קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
פסיקת בג"ץ ותגובת המדינה בעניין שכונת גבעת-האולפנה בבית-אל
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום: פסיקת בג"ץ ותגובת המדינה בעניין שכונת גבעת-האולפנה בבית-אל – הצעה לסדר-היום מס' 8075 של חבר הכנסת יעקב כץ. תשיב בשם הממשלה סגנית השר גילה גמליאל – בשם ראש הממשלה כמובן. בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תודה לגברתי היושבת-ראש. מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, סגנית השר, יש קו מחבר בין הארגונים המגישים את הבג"צים נגד היישובים ביהודה ושומרון ובין הארגונים המגינים על המסתננים שנכנסים לארץ-ישראל ללא רשות, ובין הארגונים המסייעים והעוזרים, המוסרים את הנפש על שמירת קרקעות הנגב לבדואים בנגב, ועוד דברים נוספים מהסוג הזה.
יש קרן גדולה – אנחנו היום השתתפנו בכנס של קרן קיימת לישראל. אני אמרתי שם שיש קרן קיימת לישראל ויש קרן אחרת שעוסקת באופן שיטתי בעקירת היהודים מארץ-ישראל. מצד אחד היא תעשה את כל המאמצים למלא את תל-אביב במסתננים רבים – ישמרו עליהם, יגנו עליהם, יסבירו מדוע צריך להביא את כל אפריקה לארץ-ישראל וצריך למסור את הנפש על כך. לכן יש לנו היום, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, כבר כ-70,000 מסתננים שחיים היום – עיקרם בתל-אביב, צמוד לחבר הכנסת ניצן הורוביץ, שמאוד נלחם עבורם.
ניצן הורוביץ (מרצ):
פשוט סתם דיבורים ריקים. אתה יכול להגיד את זה בלי – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן. בפרדס-כץ, באילת, באשדוד, ברוך השם, 70,000 מסתננים. יש לנו היום בג"צים ללא גבול נגד יהודים שקנו בתים וגרים בבתים, אם בשכונת-האולפנה, אם בגבעת-אסף, אם בעמונה, אם בשילה, אם בעופרה – מסירות נפש לעקור, להרוס, להשמיד, לאבד את הבתים, כדי שיהודים, חס וחלילה, לא יוכלו לגור בארץ-ישראל המקראית; מסירות נפש – להילחם נגד הממשלה בהגנה על מה שקוראים הפזורה הבדואית, שתוכל להתיישב ולגור בכל מקום שהיא חפצה, באוהל, בצריף, בבית, כאשר אסור, חס וחלילה, לפגוע בהם. גם ארגונים נוספים, שמוסרים את הנפש שלא לפגוע, חס וחלילה, במי שרצחו את משפחת פוגל. כל הארגונים נהנים מכספים של קרן – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא, לגבי רוצחי משפחת פוגל – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אמרתי – הלוא השב"כ הגיש בקשה להרוס את הבתים של הרוצחים. יש אגודות – אני לא נוקב בשמות – שמקבלות כסף מקרן מסוימת, שאני לא נוקב בשמה – זה לא קרן קיימת לישראל, וזה גם לא הקרן הקיימת – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז אולי כדאי, למען המאזינים, שכן תנקוב, אם יש לך ידיעה ברורה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אז אני אומר – – וזה לא הקרן הקיימת לעולם הבא. זה קרן שכולם מכירים אותה, דובר בה הרבה פה, בכנסת, וכל אחד יעשה את החשבון שלו מי זו הקרן הזאת. הקרן הזאת, שמממנת קרנות אחרות, שהם נלחמים בכל המישורים נגד הישארותם של היהודים בארץ-ישראל, והפיכת מדינת ישראל למדינה אפריקנית, מדינת כל אזרחיה.
היהודים שגרים בתל-אביב – מי שראה אתמול את האונס שקרה – נכון, חבר הכנסת חמד עמאר – מסתננים שאנסו – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נערה בת 19 בחניון.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – – בחניון, ועוד מעשי פשעים שנעשים יום-יום. 70,000 מסתננים, עם הגדר, בלי הגדר – זו מציאות, ואני כבר צועק על זה שנים רבות. גם השר ישי צועק. כתוב, הגמרא אומרת – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
משפט אחרון, כי נגמר הזמן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – על בבא דחנותאי רב נפישי אחי ורחימי – על הדלת של ההצדקות, ד"ר עפו אגבאריה, יש גם אוהבים – כולם מנכסים את זה לעצמם. אבל אנחנו – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה? מה? מה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא, אני אומר: הגמרא אומרת – רגע, אתם מפריעים לי – הגמרא אומרת: על בבא דחנותאי רב נפישי אחי ורחימי; על בבא דבזיוני לא אחי ולא רחימי. על הדלת של החנות העשירה יש הרבה אוהבים והרבה אחים, על הדלת של הביזיונות כולם בורחים. פתאום מבינים כולם שהמסתננים זה בעיה, ואתה שומע את השר ישי ואת ראש הממשלה, וכולם אומרים: אנחנו צעקנו, אנחנו דיברנו. אבל אני, כיושב-ראש הוועדה – כשהייתי יושב-ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים צעקתי והתרעתי וביקשתי את הגדר, וניסינו להעביר חוקים, ואת המתקן בדרום, וברוך השם, כולם מבינים היום שתל-אביב – גם ברמת-אביב, וגם באוניברסיטה – כולה תהפוך לעיר של מסתננים, זה רק שאלה של זמן; כל שנה עוד 30,000–40,000 איש. אז אני אומר – עוד מלה אחת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
משפט אחרון, כי באמת נתתי לך – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, משפט אחרון. אני מסיים. אבל לאן יהודי תל-אביב יכולים ללכת? הלוא לגליל דפני ליף לא תלך; דפני ליף לא תלך – היא רוצה ברוטשילד. היא גם לא תלך לדרום, היא לא עד כדי כך אידיאליסטית. היא – בשדרות-רוטשילד, אבל שדרות-רוטשילד יהיו שדרות אפריקה-רוטשילד עוד מעט. אז לאיפה היא תלך? המקום הקרוב ביותר זה יהודה ושומרון, אבל הקרן הגדולה עוזרת לארגונים האחרים שגם ביהודה ושומרון לא נוכל להיות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אז, גברתי סגנית השרה, לאן היהודים ילכו? הלוא דפני ליף לגליל לא תלך, לנגב לא תלך, שדרות-רוטשילד הופכות להיות שדרות-אפריקה, אז לאן היא תלך?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
עוד נשאר מקום של 20 דקות נסיעה לבית-אל – גם על בית-אל, על שכונת-האולפנה, אומרים שיהודים לא יכולים לגור בה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אז אתה מבין, חבר הכנסת חמד עמאר, שעל הדבר הזה צריך להיאבק ולמחות, ולהחליט שמדינת ישראל היא מדינת היהודים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב כץ.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
וגם הגר והתושב – הערבים גם הם יכולים לחיות באהבה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך גם על ההבהרה הזאת. ותענה בשם ראש הממשלה סגנית השר גילה גמליאל. טוב שהכנסת גם את המשפט האחרון, כי אז הבנו באיזה הקשר זה, שזה בהקשר של גבעת-האולפנה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – – עפו אגבאריה הוא חבר טוב – – – אני אמרתי: כולם.
עפו אגבאריה (חד"ש):
עוד מעט אני אענה לך גם בערבית.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
גברתי היושבת-ראש, התבקשתי לענות על הצעה לסדר-היום בנושא: פסיקת בג"ץ ותגובת המדינה בעניין שכונת גבעת-האולפנה בבית-אל.
חובתה המוסרית של הממשלה לגלות אחריות כלפי התושבים והדיירים שגרים בגבעת-האולפנה וקיבלו היתר מן המדינה, רכשו בתום לב דירות – למעלה מעשור, וקיבלו מענקים ממשרד הבינוי והשיכון, והמצב מחייב פתרון. מדובר באנשים שפעלו על-פי דין והם מוצאים את עצמם בסכנה של פינוי מהבית.
צריך לזכור שברשות הפלסטינית מוציאים להורג ערבים שמוכרים אדמות ליהודים, ועל כן אותם ערבים אף מפחדים לקבל פיצויים, אבל ודאי זה לא יכול להוות שיקול לפינוי של התושבים, אלא לפעול לשינוי של ההחלטה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
מתי זה קרה? יש לך אולי – – – אתם משקרים לעם, אתם משקרים לכולם.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
– – – לפעול לשינוי ההחלטה האנטישמית של הרשות הפלסטינית.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת עפו אגבאריה. רק רגע, גברתי סגנית השר. חבר הכנסת עפו אגבאריה, אנחנו ניתן לה לומר את כל מה שיש לה לומר, בלי להפריע. קריאת ביניים עושים פעם אחת, פעמיים, לא יותר. תודה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
פעם אחת.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
על כן, אין ספק שמדובר כאן בסוגיה אנושית ממדרגה ראשונה, שראש הממשלה מנסה למצוא לה פתרון בהקדם, במקביל למחויבות המשפטית – הממשלה פנתה לבג"ץ, היא ביקשה ארכה בת חודשיים כדי לאפשר התייעצויות לגבי הדרך לקיום של פסק-דין עוד ממרס 2011, אבל לצערנו בג"ץ לא קיבל את עמדת הממשלה; הוא קבע מסגרת מאוד מצומצמת לביצוע פסק-הדין. השבוע הודיע ראש הממשלה כי עד עתה טרם נמצא פתרון לסוגיה בשדה המשפטי, והוא ימשיך לקיים התייעצויות, הוא עדיין – במהלך הזמן הקרוב – גם עם הדרג המקצועי וגם עם הדרג המדיני, וכמובן המטרה היא למצוא פתרון למצב שנוצר. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני מאוד מודה לסגנית השר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם המציע מאוד מודה לך, ואני מודה לך על הדברים, ויש עמדות נוספות, שניתן להן את רשות הדיבור. ראשון המבקשים – חבר הכנסת דב חנין, ומייד לאחריו – חבר הכנסת יריב לוין. הבעת עמדה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, גברתי סגנית השר, עמיתי חברי הכנסת, המצב שאנחנו עוסקים בו הוא מצב פשוט; יש פסק-דין סופי של בית-המשפט העליון, ואת פסק-הדין הזה צריך לבצע. אגב, אני רוצה לומר כאן, הטענה שלי איננה לאותם אנשים שגרים בגבעת-האולפנה. בזה אולי חבר הכנסת כץ יצדק, אם הוא יגיד שהממשלה היא זאת ששלחה אותם לשם, ולא הם אלה שצריכים לשלם את המחיר, ואני האחרון שרוצה לתבוע מהם מחיר כלשהו. המחיר צריך להיות כולו על המדינה, ששלחה אותם – הממשלה ששלחה אותם, והיא זו שצריכה גם לפנות אותם ולתת להם פתרונות הולמים וראויים במקום אחר, כיוון שאת פסיקות בית-המשפט צריך לבצע.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. כמו שאמרתי קודם, חבר הכנסת יריב לוין – הבעת עמדה.
יריב לוין (הליכוד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, צביעות משפטית – זו המציאות, וזה הדבר שעמו אנחנו נאלצים להתמודד כאן, רק זה, ולא שום דבר אחר. מערכת המשפט, שהיא כל כך גמישה, יצירתית ואלסטית כשזה מגיע לפלישות הבדואיות לקרקעות בנגב, למאות מבנים בלתי חוקיים בכפר-השילוח, לבנייה ערבית על אתרים ארכיאולוגיים, לבנייה בלתי חוקית בלוד ובשורה ארוכה של מקומות – פתאום קשיחות כזאת, כמעט דוקטרינה סובייטית; מדייקים בזמנים, מקפידים על כל תג. אבל אתם יודעים, גם שם – שוכחים, ככה, בדרך, שאולי כדאי גם לזמן את אותם דיירים, שיהיה להם יומם בבית-המשפט, אולי שיהיו שותפים להליך. טוב, זכויות אזרח, הרי אנחנו יודעים – לא לכולם, יש כאלה שמקפידים בהם יותר, ויש כאלה, כמו האנשים שהתיישבו בגוש-קטיף, במקומות אחרים, שאפשר להקפיד בהם פחות, והדוגמאות הן רבות.
רבותי, הממשלה חייבת לפתור את העניין הזה וצריכה לעשות את זה עכשיו, ויפה שעה אחת קודם. העניין הזה מחייב פתרון מערכתי של הבעיות לא רק בגבעת-האולפנה אלא לכל רוחב הגזרה. ואם מותר לי לומר עוד דבר, זהו לקח נוסף, שהגיע הזמן שנעשה שינוי יסודי במערכת המשפט כדי שלא נעמוד יותר בפני מצבים כאלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת יריב לוין, ואני אפנה אל המציע.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לוועדה לביקורת המדינה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
סגנית השר גילה גמליאל, מה הצעתך?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מסכימה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מסכימה?
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
אני מכבדת את עמדת המציע.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מכבדת את עמדת המציע. אז נעבור להצבעה על ההצעה של המציע להעביר את הנושא לוועדה לביקורת המדינה. אנחנו עוברים להצבעה – מי שבעד הוא בעד הוועדה ומי שנגד הוא רוצה להסיר את הנושא מסדר-היום.
בבקשה, מצביעים.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
שמונה בעד, שניים נגד, אין נמנעים. אני קובעת שההצעה לסדר-היום: פסיקת בג"ץ ותגובת המדינה בעניין שכונת גבעת-האולפנה בבית-אל תעבור לוועדה לביקורת המדינה.