קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום כישלון ממשלת נתניהו, הנצחת הפערים החברתיים וגל ההתייקרויות במשק היו"ר אורי מקלב: נעבור להצעה הבאה לסדר-היום, שהיא בנושא: כישלון ממשלת נתניהו, הנצחת הפערים החברתיים וגל ההתייקרויות במשק – הצעה מס' 7925. שני דוברים – הדוברת הראשונה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ולאחר מכן חברת הכנסת זהבה גלאון. ישיב על שתי ההצעות לסדר-היום סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך אותך, ידידי חבר הכנסת שאול מופז, על בחירתך היום ליושב-ראש האופוזיציה. בחלק מן הדברים אני מניחה שנחדד את ההבדלים בינינו, אבל בדברים רבים אחרים נוכל לשתף פעולה, כי מטרתנו היא, בסופו של דבר, להביא קץ לשלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברכות. אני רוצה לקרוא לכם שני קטעים. ינואר 2009, תשדיר בחירות של הליכוד. בנימין נתניהו מישיר מבט אל המצלמה ואומר: אחד הצעדים המרכזיים שאני אנקוט זה להפחית מסים. כן, להפחית את המסים של כולנו ב-20%, כדי לעודד צריכה וצמיחה שישמרו על מקומות העבודה. זו איננה הבטחת בחירות, הפחתתי מסים כשר אוצר ואעשה זאת שוב כראש ממשלה. זאת המטרה שלנו, זאת ההתחייבות שלנו. נתניהו, ינואר 2009. ואילו – האזינו לבנימין נתניהו אתמול, 1 באפריל: מי שאומר שאפשר להוריד מסים הוא נעדר אחריות וידע כלכלי; אנחנו זקוקים למסים כדי לקנות עוד סוללות "כיפת ברזל". שלמה מולה (קדימה): זה יום השקר. שלי יחימוביץ (העבודה): איפה נתניהו האמיתי, אני שואלת את עצמי; ינואר 2009 – אפחית את המסים ב-20%, או 1 באפריל 2012 – מי שאומר שאפשר להוריד מסים הוא נעדר אחריות וידע כלכלי. איפה? מי זה נתניהו האמיתי? אני רוצה לדעת. למה זכרתי את הקטע הזה מ-2009, והוא מייד צץ בזיכרוני כששמעתי אותו אתמול? כי במקרה ראיתי את תשדירי הבחירות, אז עם בתי הקטנה – היום היא בת 16, אז היא היתה בת 12, 13 – והיא הסתכלה ושאלה אותי: אמא, זה דבר טוב מה שהוא אומר, להוריד את המסים ב-20%? סיפור אמיתי. אמרתי לה: תלוי למי; לנו זה יהיה מצוין, כי המשכורת שלי תעלה, וגם של אבא, אבל הכסף הזה יצא מקופת המדינה, והמדינה לא תוכל לסלול כבישים, להקים בתי-ספר, להקים בתי-חולים, להגן על המדינה, לכן זה רע למדינה. כשאני תוהה למי – לאיזה בנימין נתניהו להאמין, אני מאמינה לנתניהו של ינואר 2009, כי העובדות מדברות בעד עצמן; מדברות בעד עצמן, ולא אני אומרת את העובדות, אלא סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, אומר את העובדות. רוני בר-און (קדימה): יש אופציה לא להאמין לו אף פעם, זו האופציה הנכונה. שלי יחימוביץ (העבודה): אני בכל זאת בוחרת להאמין לנתניהו של תשדירי הבחירות, כי אני מסתכלת על המצב בפועל, ואני רואה את אותו מתווה של הרפורמה במס שהוא התחיל בו כשר אוצר; המתווה הזה, של הפחתה במס, מס חברות ומס ליחידים עשירים – בוא נקרא לילד בשמו – עלה למדינה 30 מיליארד שקלים. 30 מיליארד שקלים שהיו יכולים להיות בקופת המדינה. זה מתווה שכולם התנגדו לו. סטנלי פישר לא התעורר השבוע עם מחלקת המחקר שלו. כבר לפני שנתיים, ושלוש, ולפני שנה שוב, הוא קרא לעצור את מתווה הרפורמה במס. רוני בר-און (קדימה): אנחנו החלטנו על זה בממשלה עם בוז'י. שלי יחימוביץ (העבודה): באו חברים מה-OECD, ישבו בוועדת כספים ואמרו: חבר'ה, אתם השתגעתם? מה אתם ממשיכים במתווה של הפחתת הרפורמה במס? 30 מיליארד שקלים שהיו אמורים להיות בקופת המדינה. עם מי היטיבה אותה רפורמה במיסוי? רק עם מי שיש להם, רק עם חברות רווחיות מאוד-מאוד. למי שלא מגיע לסף המס היא לא הזיזה. מעמד הביניים הרוויח כמה עשרות שקלים בחודש מהרפורמה במס, אבל הוא שילם על זה, הוא שילם על זה ובגדול. כי אותה מדיניות מיסוי הורידה את הכנסות המדינה באופן שיטתי, וכששומרים על תקציב מאוזן, מה עושים? מקצצים בשירות המדינה. זה האיש השמן – האיש השמן – של נתניהו, שצריך לקצץ בו, ולהלום בו, ולעשות לו דיאטה עד שהוא יהיה אנורקסי. מה זה לקצץ באיש השמן? זה לקצץ בחינוך, ולקצץ בבריאות, ולקצץ בשירותי הרווחה, ולקצץ בביטחון הפנים, ולקצץ בקשישים ניצולי השואה פגועי הנפש, שזרוקים עכשיו בהוסטלים, אחרי שעשו להם outsourcing. ולקצץ בשירותי בריאות התלמיד והרפואה המונעת ולהפריט אותם לחברות פרטיות שמודדות את זמן החיסון והפעולה לפי זמן – 40 שניות לפעולה. ואז 30% מהילדים לא מחוסנים, וחוזר חלילה. זאת המשמעות של קיצוץ בשירות הציבורי, אין לזה משמעות אחרת, וזה מה שקורה כשמוותרים על 30 מיליארד שקלים לעשירים בלבד. מעמד הביניים משלם על זה, משלם על זה קשות, כי איזה הורה לא משלם היום מכיסו על חינוך? תראו לי הורה כזה. תראו לי הורה שלא משלם מכיסו על חינוך ילדיו. אתם תוכלו להראות לי – הורים עניים שאין להם ממה להשלים והם לא יכולים לתת את החינוך העודף, את התל"ן, את עמותות ההורים, את כל התשלומים הנוספים כדי להעשיר את הילדים, על שירות ציבורי שהולך ומתקצץ כל הזמן. ואז אנחנו מגדילים פערים. תשימו לב: לפי הדוח של ה-OECD אנחנו במקום הכמעט אחרון בהוצאה ציבורית-אזרחית מבין מדינות ה-,OECD ואת זה גם אומר שוב סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל. המשמעות של זה היא הגדלה דרמטית מאוד של הפערים, כי אנשים צריכים לשלם מכיסם על מה שהמדינה לא נותנת. איפה אנחנו כן מקום ראשון? אנחנו במקום אחרון בהשתתפות המדינה בשירותי הבסיס כנהוג במדינות נאורות, ובמקום הראשון מבין מדינות ה- OECDבפערים בין עניים ועשירים. איפה זה שם אותנו בדיוק? איפה זה שם אותנו? הרי הבת, הבן של המנקה, שמרוויחה 20 שקלים ו-4 אגורות לשעה, ואסור בשום אופן שהיא תרוויח יותר כי אז העסק יתמוטט, והבן של המנכ"ל, שמרוויח מיליון וחצי שקלים בחודש, ובשום פנים ואופן הממשלה הזאת לא מצליחה לרסן את שכרו, הולכים לאותו צבא. הם משרתים את המדינה מאותו מקום. איזו מדינה זקוקה לשוויון, לסולידריות, ללכידות חברתית יותר ממדינת ישראל? היש מדינה כזאת? אין מדינה כזאת. מדינה קטנה, צעירה, מוקפת אויבים; מי זקוק לסולידריות ולאיזושהי חלוקת משאבים הוגנת יותר מאתנו? מי? ואילו אנחנו – מפקירים את המדינה לכוחות השוק. החזקים שועטים קדימה והחלשים ניגפים מאחור ומעמד הביניים הולך ונשחק, הולך ונגרס. כלכלה הוגנת, חברה צודקת, דרך סוציאל-דמוקרטית מחודדת – אלה הדברים שיהפכו אותנו בחזרה למדינת המופת שאנחנו אמורים להיות, מדינת המופת לאורו של החזון הציוני. לאן לוקחת אותנו ההגדלה הבלתי-נתפסת הזאת בפערים? הרי גם אם ייכון שלום כולל במזרח התיכון ולא נישא גוי אל גוי חרב – לא יישא גוי אל גוי חרב ולא נדע עוד מלחמה וכיתתו חרבותם לאתים, וכל מה שאתם רוצים, וניסע לנגב חומוס בדמשק – ואנחנו נהיה מדינה עם פערים בלתי נתפסים בין עוני לעושר ושליטה בפועל של חבורת בני מזל בעלי הון, עם עוני הולך וגובר בקרב עניים עובדים – גם את זה מראה דוח בנק ישראל, עוני גובר בקרב עניים עובדים – אז איפה החזון הציוני? על מה אנחנו נלחמים? על מה אנחנו יוצאים להגן על המדינה ומדוע אנחנו מתאמצים כדי להביא הסכמי שלום? לא הממשלה הזאת, חס וחלילה. בשביל המדינה. קודם כול צריך שתהיה מדינה. תראו, היו כמה צלצולי השכמה: המחאה בקיץ היתה צלצול השכמה ראשון לראש הממשלה בנימין נתניהו – הוא אטם את אוזניו; הדוח של בנק ישראל השבוע הוא עוד צלצול השכמה לראש הממשלה בנימין נתניהו – גם אליו הוא אוטם את אוזניו. ואני מאמינה לו. אני מעריכה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני חושבת שהוא אידיאולוג. יצחק הרצוג (העבודה): – – – שלי יחימוביץ (העבודה): אני מקווה, בוז'י, שהשיעול הזה בדיוק ברגע הזה לא היה קשור לתוכן דברי. רוני בר-און (קדימה): הוא נחנק. בוז'י נחנק מהאמירה הזאת. היו"ר אורי מקלב: וזה שאני אומר שצריך לסיים, זה גם לא היה קשור לתוכן. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): הוא נחנק מאהבה. שלי יחימוביץ (העבודה): ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בן-אדם אידיאולוגי. הוא איש ימין קיצוני, באמת, מעומק לבו. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): תאמצי אותו אלייך. שלי יחימוביץ (העבודה): איש ימין קיצוני במובן המדיני ואיש ימין קיצוני במובן הכלכלי. הוא נמצא במקום של תאצ'ר ושל רייגן ושל מילטון פרידמן. כשכל האקדמיה וכל ממשלות העולם כבר מתפכחות מאותו קפיטליזם צרוף, פרימיטיבי, של תחילת שנות ה-80 – הוא שם באופן אותנטי. צלצולי ההשכמה האלה לא יכולים להעיר אותו, כי הוא מחויב באופן עמוק להמשך כלכלת הג'ונגל הזאת, שמפרקת אותנו. והיהירות והזחיחות שלו ושל סביבתו, כאילו הוא נמשח למלכות, אצבע אלוהים ירדה משמים והמליכה אותו למלך לנצח נצחים – זה שטויות. הוא פוליטיקאי. פוליטיקאים אפשר להוריד מהשלטון. את השיח הכלכלי-חברתי על חברה צודקת ועל חלוקת משאבים הוגנת איש לא יכבה. זה יהיה השיח המרכזי גם בבחירות הקרובות, ונתניהו יצטרך לשלם מחיר על אותה מדיניות של התנכרות מתמשכת לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. הצעות לסדר-היום כישלון ממשלת נתניהו, הנצחת הפערים החברתיים וגל ההתייקרויות במשק היו"ר אורי מקלב: הדוברת הבאה, חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. לאחר מכן ישיב סגן שר האוצר. גם לרשותך עשר דקות. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי יושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת שאול מופז, אני רוצה לברך אותך מקרב לב. אני לא אומרת את זה כמצוות אנשים מלומדה, אני מתכוונת לזה. אני חושבת שהאופוזיציה הזאת צריכה להעיף את ממשלת נתניהו. אני לא נכנסת כרגע למי באופוזיציה הזאת, אבל האופוזיציה הזאת יכולה להיות קואליציה – כמובן, בלי כצל'ה והחברים שלו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – זהבה גלאון (מרצ): אתה יודע, שלרגע לא תהיינה אי-הבנות, לפחות לא מבחינתי. אולי יש כאן גורמים אחרים שרוצים לחבק אתכם – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – זהבה גלאון (מרצ): אני יודעת, אני יודעת את זה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: בלי בגין – – – זהבה גלאון (מרצ): אני – בסדר. אני לא רואה את עצמי – ייקוב הדין את ההר – בקואליציה – – – רוני בר-און (קדימה): – – – שלא היית פה, טעות גדולה – – – זהבה גלאון (מרצ): מאה אחוז, מאה אחוז. מאה אחוז, חבר הכנסת בר-און. אדוני היושב-ראש, שמענו קודם את הנאום של שר החינוך, כמו ששר החינוך יודע לבנות נאום בנוי לתלפיות. שום דבר לא יסתיר את מצג השווא שהוא ניסה ליצור. אנחנו השבוע קיבלנו הוכחה סופית לכישלון המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו. חברי חברי הכנסת, יש דברים שכבר ידענו מראש, אבל השבוע קיבלנו לזה אישוש נוסף כשהתפרסם דוח בנק ישראל, ולמדנו שרמת האי-שוויון בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח, ושמדיניות הממשלה של הורדת מסים וצמצום הוצאות הממשלה רק תורמת להגדלת הפערים בחברה הישראלית. זה לא חדש, זה נכון, אמרו את זה כבר גם קודם. זה נאמר לנו על-ידי הכלכלנים מה-OECD, וכל מי שלא שבוי כמו נתניהו באיזשהן תפיסות כלכליות ארכאיות ושמרניות יודע את זה כבר מזמן. את זה ידענו. אבל השבוע, חברי חברי הכנסת, נחשפו לראשונה לדברים שסותרים את מצג השווא של האופטימיות הכלכלית של ראש הממשלה ושל שר האוצר. הם מציגים לנו כבר מהקיץ שעבר איזה מין אופטימיות, הכול כל כך טוב. התברר למשל, חברי חברי הכנסת, שבכל מה שקשור לאבטלה בישראל, לאחוז האבטלה בישראל, נמסר לנו אחוז שגוי. אחוז האבטלה האמיתי במדינת ישראל הוא 6.5% ולא 5.6%. כלומר, שימו לב לזה: האבטלה במדינה ישראל, אדוני חבר הכנסת יצחק כהן, סגן שר האוצר, האבטלה בישראל גבוהה ב-20% ממה שנטען, ושיעור האבטלה הנמוך הוא אולי הנתון שהממשלה הזאת התגאתה בו כל הזמן. הם אמרו: אנחנו הגענו למצב שיש כאן שיעור אבטלה נמוך בכל השנים האחרונות. אבל מתברר שזה היה מצג שווא. אין כאן בכלל מקור לגאווה. יש כאן מקור לדאגה לגבי היכולת של הממשלה הזאת לייצר מקומות עבודה בפריפריה, ובעיקר במגזר החרדי ובמגזר הערבי. רוני בר-און (קדימה): בלי להגיד את האמת לציבור. זהבה גלאון (מרצ): ובלי להגיד את האמת לציבור. תודה, אדוני שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת רוני בר-און. אבל האמת, חברי חברי הכנסת, שגם את זה אנחנו כבר יודעים מהשטח. הרי המחאה של עובדי הקבלן שמפטרים אותם חדשות לבקרים, אנשים שנעדרים אופק תעסוקתי, היא לא צמחה יש מאין. היא צמחה כאן – ודיברנו על זה במליאת הכנסת – מהשתרשות של פרקטיקות העסקה פוגעניות שהממשלה הזאת מעלימה מהן עין. אנחנו יודעים את זה; אנחנו מקבלים עשרות פניות מעובדים מבוגרים, שמפוטרים בגיל 50, 55 ו-60. אנחנו מקבלים פניות מנשים מבוגרות מובטלות שהממשלה לא מוצאת להן פתרונות תעסוקה. אבל מה היה הפתרון של הממשלה רק לפני כמה חודשים? לנסות להעלות להן את גיל הפרישה ולגזור עליהן עוד שנתיים של עוני וחיי השפלה. טוב שהכנסת הזאת הצליחה לעצור את היוזמה המחפירה של הממשלה להעלות את גיל הפרישה. אבל הדבר הנוסף שגילינו, חברי חברי הכנסת, השבוע – קראנו שלמרות שהממשלה כבר העלתה את יעד הגירעון לשנת 2012, 2% מהתוצר, ל-3.3%, עכשיו בכלל מדברים שהיעד האמיתי הוא 4%. אנחנו מדברים על 18 מיליארד שקלים. זה יעד גירעון קיצוני, חבר הכנסת כהן. זה יעד גירעון משולח רסן שבכלל מאיר באיזשהו אור נלעג את כל דברי הרהב של ראש הממשלה נתניהו על האחריות התקציבית של הממשלה. הוא מקדש אותה, כמה חשוב לשמור על מסגרת התקציב. יעד גירעון 18 מיליארד ש"ח? דברים שבכלל באים להצדיק את ריסוק – ריסוק – מדיניות הרווחה הישראלית. והמציאות, חברי חברי הכנסת, היא הרבה יותר חמורה ומסוכנת. ממשלת נתניהו מתנהלת בחוסר אחריות תקציבית שאין שני לו. איך בכלל מצפה ראש הממשלה להוריד את יחס החוב–תוצר של ישראל? איך הוא מצפה לשמור על דירוג האשראי שלה? מתי נפנים – מתי הציבור יפנים שאין קשר בין ההצהרות ההזויות של נתניהו לבין המציאות התקציבית שנחשפה השבוע? חברי חברי הכנסת, יש שיגידו שהדברים האלה קורים בגלל דרישות המחאה החברתית, כאילו שמסקנות ועדת-טרכטנברג, חוק חינוך חינם מגיל שלוש עד ארבע, כל תוספת השכר לרופאים ולמורים, או המעבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן, הם מה שפוגע בביצועי הכלכלה הישראלית. איזה שקר, איזה כזב זה. כל הדברים האלה יחד לא מגיעים בכלל לעלות התוספת שקיבלה מערכת הביטחון רק לאחרונה, רק השנה, רק לפני כמה שבועות. תקציב מערכת הביטחון הוא חור שחור של מיליארדים – מיליארדי שקלים, חברי חברי הכנסת, אותם מיליארדים שיוצרים את הגירעון האדיר בתקציב. על 4 מיליון הם מתווכחים. העברתי – ניסיתי לקדם את חוק, העברתי בעצם בקריאה שנייה ושלישית, לפני כמה שבועות, את חוק הבטחת הכנסה לנשים מוכות הנמצאות במקלטים, שלא יקצצו להן את הבטחת ההכנסה כדי שהן לא תישארנה במעגל הגבר האלים, במעגל הטרור, שלא יבטלו להן את הבטחת ההכנסה. על 4 מיליון שקלים, חברי חברי הכנסת, חודשים התווכחנו. חודשים, על 4 מיליון שקלים. אבל 4 מיליארד נוספים, פי-1,000, בתוספת לתקציב הביטחון, בכלל עוברים בלי כל בקרה, בלי פיקוח. מביאים את זה לוועדת הכספים באיזה העברה, כולם עוצמים עין, מאשרים את זה כמו חותמת גומי. ושיא השיאים, אני מודה, היה אתמול, חברי חבר הכנסת רוני בר-און. צריך לממן את "כיפת ברזל", אמר נתניהו. רוני בר-און (קדימה): איזה שקרן זה. זהבה גלאון (מרצ): אני, לא נעים לי לומר את זה באופן הזה, שחבר הכנסת בר-און אומר. צריך לממן את "כיפת ברזל". מוחמד ברכה (חד"ש): מה הוא אמר? זהבה גלאון (מרצ): הוא אמר. מוחמד ברכה (חד"ש): לא, בר-און, מה אמר? זהבה גלאון (מרצ): אני לא יכולה לחזור על דברים כאלה. חבר הכנסת בר-און יש לו הסגנון הייחודי שלו. רוני בר-און (קדימה): גם אני לא יכול לחזור. או ספונטני או לא כלום. זהבה גלאון (מרצ): אני אומרת: אמר, ולא אמר אמת, ונשאר בחיים, כמו שאמא שלי היתה אומרת. זה לא תקציב הביטחון שמממן את "כיפת ברזל", זו ארצות-הברית של הנשיא אובמה, שרק בשנה האחרונה העבירה 205 מיליון דולר לרכישת הסוללות, ועכשיו היא גם מבקשת מהקונגרס לאשר עוד חצי מיליארד דולר לרכישת עשר סוללות נוספות. אז מה, מערכת הביטחון מממנת את "כיפת ברזל"? אבל זה בכלל לא מפריע לנתניהו להמשיך להלך אימים על הציבור בישראל. זה לא מפריע ללשכת נתניהו לנהל מסע הכפשות נגד אותו ממשל אובמה שהכסף שלו הוא זה שמממן את ההגנה על יישובי הדרום. חברי חברי הכנסת, ועוד לא אמרנו כלום על מאות המיליונים שנשפכים כל שנה לתחזוקת השותפים הקואליציוניים של נתניהו – ואלה המתנחלים, ואלה החרדים – ואנחנו מדברים על מאות מיליונים שהם כסף שפועל נגד מדינת ישראל, מנציח את המשך השליטה הישראלית בשטחים, מקרב אותנו למציאות של מדינה דו-לאומית והופך אותנו בהדרגה למדינת הלכה שמממנת משטר רבני הלכתי חשוך בחסות המדינה ומטעמה. שימו לב לזה, אל תתבלבלו, הכספים האלה הולכים גם להתנחלויות וגם לישיבות, אבל לא רק, ובאמת ציינו את זה כאן קודם לפני. רוני בר-און (קדימה): כמה עולה הוויתור על מיצוי כושר ההשתכרות את יודעת? זהבה גלאון (מרצ): אני לא יודעת לענות לך, אדוני. כמה? רוני בר-און (קדימה): מיליארד וחצי שקל. זהבה גלאון (מרצ): מיליארד וחצי. אוקיי. רונית תירוש (קדימה): מישראל ביתנו. זהבה גלאון (מרצ): אז היא הנותנת. אז גם ישראל ביתנו, מיצוי כושר השתכרות. אבל אני חושבת, חבר הכנסת רוני בר-און, שבאמת את הדוגמה העדכנית ביותר להפקרות התקציבית של נתניהו קיבלנו השבוע כשהממשלה הודיעה שהיא מתכוונת להטיל קיצוץ רוחבי כדי לקזז את הפחתת הבלו על הדלק. כל הפופוליזם הזול הזה של נתניהו – – רונית תירוש (קדימה): מכניס עז, מוציא עז. זהבה גלאון (מרצ): – – בדקה ל20:00, או אני לא יודעת, או דקה אחרי 20:00, לקזז את הפחתת הבלו מהדלק. מה הוא מנסה לעשות, נתניהו? הוא מנסה להסית את אלה שיש להם מעט נגד אלה שיש להם עוד פחות. הרי מה זה – מה המשמעות של הקיצוץ של 2% בכוח-האדם במגזר הציבורי? זה הרי צעד אנטי-חברתי, אנטי-כלכלי, שפוגע בראש ובראשונה באותן אוכלוסיות מוחלשות בישראל. על מה מדובר? על מי אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על הפחתה במספר המורים, הרופאים, עובדי הרווחה. זאת הרי הדרך הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת בכלל כדי להתמודד עם עליית מחירי הדלק. עכשיו ראש הממשלה נתניהו יצר במו ידיו בור של חצי מיליארד ש"ח בתקציב – עכשיו הוא מנסה לסתום את הבור הזה באמצעות התעמרות נוספת בשכבות המוחלשות ובשירותי הרווחה? אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת – – היו"ר אורי מקלב: אני רק מזכיר שהזמן אזל. זהבה גלאון (מרצ): אני כבר מסיימת. – – יש דרכים אחרות להכניס לקופת המדינה את הסכום הזה. יש דרכים אחרות למנוע גירעון תקציבי, בלי לדרוס את כל מה שנותר ממערכת הבריאות, ממערכת הרווחה וממערכת החינוך המתפרקת. קוראים לזה מדיניות סוציאל-דמוקרטית. למשל, במקום קיצוץ רוחבי, ראש הממשלה נתניהו יכול היה להעלות באחוז בודד – אני מדברת על אחוז בודד – את מס החברות, שגם ככה הוא נמוך ממילא. הוא יכול היה להשיג תוספת של 700 מיליון ש"ח אם הוא היה מעלה ב-1% את מס החברות. 700 מיליון ש"ח בשנה למדינה ממס ישיר – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): בלי פועלים לא היו – – – זהבה גלאון (מרצ): – – ופרוגרסיבי, ומרבית הכסף הזה תגיע מבעלי ההון בישראל. אבל אנחנו יודעים – הוא יכול היה לעשות את זה, חבר הכנסת כץ. היו"ר אורי מקלב: נא לסיים. זהבה גלאון (מרצ): אבל אנחנו יודעים, חברי חברי הכנסת, שבמקום קיצוץ רוחבי ראש הממשלה יכול היה לעשות שורה של דברים. – – רוני בר-און (קדימה): – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): נהיית קומוניסט? היית סוציאליסט. זהבה גלאון (מרצ): – – אבל נתניהו מחפש ממשלה רזה ומצומקת שמפקירה את הכלכלה לידי המגזר הפרטי, וכבר היה לנו – – – רונית תירוש (קדימה): לא ממשלה. זהבה גלאון (מרצ): מגזר ממשלה; קוראים לזה ממשלה. רוני בר-און (קדימה): ממשלה יש לו רחבה ומורחבת, מה שנקרא. זהבה גלאון (מרצ): נכון. היה לנו כבר מספיק מזה. אנחנו יודעים בדיוק איזו מדיניות כלכלית דרושה לישראל; מדיניות הפוכה מאוסף הצעדים הפזיז, המבוהל וחסר האחריות של הממשלה הכושלת הזאת, ולכן הגיע הזמן, אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להחליף את הממשלה הכושלת והרעה הזאת ולייצר כאן ממשלה אחרת, קואליציה אחרת, שוויונית, דמוקרטית, שדואגת לכלל החברה במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. ישיב על שתי ההצעות לסדר-היום סגן השר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. סגן השר, אתה משיב באופן אישי, או שאתה משיב לכולם? סגן שר האוצר יצחק כהן: שאלתי על ראש האופוזיציה. היו"ר אורי מקלב: לא, חשבתי אם אתה רוצה להשיב באופן אישי לכל אחד. רונית תירוש (קדימה): אבל תברך אותו. אני אמסור לו מה בירכת. יש לו תדרוך מהמאבטחים החדשים. סגן שר האוצר יצחק כהן: אוי. זהבה גלאון (מרצ): מה אתה נאנח, חבר הכנסת כהן? סגן שר האוצר יצחק כהן: כל כך הרבה פתוס, כל כך הרבה צעקות, כל כך הרבה נאומים חסרי בסיס אמיתי אחד, ובסוף אף אחד לא נמצא פה, כולם הולכים. גם ראש האופוזיציה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, חוץ מהצדיקים. חוץ מהצדיקים. רונית תירוש (קדימה): תברך את ראש האופוזיציה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מברך אותו. אני גם מברך אותו שיהיה לו – – – רוני בר-און (קדימה): אם באמת זה רק חוץ מהצדיקים אסור לי להיות פה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני גם מברך אותו שלא ילך בדרכה של ציפי, שגם אותה צריך לברך על הרצינות שלה – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר אורי מקלב: רבותי, נא לאפשר לסגן השר לענות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – ולא יישאר במדבר האופוזיציוני ויהפוך את קדימה למפלגת runoff. חבל. אגב, לגבי מה שאת אמרת קודם, משרת-אם – – זהבה גלאון (מרצ): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: runoff זה משהו שהולך ומתכלה. זהבה גלאון (מרצ): בסדר, רק רציתי להבין, אדוני. ניצן הורוביץ (מרצ): לא הכרנו את הביטוי. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – מורה שעובדת 32 שעות זכאית. רונית תירוש (קדימה): לסבסוד מלא? סגן שר האוצר יצחק כהן: זכאית. רונית תירוש (קדימה): לא, תגיד את זה לפרוטוקול, לסבסוד מלא? סגן שר האוצר יצחק כהן: כן. בדקתי את זה, כי אני זוכר שש"ס בזמנו עמדה על כך. רונית תירוש (קדימה): רק תגיד לי, סבסוד מלא? סגן שר האוצר יצחק כהן: אגב, מגלי, סחבי מגלי – – – מגלי והבה (קדימה): כן. רונית תירוש (קדימה): לא לא, סבסוד מלא? לפרוטוקול. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני קיבלתי – – – היו"ר אורי מקלב: 90%. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא לא, בעניין הצהרונים, 28 שעות. 32 שעות גם לזכאי המעונות, והרציונל הוא כי בשעות האלה היא כבר לא מגיעה הביתה, ומזכים אותה. רונית תירוש (קדימה): לי ברור למה, אבל סבסוד מלא. סגן שר האוצר יצחק כהן: כן, לפי הדרגה, לפי דרגתה. מה זאת אומרת "סבסוד מלא"? רונית תירוש (קדימה): לפי השעות. אני רוצה: משרה מלאה – סבסוד מלא. סגן שר האוצר יצחק כהן: קודם כול היא מזכה. קודם כול אמרת שאין בכלל סבסוד, אז כבר אני אומר לך שכן יש סבסוד. רונית תירוש (קדימה): לא, הסבסוד הוא מזערי. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, מגלי, כשאתה אומר ש"ס – – – היו"ר אורי מקלב: אדוני סגן השר – – רונית תירוש (קדימה): אבל תעזור לנו. היו"ר אורי מקלב: – – אבל אתה יודע שעדיין אלפי מורות – אין להן 32. יש להם 24 שעות. הן עדיין לא נכנסו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: 24 – אז הן כנראה לא – – – היו"ר אורי מקלב: לא היתה להן אפשרות, ואין – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אם 24, אז היא נמצאת בבית בזמן ומקבלת את הילדים שלה. על כל פנים, מגלי – – מגלי והבה (קדימה): אני פה. רונית תירוש (קדימה): למה הוא – – – היו"ר אורי מקלב: הוא עונה ברצינות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – אתה חבר. אתה יודע את האמת. כשאתה אומר ש"ס – ש"ס זה קצבאות ילדים, זה קצבאות זיקנה, זו מפלגה חברתית. אני מאוד שמח שאתם רוצים להיות חברתיים, זה טוב, אבל ש"ס היא כבר מפלגה חברתית. היא לא רוצה להיות – היא כבר מפלגה חברתית. אז קודם כול, ברוכים למועדון, שאתם רוצים מפלגה חברתית. אני מאוד שמח. אבל להגיד דברים לא נכונים – דחילק, מגלי. מגלי והבה (קדימה): מה? מה לא נכונים? זהבה פירטה לך. אני לא רציתי – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, זהבה פירטה משהו אחר. אבל גם את זהבה אני לא מבין. מה היא מתנפלת על החרדים? זהבה גלאון (מרצ): לא אמרתי – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: מה את רוצה מהחרדים, זהבה? תעצמי את העיניים ותחשבי על מדינת ישראל בלי חרדים. איך הייתם נראים? וואי, פחד פחדים. זהבה גלאון (מרצ): לא אמרתי את זה. אני לא אמרתי את זה. ניצן הורוביץ (מרצ): לא אמרנו את זה. סגן שר האוצר יצחק כהן: פחד פחדים. אם משהו פה מחזיק את המסד המוסרי במדינה הזאת זה הציבור החרדי, והציבור שכצל'ה מייצג. זהבה גלאון (מרצ): בחיים אני לא אמרתי את זה. חבר הכנסת כהן, אף פעם לא אמרתי דבר כזה, ואני לא אומר. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, אבל אתם תוקפים אותם בשצף קצף – – זהבה גלאון (מרצ): יש לי ביקורת – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – אתם תוקפים כל דבר. יכול להיות שזה מביא לכם קולות. זהבה גלאון (מרצ): – – – מגלי והבה (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: זה לא מביא לכם קולות. חבל לכם על הזמן. זהבה גלאון (מרצ): – – – רונית תירוש (קדימה): הציבור שכצל'ה משרת – – – היו"ר אורי מקלב: רבותי. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, אדוני היושב-ראש, חבל ששאול מופז לא פה. רציתי לברך אותו, וגם לאחל לו שיצטרף לקואליציה ויצטרף לעשייה הציבורית, כי לשבת באופוזיציה – יש לי גם רעיון לסטארט-אפ, אדוני: לשים פה מול הח"כים איזה מנורה עם זמזם, שכל פעם ח"כ אומר משהו לא נכון אז זה יצפצף ויהבהב. אני אפתח את זה. זה רעיון לסטארט-אפ. רונית תירוש (קדימה): אז לא נעלה את ראש הממשלה לדוכן אף פעם. ניצן הורוביץ (מרצ): אבל גם אצלך זה יצפצף. גם אצלך זה יזמזם. סגן שר האוצר יצחק כהן: אצל כל מי שיאמר דברי שקר. קריאה: יש כמה שרים שלא נשמע את הקול שלהם. סגן שר האוצר יצחק כהן: אצל כל מי שיאמר דבר שקר, זה יזמזם לו. רונית תירוש (קדימה): אצל ראש הממשלה יהיה קצר. סגן שר האוצר יצחק כהן: לדעתי זה לא יפסיק לזמזם פה. קריאות: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים – – – מוחמד ברכה (חד"ש): ראש הממשלה, לא תבין ממנו מלה אם תשים את הזמזם הזה. זה כל הזמן יזמזם. סגן שר האוצר יצחק כהן: זה רעיון לסטארט-אפ. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): זמזם מתפוצץ. זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת כהן – – – היו"ר אורי מקלב: רבותי, רבותי – – – זהבה גלאון (מרצ): אדוני סגן השר, לדעתי אתה עושה אקזיט ויוצא מהכנסת עם הסטארט-אפ הזה. רונית תירוש (קדימה): יפה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז זה רעיון לסטארט-אפ, ואם הסטארט-אפ כבר היה – אם המכשיר הזה – – – היו"ר אורי מקלב: זה כנראה ילך עם המפתחות של האוצר. סגן שר האוצר יצחק כהן: אם הוא היה פעיל, לדעתי היום הוא לא היה מפסיק לזמזם מהבוקר. על כל פנים, כדי להיצמד לעובדות, דיברתי היום עם בנק ישראל. אוקיי? אז בראשית דברי, חברי, אציין כי גם לפי הדוח השנתי של בנק ישראל, מאז שנת 2006 נרשמה ירידה הדרגתית במידת האי-שוויון בישראל. האי-שוויון בחלוקת ההכנסות ב-2011 היה נמוך ב-1.5%, מגלי והבה, במונחי מדד ג'יני בהשוואה לרמתו ב-2006. חבל שבר-און לא נמצא פה. בדומה, נרשמה ירידה מאז 2006 גם בנתוני תחולת העוני, הן בקרב פרטיים והן בקרב משפחות. זה לא מספיק, יש עוד הרבה מה לעשות. יש עוד הרבה עבודה בעניין הזה, אבל רואים, ברוך השם, שכבר יש תוצאות. ירידה זו באי-שוויון נרשמה על רקע ביצועים כלכליים מאוד מרשימים בישראל, בעקבות מדיניותה הפיסקלית האחראית של הממשלה. במסגרת זו, בשנת 2011 נמשכה הצמיחה החיובית, ברוך השם, של המשק בקצב גבוה בהשוואה בין-לאומית. קצב הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2011 – כמה היה? רונית תירוש (קדימה): שלוש נקודה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: 4.7%. מאוד מרשים בסביבה הכלכלית העולמית. נתוני הצמיחה בכלכלה הישראלית מרשימים בעיקר לנוכח ההתפתחות בכלכלה העולמית. מגלי והבה (קדימה): סגן השר, תגיד מה אמר בביקורת, לא רק הדברים שנוח לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אומר, אני אומר. מגלי והבה (קדימה): לא, מה הביקורת שלו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אומר. הוא גם אמר שרמת המחיה עלתה. גם את זה הוא אמר. מגלי והבה (קדימה): לא, אתה אומר: אין עניים בישראל – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה, חלילה. אוי ואבוי. אל – – – שלא אמרתי, שהזמזם לא יתחיל לזמזם. לא אמרתי את זה. מגלי והבה (קדימה): – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): תגיד לו: לא יחדל אביון מקרב הארץ. סגן שר האוצר יצחק כהן: כי לא יחדל, לצערי. חבר הכנסת מגלי, הצמיחה המהירה יחסית של ישראל בשנת 2011 השתקפה גם בשיפור ניכר בשוק העבודה. בתוך כך נרשמה ירידה ניכרת בשיעור האבטלה, גם בהתאם לנתונים המעודכנים של הלמ"ס. נכון, הלמ"ס עשה איזושהי טעות טכנית, אבל גם בהתאם לנתונים המעודכנים של הלמ"ס. במקביל נרשמה בשנים האחרונות מגמת עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיפור זה בכוח העבודה היווה גורם מרכזי בירידת האי-שוויון בחלוקת ההכנסות בשנים האחרונות. מעבר להתפתחויות אלה יש לציין גם שבניגוד למגמה שבמרבית המדינות המפותחות, נרשמה בישראל ירידה ביחס חוב–תוצר. חשוב מאוד. היציבות הפיסקלית הושגה בזכות ניהול מדוד ואחראי של תקציב המדינה, שזכה לשבחי קרן המטבע הבין-לאומית וארגון ה-OECD, ותרם להתאוששות כלכלית מהירה יחסית במשק. עובדה זו, לצד חוסן המערכת הפיננסית בישראלי לאורך המשבר, משאירה לממשלה מרחב תמרון רב יחסית ומאפשרת להימנע מקיצוצים תקציביים כפי שמדינות רבות בעולם נאלצו כיום לבצע. קיצוצים אלו עלולים להוביל להגברת האי-שוויון הכלכלי. בנוסף מפעילה ומרחיבה הממשלה כלים רבים על מנת לצמצם את האי-שוויון בכלכלה הישראלית ועל מנת לתמוך בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. במסגרת זו הגדילה הממשלה את הוצאותיה התקציביות לשנים 2011–2012 במסגרת הכלל הפיסקלי בשיעור שנתי של 2.7%, שהוא גבוה מהגידול שהיה נהוג בשנים שעברו. במסגרת התקציב לשנים 2011–2012 – בנייה ארוכת טווח – נכללות הפעולות הבאות, שמטרתן להרחיב את השירותים הניתנים לאזרח ולהיטיב עם השכבות החלשות ועם מעמד הביניים – – – רונית תירוש (קדימה): אז אם הכול כל כך טוב, למה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא אמרתי שהכול טוב, אני רק מציין את העובדות. יש עוד הרבה הרבה מה לעשות, תאמיני לי. תשנסו מותניים, תצטרפו לעשייה. יש עוד הרבה מה לעשות. אבל – קצת נתונים. רונית תירוש (קדימה): נוביל את העשייה. סגן שר האוצר יצחק כהן: קצת נתונים: בחינוך – הגדלת ההשקעה בחינוך, הגדלת תקציב החינוך ב-2.5 מיליארד ש"ח ב-2011; 1.4 מיליארד ש"ח ב-2012. רונית תירוש (קדימה): לאן זה ילך, הכסף? סגן שר האוצר יצחק כהן: שר החינוך היה פה, היית צריכה לשאול אותו. הפעלת חינוך חינם לילדים בגילים שלוש וארבע בגנים הציבוריים החל מתחילת שנת הלימודים תשע"ג. התחלתי בכוונה בחינוך, כי זה נושא שקרוב אלייך. הרחבת סבסוד שהיית ילדים במסגרות חינוכיות – צהרונים ומעונות. גובה התוספת בגין סעיף זה: 320 מיליון ש"ח. בריאות – אף אחד לא דיבר על הבריאות, מגלי. מגלי והבה (קדימה): כן. סגן שר האוצר יצחק כהן: סך התוספת שניתנה בתחום הבריאות – – – מגלי והבה (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: איפה גברת אדטו? איפה ד"ר אדטו? מגלי והבה (קדימה): אבל הפערים החברתיים – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: סך התוספות שניתנו בתחום הבריאות שבאחריות קופות-החולים הוא מיליארד ו-450 מיליון ש"ח, כולל תוספת לסל שירותי הבריאות בסך של 300 מיליון ש"ח עבור הוספת טכנולוגיה ושירותים בכל אחת מהשנים 2011–2013; תוספת של מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 עבור הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14 – בהבשלה מלאה, צפויה הכנסת טיפולי השיניים לעלות כחצי מיליארד ש"ח. הממשלה, אדוני היושב-ראש – איפה הוא? אהלן – הוסיפה 90 מיליון ש"ח בכל שנה לתקציב קופת-החולים בגין גידול והזדקנות האוכלוסייה. ביטוח לאומי – היתה תוספת בהיקף של 400 מיליון ש"ח ב-2011 מתוקף החוק להעלאת הבטחת הכנסה לקשישים וניצולי שואה. אתם רושמים את זה, או שתקראו את זה בפרוטוקול אחר כך? אל תדאג, נעביר לכם. מגלי והבה (קדימה): מה עם הפערים? הפערים? סגן שר האוצר יצחק כהן: תחבורה – – – מגלי והבה (קדימה): עזוב את התחבורה. פערים? עוני? רווחה? רונית תירוש (קדימה): הכול טוב. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, לא הכול טוב. יש עוד הרבה מה לעשות. תיכנסו, תצטרפו לעשייה. תחבורה – פיתוח התחבורה הציבורית. במהלך שנת 2011, אחמד טיבי, הופעלה מערכת הסעת המונים בירושלים בהשקעה ממשלתית של 3.2 מיליארד ש"ח. במלך 2012 צפויה להתחיל בחיפה הפעלה של מערכת הסעת המונים המבוססת על אוטובוסים מרובי קיבולת, בהשקעה תקציבית של מיליארד ש"ח. ההכנות להקמת "הקו האדום" ברכבת הקלה בתל-אביב עומדות לפני סיום, בהשקעה ממשלתית של 1.2 מיליארד ש"ח. בנוסף, מיועד תקציב לפיתוח נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית ולהקמת מערכות בקרה, ניהול ותכנון תחבורה ציבורית במסגרת המגמה לשיפור התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה. תמיכות בענף התחבורה הציבורית – היקף התמיכות בשנים 2011–2012 יעמוד על 3.1 מיליארד ש"ח ו-3.3 מיליארד ש"ח בהתאמה. התמיכות מיועדות להפחתת עלויות המשתמשים ושימור הכדאיות הכלכלית למפעילים. תוכנית "נתיבי ישראל" – פיתוח רשת הכבישים בצפון, למרות המשך פיתוח כביש חוצה-ישראל; הקמה של מסילות רכבת לכרמיאל, עפולה ובית-שאן. המשך דרומי של כביש חוצה-ישראל – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: קום, תעמוד על הרגליים ותגיד "שאפּו", תגיד "בּראבו". מגלי והבה (קדימה): מה עם הפערים? העוני? סגן שר האוצר יצחק כהן: רגע. מיסוי. דחילק. נגיע, נגיע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני רגיל לשמוע את הנאום הזה בשנתיים האחרונות. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז תתרגם אותו. תתרגם אותו לשפת המעשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני מוכן לחדש. סגן שר האוצר יצחק כהן: מיסוי – מס הכנסה שלילי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי והגדלת המענקים הניתנים לזכאים. בפרט הוגדלו המענקים הניתנים להורים במשפחות חד-הוריות; הקפאת מתווה הפחתת מס הכנסה לבעלי משכורות גבוהות והעלאת מס הכנסה לבעלי משכורות גבוהות, מעל 41,000 ש"ח, מ-44%, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ל-48%; הפחתת מס הכנסה למשתכרים בין 8,000 ל-14,000 שקלים בשתי נקודות אחוז; תוספת של שתי נקודות זיכוי לאבות עובדים עם ילדים עד גיל שלוש. זה נורא משעמם, אבל זה המון המון המון עשייה ועשייה חברתית. העלאת מס החברות בנקודת אחוז, מ-24% ל-25%, לצד העלאת המס על רווחי הון. בינוי – ידידי שר השיכון ושר האוצר, האצת הבנייה למגורים על מנת להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את מחירן; הפחתה של נקודת אחוז בריבית על משכנתאות מיועדות של משרד השיכון, ועוד ועוד והרשימה ארוכה. אז על מה אתם מלינים? יש עוד הרבה מה לעשות, יש עוד פערים בחברה הישראלית, יש עוד עניים בחברה הישראלית. מגלי והבה (קדימה): זה הנושא. סגן שר האוצר יצחק כהן: צריך להמשיך באותו כיוון ולהמשיך להציל את החברה הישראלית. תצטרפו לעשייה, תפסיקו לקטר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): עשייה נגד מי, או בעד מי? היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך. מה אתה מציע, אדוני? סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מציע קודם כול לאמץ את הסטארט-אפ שהצעתי. דבר שני – מה שהחברים באופוזיציה ירצו. מה אתם רוצים? מה אתה רוצה? זה דמוקרטית, יהודית-דמוקרטית. מה אתה רוצה? אתה דמוקרטי, מה רוצה? מוחמד ברכה (חד"ש): שאל את המציעים, מה אתה שואל אותם? היו"ר אורי מקלב: אוקיי. הם לא יכולים, הם מבקשים לדון במליאה, אבל אני הבנתי שיש הצעה כאן של ועדת הכספים. זהבה גלאון (מרצ): ועדה. סגן שר האוצר יצחק כהן: קיבלתם. תראו איזה פרגון לקראת החג. ועדה. היו"ר אורי מקלב: אוקיי. תודה רבה לך, אדוני. סגן שר האוצר יצחק כהן: חג כשר ושמח, בהדגשה על הכשר והשמח. משה גפני (יהדות התורה): אדוני סגן השר, אני מציע ועדת כספים. אני מבקש להביא את שר האוצר. מגלי והבה (קדימה): כן, ועדת הכספים. סגן שר האוצר יצחק כהן: כספים, כספים. בגלל שמגלי והבה חבר בה אני רוצה שיהיה בכספים. היו"ר אורי מקלב: אוקיי, אז יש הסכמה, אבל לפני שאנחנו עוברים להצבעה יש עמדה נוספת של חבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני רוצה לאחל לכם ולכל בית ישראל חג כשר ושמח. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, אדוני סגן השר. יש לך עמדה נוספת? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בנושא הבא, לא בנושא הזה. היו"ר אורי מקלב: בנושא הבא. אם כך, חברים, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד שההצעה הזאת תעבור לדיון בוועדת הכספים? הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – רוב נגד – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: אתה ספרת, אדוני? בכל אופן יש רוב ודאי. יש פה אחד לוועדת הכספים. אנחנו מודים לך, אדוני סגן השר. יש לך עוד איזושהי הצעה לסדר-היום שאתה אמור לענות עליה.