קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
משרד הרווחה המליץ לבטל חקירות ילדים כדי להקל את העומס
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו עוברים לנושא הבא: משרד הרווחה המליץ לבטל חקירות ילדים כדי להקל את העומס, הצעות לסדר-היום מס' 7402, 7405, 7409, 7431, 7439 ו-7441. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. בבקשה, יש לך שלוש דקות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תודה רבה לך.
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אנחנו, חברי הכנסת המציעים ביחד, אנחנו דנים פה היום בנושא שאני חושבת שהוא אחד הדברים שצריכים לזעזע כל אחד ואחת מאתנו. במדינת ישראל נמצאים לא מעט ילדים – אולי אם אנחנו נסתכל על נתונים שהתפרסמו, כ-1,400 ילדים ממתינים לחקירת ילדים בנושא של התעללות, של פגיעה. חומרת הפגיעות היא על קשת רחבה מאוד. זה יכול להיות משהו מאוד קטן, אולי, עד כמה שאפשר לקרוא לזה כך, ועד מקרים חמורים ביותר כמו פגיעות מיניות כאלה ואחרות, אם זה בתוך המשפחה ואם זה מחוץ למשפחה.
אז נכון, הנושא הזה הוא לא נושא חדש. הוא נושא שהמדינה מתמודדות אתו יותר מדי זמן. לצערי הרב זעקו את זה לפני כמה שנים, לאורך כל הזמן, אך אף פעם זה לא היה כך על השולחן כמו בקדנציה האחרונה. מה שאנחנו באים לדון בו פה היום זה הניסיון להפחית את מספר התיקים שמחכים לחקירת חוקרי ילדים.
חלק מהציבור הרחב בכלל חושב שכל מה שקשור לתיקים הללו בעצם מסתכם ונגמר בתוך המשטרה, בתוך המשרד לביטחון פנים. לא כך הדבר. חוקר ילדים הוא חוקר של משרד הרווחה. הוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה על מנת שיקבל את הכלים לעשות את החקירה בצורה הטובה ביותר. לפעמים החקירה הראשונית לא מעלה הרבה, כי הילד קצת מפחד ולוקח לו זמן להיפתח, ולא נדבר על חקירות שמצריכות פעם שנייה או שלישית. אבל מובן שאם 1,400 ילדים מחכים לחקירה ראשונית, הם לא יגיעו גם לחקירה המשנית.
מה קרה? מה קורה עם אותם פקידים בכירים ששותפים למחדל הזה לאורך שנים? נכנס להם שר חדש למשרד. כנראה שהשר הזה די מוטרד מהמצב, הוא רוצה לפתור אותו. כנראה שהוא גם מביע רצון לראות איזה תוכנית בנושא. אז מה עושים? פשוט יוצרים מציאות וירטואלית. מחומרים שהגיעו לידי ונחשפתי אליהם, אדוני כבוד השר, ראיתי במו עיני תיקים שממליצים בהם לסגור אותם, הרבה פעמים בטענות שאין להן שום אחיזה, ואפילו החוק בישראל לא נותן להם, כמו טענת התיישנות על כמה חודשים, על ילדה שעוברת התעללות בבית ומגיעה לבית-הספר עם סימנים כחולים. מי חתום על אותה בקשה? סמנכ"לית בכירה במשרד שלך. אדוני יודע במי מדובר. מפאת כבודה – אולי דווקא כדאי להגיד את שמה כי יש לה במה להתבייש. היא איננה חוקרת ילדים, אין לה סמכות.
אבל, אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה נעשה לאור יום במדינת ישראל, כאילו אנחנו נמצאים באיזה משטר אפל, כי התקשורת התחילה לגעת ולהתעניין בנושא של חקירות ילדים והעיכובים הנוראיים שם. ביום בהיר אחר מגיעה סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה, הגברת רחל שרביט, למשרדים של חוקרי ילדים, פותחת את הארונות, מרוקנת מהם את כל התיקים שמחכים לחקירה. אם הם לא ייחקרו לא נדע מי – המשטרה לא תוכל בכלל להתחיל לחשוף את הפרטים. מה שקורה הוא שבתום אותו מבצע, בלי תיעוד של איזה תיקים נחשפו ואיזה תיקים נלקחו, בלי שנדע אם התיקים חזרו או לא חזרו – יכול להיות שתיקים נפלו בדרך בשוגג – מוחזרים כ-180 תיקים עם המלצות לביטול חקירה. היא גם אומרת: נו, אפשר לפתור את העניין. תראו, בכמה דקות הצלחתי לבטל ארבע חקירות. כמה אפשר לעשות בכמה שעות?
אם זאת ההתנהלות, אנחנו צריכים לפחד על הילדים שלנו, של כל אחד ואחד מאתנו, כי הפדופילים ימשיכו להסתובב; כי אותו ילד שמחכה ומצפה שמישהו ישמע אותו ויציל אותו מהתופת שהוא נמצא בו – כנראה שהוא ימשיך לחכות לעד. הוא כבר לא יאמין במערכת.
אדוני השר, חושפי הטרגדיה, לא רק שהם לא זכו להגנה מצד המשרד – ואני לא מדברת עליך באופן אישי – בגין החשיפה, אלא מצטיירים כעת כעובדי – – – המשרד. הם מרגישים נרדפים על-ידי אנשים בכירים במשרדך. אני יודעת את זה. יש ביניהם גם אנשים שאפילו לא היו מעורבים בחשיפה הזאת אבל הם מאוימים. הם מאוימים, וצריך לבדוק את זה.
חשיפה של מקרים כואבים ומקוממים כאלה התאפשרה הודות למודעות ולרגישות של העובדים המסורים והנאמנים, המאמינים במקצוע ורואים בו שליחות. על קולות אלה בנושאים רגישים כאלה ראויים הם לא רק לשבח, אלא גם להגנה ולהערכה, אולי בדומה לחושפי שחיתות במדינה, שאז החוק נותן להם הגנה ואסור לפטר אותם.
עוד כמה משפטים ואני מסיימת. אז אני רוצה לברך אותם – –
נסים זאב (ש"ס):
אל תסיימי, תמשיכי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – על כי הם אשר הביאו לכך שאפילו השר, שר הרווחה, הורה על חקירת הנושא. אני רק מבקשת ממך, אולי תשתדל לעשות את החקירה חקירה חיצונית, כי אתה יודע, כנראה שמי שיחקור את עצמו לא ירצה להסיק מסקנות אחרות. אבל – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
מבקר המשרד הוא מבקר חיצוני – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אבל, אדוני, כבוד השר, באשר לך, אני רוצה להפנות את תשומת לבך ולבקש ממך עוד משהו. כדאי, כדאי שתטה אוזן לבעיות המועלות מדי פעם על-ידי חברי כנסת שמלווים את העניין – עניין שנוגע למשרד הרווחה, לא רק בעניין הזה, גם בעניינים אחרים – ושיודעים מקרוב לא רק על הבעיות שקיימות במשרד הזה אלא גם על היבטים אחרים שאולי אתה לא תמיד מודע להם, או שלא מובאים לידיעתך משיקולים שונים; ואינני רוצה לפרט פה. אתה יכול להסיק את המסקנות. אתה יודע, גם חלק מהדברים הבאתי לידיעתך.
היו"ר יעקב אדרי:
אורלי, לקחת עוד שלוש דקות. תודה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תסתייע בנו, בחברי הכנסת. העניינים הם לא עניינים אישיים. על-ידי דחיית כל טענה או כל נושא המועלה על-ידי חברי כנסת, שיורד מסדר-היום ללא טיפול, בלי שתטה אוזן ובלי שתסייע בידי חברי הכנסת בפתיחות, הרי שהנושא ייוותר במציאות כזאת כואבת, ודברים כאלה יכולים ליפול בין הכיסאות ולהידרדר, ולא אתה ולא אף אחד מאתנו יוכל לסלוח לעצמו, לא בזמן הקרוב ובטח לא בזמן הרחוק. אז לא הכול פולמוס, והדברים לא מועלים כדי לקנטר או לתקוף אותך באופן אישי, אז תקבל את הדברים כפי שאני מציעה לך. זה באמת לטובת העניין, לטובת הילדים – –
היו"ר יעקב אדרי:
תודה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – ואתה יודע מה? אפילו, אדוני השר, זה לטובתך. תודה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחברת הכנסת אורלי אבקסיס. חברת הכנסת אורית זוארץ. אני מבקש להקפיד על לוח הזמנים. באופן חריג קיבלת עוד שלוש דקות. זה ממש חריג שבחריגים.
אורית זוארץ (קדימה):
כנראה שבסוגיות שקשורות לחזית החברתית, שלוש דקות זה לא מספיק, כבוד היושב-ראש.
היו"ר יעקב אדרי:
אבל זה התקנון. רבותי, תקפידו על לוח הזמנים. בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני מציע לתת בשוויון לכולם – – –
היו"ר יעקב אדרי:
לא – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני לא צוחק. אני אשמע, אני אקשיב – – –
אורית זוארץ (קדימה):
אני אשתדל לקצר – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – – קיבלו עוד שלוש דקות – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, תנו לי לנהל. בבקשה, יש לך שלוש דקות.
אורית זוארץ (קדימה):
כבוד השר, כבוד היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אנחנו נפגשים בכל שבוע מחדש, מעלים את הסוגיות שבהן כולנו – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני לא נותן לשר תורן לעלות, אני פה.
היו"ר יעקב אדרי:
נכון – – –
אורית זוארץ (קדימה):
אני מאוד מעריכה את העובדה שאתה מגיע הנה ונותן מענה אישי ומתייחס לסוגיה הזאת ברצינות, ברצינות הראויה.
אני הצטרפתי להצעתה של חברת הכנסת אורלי לוי, כי הנושא הזה הוא בדמי ובנפשי. אנחנו מטפלים בחצר האחורית של מדינת ישראל. כשמדברים על צדק חברתי, צריך לתת גם להם מענה.
וכשמדובר באלפי ילדים, אלפי ילדים – ובוא נשים רגע את הסגירה של התיקים, שהיא חמורה בעיני כשלעצמה, ובנושא הזה אני סמוכה ובטוחה שאתה, כשר אחראי, תיקח את הנושא במלוא הרצינות, תחקור את זה בתוך משרדך ותפיק את הלקחים ואת המסקנות. אם הדבר הזה נעשה, אני בטוחה שמי שעומד מאחורי ההתנהלות הבזויה הזאת ישלם את המחיר, כי לסגור תיקים של קטינים שמחכים לחקירה זה שערורייה מבחינתנו.
אני רוצה לדבר על 1,400 תיקים שמחכים, והעובדה שילד או ילדה שהותקפו בצורה כזאת או אחרת, לא נחקרים על-ידי חוקר ילדים בתוך 48 שעות לכל היותר. זו שערורייה. מבחינתי, אני חושבת, כבוד השר, שצריך להסיט תקנים. רק לפני שנה קיים כאן יושב-ראש הכנסת, מר ריבלין, דיון חירום, ונקבע שיגדילו את מספר התקנים ושיוסטו תקנים. כנראה שב-12 תקנים או 19 תקנים לא די. מדובר בחסך – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – לאייש אותם, כי התנאים הם על חשבון החוקר בעצמו – צריך לנסוע על חשבונו – – –
אורית זוארץ (קדימה):
לכן, אני אומרת, יש כאן חסך מאוד רציני בנושא הזה. קטינים חסרי ישע מופקרים, מופקרים על-ידי המדינה, כי אין שום הסבר לכך ש-1,400 ילדים יעמדו ויחכו יותר מ-48 שעות ולא יוצאו באופן מיידי מהמקום שבו הם נמצאים, מהתופת הזה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
יש לי הצעת חוק בוועדת שרים, כבר שנתיים תקועה.
אורית זוארץ (קדימה):
אז, כבוד השר, אני, כמי שסומכת עליך, למרות שאני בקואליציה בתחום הזה – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
באופוזיציה.
היו"ר יעקב אדרי:
באופוזיציה – – –
אורית זוארץ (קדימה):
באופוזיציה. לא נורא, אנחנו עוד מעט – אתה יודע, יושבת-ראש האופוזיציה – – –
היו"ר יעקב אדרי:
לא, בנושאים שלך היא בקואליציה.
אורית זוארץ (קדימה):
בנושא הזה, אתה יודע מה? יש פה קואליציה של החזית החברתית בכנסת, אני סמוכה ובטוחה. אבל הנושא הזה, צריך לטפל בו בדחיפות. אי-אפשר לדחות את זה יותר. 1,400 קטינים וקטינות לא יכולים לחכות יותר. תודה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחברת הכנסת אורית זוארץ. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, גם לך יש שלוש דקות. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
למה לא נותנים לשר קודם להציג את עמדתו? אולי זה היה חוסך את כל הדיון הזה.
היו"ר יעקב אדרי:
אתה רוצה לשנות סדרי עולם? אתה הרי מנצל את התקנון הזה עד הסוף. שאתה תגיד את זה?
דב חנין (חד"ש):
תודה לך.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חושב שאת הדיון הזה ראוי להתחיל בהערכה לחברתנו, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמלווה את הנושא הזה, והייתי אומר, אפילו חוקרת אותו, לא רק מלווה אותו, באופן שהוא באמת מעורר הרבה הערכה. אני שמעתי מאוד בכאב את הדברים שלה כאן, ואני יודע שמאחורי הדברים האלה יש הרבה עבודה והרבה בדיקה והרבה ליווי יומיומי של מצוקות ובעיות.
אדוני השר, אני גם קראתי בדאגה מאוד גדולה את התחקיר שהתפרסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות". אני לא מכיר את פרטי העניין. אני מאוד מודאג מקריאת הדברים, אבל אני לא יכול להגיד לך שאני מתמצא בכל פרטי העניין.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
קראת גם את התגובה או רק את התחקיר?
דב חנין (חד"ש):
קראתי גם את התגובה, אדוני, ואני – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא, חשבתי – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, לא, בהחלט, בהחלט. בהחלט קראתי גם את התגובה, ובוודאי אני בטוח שאתה תדע גם להסביר את הדברים כאן במליאת הכנסת.
מה שאותי מטריד, אדוני השר, זה לא רק השאלה הנקודתית. היא מטרידה – מה קרה שם ואיך פעלו אנשים כאלה או אחרים. מה שאותי מטריד – ובזה אני משוכנע – שיש כאן בעיה מערכתית, והבעיה המערכתית לא מתחילה אפילו רק בסוגיה של נערים וילדים במצוקה. אנחנו נמצאים במצב שבו כל המערך של העבודה הסוציאלית בישראל – מערך שאתה מופקד עליו אבל אני בטוח שגם אתה לא שבע רצון ממצבו – נמצא במצוקת תקנים בלתי אפשרית.
אני מכיר היטב עבודה של עובדים ועובדות סוציאליים, ואני חייב לומר לך שאחרי שאני נפגש אתם אני פשוט לא מבין איך הם מחזיקים מעמד. אני באמת לא מבין איך הם מחזיקים מעמד. יש עליהם אחריות מאוד גדולה בכל התחומים, עומס בלתי אפשרי של תיקים, רצים מדבר לדבר, לפעמים גם ממשרה למשרה – כי אתה יודע, צריך שלוש או ארבע משרות כדי להתפרנס – והתוצאה היא בלתי אפשרית.
ולכן, אדוני השר – ואני אומר את זה דווקא מתוך זה שאני יודע שאתה, עם כל הקושי והצורך להציג פה עמדה מיניסטריאלית, אתה בלבך לא חולק על שום דבר מהצעקה שאנחנו משמיעים כאן; אולי בפרטים כאלה או אחרים, אבל לא במהות ולא בעיקרון. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה נושא שראוי היה לדרוש בו את תשובת ראש הממשלה. יש שר רווחה שהטילו עליו את המשימה כפוית הטובה הזאת של לטפל בבעיות שהחברה הישראלית יצרה, ולא נתנו לו, ולא נותנים לו גם היום, את האמצעים, את הכוחות, את התקציבים, את המנגנונים שיאפשרו פתרון. אז בוודאי, מי שעומד בחוליה האחרונה מנסה כמיטב יכולתו לתמרן בין האילוצים ובין הצרכים, ופעם לוקח מזה ומעביר לזה, ופעם עושה בדיוק להיפך, אבל את השמיכה הקצרה הזאת צריך להאריך – –
היו"ר יעקב אדרי:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
– – את השמיכה הקצרה הזאת צריך להרחיב, וכדי להרחיב אותה, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים מדיניות חברתית וכלכלית אחרת לגמרי. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני קראתי את התחקיר, ואני לא רוצה להיכנס כרגע לגופו של תחקיר, גם קראתי את הכתבה. אני מכיר את השר כחלון, שבאמת עושה רבות לשיפור ושינוי בתוך המשרד, בהתחשב בכלים הדלים העומדים לרשותו.
אבל אני חייב להגיד לך, אדוני השר, אני לא אדבר אתך על כתבת תחקיר ואני לא אפרט בפניך מקרים, אבל יש מקרה אחד לפחות שאני יכול להעיד עליו, וזה מקרה שהיה בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים, כאשר נער מכרמיאל הוכה קשות ואחר כך מבית-המעצר נשלח לבית-החולים, ואז התברר הנושא, והגיע אלי לוועדה. מה שהתברר – דבר פשוט, אלמנטרי, שהיה צריך להיעשות, זה חקירה של אותו נער על-ידי חוקרי נוער.
הנושא נמצא במח"ש, הנושא מטופל אצל כל מיני גורמים, והעובדות הן כדלהלן: הילד הזה – נדמה לי שחבר הכנסת דב חנין מכיר את המקרה הזה, היה שותף לדיון הזה – התברר בסופו של דבר שחוקר נוער לא חקר את הילד הזה, והתוצאה היא שבסופו של דבר הילד הזה הגיע לבית-מעצר. הוא לא היה צריך להגיע לשם, הוכה קשות, והחבלות שנגרמו לו – אני לא יודע אם אפשר להגיד שהילד הזה עבר טראומה קשה שאין לה תיקון, ממש ככה.
נושא נוסף, אדוני, שאני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר עליו, הוא הנושא של קציני המבחן. אדוני השר, יש מקרים של אנשים שנמצאים במעצרי בית, אנשים שנמצאים בין כותלי בית-הסוהר, בגלל שאין חוות דעת של קציני מבחן. הם פשוט יושבים שם, עוד שבוע, עוד שבועיים. גם זה אחד הנושאים הכואבים, וצריך פעם אחת ולתמיד לקחת את הנושא הזה ולטפל בו. אני יודע שהביקוש גדול מההיצע, אני יודע שיש הרבה דברים. היום כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור נחשפתי לכל מיני מקרים קשים ביותר של נכים. אדוני השר, יושבים אצלי בוועדה פקידים בכירים במשרד. אתה יודע מה? אני מתפלא על הקיבעון. קצת לצאת מהנורמה הקיימת.
סתם נותן לך דוגמה. נכה שהיה צריך מחשב – אין מושג כזה שצריך לעזור לנכה ברכישת מחשב. עוד דוגמה, של נכים שצריך להסיע אותם – כדי לקבל החזר הם צריכים להביא קבלות. כאשר ההורים מסיעים – לא מביאים קבלות, לא מקבלים החזר. אמרתי לאותם פקידים: מה יותר פשוט מלהחתים את ההורים שהסיעו את הילד, מלהחתים את מנהל המוסד שהילד הופיע? בשביל מה צריך את כל הביורוקרטיה הזאת?
משהו לקוי במערכת, אדוני. אני יודע שאי-אפשר לשנות דברים, נורמות שקיימות כבר מאה שנים, ואני לא מצפה שתעשה את זה ביום אחד. אני אומר את הדברים האלה, אני מציף אותם, מפני שאני בטוח שאתה יכול, ואני יודע שאתה גם רוצה – לא תמיד יש לך את האמצעים – לשנות את הדברים האלה, כי הגיע הזמן שבמשרד הזה יפנימו שצריך לשנות את השיטות שהיו לפני 50 שנה. אנחנו בעידן אחר לגמרי.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מציע לך – קראתי את הכתבה, ראיתי את התגובה של המשרד. אני מניח שאדוני יעלה לכאן ויכחיש את הדברים ויגיד שהם לא מדויקים. אני מקבל את זה. צריך להקים איזו ועדה אובייקטיבית, שהיא תבדוק את הנושא ותגיע למסקנות ותיתן את התוצאות לשר על מנת להפיק לקחים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה, חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב, אחרון הדוברים. גם לך יש שלוש דקות. לאחר מכן השר ישיב לכולם.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, העובדה שיש 1,400 ילדים שממתינים לחקירות ילדים היא בלתי נסבלת, היא בלתי נסלחת, היא מהווה פגיעה אנושה בילדים – עד כדי סיכון. אבל, לצערי, הנתונים הקשים הם לא רק בתחום הזה. הואיל והייתי שם אני יכול לומר ולהעיד שבכל התחומים שבהם המשרד עוסק, השמיכה מאוד קצרה; מאוד קצרה, ולעתים היא קצרה עד כדי סיכון האוכלוסיות שבהן אנחנו עוסקים.
כשר, אני חושב שלא עוד הרבה זמן תצטרך לקבל החלטה איפה אתה עומד. יש שתי אפשרויות – ולא רק בפרשה הזאת. כשר הרווחה, אתה תצטרך לקבל החלטה אסטרטגית לאורך כל החזית: האם אתה רואה בעדיפות עליונה, אסטרטגית, נאמנות מוחלטת לאוכלוסייה שעליה המשרד הזה מופקד לכל רוחב השירותים שהמשרד הזה נותן, כולל הביטוח הלאומי, ואתה לא מהסס לחשוף את החולשות, את נקודות התורפה, את התקציבים הלא-מספיקים, את התקנים החסרים, את החוקים החסרים, ונלחם כדי להשיגם? אתה לא חושף את הנקודות האלה, אבל אתה מציב ראי אמיתי בפני החברה הישראלית, בפני הממשלה, בפני האוצר, ואומר: רבותי, זאת התמונה האמיתית, ואני מסכים, לא מסכים לה – אני מקווה שתאמר: אני לא יכול להסכים עם כזה דבר – ונלחם.
אני לא בעד להתפטר. תמיד היו אומרים לי: תשמע, תתפטר. התפטרות לא עוזרת בשום דבר, מה עוד שהוכחת, לפחות במשרד אחר, שאתה יודע להיאבק וגם להצליח. ואני חושב שלאנשים יש תקווה, שאם תנקוט את הגישה האסטרטגית הזאת, גם פה יש סיכוי מצוין שתיטיב את המצב.
יכולה להיות גישה אסטרטגית שונה לחלוטין – שלצערי כמה שרים מהממשלה נוקטים – וזה לגלות נאמנות לממשלה, לקואליציה, לראש הממשלה, לשר האוצר, ולהגיד: הכול בסדר. ולכל דבר יש תשובה: מורחים פה, מורחים שם, פה טלאי, שם טלאי, ולחפות על כל המחדלים ולחפות על כל הכישלונות, ולחפות על כל השמיכה הקצרה.
אני כמובן מצפה, ואפילו תומך ומייעץ לך, למרות שמדובר בדילמה קשה. אולי בשונה מדוברים אחרים, הייתי שם. היא דילמה לא פשוטה, כי לכאורה מצופה משר לגלות נאמנות, אבל אני חושב ששר הרווחה יש לו היתר לא לגלות נאמנות לממשלה. שר, יש לו מחויבות קודם כול כלפי האוכלוסייה, ואני מאוד מתפלל שתבחר נכון, שתבחר באוכלוסייה שעליה אתה מופקד. אני יכול להבטיח לך דבר אחד: אם תעשה כן תגלה, שר הרווחה, שיש לך פה תמיכה מקיר לקיר ללכת בדרך הזאת.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה. ישיב לכולם שר הרווחה ושר התקשורת, השר משה כחלון. בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המציעים, היו פה כל כך הרבה נושאים ואנסה לגעת בהם, ואני מתנצל אם זה יהיה טיפה ארוך, אבל אנסה לגעת כמה שרק אפשר, גם לגופו של עניין וגם מסביב. זה אולי לא יהיה בסדר הדברים שהוצגו, אבל אנסה.
לגבי הדברים של חבר הכנסת אורלב, אני רוצה לומר לך שתקציבי הרווחה עלו בשנה האחרונה, ויש תוספות משמעותיות לתקציבי הרווחה. לדוגמה – הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי, ב-2010 התקציב היה 58 מיליארד. אתה מבין שהכסף של הביטוח הלאומי ברובו הולך לקצבאות, הוא חברתי, מן הסתם. 2010 – 58 מיליארד; השנה, 2012, הוא 66 מיליארד. 66 מיליארד, תבין את המספר, בעקבות טרכטנברג וכמה פעולות שעשינו, אבל אני אארוז את זה כדי שלא אצטרך לפרט. אני חושב שגם חברת הכנסת אורלי לוי וגם חבר הכנסת דוד אזולאי רק לאחרונה ראו תוספת של כמעט 200 מיליון שקל לנכים. אלה דברים שגם נעלמים וגם נאלמים.
על כל פנים, כדי לא לפרוט את זה, כ-2 מיליארד שקל – תקשיב למספר – כולל סיעוד, כולל 200 מיליון שאישרנו השבוע בממשלה לסייע לחד-הוריים – זה לא רק אמהות חד-הוריות, זה גם חד-הוריים – לשנתיים הקרובות כדי לצאת למעגל התעסוקה ולנסות להשתכר ולהוריד את העניין הזה של disregard, שעל כל שקל שהם מרוויחות או מרוויחים לקחו להם 60 אגורות. השבוע 200 מיליון; בשבוע שעבר 200 מיליון. אני לא מקבל את העניין הזה שאין כסף, בטח בדברים האלה. אני אומר לך – 2 מיליארד. אומנם חלק גדול יהיה בחמש שנים, אבל אני מדבר אתך על מספרים שכבר אושרו, לא נאשר ולא נחשוב.
גם אתה, חבר הכנסת אורלב, יודע שנושאים שלך, כמו בעיות של יתומים, שחיכו שלוש שנים במשרד בגלל כמה עשרות מיליוני שקלים – לקח לי שעה לפתור את זה, שעה. אז אתה לא יכול לבוא ולומר שהמשרד לא מתפקד, או המשרד קורס – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא אמרתי שהמשרד קורס.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אתה רוצה שאני אענה לך? אני אענה. אתה רוצה שאני אתן לך להרגיש טוב, שכל מה שאמרת זה נכון? אני אתן לך. אתה יודע שאני אדם מנומס.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא אמרתי את המלים האלה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אתה עמדת פה והצגת משרד לא מתפקד. ממך יש לי פעמיים ציפייה: פעם אחת – היית במשרד הזה; פעם שנייה – אתה מעורב במשרד הזה גם היום, בנושאים שלך, בנושאים שאתה הבאת, בנושאים שהיו תקועים שנים, וראית שבשעות הם נפתרו, גם כשהיה מדובר בעשרות מיליוני שקלים. אם אני טועה, אני מוכן לרדת ושתחזור ותתקן אותי.
אז אני לא מוכן לקבל את זה שבגלל כסף – לא ילד יסבול ולא זקן יסבול ולא אוטיסט יסבול ולא מפגר יסבול. ראינו את המשפחות האלה של הנכים, הנכים המורכבים, הקשים. כמה זמן לקח? שלושה וחצי שבועות מאז הוועדה האיומה הזאת שהיתה אצלכם, שבאמת קרעה לי את הלב. תדברו עם המשפחות היום. 28% תוספת בקצבה. מ-1986 לא העלו להם את זה.
צריך כסף – אני איאבק, אני אביא אותו. אני לא יודע מה היה בתקופתך, אבל כשאני מדבר אתך היום על תוספת של 4 מיליארד לביטוח לאומי, 2 מיליארד למשרד הרווחה, ומדבר אתך על מספרים שאושרו – ואתה יודע מה? לא גמרנו. בעיות יש ותמיד יהיו. תמיד יהיו. זה משרד ענק, שמתעסק עם דברים באמת קשים ומורכבים, ודברים שצצים ודברים לא צפויים. זה לא איזה משרד אסטרטגי, שאתה בא ורואה מה בעוד שנה ובעוד שנתיים. וכמו המקרים האלה – יכולים להיות דברים שבסניף הזה או במחוז הזה. הבעיות היו ובעיות יהיו. אבל לבוא ולהציג את המשרד כמשרד נגוע, בעייתי, עם נכות מסוימת, שלא יכול להתרומם, וצריך להחליט? אני חושב שקצת הגזמת, אורלב. אני לא יודע מה היה בזמנך; בזמני זה לא היה ולא יהיה.
לגבי חברת הכנסת אורלי לוי, תראי, אין פה עניין אישי. אני חושב שאנחנו צריכים לכבד את עובדי המדינה. אצלי במשרד הגיעו – אני חושב שהם האנשים הכי טובים שיש. למה? כי הם שם. אין יותר טובים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
עשרות שנים – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
חברת הכנסת לוי, אני רוצה לנסות להשיב לך. את הצגת את זה כאילו שלא אראה את זה משהו אישי. אני הגעתי למצב – אצלי באים למשרד אנשים שתוקפים אותם בוועדות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כשהם מופיעים בכלל לוועדות. בחלק מהמקרים הם אפילו לא מופיעים.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
מגיעים אנשים לוועדות. את חברת כנסת, ומתוקף זה את יכולה לדבר. אם הם יענו לך – אחרי דקה הם יהיו מפוטרים. אחרי דקה הם יהיו מפוטרים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – הם גם צועקים עלי, אדוני, אתה לא יודע.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
תראי, אני לא השתתפתי בוועדות, אבל אני שומע מהם – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
גם לא דוברי אמת בוועדות, בחלקם – לא נכליל. בחלקם.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
תראי, חברת הכנסת לוי, אני חושב שצריך להיות פייר. חזק צריך להתמודד עם חזקים. הם בעמדה יותר חלשה ממך.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אז הילדים, איפה הם?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
רוצה תשובה? אני אענה לך. מי שלא רוצה, שיגיד לי לדלג, ואדלג. אני אענה לך, גם אם הדברים לא כל כך נעימים. אם את רוצה לשים את הדברים על השולחן, מה שנקרא, בואי נשים את הדברים על השולחן. אני לא אומר מי צודק. לא אמרתי שאת צודקת, הם צודקים, התחקיר צודק; אני מדבר כרגע על העיקרון. האנשים האלה אומרים: אנחנו לא רוצים להגיע לוועדה, כי תוקפים אותנו ועושים לנו. יש שתי אפשרויות: או שאני אפטור אותם מלהגיע לוועדה – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תצטרך אתה להגיע.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
ואני אגיע, תאמיני לי. אבל לא זו הכוונה, ואני חושב שהם כן צריכים להגיע לוועדה, והם כן צריכים לתת תשובות. ואם יש ביקורת, הם צריכים לקבל את הביקורת. אבל יש את מילת הקסם: כבוד. לתת הכבוד לאנשים, גם אם חושבים שהם טועים. זו הבקשה שלי: לתת כבוד לאנשים, ולא לעמוד פה ולהזכיר שמות של פקידים שלא יכולים לעלות לפה ולהשיב. אני לא חושב שזה נכון. אם את חושבת שזו הדרך, אז בסדר. זה כל העניין. אין לי מעבר לזה שום דבר בנושא שאת דיברת עליו, להסתכל על זה באישי. יש בעיה עם האנשים אלה? אני חושב שהם הכי טובים שיש, כל זמן שהם שם.
תיכף נגיע גם לגופו של עניין ונבצע את הבדיקה, ואם יסתבר שמישהו מהם לא בסדר, הוא צריך לתת את ההסברים. אין חסינות. לך יש חסינות, להם אין חסינות.
את אמרת שיכול מאוד להיות שגם בשוגג נעלמו תיקים או משהו. אז לא נעלמו תיקים, כי יש מעקב ממוחשב, ממוספר.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא, בחקירות ילדים לא. חלק מהתיקים בכלל לא עולים למחשב. הם נמצאים – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אז מהנתונים שקיבלתי, יש מעקב ממוחשב על כל התיקים, ושום תיק לא הלך לאיבוד. קיבלתי את זה תוך כדי הדברים שלך – כנראה מישהו מקשיב לך, לא רק אנחנו פה – ואז סימסו לי את זה וכתבתי בכתב יד.
הדבר הנוסף – אנשים מאוימים. אני מתחייב בפנייך שכל אדם שחשף, או גילה, או חשב, אפילו, או חשש שנגרם עוול למישהו והציף אותו – יקבל את מלוא ההגנה, ואני מוכן לקבל ממך את השמות של האנשים האלה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני לא אחשוף את המקור שלי, אבל אני מבקשת ממך, אדוני השר – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אבל איך אני אדע?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – תשים לב בינתיים שלא יהיו פיטורים של חוקרי ילדים, לפחות בתקופה – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
פיטורים של חוקרי ילדים. טוב. אז מי שירצה לפטר – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא, יש אנשים שמאוימים. אני לא אגיד את השמות – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
חברת הכנסת, אני לא רוצה – בואי נסכם בינינו, שאם את יודעת על מישהו שמאוים – אל תגידי לי, כי זה לא הכי חשוב לי בחיים, השם, אני לא רוצה שייגרם העוול; אני מדבר על העניין, לא על האיש. כל אדם, גם אם הוא טעה והעביר נתון לא נכון, אבל הוא האמין שזה נכון, יקבל את מלוא ההגנה. בסדר? מקובל עלייך?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני השר, אני שואלת אותך: היית מוכן לבוא ולראות במו עיניך חלק מהחומרים שאני נחשפתי אליהם?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני לא יודע אם זה מותר לי, יש פה צנעת הפרט. אני עובד במסגרת החוק.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בלי שמות, אבל פקידים שלך שחתמו על – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
יש פה צנעת הפרט. יש פה ילדים. יש פה ילדים. תשמעי, יש במדינת ישראל – חברת הכנסת אורלי לוי, אנחנו לקחנו על עצמנו, ברוך השם, את כל התפקידים: גם של חוקרים, גם של תליינים, גם של שופטים. יש במדינת ישראל מוסדות ומנגנונים. לי יש מבקר הפנים, שזה הזרוע – אגב, הוא לא כפוף למשרד. מבקר הפנים, כמו שאת יודעת, כפוף לשר, והוא נותן לי דין-וחשבון. אבל אני גם מוכן, בצורה הכי גלויה, לכל בדיקה, גם אם מבקר המדינה ירצה. יקבלו שיתוף פעולה מלא. רק שאני לא אחיה בתחושה שאצלי במשרד קורים דברים כאלה, ומישהו מנסה לחפות על זה.
אז שני דברים יש לנו פה: פעם אחת, לגבי האנשים שהתלוננו – ואני מקווה שהם מקשיבים לנו, ואם לא, הם יקראו את הפרוטוקול. גם בהמשך, מי שחושב, או מי שנדמה לו, או מי שחושש, גם אם הוא לא בטוח – בשבילי, אם יש ספק אז אין ספק, בדברים האלה לפחות – שנגרם עוול לאיזה ילד או לאיזה מטופל, והוא מתלונן, יש לו חסינות מלאה ממני, כתוב בפרוטוקול. עד כאן בסדר?
הדבר השני – מבקר הפנים יבדוק; זה זרוע מאוד חשובה ומאוד רצינית של משרדי. זה מה שהעמיד לרשותנו החוק, את הזרוע הזאת, של המבקר. אבל אני גם מוכן שמבקר המדינה או כל גוף שירצה – יקבל שיתוף פעולה מלא מהמשרד. זה הנושא של הבדיקה.
עכשיו לעצם העניין. אני מקווה שעניתי לכולם. חבר הכנסת דב חנין לא פה, אז הוא כנראה מוותר, וחברת הכנסת זוארץ כבר התנצלה שהיא צריכה לצאת. יש פה עוד משהו שחשוב להבהיר – זה הנושא – מה זה הפרסומים האחרונים. יש מאבק, ואני לא נכנס כרגע עוד פעם מי צודק ומי לא, בין קבוצה מסוימת של חוקרי ילדים לבין המשרד בנושא של שכר. יש מאבק והוא קיים. יש בעיות פנים-ארגוניות, וגם אותן צריך לקחת בחשבון. מדובר, כמובן, בחוקרי ילדים במחוז מרכז.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני השר, לא רק במחוז מרכז. רוקנו ארונות לא רק במחוז מרכז. אבל אני כבר יודעת שסימנו מחוז אחד.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא משנה. חברת הכנסת לוי, אני יכול להשיב רק על מה שאני יודע. את כנראה יודעת יותר. אז בסדר.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אשמח לשתף אותך במידע.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני משתתף רק במה שמותר לי, אמרתי לך. יש פה מוסדות, יש פה מבקר, יש פה גופים חקירתיים. אני לא זרוע חקירתית, אני שר. חברת כנסת, כנראה מותר לה, כי גם החסינות, ומתוקף עבודתך, זה בסדר. לי אין טענה על זה שאת מתעסקת עם זה, בסדר. אני לא חושב שאני צריך לפתוח תיקים. אני גם לא מבין בזה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
פנו אלי. לא יכולתי להתעלם מהממצאים שהובאו בפני.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
בסדר גמור.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני בטוחה שאם אתה תראה את זה, את הדברים האלה, אתה לא תישן לילות, אדוני השר. אני יודעת את הרגישות שלך, ואני יודעת שאם אתה תיחשף לתיקים האלה זה ידיר שינה מעיניך.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
טוב. אני רוצה לנסות להתקדם. לגבי מחוז מרכז, יש לציין כי המחוז אינו מתמודד עם עומסי עבודה חריגים לעומת יתר המחוזות בארץ. בהתייחס למעמסת חקירות פר-עובד, הממוצע של טיפול בתיקים בתל-אביב נמוך משמעותית משאר הארץ, בלי שום סיבה. אבל גם הנושא הזה נבדק.
דבר אחד אני לא יכול לומר לכם – שאין המתנה. יש המתנה. יש המתנה, אומנם לא של 1,400, אבל יש המתנה של כמעט 1,000. אבל גם בהמתנה הזאת, חברי הכנסת, יש תעדוף. כשיש חלילה עבירת מין, הוא מקבל תעדוף ראשון. אם הפוגע בתוך המשפחה – מקבל תעדוף. ואם יש סיכוי – רואים שזה משהו פלילי ויש סיכוי סביר להעמדה לדין, אז הוא גם מקבל תעדוף. אני לא מתחמק מהתור. הוא קיים. למרות שאומרים: אם משהו לא נכון, תחזור עליו שלוש פעמים הוא יהיה נכון, אז אני אומר לכם ש-1,400 – המספר הזה הוא לא נכון גם אם תחזרו עליו שש פעמים. אבל זה לא פוטר אותנו. זה הרבה מאוד. יש כ-1,000, וזה הרבה מאוד. אני לא מדבר כרגע על החומרה שלהם, אבל קיימים כ-1,000.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
1,000 במחוז המרכז או 1,000 בכל הארץ?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא, בכל הארץ. גם זה מספיק לי.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
1,000 בכל הארץ.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
כן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני, זה אחרי הניכוי של ה-180?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
כדי למנוע נזק לילדים, לחקירות הממתינות, בוצע מהלך מקיף של מיון תיקים – הנה, יש לך תשובה עכשיו – על מנת לתעדף את הטיפול בהם ואת דחיפותם. מהלך זה של מיון תיקים מתבצע במחוזות כהליך שבשגרה מדי תקופה. תוצאות מיון התיקים מביאות לעתים למסקנה שבקשת חקירה תוחזר למשטרה מסיבות שונות, כמו שהנחקר מעל גיל 14, וחקירות שפקיד הסעד ממליץ שלא לבצע ממניעים טיפוליים, שכולם מכוונים לטובת הילד. צריך לזכור שסגירת תיקים מתבצעת אך ורק על-ידי המשטרה והפרקליטות. בכל שנה מוחזרים כ-25% מהבקשות לחקירת ילדים למשטרה משיקולים טיפוליים ומקצועיים שונים. גם הפעם, מתוך כ-600 תיקים שהיו ברשימת המתנה תקופה ארוכה ונבדקו על-פי הפרמטרים המקובלים בחקירות ילדים זה כמה שנים, כ-170 תיקים הוחזרו למשטרה מנימוקים מקצועיים. אין מהלך זה מהווה משום סגירת תיקים בשום אופן.
אני חושב שגם ההצעה לסדר לא דיברה על סגירה, היא דיברה על המלצה, נכון? על המלצה לסגור.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני אגיד לך מה. המשטרה בדרך כלל מקבלת – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
בסדר. חברת הכנסת לוי, מה, גם כשאני תומך בדברים שלך – גם לא בסדר?
היו"ר יעקב אדרי:
המלצה, כתוב.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אבל המשרד שלך ממליץ, והם חייבים לקיים את ההמלצה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
שאלתם כיצד ייתכן שנסגרו 170 תיקים. קודם כול, התיקים לא נסגרו, אלא הוחזרו למשטרה עם המלצת אי-חקירה. ההחלטה הסופית היא של המשטרה והפרקליטות.
חשוב להבין את המספרים. כ-50 תיקים נסגרו בהמלצת פקיד סעד לאי-חקירה, כדי לא לפגוע בהליך טיפולי שהמשפחה החלה בו. היה מקרה שהוזכר בכתבה, שילד הוצא למרכז חירום על-ידי פקיד הסעד שהכריז עליו כקטין נזקק וממשיך לטפל בו, והחקירה מתייתרת. 28 תיקים נסגרו מסיבות טכניות – אם הילד מעל גיל 14, אם העבירות קלות יותר ולא בסמכות חוקרי ילדים, או העברת התיק למחוז אחר בשל מעבר המשפחה למקלט לנשים מוכות. עשרה תיקים נסגרו בשל אי-הסכמת ההורים לחקירה, כאשר אדם אחר פגע בילד – כמובן, לא בתוך המשפחה. 95 תיקים הם של קטינים שהם אחים לקטינים, שיש חשד שנפגעו, ואין שום אינדיקציה שהם עצמם היו עדים או נפגעו.
התיק של הילד הנפגע מתנהל, אבל אין צורך לפתוח תיק לכל אחד מהאחים. רק במחוז תל-אביב נהגו כך, וזה ניפח את המספרים, אבל לא משנה, אני לא נכנס לזה. מי שהחליט לפתוח, אז זה בסדר. עלי לפחות זה מקובל, למרות שכתבו פה שיכול להיות שזה היה מיותר. אבל אני מעודד כל עובד סוציאלי וכל פקיד סעד וכל חוקר – כל חשש שיש, לעשות את הכול, כולל פתיחת תיק.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אז מי כתב את התשובה לשר?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני מבקש לדבר על מספר הפעולות שנעשו במשרד שלי בתקופה האחרונה בעניין הזה. בשנתיים האחרונות הוכפלו התקנים של חוקרי הילדים מ-54 ל-100 חוקרי ילדים כיום, כמחציתם במחוז המרכז.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
הייתי שותפה לאותה החלטה, דרך אגב, וגם היושב-ראש.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
כבר חודשים ארוכים מגויסים חוקרי ילדים ממחוזות אחרים לסייע בהפחתת המעמסה במחוז תל-אביב והמרכז ובצמצום רשימת ההמתנה שנוצרה שם. מהלך זה מגובה בתגמולים ובסיוע לוגיסטי של המשרד, כמו מימון הסעה במוניות, הקצאת רכבי הסעה של המשרד ועוד. המשרד מסתייע גם במרכז להגנה כזרוע מקצועית נוספת שלו לביצוע חקירות ילדים במקרים מסוימים. מתקיימים מגעים עם משרד האוצר ועם הנציבות לשיפור תנאי העבודה והתגמולים של חוקרי הילדים בכל הארץ.
אני חושב שאם הלובי החברתי רוצה לעזור לנו באמת, שיעזור לנו קצת מול האוצר. לא שהוא לא נותן לנו את הכסף; כסף יש לנו. זה הנציבות, תנאי ההעסקה. הם לא מוכנים לעשות כל מיני הפרדות, ואני חושב שיש כמה סקטורים שצריכים לקבל העדפה, ביניהם חוקרי הילדים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
צריך להחריג אותם.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אז אני אמרתי את זה.
לסיכום, כבר שנים מתמודדת מערכת חקירות הילדים עם עומס רב, וחקירות הילדים ממתינות. אני זוכר את הסיפורים האלה, כמובן, עוד לפני שהגעתי למשרד. בחודשים האחרונים המשרד פועל באופן אינטנסיבי כדי לשפר את התנאים של העובדים, להוסיף חוקרים ולהבטיח שהמחזה של ילדים שממתינים לחקירה לא יימשך. חשוב לזכור שבסופו של יום הילדים חשובים לכולנו. אבל כפי שאמרתי קודם, גם התנאים משתפרים והתקנים הוספו, ואני רוצה להמשיך לפעול ולמצב את חוקרי הילדים כיחידת העילית של משרד הרווחה, לטובתם של הילדים והחקירות החשובות על התעללות בהם.
אני ארצה לסיים בכמה מלים משלי. אני באופן אישי ער לבעיה הזאת. התחלנו לטפל בה. הדברים שהוצגו פה – הוצגו, ואני מכבד אותם. אני מניח שכל אחד ואחת אמר את הדברים שהוא מאמין בהם. יש בעיה בתחום חוקרי הילדים, והבעיה הזאת תיפתר. כי אם מדובר בכסף – לא יעמוד בדרכנו, חבר הכנסת אורלב, ואני כבר מודיע לך: לא יעמוד בדרכנו כסף. תקציב משרד הרווחה הוא 6.4 מיליארד. תקציב הביטוח הלאומי הוא 66 מיליארד. תקציב הנושאים החברתיים במדינת ישראל הוא 174 מיליארד. את ה-2–3 מיליון שקל של כל חוקרי הילדים אנחנו נדע – כבר הבאנו, ואמרה את זה חברת הכנסת לוי, זה נכון, בסיוע שלה, בסיוע של יושב-ראש הכנסת, בסיוע של הרבה מאוד חברים טובים פה, ואנחנו נדע להביא את הכסף הזה. זאת לא הבעיה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני לא דיברתי רק על כסף; על תקנים, באמת, על חוקרים.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
התקנים זה כסף.
לכן, אדוני היושב-ראש, כמובן, אני אקבל כל הצעה של החברים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
עבודה ורווחה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
להעביר את זה לדיון בוועדת עבודה ורווחה. אין שום בעיה. יכול להיות שאני אצטרך להגיע לשם אם – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
דרך אגב, הם לא מגיעים גם לוועדה של אורלב. אני לא זוכרת שראינו אותם שם.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אני מציע להעביר את זה לוועדה, ואני עומד פה ואומר פעם נוספת: הנושא הזה נמצא על השולחן שלי, וכל נושא חוקרי הילדים, כמו נושא של חוקרי נוער וחסות הנוער – שהוספנו להם עכשיו 30 מיליון שקל, ועדיין יש שם ויכוחים לאן ילך הכסף – אבל חוקרי הנוער גם, חמש-שש שנים לא התעסקו אתם. הגיעו אלי הנציגים, והוספנו להם 30 מיליון שקל בשתי פעימות. גם שם הבעיות ייפתרו, למרות שיש כל מיני שביתות. אנחנו יודעים להביא את הכסף למקומות הנכונים. חוקרי הנוער זה מקום נכון. יהיה שם כסף, יהיו שם תקציבים, יהיו שם תקנים, וגם הבעיה הזאת תיפתר.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לשר משה כחלון. רבותי, כמי שעוקב אחרי המשרד הזה, גם אני טיפלתי – אין ספק שיש שינויים ויש שיפורים, ומי כמוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, יודע את זה. זה לא פשוט, ואני שמח שיושב שם במשרד שר עם רגישות חברתית. זה לא קל, זה משרד עם הרבה מאוד בעיות, אבל הדברים הולכים קדימה, ויש שינויים ויש שיפורים. צריך להגיד גם את זה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אבל יש פקידים שלא – – –
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לשר משה כחלון. אנחנו נעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה.
בבקשה, מצביעים.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 10, להעביר לוועדת העבודה והרווחה, נגד – אין, אפס נמנעים. תודה.