קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הדה-לגיטימציה של חוקת התורה בדרישה לחוקה אחרת בישראל היו"ר יצחק וקנין: אנחנו עוברים לנושא הבא, להצעה לסדר-היום מס' 7608 בנושא: הדה-לגיטימציה של חוקת התורה בדרישה לחוקה אחרת בישראל, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. לא תהיה תשובת שר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, לפעמים אומרים שהכנסת עוסקת רק בדברים חומריים, כסף, תקציבים, בעיות, שערוריות, כותרות, ולא עוסקים בדברים יותר עמוקים. אז אני שמח לדבר על נושא שהוא לא תקציבי ולא עם בעיות של הרגע, אלא בעצם יורדים לשורש הקיום של עם ישראל. לפני שאני ניגש להצעה עצמה, שעוסקת ברצון שחוקת התורה תהיה החוקה לישראל ולא שום חוקה אחרת, אני רוצה לגעת בנושא שהיה רק לפני שבוע או שבועיים. חבר הכנסת בן-סימון היה צריך לעלות לפה ולהתנצל בפני העדה הרוסית על דברים שהוא אמר או שלא אמר, והוא עשה את זה בכבוד ובגאון, ואמר שאם מישהו נפגע – הוא מתנצל. אבל ישנו ציבור שהיום אני קורא בעיתון "יתד נאמן" – לא ציבור אחד, שני ציבורים – שחבר הכנסת שטרית אמר: למה עשו את החוק הזה לגילאי שלוש-ארבע ולא לקחו בחשבון ש-60% מהילדים בגילים האלה הם ערבים או חרדים? חבל על הכסף. אפשר לקחת את הכסף הזה לצורכי צבא, ביטחון. ניגשתי לחבר הכנסת שטרית ושאלתי אותו: אני לא מאמין שנאמרו כדברים האלה. הרי בדברים האלה יש גם גזענות כלפי הערבים, ילדי הערבים, וגם אנטישמיות נגד ילדי החרדים. 60% הילדים האלה לא זכאים, כבר בגיל הגן, לקבל סיוע ממשלתי בגלל שזה הולך לערבים וחרדים? יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש: מה דינו של ילד חרדי בשם שטרית? האם דינו כילד חרדי שהמדינה לא זקוקה לו כי הוא חרדי, או שיש סיכוי שהוא יגדל כחבר כנסת בקדימה ואז הוא כן יהיה ראוי? שאלה מאוד שאלתית, אבל למעשה זה מלמד עד כמה החברה הישראלית עדיין לא הפנימה לא את הרעיון הדמוקרטי, ובוודאי שלא את הרעיון היהודי, שכל ילד שנולד הוא בנו של הקדוש-ברוך-הוא, ולא משנה מאיזו אומה הוא בא. ובוודאי ובוודאי ילד יהודי שלומד תורה, זה לא בזבוז לעזור לו, לגני-הילדים, גם אם בגן-הילדים לא לומדים מה שחבר הכנסת שטרית רוצה שילמדו שם. אני מצפה מחבר הכנסת שטרית, כאדם הגון, שיעלה להתנצל לא פחות מכפי שעשה את זה חבר הכנסת בן-סימון. ועכשיו לעצם העניין. אנחנו שמענו בט"ו בשבט את יושב-ראש הכנסת אומר שהכנסת למעשה היא לכאורה אפילו בלתי חוקית, היתה איזה מחטף של האספה המכוננת, שהחליטה שהיא הכנסת, ותפקידה של האספה המכוננת לעשות חוקה לישראל. הוא ציטט את מנחם בגין, זיכרונו לברכה. קראתי קצת ואני יודע מה היתה הסיטואציה שבה מנחם בגין וחבריו כל כך רצו חוקה. זה לא בגלל שהם רצו להחליף את חוקת התורה בחוקה אחרת. הם היו תחת שלטון, בלחץ אדיר של שלטון מפא"י, ו"ההגנה" לפני זה, הם היו נרדפים בתקופת ה"סזון", ואפשר להבין למה הם חשבו שחוקה תעגן את זכויותיהם כבני-אדם או כאזרחים במדינה מול השלטון, לכן הם כל כך רצו חוקה. היום נוצר מצב הפוך, שאלה שרוצים את החוקה, שולטים היום במערכת המשפט, שולטים היום במערכת התקשורת, והם רוצים להנציח את שלטונם מפני הרוב האזרחי הדמוקרטי. זה הצד הפוליטי של העניין, ולכן לדעתי זה לא לגיטימי לדרוש היום חוקה כאשר אין הסכמה על שום דבר – לא בין מיליון ו-200,000 הערבים, בין חצי מיליון או 700 אלף חרדים, ודתיים לאומיים ומתנחלים – כחצי מיליון, ועוד מיליוני יהודים טובים מכל הסוגים. אין הסכמות כמעט על שום דבר, ויש הסכמות אד-הוק, ולכן יש כנסת. הפרלמנט הבריטי לא פחות דמוקרטי מהפרלמנט האמריקני, ואין בבריטניה חוקה. אז לא צריך חוקה, צריך להגיע להבנות ולהסכמות ולחוקים. עכשיו אני רוצה להגיע לעניין העקרוני שבדבר. כשאנחנו נאבקים על שמירת חוקת התורה ורוצים למנוע חוקים שאינם על-פי תורה, או חוקה אחרת, חס וחלילה, לעם ה' בארץ-ישראל, זו איננה מלחמה פוליטית, לא חברתית, אלא מלחמת קיום לעם יהודי. בפרשת השבוע, אדוני היושב-ראש – ואני יודע שהשר לנדאו לומד פרשת שבוע כל שבוע, אם מותר עדיין "להאשים" בן-אדם שהוא לומד פרשת שבוע. בעיני זה כבוד גדול. יש בפרשת השבוע פסוק: "כי תצא אש ומצאה קֹצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה" – פסוק שבפשט הפשוט הוא פשוט אחריות של אדם לשרפה שהוא עושה. אבל ה"אור החיים" הקדוש אומר שהפסוק הזה רומז את אשר יגרמו האנשים הרשעים ברשעם, כדי שיתעורר האדם מתרדמת שכלו ויביט אל תוצאת מעשיו, שפוגעים לא רק בעצמו אלא גורמים רע לעולם, וכך הוא מסביר: "כי תצא אש ומצאה קֹצים", מה זה "תצא אש"? כשיש צרה על עם ישראל, חס וחלילה, "ונאכל גדיש" – אומר דבר נורא, שצריך להתפלל שזה לא יקרה – "גדיש" זה התינוקות של בית-רבן, הילדים הקטנים, שעדיין לא צמחו, כי בעוונות הדור נתפסים הילדים בצרת העולם, כמו שנאמר, "מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז", שהילדים ערבים לקבלת התורה. "או הקמה", מי זה "הקמה" – זה הצדיקים, שדמו לתמר, שמופתי הדור, כך כותב ה"אור החיים", יסודי עולם הנלקחים בעוון הדור. "או השדה", שזה ירמוז על כלל ישראל, שלפעמים יגדל החטא, ולא יצילו הצדיקים לבד, וחס וחלילה חימה שפוכה על כל שונאי ישראל. והודיע הכתוב בפסוק זה, אומר ה"אור החיים", כי יש לקל איום לבוא במשפט עם הגורמים למיתת הצדיקים והתינוקות, ועם ישראל – "שלם ישלם המבעיר את הבערה", הם הרשעים הקוצים את כל אשר הרגו. כאן אנחנו רואים איזו אחריות יש לכל אחד מאתנו על כל מעשה. מי זה הרשעים? אדם שעושה מעשה רע הוא רשע; אדם שעושה מעשה טוב הוא צדיק. ולכן, כאשר אנחנו אומרים למדינה, שכל יהודי מכריז: אני יהודי, והוא נימול, הרי יש לו זכות להימנות עם כלל ישראל, אבל הזכות הזאת היא גם חובה של ערבות הדדית על כל המעשים שאנחנו עושים, כדברי ה"אור החיים" הקדוש, כדי שיתעורר אדם מתרדמת שינת שכלו, והאחריות הזאת מחייבת אותנו לבלום את תהליך ההתבוללות בתרבות הנוכרית ובתוכנית ההתנתקות מן היהדות, שזאת הדרישה לעשות חוקה אחרת מחוקת התורה. אני יודע שלא כולם שומרים תורה ומצוות, ואני יודע שאי-אפשר לעשות היום חקיקה דתית, אבל לעשות חוקה אחרת זה כבר משהו אחר. זאת אומרת, יש חוקים שהכנסת קובעת, ואם הם לא סותרים את חוקת התורה אין בזה שום בעיה – תקנת הקהילות מעוגנת בחוקת התורה. אבל לעשות חוקה אחרת זאת התבוללות בתרבות אחרת. ואני מסיים במה שאומרת התורה: "אתם נצבים היום כֻלכם לפני השם אלֹקיכם" – איך עם ישראל ניצב? "לעברך בברית ה' – – – ובאלתו אשר ה' – – – כֹרת עמך היום. למען הקים אֹתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלֹקים". יש ברית בין עם ישראל לקדוש-ברוך-הוא, והקדוש-ברוך-הוא אומר ש"לא אתכם לבדכם אנכי כֹרת את הברית הזאת – – – כי את אשר ישנו פה עמנו עֹמד היום – – – ואת אשר איננו פה עמנו היום". ואומר רש"י: אלה הדורות העתידים לבוא. ממש משפט סיכום, אדוני היושב-ראש – אנחנו צריכים לדעת שעצם זכות קיומנו בארץ-ישראל בפרט ובעולם בכלל, בהיותנו יהודים, היא חוקת התורה. יש אפשרות לחוקק חוקים, כמו שאמרתי, שלא יסתרו את חוקת התורה, אבל אין שום אפשרות לעשות, חס וחלילה, חוקה אחרת, שזה קטרוג גדול, חס וחלילה, על עם ישראל. תודה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לרב אייכלר. מה אדוני מציע? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מציע שנקבל את חוקת התורה כאשר עם ישראל ישתכנע בכך. היו"ר יעקב אדרי: להביא את זה להצבעה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אין צורך. היו"ר יעקב אדרי: מסתפקים. בסדר. תודה. נסים זאב (ש"ס): מסתפקים בקבלת התורה. היו"ר יעקב אדרי: גם זה. תודה.