קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המצב הכלכלי-חברתי במגזר הערבי היו"ר גאלב מג'אדלה: נעבור להצעה לסדר-היום האחרונה, בנושא: המצב הכלכלי-חברתי במגזר הערבי, מס' 7237. חבר הכנסת טלב אלסאנע מציג את ההצעה. בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר לנשיאות שבימי רביעי, זאת אומרת כדי שאכן יהיה דיון ראוי, בימים שיש דיון של 40 חתימות, קחו בחשבון את סדר-היום, כי בשעה כזאת ביום רביעי יש כמה חברי כנסת והשר שעונה – אני מכבד אותו מאוד, אבל מכבד אותו גם בתחום העשייה שלו, בתחום של הרווחה. ולכן, טוב שיהיה דיון וגם השר שמתמצא בתיק, במשרד, יענה, ולא לצאת ידי חובה על-ידי העברת תשובה לשר אחר. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אני מסכים אתך. היו"ר גאלב מג'אדלה: תאר לעצמך מה היה מצבנו אם היה בממשלה היו במקום 30 שרים רק 18. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): תלוי מה עושים ה-18. גם 18 זה הרבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אני מעלה את הנושא בתחום הכלכלי-חברתי בראייה של תקציב הממשלה. אני סבור שהמשאב החשוב לנו ביותר, גם כאזרחי המדינה אבל כחברה הערבית בתוך המדינה, זה האדם, זה הצעירים, זה המשכילים. כדי שאותו נכס, אותו משאב יוכל לתרום, קודם כול הוא צריך לקבל כדי לתת; ולקבל זה חינוך והכשרה מקצועית. מה שקורה בפועל, שכ-20% מבוגרי בתי-ספר תיכון, וגם מקרב הבנות – 27% מקרב הצעירים הערבים מתקבלים לשוק העבודה והעשייה, והרוב נשארים מחוץ למעגל העבודה, כאשר 40% מקרב הנשים ו-60% מקרב הגברים נמצאים במסגרת או במעגל של העבודה, ולכן אנו רואים את הפערים. רק היום היה דיון בוועדת הכספים, שהיושב-ראש השתתף בו, וגם אנוכי. וכאשר ראש הממשלה מתגאה באחוזי אבטלה נמוכים במדינה – 5% – אחוז האבטלה בקרב הציבור הערבי – הממוצע זה כ-20%, ויש מקומות שזה מגיע עד כדי 30%. זה בזבוז גם לגבי החברה וגם לגבי המדינה, שהציבור הערבי יכול להיות מנוף לפיתוח כלכלי אם משלבים אותו והוא נרתם לעשייה. אבל אי-אפשר בלי להשקיע במסגרת מדיניות שתפתח תשתית תעסוקתית, ולא רק לספק תקציבים כדי ליצור משרות – אם זה במשולש שחייב לנסוע לירושלים או למקומות אחרים כדי למצוא את העבודה. חייבים למצוא בתוך היישובים, בתוך הכפרים. אין סיבה, אין הצדקה לא לפתח תעסוקה ולהעצים כלכלית את החברה הערבית. אי-אפשר להמשיך ולסבול את זה שהחברה הערבית תמשיך להיות בשולי החברה הישראלית, כאשר מדינת ישראל מתפתחת, מתקדמת, אחוז הצמיחה ענק והיא מובילה בתחום של היי-טק, וכמה מהציבור הערבי נמצאים-משתלבים בתחום ההיי-טק? כאשר 300,000 מועסקים בתחום הזה, ובציבור הערבי – בודדים. יש מאות יזמים בתחום ההיי-טק, והיזמים בתחום הזה במגזר הערבי הם אחוז קטן מאוד. זה לא בגלל שהם לא מוכשרים או בגלל שהם לא מסוגלים; בגלל שלא ניתנת להם הזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם, וזה אובדן של החברה שלנו, אבל זה גם אובדן של הכלכלה, של המדינה. צריך להשכיל ולרתום את היכולות והכישורים והמוכשרים בקרב הציבור הערבי. אנחנו לא צריכים לבקר בבתי-הסוהר, אדוני היושב-ראש, ולראות ש-50% מבני-הנוער או האסירים הם מהציבור הערבי, וללכת לאבטלה ולראות שאנחנו מובילים בתחום הזה. הגיע הזמן לשנות מדיניות. הציבור הערבי רוצה להשתלב, להיות חלק תורם, עושה, למצוא את עצמו בעשייה, ואני חושב – אין שום הצדקה למציאות העלובה והמעוותת הקיימת. למשל, אחד הנתונים המדאיגים שקיבלתי ממרכז "מוסאוא", שאני חייב לציין ולשבח את העבודה שהוא עושה באופן שיטתי כדי להעלות את המודעות לאפליה בתקציב המדינה ולהשלכות של האפליה הזאת על המצב הסוציו-אקונומי הקשה בציבור הערבי. זה לא מקרי לחלוטין ולא גזירה משמים שהציבור הערבי תופס מקום ראשון, באשכול 1 או 2 או 3 מבחינה סוציו-אקונומית, ואין לו מתחרים במציאות העגומה של עוני ואבטלה. אני מסתכל על אחד הנתונים שאני קיבלתי ממרכז "מוסאוא". יש ארבעה מרכזים בערים הגדולות. קיימות עוד שבע שלוחות לייעוץ ומידע תעסוקתי. שבע השלוחות האלה הן בצפון – בעכו, כרמיאל, חצור-הגלילית, טבריה, צפת, עפולה וחדרה. מה זה אומר לך, היושב-ראש? מה זה אומר? אין אף שלוחה ביישוב ערבי. למרות שהאבטלה – איפה נמצאת? האבטלה נמצאת במקום אחד, וההשקעה במקום שני. איך אפשר לצמצם פערים? המדיניות הזאת מגדילה פערים. זו אחריות של הממשלה. המציאות הזאת זה כתב-אישום מרשיע של המדיניות, המציאות הקשה של אבטלה ועוני. ותראו, כאשר בני-הנוער רואים שהחברה מתפתחת, רואים שיש תעשיית היי-טק, רואים שהצעירים היהודים מתקדמים, והם רק צופים מהצד, הם לא חלק מההתפתחות הזאת, מה ההשלכות של הדבר? מה המסר שהוא יקבל? עם איזו הרגשה הוא יוצא? תסכול, מרירות, תחושת הדרה, שוליות. ומי מרוויח מהמצב הזה? הגיע הזמן לשנות מגמה, לשנות מדיניות. הנתונים התקציביים מבהירים את הכול ואומרים את הכול: תקציב משרד התמ"ת לשנת 2008 – אנחנו היום ב-2012, אבל הנתון ישן ולא חל בו שינוי משמעותי, אם כי במסגרת הדיונים בוועדת הכספים, שהנושא יעבור אליה, נבקש נתונים מעודכנים – התקציב היה 1 מיליארד ו-470 מיליון שקל בתחום התעסוקה. תקציב האגף לתעסוקת נשים, מעונות-יום, היה 562 מיליון שקל, ומתוכם – 35 מיליון בלבד למגזר הערבי, דהיינו – 9%. לכן, חלוקת התקציבים היא שמנציחה את הפערים. הגיע הזמן למדיניות אחרת כדי לשנות את המגמה. זה לטובת החברה הערבית, אבל לטובת החברה כולה. אנחנו סבורים שהעצמת הקהילה הוא חלק מעוצמתה הכלכלית, והחלשתה הכלכלית תגרום רק לתסכול ולמרירות. זה איננו אינטרס לא של הציבור הערבי ולא של המדינה. אני מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. בבקשה, אדוני השר, נא להשיב על ההצעה לסדר-היום. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני התבקשתי להשיב על ההצעה לסדר-היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: הפעם במקום סגן שר האוצר. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: כן, במקום סגן שר האוצר. היו"ר גאלב מג'אדלה: כל אלה חייבים לך, השרים וסגני השרים, שנשארת? שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: לא, לא, אני עושה את זה דווקא בהנאה רבה, למרות שאני מקבל את דבריו של חבר הכנסת אלסאנע. מעת לעת גם אני משתמש בסיוע הזה של חברי השרים, אבל כשזה חיוני והכרחי. על כל פנים, אני אשיב: ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בעידוד תעסוקת אוכלוסיות מעוטות השתתפות בשוק העבודה בכללותו. לפיכך קיבלה הממשלה בשנים האחרונות כמה החלטות בעניין עידוד תעסוקת אוכלוסיית מיעוטים, העצמת ההון האנושי, שיפור מערכת התחבורה הציבורית ושיפור תשתיות ביישובי המיעוטים, בעלות כוללת של 3 מיליארד שקל, במסגרת ארבע תוכניות חומש לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, כמו גם באמצעות הגדלת היקף המתנדבים לשירות אזרחי לאומי. תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים במגזר המיעוטים – ביום 21 במרס 2010 החליטה הממשלה להקצות 780 מיליון שקל לטובת עידוד התעסוקה, העצמת ההון האנושי, קידום בנייה רוויה למגורים, שיפור מערכת התחבורה הציבורית ביישובי המיעוטים, שיפור תשתיות והגברת האכיפה וחיזוק הביטחון האישי. ההחלטה התמקדה ב-13 יישובים דרוזיים וערביים שבהם מתגוררים כ-400,000 אזרחים ישראלים. כמו כן, תוכנית רב-שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואיים בצפון לשנים 2011–2015 – ביום 15 במאי 2011 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3511 להקצות כ-350 מיליוני שקל לטובת יישומם והפעלתם של מגוון כלים לתמיכה וחיזוק הקהילה והפרט בתחום התחבורה, החינוך, התעסוקה והרווחה, הדיור והדת ביישובי הבדואים בארץ. יש עוד כמה תוכניות שאני מניח – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: ארבע תוכניות יש. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: כן. הרחבת מערך השירות האזרחי-לאומי בקרב בני המיעוטים; תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת אלסאנע, שהדברים שאתה אומר הם דברים נכונים. אני חושב שאוכלוסייה שמרגישה שהיא מודרת מתחילה להיות מתוסכלת, לבעוט, ולהיות במקומות שאף אחד מאתנו לא רוצה שיהיו. אבל צריכים גם לומר את האמת: הממשלה הזאת – אני לא הייתי בממשלות קודמות, גאלב היה, אולי הוא יספר לנו – אבל אני יכול לספר על הממשלה הזאת, שבשנה וחצי הראשונות, כשעדיין השר ברוורמן כיהן כשר לענייני מיעוטים – והיום זה השר שלום שמחון – כל ישיבת ממשלה ראש הממשלה היה שואל: איך התקדמו הדברים בנושא מגזר המיעוטים? והחרדים? כי באחד הדיונים הקודמים, אני כבר לא מצליח לעקוב, אמר היושב-ראש שחייבים להכניס מגזרים מסוימים למעגל העבודה כדי לתרום לצמיחה, לכלכלה, כי בלי זה אי-אפשר. אנחנו כבר – בוא נאמר שהמדינה כבר מיצתה כמעט את רוב – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בא נגיד ככה, אדוני השר: המדינה מיצתה את הצמיחה בקרב האוכלוסייה הישראלית, חוץ מהאוכלוסייה הערבית והחרדית. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: חד-משמעית. חד-משמעית. אנחנו יודעים לייצר עוד צמיחה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: איפה שיש היום סיכוי לצמיחה זה באוכלוסייה הערבית והחרדית. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אני מסכים אתך, וגם אם היום יש שם 20%–25%, עם כל 1% של עלייה – הצמיחה עולה. זה אינטרס של הכלכלה, אינטרס של החברה, אינטרס שלנו, כמדינה. לכן אני קודם כול חושב שהממשלה הזאת עושה הרבה בתחום הזה. אני דיברתי קודם על נתוני העוני. גם במגזר החרדי אבל גם במגזר הערבי אנחנו ראינו שאחוז העוני ירד. עוד פעם – בשליש אחוז, שזה כלום, למעשה, זו לא ירידה, אבל לפחות הוא לא עלה. וזאת הסיבה: יצרו מקורות תעסוקה, שיפרו את התחבורה הציבורית, הכשירו אנשים לעבודה. אנשים יצאו לעבודה. אנשים יצאו לעבודה – יוצאים ממעגל העוני. יוצאים ממעגל העוני – יכולים לרכוש השכלה ולהגיע לכל מה שכל אחד מאתנו רוצה שבניו ובני ביתו, משפחתו, חבריו ושכניו יגיעו. אני רוצה עוד משפט אחד גם כן להגיד לך – בגלל המצב הסוציו-אקונומי של כל הרשויות הערביות הכנסנו את כולן בשנת 2012 לתוכנית של נוער בסיכון, כי, לצערי, אנשים שהם משכבות חלשות, הם פוטנציאל. אני לא אומר שרק הם, חלילה, אבל זה פוטנציאל יותר גדול להידרדרות ולפשיעה. לכן, שם השקענו הרבה מאוד בשנת 2012. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כבוד השר, אני חושב שאחת הבעיות ביישובים שהמצב הסוציו-אקונומי נמוך הוא עניין ה"מצ'ינג", במיוחד לגבי פרויקטים חינוכיים, תרבותיים, חברתיים. מדוע לא תוביל, אדם בעל רגישות חברתית, לביטול ה"מצ'ינג" בפרויקטים חברתיים ביישובים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך? שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אני, מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד אני נאבק בדבר הזה. ביקשתי מפרופסור טרכטנברג, כשהוא קרא לי להתייעץ לגבי הרווחה – מה הבעיה הכי גדולה ברווחה. הוא אמר: תגידו לי מה אתם צריכים מייד. אמרתי: תבטל את ה"מצ'ינג". תבטל את ה"מצ'ינג". כי מה שקורה, אדוני היושב-ראש, שכל עירייה או רשות צריכה לשלם 25% מהתוכניות. אז אתה נותן לו מיליון שקל, והוא לא יכול לממש את 250,000 השקלים, כי אין לו הכנסות ויש לו המון בעיות שאנחנו מכירים. המיליון חזר אלינו ואנחנו נותנים אותו לרשות חזקה, שלא צריכה את זה. אבל מה אכפת לה בשביל 250,000 לקבל עוד מיליון? ואז מה קורה? רשויות שזקוקות לזה, רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך, שמאוד נחוצה להן הפעילות הזאת, הן לא מקבלות. הן מקבלות אבל לא משתמשות. לא משתמשות – אנחנו לוקחים חזרה. רשויות חזקות, שפחות צריכות את זה, מקבלות את זה. זאת אומרת, העוול כפול ומכופל. מהיום הראשון שלי אני נאבק בזה. אפילו הצענו דיפרנציאלי. אנחנו לקראת משהו ב-2013. הצלחנו להזיז את האוצר במשהו, אבל אני חייב לומר לך שאני לא הייתי מעביר לרשויות החלשות כספים לנוער בסיכון אם היה צריך "מצ'ינג". לכן, אין "מצ'ינג" פה ואין בעיה. אצלי אין הטריקים האלה. אני לא אתן לך בשביל להגיד שנתתי ואחר כך זה יחזור כי אתה לא תשתמש. אם אני יודע שאתה לא תשתמש, מראש אני לא נותן לך, ואני אעמוד כאן על הדוכן ואגיד: לא נתתי. אבל אם אנחנו נותנים, זה להשתמש. יש עוד כמה פעולות שעשינו השנה ללא "מצ'ינג" רק כדי שהשכבות החלשות באמת יוכלו ליהנות מזה. היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: ועדת הכספים. היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 2, נגד ונמנעים – אין. הנושא המצב הכלכלי-חברתי במגזר הערבי עובר לדיון בוועדת הכספים. ובכן, רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ו' בשבט התשע"ב, 30 בינואר 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.