קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
קביעת קריטריונים ברורים לאישור ספרי לימוד בשפה הערבית
תוך הבטחת תוכן חינוכי ולשון ערבית תקינה
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: קביעת קריטריונים ברורים לאישור ספרי לימוד בשפה הערבית תוך הבטחת תוכן חינוכי ולשון ערבית תקינה – הצעה לסדר-היום מס' 7686, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ישיב לו סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. סליחה, זו הצעה רגילה, לרשותך עשר דקות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תודה, גברתי.
גברתי היושבת-ראש, רבותי וגבירותי, חברי וחברות הכנסת, זה הנושא האחרון או לפני האחרון בסדר-היום. הנושא עלה כמה פעמים בכנסת, העליתי אותו בישיבות של ועדת החינוך, העליתי אותו כאן. ולמרות שהנושא עלה מספר רב של פעמים ולמרות שמשרד החינוך גם הבטיח כמה פעמים שהשגיאות שבהן מדובר יתוקנו, העניין לא טופל בצורה רצינית.
מדובר, גברתי היושבת-ראש, במחקר שעשתה האגודה לתרבות ערבית. זה המחקר השני על השגיאות בלשון, בכתיב, בתחביר, בספרי הלימוד בשפה הערבית לכיתות ג'–ט', ונמצאו לא פחות מאשר 16,225 שגיאות. זה מספר מדהים, כי את השגיאות האלה כל תלמיד רואה. אנחנו חונכנו על כך שצריך ללמוד את הספר. נכון, לא מדובר בכל מקרה – דרך אגב, הספרים שבהם מדובר הם לא ספרים ללימוד השפה הערבית, אבל אנחנו יודעים שהלימוד כדרך אגב הוא לפעמים יותר חזק מהלימוד הישיר. כאשר אתה רואה את ז'אן-פול בלמונדו מעשן "גולואז" בסרט צרפתי, זה נכנס לתודעה יותר מאשר פרסומת ל"גולואז", או אלה שמעשנים – אני לא רוצה לעשות פרסומת לעישון; או משקה קל ידוע שרואים אותו בסרט, זה משפיע, במיוחד אם שחקנית או שחקן, איך אומרים, שיש להם מראה יפה או שיש להם פופולריות בקרב בני-נוער או מבוגרים – תמיד מדברים על פופולריות אצל בני-נוער, לפעמים יש פופולריות גם אצל מבוגרים – אז אתה מושפע מזה.
במיוחד אותן שגיאות שחוזרות על עצמן. אם התלמיד רואה מלה שנכתבת בצורה מסוימת שגויה בספר מתמטיקה וגם בספר היסטוריה, אז הוא חושב שזה הנכון. הוא חושב שזה הנכון, ואחר כך, בלימודי השפה הערבית, גם אם זה נעשה בצורה חיובית, דידקטית, ללמד אותם מה נכון, לא תמיד נותנים תשובה לשגיאות הקיימות. ולפעמים גם הספרים ללימוד השפה הערבית, גם הם מלאי שגיאות. זה מעורר את השאלה מי שומר על השומר, כאילו התלמיד היה צריך ללמוד בספר בערבית ולראות אם יש שגיאות. אנחנו במצב לא טוב בכלל, אדוני סגן השר.
הבעיה, אני זוכר שבשנת 2010 נעשה מחקר, ואנחנו העלינו את זה בכנסת, בוועדה. נדמה לי שהמחקר ההוא היה על ספרים של כיתה ב' – נמצאו 4,000 שגיאות. משרד החינוך, בישיבה חגיגית: אנחנו הולכים לבדוק את כל הספרים, ואותם ספרים שיש בהם שגיאות, אנחנו נתקן או נפסול וייעשה הליך מסודר ואחריות של צוות פדגוגי. איך אומרים, מלים יפות, אבל המעשה היה דל מאוד. עובדה, שנה לאחר מכן – דרך אגב, הובטח לנו בוועדת החינוך ב-2010 שכל הספרים ייבדקו, לא רק הספרים לכיתה ב' שנמצאו בהם שגיאות במחקר של אגודת התרבות הערבית.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
את הספרים של כיתה ב' כבר הספיקו לתקן?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תיכף אסביר לך מה קרה. ואז השנה מצאו אותו הדבר. ממה שידוע לי, משרד החינוך עשה תיקונים קלים, לא מלאים – אחד, שניים, חלק מהספרים נפסלו, פשוט אינם, הוציאו אותם מהמדף, הביאו ספרים חדשים במקומם. וראי איזה פלא, גברתי היושבת-ראש, לא יאומן כי יסופר – גם הספרים החדשים מלאי שגיאות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אותן שגיאות או שגיאות חדשות?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
שגיאות חדשות. ריבונו של עולם, זה לא שהמשרד לא משקיע כסף. אני רואה את הספר, אני פותח את הספר, אני רואה: עריכה לשונית פלוני אלמוני. לבן-אדם הזה שילמו כסף בשביל שיעשה בדיקה, עריכה כזאת. אי-אפשר לתת לאותם אנשים שעושים את אותן שגיאות, פעם אחר פעם אחר פעם לעשות את אותן שגיאות. לא מעניין אותי אם הם מקבלים כסף, שישבו בבית, שלא יעבדו, זה יותר מועיל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לפחות לא יקלקלו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
שלא יקלקלו. אני חושב שהגיע הזמן – ישנה עצומה של אלפי מורים, מנהלים, אנשי ציבור, תלמידים, סטודנטים, שנשלחה למשרד החינוך. אנחנו שלחנו אותה למשרדו של השר. ישנה קריאה וזעקה של הציבור הערבי למשרד החינוך: בבקשה תקנו את השגיאות, תורידו מהמדפים ספרים שאין מה לתקן בהם – צריך לכתוב אותם מחדש, ושהספרים שמגיעים לשולחנו של התלמיד יהיו ברמה נאותה. אני מקווה שבעברית, אני לא בדקתי, אני לא יודע אם הם ככה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לך תדע.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אבל אני יודע, במקומות אחרים בעולם, אני לא יודע איזו מדינה, אפילו לפעמים מקימים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדוק את השגיאות בספרי הלימוד. לא מדובר במשהו אזוטרי, בצד, מדובר בעניין המרכזי, בחינוך המרכזי, בדבר שכל הילדים חשופים לו, בספרים הרשמיים. איך יכול משרד החינוך לתת אישור? הרי כתוב: הספר יצא באישור משרד החינוך. אין ערך למשפט הזה?
אני מגיע למסקנה, גברתי היושבת-ראש, שלא מדובר בטעויות הקטנות האלה, שהן, כשאתה שם אותן אחת מעל השנייה הופכות לטעות ענקית, אלא מאחורי זה ישנה טעות גדולה, סיסטמטית, משהו רקוב. משהו, במלים יותר עדינות, פגום בהליך של אישור ספרי לימוד בשפה הערבית.
אני רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, כבר התחלפו היושבים בראש, שלא מדובר רק בטעויות לשוניות. כלומר, גם בענייני התוכן, הספרים מלאים בטעויות וגם בגישות מוטעות. ספרי הלימוד, למשל בעברית, מלמדים את התלמיד הערבי שהוא בא משום מקום, בא מהמדבר לכאן, לארץ, שאין לו קיום. הלשון שמשתמשים בה היא לשון שמנכרת את התלמיד הערבי מחומר הלימוד, שמתכחשת לתרבותו, לקיומו ולזכות הקיום שלו בארץ. אני חושב שגם את זה צריך לשנות ולתקן.
אנחנו, בסופו של דבר, אדוני סגן השר, רוצים ספרי לימוד תקניים מבחינה לשונית וגם מבחינת המראה, איך הם נראים. לא יכול להיות שהתמונות בספרים הן רק צילומים, לפעמים זולים, ולא רואים את התמונה כמו שצריך.
היו"ר אורי מקלב:
לא איכותיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא איכותיים בכלל.
גם מבחינת התוכן, התוכן חייב לכבד את התלמידים שלנו, את התרבות שלהם, את ההיסטוריה שלהם ואת הזהות הלאומית שלהם. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. סגן השר חבר הכנסת מוזס, בבקשה.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דברי תשובה להצעה רגילה של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה: קביעת קריטריונים ברורים לאישור ספרי לימוד בשפה הערבית תוך הבטחת תוכן חינוכי ולשון ערבית תקינה.
אכן, בתאריך 8 בדצמבר 2009 התכנסה ועדת החינוך של הכנסת ודנה בנושא החשוב הזה. באותה העת הובהרו בפני גורמי המקצוע במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ממצאי המחקר אשר ערכה האגודה לתרבות ערבית. בפני גורמי המקצוע במשרד החינוך לא הובא מחקר נוסף. כך שאדון זחאלקה, למה אתה מתכוון במחקר על כיתות ב' שהזכרת קודם?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה המחקר משנת 2009.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
של 2009.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
המחקר השני, יש את התמצית שלו, הוא פורסם בערבית.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אבל זה לא היה בוועדת החינוך. בוועדת החינוך היה ב-2009, דצמבר 2009.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
היתה עוד ישיבה אחת.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
כפי שנאמר באותה עת בוועדה, חומרי הלימוד לכלל המגזרים נכתבים על סמך תוכניות לימודים הנכתבות במזכירות הפדגוגית. ספרי הלימוד כולם, עבור כלל המגזרים, עוברים תהליך אישור באגף ספרי לימוד, תוך הקפדה על קריטריונים של התאמה לתוכניות הלימודים, תקפות אקדמית, דרישות פדגוגיות, דידקטיות, עמידה בסטנדרטים מגדריים, עריכה לשונית ובדיקת שגיאות כתיב והגהה.
אנו מודים לאגודה לתרבות ערבית על עריכת המחקר ואנו ערים לנושא. משרד החינוך, בקדנציה הנוכחית, שם דגל של חיזוק שפת האם התקנית במגמה לשפר הישגים בכלל המקצועות. הוכח, כפי שהזכרת גם בדבריך, אדון זחאלקה, כי חיזוק השפה בשלבים מוקדמים של החינוך הינו ערובה להצלחתם של תלמידים.
במגזר הערבי פותחו והוטמעו תוכניות לימודים לחינוך לשוני וניתנה תוספת שעות משמעותית לתגבור לימודי השפה. כמו כן הוחלט, אדוני היושב-ראש, על ביצוע מבחן בשפה הערבית למועמדים להוראה במגזר הערבי, על מנת להקפיד על הוראה בשפה הערבית התקנית בכל מקצועות הדעת. בשנת הלימודים תשע"א ותשע"ב נבחנו כ-7,000 מורים מועמדים להוראה.
בעקבות הצגת הממצאים על-ידי האגודה לתרבות ערבית לפני כשנתיים ננקטו במשרד החינוך כמה מהלכים, ואלו הם: ראשית, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת זחאלקה, אתה מקשיב לי?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מקשיב לכל מלה.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
המהלכים שננקטו – ראשית, נבדקו מרבית הספרים שבהם נתגלו שגיאות, אבל יש לציין כי חלק מהספרים היו ספרים לא מאושרים כלל. ספרים מאושרים נשלחו לתיקון על-ידי המחברים והמו"לים ועברו בדיקה לשונית נוספת על-ידי המשרד. מו"לים שלא תיקנו את השגיאות, ספריהם נפסלו; ב. החל משנת הלימודים תשע"א, כל ספר לימוד המיועד לתלמידי המגזר הערבי נבדק על-ידי מעריך לשוני נוסף, לשם הימנעות משגיאות בתחום הלשון הערבית; ג. לאחרונה התמנה מעריך מהמגזר הערבי בתקן מיוחד למטרה זו. הנ"ל אחראי במסגרת תפקידו על תקינותה של הלשון הערבית בספרי הלימוד; ד. ספרי הלימוד בערבית עוברים כיום תהליך בדיקה קפדני, ולשם כך הוקצו משאבים מיוחדים. כל ספר לימוד אשר יגיע לשלב של חמש שנים מיום הוצאת האישור עבורו, יעבור מחדש את הליך הבדיקה. באופן הזה, כל המערכת תותאם לדרישות הקפדניות שהונהגו בשנים האחרונות.
לבסוף, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת המציע, המשרד רואה בחשיבות גבוהה את הסוגיה שבנדון ופועל על מנת לשמור על לשון תקינה ותוכן חינוכי העומדים בהלימה לדרישות ולנהלים. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, סגן השר. אני מבקש – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר אורי מקלב:
הצעה לסדר. מה ההצעה שלך? להסתפק או להעביר לוועדה?
נסים זאב (ש"ס):
אם הוא מסתפק אני גם מסתפק.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני חושב שצריך לדון בזה, כי השגיאות לא תוקנו. יש לנו מלא, גם בספרים החדשים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
ועדת החינוך.
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, השר מסכים שההצעה לסדר-היום תידון בוועדת החינוך. אם כך, אנחנו נקיים הצבעה. אתה רוצה? אוקיי, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני סגן השר, אני מדבר ברמת העיקרון. אם אנחנו מדברים על ספרי לימוד של התכנים שמשרד החינוך מחייב אותם, למה צריך בכלל ללמד בשפה הערבית? למה צריך שיהיו ספרים בערבית? אז תיתן לאשכנזים ביידיש, לכל אחד והשפה שלו, ולרוסים ברוסית. לא הבנתי. למה לא לחייב קודם כול שיהיו ספרי לימוד אך ורק בעברית. מי שרוצה תוספות, תפאדל, יש לו אפשרות. אבל לשנות סדרי בראשית? אני חושב שזו טעות של משרד החינוך. כפי שאדוני אמר, ברור שיש שגיאות בסיסיות ולשוניות שצריכות תיקונים. אני אומר לך שאם זה בעברית לא יצטרכו שום תיקון. ידברו בשפה העברית, ילַמדו בעברית וילְמדו עברית, ואחר כך כל אחד והשפה שלו שהוא מדבר, השפה השנייה. אני גם בבית שלי דיברתי ערבית, אבל זה לא נהפך להיות שפת האם שלי.
היו"ר אורי מקלב:
זה במסגרת הצעה לסדר-היום או במסגרת הצעת צחוק?
נסים זאב (ש"ס):
לא. הצעת צחוק – יש לזה מונופול לאדם מסוים, ואני לא אקח לו את הקרדיט.
היו"ר אורי מקלב:
אוקיי. תודה.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר שזה שווה דיון.
קריאה:
– – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. העיקר זה הרי התוכן. את המסגרת – כל אחד נהרא נהרא ופשטיה, כל אחד נוהג כמו – – –
היו"ר אורי מקלב:
תודה. אנחנו נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
לא דיון – – –. דיון – – –
היו"ר אורי מקלב:
דיון בוועדה. סגן השר מסכים לדיון בוועדה.
נסים זאב (ש"ס):
חינוך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – ועדת חינוך.
היו"ר אורי מקלב:
מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדת – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – היתה החלטת ועדה גם לבדוק את זה עוד פעם.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
בעד ועדת חינוך. בסדר.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
בעד. בעד. בעד ועדת החינוך.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 6. אני גם אוסיף את קולו של סגן השר, שהוא אמור לענות עכשיו על שאילתות ולא ירד למקומו להצביע. בעד – 6 גם בתוספת קולו של סגן השר, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת החינוך.