קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
חידוש פעילות המחאה החברתית
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: חידוש פעילות המחאה החברתית – הצעות לסדר-היום מס' 8062, 8063, 8069, 8071, 8073, 8077, 8079, 8085, 8089, 8092, 8095 ו-8098. נא לקרוא לסגן שר האוצר – תודה – שהוא משיב בשם הממשלה. ראשון המציעים – חבר הכנסת דב חנין, אחריו – חבר הכנסת שכיב שנאן, ואחריו – חברת הכנסת מירי רגב. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
שכיב שנאן (העצמאות):
שלוש דקות?
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, שלוש דקות, הצעה לסדר-היום מהדוכן. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני מניח שכפי שמקובל אצלנו, השעון לא יופעל עד שיצטרף אלינו סגן השר שאמור להשיב על הנושא לסדר-היום.
עמיתי חברי הכנסת, בניגוד לציפיות, להערכות ואולי אפילו לתקוות, המחאה החברתית חוזרת לרחובות הערים שלנו. במוצאי-שבת היו הפגנות מחאה משמעותיות בכמה וכמה ריכוזים בארץ, מהצפון ועד המרכז, מקריית-שמונה וחיפה וירושלים ובכיכר-רבין בתל-אביב ובמקומות נוספים בארץ. היו מקומות שבהם היו מאות מפגינים, היו מקומות שבהם היו אלפי מפגינים.
ההפגנה בכיכר-רבין בתל-אביב היתה הפגנה מאוד מרשימה, מאוד מגוונת, מגוון מאוד גדול של קבוצות, יוזמות, התארגנויות; הפגנה שהתנהלה בצורה מאוד ייחודית, כאשר המוחים אפשרו בעצם מגוון של מסרים מעל הבמה בצורה מאוד מעניינת. והיתה הרבה מאוד אנרגיה בכיכר הזו, והאנרגיה הזו היתה לאו דווקא מכיוון שזה היה יום בין-לאומי של חזרת המחאה לרחובות, כי מחאות כאלה היו בעוד עשרות רבות של ערים בעולם.
המחאה היתה ברחובות הערים עם הרבה אנרגיה, אדוני היושב-ראש, כי מאז ימי המחאה החברתית הגדולה של הקיץ האחרון, אף אחת מהבעיות לא נפתרה. לא נפתרה מצוקת הדיור, שהיתה העילה הראשונית ליציאת האנשים לרחובות הערים; לא נפתרה מצוקת הקיום היומיומי, אותו פער שהולך ומעמיק בין הכנסה שאיננה גדלה לבין מחירים שממשיכים להאמיר; לא נפתרה בעייתם של העניים, המובטלים. העשירים ממשיכים להיות עשירים, העניים ממשיכים להיות עניים, שכבות הביניים ממשיכות להישחק. הבעיות החברתיות, עמיתי חברי הכנסת, רחוקות מפתרון. ולכן מי שחשב שהמחאה החברתית מאחורינו, ראה רק מהרהורי לבו. הוא לקח רק את התקוות שלו, או את החלומות שלו, ותרגם אותם למציאות שאיננה קיימת. כי כל עוד הבעיות החברתיות לא תיפתרנה, תהיה מחאה. וכל עוד הבעיות החברתיות לא תיפתרנה, תהיה התנגדות. והמחאה, עמיתי חברי הכנסת – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה הבדל בין מחאה להתנגדות?
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל אתה, יש לך שלוש דקות משלך, חבר הכנסת בן-ארי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זה מעניין אותי למה הוא מתכוון – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל אין לו זמן לענות לך, משום שהסתיים – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוא מתכוון כל החברים שלו, המחבלים שמדברים על התנגדות? על איזה התנגדות הוא מדבר?
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מאלץ אותי להוסיף לו זמן.
מירי רגב (הליכוד):
הם רק רוצים להפיל את הממשלה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה, גם את יש לך שלוש דקות. תסלחו לי בבקשה. עכשיו יש לך עוד דקה, נא לסיים בדקה הזאת.
דב חנין (חד"ש):
אבל אין סגן שר.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל יש שר.
דב חנין (חד"ש):
השר עונה, אדוני?
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל יש שר. השר לא עונה. השר, אתה עונה?
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
סגן שר האוצר.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא. סגן השר עונה.
דב חנין (חד"ש):
אבל איך אני? אני רוצה לשמוע – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הוא, יש לו תשובה. יש לו תשובה, זה בסדר.
דב חנין (חד"ש):
למי יש תשובה?
היו"ר אופיר אקוניס:
לסגן שר האוצר.
דב חנין (חד"ש):
אבל הוא לא שומע מה אני אומר.
היו"ר אופיר אקוניס:
הוא יודע את הטיעונים שלך.
דב חנין (חד"ש):
לא, לא. הוא לא יודע. אני תמיד מפתיע את סגן השר כהן.
היו"ר אופיר אקוניס:
אפילו אני יודע את הטיעונים שלך. אבל הוספתי לך.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש, כפי שמקובל אצלנו, עד שנכנס השר המשיב מאפשרים לדבר בלי ספירת זמן. משייכנס השר המשיב, או סגן השר – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא. אבל יש שר תורן, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
– – תתחיל לספור את הזמן. זו בקשתי. כמובן, אתה יושב-ראש הישיבה, אתה תחליט.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוא במחאה החברתית, מה אתה רוצה?
היו"ר אופיר אקוניס:
בסדר, אבל נא לסיים.
דב חנין (חד"ש):
לכן, אדוני היושב-ראש, אף אחת מהבעיות לא נפתרה, והמחאה החברתית וההתנגדות החברתית לפעולותיה של הממשלה תימשך. והיא תימשך גם כאשר ינסו לעשות את התרגילים המוכרים והידועים של "הפרד ומשול", של להסית את החילונים נגד החרדים ולהסית את היהודים נגד הערבים, ולהסביר לאלה שהבעיה האמיתית שלהם היא חבריהם האזרחים מקבוצה חברתית שונה. אנשים מבינים את כל התרגילים האלה, ואנשים מבינים שהבעיה שלנו איננה האחים שלנו בקבוצות חברתיות אחרות. הבעיה האמיתית שלנו היא מדיניות ממשלתית שפועלת נגד העם. וכשהממשלה היא נגד העם, יהיה העם נגד הממשלה. כאשר הממשלה איננה נותנת תשובות על בעיות אמיתיות, על בעיות של דיור, על בעיות של פרנסה, על בעיות של חינוך, אנשים עושים מעשה, מתנגדים, יוצאים לרחובות ומשמיעים את קולם במחאה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
לכן, אדוני היושב-ראש, חזרתה של המחאה החברתית זו בשורה חיובית לחברה הישראלית, אבל בשורה רעה לממשלה הרעה הזו. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. אני מבקש ממזכירות הכנסת לקרוא לסגן שר האוצר. בדרך מאיפה, ממשרדו? ממשרדו שמחוץ לכנסת? יש פה בכלל איזו תופעה של איזה – – –
עמיר פרץ (העבודה):
אני, אני.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה, עוד לא קראתי לך. אנחנו מדברים על הממשלה שלא מתייחסת בכבוד ראוי מספיק לכנסת. אתה תיכף – אתה תהיה אחרי חברת הכנסת מירי רגב. אדוני, חבר הכנסת שנאן, בבקשה, נא לעלות. עכשיו תורך. אתה רוצה לתת לחבר הכנסת פרץ? אין לי שום בעיה. בוא.
שכיב שנאן (העצמאות):
אני לחבר הכנסת פרץ הייתי מוכן לתת תמיד הכול.
היו"ר אופיר אקוניס:
או-אה, זו אמירה עם משמעות פוליטית, זו לא אמירה פרוזאית. הנה, הוא הגיע הסגן. אדוני, אנחנו שמחים.
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אם הוא היה רוצה לעבור לעצמאות, הוא היה יכול לעבור.
שכיב שנאן (העצמאות):
הוא לא רצה.
היו"ר אופיר אקוניס:
זה אומר שהוצע לו. זה ביניכם, זה לא שייך לדיון.
שכיב שנאן (העצמאות):
זה לא לפרוטוקול.
היו"ר אופיר אקוניס:
זה לא לפרוטוקול ולא לדיון. שלוש דקות בבקשה. בבקשה, אדוני.
שכיב שנאן (העצמאות):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, במוצאי-שבת היתה לי הזכות לצעוד יחד עם 200–300 פעילי מחאה חברתית בעיר נהרייה – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה הכול? זה מה יש?
שכיב שנאן (העצמאות):
כן. אנחנו, הצפונים, פשוטי העם. הפריפריה זה ככה.
דוד אזולאי (ש"ס):
הצפונים עסוקים בדברים חשובים, לא עוסקים בדברים האלה.
שכיב שנאן (העצמאות):
לא, אנשי עכו לא השתתפו. בגלל זה.
דוד אזולאי (ש"ס):
כי אנחנו עסוקים בדברים יותר חשובים.
שכיב שנאן (העצמאות):
יפה, יפה. – – ושם גיליתי לתדהמתי שיש גורמים בתוך ההפגנה שאכן מנסים בכל דרך לקחת את ההפגנות האלה לטובת האופוזיציה או לנצל את זה בצורה כזו או אחרת, פוליטית. ואני לא התביישתי להגיד להם שם, ואני רוצה לחזור על זה פה, שאני מרגיש שייך למעמד הבינוני וכואב את כאבו של המעמד הזה, שלא מצליח לגמור את החודש ושחייב כל הזמן לשאת בנטל ההוצאות הכבדות המוטלות על כתפי כל משפחה, שזה מתחיל בחשבונות חשמל וארנונה ומים ומסים ואוכל וכל הדברים האלה. אנשים עובדים קשה מאוד ולא מצליחים לגמור את החודש. ואני אמרתי בנהרייה, ואני אומר את זה כאן מעל הדוכן המכובד הזה בירושלים, שהמאבק החברתי לא שייך לאופוזיציה, לא שייך לא למרצ ולא למפלגת העבודה, ואפילו לא לחד"ש. גם אנחנו, אלה שנמצאים בקואליציה ורואים את עצמם חלק מאותו מעמד, כואבים את כאבו של אותו מעמד, ונתמוך ונעשה הכול מתוך הקואליציה לשפר את מצבו של מעמד הביניים ולהביא למצב שהמלצות טרכטנברג וכל הבעיות האחרות שהוצפו בקיץ הקודם, גם אם יוצפו בחודש הזה, עדיין אין ממשלה טובה יותר מהממשלה המכהנת כעת לטפל בסוגיות האלה, עם כל הסוגיות כבדות המשקל האחרות שמוצגות בפני הציבור.
אמרתי שהמאבק החברתי צריך לחצות מפלגות, צריך לחצות דתות, צריך לחצות לאומים, וכולנו צריכים ביחד לעשות הכול לשפר את מצבו של האדם העני במדינה הזאת ולשפר את מצבו של בן מעמד הביניים במדינה הזאת. ויותר חשוב מכל זה, אני מכיר לפחות 60,000 תיקי פונים מהמשפחות במצוקה שנמצאים בלשכות הרווחה השונות, ואני יודע כמה הם מחפשים פתרונות, והפתרונות שבאים אליהם מכל מיני עמותות שמספקות אוכל ועמותות שמספקות תלושים וכל הדברים האלה. אבל המדינה, הממשלה, חייבת לקחת אחריות, ואסור שיהיה מצב שאנחנו גם, חברי הקואליציה, נפקיר את הזירה לאנשי האופוזיציה שיעשו בה כאילו זה הבית שלהם. אנחנו נופיע בכל מחאה חברתית שלא תהיה, נתמוך ונגבה ונוביל מתוך הקואליציה את הדרך לפתרון, בעזרת השם.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. תודה רבה לך. חברת הכנסת מירי רגב, ואחריה – חבר הכנסת עמיר פרץ. אחריו – חבר הכנסת בן-ארי. בבקשה, גברתי.
מירי רגב (הליכוד):
כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, סגן השר, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה לבקש כאן היום מכל נביאי השקר, דב חנין ידידי, תשאירו את נבואות החורבן של המדינה לשוטים. כן, אני מדברת על הססמאות השונות מבית היוצר האנרכיסטי של קבוצות פוליטיות אינטרסנטיות, במנטרה שקרית נוסח: המדינה קורסת, צריך להחליף את הכנסת. כבר הבנו מזמן שיש גורמים פוליטיים המתארגנים במקצועיות ובנחישות מרשימה כדי להפיל את הממשלה שלנו בכל מחיר. הם מנצלים מצוקות חברתיות אמיתיות – כדי לנצל את ההיבטים הפוליטיים. בניגוד לקיץ הקודם, שבו עוד איכשהו ניסיתם להסתיר את ההיבטים הפוליטיים, היום זה לא ילך לכם. היום זה לא ילך לכם – כולל קבוצות מנהיגים, יושבי-ראש התאחדויות הסטודנטים, שמנסים, ואמרו שהם רוצים ללכת לפוליטיקה. היום לא ניתן לפרומו של הסרט הזה, שובר הקופות הבא, המחאה החברתית מס' 2, להיות כמו שהוא היה בקיץ שעבר.
לא ראיתי מחאה ספונטנית כמו שאתם מארגנים, עם חולצות אדומות ועם שלטים "מובארק", "אסד", "ביבי" ו"נגד הכיבוש". מה בין זה לבין יוקר המחיה? אנחנו לא צריכים אתכם, עם כל הכבוד לכם, דב חנין וחלק מהשמאלנים, שתלמדו אותנו מה זה מאבקים חברתיים. גם אנחנו יודעים לעשות את זה.
אנחנו פה בממשלת אחדות לא כדי לתת איזה פתרון לקדימה או לליכוד. היינו נבחרים שוב, למורת רוחכם. אנחנו פה עכשיו, סגן השר, כדי לתת מענה אמיתי לבעיות החברתיות – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
מירי רגב (הליכוד):
– – לא נחכה לדוח-טרכטנברג מס' 2, ולא נחכה למחאה חברתית. ואל תאיימו עלינו ב-2013 עם קיצוצים נוספים. אל תאיימו עלינו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
דב, דב – – –
מירי רגב (הליכוד):
את הצמיחה הזאת בואו ונראה עכשיו ביום-יום. סגן השר, יש לנו שנה משמעותית. תתעוררו באוצר, ונוביל את הססמה: ממשלת אחדות בעד העם, בעד הציבור, בעד הנושאים החברתיים. אנחנו לא צריכים אף אחד אחר שיוביל אותנו. אני לא רוצה לקחת משכנתה כדי לקנות עגבנייה. אני רוצה שהמחירים יהיו סבירים והגיוניים. אני רוצה שאנשים יקנו פה דירה, שנוריד את הבלו על הדלק, שנבטל את תאגידי המים, שנוריד את מחיר החשמל. אם נעשה את שלושת הדברים האלה, יוקר המחיה ירד.
סגן השר, אתה בא ממקום אמיתי של סיוע לאנשים, אתה בא מש"ס, מפלגה שאמורה לדאוג לחלשים. אם אנחנו נשכח את התפקיד החברתי שלנו, אנחנו נאבד את אמון הציבור. יש גבול ל"כמה מטומטמים אנחנו חושבים שהציבור הוא". זה אנשים צעירים, שנגמרה הבושה. זהו, הם רוצים תשובות. הם רוצים שהממשלה הזאת תיתן להם תשובות. אני אומרת שוב: אני לא אתן, לא לשלי יחימוביץ ולא לשמאל, שיובילו תהליכים חברתיים. זה התפקיד שלנו. בואו ונתעורר ונעשה את מה שאנחנו צריכים.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
מירי רגב (הליכוד):
ממשלת אחדות למען העם, למען הציבור ולמען צדק חברתי. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
גברתי, אני מאוד מודה לך. אני מכיר חבר כנסת אחד בבית הזה שאמר עוד לפני שנה באומץ, כולל באופן אישי לחבר הכנסת חנין וכולל בצורה פומבית באמצעי התקשורת, שהמניעים של המחאה הם פוליטיים ואנשיה או ראשיה הם אנשי חד"ש, והוא זכה לקיתונות של ביקורת ולעג. במקרה, הוא מנהל את הישיבה כרגע, אותו חבר כנסת, אבל זה בסדר. מוטב שרבים בציבור יבינו את זה באיחור, אבל מוטב שגם יבינו את זה בסוף, כי האמת, תמיד טוב שתיאמר, כפי שאמר מנחם בגין. הוא אמר: המובן מאליו מוטב שייאמר.
אגב, אדוני, רק בהערה לחברת הכנסת רגב: זה מותר ולגיטימי להפגין. זה בסדר – רק להגיד את האמת, וזה מה שלא נאמר בשנה שעברה.
מירי רגב (הליכוד):
בדיוק. חולצות אדומות – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
צ'ה גווארה – אני לא מכיר – אדוני, אני לא התחלתי לך את הזמן.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
האם הדבר הזה, מה שאתה אומר, מוריד מהלגיטימיות של המחאה?
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, שום דבר. לגיטימי להפגין. אבל, אתה יודע, לשאת דגלים עם דמותו של צ'ה גווארה, רוצח מתועב שרצח את טובי ידידיו, זה לא מחאה חברתית, בעיני.
דב חנין (חד"ש):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בעיני.
דב חנין (חד"ש):
חבל. חבל להפגין את הבורות.
היו"ר אופיר אקוניס:
בוא ונדבר על צ'ה גווארה, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
בוא נדבר.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מוכן. אני מוכן. אבל עכשיו תורו של חבר הכנסת פרץ.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדם אידיאליסט שהקריב את חייו למען – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בוודאי, אין ספק. אין על זה ויכוח. אדוני, בבקשה. נא לא להפריע לחבר הכנסת פרץ.
עמיר פרץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת, שבכל פעם אני מתפעל מחדש כיצד הקואליציה יכולה לדבר כאופוזיציה ואיך הקואליציה יכולה להפנות את כל הטענות שלה על המתרחש, על העובדות, כלפי האופוזיציה. אני מוכרח לומר שהכי הרבה מפתיעה אותי חברת הכנסת מירי רגב ביכולת הזאת.
שכיב שנאן (העצמאות):
הפתעה לטובה.
עמיר פרץ (העבודה):
אבל אני אגיד את האמת, שאם אני היום הייתי בנימין נתניהו – באמת אני חושב שהגיע הזמן שבנימין נתניהו יעמוד קבל עם ועדה וידע מי הדובר הכי רהוט שלו. אני מקווה שאני לא מזיק לך, מירי, בתוך המפלגה. אבל אני חושב שביבי היה צריך היום לבוא, לעמוד ולהגיד לך תודה על המאבק שאת מנהלת למען הממשלה שהוא עומד בראשה, וכיצד את מגינה על התוצאות, כשמייד לאחר מכן את גם מסבירה כמה המצב קשה. אני לא חושב שדב חנין אשם בעלויות העגבניות. אני מקווה שאת לא מאשימה אותו – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
– – –
עמיר פרץ (העבודה):
בסדר. היא האשימה את דב חנין עכשיו.
היו"ר אופיר אקוניס:
בארגון ההפגנות, ולא במחיר העגבנייה, אם שמעתי נכון.
עמיר פרץ (העבודה):
הלוואי. אם הוא אשם בארגון הפגנה כל כך מוצלחת, אתה יודע מה? שאפו, שאפו, שאפו. מה אני אגיד לך?
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון. אגב, אדוני, אני רוצה להגיד לך שאני שיבחתי אותו בשנה שעברה. חבר הכנסת חנין, אתה זוכר את השיחה פה? הנה, הוא אומר לך שכן. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
כן. זה נכון.
היו"ר אופיר אקוניס:
אגב, זה יפה.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
עמיר פרץ (העבודה):
אם זו ההאשמה שאת מאשימה אותו, את יודעת מה? – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
זו לא האשמה. זו אמירה.
עמיר פרץ (העבודה):
זו בכלל אשמה שהוא היה יכול היום ממש ללכת הביתה ולהרגיש שהוא באמת זכה פה לקבל עיטורים מהסוג הטוב ביותר.
אבל בואו ונדבר אמת.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה. כולנו מדברים אמת.
עמיר פרץ (העבודה):
לא. בואו נדבר, כאילו – בואו נתרכז בעניין.
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, את האמת שלנו. כל אחד – את האמת שלו.
עמיר פרץ (העבודה):
אני רוצה להגיד שקודם כול, לפני, ניגש גם למשהו פוליטי. אני יודע שימשיכו להשתמש במשבר באירופה כדי לקחת אותו כמדד ולומר: תראו מה קורה שם – תגידו תודה על המצב שלנו. מספיק. מה, אני אהיה בקונספירציה ואני אגיד שהאדם היחיד היום בכל רחבי תבל שמתפלל שלא יצליחו להקים קואליציה ביוון זה שר האוצר? שאולי המשבר יתגלגל למצב כזה שהוא יגיד: שימו לב, אם אנחנו לא נעשה את הפעולות הנדרשות, זה מה שיקרה? חברת הכנסת רגב, היית צריכה לעמוד כאן, אחרי שאמרת מה שאמרת לסגן שר האוצר, ולא רק להזהיר אותו אלא לומר לו שאם יהיו קיצוצים חדים בתקציב בשנה הבאה, את תצביעי נגד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
היא תפרוש מהקואליציה.
עמיר פרץ (העבודה):
אני מודיע לך: שימי לב – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מוסיף לך דקה על ההפרעות.
עמיר פרץ (העבודה):
– – אנחנו הולכים לשנת תקציב מהקשות ביותר. אני מעריך שהקיצוצים שיידרשו – ואני מקווה שסגן שר האוצר יאמר כאן דברים בהירים, כי אנחנו הולכים לאחת השנים שבהן הקיצוץ יכול להגיע ל-15 מיליארד. עכשיו, אוקיי, לא ייתכן שכשיש שמיכה, מי שנהנה זה כל בעלי ההון והאנשים החזקים, ועכשיו, כשיש משבר, הוא שוב יתגלגל למעמד הביניים ושוב הוא ייפול לפתחן של הקבוצות העובדות, של המעמד שנושא על גבו את המשק כולו. הרי זו השאלה האמיתית, כי הוויכוחים כיצד מתקנים את הדיור הציבורי, איך מצמצמים את האבטלה, איך מתמודדים עם מערכת בריאות שנושאת בנטל לא פשוט – אלה ויכוחים רציניים. אנחנו צריכים לנהל אותם. אבל המדיניות – מי יישא באחריות לכל אותה פזרנות, שבעלי הון התעשרו כאן והפכו עשירים כקורח שלא בצדק? האם אנחנו, הציבור הרחב, הולך לשלם זאת שוב? כאן הייתי רוצה שסגן שר האוצר ייתן לי תשובה ברורה. ותעשה לי טובה: תשאל את מירי רגב אם במקרה כזה היא תצביע נגד או שתתמוך במדיניות הממשלה. זה גם מעניין אותי.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת פרץ. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה.
דרך אגב, חבר הכנסת פרץ, אם אני לא טועה, הבעיה, המורכבות, של הקמת קואליציה ביוון – שממנה מקורותי, כידוע לך, משנות ה-30 – היא לא בגלל העניין הפוליטי; היא בגלל העניין הכלכלי, המשבר הנוראי שמקשה את הפעילות הפוליטית. המשבר הכלכלי הנוראי שאליו נקלעה יוון מקשה על הפוליטיקה היוונית כרגע, אם אינני טועה, כך אני מבין את המשבר ביוון כרגע. המשבר הכלכלי הביא למשבר פוליטי ולא הפוך. ולא הפוך.
עמיר פרץ (העבודה):
נכון, נכון. אתה יודע, זה אחד משרת את השני.
היו"ר אופיר אקוניס:
משרת – אני לא בטוח. אני מקווה שלא, כי בסוף מי שסובל – – –
עמיר פרץ (העבודה):
אם יצליחו להקים ממשלה, יש להם סיכוי. אם לא יצליחו להקים ממשלה, כנראה יהיה סיבוב נוסף.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה יודע, הבעיה היא שהם עלולים לגרור את כל אירופה, וגם אותנו, וזו יכולה להיות טרגדיה יוונית אמיתית.
עמיר פרץ (העבודה):
טרגדיה יוונית – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מכובדי סגן השר, חברי חברי הכנסת, אני לא קיבלתי הזמנה לפסטיבל הקיץ – – –
מירי רגב (הליכוד):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
יש פסטיבל – הודיע לנו פה איזה חבר כנסת – ופה תהיה מחאה ופה תהיה התנגדות. "התנגדות" זה שם קוד. לא לחינם שאלתי קודם על איזו התנגדות אתה מדבר. לפני שנה, כשאותו אחד דיבר פה, הוא איים בהבערת המדינה. זה מין חלום כזה של כל קומוניסט: לפרק את הכול, לרסק, להבעיר את המדינה ולקחת את השלטון. אולי תהיה פה איזו התערבות חיצונית של כל מיני ממשלות. הרי המצב פה כל כך קשה. אני אנצל את המצוקה של אנשים. אגב, זה מה שהם עשו בתנועה שקרית, מרושעת, בתל-אביב שנקראת "עיר לכולנו" – של חד"ש, שונאי ישראל.
הלכו לאנשים המסכנים בשכונת-התקווה ובכפר-שלם, הקשיבו למצוקות שלהם, כמו שעשה אבשלום אצל דוד המלך. אמר להם: כן, אתם צודקים, אתם צודקים. והמרושעים האלה ממררים את חייהם של תושבי דרום תל-אביב. אנשי "עיר לכולנו" הם אלה שמעודדים את כל המסתננים להיכנס לשכונות; הם אלה שנלחמים בכל פעולה של שמירת חוק ושלטון, של שמירת סדר; הם אלה שממררים את חייהם. ניצלו אותם, כמו שהקומוניסטים עשו בכל העולם: הם הבטיחו שלום, הבטיחו שוויון – הביאו דיכוי, הביאו עוני.
לכן, אנחנו לא נלך שולל, גברתי, חברת הכנסת מירי רגב, אחרי הקומוניסטים המרושעים, שהיו מרושעים, נשארו מרושעים; הביאו סבל, רצח של עשרות מיליונים ברחבי העולם, ונדע לסמן אותם, ונדע בדיוק מי הם. ואני פגשתי אותם בהפגנה המטורפת שלהם ב-1 במאי, את השנאה שיש להם כלפי כל דבר שמריח ממנו מדינה, מדינה יהודית ומדינה בכלל, ואני יודע עם מי יש לי עסק.
אבל, גברתי חברת הכנסת מירי רגב, אני מזמין אותך למחאה אמיתית: יום שלישי הבא, שעה 17:30, משוק התקווה. אנחנו נעשה את צעדת הפראיירים, ונבקש מהאנשים המאוד-מאוד נחמדים שנלחמים עבור הפליטים – היום כולם יודעים שאין פליטים. למה אין פליטים?
מירי רגב (הליכוד):
אני אתך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
למה אין פליטים? כי פליט זה מי שבא מארץ אחת לארץ שנייה. אם הוא עובר דרך ארץ נוספת, שום סוכנות לענייני פליטים לא יכולה לתת לו תעודת פליט. אין מה לעשות. בשום אמנה, בשום מקום. רק אנחנו פראיירים שימושיים, ולכן, זאת צעדת הפראיירים.
על מה אנחנו משלמים מס? כל אזרח ישראלי משלם מס על חינוך חובה, על בריאות, על סיעוד – למי? לאנשים מארץ זרה. למה לא? איך אמרה פה איזו אחת שהם הביאו לפה בוועדת – איזו ועדה זה היה? אני לא זוכר – הוועדה של העובדים הזרים. היא הביאה לפה שישה ילדים, היא רוצה שהם יגמרו את הבגרות פה. על חשבון מי בדיוק?
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כשאתה היית ילד, אדוני, היה חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב? ההורים שלך היו צריכים לשלם אם רצו שתלמד עד כיתה י"ב. היום אנחנו צריכים לשלם לעשרות אלפי אפריקנים. על זאת המחאה, על המס הזה. ואני קורא לך, יום שלישי הבא, 17:30 – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – משוק התקווה לארגון מסיל"ה. להגיד לו, לרון חולדאי: קח את ארגוני הסיוע לצפון תל-אביב. קח אותם למרכז-שוסטר. תחלק להם מרק ברמת-אביב ג', לא פה. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת בן-ארי. תודה רבה לך. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
אני, אפרופו הדברים על המסתננים, חברת הכנסת רגב: אני הגשתי לפני שעה וחצי הצעת חוק – הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שתחמיר את הענישה על מי שמעסיק שב"חים, על מי שמלין אותם, על מי שמסיע אותם – חמש שנות מאסר בפועל, או 500,000 שקל. משום שהבעיה הזאת היא בעיה אסטרטגית, היא בעיה חברתית, בראש ובראשונה, משום שהראשונים שסובלים הם אנשי שכבות המצוקה, שכונות המצוקה, שמהם נגזלים מקומות העבודה. ובסופו של דבר, הבעיה הזאת היא בעיה אסטרטגית לחיי החברה של מדינת ישראל. ואם אין אכיפה ואין ענישה על מי שמסייע לשב"חים, אז כל הדבר הזה הוא פרוץ, וזה חייב להסתיים.
מירי רגב (הליכוד):
יישר כוח לך. רק שתדע שמדובר בהצעת חוק שאלי ישי עמד בראשה, ואנחנו תמכנו בו – שבע שנות מאסר. צריך לוודא שזה קורה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
יפה. נכון, צריך לאכוף.
מירי רגב (הליכוד):
להרחיב את החוק שלך לשבע שנים.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו נדון בזה, בוודאי, בוועדות.
מירי רגב (הליכוד):
– – – יש דברים טובים שש"ס עושים – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מקדם בברכה – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מה הייתם עושים בלי ש"ס – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – את התלמידים ביציע האורחים.
יש כאלה בתוך מליאת הכנסת שסבורים שהכול פוליטי, ואין דברים שהם מהותיים. והם מתעלמים מהרצון של העם, וסבורים שרצון העם הוא כרצון הפוליטיקאים שניתן לקנות אותו בתוך שעות ספורות, לשנות אותו על-ידי כל מיני הבטחות, ולא יודעים שיש זרמים אמיתיים, ויש מצוקות אמיתיות, כי יש כאן אנשים שהם מנותקים מהעם וממה שמתרחש בקרב העם. המחאה שהיתה, זו לא מחאה של מצב רוח, בא לאנשים לצאת לרחובות, או בא להם למחות, או בא להם לחזור לאוהלים. אלא זה נובע ממצוקה. זה סימפטום של בעיה. וללא טיפול יסודי ומעמיק, שינוי מהפכני במדיניות, הבעיה תישאר קיימת.
וכאשר, רבותי, אנו יודעים שבוועדת הכספים אתמול, נכון? כי אנחנו היינו אז בצעדה, ולא הצלחנו להשתתף בדיון – גונבים מיליונים כדי לתקצב את מגרון. הכסף הזה היה אמור לעבור למצוקות, לשכבות שבעוני, במצוקה. אנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. אנשים שחיים בעוני ובאבטלה. אז הולכים ומשקיעים עוד ועוד, למי? למתנחלים. למה, חסר שם?
מירי רגב (הליכוד):
– – – למה זה בא על חשבון זה?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
חסר? לא חסר. מה את רוצה? כל הזמן משתוללת.
מירי רגב (הליכוד):
למה זה על חשבון זה? למה?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הכול אצלך פריימריס?
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לא להפריע.
מירי רגב (הליכוד):
לא, הכול אצלי זה ענייני – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הכול אצלך בחירות במרכז הליכוד? את לא יכולה להתעלות על השיקול הזה?
מירי רגב (הליכוד):
– – – מעמד הביניים. מה – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אין לך שיקול ממלכתי?
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, גברתי.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אין לך שיקול ממלכתי? הכול קטנוניות.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה, גברתי. תודה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הכספים האלה, אלה כספים שהגיעו מאזרחי המדינה. אלה מסים שנגבו מהאזרחים, צריכים להשקיע אותם באזרחים – –
מירי רגב (הליכוד):
– – – אבל הם לא אזרחים – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – צריך לכוון אותם למצוקות האמיתיות. זו גזלה. זו גנבה. זה שימוש לרעה, כדי לרצות אנשים – –
מירי רגב (הליכוד):
– – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – שהם חברי המרכז שלכם. אתם מתנהלים בעסקנות פוליטית. אתם לא מנהלים מדינה, אתם ממשיכים להתנהג ככנופיה. כנופיה שאחראית לתקציב המדינה, מנהלת אותו בצורה לא נכונה – –
מירי רגב (הליכוד):
למדנו מכם. למדנו מכם.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – והשיקול הוא שיקול מפלגתי טהור.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
שמענו, יושב-ראש הוועדה מדבר על צ'י ווארה.
היו"ר אופיר אקוניס:
צ'ה גווארה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
ואני חושב שבמקרה כזה, טול קורה מבין עיניך – –
היו"ר אופיר אקוניס:
על צ'יוואווה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – כאשר אתה מדבר על אנשים אידיאליסטים, שהקריבו עצמם למען עקרונות, ולא אותם אנשים – מקריבים עקרונות למען שיקול פוליטי צר. בושה וחרפה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. תודה לך. חברת הכנסת זועבי, בבקשה. חברת הכנסת זועבי – לא נמצאת.
מירי רגב (הליכוד):
איפה זועבי? איפה היא?
היו"ר אופיר אקוניס:
אני יכול לחשוב איפה היא.
מירי רגב (הליכוד):
– – – את זה לעזה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
איזה געגועים – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני יכול לחשוב איפה היא.
מירי רגב (הליכוד):
– – – להביא את זה לעזה. איפה היא?
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב. חבר הכנסת – הסתיימו הדוברים. תודה רבה. תודה רבה.
מירי רגב (הליכוד):
איפה היא?
היו"ר אופיר אקוניס:
אגב, חבר הכנסת אלסאנע, אתה התכוונת כשאמרת "כנופיה" – שאני אבין, לפרוטוקול – לחברי מרכז הליכוד, או לממשלה, או לאף אחד מהם? כי זה, עדיף שתחזור בך.
מירי רגב (הליכוד):
לממשלה. לממשלה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אני, אדוני היושב-ראש, לא התכוונתי להעליב את הכנופיות. אני התכוונתי להגיד שיטות כנופיה.
היו"ר אופיר אקוניס:
שיטות, הבנתי. אז אני אומר לך, גם כתומך בממשלה, גם כחבר כנסת וגם כחבר מרכז הליכוד מכוח כהונה, שאף אחד מאתנו לא משתמש בשיטות הכנופיות. יש לנו עמדות. אתה יכול לא להסכים לעמדות שלנו, אבל בכנופיה – בשיטות האלה אנחנו לא משתמשים.
עכשיו אתה לא ממתין לתשובה?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אני – – – בדב חנין.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מקבל תקציר מדב חנין. סגן השר. חבל. אני בטוח שזה יהיה מעניין.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אדוני הסגן, נא להשיב. נא להשיב. כל הכבוד לך.
מירי רגב (הליכוד):
כל הכבוד – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אף שהוא הואשם שהוא חלק – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אני יודע מה התשובה. אני יודע מה התשובה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אף שהוא הואשם שהוא חלק מהכנופיה.
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אף שהוא הואשם שהוא חלק מהכנופיה.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, אני בטוח שחבר הכנסת אלסאנע לא התכוון. הנה, הוא לא התכוון. הוא לא התכוון. הוא רצה להמשיל איזה משל, אבל לא התכוון.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש – –
היו"ר אופיר אקוניס:
כך אני מקווה. כן – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – חברי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני רוצה להגיד לך, טלב: אנחנו ידידים הרבה שנים. ואתה, את האמת, לא יכול להכחיש. החי לא מכחיש את החי. ודווקא הממשלה הזו, יותר מכל קודמותיה, פועלת בשלוש השנים האחרונות גם – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
היו ממשלות, אל תכחיש. היו ממשלות יותר טובות. אתה זוכר אז, היינו ביחד. היינו בתקופות עם ממשלות אחרות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – פועלת בשלוש השנים האחרונות כדי להילחם בעוני וגם כדי להיטיב במגוון נושאים עם האוכלוסייה. לאחר שנים מספר של עלייה הדרגתית בהיקף העוני מראה דוח הביטוח הלאומי, וזה – עם עובדות אי-אפשר להתווכח. הדוח האחרון של הביטוח הלאומי מראה ירידה בממדי העוני.
עמיר פרץ (העבודה):
איך? נו, מה? מה מראה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ירידה בממדי העוני. זה הביטוח הלאומי. אתה היית אחד מאדריכלי הביטוח הלאומי.
עמיר פרץ (העבודה):
לא – – –?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עם עובדות אי-אפשר להתווכח.
עמיר פרץ (העבודה):
מעניין אם באשקלון יודעים על זה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תראה, אפשר להשתמש בססמאות, אפשר בנאומים חוצבי להבות, אבל עם העובדות אי-אפשר להתווכח.
עמיר פרץ (העבודה):
תגיד לנו מה העובדות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
עם העובדות – אני אומר.
היו"ר אופיר אקוניס:
אולי תאפשר לו, חבר הכנסת – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ואני מפנה אותך גם לביטוח הלאומי, לבקש מהם את הדוח.
עמיר פרץ (העבודה):
כן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הדוח האחרון – ירידה בממדי העוני. ובכן, ידידי חבר הכנסת עמיר פרץ, קיימות אינדיקציות למגמות חיוביות של התרחבות מעמד הביניים וגידול ההכנסות של כל משקי-הבית בישראל. איפה? בישראל. לא ביוון, לא בספרד, לא באירלנד, לא באיטליה, גם לא בצרפת, גם לא בארצות-הברית, בישראל. ברוך השם, בסייעתא דשמיא. זו ממשלה טובה בסייעתא דשמיא. וזה מעורר תקווה להמשך ירידה בממדי העוני ובממדי האי-שוויון.
כדי שמגמות אלה תימשכנה ולא תהיינה בנות-חלוף, חלילה, הממשלה נקטה וממשיכה לנקוט שורת צעדים משמעותיים במסגרת מסקנות ועדת-טרכטנברג וצעדים נוספים שנועדו לטפל בין היתר בבעיית הפערים החברתיים והאי-שוויון בחברה. אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע שהממשלה קיבלה החלטות בדבר תיקונים חברתיים רבים שהיטיבו עם אזרחי ישראל. אנחנו לא צריכים שתיתנו לנו מוסר בנושאים חברתיים. יש כאלה תנועות, אדוני היושב-ראש, שרוצים להיות חברתיים. אנחנו חברתיים.
המשימה המרכזית שעמדה בפני ממשלת ישראל היתה הורדת יוקר המחיה. הממשלה שינתה את סדר העדיפויות הלאומי במגוון רחב של תחומים – שלום, ד"ר אגבאריה – החל בסיוע לטיפול בילדים בגיל הרך, דרך הפחתת שורה ארוכה של מכסים, תיקוני מסים וביטול עיוותי מס, דרך הגברת התחרות במוצרים ושירותים לרווחת המשק הישראלי, דרך הגדלת מס הכנסה שלילי ודרך הקלות בדיור.
הממשלה מפעילה ומרחיבה כלים רבים כדי לצמצם את האי-שוויון בכלכלה הישראלית וכדי לתמוך בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. במסגרת זו הגדילה הממשלה את הוצאותיה התקציביות לשנים 2011–2012 בשיעור שנתי של 2.7%. זה הכלל הפיסקלי של הממשלה הזו; הכלל הפיסקלי שמביא בחשבון, בחישוב, גם את הממוצע של הצמיחה, שישתרשר לאזרחים, שהוא הגבוה מהגידול שהיה נהוג בשנים שעברו, זה היה בדרך כלל 1.7%.
הממשלה אישרה את פרק המסים, והיום מאות אלפי משפחות בישראל נהנות מתוספות של מאות שקלים בחודש בזכות נקודות ניכוי ממס להורים עובדים לילדים קטנים. הממשלה אישרה את פרק יוקר המחיה שבמסגרתו בוטלו מסים על אלפי מוצרים, אלפי מוצרים, המכס על רכישות באינטרנט בסכום של עד 1,200 ש"ח.
כמו כן אישרה הממשלה את פרק החינוך, שבו הוחלט על ההחלטה התקדימית-היסטורית של חינוך חינם מגיל שלוש.
הממשלה אישרה את פרק הדיור של דוח ועדת-טרכטנברג במטרה להגדיל את היצע הדירות וגם לעשות חלוקה מיטבית של דירות לזוגות צעירים, למשפחות ולמי שזקוקים, חסרי דיור. מדובר בהחלטה שתביא להגדלה של זמינות הדירות ולהורדת המחירים. אישור ההמלצות העיקריות בפרק הדיור צפוי להביא להגדלה משמעותית של מספר הדירות למגורים בכל רחבי הארץ. במשך חמש השנים הקרובות ישווקו כ-187,000 דירות חדשות בכל רחבי הארץ, 60% מהן באזורי הביקוש, אזור תל-אביב, מרכז, ירושלים, ומתוכן 40,000 לדיור בר-השגה. מירי, תני – – –
מירי רגב (הליכוד):
אני, מה אני אגיד לך? אני מרגישה שאתה קורא עכשיו טה-טה-טה-טה-טה בבית-הכנסת את הגמרא. אני מצפה ממך שתבוא ותגיד: עשינו, ויש לנו עוד מה לעשות, כי יש לנו מה לעשות. אבל בסדר, מה אני אעשה, אני – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
זה תמיד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני ממש מופתע ממך.
מירי רגב (הליכוד):
אתה מופתע? גם אני מופתעת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני נותן לך נתונים שתשתמשי בהם, לא סתם תצעקי פה מכל הדוכן. יש לך נתונים שתשתמשי בהם.
מירי רגב (הליכוד):
תאמין לי שאני משתמשת, אני משתמשת. סגן השר, יש בעיה ואנחנו צריכים לנסות לפתור אותה, נקודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אין בעיה אחת, יש הרבה בעיות.
מירי רגב (הליכוד):
לא, בנושא של יוקר המחיה, במצב החברתי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, לא, יש הרבה בעיות, אבל את לא מקשיבה. חבל, לטובתך אני – – –
מירי רגב (הליכוד):
תאמין לי, אנחנו לא צריכים טרכטנברג שילמד אותנו מה לעשות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מי?
מירי רגב (הליכוד):
לא טרכטנברג ולא שמכטנברג. אנחנו צריכים לתת את הפתרון.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא יפה, לא יפה, לא יפה, לא יפה.
מירי רגב (הליכוד):
לא, אז אני אומרת לך את זה חד-משמעית. שאלת אותי? פנית אלי? אז אני עונה לך.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא יפה. אני עד עכשיו מפרט לך את הצעדים שהממשלה עשתה והיא עושה, ויש עוד הרבה בעיות, נכון – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
מה ההסבר שלך לישראל מתייקרת?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ישראל גם יציבה כלכלית, ישראל גם לא כל כך מתייקרת.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
רק מתייקרת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בסדר, נכון.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. בואו נאפשר לסגן השר להשיב.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אבל היא גם יציבה כלכלית, היא גם מייצרת עשרות אלפי מקומות עבודה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – – אז רק צריך לשאת בנטל – הציבור?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הקיצור, חשבתי שאני אקבל סיוע מהגב של מירי רגב, עכשיו אני אעבור אליך.
היו"ר אופיר אקוניס:
אולי ממנו תקבל איזה סיוע?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אולי, כן, מטלב אלסאנע.
עפו אגבאריה (חד"ש):
היא פשוט רצתה להגיד לך שאתה חזק במספרים.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל, חברים, המספרים מביעים משהו, מה זה. אם יש מספר כמו 5% אבטלה, סתם אני אומר, אז זה אומר משהו. זה אומר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה גם עובדות. דב, דב, אלה עובדות שאני מבקש – – –
דב חנין (חד"ש):
לגבי האבטלה, הסתבר, האבטלה עלתה.
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, מתי? איפה היא עלתה? איפה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא נכון, לא נכון, לא, לא, לא יעזור לך, לא.
דב חנין (חד"ש):
תסתכל על הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא נכון.
דב חנין (חד"ש):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, לא. אותם פרמטרים שהשתמשו בהם משתמשים גם היום. זה נכון גם לגבי ההווה, גם לגבי העבר.
דב חנין (חד"ש):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אל תשחק משחקים, אל תטעה, לא מתאים לך.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה, חבר הכנסת חנין. תודה רבה, אדוני. תודה, שמענו.
דב חנין (חד"ש):
אני לא משחק.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא מתאים לך, דב, אתה אדם הגון. לא מתאים לך.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. שמענו, שמענו.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
יש לכם לשכה מרכזית אחרת?
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב, שמענו. איפה היה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
נכון, לפי הלשכה המרכזית נתוני האבטלה של היום הם נתונים בקנה מידה היסטורי הכי נמוכים שהיו בהיסטוריה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
יש לשכה מרכזית – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא, לא, חבר הכנסת אגבאריה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
קח את המרכיבים של היום ותנתח אותם גם לגבי העבר, לפי איזו שיטה שאתה רוצה – יש ירידה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל מקרה, בעקבות המחאה של קיץ 2011 מינו שרי התמ"ת והאוצר צוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה. הצוות מונה כדי ללמוד את מאפייני השוק והשיווק של המזון ומוצרי הצריכה, לאתר כשלי שוק ככל שישנם ולגבש המלצות לצורך שיפור רווחת הצרכן, בין היתר על-ידי הגברת התחרותיות. צוות זה הוא המסגרת הממשלתית שבה לראשונה נבדק לעומקו נושא מחירי מוצרי המזון והצריכה, ובשל כך מדובר במשימה רחבת היקף, שאורכת זמן.
עכשיו עוד נתונים – ותבדקו אותי. תעשה לי טובה, דב, קח את הנתונים, אני אתן לך את הנאום, תבדוק אותי. בשנת 2011 נמשכה הצמיחה – למורת רוחך ולשמחתי – החיובית של המשק בקצב גבוה – – –
דב חנין (חד"ש):
– – – מה הצמיחה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – בקצב גבוה בהשוואה בין-לאומית. קצב הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2011 עמד על 4.7%.
מירי רגב (הליכוד):
מתי זה יחלחל לאזרחים?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה כל הזמן מחלחל, אוי ואבוי אם זה לא היה מחלחל.
מירי רגב (הליכוד):
מתי? מתי האזרחים ירגישו את הצמיחה הזו?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תעשי סיבוב ביוון, תחזרי, אחרי כן נדבר.
מירי רגב (הליכוד):
אני אעשה סיבוב? אני עושה כל הזמן סיבובים, זו הבעיה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הצמיחה המהירה היחסית של ישראל בשנת 2011 השתקפה גם בשיפור ניכר בשוק העבודה. פה זה חלחל. בתוך כך נרשמה ירידה ניכרת של שיעור האבטלה גם בהתאם לנתונים המעודכנים, דב, של הלמ"ס, ובמקביל נרשמה בשנים האחרונות מגמת עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיפור זה בשוק העבודה היווה גורם מרכזי לירידה באי-שוויון בחלוקת ההכנסות בשנים האחרונות. בחודש מרס נרשם זינוק חד בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק – ל-63%. בתוך כך חל בחודש מרס גידול ניכר במספר המשתתפים בכוח העבודה, כ-52,000 איש, מקומות עבודה חדשים, כאשר מספר המועסקים במשק גדל במקביל ב-32,000 איש, כ-63% מסך המצטרפים לכוח העבודה בחודש זה.
הצעת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות – בחודש אפריל אימצה הממשלה את המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק אשר פורסמו בדוח הסופי של הוועדה מיום 18 במרס 2012. בימים אלו הופץ תזכיר חוק ליישום המלצות הוועדה, אשר לאחר מכן יובא בהקדם האפשרי לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה להגברת התחרותיות במשק בחנה בעבודתה דרכי התמודדות עם חלק מהבעיות המבניות הקיימות במשק הישראלי. עמדת הוועדה היא כי המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. המלצות הוועדה מבקשות להגביר את התחרות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרות יעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ויציבותם.
אז נכון, הממשלה עושה המון, עושה הרבה, היא עוד תעשה, יש עוד בעיות. אם לא היו בעיות לא היה מה לפתור. אבל אנחנו נמשיך לפעול בעזרת השם באותה דרך, באותה רוח, בכדי – – –
עמיר פרץ (העבודה):
מה עם התקציב הבא? שאלתי שאלה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
נגיע, נגיע אליו.
עמיר פרץ (העבודה):
מה נגיע? תגיד לנו מסר, משהו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
נגיע. עוד יהיו פה – הבית הזה עוד ידון שעות, ימים ולילות, על התקציב הבא. הוא לא יהיה תקציב קל, כפי שאני מבין, אבל אנחנו נגיע לדיונים האלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל אתם – רק רגע, רק רגע, האם הממשלה מתכוונת להביא, כפי שמחייב החוק, את התקציב לקריאתו הראשונה עד סוף אוקטובר?
עפו אגבאריה (חד"ש):
זה יהיה תקציב דו-שנתי או חד-שנתי?
היו"ר אופיר אקוניס:
אני שאלתי, אני וחבר הכנסת פרץ שאלנו, אם אינני טועה, אדוני הסגן, האם הממשלה – מכיוון שאני בטוח שכן, אבל רק כדי לוודא – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שמה?
היו"ר אופיר אקוניס:
עד סוף אוקטובר לקריאה הראשונה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בעזרת השם.
היו"ר אופיר אקוניס:
בעזרת השם. יפה, אדוני, חבר הכנסת פרץ, קיבלת תשובה ואז נדון פה בקריאה הראשונה. אתה מציע, הסגן, להסיר? להסתפק בתשובתו?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מה שחברינו רוצים.
מירי רגב (הליכוד):
לא, לדון בו במליאה, במליאה.
היו"ר אופיר אקוניס:
במליאה, אוקיי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
חברת הכנסת רגב, מה את רוצה?
היו"ר אופיר אקוניס:
זה היה דיון במליאה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
קיבלת.
מירי רגב (הליכוד):
זה מה שאני רוצה, דיון במליאה במעמד כל השרים.
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב, אתה מסכים? אוקיי.
אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד דיון במליאה יצביע בעד ומי שבעד להסיר, או בעצם מי שנגד, יצביע נגד.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מודיע שהצעה לסדר-היום בנושא: חידוש פעילות המחאה החברתית תעבור לדיון במליאה, כפי שביקשה אחת המציעות.