קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש שנים במגזר הערבי היו"ר יעקב אדרי: נעבור להצעה האחרונה לסדר-היום בנושא: יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש שנים במגזר הערבי, מס' 8234. ישיב, כמובן, שר החינוך שנמצא אתנו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כבוד השר, החלטת הממשלה ליישם את חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש ומעלה בכל בתי-הספר בארץ, בכל היישובים בארץ, היא החלטה חשובה, ואפילו היסטורית. אין ספק שזה צעד בכיוון הנכון. אני לא משלה את עצמי, אני חושב שרוב הציבור בארץ לא משלה את עצמו, שאפשר בזמן קצר להשיג 100% של מעבר חלק. אבל עד היום, אף ששמענו הרבה דברים, ההורים לא רגועים והמצב לא ברור דיו. בכתבה בטלוויזיה שהיתה לפני ימים מספר נאמר שמתוך 1,300 כיתות שהוקצו להן תקציבים בסך 938 מיליון שקל, הסתיימה הבנייה של עשרות כיתות בלבד. באותה כתבה נאמר שבשלטון המקומי מעריכים – דרך אגב, 1,300 הכיתות הן ב-50 יישובים – באותה כתבה נאמר, הם שאלו אנשים בשלטון המקומי, שהם מעריכים שלקראת תחילת השנה יהיו מוכנות כ-300 כיתות. אני לא יודע, האזרחים לא יודעים. בחלק מהיישובים נאמר שהכיתות יהיו מוכנות לא עם תחילת שנת הלימודים אלא מאוחר יותר, לאחר חודש או חודשיים. והאזרחים במתח, והשאלות הן השאלות הקלאסיות. אני לא רוצה להאריך, אני רוצה לשמוע מהשר. השאלה היא מי, מה, מתי והיכן. שאלת המה היא חשובה מאוד. לא ברור עד היום – אם השר ייתן לי תשובה אחרת – שאלתי, התעניינתי ולא קיבלתי תשובה שתשביע את רצוני בקשר לתוכן הלימודים, לפחות בחינוך הערבי. האם יש תוכניות מוכנות להעביר בגני-הילדים? זאת שאלה גדולה. שאלה שנייה: מי, והיא מתחלקת לשני חלקים: האם יש מורים ומורות שקיבלו את ההכשרה המתאימה והמוכרת במשרד החינוך? כלומר, הוא, יש לו הכשרה, אבל האם יש מספיק מורים ומורות שהוכשרו ללמד את הגילאים האלה? החלק השני של המי הוא – מי ינהל את הגנים? האם יהיו בידיים פרטיות? כאשר המצב היום שלפחות בחינוך הערבי, לפני יישום התוכנית, כ-40% מהגנים הם פרטיים. אנחנו יודעים מה זה גנים פרטיים. יש גנים פרטיים שהם יוקרתיים, וכמעט אין כמוהם ביישובים הערביים. ביישובים היהודיים בשכונות האמידות יש גנים שמלמדים בהם יוגה, יש גנים שמלמדים בהם איכות הסביבה. יש גנים כאלה, וגנים של האליטה. יש אומרים שזה חלק מהסטטוס, הילדים שלי הם בגן כזה וכזה. אבל לרוב, הגנים האלה שהם בידיים פרטיות אינם מגיעים – השר מכיר את המצב הזה, ואני יודע שהיתה ביקורת חריפה מאוד של המשרד בישיבות שונות של ועדת החינוך, שהמשרד נאלץ לסגור גנים כי אמר שאינם עומדים בסטנדרטים. אבל, איך אומרים? זה טיפה בים. הוא לא סוגר את כל הגנים האלה ומפנה. אני חושב שנשאלת השאלה, האם המשרד הולך עם יד קלה על ההפרטה, או הוא דבק במדיניות שהשר אמר כאן שוב ושוב מעל הדוכן? האם המדיניות הזאת, שהמשרד לא רוצה, לא מעוניין בהפרטה של החינוך, בוודאי של גני-הילדים, מיושמת? שאלת המתי, אני העליתי אותה. נאמר באופן כללי ש-80% מהילדים ייקלטו בשנה הבאה. קודם כול, מתי בשנה הבאה, לא כל כך ברור. מה לוח הזמנים של המוכנות – גם עדיין לא ברור. שוב, אני חושב ששר החינוך הוא – אף שיש לי ביקורת עליו מדי פעם, אני חושב שהוא שר חינוך טוב, אבל הוא לא קוסם. הוא בוודאי לא קוסם. הוא לא יכול לעשות הוקוס-פוקוס ולמחרת. זה לא אנושי לדרוש את זה. אבל אנחנו דורשים את המינימום; אנחנו דורשים גם את השקיפות, לדעת. האזרחים רוצים לדעת מה המצב. אני שואל, לפעמים הורים לילדים לא יודעים בדיוק מה הולך להיות עם הילדים שלהם, היכן לרשום אותם ומי בעלי הגנים. אני יודע שהמשרד עושה עבודה, אבל אני אומר שהעניין הזה יוצר בלגן, וחשוב להגיד שאנחנו לא נצליח השנה במקום פלוני או אלמוני; להגיד להם, לא רק את הדברים הטובים, גם להודיע לאזרחים ביושר, להגיד להם: חבר'ה, אנחנו השנה לא נוכל לעשות אצלכם, נעשה את זה בשנה הבאה, תתאזרו בסבלנות. מה לוח הזמנים, עד מתי, אני רוצה לשמוע מהשר. מתי, בשנה הבאה? בשנה אחריה 100% הילדים נקלטים? השאלה של המתי היא גם חשובה. שאלת "היכן" היא גם שאלה קריטית. אני ציטטתי מה שהיה בכתבה בטלוויזיה. במשרד החינוך ענו שהם מעריכים שהמספרים יהיו יותר גדולים, אבל גם המספרים של משרד החינוך הם כמחצית מהמתוכנן. משרד החינוך מדבר על 600–700 חדרים כאשר התוכנית לשנה הבאה היתה של 1,300 כיתות. אני רק רוצה, אדוני היושב-ראש, אני קראתי מספר. אני לא יודע אם השר יאשר אותו, יגיד שהוא לא נכון: שרק 2.5 מיליון שקלים, מתוך 938 מיליון שקלים שהוקצו לעניין הזה, נמשכו. היו"ר יעקב אדרי: לבנייה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לבנייה. רק 2.5 עד עכשיו. יכול להיות שאחר כך יבוא יותר כסף, אבל זה מה שנאמר, שוב הפעם, בכתבה. אני יודע שהליכי התכנון בארץ לא פשוטים. צריך את התכנון והיתר בנייה ומכרז וחתימת הסכם ואיוש וכו' וכו'. זה תהליך, אבל בכל זאת, בעניין הזה אני יודע שנעשה קיצור תהליכים וישבו ועדות מיוחדות. אני מצפה שבזמן הקצר שנותר ייעשה מאמץ גדול כדי שיימצאו מקומות מתאימים. אני יודע שנעשו הסבות. אני לא בטוח, וזאת באמת דאגתנו הגדולה, שכל אותן עבודות שהחלו בהן יסתיימו בזמן סביר והילדים יכולים להיכנס לבית הספר בצורה מסודרת עם פתיחת שנת הלימודים הבאה. אני מצפה, כבוד היושב-ראש, לתשובות מהשר. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה. ישיב שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שחבר הכנסת זחאלקה העלה נושא חשוב שאכן מטריד ומעסיק, מעניין, רבים מאוד מאזרחי ישראל. כמה שהוא יעלה יותר פעמים לדיון ציבורי, כמו הדיון הזה, תהיה יותר ודאות והציבור ידע מה קורה. קיימנו כבר גם שני דיונים בוועדת החינוך של הכנסת בנושא הזה, וזה רק לטובה. אני קודם כול רוצה להתייחס – מהי נקודת המוצא של כל המהלך הגדול הזה? הממשלה החליטה ב-8 בינואר לאמץ את פרק החינוך במסקנות ועדת-טרכטנברג, שבמרכזו הנושא הזה של חינוך חינם לגילאי שלוש וארבע. נקודת המוצא של הממשלה, כמו נקודת המוצא של ועדת-טרכטנברג – איך אמר חבר הכנסת זחאלקה? אני לא קוסם. אני מודה שאני לא קוסם אבל בכלל אין קוסמים בדברים האלה. נקודת המוצא היתה שהולכים למהלך תלת-שנתי. הולכים למהלך של שלוש שנים עד ליישום המלא. למרות זאת, אנחנו – אם הייתם שואלים אותי איפה נהיה לפני כמה חודשים, לא הייתי מאמין שנהיה בנקודה הזאת. זאת אומרת, אנחנו התקדמנו בצורה מאוד גדולה. בכל שלוש השנים – אבל אולי אני אתן עוד משהו מבחינת המסגרת כדי שזה יהיה ברור. בעצם יש לנו שלוש קטגוריות: יש לנו קטגוריה אחת של גנים, טרום-חובה וטרום-טרום-חובה, שבהם הלימודים היו מסובסדים בעיקר באזורי הפריפריה. אין לי כאן המספרים, אבל סדר-גודל של שליש מההורים לילדים בגילים הללו נהנו מהסבסוד הזה של כ-90% משכר הלימוד. שני-השלישים האחרים של הילדים – אנחנו מדברים על סדר-גודל של כ-300,000 ילדים בשתי שכבות הגיל הרלוונטיות – לא נהנו מהסבסוד. אבל זה מתחלק לשניים גם כן: גנים שהיו קיימים, גנים שתפקדו אבל הם לא היו מסובסדים וההורים שילמו; שילמו, אם אני לא טועה, 780 שקלים לחודש, כ-8,000 שקלים לשנה. בהקשר הזה, הפעולה של המדינה היא פשוטה יחסית. הגן קיים, הגננת קיימת, המסגרת קיימת, המבנה קיים, אתה צריך רק לשלם את שכר הלימוד. אתה מסבסד את שכר הלימוד במקום ההורים. אז אתה נותר עם עוד מסגרת בסדר-גודל של 30% מהילדים בשכבות הגיל הרלוונטיות, שאין להם מסגרת ואתה צריך לייצר להם מסגרת. האם אתה יכול לייצר את זה בכמה חודשים? התשובה היא לא, אבל אתה בהחלט יכול להתחיל את המהלך שהתחלנו אותו בעוצמה רבה, כאשר אתה צריך מענה, הן בהיבט של התשתיות הפיזיות והן בהיבט של הגננות, של כוח-אדם בהוראה. שאל חבר הכנסת זחאלקה, מה עם תוכן הלימודים? תוכן הלימודים זה לא דבר שצריך להמציא. יש במערכת החינוך כיתות טרום-חובה וטרום-טרום-חובה עם תוכניות לימודים. נכנס גם איפה שיש "אופק חדש" וכדומה. בעניין הזה קיימת דוקטרינה. כשמדובר על 1,300, המספר שנקב חבר הכנסת זחאלקה, יש לו איזה יסוד, ואני אסביר. התוכנית היתה במסגרת התלת-שנתית שדיברנו עליה, לבנות 2,500 כיתות גן בשלוש שנים. זה מספר אדיר, אנחנו מדברים רק על גילאי שלוש-ארבע, אנחנו לא מדברים על גילאי חובה. זה מבצע ענק של המדינה. זה גם מבצע ענק מבחינת בינוי. והעובדה שכבר עכשיו יצאו הרשאות – היושב-ראש, שהיה ראש רשות מקומית, יודע מה ההבדל כשאני אומר "יצאה הרשאה" – יצאה הרשאה, רשות יכולה להתחיל לבנות; לא הוגשה תוכנית – גם הרשות צריכה להעביר מסמכים מסוימים וכדומה, צריכה להיות משבצת קרקע. יש בשטח 1,300 הרשאות. האם מישהו מדמיין ש-1,300 הרשאות שניתנו, כאשר אני מזכיר – החלטת הממשלה היתה בינואר, ועדת הכספים אישרה את ההעברה התקציבית, אני לא זוכר אם זה היה בחצי השני של פברואר או במרס, ומאז העסק רץ. אנחנו מדברים בסך הכול על כחודשיים, אולי שלושה חודשים, של עבודה של המערכת, לראשונים שבראשונים שהיו. ודאי שאם אומרים שיש כרגע רק – אני לא יודע מה המספר שאמרת, כמה עשרות – זה משקף את המצב כרגע. עד תחילת שנת הלימודים בוודאי יהיו מאות כיתות גן מוכנות. בוודאי שזה רחוק ממספר ההרשאות שיצאו, כי הרשאות יוצאות כל יום, ולא כולן מיועדות לתת מענה לשנת היישום הראשונה. אנחנו כן מביאים בחשבון אפשרות שרשות מקומית שהתקדמה די מהר עם התהליך ולא תסיים ב-27 באוגוסט, כי שנת הלימודים השנה מתחילה, על-פי מבנה שנת הלימודים החדש, לפני 1 בספטמבר, ב-27 באוגוסט, אז יכול להיות שיהיה איחור קצר. אז אנחנו מביאים בחשבון עם הרשויות אפשרות של לתת מענה. זה לא יכול להיות בפער גדול מאוד של זמן, אבל אם, נגיד, כיתת גן תהיה מוכנה באיחור של שבועיים – זה הכול בדיאלוג עם הרשויות – אתה יכול לתת מענה, וודאי שעבור אותה משפחה זה משמעותי גם במקרה הזה. עכשיו אני רוצה להסביר: יש הבדלים מאוד גדולים בין הרשויות המקומיות במידת ההיערכות. יש רשויות עם יכולות יותר טובות, שבונות – יש רשויות שבונות עשרות גנים; עשרות גנים, זה פשוט מבצע אדיר, ולא היה להם בכלל לגילאי שלוש-ארבע, ויש רשויות שצריכות לתת מענה למספר מאוד מצומצם, והיכולות הן דיפרנציאליות, ולכן המענים הם ברמה של רשות מקומית. מה הרשות המקומית הודרכה לעשות בהחלטת הממשלה? ואני פה חוזר לשאלה, כי שאל חבר הכנסת זחאלקה כמה, אז אמרתי: אם לשני-שלישים אני יכול להגיד שיש מענה, כי המענה הוא או קיים או מותנה בסבסוד, אני מניח שבסך הכול אנחנו ניתן מענה בשנת הסבסוד הראשונה ל-80% מהילדים בשכבות הגיל הרלוונטיות. זה יהיה דיפרנציאלי, כמובן, בין הרשויות. מה יקרה בפער הזה, בדלתא הזאת, בין הביקוש להיצע? צריך להבין גם שמאחר שזה חינם יש יותר רישום ברשויות המקומיות, יש יותר ביקוש, יש מקומות שפשוט אתה רואה במספר הנרשמים שהביקושים קפצו. אז הרשויות הונחו, על-פי קריטריונים, לקבוע סדרי עדיפויות. הקריטריון הכי ידוע וקבוע, כי הוא משמש גם בהקשרים אחרים, וגם בעבר שימש, זה שנתון, איפה אתה נמצא בשנתון; ככל שהילד הוא יותר מבוגר בשנתון, הוא מקבל את הקדימות בתוך השנתון. ואז, אם יש לך מענה, נגיד, לרשות מקומית של 80%, 20% הילדים הצעירים לא מקבלים את המענה בשנת היישום הראשונה. קריטריון שני שהרשויות המקומיות, לשיטתנו, רשאיות להפעיל – מובן שכשהן מפעילות זה צריך להיות באופן שוויוני – קריטריון סוציו-אקונומי, ולהביא גם אותו בחשבון במענה. לכן, חבר הכנסת זחאלקה, המהלך הוא מהלך אדיר, בהיבט של הבינוי. הוא גם אדיר – ואני אגיד על זה תיכף כמה מלים – בהיבט של הכשרת גננות למשימה הזאת. חלק אדיר מאותן 1,329 הרשאות במגזר הערבי, נכון להיום – לפי הנתונים שנמסרו לי היום – 529 כיתות, זה 40% שתוקצבו, שזה מעבר, כמובן, הרבה מעבר, לחלק באוכלוסייה. אני חייב להגיד שאני חושב שביישובים הערביים היה מלכתחילה פער יותר גדול בין מספר הילדים שלא היתה להם מסגרת בגילים הללו. כשאנחנו מדברים על ההרשאות לרשויות אני אומר עוד משהו: בעבר המדינה – כי אנחנו דיברנו על סבסוד להורים, אבל יש פה גם תקצוב לרשויות – כי המדינה לא בנתה בכלל, או לא תקצבה בכלל, בנייה של גנים לגילאי שלוש-ארבע. זה דבר שנפל על הרשויות, ובגלל זה גם המענה היה יותר קטן. היום המדינה מתקצבת את זה, והיא מתקצבת את זה גם כן – פעם ראשונה – על-פי מפתח דיפרנציאלי. זאת אומרת, תל-אביב לא מקבלת כמו ערד. יש משתנים. משתנה של מרחק מהמרכז, משתנה שני – האשכול הסוציו-אקונומי של הרשות, וזה נותן סכומים משתנים – – היו"ר יעקב אדרי: השתתפות. שר החינוך גדעון סער: – – של השתתפות של המדינה, אבל ההשתתפות הבסיסית עלתה לעומת השנה שעברה – היא לא היתה קיימת בשלוש-ארבע, אבל גם לעומת בנייה של גן-חובה – עלתה, ויש דירוג מסוים, על-פי שני הפרמטרים שאמרתי. כמו שאמרתי, יהיו עוד כ-1,400 כיתות שיתוקצבו לאחר מכן. יש לי פילוח מחוזי של גנים במגזר הערבי. חבר הכנסת זחאלקה העלה שאלות נוספות – קודם כול, אנחנו הלכנו למהלך רחב של גיוס גננות והכשרתן. אני מדבר על סך הכול 4,364 מועמדות שנרשמו למסלול גננות, ולאחר מיון בפרמטרים מקצועיים נקלטו 2,668 מועמדות למשרת גננת. אני רוצה להגיד שהיו גם הבדלים בהיצע; לא היה לנו מחסור במגזר החרדי, כמעט לא היה לנו מחסור במגזר הערבי, היה לנו יותר מחסור במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי. מה המסלולים שבהם נקלטו המועמדות? מסלול של לומדות במסלול שנים ג' וד' במכללות להוראה, מסלול הרחבת הוראה, מסלול אקדמאיות להסבה – למשל הסבה של מורות שמלמדות בבית-הספר היסודי בכיתות הנמוכות – יותר קרובות לגילאי הגן, מסלול של גננות פרטיות, שמתוכו נקלטו 141 מועמדות, ומסלול של גננות מוסמכות, זאת אומרת גננות שהוכשרו אבל לא עסקו במשרה עד היום. גם כאן נקלטו 414 גננות. בסך הכול יותר מ-50% מהמועמדות נקלטו למסלול. זה גם מהלך לוגיסטי מאוד מאוד רחב, כדי לתת מענה, אבל אנחנו לא מתפשרים על הפרמטרים המקצועיים שנקבעו על-ידי הדרג המקצועי, כדי לעסוק בתחום הזה, שהוא בוודאי חשוב ורגיש מאוד. ידיים פרטיות – קודם כול, לא שינינו את המדיניות, ואנחנו לא מתכוונים לשנות את המדיניות: הסבסוד ניתן בעצם לגנים ציבוריים וגם לגן פרטי שהתאגד במסגרת ההחלטות שהתקבלו, ואם תרצה אני אעביר לך את החלטת הממשלה והכול. אם זה נשאר פרטי, כלומר לא מאוגד, זה יוצר בעיה להעברה תקציבית. היתה שאלה עד כמה אנחנו מוכנים לסבסד גנים שלא נכנסים למסגרת של תאגוד – בסופו של דבר לא ראינו את זה כנכון. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהתייחסתי לנקודות העיקריות. אני רוצה להגיד – בוודאי לא לכל הנקודות – מדובר במגה-פרויקט. האם מדינת ישראל תהיה ערוכה באופן טוטלי ב-27 באוגוסט? התשובה היא לא, אבל הנושא הזה רבע מאה מחכה, מאז חוקקה הכנסת את החוק, והוא לא התקדם. אני חייב להגיד שלא רק שיצאנו לדרך, אלא שאני רואה התקדמות אדירה בשטח. אגב, אני לא זוקף את זה רק לזכות משרדי, אני חושב שהרשויות המקומיות עושות עבודה אדירה, יש גם כלפיהן ציפיות של התושבים באופן טבעי, הן רוצות לתת את המענה הרחב ביותר. עוד הפעם, לא יכול להיות מענה של 100% בפערי זמנים של כשבעה חודשים מהחלטת הממשלה, עד לתחילת היישום, אבל המענה יהיה מענה כמו שאמרתי, של כ-80%. הוא יהיה מקצועי, הוא כרוך בתנופה גדולה מאוד של בינוי, של גנים ציבוריים במדינת ישראל. בסך הכול, אני חושב שבתום הקדנציה הזאת הממשלה תוכל להציג את המהלך הזה כאחד המהלכים החברתיים החשובים ביותר שנעשו, כאשר אנחנו יודעים מהמחקר שיש זיקה הדוקה בין השתתפות ילדים במסגרות של גנים בגילים הללו, גילאי שלוש-ארבע, לבין ההישגים הלימודיים בשלבים היותר מאוחרים של החינוך, בשלב הבית-ספרי. אני חושב שאנחנו לא מסיימים בזה את מכלול המהלכים שאנחנו צריכים לעשות בתחום של הגיל הרך, שהיום מדינות רבות בעולם מבינות שצריך להתמקד בו, ואני לא בכדי באתי לוועדת-טרכטנברג עם הרעיון הזה של גילאי שלוש-ארבע, להשלים אותו. אני השלמתי עוד לפני זה חינוך חינם בסוציו-אקונומי 3, באשכול 3, כי כשאני נכנסתי למשרד רק אשכולות 1 ו-2 היו מסובסדים, ברמה ארצית אני מדבר. אבל בהחלט אנחנו נעשה צעד מאוד גדול שמצד אחד מקל מאוד על המשפחות הצעירות במדינת ישראל, כי ילדים, גילאי שלוש-ארבע זה בדרך כלל למשפחות צעירות, והן לא המשפחות שכבר התבססו לגמרי בחיים, ומהצד השני, זה בהחלט תורם תרומה חשובה לצמצום הפערים בחברה. היו"ר יעקב אדרי: תודה רבה. זאב בילסקי (קדימה): במידה שהרשויות המקומיות לא התארגנו עם שטח מוכן ובנייה בזמן קצר מאוד, המשרד מעודד אותן לשכור מבנים ולשלם להן עבור השכירות? שר החינוך גדעון סער: יש בהחלט אפשרות, לא הכול זה בינוי. יש אפשרות, למשל, להסב מבנים לגן. אז קודם כול, כמו שאתה יודע, גם כראש רשות לשעבר, לא כל מבנה יכול להיות גן. צריכה להיות חצר, יש תנאים מסוימים, במידה שזה עומד בתנאים. יש גם מבנים שהוקצו לגנים בעבר ובפועל לא שימשו כגנים. זאת אומרת, יש גם מקומות שאנחנו לא משקיעים את מלוא הסכום אלא משפצים מבנה קיים ועושים שינויים כאלה ואחרים. אלה בהחלט אפשרויות שפתוחות בפני הרשויות המקומיות, וכמידת התושייה של כל רשות מקומית יש זיקה למענה. אנחנו הנחינו להיות גמישים, הנחינו גם להיות גמישים בנושא של תאגוד גנים ומתן רשיונות למי שרוצה, כי יש גם ביורוקרטיה במשרד החינוך כמו שאתה יודע. הנחינו גם להיות גמישים במתן מענים שהם לא כולם מענים של בינוי מא' עד ת'. היו"ר יעקב אדרי: תודה לשר החינוך על תשובתו המפורטת. נמצאים אתנו כאן תלמידי בית הספר החקלאי מפרדס-חנה, ברכות. הנה, שר החינוך פה. שר החינוך גדעון סער: זה בית-ספר שהיו בו קשיים מסוימים. אני לא יודע איך זה נפתר, נקווה שזה מאחורינו. היו"ר יעקב אדרי: כן, היו בעיות, נכון. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בית-הספר לא נסגר. שר החינוך גדעון סער: זה שהוא לא נסגר אני יודע. אני לא יודע מה עם הבעיות. זה שהוא לא נסגר, עדיין לא בהכרח אומר שכל הדברים מאחורינו. אבל אני מברך את התלמידות והתלמידים ומאחל להם הצלחה בלימודים וגם הנאה מהסיור שלהם כאן בכנסת. היו"ר יעקב אדרי: תודה לשר החינוך. רבותי, בזה סיימנו. שר החינוך גדעון סער: לא החלטת, אדוני היושב-ראש, מה קורה עם ההצעה לסדר-היום. היו"ר יעקב אדרי: אתה מסתפק בתשובתו של שר החינוך? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – שר החינוך גדעון סער: אין לי התנגדות שוועדת החינוך תדון, כי ממילא ועדת החינוך עוקבת בהתמדה אחרי יישום המהלך של הממשלה. היו"ר יעקב אדרי: ניגש להצבעה. ניתן לשר להגיע למקומו ונצביע על מנת להעביר את זה לוועדת החינוך. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יעקב אדרי: ההצעה תעבור לוועדת החינוך. רבותי, ארבעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הנושא יעבור לוועדת החינוך. רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ד בסיוון התשע"ב, 4 ביוני 2012, בשעה 16:00. רבותי, הישיבה נעולה.