קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום קשיים ביישום רפורמת "עוז לתמורה" בבתי-ספר על-יסודיים היו"ר יעקב אדרי: אנחנו ניגשים להצעה לסדר-היום הבאה: קשיים ביישום רפורמת "עוז לתמורה" בבתי-ספר על-יסודיים", מס' 7700. סגן השר אליעזר מוזס, בבקשה. של חבר הכנסת מסעוד גנאים – רגע, סליחה, קודם כול חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. הרב מוזס, טעיתי. חבר הכנסת מסעוד גנאים, טעות שלי, בבקשה. לאחריו סגן השר ישיב. תודה. הפכתי את הסדר. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברי חברי הכנסת, אני תומך ברפורמה במערכת החינוך, ושתי הרפורמות, לדעתי, שבוצעו או מבוצעות, למרות הקשיים, לדעתי הן טובות, והעיקרון לדעתי הוא נכון. העיקרון אומר כך – אני מתכוון להיגיון שעומד מאחורי שתי הרפורמות, שאם אתה רוצה מערכת חינוך חזקה ובריאה, אתה צריך לחזק את מעמדו של המורה, כי בסוף הוא הציר המרכזי בכל העשייה החינוכית. המטרה, לדעתי, ברפורמת "עוז לתמורה", וגם ב"אופק חדש", זה לא להפוך את המורים לעבדים אלא להיפך: זה להפוך אותם למנהיגים חינוכיים מובילים. לכן, וכדי לבנות את המנהיג החינוכי, שכל העשייה החינוכית היא על גבו, אסור לנו להתיש אותו, להעמיס עליו וללחוץ אותו כל כך. אני מסייר כמעט כל שבוע בבית-ספר, ונפגש עם מורים ומנהלים ושומע מה הם אומרים. ואני חושב שלא די להגיד שכתבנו, תכנַנו, על הנייר. הרפורמה הטובה ביותר, צריך לבדוק איך היא מיושמת בשטח. כי תמיד יש הבדל ויש בעיות כאשר מלבישים או מעבירים הרפורמה מהנייר או מהתיקים למציאות ולשטח. אני יודע, אדוני היושב-ראש, שארגון המורים גם הוא אחראי על הרפורמה הזו, וחלק, אולי, מהדברים שלי צריכים להיות מופנים אליו. אבל מאחר שמשרד החינוך הוא הפרטנר המרכזי והוא המיישם, אני מפנה את הביקורת או את ההערות שלי למשרד החינוך. והבעיות שאני שמעתי ושאני ראיתי הן לא בהיגיון של הרפורמה. הן לא בעיקרון שאם אנחנו רוצים לחזק את מעמדו של המורה אז צריכים להעלות את שכרו, וכדי להעלות את שכרו צריך להעלות גם את מספר שעות העבודה שלו. הבעיות הן ככה: 1. חוסר ההתאמה בין מצבם של בתי-הספר – מצבם הפיזי, המבני – לבין הדרישות של הרפורמה. הרפורמה דורשת שעות שהייה, שעות פרטניות, פינות עבודה. אבל בהרבה בתי-ספר – אני לא רוצה גם להגזים ולהגיד "בהרבה"; לא מעט בתי-ספר מאלה שנבחרו להיות פיילוט ושמיושמת בהם הרפורמה, אינם מוכנים לדרישות אלה, כי פשוט אין להם. אין להם מבנים, אין להם פינות עבודה, וצריך למצוא להם פתרון. יש בתי-ספר שאני מכיר אותם – כל המורים חתמו שהם in, בפנים, ברפורמה, יש להם כבר שעון נוכחות, אבל אין מקומות: אין מקומות לשעות הפרטניות, אין פינות עבודה. אז מה יעשו? פה תפקידו של המשרד להתערב כדי לבדוק, באמת, מה הבעיות האלה ולתת מענה, אם הוא באמת רוצה שהרפורמה הזו תיושם. אני גם מצאתי שהרפורמה טובה למורים צעירים, חדשים, שיש להם מוטיבציה. ומורים ותיקים מתלוננים, כי כאשר יש לך מורה שהוא 25 שנים ומעלה במערכת החינוך ועכשיו אתה דורש ממנו במקום 24 שעות, 40 שעות, ושהייה או פרטני, ותלך ללמוד ככה, וככה, ומלחיץ אותו – זה מעמיס עליו, זה שוחק אותו, באמת. אז אני חושב שהיה מן הראוי שמשרד החינוך יגיד ככה: הרפורמה, מטרתה לחזק את המורה, לרענן את המערכת, להפוך אותה למערכת צעירה. לכן, אני אזרז את יציאתם של המורים הוותיקים לפנסיה, ואתן להם את כל הזכויות שלהם, ואני אכניס דם חדש, כוח חדש, ומורים חדשים. זה יעזור הרבה לרפורמה, לפי דעתי. יש עוד קושי, וזה הלחץ. המפקחים, ובסוף המנהלים, מלחיצים את המורים – רוצים הכול בזמן קצר. אתה צריך תוך, צ'יק-צ'ק, זמן קצר לעשות את הכול, להיות מוכן, זה מתיש את האנשים ומאכזב אותם ברפורמה. אני מכיר בתי-ספר שעכשיו דורשים – הם רוצים לצאת. הם לא יכולים, כי אחרי שלוש שנים, לפי הרפורמה או לפי ההנחיות, לפי ההסכם בין הארגון לבין משרד החינוך, כל בתי-הספר צריכים להיכנס לרפורמת "עוז לתמורה" – העל-יסודי; כך אני הבנתי וכך קראתי. אבל צריך למצוא פתרונות לבעיות שהזכרתי, שהן חלק, והן לא כולן. אבל במיוחד בחוליה הזו, משום שיש תפקיד חשוב לרשויות המקומיות ולשלטון המקומי, ששם יש – מזרימים לו את התקציב כדי לבנות, כדי להכין את התשתית הפיזית, כדי להפעיל את הרפורמה. משרד החינוך צריך לעקוב אחרי תקציבים אלה שם, לעקוב אחרי ההתנהלות של הרשות – אם היא מכינה, באמת, את המבנים של בתי-הספר כדי להיענות לדרישות רפורמת "עוז לתמורה", שאני, עוד פעם, חושב שהיא רפורמה טובה, יעילה, אבל צריך ליישם אותה בחוכמה ולא להלחיץ את המורים. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. ישיב סגן השר, הרב מוזס אליעזר. בבקשה. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: ברשות אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע את ההצעה, מר מסעוד גנאים, אמרו חכמינו: כל ההתחלות קשות, ואת זה אפשר לומר על "עוז לתמורה". אבל כבר כיום ניתן לומר כי כניסתם של בתי-ספר לרפורמה "עוז לתמורה" תורמת לשינוי ללא הכר בתרבות הלמידה של המוסד החינוכי. מסגרת הלימודים החדשה מעניקה שעות פרטניות לתלמידים, וכן שעות תומכות הוראה, ומנגד המורים מתוגמלים על עבודתם בשכר גבוה יותר. וזו, בעצם, הכותרת של "עוז לתמורה". עכשיו, ביתר פירוט: אל ההסכם נכנסו 76 בתי-ספר ליישום מלא, ועוד 170 ליישום חלקי. בתי-ספר שהיו מועמדים ליישום מלא נבחרו לאחר שהצהירו כי יש להם מקום, מרחב, שבו יתקיימו השיעורים הפרטניים ושעות תומכות הוראה עד לבניית פינות העבודה הקבועות. ההרשאות לבינוי יצאו כבר בספטמבר לכל הרשויות שבהן בתי-ספר שנכנסו לרפורמה באותה עת. קצב התאמות הבינוי תלוי בהתארגנות הרשויות והרשתות – כפי שאתה גם הזכרת, מר גנאים, בדבריך. התהליך אורך בין שלושה לשמונה חודשים ותלוי בהיבטים שונים של היישום. כבר היום אנו יודעים כי מתוך 76 בתי-הספר, 50 כבר בנו את פינות העבודה. עוד 26 בתי-ספר נמצאים בתהליך ביצוע. ב-170 בתי-הספר יש פעימה אחת. פינות העבודה הן לא הכרחיות, שהרי מדובר בסך הכול בתוספת של שש שעות למורה. עם זאת, כל בתי-הספר נמצאים בשלבים שונים של תהליך הבנייה. יודגש כי מינהל הפיתוח במשרד החינוך, בשיתוף ארגון המורים ומשרד האוצר, גיבש מודלים לפינות העבודה, על מנת לשדרג את סביבות העבודה למורים במסגרת רפורמת "עוז לתמורה". משרד החינוך העביר לרשויות המקומיות הרשאות תקציביות בהיקף של כ-57 מיליון ש"ח לצורך הקמת פינות עבודה פרטניות ופינות עבודה למורים בכל בתי-הספר העל-יסודיים שהצטרפו לרפורמה. ומה קורה בבתי-ספר שבהם לא נמצא מקום פיזי לבניית פינות העבודה? אז מינהל הפיתוח מאפשר פתרונות חלופיים ואף מתקצב אותם, כדוגמת מבנים יבילים, התאמת חללים או בנייה חדשה. חשוב לציין, כי תהליך הבנייה והביצוע של פינות העבודה הינו באחריות הרשויות המקומיות, והן פועלות לתכנון, התקשרויות, מכרזים, וכיוצא בזה. המשרד רק מקציב את הכספים האלה, כפי שאמרתי לכם. כבר מדובר ב-57 מיליון ש"ח – סכום לא מבוטל לגמרי. מינהל הפיתוח מבצע מעקב ובקרה לאחר העברת ההרשאות התקציביות, על מנת לקדם את הקמת פינות העבודה ב-258 המוסדות שהצטרפו. ובסוף, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שאל, כמה זה שעת העבודה? אני רואה את זה גם בהצעה לסדר, ומשום מה זה לא הוזכר בדבריך בעל-פה. אז שאלת – 60 דקות עבודה: שעות ההוראה בבתי-הספר הן 45 דקות, ושעות הנוכחות בבתי-הספר הן 60 דקות. וזאת, כפי שהוסכם בהסכם "עוז לתמורה" בין ארגון המורים לבין הבעלויות. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה, אדוני סגן שר החינוך. האם חבר הכנסת מסתפק? מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אני מציע לוועדת חינוך. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: בבקשה, אין התנגדות. היו"ר יעקב אדרי: טוב. עמדה נוספת של חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה. אתה יכול, אדוני סגן השר – – – סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אני צריך לענות לה? היו"ר יעקב אדרי: לא. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: לא לענות? היו"ר יעקב אדרי: אם תרצה. עינת וילף (העצמאות): תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנושא הזה, כי כמובן אנחנו – ובוודאי גם אתה – מקבלים הרבה מאוד מכתבים ממורים על הקשיים ביישום, כשהקושי העיקרי הוא בתחושה שמיהרו לשים שעוני נוכחות, אבל התנאים כדי לאפשר לנוכחות בבתי-הספר להיות יעילה – הם לא נמצאים שם. הרבה מאוד מהמורים עדיין – מבחינת היעילות שלהם, היכולת שלהם לבדוק בחינות – את זה הם עושים בבית. אין מה לעשות, אז הם יכולים לעבוד בשקט, יש להם את התנאים, והם מסוגלים לעשות את זה. אז יוצא שבהרבה מאוד מקרים מורים נשארים בבית-הספר בשעות, כי הם צריכים לצורך העניין לדפוק שעון, אבל את העבודה הם עדיין ממשיכים לעשות בבית. ואז מבחינתם העומס לא הוקל, אלא למעשה הוא הוכבד מאוד. ענית לי על שאילתא בשבוע שעבר תשובה שאמרה שמנהלים רשאים לחתום למורים שהעבודה נעשית בבית. קיבלתי בעקבות זה הרבה מאוד תגובות של מורים שאמרו שאולי זה נכון, אבל מנהלים לא מוכנים לחתום. הם אומרים משפטים כמו "אני לא יודע מה אתם עושים בבית", כשברור שהם עושים את העבודה. אז גם מבחינתך אולי ראוי לבדוק כמה שעות באמת המנהלים בכלל חותמים עליהן, שאכן יש בבית; ושגם השעות שיש להם למכסה הן לא באמת שעות שהן רלוונטיות לכמות העבודה שהמורים משקיעים. בגלל שמדובר בתקופת מעבר, ברור שכולם רוצים להגיע למקום שזה לא המצב. צריך לבחון איך כן מכניסים גמישות הרבה יותר גדולה במערכת, שמאפשרת לשעות השהייה האלה כן להתבצע במקום שבו נוח למורים לעבוד. ועד שבאמת אפשר להגיד שהתנאים לעבודה בבית-הספר הם כאלה שראויים לעבודה, אני חושבת שצריך להגדיל את מידת הגמישות של לשלם למורים על עבודתם בבית. הרי בסופו של דבר – רק משפט אחד על רפורמת "עוז לתמורה" – רצו להעלות למורים את השכר אבל לא רצו לפרוץ את כל הסכמי העבודה במשק. אז מצאו את הפטנט הזה של להעלות להם את השכר תמורת כאילו שעות נוספות, כשלכולם היה ברור שממילא עושים את השעות האלה. רק לקחו את השעות האלה, שפעם היו שעות שקופות, והכניסו אותן עכשיו לשעות שהן לא שקופות. אבל המורים עבדו גם קודם והם עובדים גם עכשיו. אז צריך רק לראות שהעלאת השכר הזאת שהתאפשרה לא באה עם הכבדה מיותרת על העבודה של המורים, שגם ככה היא לא קלה. תודה. היו"ר יעקב אדרי: אדוני סגן השר, אתה רוצה להתייחס? סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: רשמתי לפני. היו"ר יעקב אדרי: טוב. תודה. חבר הכנסת גנאים, אתה מסתפק בזה או שאתה רוצה דיון נוסף? מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): לא, דיון בוועדת החינוך. היו"ר יעקב אדרי: ועדת החינוך. אז יהיה דיון בוועדת החינוך על דעת כולם. רבותי, אנחנו ניגשים להצבעה. מי שבעד שזה יעבור לוועדת החינוך, אז שיצביע בעד. בבקשה. מי שנגד שיצביע נגד. בבקשה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יעקב אדרי: שניים בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור לוועדת החינוך.