קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
תקיפה חמורה של שני חיילים בחיפה
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים לנושא הבא: תקיפה חמורה של שני חיילים בחיפה, הצעות לסדר-היום מס' 7770, 7771, 7778, 7782, 7784 ו-7785. ראשון המציעים, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, יו"ר סיעת ש"ס – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה, אחריו – חבר הכנסת נחמן שי, אחריו – בן-ארי, ואחריו – גפני, אם יהיה. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מג'אדלה ויתר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הסיפור שפורסם על תקיפת שני חיילים בחיפה הוא סיפור חמור; הוא סיפור שעד עכשיו אני לא מבין מה הרקע שלו. לא שמעתי ממצאים חדשים בעקבות חקירת המשטרה שהיתה שם בשטח, מה באמת הרקע האמיתי, אבל לפחות לפי מה שפורסם, לצערנו כנראה הרקע לאומני. כי אין שום הסבר לכך. שני חיילים ששאלו אותם מי הם, וכנראה הם הזדהו כיהודים, ואחר כך תקפו אותם. מה הסיבה לכך שתוקפים שני חיילים באמצע רחוב בחיפה? לא באיזה מקום חשוך ונסתר אלא תחת מצלמות בית-חולים "רמב"ם" בחיפה.
אני עדיין מקווה שאותם אלה שנעצרו ואותם אלה שעדיין בחקירה, בסוף יתברר שאו שהם היו שיכורים או שהם היו ללא דעת באותו רגע, כשתקפו חיילים. אבל אם בסוף יתברר שזה לאומני, ועוד בחיפה, באמצע העיר תוקפים שני חיילים, אני חושב, אדוני היושב-ראש, כבר עברנו קו אדום בצורה כל כך נוראה שאנחנו כבר צריכים לחשוש. שאזרחים, ועוד חיילים, מסתובבים בעיר ותוקפים אותם על רקע לאומני בחיפה?
אני מאוד-מאוד מקווה – – –
השר זאב בנימין בגין:
אני רוצה לתקן.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, למרות שאתה משיב, אדוני.
השר זאב בנימין בגין:
אם תרשה לי, אני מבקש.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני עוצר את השעון.
השר זאב בנימין בגין:
רק כדי לדייק. על-פי התשובה מטעם השר לביטחון פנים, מדובר בשני צעירים, חיילים בשירות סדיר, אשר הגיעו בלבוש אזרחי לבית-החולים. אני חושב שזה מתקן במידה את הכוונות מאחורי העניין הזה.
היו"ר אופיר אקוניס:
בסדר, אז תשיב את זה. בכל מקרה אתה עולה להשיב.
השר זאב בנימין בגין:
כן, אבל כדאי כבר משלב הזה.
היו"ר אופיר אקוניס:
מאה אחוז. אדוני, נא להמשיך, עצרתי את השעון.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני השר, אני כל כך זהיר בדברי, לא להכתים ציבור שלם ולא להכתים אנשים שחיים בשלווה בעיר חיפה והם אזרחים נכבדים של מדינת ישראל ושל העיר חיפה. אני לא רוצה להכתים. אני רק אומר שאם קורה דבר, בעיר שהיא בעצם הכי לגיטימית מבחינת תושבים, ואם קורה שבגלל שהם הזדהו כיהודים, ככה לפחות פורסם, אדוני השר – אם בסוף יוכחש הכול, הלוואי, אדרבה ואדרבה.
אני מקווה שבסוף לא יתברר בכלל שזה על רקע לאומני, כי אנחנו בסך הכול, אדוני השר, חוששים מכך שהמתחים בחברה מגיעים לפעמים לקיצוניות כזאת שבסוף ההתקפות על רקע של, נניח יהודי או על רקע – אם הם לא היו במדים עדיין זה לא אומר שבצורה כזאת או אחרת לא תוקפים חיילים; לצערנו כן תוקפים חיילים, אם הם במדים ואם הם בלי במדים, זה גם קורה. אבל במקרה הזה הספציפי אני מקווה שיתברר שזה לא היה כך.
לכן אני כן מבקש מהמשטרה לברר את העניין הזה עד תומו, למצות את החקירה, כדי שלא נאשים לפני שהחקירה תסתיים. יחד עם זאת, לתת לזה איזה עדיפות, כי מדובר באמת במקרה חמור. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך. הדובר הבא, חבר הכנסת אגבאריה – בבקשה, אדוני, שלוש דקות; ואחריו – חבר הכנסת שי.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כשביום הראשון שמענו על העניין הזה כולם דיברו על לינץ'. האמת היא שהיום וגם אתמול – מה המשטרה אמרה? שזה לא היה לינץ' ולא היה מדובר באירוע לאומני. פשוט מאוד זה היה אירוע בריוני. שני הבחורים, שהם היו אומנם בשירות סדיר אבל לא היו לבושים כחיילים, לא היו במדים, אז הם הגיעו במקרה לשם אחרי שצעירים אחרים יידו אבנים על הבחורים האלה, והיתה קטטה בריונית.
אני מפה מגנה כל לינץ' – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
היא גם לא מומלצת, גם הקטטה הבריונית לא מומלצת באופן כללי.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אני מגנה גם את הקטטה הבריונית. אבל לבוא ולהכתים עיר שלמה כמו חיפה ולהגיד ששם קרה משהו על רקע לאומני, לדעתי זה דבר פסול. אם המשטרה כבר הודיעה שזה לא היה לאומני וזאת היתה סתם בריונות, אז יש לטפל בבריונות. בואו נגנה ביחד את הבריונות. אבל משם לבוא ולהתלהם נגד חיפה, שהיא באמת עיר מעורבת, שהיא עיר שקטה ועיר טובה והיא דוגמה לדו-קיום במדינה הזאת? אז באים ומאיימים, מתקיפים שכאילו שזה על רקע לאומני ורוצים להתסיס את הדברים, כמו שהיה בעכו. זה נורא, זה באמת נורא.
אני מתריע מפני כל ה"עליהום" הזה, שהימין הקיצוני מתחיל כבר לרקוד על הדם. טוב שלא היה דם. גם כולם יודעים, גם היום שמעתי את ראש העיר חיפה, שדיבר טוב מאוד. אני מקווה שהוא לא פחות פטריוט מכמה אנשים מפה, שחושבים את עצמם כאלה פטריוטים ורק מכתימים את העיר. אז אל תיקחו את העיר הזאת למקומות שלא צריכים, תנו להם לחיות בשלום.
העניין השני, שהשופט ג'ובראן הוא בן חיפה, וכל ההתקפה הזאת עליו – אני גם לא מכיר, אנשים שהוגדרו אפילו כטרוריסטים, הם באו והתחילו לגנות את השופט ג'ובראן שהוא לא שר את "התקווה". בושה וחרפה, השופט ג'ובראן הוא לא ציוני ואף אחד לא ביקש ממנו, ואף אחד לא ביקש ממנו להיות יהודי. ההתלהמות הזאת, גם נגד השופט ג'ובראן וגם נגד האוכלוסייה הערבית, היא מה שיכול להביא להסלמה שהיא בלתי רצויה לכולנו.
רק היום שמענו את ראש השב"כ לשעבר דיסקין, מה הוא אמר – שיותר חשוב לממשלה לסדר ולעשות אפשרות של דו-קיום ולהתחשב בצרכים של האוכלוסייה הערבית, אזרחי מדינת ישראל; זה יותר חשוב מהגרעין האירני. אם זה בן-אדם שהוא פחות ציוני מראש הממשלה, אני לא יודע מיהו ציוני.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מודה לך.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אז בואו נחשוב באמת איך להשתיק את ההתלהמות הימנית הזאת ולהשאיר את חיפה כעיר שלווה של דו-קיום. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת שי, ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת גפני לא נמצא. אם לא יהיה בזמן התור שלו, ישיב השר בני בגין. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי.
נחמן שי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה על סדר-היום מתוך דאגה אמיתית, מתוך דאגה וחשש. לא רק מפני שבמדינת ישראל חיים מיליון וחצי ערבים, כי הם מיעוט, מצד אחד, אבל כקבוצה פעילה וחזקה מצד אחר, שבמקרה הזה יכולה לראות את עצמה מואשמת, אלא גם מפני שאני דואג לעיר חיפה.
העיר חיפה, בראשותו של ראש העירייה יונה יהב, מצליחה, באמת, באופן מרשים, לקיים חיים משותפים בין יהודים וערבים. הפרופורציות הן לא זהות, אבל עדיין – הקהילה הערבית הגדולה שחיה בחיפה זה שנים ארוכות מרגישה שוות זכויות ומנהלת את חייה בצורה מלאה, בהרמוניה עם הציבור היהודי. האירוע המבחיל שהתחולל בפתח בית-החולים "רמב"ם" ביום שישי עלול לקרוע באכזריות את רקמת החיים הזו, עלול להשפיע לרעה על החיים המשותפים בחיפה.
אני שמח על דבריך, חברי, שבהם גינית את ההתקפה על החיילים, אבל אני הייתי מצפה באותו הקשר שמנהיגים ערבים מהצפון יצאו באופן ברור ומייד ויגנו את תקיפת החיילים. ההשוואה ללינץ' ברמאללה, בשעתו, שהיא לא הכי מדויקת, אבל היה משהו מבחינת האירוע הזה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
היה בירושלים נגד התייר הזה מדרום-אמריקה.
נחמן שי (קדימה):
אני לא מגן על לינץ' בשום – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אז חבל.
נחמן שי (קדימה):
שלא יהיה לך ספק – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אז אם אני גיניתי את הבריונות, גם פה, אז אני – – –
נחמן שי (קדימה):
אני שמח שאמרת את זה. אני שמח, אלה דברים חדים וחריפים ואני שמח שאמרת אותם מעל דוכן הבית הזה, ואני חושב שמנהיגים אחרים היו צריכים לומר את זה מייד, משום שיש פוטנציאל מאוד מסוכן לאירועים כאלה להידרדר ולפתוח פתאום איזה פצעים ושסעים, בייחוד בעיר חיפה.
מה שאני מצפה עכשיו – אני תובע – אדוני השר, מממשלת ישראל באמצעות המשטרה, זה לגלות במהירות את הרקע, את הנסיבות, את האשמים לתקיפה הזו, ואם החיילים היו מעורבים באיזושהי דרך – בבקשה, ואם הם לא היו מעורבים. כלומר, להציג את כל המקרה הזה בפרהסיה, מפני ששוב, אני אומר, חוזר ואומר: אירועים כאלה יוצאים מהר מאוד מכלל שליטה, מעודדים אלימות, מעודדים הסתה, ויכולים ליצור מציאות חדשה בחיפה ובצפון בכלל, דבר שאיש, נדמה לי, אינו רוצה בו. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת בן ארי, בבקשה. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת גפני. אם הוא לא יהיה פה, יעלה השר בגין.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, ביום ראשון אני ממש עם הבוקר נסעתי לבית-החולים בחיפה. ידעתי שאם אני לא אסע לשם לא יהיה שם איש ציבור אחד נוסף. כי אם היה מדובר בפגיעה במישהו מהמיעוטים, שהיו תופסים מישהו וחורטים לו על הראש, נאמר "תג מחיר" – חורטים לו על הראש "תג מחיר", עשרות של אנשים מכים אותו, חובלים אותו בחמת רצח, ולולא התושייה של אנשי הביטחון של בית-החולים בחיפה שבאו לחלץ אותם, היינו נמצאים בסיטואציה אחרת לחלוטין – אני בטוח שראש הממשלה כבר היה שם, היינו עושים דיון מיוחד בכנסת.
אבל כאן אני שומע את התשוקה לומר – חבר'ה, לא היה כלום. יש דו-קיום. הכול בסדר, הכול רגוע. זו סתם היתה בריונות. איך אמר פה חבר הכנסת מיכאלי? הם היו אולי שיכורים. לנו יש כלל: נכנס יין, יצא סוד. אם הם היו שיכורים זה חמור יותר, כי אז יצא הסוד של שנאת ישראל, של חמת הרצח.
אני פגשתי אותם, אני גם שוחחתי אתם. והדברים הם פשוטים. החבר'ה האלה נפגעו בלי שהם פגעו, בלי שהם אמרו. רדפו אחריהם, רצו לרצוח אותם.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
תצחק, תצחק. אתה והחברים שלך.
רצו לרצוח אותם, תפסו את אחד מהם – לפי הטענה שלו, עשרות מהם תפסו אותו בידיו וברגליו וחרטו על ראשו. כולנו ראינו את התמונות.
אבל מה שמטריד אותי זה משהו אחר לחלוטין. השר לביטחון הפנים ביום רביעי שעבר ענה לי על השאילתא על הפוגרום שנעשה בבית-העלמין במרחביה, אחת המושבות הראשונות, המושבה הראשונה, בעמק, שפותחת את כל ההתיישבות בעמק. קבורים שם מייסדי הציונות והעמק. 42 קברים, לא 50 כמו שהוא אמר, כי אני הייתי שם. שוב, אף אחד פה לא היה שם. אני הייתי שם. 42 קברים שנופצו בחמת זעם. לוחות שיש.
היו"ר אופיר אקוניס:
מתי?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ערב יום השואה לפני שנתיים. נתפסו שמונה ערבים מהכפר סולם שעשו את זה. בגיר ושבעה קטינים. עונה פה בשבוע שעבר השר, סוף סוף, אחרי הרבה זמן שאני שואל: מה נעשה אתם? מה הוא עונה לי? זה היה מתוך שעמום. תחפש בפרוטוקול – "שעמום". היו כתובות נאצה. אתה יודע כמה כוח פיזי היה צריך כדי לנפץ שם את הקברים? אתה, מתוך שעמום עושה ספורט, כדי לנפץ קברים? האם מישהו שמע כזה דבר?
אבל כדי לא להלהיט את האווירה, כדי להגיד, לא היה כלום – איך קרא לזה מישהו? לטמון את הראש בחול – נגיד שלא היה כאן ולא כלום. הוא קיבל חצי שנה עבודות שירות, חצי שנה עבודות שירות, והשני קיבל 200 שעות עבודה לתועלת הציבור. השאר בכלל לא נשפטו. לא נשפטו. זו טמינת הראש בחול, זה עידוד של איבה. זה פגיעה בדו-קיום. אם אנחנו רוצים דו-קיום צריך לשים את הגבולות.
אתם מספרים על דו-קיום? אני שומע איך אנשים מפחדים להסתובב בעיר התחתית. אני מקבל איך אנשים מפחדים להסתובב בשכונות ברמלה ובלוד ובאשקלון. אני שומע.
ולכן, רבותי, בואו לא נרמה את עצמנו. רוצים לטמון את הראש בחול? כשתוציאו את הראש יהיה מאוחר מדי. אז אנא מכם, אל תנהגו כבת-יענה. וחבל שהשר לביטחון הפנים לא פה כדי לשמוע את הדברים. מתוך שעמום ניפצו בית-עלמין? אם זה היה אחר, אם מישהו היה כותב כתובת על איזה מסגד שלא השתמשו בו 100 שנה, כתובת, כבר כל העולם כולו היה רועש. הוא היה יושב שלוש שנים בכלא, לפחות. וכאן – חצי שנה עבודות שירות. באמת, אנחנו מטפלים בדברים בצורה ראויה. טומנים את הראש בחול.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. כבוד השר בני בגין משיב בשם השר עוזי לנדאו, שמשיב בשם השר לביטחון הפנים. כן, כך כתוב.
קריאה:
יד שלישית.
היו"ר אופיר אקוניס:
יד שלישית, אבל במצב טוב מאוד.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
עם טנק דלק מלא.
היו"ר אופיר אקוניס:
במלוא כוחותיו. עם טנק דלק מלא – זה מבן-ארי. הגענו פה לימים טובים. בבקשה, אדוני.
השר זאב בנימין בגין:
תודה, אדוני. דבריך האחרונים על היותי השלישי בסדרה מזכירים לי מה שאירע אתי לפני כ-20 שנה. קיבלתי טלפון מ"גלי צה"ל", דקות אחדות לפני השעה 19:00. ביקשו ממני להתראיין, אבל המפיק או המפיקה שהתקשרו אתי, כזכור לי, התנצלו במידה מסוימת ואמרו: תראה, אנחנו רצינו שישתתף בתוכנית השר פלוני ולא יכול היה, והשר אלמוני לא יכול היה. וכך היא מנתה באוזני, אני חושב חמישה אנשים שהם רצו שהם יהיו בתוכנית. אני אמרתי להם: אם ככה, אתם ממש גירדתם את תחתית הסיר עד שהגעתם אלי. אז גם היום אני ממלא-מקום של ממלא-מקום – לכבוד הוא לי למלא את מקומם של שני חברי, השרים המצוינים.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל התראיינת בסוף?
נחמן שי (קדימה):
– – – אם לא הלך על הדלק, אולי ילך על הנושא הזה. משהו – – –
השר זאב בנימין בגין:
אבל לפי שני הסיפורים שלי אני יכול להופיע כמומחה לתקשורת.
נחמן שי (קדימה):
ברור, מעל לכל ספק.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל לא הבנתי אם התראיינת בסוף.
השר זאב בנימין בגין:
אני אומר, אולי גם אתם נתקלים בכך, שלעתים מתקשרים מכלי-תקשורת ואני אומר שאינני יכול להשתתף, ואז המפיק או המפיקה שואלים, ואפשר לשאול למה? תשובתי הקבועה היא כן, אפשר לשאול למה, תשובה זה כבר עניין אחר. מדינה חופשית, אפשר לשאול למה.
קודם כול אשיב להצעות לסדר-היום בעניין החמור שאירע בחיפה מטעם השר לביטחון פנים. מבירור הפרטים עולה כי בתאריך 25 בפברואר, בסמוך לשעה 02:30 דווח למשטרה כי שני צעירים הותקפו ברחוב העלייה השנייה 15 בחיפה, בסמוך לבית-החולים "רמב"ם". ניידות הוזעקו למקום, והתברר כי מדובר בשני צעירים, חיילים בשירות סדיר, אשר הגיעו בלבוש אזרחי לבית-החולים על מנת להיבדק בידי רופא.
כפי שהערתי קודם, אדוני היושב-ראש, מן התיאור הזה אני חושב שעולה שאין לנו עניין מיוחד בשאלת שירותם או אי-שירותם בצבא, אלא הם הגיעו בלבוש אזרחי, אלא שעל-פי ההמשך תראו שבכל זאת אין להקל ראש באירוע הזה מבחינות אחרות.
לפי עדותם, לאחר שהחנו את רכבם, הבחינו בקבוצה שמנתה כעשרה אנשים אשר רצו לעברם, וכן הבחינו ברכב שנעצר בסמוך אליהם וממנו יצאו אנשים כאשר אחד מהם אוחז מוט ברזל. החבורה החלה לתקוף את שני הצעירים באלות ובאבנים. מאבטחי בית-החולים, אשר הבחינו במתרחש, הגיעו למקום והתקיפה הופסקה. כן נרשם מספר הרכב של התוקפים. הצעירים הועברו לטיפול רפואי כאשר הם סובלים מחבלות בכל חלקי גופם, ועל קרקפתו של אחד מהם נחרטה המלה אש"ף; אל"ף, שי"ן, פ"א.
המשטרה עצרה שבעה חשודים, ביניהם בעל הרכב, בנו וארבעה קטינים נוספים בחשד למעורבות באירוע. החשודים הובאו לבית-המשפט, אשר האריך את מעצרם עד ליום 1 במרס, כלומר, ביום חמישי השבוע, מחר, וביום שני נעצרו שני חשודים נוספים, ובהתאם להתקדמות החקירה ייתכנו מעצרים נוספים. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
זאת התשובה, ואתה מציע להסיר, אם כך?
השר זאב בנימין בגין:
אני מציע להסיר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
פנים.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מבקש דיון בוועדת הפנים. טוב, חבר הכנסת בן-ארי, אתה אחד המציעים? כן. בסדר, חבר הכנסת בן-ארי מציע דיון בוועדת הפנים. חבר הכנסת אגבאריה?
עפו אגבאריה (חד"ש):
להסיר.
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת שי, האם אתה מציע להסיר, להסתפק, כי הסתפקנו בדיון במליאה.
נחמן שי (קדימה):
דיון בוועדת הפנים.
קריאה:
תטמנו את הראש בחול, תטמנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני שואל אותך האם להסתפק בתשובת השר, על זה נצביע. לא, הוא רוצה דיון בוועדת הפנים. אנחנו מצביעים. יש הצעה אחרת למסעוד גנאים. בבקשה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שהוא היום אינו קבלן משנה, הוא קבלן שלישי – לא יודע כמה אחוזים נשאר לך מכל העסק הזה.
אדוני היושב-ראש, בקשר לכל הסיפור הזה וכל ה"עליהום", צריך לדעת לא רק את הסוף, לא רק את התמונות, אלא מה שקרה תחילה. תחילה מה שקרה, ששני האדונים שהם קורבנות כביכול, הם תקפו אנשים בביתם, אלה שהותקפו הביאו את קרוביהם, את החברים שלהם, ורדפו אחריהם ונתנו להם מכות. אני לא אומר שזה טוב, אבל זה לא על רקע לאומני. אבל מה לעשות כאשר יש פה עיוורון של שנאה? רק הערבי הוא מואשם, והעניין הוא לאומני. מזכיר לי סיפור של בן-אדם שרצה להרביץ למישהו משום שהוא לא סובל אותו. אחרי שהרביץ לו, אמר לו, בסדר, הרבצת לי, אבל על מה? אומר לו, כי דרכת על הצל שלי. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך. השר בגין עדכן אותי שהממשלה מסכימה גם כן להעביר את הדיון לוועדת הפנים, ולכן אנחנו מצביעים. מי שמצביע בעד, מציע דיון בוועדת הפנים.
מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? מצביעים עכשיו. בבקשה. בעד זה דיון בוועדת הפנים.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, שבעה בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שנושא ההצעות לסדר-היום: תקיפה חמורה של שני חיילים בחיפה, יועבר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.