץ הזו שידעה כל כך הרבה משברים; בין מי שרואה בה – ואני בטוח שציפי חוטובלי, הלהט שלה הוא אמיתי באותה מידה שהלהט שלי הוא אמיתי – בין ההבטחה האלוהית הזאת: ונתתי לך, לאברהם, את כל הארץ הזאת, לבין המציאות הפוליטית. נולדתי לתוך גן שנקרא מציאות פוליטית, ביודעי את ההבטחה ההיא. זה גם ויכוח בין אותה ציונות הרצליינית מעשית לבין הציונות שאני מכנה אותה "משיחית", אם תרשי לי. ציפי חוטובלי (הליכוד): אתה יודע מי אמר שהציונות היא משיחית – דוד בן-גוריון. דניאל בן-סימון (העבודה): אז אני נתלה באילנות גבוהים, ואני לא מאשים אף אחד פה באינטרס נגד המדינה אלא בהשקפת עולם, וחברת הכנסת חוטובלי, אנא עזרי לי. מאיפה באה השקפת העולם של כל אחד מאתנו? האם זה בגלל שאת דתייה? האם זה בגלל שאני חילוני? מאיפה זה בא? אבל הוויכוח הוא אמיתי והארץ הזו נקרעת, והסכסוך הזה קורע אותנו, ונדמה לי שהוא הולך וממצה את עצמו. לכן, 850 יחידות הדיור זה נקודה בים, ים סוער שראה כל כך הרבה מחלוקות, וזו גם – אם כבר אנחנו מדברים על המחלוקת – זו גם מחלוקת בין מדינת ישראל, גברת חוטובלי, שנשענת על משפט העמים ועל ההכרה, ועל ההשתייכות הבין-לאומית, לבין מדינת ישראל שחושבת שהבידוד והבדידות משרתים את המטרה היהודית, ויש פה מחלוקת. ההיסטוריה בעוד 80 שנה, בעוד 150 שנה, בעוד אלפי הרוגים, אולי עוד עשרות אלפי הרוגים, תגיד לנו: די, תגיעו לפשרה, כפי שהגיע אליה מנחם בגין וכפי שהגיעו אליה מנהיגים אחרים. ולכן, כבוד השר, אם היה ותתקדם בתפקיד – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – – דניאל בן-סימון (העבודה): וסליחה שאני גורם לך לפהק, אבל והיה ותתקדם, תצטרך לבוא עם פתרון מעשי, כי משיחיות זה טוב בתור אידאולוגיה. אין דבר שהוא מרתק יותר, מסעיר יותר, מאשר איזו ספרות משיחית שנוגעת ביצר הקדמון של האדם. אבל החיים הם פרוזאיים, הם דורשים פתרונות, והאדם רוצה פתרון לדיור ולחינוך, ולבריאות, ולכל הדברים האלה. המשיחיות, תשאירי אותה לאביו של חבר הכנסת שיושב כאן, אביו המכובד, ואת יודעת למי אני מתכוון, קצין הרפואה הראשי לשעבר וחבר הכנסת באיחוד הלאומי, שיש לו זכויות רבות, אבל הוא ניזון ונידון גם לחיות בתפיסת עולם משיחית. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. דניאל בן-סימון (העבודה): ולכן אני אומר, אין לי טענה – לסיכום, כבוד השר – אבל בבוא היום – – היו"ר גאלב מג'אדלה: – – – אבל עדיין לא שר. דניאל בן-סימון (העבודה): הוא שר. כן, כן, אני מדבר אל כבוד השר. – – בבוא היום צריך בעמדה אחראית, פרופסור אלדד, צריך לבוא עם עמדה אחראית לציבור, כי לא מספיק השירים של אביך או של אורי צבי גרינברג. זה טוב למשיחיות, ויצר האדם מגיע לגבהים ניטשיאניים כאלה, של ניטשה, אבל במציאות הפוליטית צריך להביא פתרונות, וחבל לי שהפתרון הזה של האולפנה הביא אתו פעולת תגמול של 850 יחידות דיור, שבסך הכול מנציחות שוב את הסכסוך הבלתי מתכלה הזה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): איך אפשר להנציח שוב? אם זה נצחי, אז זה נצחי. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע – – – דניאל בן-סימון (העבודה): ולכן אני – – – לסבלנות שלך. היו"ר גאלב מג'אדלה: אריה אלדד, אתה אחריו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): לא, אני מנסה להבין את הביטוי "להנציח שוב". דניאל בן-סימון (העבודה): להנציח, סליחה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, חבר הכנסת בן-סימון. חבר הכנסת סעיד נפאע, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, על-פי המשנה החדש לראש הממשלה, ההחלטה הזו למעשה היא לא החלטה שבאה כדי לפצות את מתנחלי השכונה הזו, אלא זו החלטה ישנה נושנה שקיימת בממשלה מזה שנים רבות. אלא מאי? מצא ראש הממשלה לנכון להוציא אותה היום לפועל, וכנראה שהוא מהתל בכולם, גם בחבריו מהמתנחלים, אגב. ולא רק זו אלא גם מהתל למעשה בכל העולם. כאשר דיבר בזמנו גבוהה-גבוהה על הקפאת ההתנחלויות ועל פספוס ההזדמנות ההיסטורית עוד פעם על-ידי הפלסטינים, כנראה אלה הם דברים מהשפה ולחוץ. אני סבור שממשלת ישראל מנצלת שעת כושר, את כל מה שקורה היום בעולם הערבי. כולם, כאמור, עסוקים בדברים האחרים, רוצים בינתיים לטהר – שליטי מדינות ערב ובמיוחד שליטי המפרץ רוצים לטהר את האזור מהשליטים בסוריה, רוצים לטהר את האזור מכל מי שאומר "לא" לארצות-הברית, מכל מי שאומר "לא" למדיניות ממשלת ישראל, ולכן אין להם זמן כיום לתמוך במאמציו של אבו מאזן בנושא הזה. מישהו דיבר כאן על פחד שיבוא יום והעולם יכריח את ממשלת ישראל אכן לנקוט צעדים שיביאו לחידוש המשא-ומתן. מי ששמע, שיצא לו לשמוע, את הבעת הצער של אשטון, יכול להגיע למסקנה שממשלת ישראל נמצאת בסכנה, שמחר העולם יקום ויכריח את ממשלת ישראל לנקוט צעדים כדי להביא לסיום הסכסוך הזה. אני אסיים ואומר, כבוד היושב-ראש – אילו הייתי היועץ של יושב-ראש הרשות הפלסטינית ואילו יושב-ראש הרשות הפלסטינית היה שומע לדברי, הייתי ממליץ לו להיכנס מייד למשא-ומתן, גם תוך כדי בניית ההתנחלויות. כי כל המשענת שהוא מנסה להיתלות בה בעולם הערבי היא משענת קנה רצוץ, ומצד שני בינתיים ממשלת ישראל עושה את כל מה שהיא יכולה כדי לסתום בפניו כל שביל שיוביל בסופו של דבר לסיום הסכסוך. לכן, הייתי מסיים את דברי אלה, למרות שהדוכן הזה הוא לא דוכן שמיועד להפנות קריאות ליושב-ראש הרשות הפלסטינית, אבל: תיכנס למשא-ומתן עם מר נתניהו גם כאשר הוא מכריז חדשות לבקרים שהוא ימשיך להקים התנחלויות. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, שמעתי את חברתי, חברת הכנסת חוטובלי, וחשבתי: מי שמאמין לא מפחד. שמעתי את חברי דניאל בן-סימון וחשבתי: מי שמאמין לו – מפחד. אל ייאוש. חברי חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ממתי אתה מאמין לנתניהו? רק אם אתה מאמין לנתניהו אתה מפחד. אל תפחד, לא יקומו 850 יחידות הדיור ולא יונצח הסכסוך. דניאל בן-סימון (העבודה): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תירגע, תירגע. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): רק מי שמאמין לו – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: הרגעת אותו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אני שמח. לפחות עשיתי משהו כרופא היום. רק מי שמאמין לו מפחד. בואו נעשה קצת סדר בהבטחות ל-850 יחידות דיור. הנתון הקל יחסית הוא 92 יחידות דיור במעלה-אדומים, ממוחזרות. המכרז להן יצא כבר לפני שנתיים או יותר. אף אחד לא עלה על המכרז, לא היה ביקוש, סגרו את המכרז ועכשיו פתחו אותו מחדש. סחורה משומשת. 300 יחידות הדיור בבית-אל – אז הבטיחו. מה אכפת לך? המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, ב"מעריב" של היום, אמר: אי-אפשר לבנות שם 300 יחידות דיור, בדיוק מאותם נימוקים שהוא מבקש להרוס את חמשת הבתים. אז ירדו עוד 300. להמשיך? אז אני אכנס לדיכאון. חבל, חברי חברי הכנסת. כשם שאי-אפשר להאמין לראש הממשלה בהרבה מאוד הצהרות והבטחות, בשנים האחרונות פתאום דווקא השמאל מאמין לו. זה מאוד מרענן. ממשלת נתניהו, לצערי, היא הממשלה שבנתה הכי פחות ב-20 השנה האחרונות. יושב אתנו השר ארדן. האם יש לו נתונים כמה מכרזים הוצאו ביהודה ושומרון בשנות כהונתה של הממשלה וכמה יחידות דיור השלימה הממשלה ביהודה ושומרון? אני אשמח לדעת. הנתונים שלי הם שלא היתה ממשלה שבנתה כל כך מעט בבנייה ממשלתית. אבל בכל זאת צודקת חברת הכנסת חוטובלי, כי יש לשמאל סיבה עמוקה מאוד להיות מודאג. היישוב היהודי ביהודה ושומרון גדל – לא הודות לממשלה; למרות הממשלה. שלמה מולה (קדימה): – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): בנייה עם עתיד. בנייה פרטית, ואנשים מצטופפים, ואנשים בונים יחידות דיור נוספות בבתים שלהם. זאת התוספת הגדולה. עכשיו, יש 370,000 ומשהו יהודים ביהודה ושומרון. הגידול הטבעי הוא כ-5% – כ-20,000 נפש נוספים מדי שנה רק בגידול טבעי. הדרישה השנתית לדירות ביהודה ושומרון, רק על-פי הגידול הטבעי, היא כ-5,000 דירות. אפילו אם ההבטחות של הממשלה ל-850 יחידות דיור היו מתגשמות – והלוואי שיתגשמו. להערכתי לא יקרה מזה כלום, יהיה לחץ, תהיה בעיה, לא עכשיו, העיתוי הרגיש הזה וכו', כבר שמענו תירוצים מתירוצים שונים – גם אז, ההבטחה ל-850 יחידות דיור היא 17% מהצורך האמיתי בגידול טבעי ביהודה ושומרון. אבל כאמור, יש לשמאל סיבה לדאוג. הלכתם "כולה להרוס חמישה בתים" – קיבלתם יותר. הלכתם להוריד את מגרון – תקבלו שניים. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו ישיב כבוד השר גלעד ארדן. בבקשה, אדוני. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, כנראה משתלם להיות מתנחל. הנה, ראש הממשלה, כפי שנאמר, במקום חמישה בניינים – 50 באותו יישוב או באותה התנחלות ו-820 יחידות דיור. משתלם לא רק להיות מתנחל, אלא להיות מתנחל עבריין. למרות שכל המעשה שם, לפי דעתי, זו עבריינות, כי זה שטח כבוש. אבל מה לעשות, אדוני היושב-ראש? נתניהו ה"קינג", לא מעניין אותו לא האמריקנים, לא האירופים. לאחרונה גם קראנו שיש צוות של מומחים או מזרחנים שנפגשו אתו והזהירו אותו שהבנייה בשטח הכבוש בהתנחלויות תביא להתפוצצות, לאינתיפאדה. אבל מה מעניין אותו? הוא מומחה-על. הוא יודע הכול. אז מה מעניין אותו, באמת? במגזר הערבי, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, מי שבונה בנייה שאומרים עליה בלתי חוקית או בלתי מורשית, הורסים לו את הבית, למרות שהוא בונה על האדמה הפרטית שלו, והוא גם משלם עבור ההריסה – משלם עבור הדחפורים ומשלם גם למשטרה שמלווה את הדחפורים. אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת וגם הממשלות שעברו בישראל לא הפנימו את הלקח ההיסטורי – הלקח ההיסטורי שאומר שלא האדמה ולא הכוח הצבאי יביאו ביטחון. מר נתניהו, ראש הממשלה נתניהו וממשלתו, ומתנחליהם, הולכים ומסתגרים לאט-לאט והם בדרך למצדה. לאחרונה, איזה עיתון פרסם את הנאום החשוב, האמת, של ראש כת הסיקריקים, אלעזר בן יאיר, שנאם נאום במצדה, נאום ההתאבדות. כדאי רק לשמוע אותו ולהפיק את הלקח. שם הוא אמר ככה: "כל ביטחוננו היה הבל ותוהו, בהביאו עלינו צרה נוראה – – – כי תכונת משגב המבצר לא היתה לנו לישועה, ועם כל הלחם הנמצא בידינו לשבע והמון הנשק הגדול וכל הכבודה הרבה והעצומה בושנו מכל תקוותנו ולא נוכל להציל את נפשנו". תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. כבוד השר ארדן ישיב למציעים. בבקשה, אדוני. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לפעמים, כמו שאמרתי בדיון על שואת הארמנים, אדוני היושב-ראש, אני מרגיש שאני נמצא באיזשהו מקום הזוי, שמדבר על דברים מנותקים מהמציאות. ארדואן יכול לדבר עלינו, על רצח עם, בשיא הקלות – פה יהיו דיונים ארוכים. גם פה, בדיון האחרון, אדוני היושב-ראש, סתם, בכותרת ראשית של Ynet, בעודנו יושבים כאן, מתוארת מסיבת סיום בגן בעזה, שבה מלבישים את כל הילדים כחמושים ב"ג'יהאד האסלאמי", נותנים להם דגמים של רובים ומשביעים אותם שכשהם יהיו גדולים הם יצטרפו ל"ג'יהאד" ול"פלוגות אל-קודס", והם מתחייבים לפוצץ ציונים באוטובוס. דרך אגב, גם ערביי ישראל הם ציונים שנוסעים כאן באוטובוסים. זה משהו שמאחד את כולנו אל מול האיום הזה. למי ששכח מצופינו ומאזינינו וחברי הכנסת כאן, השותפים – השותף של אבו מאזן, זה שביבי מקלקל את הסכם השלום אתו, שנמצא רק במרחק נגיעה – מה חסר להגיע לשלום עם המתון הזה, החמוד הזה, אבו מאזן – רק שביבי לא יבנה 850. אם הוא רק לא יבנה את זה, כנראה שמחר בבוקר אנחנו נחיה פה איש תחת גפנו, וכל הילדים הקטנים בגן, אצל השותפים של אבו מאזן מה"חמאס" – כי הרי הם אתו בממשלת אחדות, זו החלטה שלו, עצמונית ועצמאית – הם מייד יורידו את הביגוד והמדים, יודיעו שהם מקבלים את קווי 67' – נכון, ידידי שלמה מולה? בתיקוני גבול קלים הם יקבלו את תוכנית שלמה מולה לבנייה בגושי ההתיישבות – איך אמרת? בעיתוי הנכון ובשכל, ויהיה לנו כאן שלום. כמעט הקשבנו לכם בעבר. כמעט, כמעט. העם כמעט אכל אותה בענק והקשיב לכם כשאמרתם לנו לסמוך על אסד ולרדת מהגולן. בוא לא נפתח את נושא הסכם השלום עם מצרים. הרי אף אחד מאתנו עוד לא יודע לאן הוא ילך. אנחנו רק יודעים שכששומעים הפרלמנטרים במצרים שמישהו עוד עלול להאשים אותם בפגישה עם פרלמנטר ישראלי, אז הם מייד מבטלים את זה. אז אנחנו אמורים לסמוך על העניין הזה ולהגיד לאחינו המתיישבים, החלוצים ביהודה ושומרון: תשמעו, ככה, בואו נעשה "מערוף", נגרש אתכם כמו שגירשנו אתכם מגוש-קטיף ונבנה על זה שמה שקורה בעזה, בגנים, ואלפי הטילים שהמריאו מעזה על כל האנשים, על אוכלוסיות גדולות במדינת ישראל – זה לא יקרה ביהודה ושומרון. חברים, זה לא יקרה, אתם יודעים שזה לא יקרה. מספיק עם הדיונים ההזויים הללו. מי שמדבר על מחאה חברתית, דרך אגב, ורוצה שיקפיאו באותה נשימה את הבנייה ביהודה ושומרון, אז הוא צבוע, כי אם לא תהיה בנייה ביהודה ושומרון, איפה יגורו האנשים? אז נגיד שאתם קוראים להם "שודדים", כי הם גרים על קרקע שלדעתכם היא כבושה, אבל בכל מקרה הם בני-אדם, נכון? הם זקוקים לדיור איפשהו. אז אם הם לא יגורו שם, הם יגורו בכפר-סבא או בטבריה או באשקלון, יהיו ביקושים אדירים, לא? אז זה לא מטריד אתכם, העלייה במחירי הנדל"ן? על מה ולמה? על מה ולמה אנחנו נקפיא להם את הבנייה ונתעלל בילדיהם ונפעל לכך שלא יהיו מספיק מוסדות חינוך או מרפאות או כל מה שצריך שיהיה, כדי לשרת צרכים של אוכלוסייה אזרחית? וידידי, חבר הכנסת פרופסור אריה אלדד, אין לי כאן, לא הצטיידתי בנתונים על הבנייה, אבל מצד אחד אמרת – לא מצד אחד, אמרת איזה שני דברים שהם קצת תרתי דסתרי, כי מצד אחד אמרת, הממשלה הזו בונה הכי פחות ממה שבנו אי-פעם – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): בנייה ממשלתית. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: תשמע, לכל הפחות לגבי מוסדות חינוך וכבישים אני לא בטוח שאתה צודק. ראיתי שכל ראשי המועצות ביו"ש מזכים בתארים של יקיר ההתיישבות כל מיני שרים בליכוד, ושמעתי מהם אישית על הבנייה הנרחבת של מוסדות חינוך. מצד שני, הסברת כאן על הילודה ביהודה ושומרון, שהיא גבוהה – איפה הם גרים, אם אין בנייה, אם יש פחות מבעבר? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה אל תענה – מגורשים מביתם. לאח שלי יש שישה ילדים, מתוכם חמישה לא גרים בהתיישבות ביהודה ושומרון, כי אי-אפשר להשיג בית ביהודה ושומרון, זאת המציאות. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: טוב, כצל'ה עולה לפה כל שבוע, או לפחות פעם בשבוע – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – ואומר שברוך השם – – היו"ר גאלב מג'אדלה: – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – הוא ובני בגין אומרים אותו דבר, יש כבר 362,000 מתיישבים – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לא להפריע לשר. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – ביהודה ושומרון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תגיד – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אתם יודעים היטב שראש הממשלה איננו מעוניין לפנות מתיישבים מיהודה ושומרון, הוא איננו מעוניין, אבל זה בסדר, יש לכם אינטרס פוליטי לגיטימי – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): נו, באמת – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: – – שאנשים ימנים לאומיים לא יצביעו לליכוד אלא לאיחוד הלאומי. אבל אני חושב שכל אדם לאומי צריך לשאול את עצמו מתי יבנו יותר בהתיישבות – האם כאשר אתם תנהלו את המדינה, ואתם חושבים שזה נכון כל היום לספור את זה ולהציג לראווה את זה. אנחנו לא חושבים שזאת הדרך הנכונה. אנחנו חושבים שצריך לחזק את ההתיישבות. מדובר במפעל חשוב, אם הוא לא היה, הדיון היום – מעבר לזכותנו המוסרית, ההיסטורית והתנכ"ית, אם הוא לא היה היום, ואת זה אפילו שמאלנים אומרים – הדיון היה על גבולות 48'. ומי שאומר שראש הממשלה איננו מעוניין, אז הרי למה לו לצאת ולומר, שעתיים אחרי הפלת חוק ההסדרה בכנסת, לשאת נאום שבו הוא מדבר על כך שאיננו זרים ביהודה ושומרון, זוהי ארץ אבותינו וכו' וכו'. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ונעשה שם ויתורים נדיבים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: והוא מתחייב – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ויתורים נדיבים. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני לא רוצה להוציא אותך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה רוצה שאני אוציא אותך? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חס ושלום. היו"ר גאלב מג'אדלה: אל תפריע לשר. לא, לא, אל תפריע. עד עכשיו היה דיון רגוע. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: והוא מתחייב לפצות את בית-אל בבנייה, שלצערנו באמת הוקפאה משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים. אז אני לא חושב שכך מדבר מישהו שרוצה – והוא לא הסתפק גם בזה, הוא גם הקים צוות שמטרתו להביא לידי ביצוע את ההתחייבויות הציבוריות הללו שהוא נתן. אז אני חושב שהכנסת בימים כאלה, במקום שוב פעם לחפש איפה לתקוף אחד את השני – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: צוות שרים להתיישבות, אז הוא קרא לזה צוות שרים – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אה, לא, אני לא התכוונתי – זה לגבי ההחלטות בכלל ביהודה ושומרון. לגבי בית-אל, הוא ביקש מאנשים כמוני, כמו מזכיר הממשלה ואחרים, לפעול לכך שמה שהוא התחייב שיקרה בבית-אל אכן יקרה. אי-אפשר להגיד, עם כל הכבוד, שמדובר ברמיסת החוק, כשראש הממשלה בעצמו אומר שהוא מכבד את החלטת בג"ץ. אבל למי שלא יודע, ואני השתתפתי בדיונים, אפילו מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא אמר באף אחד מהדיונים שמישהו יכול להוכיח שהמתיישבים, שקנו שם את הדירות – חלקם כמובן עם סיוע של המדינה או משכנתאות – היו מודעים לבעייתיות של הבעלות על הקרקע. ודרך אגב, אם באמת היתה כוונה אצל אותו ערבי שטוען שהקרקע היא שלו, הרי אני מניח שהוא לא מתכוון לגור שם ולהתפלל במניין הוותיקין בבית-אל. אם הכוונה שלו לא היתה פוליטית, אלא שהוא זעק את הגזלה האיומה שנגזלה ממנו אדמתו, אני מניח שבשנים האחרונות הוא היה יודע – כשהבניינים האלו לא קמו בן לילה, זה לא "חומה ומגדל", הם שנים נמצאים שם, לקח שנים לבנות אותם. ואם הכוונה שלו היתה לקבל פיצוי על מה שמגיע לו, הוא היה יכול להסתפק בפיצוי הכספי. הוא לא היה חייב להתעקש לגרש מבתיהם אנשים תמימים עם ילדים קטנים. אבל אם הוא עשה את זה, ואם הוא מתעקש, ואם עורך-דין ספרד, שאני מעריך את כישוריו, אבל אין ספק שהוא בא ממניעים פוליטיים, אם בשם המניעים הפוליטיים עושים צעד כזה, אז אל תתפלאו שאנחנו ננסה בתגובה גם להעביר מסר מאוד-מאוד ברור, שמי שעושה בעניין הזה שימוש פוליטי, אז ברמה הפוליטית הוא לא ירוויח. מפעל ההתיישבות יתחזק מהפעולות הפוליטיות האלה. מה שמדובר בזכויות הפרט, אם יש לפלסטיני מסוים זכויות בקרקע, צריך לפצות אותו, צריך לתקן את העוול, אבל מי שעושה בזה שימוש פוליטי שלא יבוא לאחר מכן, יגלגל עיניים לשמים ופתאום יטען טענות אחרות. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה. מה מציע אדוני השר? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אם המציעים רוצים דיון בוועדה, אז בשמחה. וגם אם ירצו דיון במליאה, גם נשמח. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. עמדה אחרת. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, אני רוצה קצת לחשוף את האמירות האלה של הולכים ובונים. לא מזמן היה פה השר בני בגין – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כן, אבל קח בחשבון שיש לנו את חוג המקרא. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא, זה ממש כמה שניות – ואמר: אני באתי להנחת אבן פינה בקרני-שומרון, ורצה להוכיח פה לכולם שבונים בקרני-שומרון. הוא הגיע להנחת אבן פינה של שכונה שיש עליה אישורי בנייה שהולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים, כבר עשר שנים. קרני-שומרון, יישוב של 7,000 תושבים. אין פרויקט בנייה אחד שהליכוד נתן. הוא נתן את מה שכבר נתנו שלוש פעמים. אין פרויקט אחד. אבל יכול בני בגין לבוא ולומר פה: אנחנו נותנים. הליכוד מחריב את ההתיישבות ביהודה ושומרון. זה לא עניין פוליטי. זה עניין של עובדות. הוא אמר, באותו משפט שאתה אמרת, הארץ שלנו, אבל נעשה שם ויתורים נדיבים. גם את זה הוא אמר. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. הבנו. מה מציעים המציעים? מוחמד ברכה (חד"ש): מליאה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): מליאה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. מליאה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מליאה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז אם השר מקבל את הצעתכם, אנחנו הולכים למליאה. מי שבעד, בעד מליאה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 11, נגד – אין, נמנעים – אין. אנחנו ממשיכים. זה עובר למליאה.