קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הרפורמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי היו"ר גאלב מג'אדלה: ממשיכים בסדר-היום: הרפורמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי, הצעה לסד-היום מס' 7349, של חברת הכנסת עינת וילף. תבוא ותעלה בבקשה. אני מבין שבמקום שר הפנים אלי ישי ישיב כבוד השר משה כחלון. בבקשה. עינת וילף (העצמאות): אבל מה עם העבודה שלי? היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. עינת וילף (העצמאות): בכל זאת, עושים את העבודה. נעשה את זה כמו שצריך. תודה רבה לך. כבוד היושב-ראש, השר וחברי חברי הכנסת, רציתי להעלות היום לדיון נושא עומק שעוסק בקשר בין השלטון המרכזי לעיריות והרפורמות הנדרשות בנושא הזה. זה אחד הנושאים, בעיני, החשובים ביותר מבחינת סדרי השלטון במדינת ישראל, שמקבל את תשומת הלב המועטה ביותר. יש לנו כל כך הרבה אנשים שרוצים לשנות את שיטת המשטר בישראל, ויש להם הצעות מהצעות שונות לשינוי שיטת המשטר. והם בטוחים שאם רק יעברו משיטה זו לשיטה אחרת, או יעשו כך או יעשו אחרת, תבוא הגאולה לעולם ולמדינת ישראל. אז אני, אגב, דוחה את כל הטענות האלה. אבל מה שמדהים הוא שכל אלה שעוסקים כל כך ברפורמות לשיטת המשטר בישראל מפספסים את אחת ההזדמנויות הגדולות והחשובות ביותר לשינוי שלטוני, שיש לו סיכוי אמיתי לשפר את חיי האזרח בישראל, והוא נדרש לחלוטין, וזה בעצם שינוי כל החיבור שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל. אני מודה ששנים ארוכות לא הכרתי את הנושא הזה, והוא הובא לידיעתי לפני כמה שנים על-ידי חברים שעבדו בתחום. אני התפלאתי לגלות, למשל, דבר מרתק: בעת סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל, משרד הפנים בעצם קיבל את כל הסמכויות שלו מהנציב העליון הבריטי. מה שהיה הנציב העליון הבריטי הפך להיות משרד הפנים. וזה המצב עד היום. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: כולל רשיון לעיתון. עינת וילף (העצמאות): כולל רשיון לשלל דברים, וסוכת מציל. זה בדיוק המצב. כלומר – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: מתי גילית את זה? עינת וילף (העצמאות): לפני כמה שנים, כשהביאו את הנושא הזה לתשומת לבי. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: – – – היה יושב-ראש ועדת הפנים. עינת וילף (העצמאות): כן. כשאתה מתחיל – זה דבר מדהים, הרי. אני בכלל מאמינה ב-DNA של ארגונים, ושהמון פעמים אנחנו ממשיכים את ה-DNA הזה, ואנחנו כבר לא יודעים מה גורם לנו להתנהג בצורה מסוימת. אז משרד הפנים – הוא לא משמר רק את העוצמה שהיתה לנציב העליון הבריטי, הוא משמר גם את היחס שהיה לנציב העליון הבריטי לילידים. והזלזול, התחושה שהילידים אינם יכולים לנהל את עצמם בכוחות עצמם, שראוי שכמה שיותר מהכוח יהיה בידי איש המנדט הבריטי האחראי, שאפשר לסמוך עליו לנהל שלטון ראוי. ה-DNA הזה, היחס הזה, עדיין משתמר במשרד הפנים ביחס לשלטון המקומי של הילידים, קרי – העיריות. הדבר בעצם הזה נותר עד היום. מספרים כל העוסקים במלאכה שממשלה אחר ממשלה – מגיע שר פנים ומודיע על כוונתו לתת יותר כוח וסמכות לעיריות, אבל כל אחד נכנס למשרד הזה ומייד מאמץ את ה-DNA של הנציב העליון, והדבר האחרון שהוא רוצה לעשות זה לוותר על הכוח ולהוריד אותו למטה. אבל זה מה שצריך לקרות. כי אם אנחנו מסתכלים על הדרך הנכונה לניהול החיים בישראל, אנחנו צריכים להגיע למצב שהכנסת, שמשרדי הממשלה, יעסקו כמה שיותר בנושאים ברמה הגבוהה ביותר. אני, מבחינתי – שתהיה לנו כמה שפחות סמכות, ושלמשרדי הממשלה תהיה כמה שפחות סמכות לעסוק בנושאים שמסדירים את חיי היום-יום של האזרחים. שיעסקו כאן בהכרעות לגבי שטחים, ושלום, ויחסי דת ומדינה, ורוב ומיעוט – אלו ההכרעות הראויות לכנסת. אבל את חיי היום-יום של האזרח – ראוי שהדברים האלה יהיו ברמה המקומית, ושכמה שיותר מהסמכות והאחריות ירדו לרמה הזאת. גם מבחינת השלטון בישראל, הרבה מאותם רפורמטורים תמיד באים ואומרים שהבעיה היא שבישראל האזרח מרגיש שהוא לא קרוב לשלטון, אין לו עם לדבר בשלטון, אין מי שמייצג אותו. אבל יש מי שמייצג אותו ומי שקרוב אליו, ואלה הם הנציגים המקומיים שלו, ואלה גם משפיעים על חייו. ולכן, ככל שנעביר להם יותר סמכויות, יחד עם האחריות, ככה גם האזרח ירגיש שהוא יכול לפנות לשלטון הקרוב אליו בדברים שהם רלוונטיים לחייו. הדבר הזה, כמובן, גם הולך ומחמיר ככל שעיר הופכת להיות דבר יותר חשוב בחיי האזרחים. בישראל במיוחד יש תופעה מאוד חמורה בשנים האחרונות, שמעבירים לעיריות הרבה יותר אחריות, למשל נושא החינוך, נושאי רווחה, שאתה גם מכיר. יש הרבה יותר אחריות אצל העיריות. לא מעבירים להם את הסמכויות, והם מוצאים את עצמם אל מול האזרחים, נעמדים במצב שהאזרחים אומרים: אתם אחראים מולי – – היו"ר גאלב מג'אדלה: גם לא מעבירים את התקציבים. עינת וילף (העצמאות): – – והתקציבים, כמובן, שזה חלק מהעניין, אבל הסמכויות נמצאות למעלה. ואז הם צריכים ללכת, מעשה הילידים, אל הנציב העליון, ולבקש שיאשרו להם דברים, שיקבלו את התקציבים. ואכן, גם סופר לי על אותו מקרה מפואר שכיוון שבזמנו חששו מהעפלה ומעלייה בלתי לגלית למדינת ישראל, אז גם כדי להקים סוכת מציל על חופי תל-אביב היה צריך רשיון של הנציב העליון, פן תהפוך סוכת המציל לבסיס לעלייה בלתי לגלית ליישוב. והמצב נותר על כנו. ולכן, זה הדבר שבעיני הוא ההזדמנות הגדולה ביותר שלנו לשינוי סדרי השלטון. אני קוראת לזה נורמליזציה בלי נורמליות, כלומר, שהאזרחים יוכלו לחיות חיים שיש בהם נורמליזציה, שמטפלים כמו שצריך בכל ההיבטים של חיי היום-יום, וברמת המקרו מדינת ישראל תמשיך להיות מדינה לא נורמלית, וזה בסדר כל עוד חיי היום-יום יהיו כאלה. על שולחנה של הכנסת גם עומדים – בעיקר עומדת חקיקה שאמורה להסדיר את הנושא הזה. היא כבר היתה בכנסת הקודמת, היא נתקעה, נעצרה, שוב על-ידי הנציב העליון, שלא רוצה לוותר על כוחו, אבל אני רוצה להעלות את הנושא הזה דווקא לא על רקע איזה משבר; כדי שהאזרחים יהיו מודעים שיש הזדמנות אמיתית לשפר את חיי היום-יום שלהם, ושלא צריך בשביל זה לעשות רפורמות גדולות בשיטת המשטר. צריך לעשות רפורמה חשובה, עמוקה, וסוף-סוף לשלוח מכאן את הנציב העליון הבריטי. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): מסתבר שהמנדט הבריטי לא נגמר. היו"ר גאלב מג'אדלה: ישיב על ההצעה לסדר-היום, במקום שר הפנים אלי ישי, השר משה כחלון. בבקשה. בבקשה, אדוני. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני משיב, כפי שאמרת, בשמו של שר הפנים אלי ישי על ההצעה לסדר-היום בנושא הרפורמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי. יחסי שלטון מרכזי–שלטון מקומי נוגעים לכל קשת העשייה במדינת ישראל ומקיפים את כל תחומי החיים ומשרדי הממשלה השונים, כגון רווחה, תחבורה, איכות סביבה, תכנון ובנייה ועוד; אני שם גם חינוך, מישהו פספס פה. משרד הפנים פועל לאורך השנים האחרונות לשיפור מערך היחסים בינו לבין השלטון המקומי באמצעות הגברת מערכי שיתוף הפעולה והתיאום ביניהם להגדלת חוסנן ושיפור מעמדן של הרשויות המקומיות. פעולותיו אלו של המשרד קיבלו ביטוי, בין היתר, באמצעות הגדלה משמעותית של היקפי התקציב שהועמדו לרשות הרשויות המקומיות, באופן שמאפשר לחזק את חוסנן הכלכלי של הרשויות ואת יכולתן למלא את התפקידים המוטלים עליהן. כמו כן, בימים אלו מקודמת ונמצאת בדיונים בוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים הצעת חוק לרפורמה בחוק התכנון והבנייה, אשר נועדה לאפשר ייעול וזירוז של הליכי התכנון. הצעת החוק כוללת, כחלק מובנה במסגרתה, רפורמה מהותית במערך היחסים בין השלטון המרכזי למקומי, תוך ביזור נרחב של סמכויות לדרג השלטון המקומי. בנוסף לפעולות האמורות, המשרד שקד ושוקד על בחינת רפורמות בתחומים נוספים, אשר יאפשרו שיפור וחיזוק של מעמדו העצמאי של השלטון המקומי ומערך היחסים שבינו לבין השלטון המרכזי. על כל פנים, אני חושב שאת דיברת על הרפורמה, והם אומרים פה שהרפורמה נמצאת בעיצומה. זאת אומרת, חברת הכנסת וילף, פגעת לדעת גדולים. הם מבינים שיש צורך ברפורמה, מבינים שצריכים להתעדכן, מבינים שהבריטים כבר לא פה, עזבו את הארץ, ואפשר לשחרר את הנציב העליון. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. מה אתה מציע, אדוני השר? שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אני חייב לומר לך, אני רציתי לספר לחברת הכנסת וילף על איזה חוק שנאלצנו לבטל, שהנציב הבריטי עשה אותו – לדעתי זה היה פקודה בכלל – שאסור להחזיק דובים בבית. היו"ר גאלב מג'אדלה: מה להחזיק? שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: דובים, דוב; אסור היה להחזיק. אז עשו את זה כשהיו פה האנגלים. כנראה היו פה דובים, אני יודע? אז באמת יש הרבה מאוד דברים שצריכים להתעדכן, וצריך לחזק את ראשי הערים, כי אלה האנשים שבסוף עומדים בחזית. כשמודיעים לנו שחלילה משפחה – לא יודע, קח את המקרה הכי קיצוני – רצח במשפחה, וצריכים שירותי רווחה לילדים, זה השלטון המקומי. זה לא שר הרווחה ולא אף אחד אחר, ולא חברי הכנסת. זה השלטון המקומי. ובעיות בחינוך זה שלטון מקומי וחינוך מיוחד זה שלטון מקומי. ולכן, צריך לחזק את היכולות של הרשויות המקומיות. הם עומדים בחזית האמיתית ביום-יום, ואני מקבל את כל מה שאמרת מלה במלה. אני מציע להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת הפנים. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. לוועדת הפנים? מצביעים. בבקשה. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 4, נגד ונמנעים – אין. הנושא עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.