קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום כל ישיש שישי סובל מהתעללות כלשהי או מהזנחה היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, רבותי חברי הכנסת. הנושא הבא הוא: כל ישיש שישי סובל מהתעללות כלשהי או מהזנחה, הצעות לסדר-היום מס' 7828, 7831, 7845, 7848 ו-7858 של כמה חברי כנסת. ראשון המתדיינים יהיה חבר הכנסת סעיד נפאע, כי חבר הכנסת דוד אזולאי איננו. בבקשה, אדוני. מי משיב, כבוד השר? סעיד נפאע (בל"ד): טוב שעוד הפעם אין שר שישיב. היו"ר שלמה מולה: השר וילנאי, אתה משיב? לא? השר להגנת העורף מתן וילנאי: כן, כן. היו"ר שלמה מולה: אה, כן. מאה אחוז. בבקשה, אדוני. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת שכיב שנאן, למעשה, מה שעומד, כבוד השר, מאחורי הצעה הזאת הוא כתבה שפורסמה בnrg"- – מעריב" ואני מניח שכבוד השר, לקראת התשובה, למד מה שנכתב שם. אם כל אזרח ותיק חמישי למעשה סובל מהתעללות פיזית, אז אין ספק שהסוגיה אומרת דורשני, ויש מקום לשאול ולהתעניין מי אחראי בסופו של דבר לנושא הזה ואיך אפשר לפתור את הבעיה הזאת. אני רוצה, חבר הכנסת שכיב שנאן, לפחות להביע איזושהי שביעות רצון שאצלנו לפחות עדיין אין את הבעיה הזאת, ועדיין המשפחות דואגות מאוד לזקנים שבקהילה. בכל אופן, אני מבקש להפנות את תשומת לבו של כבוד השר לכך שטרם הכתבה הזאת ב"מעריב" היה דוח של מבקר המדינה בנושא הזה מ-20 בדצמבר 2011, והוא נוקב שם במספרים ממש מדהימים. הוא אומר שבחולון, מתוך 9,300 זקנים, או ברמלה, מתוך 6,140 זקנים שבפיקוחם של עובדים סוציאליים, הזכאים על-פי חוק לביקורים כדי לבדוק את מצבם, 30% מהם למעשה לא זוכים לשירות המינימלי הזה. כאמור, מישהו אחראי לנושא הזה. למה העובדים הסוציאליים, שאין ספק שהם בדרך כלל עושים עבודת קודש, מגיעים עד כדי כך? מבקר המדינה למעשה המליץ – ואני מקווה שכשהשר ישיב להצעה, אכן אשמח לשמוע ממנו אם ההמלצות האלה של המבקר בסופו של דבר כן יאומצו; המבקר כותב שעל משרד הבריאות לדאוג שגורמי הבריאות יקבעו נהלים מפורטים שעניינם אופן העברת המידע מגורמי הבריאות לפקיד הסעד על חשדות להתעללות בקטינים או בזקנים חסרי ישע או להזנחתם, ובפרט – וידוא הגורם המדווח שהמידע אומנם הגיע ליעדו. עוד על משרד הבריאות לדאוג להטמעת הנהלים האלה בקרב עובדי השירותים הסוציאליים בבתי-החולים, בקופות-החולים ובתחנות בריאות הנפש. עוד, כבוד השר, כותב המבקר שהטיפול בהגנה על קטינים ועל זקנים חסרי ישע מחייב איחוד כוחות והעברת מידע בין כל גורמי הטיפול ברשויות המקומיות, או בין גורמי האיתור והטיפול במערך החינוך, במערך הרווחה, במערך הבריאות ובמשטרת ישראל. מן הראוי שגורמים אלה יישמו לאלתר את ההמלצות שהתקבלו בוועדה הבין-משרדית בדבר שיתוף המידע בין נותני השירותים. אני חושב שאחד מיסודות הכבוד של האדם הוא להזדקן לפחות בכבוד, ולכן, מן הדין שאכן הזקנים האלה, לא משנה איפה הם גרים, יזכו למה שמגיע להם, לא רק מבחינה חוקית אלא גם מבחינה אנושית, ואז ייטב לכולם. אני מקווה שאני אשמע מכבוד השר בהתייחסות אכן בשורות בנושא הזה. בכל אופן, אני אקדים ואציע, כבוד היושב-ראש, למרות שזה לא מקובל, שאני חושב שמן הדין שהדיון הזה יועבר אכן לדיון יותר מעמיק בוועדה. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת סעיד נפאע. ישיב השר מתן וילנאי בשם שר – אה, שלמה, סליחה. חברי שלמה מולה, בבקשה. אני כבר לא ידעתי, אני כבר שכחתי למה הגעתי לפה. אני באתי באופן מיוחד להחליף אותך, חבר הכנסת שלמה מולה, כדי שתוכל לדבר. שלמה מולה (קדימה): נכון. אדוני, תודה רבה, כבוד השר, אני יודע שאתה לא השר הממונה על נושא הרווחה, אני מניח שאתה תשיב בשמו, אבל תראה, כשאנחנו מקבלים כותרת שאומרת שכל ישיש שישי סובל מהתעללות והזנחה, אני פשוט מסתכל קודם כול במי מדובר. במי מדובר? כבוד השר, מדובר באלה שבנו את המדינה, באלה שבעצם בנו את המדינה בידיהם, באו ואמרו, ואפילו נלחמו, ואולי אלה שבנו אותה, באו והשאירו לנו את המדינה הזאת – מדינה מצוינת. יש בה הרבה קשיים, אבל מה שקורה, לא בטוח שאנחנו גומלים להם בצורה נאותה, כפי שאמור להיות. בעצם, מה אותו קשיש שיושב בבית או במקום אחר, או מוזנח, או לא מתייחסים אליו, או שחלקם לא היה יכול לחסוך פנסיה כזו או אחרת, מחכים ל-28 ו-29 לחודש, שיקבלו את קצבת הביטוח הלאומי וכו' וכו'. בעצם, בסופו של דבר אותם אנשים יושבים בביתם והם מרגישים מושפלים, כבודם נרמס, והמדינה לא שמה עליהם. זה הסיפור. זה נכון, אי-אפשר לבוא ולהגיד שהממשלה הזאת לא עשתה, הממשלה הקודמת לא עשתה; אבל עשו, אין ספק. אני גם הייתי אפילו שותף לאיזושהי חקיקה שהיתה בכנסת הקודמת, כדי להחמיר את הענישה של אותם מתעללים או פוגעים בקשישים ושודדי הקשישים. אבל בעצם, בסופו של דבר, אדוני השר, מדובר בכבודם של אנשים, בכבוד העצמי שלהם, ב"להזדקן בכבוד" של אותם אנשים. זאת אומרת, דווקא אנחנו הצעירים – שהם בנו לנו את המדינה ונתנו לנו – אנחנו לא מחזירים להם חזרה. ולכן, אדוני כבוד השר, אני לא חושב שמדובר בחבר כנסת כזה או אחר, לא במפה פוליטית כזאת או אחרת. ההתייחסות לאנשים, לבוני המדינה, חייבת להיות אחרת; חייבת להיות אחרת. ברגע שאנחנו מפקירים אותם והם נפגעים – גם פיזית, גם נפשית – זאת אומרת אנחנו בעצם כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים. לכן, אני חושב שדווקא בעולם התרבות שבו אני גדלתי, תמיד לאדם המבוגר, לאדם הקשיש, בעצם תמיד צריך לתת לו כבוד, כי גם זקני העם היהודי, זקני העם תמיד היו חכמים יותר מהצעירים. מאחר שזאת התרבות, זאת המסורת שבה גדלנו, על אחת כמה וכמה כשאנחנו רואים שהקשישים שחיים אתנו בעצם עוברים התעללות פיזית ונפשית, והחברה התחרותית הזאת חייבת לתת תשובות לאלה שבנו את המדינה הזאת. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. עכשיו הגיעה העת שהשר וילנאי ישיב בשם שר הרווחה והשירותים החברתיים, בבקשה. השר להגנת העורף מתן וילנאי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כאמור עונה בשמו של שר הרווחה. אני מוחה על ההגדרה של זקן, גיל 65 פלוס, מכיוון שאני בעוד חודשיים חוגג 68, ואני לא חושב שאני זקן, אבל אלה הכללים כנראה. האוכלוסייה – – – היו"ר אורי מקלב: אתה יודע מה ראשי התיבות של זקן? קריאה: – – – היו"ר אורי מקלב: למה קוראים לזקן "זקן"? זה קנה חוכמה. זה כתוב במדרשים. שלמה מולה (קדימה): נכון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: חבר הכנסת מקלב, כבוד היושב-ראש, ההגדרה של זקן היא פשוטה. זה הגיל שלך ועוד 15 שנה, זה זקן. כשהיינו חיילים, בני 35 היו קשישים אמיתיים; כשהיינו בני 35 – בני 50; היום, אצלי זקן זה מ-82 ומעלה, אבל זו דרכו של עולם. היו"ר אורי מקלב: וכשתגיע ל-82, זה מ-110 ומעלה. השר להגנת העורף מתן וילנאי: נגיע לשם. אוכלוסיית ה-65 פלוס מנתה בשנת 2010 כ-740,000 איש, וחבר הכנסת מולה אמר נכון מי אלה האנשים האלה. ואכן, הם דורשים טיפול מיוחד, וכל מקום שהם לא מטופלים כראוי, לעתים בתוך משפחותיהם, זו תופעה קשה, זה כתם על החברה, וצריך לטפל בזה. אין ספק בכך, הדברים הם ברורים לגמרי. מחקר של אוניברסיטת חיפה מצא לפני כמה שנים כי כ-18.5% מהזקנים חשופים להתעללות ולהזנחה ברמה כזו או אחרת – חלק מהמקרים, כפי שציינתי, בתוך המשפחה וחלק בסביבות אחרות. משרד הרווחה רואה כיעד לצמצם את התופעה הזאת – הקצה 30 מיליון שקלים כדי להתמודד עם זה. בין המהלכים יש פעילות לצמצום בתי-אבות פיראטיים, שזאת תופעה איומה. אנשים מוצאים את עצמם במקומות האלה, נשלחים לשם בצורה כזו או אחרת, והם פועלים מעבר לכל תקן, בניגוד לכל הכללים. המשרד שם לעצמו כמשימה לצמצם אותם כל הזמן, וזו עבודה סיזיפית שהמשרד עוסק בה. הוא מקיים שיתופי פעולה עם משרד הבריאות והבט"פ, ביטחון הפנים, ועם עמותת "אשל" של ה"ג'וינט" על מנת למקצע ולהגביר את המעורבות של כל הגורמים הרלוונטיים באיתור, זיהוי ומניעה של התופעה הקשה הזאת. כרגע יש גם הכשרה רחבה יותר של עובדים סוציאליים לתחום הזיקנה, לטיפול במקרי אלימות כלפי קשישים. מפעילים כ-30 תוכניות לטיפול מרוכז בזקנים נפגעי התעללות, ובהן תשע תוכניות לטיפול והגנה לגבי זקנים במגזר הכפרי על רקע של תופעה שקיימת גם במקום הזה. ב-24 רשויות קיימת התייחסות מיוחדת, במסגרת המרכזים למניעת אלימות במשפחה, לאלימות כלפי זקנים, ובשנת 2010 טופלו במסגרת הזאת מאות זקנים. כל התשובה הזו לא יכולה להיות מספקת – אני מדבר בתור אזרח מהשורה כרגע. כל התשובה הזו לא יכולה להיות מספקת. חייב כל אחד מאתנו, בכל פינה ובכל מקום, לעשות את כל מה שנדרש על מנת לצמצם את התופעה הזאת ככל שניתן. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. מה אתה מציע, אדוני השר? אדוני השר, מה אתה מציע? השר להגנת העורף מתן וילנאי: אני אפילו לא זכאי להצבעה כאן, פיטרתם אותי מהכנסת – – – היו"ר אורי מקלב: אבל אני שואל מה אתה מציע, האם דיון בוועדה מקובל עליך? השר להגנת העורף מתן וילנאי: להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, לדעתי. שלמה מולה (קדימה): מאה אחוז. היו"ר אורי מקלב: זה על דעת – – – שלמה מולה (קדימה): מסכים. היו"ר אורי מקלב: מסכים. גם אתה בעצמך הצעת, חבר הכנסת סעיד נפאע. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד הוא בעד דיון בוועדה; מי שנגד – מתנגד לדיון בוועדה ומבקש להוריד את זה מסדר-היום. בבקשה, מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, ההצעות לסדר-היום בנושא: כל ישיש שישי סובל מהתעללות כלשהי או מהזנחה, תועברנה לוועדת העבודה והרווחה לדיון.