קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מצבם החמור של נכי צה״ל מול אגף השיקום היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אפשר להכניס את שני החברים – חבר הכנסת יעקב אדרי וחבר הכנסת עפו אגבאריה. חבר הכנסת משה מוץ מטלון, הצעה לסדר-היום בנושא: מצבם החמור של נכי צה״ל מול אגף השיקום, מס' 8178. בבקשה. משה מטלון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אדוני נכבדי השר בגין, שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, נכבדי כולכם, גברתי היושבת-ראש, ברוכה הבאה. אני רוצה, אדוני, גברתי היושבת-ראש, חברי, להעלות פה נושא לסדר-היום. אני מבין שהשר בגין, שמכיר את אגף השיקום, הוא זה שישיב לי. אני רוצה לדבר על התמודדותם היומיומית הכמעט בלתי-אפשרית של נכי צה"ל מול אגף השיקום, משרד הביטחון – התמודדות באמת שאינה ראויה למי שבאמת תרם. הפגיעה בזכויות נכי צה"ל וההתנהלות השערורייתית של אגף השיקום וראש אגף השיקום הנוכחי מול הנכים כבר עברו את כל גבולות הטעם הטוב. אותם נכים, שסיכנו את חייהם למען מדינת ישראל, צריכים להתמודד במלחמה יומיומית מול אגף השיקום כדי לקבל טיפולים רפואיים שלהם הם נזקקים, וזאת למרות העובדה כי ביוני 2011 נחתם הסכם שהגדירו אותו "הסכם היסטורי" בין ארגון נכי צה"ל לאגף השיקום – אותו אגף אשר אינו מהסס כלל ועיקר להפר את אותו הסכם בצורה בוטה. אני, גברתי היושבת בראש, מחזיק מכתב של יושב-ראש ארגון נכי צה"ל למנכ"ל משרד הביטחון, שמדבר על הפרת אותו הסכם היסטורי; אני גם אביא פה ציטטות מאותו מכתב. כשאני מדבר, גברתי היושבת בראש ואדוני השר, על צרכים בסיסיים, אני מדבר על טיפולים יומיומיים, אני מדבר על ציוד רפואי, אני מדבר על טיפולים אישיים הכרוכים לעתים בהזמנות של מוצרים אינטימיים, הראויים כל כך לשיחה אינטימית, דיסקרטית, מבלי מהיחשף לחוסר הנעימות ושאלות מביכות של פקידה שאינה מצויה בפרטים, ושאלות חטטניות כאלה ואחרות, הפוגעות ברגשותיהם של אותם נכים. חמור, ויתירה מכך, כשמדובר בנכים קשים מאוד, הזקוקים לטיפולים רפואיים יומיומיים, שאם לא יקבלו אותם בזמן, מצבם הרפואי רק ילך ויחמיר ואיכות חייהם תיפגע. תשובת אגף השיקום – ואני מודה ומתוודה שזו תשובה שניתנה, אדוני השר, גם לי – כי נגמר התקציב לטיפולים, והסבר של פקיד או רופא, לא חשוב, של מכסות ואומדנים של טיפולים; המושג "מכסות ואומדנים של טיפולים רפואיים" זה מושג חדש מבית היוצר של ראש אגף השיקום מר צין. כיום, ופה אני מצטט – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: כדי שאבין, בתור מי שהיה יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, אם נכה זקוק לטיפול רפואי דחוף, חשוב, לא משנה מה, או שגרתי, אם הוא עבר את המכסה הוא לא יקבל אותו ומצבו יוחמר גם אם יש ידיעה על כך, מפני שנגמר התקציב? משה מטלון (ישראל ביתנו): גברתי, יש שיטה שאני לא הצלחתי להבין אותה עד היום של אומדן ומכסות. בהגינות רבה, אני משער שמשרד הביטחון לטיפולים דחופים לא מעכב טיפולים. אני מדבר על טיפולים שוטפים, מה שנקרא טיפולים ששומרים עליך, טיפולי תחזוקה או maintenance. פה יש איזה – אני לא מכיר את המושג, זה מושג ששמעתי רק לאחרונה. אני משער שבתשובת השר בגין תהיה תשובה בעניין הזה, ואם לא, בוודאי אפשר יהיה לברר את זה במסגרת ועדת העבודה והרווחה. אלה שיטות חדשות שלא הכרנו, ובוודאי גם לא בתקופתי. אני מבין מאותו מכתב שכותב יושב-ראש הארגון למנכ"ל משרד הביטחון, כי הארגון נמצא במשבר אמון אל מול משרד הביטחון, שלא היה כדוגמתו מאז ומעולם, משבר שהארגון לא חווה גם בתקופות האפלות והקשות ביותר הזכורות לנו ולקודמינו מאז הקמתו; זה ציטוט. זה מכתב חדש מהחודש שעבר, מהחודש הנוכחי. כאשר אני מדבר על המשבר הנוכחי, לא אגזים ואומר – כתוב – כי תקופה זו קשה אף מהתקופה טרום ההסכם של יוני 2011, שבה נאלצו הנכים לצאת לרחובות ולמחות על ההתעמרות בהם. אני ממשיך לצטט מאותו מכתב: "לצערי הרב, נכון להיום, אגף השיקום אינו מהווה גורם משקם ומטפל בנכי צה"ל, אלא אגף אשר משאביו מופנים רק בכדי לחסוך בכספים אשר מגיעים לנכים, ויעדם האלטרנטיבי אינו ברור. הליך קלוקל זה נעשה תוך כדי רמיסת כבודם וזכויותיהם של נכי צה"ל", כותב היושב-ראש, "במחיר כבד ובלתי נסבל של החמרת מצבם הרפואי ופגיעה בוטה באיכות חייהם. על נכי צה"ל נגזרות גזירות חדשות מדי יום", הוא כותב, "עובדה הפוגעת בבריאותם, בשיקומם ובמיוחד בכבודם, והכול לצד הטלת רפש בארגון נכי צה"ל ונציגיו". זה אותו ארגון שהוטעה על-ידי משרד הביטחון, כשרק לפני כחודשיים ימים, בטקס ב"בנייני האומה", עמדו ראשי הארגון ורק שיבחו את אגף השיקום ומשרד הביטחון ושר הביטחון. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אז מה קרה בחודשיים האלה? משה מטלון (ישראל ביתנו): עד כדי כך שהטעו כנראה את ראשי הארגון. כנראה הונו את ראשי הארגון, גרמו להם לבוא ולשבח ולהלל את אגף השיקום ומשרד הביטחון, גרמו להם לצאת בתשדירי שירות ברדיו שאמרו "הוחזר כבודם של נכי צה"ל", ותראו מה קרה, איזו הפרה בוטה של הסכם. לא אני, לא על דעתי, ישנם נכי צה"ל שהיום יושבים מול משרדי אגף השיקום ומפגינים, הנכים היותר קשים בקרב נכי צה"ל. לצערי, מעיני ראש אגף השיקום הנוכחי, ומעיני גורמים אחרים מבין נושאי המשרה באגף, נשכחה מטרת קיומו הבלעדית של אגף השיקום והיא לטפל ולשקם את אלו שנפצעו או נפגעו במהלך שירותם הצבאי בהגנה על קיומנו כאן כעם עצמאי במדינתו. אני אספר לכם שהרופא הראשי של משרד הביטחון הוא נכה צה"ל ממלחמת של"ג שנקטעה רגלו, וביקש תותבת מהמשוכללות. סירב אגף השיקום וראש אגף השיקום לתת לרופא הראשי של משרד הביטחון את התותבת הזאת, פנה לקבל סעד משפטי בבית-המשפט המחוזי וזכה לקבל את התותבת באמצעות בית-המשפט. ומי? הרופא הראשי של אגף השיקום במשרד הביטחון מתנהל מול מעסיקו בבית-המשפט וזוכה במשפט, כי בית-המשפט מצא שאכן הוא זכאי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: השאלה היא כמה אחרים, חלשים יותר, מוותרים באמצע התהליך והם לא מגיעים בכלל למצות את זכותם. משה מטלון (ישראל ביתנו): נגיע לחלשים. יש נכים קשים שממתינים חודשים לוועדות ליווי, וכאשר הם מגיעים לוועדות הליווי עקב החרפה במצבם הוועדה ללא כחל ושרק מורידה להם שעות ליווי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – – משה מטלון (ישראל ביתנו): סליחה, גברתי היושבת בראש, חברתי. ישנן נכות חד-הוריות שעובדות והורידו להן החזר עבור צהרונים, ככה באופן חד-משמעי. נכה קטוע שתי רגליים מחכה מעל שבעה חודשים לוועדה. נכים נאלצים להוציא עשרות אלפי שקלים בהחלפת רכב רפואי. אני אתן עוד דוגמאות, ויש פה דוגמאות שונות. אני רק לא מבין מדוע אדם בן 82 רתוק לכיסא גלגלים שביקש מנוע עזר מחכה למעלה משנה, וגורמים לאיש הזה סבל בלתי נסבל, סבל שאנחנו לא יכולים לשאת כחברה ולהסתכל לו בעיניים. מעל שנתיים חסר רופא מרחבי, ומעל שנה – רופאה מרחבית, ויש רק רופא מרחבי אחד במקום השלושה. כל המערך הרפואי של אגף השיקום קרס ואין פוצה פה. יש עוד הרבה דברים הזויים באגף השיקום. אפשר לומר שדם רע זורם במסדרונות אגף השיקום. אדוני השר, חיילי השייטת שנפגעו על ה"מרמרה" עברו ועוברים ייסורי גיהינום עד להכרתם והעמדתם לוועדות רפואיות. אלה הגיבורים שפה שיבחנו אותם, מעל במת הכנסת, מטורטרים, ייסורי גיהינום. דיברו אתי אישית הורים של החיילים האלה. אני עומד כאן או יושב כאן היום, גברתי, חברי חברי הכנסת, נכבדי השר, לא רק בכובע של חבר כנסת אלא גם בכובע של נכה צה"ל שחווה, לצערו, את אותה מקצת משאת הייסורים שחווה נכה צה"ל. אבל אני חבר כנסת, ולי, בסופו של דבר, נותנים, כי יודעים שיש לי במה. ומה עושה אותו נכה מבית-שאן שטיפלתי בו לאחרונה? ומה עושה אותו נכה שאין לו הפה ואין לו היכולת, מוותר? מוותר? מי שעומד היום בראש אגף השיקום, אדוני, הוא קצין משוחרר שאין לו שמץ של מושג בנושא השיקום. לכאורה לתפקידים אלה נבחרים על-ידי מכרזים, אך למעשה לתפקיד הזה מתמנים חדשות לבקרים בשיטה פסולה של "חבר מביא חבר" או כסידור עבודה. ראה גם את שני ראשי האגפים הקודמים. הנהלים הפסולים שהכניס האגף הזה, והשתקפו ולו במעט בדוגמאות שהובאו על-ידי היום, צריכים וחייבים להתבטל לאלתר. אני אבקש מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדון מחדש במטרותיו ובייעודו של אגף השיקום, שלאורך השנים השירות שהוא אמור להעניק לנכים רק מידרדר והולך. בעבר הלא-רחוק, לפני חודשים מספר, קיבל ממני ראש אגף השיקום מכתב על אופי ההתנהלות הכושלת שלו שבאה לפגוע בנכים; לא בא לסייע בשיקום אמיתי בנכים. אולם, לצערי, האגף הזה ממשיך בשלו, ואני ננזפתי במכתב מלשכת השר כיצד אני, כנבחר ציבור, מעז לפגוע באיש ציבור שעושה ככל אשר לאל ידו לטובת חברי, חברים בארגון נכי צה"ל. נשמעו ביטויים שונים: "תור הזהב של הנכים". אני אומר לכם, חברי הנכבדים, לגבי התור, אני מסכים; לגבי הזהב, אנחנו רחוקים כמרחק מזרח ממערב. גברתי היושבת בראש, נכבדי השר – נכבדי השר, נכבדי השר בגין – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת. סליחה. משה מטלון (ישראל ביתנו): נכבדי השר בגין, אני פונה אליך. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אדוני השר, פונה אליך המציע ורוצה להסב את תשומת לבך, אבל אני רואה שיש מי שגוזל קצת. זה יכול לחכות קצת. השר זאב בנימין בגין: סליחה. אני בין שני חברים טובים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני יודעת. משה מטלון (ישראל ביתנו): בהחלט. חשוב לי שתשמע לפחות את הסיפא של הנאום. דיברו פה על תור זהב – יש תור, אבל אין זהב, אמרתי. כמרחק מזרח ממערב מהזהב שעליו דיברו. אבל אני רוצה להדגיש ביושר, גברתי היושבת בראש, וחשוב שעם ישראל ידע: באגף השיקום מצויים עובדים מצוינים, עובדים שמשקיעים את מיטב חלדם ומרצם לטובת נכי צה"ל. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: נכון. משה מטלון (ישראל ביתנו): אך רוח המפקד, האווירה, הדם הרע – הגזירות וההנחיות נופלות עליהם כרעם ביום בהיר מלמעלה, והם נאלצים לפעול על-פי רוח רעה זו. אנחנו נגן על אותם עובדים טובים. נסייע להם בוועדה פה, כדי שהם יקבלו את מיטב הכלים לטפל במי שהכי ראויים, ויותר ראויים, לקבל טיפול מיטבי, והם חברי, אחי, נכי צה"ל. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת משה מוץ מטלון. אברהם מיכאלי (ש"ס): יישר כוח. יישר כוח. אנחנו אתך – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: ורואים שאתה גם בקי בחומר, וגם נשארת נאמן לתפקידך הקודם כמגן נכי צה"ל – יושב-ראש ארגון נכי צה"ל לשעבר. וכמה טוב להם שיש להם גם מי שיאמר את הדברים וישמש להם פֶה פה בכנסת. אברהם מיכאלי (ש"ס): לא מחליף את הנוכחי. משה מטלון (ישראל ביתנו): אני מודה לך, גברתי. אברהם מיכאלי (ש"ס): את הנוכחי הוא לא מחליף. שיישאר – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: הוא יכול לשמש עזר גדול, והייתי שמחה מאוד אם היה שיתוף פעולה אמיתי – – קריאה: הוא – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): הוא רוצה לחזור – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – בין כל הגורמים כדי לטפל בנושא הזה, שהוא לב לבה של החברה הישראלית.