קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
הפער בין מספר ימי החופשה בבתי-הספר היסודיים ובין מספר ימי החופשה של מועסקים במשק במדינות שונות
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, אנחנו עוברים לנושא הבא: הפער בין מספר ימי החופשה בבתי-הספר היסודיים ובין מספר ימי החופשה של מועסקים במשק במדינות שונות – הצעה לסדר-היום מס' 7736. תציג את הנושא חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה לך.
כבוד היושב-ראש, סגן השר וחברי חבר הכנסת, כבכל שבוע אנחנו מבלים את יום רביעי בערב ביחד. למעשה ההצעה הזאת שייכת גם למשרד החינוך, אבל היא שייכת לא פחות למגזר הפרטי, למשרד התמ"ת ולאוצר ולכל מי שקובע את מדיניות החופשות של המועסקים.
אני רוצה לספר איך הדבר הזה התחיל. בשיאה של המחאה החברתית התארחו בוועדה למעמד האשה מובילות מחאת העגלות, מחאה שאישית גם מאוד הזדהיתי אתה. הן הגיעו ודיברו על הרבה נושאים. אנחנו כולנו זוכרים את הנושא של מחירי הטיטולים ומחירי ה"מטרנה", וכמובן את הנושא של חינוך חינם, שהוא מענה מאוד חשוב שנעשה מול הדרישות של המחאה החברתית. חינוך חינם לגיל הרך.
אבל הן העלו עוד נושא. הן אמרו: תראו, מעבר לנושאים האלה שמדברים עליהם, של יוקר המחיה של המוצרים לתינוקות ולילדים וחינוך חינם לגיל הרך, יש נושא שמאוד מעיק עלינו, והוא הפער בין ימי החופשה שיש לנו כאמהות, כהורים עובדים, לבין ימי החופשה שיש לילדים בבית-הספר. הן אמרו: הפער הזה נראה לנו מאוד גדול, והפער הזה בסוף גם מתבטא בכסף. כי כשאנחנו, ההורים, עובדים והילדים לא בבית-הספר, צריך קייטנות וצריך למצוא מטפלות ופתרונות, בוודאי כשהילדים צעירים. כולנו גם יודעים שהעולם השתנה. פעם היו משאירים ילדים בחצר לשחק אחד עם השני, והיום עושים את זה הרבה פחות, אז גם העלויות עלו. הן ביקשו להפנות את תשומת הלב לנושא הזה.
אמרתי להן שזה נשמע לי אכן נושא כאוב וגם חשוב, וביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבדוק האם התחושה שמצבנו קשה אמיתית או לא. אז קודם כול, שלא תהיו במתח – כן. התחושה אמיתית, מצבנו אכן יחסית קשה. אני רוצה להציג את הנקודות העיקריות שעלו במחקר שעשתה אורלי אלמגור לוטן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכתמיד – עשו עבודה יסודית וממצה.
הם בעצם הלכו, ובאמת בעבודת טרחה ובעבודת נמלים, הסתכלו על מדינות ה-OECD, על לוח החופשות שלהן, על לוח החופשות של ההורים העובדים; ובעצם הביאו את המספרים הבאים. הם לקחו את ימי החופשה של הילדים במערכת החינוך, החסירו מהם את ימי החופשה של ההורים, והסתכלו על הפער הזה.
אז הפער בישראל הוא 66 ימים, והוא מהפערים הגדולים בעולם. ברור שזה לא נכון לכל אדם. כלומר, יש הורים שהם ותיקים יותר במערכת, אז יש להם יותר ימי חופשה. אבל ההסתכלות כאן היתה הסתכלות השוואתית, במיוחד על הורים צעירים, שהם בדרך כלל עדיין במדרג עם פחות ימי חופשה לעומת מי שהם ותיקים יותר במערכת.
המספר הזה של 66 ימים הוא אחד המספרים הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. למעשה, רק ליטא כמונו או גבוהה מאתנו. כתוב כאן גם צרפת, אבל לאור תרבות ה-vacances הצרפתית, אני מתקשה להאמין לזה – אולי הם לוקחים הרבה יותר חופשות ממה שהם מדווחים. אבל הממוצע במדינות הוא 50.
כלומר, אם אנחנו רוצים להגיע לאיכות חיים שהיא איכות החיים המקובלת במדינות ה-OECD, במדינות המפותחות, שאנחנו משתייכים אליהן – אנחנו צריכים לראות איך מורידים 16 ימים מהפער הזה לכל הפחות. אני חושבת שרצוי אפילו לחשוב על יותר, על 20 ימים, כדי להיות עם המדינות המתקדמות יותר.
את הפער הזה צריך לסגור כמובן בשתי דרכים. צריך לסגור אותו גם דרך מערכת החינוך, כלומר פחות ימי חופשות. ואגב, חופשת הקיץ במדינת ישראל היא לא חריגה. מה שחריג אלה מספר ימי החופשה במהלך השנה. כלומר, זה השילוב ששם אותנו כל כך גבוה. יש מדינות, כמו בריטניה, שיש להן מספר ימי חופשה דומה לנו במהלך השנה, אבל חופשת הקיץ שלהן קצרה בשבועיים. ויש מדינות עם חופשות אפילו יותר ארוכות בקיץ, אבל במהלך השנה אין להם כל כך הרבה ימי חופשה כמו שיש לילדים בישראל.
אז צריך לראות איך סוגרים את הפער הזה. הפער הזה צריך להיסגר. אני חושבת שבעיקרון צריך ללכת על מודל של חצי-חצי בערך. בין שבוע לעשרה ימים צריכים להיחתך במשרד החינוך, ובין שבוע לעשרה ימים צריכים להתווסף לחופשות שההורים מקבלים מן המעסיקים. וכאן יש מהלך הרבה יותר גדול כמובן, של הסתדרות ומגזר ציבורי ומעסיקים. אבל לפחות עכשיו – בזכות מחאת העגלות, בזכות מה שאמרו אותן אמהות – יש לנו מספר יעד. כלומר, עכשיו זו לא רק תחושה – אנחנו יכולים עכשיו להגדיר שמדינת ישראל רוצה להיות עם פחות מ-50 ימי פער. וסביב הגדרת היעד הזה מתחילים לבחון איך אנחנו מצמצמים את הפער דרך משרד החינוך ודרך המעסיקים.
אני רוצה גם להוסיף שבהרבה מאוד מדינות – דבר נוסף שמכביד את העול בישראל, זה לא רק מספר הימים אלא הסבסוד למסגרות באותם ימים של הפער. כלומר, הרבה מדינות לא רק שמצבן טוב משלנו במספר הימים שבהם הילדים – מספר החופשות בפער; אלא כשהילדים לא בבית-הספר וההורים עובדים, יש סבסוד למסגרות לטובת הילדים, בוודאי למשפחות במצב סוציו-אקונומי גרוע יותר.
אבל ככלל, התפיסה היא שכן צריך לספק מענה בתקופות שהילדים בחופשה מבית-הספר וההורים עובדים. וכאן כן, זה יותר באחריות משרד החינוך, תמ"ת. צריך לחשוב לא רק על הקטנת החופשות, אלא גם מתן מענה יותר טוב בזמן החופשות, סבסוד להורים שצריכים למצוא מענה לילדים שלהם.
אז אני חושבת שלפחות עכשיו יש לנו הגדרת מטרה הרבה יותר ברורה. אנחנו יודעים שהתחושה הקשה שהוציא את אותן אמהות למחאה היתה מוצדקת – אכן מצבנו גרוע; הגרוע ביותר, כמעט, בקרב כל המדינות המפותחות.
ואני רוצה רק לסיים בסיפור חמוד. אתמול נפגשתי עם תלמידי כיתה ו' ואמרו להם שאני חברה בוועדת חינוך, אז הם שאלו מה אני יכולה לעשות למענם כחברה בוועדת חינוך, והם ביקשו – אם אני יכולה להוסיף להם חופשות. זאת היתה אחת השאלות הראשונות שלהם. אמרתי להם שכנראה דווקא להיפך, שכנראה אני דווקא אפעל להקטין להם את החופשות. הם כמובן היו מזועזעים, מייד אמרו: לא; ומייד ביקשו לראות איך אפשר להסיר את רוע הגזירה. ואז אחד הילדים שאל: האם המחאה החברתית השפיעה עליכם כחברי כנסת? האם היא שינתה משהו? אמרתי: כן, נושא החופשות עלה מהמחאה החברתית. באו האמהות עם העגלות, ממחאת העגלות, והנושא הוא תוצאה ישירה של המחאה החברתית – שצריך שיהיו לכם פחות חופשות. אז הילדים ענו: אז כנראה לא הבנת טוב את המחאה החברתית. אז זהו, אבל אמרתי להם שאני חושבת שכן.
היו"ר יעקב אדרי:
סיום יפה.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
אבל לא יהיה קל להגיע לתוצאות המקוות. אבל – אדוני סגן השר, בבקשה ישיב, ובזה אנחנו מסיימים את סדר-היום להיום.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת עינת וילף, כפי שאמרת, אנחנו סוגרים את ימי הכנסת, את שבוע הכנסת – שבוע אחרי שבוע אנחנו סוגרים את זה. זה דווקא מצער אותי קצת, שנושאי חינוך כה חשובים הם בתחתית הסולם של ההצעות לסדר-היום. למה זה אחרון? זה צריכים – – –
עינת וילף (העצמאות):
זאת הצעה רגילה – – –
היו"ר יעקב אדרי:
לא. אבל טוב שיהיו יותר חברי כנסת בנושאים האלה – נושאים חשובים מאוד.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
נכון, חשובים.
עינת וילף (העצמאות):
– – – הולכים לוועדת חינוך גם – – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
גם ההצעה זאת בוודאי תחזור לוועדת החינוך ויתקיים שם על זה דיון.
אני אתן לכם את התשובה, ואפשר לחלק את זה לשני חלקים. א. נושא ימי החופשה ונושא החופשה היומיומית – הפער בין האמהות העובדות לתלמידים ולתלמידות בזמן לימודם, מה עושים בשעות האלה, שזה בעצם הסיפור החמוד שסיפרת על הילדות האלה.
מספר ימי הלימוד במסגרת החינוך היסודי עומד על 220 ימים. ימי הלימוד, לוח החופשות השנתיות, נקבעו במסגרת הסכם השכר עם ארגוני המורים. מערכת החינוך פועלת לצמצום הפער בין זמני העבודה של ההורים ובין זמני ההוראה במערכת החינוך באמצעות מסגרות משלימות הנותנות מענה חינוכי, לימודי, רגשי, חברתי, ואף הזנה בחלק מהתוכניות – מפעל ההזנה.
במערכת החינוך פועלות מספר תוכניות משלימות על מנת להשלים את הפער הזה בין שעות העבודה של ההורים ובין החופשות של בתי-הספר. אני מדבר על השעות היומיות. תוכנית אחת זה יוח"א – יום חינוך ארוך – המונהג ב-525 בתי-ספר בארץ.
תוכנית שנייה, מיל"ת – מסגרות יום לימודיות תוספתיות – ישנם בתי-ספר שבהם פועלת התוכנית באופן חלקי, הווי אומר, לקבוצת תלמידים בתוך בית-הספר, וישנם בתי-ספר שבהם פועלת התוכנית באופן מלא, קרי, לכל התלמידים בבית-הספר. מספר בתי-הספר שבהם מופעלות התוכניות באופן חלקי הינו 131, ומספר בתי-הספר שבהם מועלות התוכניות באופן מלא הינו 23.
התוכנית השלישית זה "אופק חדש". בשנת הלימודים תשע"ב הושלמה רפורמת "אופק חדש" בכלל בתי-הספר היסודיים במערכת החינוך – בסך הכול 1,631 בתי-ספר. במסגרת "אופק חדש" הוגדרו לכל מורה במשרה מלאה חמש שעות שבועיות פרטניות שנועדו לתת מענה איכותי ללומדים, ללימודים שונים בקבוצות קטנות, כשעות תוספתיות.
התוכנית הרביעית זה תוכניות אגף שח"ר להארכת יום הלימודים. בשח"ר מדובר במועדוניות משפחתיות, מרכזי למידה ותוכניות מוספות. המועדוניות המשפחתיות נותנות מענה ל-15,991 תלמידים מבתי-ספר שונים. אגב, אני ביקרתי בכאלה מועדוניות. עושים עבודה נפלאה. זה באמת מתלבש על השעות האלה של אחר-הצהריים.
התוכנית החמישית היא תוכנית "קרב", תוכנית המיועדת להעשרה חינוכית, תרבותית ולימודית הפועלת ב-494 בתי-ספר – כמעט 500 בתי-ספר – מתוכם 238 בתי-ספר גם במסגרת יוח"א, יום חינוך ארוך.
בצד אלה, זו הבשורה הגדולה של המלצות ועדת-טרכטנברג, שמערכת החינוך נערכת ליישם החלטת ממשלה מס' 4088 אשר אימצה את ההמלצות האלה, ובין היתר לסבסד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר-הצהריים עד השעה 16:00 בימים א'-ה'.
בגני-הילדים הציבוריים ובבתי-ספר המתוקצבים על-ידי משרד החינוך עבור ילדים גילאי שלוש–תשע הנמצאים בגני-ילדים ובכיתות א'–ג', כפי שמפורט בכל המלצות ועדת-טרכטנברג, אנחנו הולכים לעבור בעצם ליום לימודים ארוך עד השעה 16:00.
ההחלטה תיושם באופן הדרגתי החל משנת הלימודים התשע"ג, זאת אומרת אוגוסט 2012, על פני חמש שנות לימוד, כך שבשנת הלימודים התשע"ג יחל היישום באופן מלא בשלושת האשכולות החברתיים-הכלכליים הנמוכים – בין 1 ל-3, כידוע לכם – ובאופן חלקי באשכול החברתי-כלכלי הרביעי.
יש לציין כי הסבסוד מותנה במבחן התעסוקה, נושא עבודת שני ההורים, שזה "מיצוי ההשתכרות", מה שנקרא היום במירכאות. כמו כן, בשנת הלימודים התשע"ג תיושמנה מסגרות לימודיות בשעות אחר-הצהריים בבתי-ספר בעלי מדד טיפוח גבוה – במירכאות "מדד שטראוס" – הנמצאים ברשויות באשכולות חברתיים-כלכליים בין 4 ל-6.
במטרה לתת מענה חינוכי איכותי ומגוון, גובש מודל פדגוגי ארגוני תקציבי ומינהלי של המסגרות. כל מסגרת תכלול שישה רכיבים מרכזיים: הראשון, פעילות לימודית בקבוצות קטנות במוסד החינוכי. הרכיב השני, פעילות העשרה חינוכית וחברתית בקבוצות קטנות. השלישי, תמיכה טיפולית פרטנית קבוצתית בקשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. הרביעי, פעילות תלמידים והורים יחד. החמישי, הדרכה לגננות ולצוות החינוכי. השישי, זה נושא ההזנה, מכיוון שהולכים לעבור ללמוד עד השעה 16:00.
ראוי להוסיף בהקשר זה, על ימי החופשות, כי חופשת הקיץ צומצמה בחמישה ימים, דבר שיצא אל הפועל החל בשנת הלימודים תשע"ג. הרציונל שעמד מאחורי המהלך היה קיצור חופשת הקיץ ויצירת זמן לימוד משמעותי בין החזרה ללימודים מהחופשה ועד לחגי תשרי, להרוויח עוד כמה ימים כהכנה לחגים.
לסיכום אומר כי מערכת החינוך נמצאת בימים אלה לקראת יישום החלטה חברתית-כלכלית רוחבית משמעותית, שמטרתה להקל על ציבור ההורים, ובמסגרת היישום יינתן מענה ראוי ונכון לצמצום הפער בין זמני העבודה של ההורים לבין זמני ההוראה במערכת. עד כאן תשובתי. תודה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לסגן השר. מה אתה מציע?
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
להמשיך בוועדת החינוך, זו הבמה הנכונה.
היו"ר יעקב אדרי:
מקובל. תודה לסגן שר החינוך. אנחנו ניגשים להצבעה. ההצעה היא להעביר את זה לוועדת החינוך. נחכה לסגן השר שיגיע למקומו ואז נצביע, ובזה סיימנו את סדר-היום.
בבקשה, מצביעים.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 4, אין נגד, אין נמנעים. הנושא יעבור לוועדת החינוך.
רבותי, חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"א באדר התשע"ב, 5 במרס 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.