קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מפעל "קיקה" כדוגמה לשבריריות של עסקים בישראל והסכנה למאות עובדים היו"ר אורלי לוי אבקסיס: הנושא הבא בסדר-היום הוא הצעות לסדר-היום בעניין: מפעל "קיקה" כדוגמה לשבריריות של עסקים בישראל והסכנה למאות עובדים, מס' 8083, 8102, 8103 ו-8104. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יצחק וקנין, שהוא גם סגן יושב-ראש הכנסת, ואני מזמינה אותו. בבקשה. יצחק וקנין (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, השבוע ראינו את הטרגדיה של עובדי "קיקה", שחלקם הגדול כמה חודשים לא מקבלים משכורת, והפרנסה שלהם, לפחות בתקופה הקרובה, מוטלת בספק. לצערי הרב, המצב כפי שהוא נראה בחודשים האחרונים, מה שקורה באירופה, המצב הכלכלי הקשה, משפיע גם על מדינת ישראל, אין ספק בכלל. במשבר בסוף 2008 ועם הקמתה של הממשלה הנוכחית הגיעו לוועדת הכספים מאות מפעלים; חלקם במצב קשה, חלקם במצב של קריסה מוחלטת, חלקם – אם היו נותנים להם אשראי או סיוע קטן, אני מאמין שזה יכול היה להחזיק אותם. אני זוכר את הדיונים בוועדת הכספים, כאשר היתה הצעה של ההסתדרות, וגם הממשלה נרתמה בסופו של יום, להקים קרן סיוע למפעלים שנמצאים במצב קשה, ואני אומר שצריך להקדים את התרופה למכה. על-פי מה שקורה היום באירופה, רבותי, המצב ילך ויחמיר. בחלק מהמדינות יש אפילו כאוס, הייתי אומר. נראה מה שקורה ביוון, אפילו להקים ממשלה זה בלתי אפשרי – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: נכון. יצחק וקנין (ש"ס): – – בספרד המצב קשה – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – – יצחק וקנין (ש"ס): – – הבנק האירופי לא מסוגל לתת פתרון, הוא נמצא במצב שהוא גם לא יכול לגבות את החובות. חלק מהמדינות הגיעו למצב שהוא קשה מאוד. ואני חושב מדינת ישראל חייבת לפעול לפני שהמשבר הזה יחלחל אלינו. התסמונת של "קיקה" היא רק נקודה אחת בתוך השרשרת שיכולה להביא עשרות מפעלים, במיוחד כשבמדינת ישראל מרבית המפעלים שהם בסכנה הם מפעלים שמייצאים – היצוא שלהם למדינות העולם הוא לפחות 80%. ואם המצב הכלכלי באירופה ימשיך להיות כך, אני אומר לכם שעשרות מפעלים יהיו במצב קשה בתקופה הקרובה, שלא תהיה ברירה. ולכן, אני אומר לממשלה: חייבים לחשוב על איזה פתרון. גם בזמנו זה הגיע לוועדת הכספים, והיו דיונים, עשרות דיונים, הייתי אומר – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: מה עם הקרן להצלת מפעלים – לקחו מכולנו בעצם כסף. יצחק וקנין (ש"ס): זו הקרן, על זה אני מדבר. חייבת להיות קרן להצלת המפעלים היום. אין אפשרות להשאיר את הדבר הזה בצורה של – אין פתרון – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת וקנין, אבל הקימו קרן כזו, לקחו – אני חושבת מכל אחד ואחד מהעובדים במדינת ישראל את חלקו – – – יצחק וקנין (ש"ס): ההסתדרות נרתמה – דובר על מיליארד שקלים, על קרן של מיליארד שקלים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: איפה הם? יצחק וקנין (ש"ס): לא, לא, אבל אני חושב שבזמנה המדינה לא כל כך ששה להיכנס ל"מצ'ינג". אנחנו עשינו איזה פעולה בוועדת הכספים, ובסופו של דבר באה הממשלה ואמרה: אנחנו נבחן כל דבר לגופו של עניין. ואתן את הדוגמה: "פרי הגליל" – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: נכון. יצחק וקנין (ש"ס): – – עד היום אנחנו מתברברים ומתברברים – איך אנחנו נותנים פתרון, סיוע קטן – והיתה הבטחת ממשלה, היתה הבטחה שלטונית לסייע להם. לכן, רבותי, אני אומר: הדבר המרכזי שהמדינה צריכה לעשות היום זה להקים את הקרן הזאת, כדי שלא יהיה לנו מצב של כאוס, של סגירת מפעלים ועשרות ומאות עובדים ייפלטו מהמערכת. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת יצחק וקנין. אני מזמינה את סגן היושב-ראש הבא; אני רואה שהיום כל ההצעות לסדר-היום, זו רשימה של סגני היושב-ראש. אז בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב, זכות הדיבור שלך. כשתסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): גם יצחק יכול להחליף אותך. גברתי היושבת בראש, תודה רבה, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אין ספק, אני בטוח שכל אחד שקרא את הידיעה שהחנות "קיקה", שהעסיקה מאות עובדים, והשקיעו בה עשרות אם לא מאות מיליונים, פשטה את הרגל והפסיקה לפעול – אני חושב שכל אחד היה לו צר, מכמה היבטים. ראשית, חביב ממונם של ישראל – שאנשים משקיעים בארץ, משקיעים מאות מיליונים, ומוצאים את עצמם יום אחד כשכל מפעלם נופל; כל זמן שאנחנו גם לא יודעים – אנחנו בטוחים שזה לא נעשה מתוך הונאת הציבור, ולא נעשה שלא ביושר, אלא שהנסיבות הכריחו אותם להגיע למצב כזה, אין ספק שצר לנו על כך שממונם של משקיעים, ובעלי-בתים – של בעלים, באמת הלך לאובדן, הלך לאיבוד והפסידו את כספם. אבל בוודאי ממונם של העובדים – עובדים שיש חשש גדול שהם לא יקבלו את המשכורת. כשאנחנו ביקשנו את ההצעה לסדר-היום לא היינו בטוחים שיקבלו; אני שמעתי הבוקר שהם כן מקבלים על החודש – אנשים שעזבו מקומות עבודה, או שהיו בטוחים שיש להם עכשיו מקום עבודה קבוע, והם מוצאים את עצמם בן-לילה כשמקור פרנסתם הופסק, ואין ספק שמאות עובדים שהיום יוצאים לרחוב בלי פרנסה – אנחנו יודעים את הקשיים, ובאמת, הדבר הזה מכאיב ומצער מאוד. וגם ממונם של לקוחות; אסור לנו לשכוח שאנשים הזמינו סחורה ושילמו, והיום לא יכולים לקבל את תמורתה, ושוב – הביטחון הצרכני, שיש לנו, לצרכנים בארץ, נפגם. היום אנשים יותר ויותר לא יודעים אם עסקה שהם אמורים לעשות, או שעושים – האם הם באמת יקבלו את התמורה, מכמה היבטים, ודאי מההיבט הזה שבסופו של דבר הלקוח הוא האחרון ברשימה; לפני זה – הבנקים, להם יש עדיפות. יש גם עדיפות לספקים, והלקוח, שלפעמים זה כל כספו, שהוא השקיע והוא לקח הלוואות, ועד שהגיע למצב הזה, הוא האחרון ברשימה, והוא מאבד את כספו. הוא גם לא יכול לבטל את העסקה שהוא עשה – החנויות ודאי דואגות מראש שהתשלום יהיה לטובתן ולא לטובת הלקוח. זה נכון. אבל אני חושב שיש כאן מאפיין אחר. לא המצב הכלכלי כאן אפיין בסגירת החנות "קיקה". כאן, פעם ראשונה שהמחאה החברתית באה לידי ביטוי. החנות הזאת נסגרה בגלל המחאה החברתית. מה שהתברר – לא שהחנות הזאת לא הצליחה כי המיקום שלה לא היה מתאים – מקום נידח, מקום שהציבור לא ידע – לא כי לא היתה מודעות לחנות הזאת; אלפים צבאו, כולם ידעו שחנות כזאת נפתחה. היו קליינטים, הגיעו לחנות, אבל הם לא קנו בחנות, כי זה היה יקר, כי הם חשבו שזה לא צריך לאפיין, רמת המחירים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חשבו שזה דומה ל "איקאה". אורי מקלב (יהדות התורה): יכול להיות שציפו למחירים אחרים. אנשים לא קונים היום במקומות שמתברר שהרווחים שלהם זה מאות אחוזים, והם לא טרף קל. והחנות הזאת – זה מה שמבשר את הדבר הזה, זו המחאה החברתית, שאנשים לא מוכנים בכל מחיר. לאחר מכן, גם כשהחנות התעשתה, וניסתה לשפר את המצב ולהגיע למבצעים, הציבור כבר לא קנה את זה. זה המסר, היום, שאנחנו צריכים למסור לכולם: לא יכול להיות שאנשים – עם כל הכבוד שרוצים להרוויח, ואנחנו מכבדים אנשים שרוצים להרוויח, ומסחר זה מסחר, אבל צריך לדעת שגם במסחר צריכים להיות כללים הגונים; לא יעלה על הדעת שאנשים יחשבו שהם יכולים לעשות היום כסף קל. מה שמאפיין – זה הסנונית הראשונה לא כי זה מאפיין את המצב הכלכלי הקשה שלנו. זה מאפיין לכך שאנשים שרוצים לעשות הון שלא ביושר – הציבור היום אומר את דבריו. הציבור נכנס, יוצא, ולא קונה. זה המסר שצריך להיות. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי מקלב. ברגע שזה יתאפשר, אני אשמח אם תחליף אותי כדי שגם אני אומר את דברי באותו נושא, כי אני אחת המציעות בנושא מפעל "קיקה" כדוגמה לשבריריות של העסקים בישראל והסכנה למאות עובדים. היו"ר אורי מקלב: בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מזמין אותך לבוא לשאת את דברייך בהצעה חשובה זו לסדר-היום. כולנו בקואליציה – בבקשה – מצליחים להתגבר על כל הדברים. מזכירת הכנסת מרוצה מהמצב. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, השר דניאל הרשקוביץ, שהגה את רעיון הקיזוז החיובי, שאל אם זו נגזרת, כך אני מבינה, של אותו רעיון. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אנחנו חייבים לך. אז באמת, אדוני היושב-ראש, הנושא הזה, של מפעל "קיקה", הקפיץ, באמת, גם את הרעיון של – איך אנחנו מבטיחים, בעצם, זכויות עובדים, אבל גם הדגיש ביתר שאת, אני חושבת, את השבריריות של אותן זכויות, שאמורות להיות מוגנות לאורך כל הדרך, וגם כאשר מגיע היום השחור שאליו אף אחד לא רוצה להסתכל – אבל בדרך כלל הימים האלה נופלים עלינו כרעם ביום בהיר. הנושא שהייתי רוצה להתמקד בו עכשיו הוא דווקא הנושא של מה שקורה עם אותם עובדים כשהם לא מאורגנים, וכאשר הם לא מאוגדים תחת באמת איזה ועד רציני, או ייצוג עובדים שיכול להילחם את המלחמה שלהם, ולמה זה חשוב. במקרה של העובדים של "קיקה", הסתבר שהעובדים שם לא היו מאורגנים. לא היה מי שיגן עליהם וייצג אותם, מה שיכול היה להביא לכך שהזכויות שלהם היו נרמסות, שהמשכורות שלהם לא היו משולמות, וזה בגלל מבנה שכזה, של זכויות ראשונים לגבי חובות. כאשר העובדים אינם מאוגדים, מה שקורה הוא שמי שנכנס ראשון בפועל, דה-פקטו, לגבות את מה שנשאר מאותם נכסים של מי שפושט את הרגל או של מי שנאלץ לסגור – ובדרך כלל זה הרבה פחות מהחובות שפזורים, כי אחרת הם לא היו סוגרים – זה בדרך כלל הקבוצות החזקות: הבנקים, שלוקחים להם, ככה, ערבויות, אולי אפילו ספקים כאלו ואחרים, ובסוף – איך שאמרת קודם, גם הקונים, אבל גם העובדים, והם בדרך כלל נמצאים בסוף. כשיש להם באמת ארגון יציג וכדומה, אז יש להם זכות ראשונים הרבה לפני כל השאר. אבל מה שקורה כאשר עובד לא מוגן – הוא צריך להילחם על זכותו האינדיבידואלית, באופן נפרד, לדאוג לזכויות שלו – כל אחד ואחד מהם. עכשיו, תחשבו מה זה אומר; ואם אנחנו חושבים, באמת, על עובדים חלשים, כאלה שלא מרוויחים את 30,000 ו-40,000 השקל בחודש, אלא עובדים פשוטים. הם צריכים לשכור עורך-דין, ללכת לבתי-משפט ולטעון את טענתם, ולעשות – אפילו מול הביטוח הלאומי, אתה ידעת את זה? אפילו את הזכויות שלהם מול הביטוח הלאומי הם צריכים לדרוש באופן אינדיבידואלי, ובדרך כלל כדאי להם לעשות את זה עם עורך-דין. תחשוב כמה עולה ייצוג כזה, של עורך-דין שאמור לדאוג לזכויות הבסיסיות האלה. לכן במדינה כל כך חשוב שיהיה מי שיעשה את זה, מי שיגן על זכויותיהם של עובדים. ואני אומרת שבאיזה אופן יכול להיות מאוד שאם לא היינו בלב לבה של מערכת בחירות להסתדרות, כנראה ההסתדרות לא היתה נכנסת לנעליים האלה, במיוחד אם מפעל "קיקה" לא היה בכותרות כמו שהוא היום, ואותם עובדים לא היו מיוצגים בבית-הדין לעבודה על-ידי ארגון גדול שיש לו עורכי-דין שמכירים את המאטריה, שיודעים מה לעשות, שיודעים מה הזכויות שצריך לדרוש, ואז כל עובדי "קיקה" היו צריכים לדאוג, כל אחד עצמו, ובדרך כלל, כמו שקורה בדרך כלל, אותם אנשים מוותרים על זכותם לתבוע את המגיע להם כי אין להם כסף לעורך-דין. היה מקרה אחד שהוא תקדים, ובזה אני מסיימת, של עובד היי-טק שהחברה שלו פשטה את הרגל, אך מאחר שהוא היה בעל הכנסה מאוד גבוהה, בסביבות 40,000 שקל בחודש, הוא הסכים לרכוש את שירותיו של עורך-דין ונלחם נגד עורכי-דין מאוד מאוד גדולים אחרים, והצליח לממש את זכותו למה שמגיע לו. אני שואלת מה היה קורה ביום שאין מערכת בחירות בהסתדרות – מה קורה עם אותם אנשים? אני אגיד לך מה קורה אתם: הם מוותרים על הזכויות שלהם כי אין מי שייצג אותם, בטח לא מול הבנקים, שיבקשו להיות הראשונים בתור לגבות את הכסף. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. השר דניאל הרשקוביץ ישיב למציעים. בבקשה, השר. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מביא את תשובתו של שר התמ"ת ככתבה וכלשונה: "קיקה" הינה השקעה זרה בישראל. מדובר, מעבר לחשיבות של הבאת הון זר ארצה והבעת אמון בשוק הישראלי, גם במהלך שנבנה על הגברת התחרות בשוק לטובת הצרכן הישראלי. כל זה מלווה בסיכון לא קטן מצד המשקיע, סיכון המלווה כל בעל עסק ויזם והינו חלק אינטגרלי של פעילות עסקית כלשהי. החובה עלינו כממשלה, ועל שר התמ"ת במיוחד, הינה יצירת האיזון בין סביבה עסקית הולמת המאפשרת משיכת השקעות, הגברת תחרות, ייזום וביצוע לבין התנהלות עסקית חוקית והולמת בעיקר בהיבט של שמירה על זכויות עובדים. משרד התמ"ת פועל ויפעל לוודא שמאות העובדים ב"קיקה" ייפגעו כמה שפחות מסגירת החברה. עובדי שירות התעסוקה היו הראשונים להגיע לחנות בשבוע שעבר, והחל טיפול ראשוני בעובדים, שכלל הסברת זכויותיהם וכיצד יש לפנות לטיפול בלשכות התעסוקה הרלוונטיות להם. אותן לשכות כבר עודכנו. משרד התמ"ת ושירות התעסוקה יפעלו יחדיו לשלב את העובדים בשוק העבודה תוך מתן מידע והפניה למשרות פנויות ומתן תמיכה נוספת בהכשרות וקורסים לאותם עובדים במידה שאלו יידרשו כדי להבטיח קליטתם בשוק העבודה. מאמצים אלו לפריסת רשת ביטחון תעסוקתית למפוטרי "קיקה" הינם מבחינתי בעלי חשיבות גבוהה, וכל הגופים הרלוונטיים במשרד התמ"ת הונחו ויפעלו בהתאם. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, השר דניאל הרשקוביץ, בשם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון. יש לנו בקשות לעמדה נוספת. חבר הכנסת דב חנין, הבעת עמדה, בבקשה. דב חנין (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, תודה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הדבר המטריד ביותר בפרשה של "קיקה", זה מה שקרה לעובדים, וזה לא מקרה ראשון – זו שיטה. כאשר העסק מרוויח, הבעלים מרוויח, החברה מרוויחה; העובדים לא מרוויחים כשהעסק מרוויח. כשהעסק מפסיד, העובדים תמיד מפסידים. זו המשוואה הלא-צודקת, הלא-הגיונית והלא-אפשרית שמאפיינת את השיטה שלנו. אנחנו מדברים על "קיקה", אבל אני שומע שזה רק עסק ראשון מסוגו שנסגר בימים האלה, כי השני כבר נמצא בדרך – רשת "חמישה נגרים". היו"ר אורלי לוי אבקסיס: רשת "חמישה נגרים", נכון. דב חנין (חד"ש): וגם שם אני מודאג בגלל גורלם ועתידם של העובדים. גברתי היושבת-ראש, כיוון שסימני ההאטה הכלכלית כבר נמצאים אצלנו, וכיוון שעסקים רבים יותר ויותר למרבה הצער ייקלעו בתקופה הקרובה לקשיים, אנחנו חייבים לייצר התמודדות מערכתית שתיתן מענה לשאלת העובדים. לא ייתכן שהעובדים יהיו היחידים שמשלמים את המחיר בהפסדים. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. הבא בתור בהבעת עמדה הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ומייד לאחריו – חבר הכנסת אורי אורבך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כששמעתי על התרסקותה של החנות, של "קיקה", ממש לא הופתעתי. אני כבר שנים שואל את עצמי מתי הבועה הזאת של מפלצות, זה לא חנויות – אנחנו הכרנו פעם איך נראית חנות, שהיא היתה קטנה והיה בה הכול, היה בה כל מה שאנחנו צריכים. היום זה בעצם לא חנויות – מדובר במפלצות, מדובר באתרי בילוי שעוסקים בעצם בשני דברים, הם עוסקים בצד אחד בעושק של עובדים; אם נותנים להם שכר, אז מדובר בשכר רעב, בתנאים קשים, ובמה שמגלגלים בסופו של דבר על הצרכן הישראלי, את החזקת המפלצות הגדולות האלה, והרעש והצלצולים של הפרסומות, וכן הלאה. ולכן אני אומר שצריך להיערך מבחינה כלכלית, שמה שקרה ל"קיקה" זה דומינו, זה דומינו שיפיל אחריו את כל המפעל הלא-קיים הזה, את כל הבועה הזאת שבעצם אין לה באמת מציאות. אתה נכנס לכל החנויות, כל הרשתות של "עשה זאת בעצמך", וכו', יש חנויות ענקיות, עשרות עובדים, אין קונים – מי מחזיק את זה? כמה זמן זה יחזיק מעמד? ולכן צריך להיערך לקראת התפוצצות הבועה הזאת, שהיא תבוא, וכשהיא תבוא אולי יהיו בה כמה שלבים, אבל היא תבוא עלינו לטובה. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. כפי שהבטחתי – חבר הכנסת אורי אורבך. אורי אורבך (הבית היהודי): גברתי היושבת-ראש, בהמשך לדברי קודמי, אני רוצה להעיר שאנחנו מצויים בעיצומה של תרבות "קנה הכול", קנה, קנה, גם אם אתה לא צריך. אני לא נכנס עכשיו – ודאי שהעובדים משלמים פה ראשונים את המחיר, וגם קונים שלא מקבלים את הסחורה. אבל אני זוכר את ההתלהבות שהתקבלה בה כניסתה של רשת "קיקה" בארץ, אוי, העם ההולכים בחושך ראו אור גדול. אני רואה את ההמונים מצטופפים, והקול מכוון את ההמונים, בואו, נפתח משהו חדש שכמוהו עוד לא היה, ואחריו לא יהיה כן. וכגודל ההתלהבות והפמפום של ערוצי הטלוויזיה המסחריים, והעיתונות שמביאה את זה במדורי החדשות, שנפתחה חנות, כך עומק הקריסה והאכזבה. לכן הערתי – כמובן שצריך למצוא פתרון ומזור לעובדים עצמם – אבל זאת הערתי לתרבות הישראלית שרואה בקנייה תרבות בפני עצמה, ובילוי, וחזות הכול, וכל אחד שהואיל בטובו לפתוח אצלנו, לפרוס את מצודתו גם אצלנו, אנחנו רואים בו מושיע וגואל. הבה נחזור לערכים של קנייה לשם קנייה, וכמה דברים של פשוט – כיסא זה בשביל לשבת, שולחן זה בשביל לאכול עליו, לא בשביל לצרוך אותו, לבלות סביבו ולקנות אותו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אורבך. חבר הכנסת אורי מקלב, מה אתה מציע? אורי מקלב (יהדות התורה): ועדה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: ועדה. אדוני השר, מה מציע? שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: ועדה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: ועדה, אלא אם כן יש הצעות אחרות. אנחנו נעבור להצבעה, מי שבעד הוא בעד ועדה. מה אדוני מציע? עבודה ורווחה. אנחנו עוברים להצבעה – מי שהוא בעד, הוא בעד להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה, מי שהוא נגד, הוא רוצה להסיר את הנושא מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לתוצאות: 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהנושא: מפעל "קיקה" כדוגמה לשבריריות של עסקים קטנים בישראל והסכנה למאות עובדים, עובר לוועדת העבודה והרווחה. אורי מקלב (יהדות התורה): יכול להיות ששמי עדיין לא הוחלף. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: נכון, תודה רבה. סגן יושב-ראש הכנסת, אנחנו נודיע למזכירות. השמות עדיין לא הוחלפו, ולכן אני הצבעתי בשם חבר הכנסת אורי מקלב שהחליף אותי כאן בנשיאות, כדי שאוכל לשאת את דברי מהפודיום, אז יתקנו את זה, וזה מתוקן. תודה ששמת לב, כי אני לא שמתי לב לכך. אנחנו קובעים שהנושא יעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לשם עיון נוסף.