קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
86% משירותי הרווחה בארץ מתבצעים על-ידי עובדי קבלן
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה: 86% משירותי הרווחה בארץ מתבצעים על-ידי עובדי קבלן – מס' 7561, 7593, 7604, 7605 ו-7626. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. השר לנדאו כמובן ישיב.
זהבה גלאון (מרצ):
אפשר להוריד את חבר הכנסת גילאון?
היו"ר יעקב אדרי:
להוריד?
זהבה גלאון (מרצ):
להוריד, כן. תודה.
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הנתון שהתפרסם, ש-86% מעובדי מערכות הרווחה הם עובדי קבלן, בעצם לא צריך להפתיע אותנו. אנחנו יודעים היטב, אדוני היושב-ראש, מה קורה בתחום החשוב הזה, למשל של העבודה הסוציאלית, בישראל. עובדות סוציאליות בחלקן הגדול הן היום עובדות קבלן, עובדות של עמותות, עובדות של מיקור-חוץ, בכל מיני מנגנונים שונים ומשונים. והנתון הוא בסך הכול נתון שמשקף מציאות שאנחנו מכירים אותה ויודעים אותה מן השטח.
אבל זו, אדוני היושב-ראש, הזדמנות לנסות ולהבין מה התהליך הזה של העברת עובדי מערכות הרווחה לעבודת קבלן גורם לא רק לעובדות – בוודאי שהוא גורם לעובדות עוול, בוודאי שהוא גורם לעובדות פגיעה, בוודאי שהוא גורם שחיקה בשכר, במעמד, בתנאים, אבל זו ההזדמנות גם לשאול את השאלה מה זה עושה למערכות הרווחה. מה זה עושה למערכות הרווחה כאשר המטפלים צריכים, אדוני היושב-ראש, להיות בעצמם מטופלים; כאשר עובדי מערכות הרווחה נדרשים לסיוע רווחה בעצמם.
זו, כמובן, אדוני היושב-ראש, גם הזדמנות לשאול את השאלה מדוע המדינה, במקום לקחת את היוזמה ולהוביל מהלך שאומר שלפחות המערכת הציבורית תיתן את הדוגמה החיובית, לפחות במערכות הציבוריות אנחנו נבער את הנגע הזה של העסקה בלתי ישירה – במקום ללכת בדרך הזאת, המדינה מפגרת מאחור. ואפילו כשמגיעים כבר לאיזשהו הסכם עם המעסיקים, האוצר אומר: מה פתאום? עלינו זה לא מקובל. המעסיקים הפרטיים כבר מסכימים ללכת לקראת – בכמה דברים, לא בכל הדברים – והאוצר אומר: מה פתאום? אנחנו לא. המדינה לא, הרשויות המקומיות לא, השירות הציבורי לא.
זו תמונה מאוד עגומה. זו תמונה שביסודה ישנה השקפת עולם שלטעמי היא לא רק מוטעית, היא גם מזיקה, השקפת עולם שאומרת: המדינה צריכה להצטמצם, צריכה לוותר, צריכה להתכנס, צריכה להצטמצם בתחום של השירותים, של האחריות, של התשובות שהיא נותנת לציבור. היא צריכה להיות ממשלה מאוד רזה ודקה באותם תחומים שבהם הציבור צריך דווקא ממשלה משמעותית, אחראית, מעורבת, פעילה.
אדוני היושב-ראש, אחד הדברים שאנחנו גילינו במחקרים שעשינו בכנסת בסוגיית עובדי הקבלן – ואני הגעתי לכאן עכשיו מדיון על עובדות קבלן אחרות, אחיות בתי-הספר, שגם זו שערורייה בפני עצמה – אנחנו גילינו שהמערכת הזאת לא רק פוגעת בשירותים שהמערכת נותנת לציבור, היא לא רק פוגעת בזכויות העובדים והעובדות, היא גם בסופו של דבר יקרה יותר. זה עולה יותר, בסופו של דבר, למדינה. זה עולה יותר למדינה כי חוץ מלשלם את השכר של העובדות, ובכל זאת הנטל הזה במקורו מגיע מהמדינה, המדינה צריכה גם לשלם לכל אותם מתווכים, וכל אותן חברות, וכל אותם מנגנונים שעושים רווחים על חשבונם של עובדי הקבלן, ועל כל אלה המדינה גם צריכה לייצר מנגנוני פיקוח ומפקחים. אנחנו שמענו באותו דיון על אחיות בריאות הציבור איך מנסים לייצר מערך של פיקוח על מה קורה ומה לא קורה בעבודתם של קבלני כוח-האדם בתחום הזה.
לכן, המסר המרכזי, אדוני היושב-ראש, שאנחנו צריכים להביא היום הוא מסר שדורש מהממשלה לשנות כיוון. במערכת הציבורית צריכים לעבוד עובדים עם כבוד, עם מעמד, עם זכויות. במערכת הציבורית צריכים לעבוד לא עובדי קבלן אלא עובדים של המערכת הציבורית. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת זחאלקה – לא נמצא, וחבר הכנסת גפני גם הוא לא נמצא. אז ישיב השר עוזי לנדאו, בבקשה, וניגש להצבעה.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סוגיית עובדי הקבלן היא סוגיה כבדה. מתנהלים עליה ויכוחים ארוכים, ויש בה פנים לכאן ולכאן. את ביטויה התמציתי יכולנו למצוא בשביתה שהתקיימה ונסתיימה רק בשבוע זה. אני חושב שהדברים האלה היו או עלו, או נדונו, גם במסגרת הדיונים שהיו שם, ועתה אני אבקש להוסיף דברים ששר הרווחה והשירותים החברתיים מבקש להדגיש.
בשנת 2010 משרד הרווחה השתתף במימון פעולות של ארגונים ללא כוונת רווח, רכישת שירותים ומתן תמיכות בשיעור של 1.7 מיליארד ש"ח. סכום זה מהווה כשליש מתקציב המשרד לשנה זו. היקף זה תואם את המקובל במדינות רבות בעולם, שבהן ניתנים חלק משירותי הרווחה על-ידי גורמים וארגונים חוץ-ממשלתיים. המגזר השלישי וגם המגזר הפרטי מהווים ספקי שירות לגיטימיים, אשר התמקצעו עם השנים, ובתחומים מסוימים אף פיתחו מומחיות לתועלת האוכלוסייה.
משרד הרווחה, כרגולטור, פועל באופן אקטיבי להבטחת רמת שירותים גבוהה ונאותה בכל התחומים ובפריסה מותאמת. הוא עושה זאת באמצעות קביעת מדיניות בכל תחום ודרך הגדרת אמות מידה איכותיות וכמותיות למתן השירותים, היקפם ואיכותם. במקביל, המשרד מבקר ומפקח באופן עקבי וסדיר על ביצוע הנחיותיו בפועל על-ידי הגופים שזכו במכרזים שהוציא להפעלת השירותים. מכרזי המשרד והתקשרויות שונות אינם מאפשרים תחרות על מחירי אספקת השירותים אלא על איכותם בלבד. תעריפי השירות נקבעים על-ידי גורמי מקצוע בשילוב עם גורמי התקצוב והכלכלה המשרדיים.
קיימת אינדיקציה המעידה ששירותי רווחה הניתנים על-ידי גופים שאינם ממשלתיים לא נופלים, ולעתים אף טובים יותר, משירותים המסופקים על-ידי המדינה. למעשה, מדיניות המשרד מהווה שילוב של ספקי שירות ממשלתיים-ציבוריים, לרבות רשויות מקומיות, ספקים וולונטריים וספקים פרטיים. כך מתאפשרת תחרות על הטיב והאיכות של השירות הניתן.
אנו עדים לגידול ניכר במספר ההתקשרויות עם גורמים חוץ-ממשלתיים לאור הגידול בתקציב המשרד, הכניסה לנושא עם חדשים וחשובים, והפעילות במיזמי הזנק – סטארט-אפים חברתיים שנוצרים על-ידי ארגונים חברתיים, ובהמשך נקלטים על-ידי המשרד, מתוקצבים ומפוקחים על-ידו.
מרבית העובדים ברווחה, לרבות העובדים הסוציאליים שאינם במגזר הציבורי, מועסקים על-ידי עמותות וגופים פרטיים. הסכם השכר שנחתם עם העובדים הסוציאליים מבטיח להם שכר של 7,100 שקלים בהבשלה מלאה. מתקיים הליך בקרה באחריות החשב הכללי ובשיתוף המשרד. המימון של שכרם ניתן על-ידי המשרד במסגרת ההתקשרויות השונות. עובדי קבלן, כהגדרתם, קיימים בכמה נושאים מצומצמים כמו שמירה וניקיון, ועל כך נקבע הסדר בין הממשלה להסתדרות.
המגמה הקיימת בעולם כיום היא לאפשר ואף לעודד הפעלת שירותים על-ידי גופים שונים שצוברים ניסיון וידע בתחום מסוים ומצליחים להגיע לתוצאות מוכחות טובות עם אוכלוסיית היעד. הממשלה פועלת לעיגון תנאי העסקה נאותים של עובדים הן בהסכמי שכר, הן באמצעות אכיפת דיני עבודה והן בסטנדרטים שהיא מגדירה במכרזים.
אני מבקש, אני אציע – כפי שאולי ירצה המציע – או להעביר את זה לדיון במליאה או להעביר את זה לדיון בוועדה.
היו"ר יעקב אדרי:
חבר הכנסת דב חנין – – –
דב חנין (חד"ש):
אני מציע, אדוני, להעביר את זה לוועדת הכספים.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
להעביר ל-?
דב חנין (חד"ש):
לוועדת הכספים.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
אני אינני מתנגד, אני רק אומר שוועדת הכנסת תקבע מה הוועדה המתאימה להעביר את הדיון אליה.
היו"ר יעקב אדרי:
בסדר.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה. אנחנו ניגשים להצבעה. כן, בבקשה, חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
עמדה אחרת.
היו"ר יעקב אדרי:
עמדה אחרת, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
עמדה נוספת, לא אחרת.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן שזו עמדה נוספת ולא עמדה אחרת. היום היינו עדים בכינוס שערכה השדולה שאחד מראשיה הוא חבר הכנסת דב חנין, השדולה להעסקה ישירה, ושמענו, אדוני השר, סיפורים מצמררים על שוק של עבדים, ולא על התמחות; אלה חברות שמתמחות בסוג מסוים של שירותים. פשוט זו תחנת ביניים על מנת לעשוק את העובדים ולהפיק רווח לאותן חברות, ועל שני הדברים המדינה משלמת. זאת אומרת, המדינה, במקום לשלם ישירות, לקבל את השירות ברמה הנאותה ביותר והגבוהה ביותר, משלמת לחברות שמטרתן להרוויח, וחלק מהכסף הציבורי נשאר בתוך החברה למימון משכורות ולמימון רווחים, והפירורים הולכים לעובדי הקבלן.
לכן, באמת, לא לספר לכנסת את הסיפור הזה שכאילו אלה חברות שמיומנות במתן שירותים או מתמחות במתן שירותים מסוימים. אלה מתמחים בשעבוד אנשים, ולא במתן שירותים ברמה נאותה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת ברכה.
אנחנו ניגשים להצבעה. נעביר את זה לוועדת הכנסת. בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא היתה הצבעה.
היו"ר יעקב אדרי:
לא היתה הצבעה. נכון. בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני מבקש לצרף את הצבעתי.
היו"ר יעקב אדרי:
בסדר, זה נרשם.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
מיכאל בן-ארי, כן. בבקשה. זה יעבור כמובן לוועדת הכנסת, כי – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה ועדת הכספים. לא היתה הצעה אחרת.
היו"ר יעקב אדרי:
היתה הצעה אחרת?
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא.
היו"ר יעקב אדרי:
אני הבנתי שכן.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא.
היו"ר יעקב אדרי:
לא? אז ועדת הכספים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן.
היו"ר יעקב אדרי:
אין שום בעיה. הנושא יעבור לוועדת הכספים.