קטע מדברי הכנסת

DOC 8,525 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום עולים אתיופים הם מקבלי השכר הנמוך בישראל היו"ר אורי מקלב: אנחנו, אם כך, עוברים לנושא הבא על סדר-היום; הצעה לסדר-היום מס' 7838, של חבר הכנסת שלמה מולה: עולים אתיופים הם מקבלי השכר הנמוך בישראל. בבקשה, חבר הכנסת מולה. ישיב השר מתן וילנאי? השר להגנת העורף מתן וילנאי: כן. היו"ר אורי מקלב: בשם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון. בבקשה. שלמה מולה (קדימה): זו הצעה לסדר-היום רגילה שלי. היו"ר אורי מקלב: הצעה רגילה, ברור. שלמה מולה (קדימה): אדוני השר, שוב, הנושא שאני מעלה בעצם זה נושא שהתפרסם אתמול בכותרת הראשית של עיתון "דה-מרקר" בעיתון "הארץ". זה נכון, העיתון לא גילה לנו כמעט דבר. כל מי שחי את המציאות של קליטת עולי אתיופיה, יודע. המציאות, מציאות קשה בתחום התעסוקה והקליטה החברתית של עולי אתיופיה, היא מציאות לא פשוטה, היא איננה פשוטה. אני גם רוצה להקדים ולומר שמי שחושב שקליטת עולי אתיופיה היא קליטה פשוטה, בהינף יד, עושה מעשה לא נכון. זה נכון שעולים מאתיופיה הביאו אתם פער תרבותי ענק, גדול, מעבר של כמעט 300 שנה, אדוני השר, במספר שעות טיסה מאתיופיה לכאן. וזה נכון שעולים מאתיופיה הם אנשים בעלי מוטיבציה גדולה להיקלט, הציונות שלהם איננה מוטלת בספק. וזה נכון גם, עולי אתיופיה שהגיעו לכאן וחיים כאן – הראשונים הם כמעט מעל 30 שנה. אני בעצמי 28 שנים, לפני שלושה-ארבעה ימים. המשמעות של זה, בעצם אנחנו מדברים על דור, מחצית מגילה של המדינה אנשים חיים כאן. זאת אומרת, אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, בילידי הארץ שעברו בעצם מחצית מיובל שנים, בני 25–26, בעצם ההתמודדות של קליטת עולי אתיופיה. כבר לא מדובר על עולים – אנחנו כבר מדברים על בני עולים. אדוני השר, כשאנחנו מדברים על בני העולים, הנחת העבודה שלנו באה ואומרת – יכול להיות שלדור המבוגר קשה יותר ולדור הצעיר יותר אמור להיות קל יותר, לפחות בתחומי השכלה ותעסוקה. הנה לך, כבוד השר, מצוטט מחקר שנעשה באחת האוניברסיטאות, מחקר אקדמי, שמראה לנו דברים שפשוט לא יאומנו. באותו מקום עבודה, באותו דרגת עבודה, סוג האוכלוסיות – עולי אתיופיה בהשוואה לערבים, לחרדים אפילו – באותם פרמטרים של השוואה, עולים מאתיופיה הם בעלי השכר הנמוך ביותר. אני שואל שאלה פשוטה: למה ומדוע? הכיצד יכול להיות דבר כזה? יכול להיות שיש לזה מספר הסברים. הסבר אחד – הפיקוח על העבודה כנראה לא עושים את עבודתם. משרד התמ"ת לא עושה את עבודתו, או המעסיקים באים ואומרים: ממילא אותו עולה מאתיופיה, או בן עולה, לא התלונן, אז אני אפלה אותו. יכול להיות משהו אחר, אדוני השר, ככל שאנחנו בעצם ידענו, בודקים יותר, דווקא המעסיקים שאמורים לתת שירות לעולי אתיופיה, שמעסיקים עולי אתיופיה, נותנים שכר הרבה יותר נמוך – ארגונים, עמותות וכן הלאה. ואני בעצם יכול לומר לך, שהמסקנות של אותו דוח שאני מדבר עליו – הדוח בא ואומר, רבותי: הממצאים אינם מעידים בהכרח שיוצאי אתיופיה מופלים בשוק העבודה יותר מערבים. שתי האוכלוסיות מופלות על רקע אפליה שונה: ערבים מופלים על רקע לאומי, והאתיופים – בגלל צבע עורם. זאת אומרת, מסקנות המחקר שמות לנו מול הפנים את מה שקשה לנו לשמוע כישראלים כאן, במדינה הזאת. בעצם, כשאנחנו הלכנו ראינו עוד יותר. מה שאפשר היה לעשות – בבדיקה שעשינו סביב המחקר הזה: אותם אנשים, בעלי אותה השכלה, כמו שאמרתי, בעלי אותו רקע, מקבלים יותר בצורה משמעותית מאוד, אפילו בסכומים מאוד גדולים. אנחנו שואלים שאלה פשוטה: למשל, בממוצע, ערבי בן 36, עם תשע שנות השכלה ועם ניסיון, השתכר ב-2010 171 שקל ליום עבודה, בעוד שיוצא אתיופיה בן 33 עם שש שנות השכלה ועם ניסיון, השתכר בממוצע 137 שקל, זאת אומרת, פער של כמעט 40 שקל ליום. אנחנו למדים מזה – זה נכון שעד שנות ה-80 וה-90, עד שעולי אתיופיה באו לכאן, ערבים היו בעצם ממקבלי השכר הנמוך ביותר במדינת ישראל. אנחנו שואלים את שאלת השוויון. כאן מונחת על כתפינו שאלה חברתית ממדרגה ראשונה: איזו חברה אנחנו רוצים שתהיה לנו? אנחנו מציינים ומתגאים בזה שהכלכלה שלנו פורחת, אנחנו חברים ב-OECD. אבל גם בדוחות ב-OECD וגם בכל הדוחות – בדוחות של הביטוח הלאומי, בדוחות של בנק ישראל, במחקרים – בכל המחקרים שעושים סיפור קליטתם התעסוקתית של עולי אתיופיה והדור השני הוא סיפור מאוד בעייתי. אדוני השר, אני לא מאלה שחושבים שרק צריך לבכות, ורק עוד לבקש, או לעלות או לדבר. אם הממשלה לא תקבל החלטה שעוסקת בנושא של אכיפת חוקים – לא רק זה. הממשלה הזאת, כבוד השר, העבירה גם הצעת חוק העדפה מתקנת לעולי אתיופיה, או אפליה מתקנת בשוק העבודה, בשירות הציבורי. אני דווקא חשבתי שכך צריך לעשות, דרך אגב, גם לחרדים – לתת מסלול של העדפה מתקנת. אני לא יודע למה הצעת החוק שלנו לא עברה. כאן במדינה הזאת, אם לא ייעשה טיפול שורשי בשלושה מגזרים – לחרדים, לערבים ולעולי אתיופיה – אם המדינה לא תשקיע מאמצים מיוחדים, תקציבים מיוחדים כדי לשלב אותם בשוק העבודה, הם לא יגיעו לשוויון חברתי, הם לא יגיעו לרווחה חברתית עצמית, וכל הזמן יגידו: אלה פרזיטים. אי-שילוב במקום העבודה – זו איננה גזירה מהשמים, זה מעשה ידיה של כל ממשלה, מעשה ידיה של מדיניות חברתית של ממשלה שבעצם יכולה לתת תשובות הרבה יותר נכונות. למשל, היה לי ויכוח אתמול עם שרת הקליטה. אתמול התברר לנו שתקציב משרד הקליטה הוא מיליארד ו-300 מיליון שקל, ומתוך זה סעיפים ממוקדים לעולי אתיופיה הם כמעט 90 מיליון שקל. עשו קיצוץ flat. כשעשו קיצוץ flat, כשקיצצו ב1.5% כדי לממן את הגדר, לממן חינוך חינם לגיל שלוש-ארבע – וזה חשוב מאוד, וגם עולי אתיופיה נהנים – מה עשתה שרת הקליטה? קיצצה בתקציבים שקשורים לעולי אתיופיה 5 מיליון שקל, ורק 13 מיליון שקל בסעיפים האחרים. זאת אומרת, כמעט אפשר לבוא ולהגיד: מתקציב של מיליארד ו-200 מיליון שקל – קיצוץ של 13 מיליון שקל, ומתקציב של 90 מיליון שקל – 5 מיליון שקל. איזה צדק חברתי יש במשרד הקליטה? דרך אגב, אותו משרד אמור לטפל טיפול נקודתי, גם בתחום התעסוקה, גם בתחום הקליטה החברתית, גם בתחום הקליטה הראשונית. הנה לך, זה מעשה ידיה של שרת הקליטה. לכן אני חושב שאם אנחנו לא נלך על מהלך דרמטי של אכיפת חוקים – זה בכלל חשוב לכולם, לאו דווקא לעולי אתיופיה, אבל הדבר הזה הוא צורם, הוא בולט, ואי-אפשר לטמון את הראש בחול, לבוא ולהגיד: אין ואין ולא ניתן. אני חושב שהסיפור של הקצבאות חייב להינתן בהתחשב במבנה המשפחתי של כל אחד ואחד. הדבר הכי חשוב, החשוב ביותר בעיני בעצם, הוא שילובם של עולי אתיופיה במוקדי כוח. זאת אומרת, לא שיעשו להם הנחה, לא שיעשו להם – אם הם לא מוכשרים שיקבלו אותם. אם הם מוכשרים, אם הם טובים, אני חושב שראוי שיעדיפו אותם, אבל אסור לתת למי שלא מוכשר, למי שלא מתאים, איזושהי העדפה. אם יש כאלה שאפשר וכישורם מאפשר, אם ייתנו להם, בהחלט אפשר, הם יכולים להיות מחוללי שינוי, הם יכולים להיות דוגמה אישית. אבל עד שאנחנו נגיע לשם, השוויון המיוחל רחוק מאתנו. המדינה הזאת, כפי שידעה לעשות מבצעים הירואיים, להעלות את עולי אתיופיה ב"מבצע שלמה", ב"מבצע משה", כדאי שתעשה מאמץ גדול מאוד כדי לקלוט אותם, ואז המדינה תצא נשכרת. כולנו נצא נשכרים. תודה רבה לך, אדוני. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר מתן וילנאי. בבקשה. השר להגנת העורף מתן וילנאי: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכותרת ב"דה-מרקר" שאליה מתייחס חבר הכנסת מולה תפסה אותי ערב לאחר שישבתי עם עמותה של עולי אתיופיה באשדוד, של יששכר מקונן, סגן-אלוף במילואים, שאני החלטתי לתרום להם כספים שנותרו לי ממערכת בחירות כזאת או אחרת על מנת לחזק את הפעולה שלהם, כי הם עושים את הדבר הראוי והנכון. העמותה הזאת זו עולים מאתיופיה, בתוכם גם קצינים שמשרתים בצבא וגם אחרים שפועלים על מנת לחזק את הקהילה בכל פינה ובכל מקום. אני למדתי ממשרד התמ"ת, שעוסק בנושא הזה, שיש לכם מכלול של תוכניות שמנסות להתמודד עם התופעה הקשה שהוצגה פה על-ידי חבר הכנסת מולה, והדברים לצערי בסך הכול הם נכונים. מה שנאמר לי, שלנוכח הנתונים הקשים האלה, הוקמה ועדת שרים מיוחדת וחמש תת-ועדות בין-משרדיות על מנת לתת מענה ראוי, בעיקר לחינוך, לרווחה, לתעסוקה, לשיכון ולקליטה. אנחנו יודעים היטב שבכל מקום שבו החינוך ברמה גבוהה יותר, זה נותן מענה ראוי, הן בתעסוקה והן בשכר, שנובע מזה. הדבר הזה דורש פעולה מקפת, היא כנראה לא מספיקה לפי הנתונים שאנחנו מזהים. לי אישית אין ספק שחייבים לעסוק בזה ככל שניתן, על מנת לחזק את עולי אתיופיה, שאני חייב להדגיש, שבכל מקום שאני פוגש אותם, ואני יודע שיש גם אחרים – יש מוטיבציה מאוד גבוהה לשרת – – – היו"ר שלמה מולה: נכון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – – ומוטיבציה מאוד גבוהה להשתלב בחברה הישראלית. היו"ר שלמה מולה: נכון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: ושוב, צודק חבר הכנסת מולה, שחלקם הם כבר דור שני כאן. הם לא עולים, הם בני עולים ועדיין מתנהגים כאילו הם עולים. שוחחתי שם עם האנשים, סיפורים קשים, שהחברה הישראלית כולה חייבת להתמודד אתם. אני חושש שהבעיה היא לא תקציב במקרה הזה. היו"ר שלמה מולה: לא. השר להגנת העורף מתן וילנאי: הבעיה יותר עמוקה. היא לא תקציב, כי תקציב זה כאילו הפתרון הקל. משרד התמ"ת הציג לי את התוכניות שהם עושים, אין טעם לפרט אותן כאן. אני ממליץ להעביר את זה לדיון בוועדת העבודה, אני מניח שזה גם מה שאתה רוצה. היו"ר שלמה מולה: נכון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: לדיון בוועדת העבודה. זה לא דבר שיכולים לעבור עליו לסדר-היום. תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, כבוד השר. נעבור להצבעה. אני אחכה לך עד שתגיע למקומך. השר להגנת העורף מתן וילנאי: אני ממילא לא מצביע. היו"ר שלמה מולה: זה נכון. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 2, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום בנושא: עולים אתיופיים הם מקבלי השכר הנמוך בישראל, תעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה.