קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום המאמצים לשכנע את נשיא ארצות-הברית, שנפגש עם פרס, לשחרר את פולארד היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשיכים בהצעות לסדר-היום שמספרן 8379, 8392 ו-8403, בנושא: המאמצים לשכנע את נשיא ארצות-הברית, שנפגש עם פרס, לשחרר את פולארד. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני היחיד פה? היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה האחד והיחיד. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא ראוי הוא פולארד שמישהו יקדיש לו את זמנו, כנראה. היו"ר גאלב מג'אדלה: נשארת יחיד במערכה. הם הסירו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אם אני ביחד אתך, אז אני רגוע. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. שלוש דקות לזכותך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אני מרשה לעצמי לפנות מכאן אל נשיא המדינה מר שמעון פרס: אתה נוסע לארצות-הברית כדי לקבל חתיכת מתכת, שנקראת "מדליה", והמדליה הזאת מכונה "מדליית החירות", התוכן שלה הוא חירות. וכשנשיא מדינה מקבל מדליית חירות הוא מייצג את אומתו, הוא מייצג את העם שלו, הוא מייצג את המדינה שממנה הוא יוצא ואליה הוא שב. כדי להמחיש את העניין, מה שאני רוצה לומר, יש פסוק בתורה, שהקדוש-ברוך-הוא אומר למשה: על הלוחות – – – אשר שיברת. ובגמרא יש חכם בשם ריש לקיש שאומר: יישר כוחך ששיברת – כל הכבוד ששברת את הלוחות. מדובר אחרי חטא העגל. ועל זה שואל אחד הפרשנים הגדולים, בעל ה"משך חוכמה", ואומר: מה זאת אומרת? זה קדוש. אומר לו: זה לא קדוש. אם כתוב על לוחות הברית "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" ואף אחד לא מקיים את זה, אז הלוחות האלה, אין בהם שום משמעות. אדוני הנשיא, למדליה שלך, שתביא לכאן בלי שתביא אתך את יהונתן פולארד – זה נזם באף חזיר. זה ביזיון, זה חרפה, זה לעג לרש. אין לזה שום משמעות. הפוך – יש לזה משמעות של בוז כלפי אדם שהתמסר למען מדינת ישראל ועבד בשליחותה של מדינת ישראל, ולא כפי שניסה היום לעשות איתן הבר, להטיל רפש עליו. אין מחלוקת על זה. ואתה הולך לקחת את המדליה הזאת, ובעם ישנו כיב, ישנו פצע מדמם, פתוח, שדורש ממך להיות סולידרי עם עם ישראל. כבר חתמת על כל מיני ניירות חסרי משמעות, הסכמי שלום שראינו אותם מתעופפים ברוח או עולים בעשן של אוטובוסים מתפוצצים. אנחנו מבקשים ממך, אדוני הנשיא שמעון פרס – יותר נכון, אנחנו דורשים ממך: אל תבזה אותנו, אל תיקח את המדליה הזאת אם אתה לא מביא אתך את יהונתן פולארד. תאמר לו, לנשיא אובמה: אדוני הנשיא, עם כל הכבוד, אני מאוד מכבד את המחווה שלך, אבל אתה לא יכול ללעוג לי, אתה לא יכול לתת לעם שלי מדליית חירות ולהתעלל באחד מבני עמי כבר בעשור השלישי, במחצית השנייה של העשור השלישי. לא נשמע כדבר הזה – התעללות מכוונת, התעללות זדונית. זו לא התעללות רק בפולארד, זו התעללות בכולנו. אני רוצה לסיים. ישנה גמרא במסכת סוכה – בעצם משנה, אבל יש על זה "תוספות", זה מופיע בגמרא. כשהיו עושים את ההקפות בהושענא רבא, או יותר נכון הקפות של ערבה מסביב למזבח, היו אומרים פסוק. זה בעצם לא פסוק, זה הרכב של שני פסוקים: אני והוא הושיעה נא. זאת דעת רבי יהודה. הוא שואל, מה זה אני והוא הושיעה נא? שואל ה"תוספות". ואומר: "אני" זה "ואני בתוך הגולה". זה אומר יחזקאל. עם ישראל נמצא בגולה. מי זה "והוא"? "והוא" זה הקדוש-ברוך-הוא. והוא אסור באזיקים. כביכול אומר לנו בעל ה"תוספות", כביכול הוא בעצמו, כשעם ישראל נמצא בצרה, אז מרגיש הקדוש-ברוך-הוא: עִמו אנוכי בצרה. והוא אסור באזיקים, כביכול הקדוש-ברוך-הוא ביחד אתו. ולכן, אני דורש מכאן, אני חוזר ודורש: אדוני הנשיא, אתה לא נציג של עצמך, אתה לא הולך לאסוף מדליה לטובת הוויטרינה שלך, שיש לך עוד מדליה. אתה נציג של העם, אתה נציג של אומה. אל תחזור עם מדליה אם לא שמת את המדליה על צווארו של יהונתן פולארד. תשאיר את המדליה אצל האיש שלועג לנו ותכבד את העם בישראל שכואב את כאבו של פולארד. תזעק את הזעקה שלו שנזעקת כאן. ואני בוש ונכלם שבשעה הזאת שלושה חברי כנסת הציעו הצעה כזאת ורק אני כאן והכנסת ריקה. אני מודה לך, אדוני חבר הכנסת מיכאלי, שאתה מתמיד כאן, ולשר שנאלץ להיות כאן, אבל אני מתבייש בחברי. אגב, בשעה הזאת ישנה הפגנה מול הקונסוליה האמריקנית בעוד דרישה, שאנחנו דורשים לשחרר – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): הם הלכו להפגנה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): הם הלכו להפגנה, אני יודע שהם הלכו להפגנה. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. בבקשה, כבוד השר, להשיב להצעה לסדר-היום. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני מבקש להביע הסתייגות מהדברים שאמר חבר הכנסת בן-ארי לגבי מה תהיה המדליה אם הנשיא יחזור בלי יהונתן פולארד. אני בכלל חושב שהגישה הזאת – ואני כיהנתי כיושב-ראש השדולה בכנסת למען החזרתו של יהונתן פולארד ונכשלתי גם אני בתפקידי, כמו רבים לפני, ואני מקווה שמעטים אחרי. אני בכלל חושב שהגישה של לתקוף ולהאשים כל מי שלא פעל מספיק היא לא בדיוק עוזרת לרתום עוד ועוד אנשים ולהרחיב את מספר האנשים שפועלים למען שחרורו של יהונתן פולארד. אין ספק שממשלת ישראל בעבר, בהווה, וגם הכנסת – המנהיגות במדינת ישראל לא עשתה מספיק, בטח גם לא יהדות ארצות-הברית. היתה איזה בושה. אבל עם השנים התחלנו להבין יותר ויותר את הטעות המוסרית וההיסטורית של מדינת ישראל, שלא הכירה בו כאיש שפעל למענה, שסיכן את חייו וגם משלם בחייו. ואני מאוד שמח וגאה על כך שכבר מתחילת הקדנציה הראשונה שלו ראש הממשלה פעל למען שחרורו של יהונתן פולארד מתוך מחויבות עמוקה, והפך את הדיון, שתמיד אמרו לנו: ששש, ששש, אסור לדבר על זה, זה עושה נזק, הוא שהפך את הדיון בעניינו לפומבי וגם פעל להכרה בו כסוכן ישראלי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אנחנו במסע בחירות? מה זה מסע בחירות עכשיו? איפה זה היה? איפה נתניהו עשה משהו? היו"ר גאלב מג'אדלה: למה אתה מפריע? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני רוצה לשאול. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: צר לי, אחי מיכאל, על כך שזיכרונך בוגד בך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): איפה זה היה, בבתי הקונגרס? איפה הוא הזכיר את פולארד? איפה? תזכיר לנו. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: הוא לא רק הזכיר אותו – הוא כראש ממשלה הכיר בו כסוכן ישראלי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זה היה בעבר. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: בעבר, נכון. הוא העלה את הנושא והגיע לסיכום בעבר עם קלינטון, כזכור לך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): וחזר בלעדיו. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: שמע, כנראה שאתה היית מצליח להביא אותו, אבל את המאמצים וההשתדלות, אתה יודע – אצלנו, מאיפה שאני באתי ואתה עדיין שם, אומרים שהקדוש-ברוך-הוא מצרף כוונה טובה למעשה. אז כנראה שאתה מחמיר יותר ממנו בעניין הזה, וגם כוונה טובה אצלך לא נספרת. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ראש הממשלה נבחן במבחן התוצאה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אז אני כן חושב שכדאי שהציבור יזכור וידע שיש מאמצים שראש הממשלה הזה עשה יותר מכל אחד אחר בנושא הזה, כולל ההכרה בו, כולל לכתוב לו מכתב רשמי כראש ממשלה רק לפני שנה וחצי או שנתיים, כולל להעלות את עניינו בפגישות עם הנשיא אובמה. ואנחנו באמת מתפללים, יחד עם כל חברי הכנסת כאן, שהנשיא פרס – הלוואי שיצליח הוא לשכנע את הנשיא אובמה, לאחר שבאמת בחודשים האחרונים יש הצטרפות גדולה מאוד של אנשים בישראל, סופרים, אמנים. אתה בטח תזלזל גם בזה, כמובן, אבל יש הצטרפות, גם שלהם וגם בארצות-הברית, של בכירים בממשל האמריקני – ג'יימס וולסי ורבים אחרים מהמערכת הביטחונית. כל זה חשוב, מיכאל בן-ארי, גם אם אתה לא סופר דעת קהל. תאמין או לא, לפעמים דעת הקהל משפיעה על החלטות של מנהיגים. לפעמים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): במקרה הזה, במבחן התוצאה – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: נכון שאנחנו לא – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: השר משיב לך. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני בקשר עם ועד הפעולה. ועד הפעולה רואה חשיבות בכך שלא רק אנשים עם כיפות סרוגות יתמכו בשחרור יהונתן פולארד. הלוואי שזה יהיה משותף לכלל הציבור בישראל. זה נכון שזה לא תקין ולא בסדר שבמערכת כולה לא היתה התגייסות. אני חושב שהיום זה משתפר, והלוואי, בין אם זה יהיה על בסיס הומניטרי או על כל בסיס אחר, הלוואי שיהונתן פולארד יחזור הביתה בשלום. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אבל מה אתה אומר על המדליה? הוא צריך להביא מדליה? היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: המדליה איננה רלוונטית ליהונתן פולארד, ואני שמח שהנשיא מתכוון לנצל את האירוע הזה גם כדי לבקש, לדרוש את שחרורו של יהונתן פולארד. כידוע לך, אני לא שותף בדעותי לרוב דעותיו של הנשיא פרס, ועדיין אני שמח על כך שהוא מתכוון להעלות את הנושא הזה. וזאת בדיוק הכוונה – שגם אנשים שבעבר אולי פחות פעלו למען שחרורו יעשו דברים למען שחרורו, ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה וכולנו נזכה במהרה בימינו לשחרורו של אחינו יהונתן, אמן. מה אדוני רוצה – דיון בוועדה, במליאה? היו"ר גאלב מג'אדלה: מה אתה מציע, חבר הכנסת בן-ארי? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אין לזה שום משמעות, אדוני היושב-ראש. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אתה מציע להסתפק בבקשת הנשיא. היו"ר גאלב מג'אדלה: דיון במליאה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לא, הוא מציע להסתפק בתשובת השר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני הייתי רוצה קבלת החלטה שהנשיא לא יקבל את המדליה בלי פולארד. היו"ר גאלב מג'אדלה: זאת לא השאלה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני רוצה החלטה "לה' הארץ ומלואה, תבל וישבי בה". מה זה יעזור מה אני רוצה? מה, אני יכול להחליט על פרס שלא יקבל את המדליה? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מכל מקום, אני מסתפק בתשובת השר. אדוני היושב-ראש – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: מסתפק בתשובת השר. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: על-פי התקנון, הדבר היחידי שאתה יכול לבקש זה דיון במליאה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מסתפק בדברי השר. מה אתה רוצה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אז אנחנו מקבלים את ההצעה שמסתפקים בדברי השר והנושא יורד מסדר-היום.