קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
גל ההתייקרויות במשק והגזירות הכלכליות בשנת 2012
היו"ר יעקב אדרי:
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: גל ההתייקרויות במשק והגזירות הכלכליות בשנת 2012, מס' 7062, 7064, 7092, 7109, 7124, 7132, 7149 ו-7150. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רוברט טיבייב. בבקשה, יש לך שלוש דקות. ולאחר מכן – חברת הכנסת מירי רגב.
רוברט טיבייב (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, באמת, שלוש דקות לדבר על הנושא הזה, לדעתי, זה קצת קיצוני. אבל אני אתחיל מזה שאני פונה לחברת הכנסת מירי רגב – הצלת את כבודו של הליכוד שהגעת לפה לדיון הזה, וזה חשוב מאוד. אני זוכר את המאבק שלך בגל ההתייקרות של הפירות והירקות, ותזכי בנקודות זכות גדולות גם בציבור.
אבל אני רוצה להתייחס לנושא החשוב ביותר, וגם לכל אלה שנוכחים פה – ליהודים, ערבים, נוצרים, עולים, ותיקים, חרדים. יש דבר אחד שמאחד את כולנו. הדבר האחד הוא מים. אין שום ספק, ואתמול בוועדת הכלכלה – ואני מאוד מסכים עם חברי חברי הכנסת מש"ס, איציק וקנין, שאמר שאין כבר חקלאות. ממשלת ישראל הרגה את החקלאות עם הגל של כל מיני מסים וכל מיני דברים. פשוט, לא משתלם להיות חקלאי במדינת ישראל. והגענו למצב, ודיברנו על זה גם בוועדה, שיש שני קרטלים במדינת ישראל ששולטים על מחירי המזון במדינת ישראל. שני קרטלים, "שופרסל" ו"מגה". ומי בנה את הקרטלים? אנחנו. מדינת ישראל ממש בנתה את הקרטלים והרגה את החקלאות במדינת ישראל. ועכשיו עוד גל אחד – 25% התייקרות של המים. הציבור הישראלי הפך לילד מוכה. גזירות רודפות גזירות, ולנו נשאר רק לספוג את המכות ולשתוק.
טוב, גברתי שרת הקליטה, שאת פה. לפני שבוע היה פה יום הקשיש בכנסת, והנתון הוא מדהים: 45% מכל הקשישים הם מתחת לקו העוני. הם צריכים לדעת למה לשלם – לתרופות, ללחם, למים או לארנונה. דבר מדהים. כמו שביררתי היום, המכסה של המים פר בן-אדם במדינת ישראל זה 7 קוב. אני רוצה לשאול פה כל אחד ואחד, מי לא עבר את המכסה הזאת. אני בטוח שאין אף אחד, לפחות כל אלה שנמצאים פה, שלא עברו, ושילמו על זה קנס. הריבית היא יותר מ-13 שקל לקוב, וכן הלאה וכן הלאה. ושאלתי כמה אנשים, גם בתאגיד של חולון ושל נתניה אין כמעט אנשים שלא עברו את המכסה. אנשים משלמים ים של כסף על מים, על דבר בסיסי ביותר. כמו שאמרתי כבר, אין מה לעשות, זה הדבר שמאחד את כולנו.
מה לעשות, ממשלת ישראל, לצערי הרב, לא סופרת את האוכלוסיות החלשות, ואנחנו ככנסת חייבים להתייחס לזה איכשהו. אני לא יודע. האמת, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע במקרה הזה מה לעשות. יכול להיות שעמיתי מהליכוד יעזרו לי ונפעיל את הלחץ על ממשלת ישראל וננסה לעצור את זה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. בבקשה, חברת הכנסת מירי רגב. יש לך שלוש דקות.
מירי רגב (הליכוד):
כבוד היושב-ראש, תודה לך, כבוד השר, כבוד השרה, חברי חברי הכנסת, שר האוצר התרברב השבוע בצמיחה של 5%, וזה יפה, יפה מאוד, ואני גאה על כך. אבל המשק – וקופת האוצר אולי מתמלאת, אבל האזרחים נהיים עניים. ואני שואלת אותך, כבוד השר איתן, מדוע שר האוצר לא נמצא פה כדי לתת לנו מענה על יוקר המחיה?
אני שואלת אותך, כבוד השר, מדוע אתה בא לענות על נושאים שהשר צריך לבוא לפה ולהסביר לנו, איך זה יכול להיות שהוא אמר בוועדת-ששינסקי, שהתנגדתי לה, שמחירי החשמל לא יעלו, וב-1 בפברואר מחירי החשמל שוב עולים ב-9%? ואתה יודע מה זה אומר, כבוד השר? כשמחירי החשמל עולים, מחירי המים עולים, מחירי המוצרים עולים, וכל יוקר המחיה עולה. וכשיוקר המחיה עולה והמשכורת לא עולה בהתאם, אז הפערים הולכים ומתרחבים.
נכון, אנחנו בממשלה, ואני גאה בכך שראש הממשלה הביא למצב שאנחנו בכלכלה יציבה. אבל מה עם הרגישות החברתית שלנו? מה קורה עם זה? האם שכחנו את כל גל המהפכות שהיה? האם שכחנו את אלפי האנשים שיצאו לרחובות ואמרו: תתחשבו בנו? האם שכחנו שלאנשים אין כסף לקנות דירה היום? האם זאת התקווה לשנת 2012 שאנחנו נותנים לאנשים?
ב"דה-מרקר" פורסם הבוקר, כבוד היושב-ראש, שכ-0.25% מהאוכלוסייה בישראל עובדת יותר מ-50 שעות בשבוע. רק מקסיקו וטורקיה מאחורינו. זאת אומרת שאנחנו הפכנו להיות למדינת עבדים. שני בני-הזוג עובדים, עובדים כדי לחיות בכבוד, ולא מצליחים לגמור את החודש. לא אמרתי את זה היום ולא אמרתי את זה גם לפני שבוע. אני – כבר שנה וחצי, שנתיים. ונמצאים פה חברים שלפחות אחד מהקואליציה – שניים, בעצם, אני רואה פה – והם שותפים לרוב ההצעות שלי לסדר-היום, חבר הכנסת אורי מקלב וחבר הכנסת וקנין; לרוב ההצעות לסדר-היום בנושא המים. אמרתי, שניהם מהקואליציה, אתי, שמשתתפים אתי גם בוועדת הכספים בנושא המים ובנושא הביוב ובנושא הדלק ובנושא הסולר. ואנחנו בקואליציה ואנחנו לא מתביישים שאנחנו בקואליציה, ואנחנו נמשיך להיות בקואליציה, חברי רוברט טיבייב.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מה עם האופוזיציה?
מירי רגב (הליכוד):
אבל אנחנו נשנה את הדברים, כי אין לנו דרך אחרת. כי אם אנחנו לא נשנה את הדברים ואנחנו לא נביא לכך שאזרחים במדינת ישראל יחיו בכבוד, אנחנו נאבד את אמון הציבור. כי העלייה הזוחלת הזאת במחירים היא טריק מכוער של האוצר. פה מעלים קצת ופה מעלים קצת ופה מעלים קצת. בסוף החודש אתה אומר לעצמך: רגע, עבדתי, עבדתי, עבדתי, אני לא עובד רק כדי להתפרנס ורק כדי לאכול, אני רוצה גם לשלוח את הילדים לחוגים, מותר לי גם לנסוע לנופש פעם ב– חס וחלילה. אז השאלה שנשאל: מה, עד מתי? עד לאן?
אני אומרת לך, כבוד השר, אם אנחנו לא נהיה ערניים ולא נקשיב ולא נרד לעם ונקשיב למה שהציבור אומר, אנחנו לא נקבל את אמונו, ואין לי ספק שאין ממשלה – וראש ממשלה טוב יותר מנתניהו להמשיך לעמוד בראש הממשלה שלנו. אבל אם לא נהיה רגישים ציבורית, ויקומו מפלגות חברתיות שיבואו ויגידו: די, עד כאן, אי-אפשר רק לדבר, צריך גם לעשות – אז אנחנו נשלם על זה מחיר. וזה הזמן שלנו להתעורר ולהגיד: עד כאן. אנחנו הבאנו למצב של צמיחה, אנחנו נביא למצב שגם האזרחים במדינת ישראל יוכלו לחיות פה בכבוד. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחברת הכנסת מירי רגב. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מה עם השותפים מהאופוזיציה?
מירי רגב (הליכוד):
אני מדברת עכשיו רק על הקואליציה.
אילן גילאון (מרצ):
אתם לא מדברים במרכז המפלגה ביניכם?
מירי רגב (הליכוד):
מדברים. גם שם כשאני מדברת אני אומרת אותם דברים. אל תתבלבל.
היו"ר יעקב אדרי:
חברת הכנסת מירי רגב, שמענו אותך בקשב רב. בבקשה, יש לך שלוש דקות.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים וחברי הכנסת, ראשית כול ברכות, אדוני היושב-ראש, על ישיבתך בראש הישיבה.
היו"ר יעקב אדרי:
אני כבר ותיק.
חנא סוייד (חד"ש):
זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאתה יושב בראש.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה.
חנא סוייד (חד"ש):
אני רוצה להגיד שאני כבר לא מאמין לאינדקס, מדד המחירים לצרכן בישראל. אני חושב שהוא כבר לא משקף את יוקר המחיה האמיתי. אנחנו רואים מדי חודש עליות כל כך קטנות במדד, שכאילו, לכאורה, בסופו של דבר מסתכם המדד בשנה ב-3%–3.5%, בסביבות האלו, שכאילו זה נסבל, זה סביר, זה במסגרת שה-OECD ממליץ עליה. אבל אני חושב שאנחנו הגענו למצב שבו הפגיעה בשכר הריאלי היא כל כך קשה, שבעצם כל עלייה, ולו הקטנה ביותר, במדד המחירים כבר פוגעת באופן רציני ובאופן קשה באפשרות של משפחה ממוצעת בישראל להשלים את החודש.
הדברים אמורים, כמובן, במיוחד לנוכח גל ההתייקרויות הצפוי במשק בשנת 2012. מדובר על עליות שהן עליות גנריות, מחוללות – עלייה של מחירי החשמל, עלייה של מחירי המים, שבוודאי יגררו אחריהן גם עליות במחירי שירותים ומוצרים רבים אחרים. מדובר כבר על עלייה של כ-10% במחיר החשמל בפברואר, אבל מדברים על 30% במשך השנה. אנחנו אחרי עלייה של כמעט 100% במחירי המים בשנה שעברה. אנחנו, כמעט, אחרי עלייה של כ-100% בדיור בתום שנתיים-שלוש. כנ"ל לגבי השכירות של הדירות. אנחנו אחרי ובאמצע וצופים גל עליות קשה מאוד במחירים של מוצרים ושירותים. תמיד עומד כאן שר האוצר ומתפאר: הבאנו תקציב דו-שנתי. תסתכלו מה קורה באירופה, ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו. באירופה המדינות נופלות. באתונה, ביוון, אילו היו מחירי הדיור עולים ב-100% בשנתיים-שלוש, אתונה היתה נשרפת. מה זה? למה צריך לשתוק? למה צריך לשתוק?
השר מיכאל איתן:
בדקת? בדקת?
חנא סוייד (חד"ש):
אני בדקתי. אני יודע – – –
השר מיכאל איתן:
היו תקופות שבאמת עלו שם – – –
חנא סוייד (חד"ש):
לא ב-100% ולא בשלוש שנים, אדוני השר. הפועלים ומעמד הפועלים באתונה וביוון באופן כללי – עליות כאלו שאנחנו מדברים עליהן כאילו לאחר יד, הם מקימים את העולם שם ושורפים את אתונה בגלל זה. לכן אני לא חושב שצודק שר האוצר כשהוא עומד כאן ומתפאר בביצועי המשק הישראלי. המשק הישראלי כאילו במקרו עובד טוב, אבל בעצם אין תחום אחד שאין בו פגיעה ניצחת במשפחות ובשכבות העובדות, אדוני היושב-ראש.
לכן, אני חושב שדי עם העליות האלו, די עם ההתפארות הזו, הריקה מתוכן, של האוצר ושל שר האוצר, ושהגיע הזמן באמת להתייחס למצוקות האמיתיות של השכבות החלשות בארץ.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. יש לך גם שלוש דקות.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אדוני היושב-ראש, ידידי השר איתן, אני אחכה, ולא אתחיל, עד שתגיע.
היו"ר יעקב אדרי:
אני אעצור את השעון. השר איתן.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר:
אני נמצאת כאן.
אבישי ברוורמן (העבודה):
כבוד השרה. תרשה לי עשר שניות. אין הרבה שרים שאני מכבד כמו את השר איתן, ואני מכיר אותו כבר שנים רבות, גם בכהונתי, אבל, מיקי, אתה צריך להגיד יותר "נייט". זה לא ייתכן שאני יושב פה שבועיים, וכל פעם, אם זה השר כץ או השר כחלון – אתה בא, מכיוון שאתה איש ישר, הגון, שליח ציבור, ומשמש להם, וקורא מהכתב. אני חושב שממשל תקין, ואתה הדוגמה של שר של ממשל תקין – תאמר להם שכמו שבסנאט האמריקני וכמו באירופה, הגיע הזמן שכל הסיפור הזה הוא ששר שאחראי למשרד ישיב ולא ייתן את זה למישהו שיקרא את זה בפעם הראשונה. אנא, במטותא ממך, בוא ונעשה את הממשל שייראה לפחות קצת ממשל. ברשותך.
השר מיכאל איתן:
מייד עם תום דבריך, והקראת דברי, אני מתפטר מהמשרה. הנה, אני כבר סירבתי. ביקשו ממני – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
אני חושב שהגיע הזמן – – –
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו באים בטענות לשר שהוא הכי בסדר בעניין הזה. אתה מבין?
אבישי ברוורמן (העבודה):
לא, לא. שיבהיר את זה. הוא יהפוך את זה לפארסה, כי אדם כל כך רציני – כל שר משתמש בטוב לבו והוא מופיע כל הזמן וקורא את זה. זו חוכא ואטלולא.
היו"ר יעקב אדרי:
אבל הוא מתמצא בנושאים השונים.
אבישי ברוורמן (העבודה):
בסדר, אבל עדיין זה לא תקין. אתה מסכים אתי.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אם זה היה ביום שלישי – מילא, אבל – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
נעבור לנושא עצמו. זה לא – – –
היו"ר יעקב אדרי:
תקבל את התוספת.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אני שמחתי לשמוע את ידידי ד"ר חנא סוייד, חבר הכנסת. אני חוזר ואומר: יש אי-הבנה לגבי הנושא הכלכלי. אני חוזר ואומר: מה שקורה כאן הוא סיפור מאוד מאוד פשוט. קבוצה מסוימת מתעשרת, הצמיחה לא מחלחלת, מדיניות שעל פני שנים יוצרת חברה אי-שוויונית שמתפוררת, משבר כלכלי עולמי משמש כיסוי עכשיו לעוד חמש שנים לא לעשות דבר, והתוצאה היא: הרס החברה הישראלית. אמרנו זאת, אני חוזר עוד פעם: 9% במחירי החשמל, 24% בשנה האחרונה; 12 אגורות במחיר הדלק, מחיר הליטר – 7.23 שקלים; 3% התייקרות בתחבורה הציבורית, וסך הכול 14% בשנה האחרונה; התייקרות של 3.1% במסי הארנונה, כתוצאה, חבר הכנסת וקנין, מהרפורמה של השר ישי, שאכן תקל במעט, בעיקר על משפחות חרדיות, בקריטריונים של הכנסה נמוכה במיוחד ומשפחות ברוכות ילדים, אבל לחלק מהאוכלוסייה – לא בדיוק; התייקרות של מחירי המים לתעשייה ב-25%, כאשר צפויה התייקרות נוספת.
לכן, כבוד ראש הממשלה – שלא נוכח פה – לפני שבועיים ידידי חבר הכנסת איתן כבל, בנאום שירה מבריק, בציניות, האדיר את יכולותיך הרבות. אף שדבריו של כבל נאמרו כחוכא ואטלולא, בציניות, אני רוצה מהבמה הזאת לברך אותך על הצלחה אחת שאינה שנויה במחלוקת. מאז נבחרת לראשונה לכהונת ראש הממשלה, לפני למעלה מ-15 שנה, הצלחת למכור – ואין אדם שמוכר יותר טוב ממך – לציבור את האמונה הכוזבת בתפיסה כלכלית שמרנית ניאו-ליברלית, שבה אתה מאמין, והצלחת להביא ציבור שלם של עניים, של אנשים עובדים, שמצבם הולך ורע, שהם יצביעו עבורך, כי אתה טוב עבורם. בשביל זה צריך להיות קוסם גדול, ואכן אתה משווק גדול, אבל התוצאות הן הרסניות למדינת ישראל. התורה שאתה הטפת לה, היום כל הכלכלנים בעולם אומרים שהיא היתה תורה שקרית; תורת הזליגה למטה שבה אתה מקצץ מסים לקבוצה העליונה, שבה אתה אומר: הקבוצה הזאת תיקח אתה למעלה בשלייקעס – איך אומרים שלייקעס בעברית?
היו"ר יעקב אדרי:
שלייקעס.
אורי מקלב (יהדות התורה):
כתפיות.
אבישי ברוורמן (העבודה):
בכתפיות, תסחב את המעמד הבינוני והקבוצות החלשות. לא קרתה באירופה ולא קרתה בשום מקום. היא הביאה את העולם לגירעונות גדולים. היא הביאה לאי-שוויון הגדול ביותר, שמפורר את כל החברה המערבית. וכאן בישראל לא בא שר אוצר – אנחנו בצמיחה, אבטלה נמוכה – כאשר לא גומרים את החודש; עובדי קבלן; ההתעסקות לגבי אחוז המועסקים – הוא נמוך, והציפייה והצפייה אפסית.
לכן בקיץ האחרון היתה מחאה חברתית. בעצם, המחאה הזאת קיבלה גיבוי מכל רחבי העם. אמרנו, 99% אומרים: קבוצה קטנה לוקחת; איפה אנחנו מקבלים?
האביב הערבי, ובזה אני מסיים, ידידי, שפרץ בשנה שעברה, עדיין נותן את אותותיו, אך הקיץ הישראלי הפך לסתיו קריר, ובעקבות המשבר הכלכלי באירופה ובעולם הוא עוד עלול להפוך להיות חורף קודר. גל ההתייקרויות האחרונות והקיצוץ הרוחבי המתוכנן במשרדי הממשלה רק מוכיחים שהמחאה של הקיץ הישראלי נמחקה לחלוטין מתודעתו של ראש הממשלה. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת אבישי ברוורמן. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, שאינו כאן.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, כפי שגם אמרו קודמי, יוצא לנו הרבה, אותם מציעים כמעט – נראה כמעט כמו מועדון חברים מצומצם – אותם חברים נמצאים בנושאים האלה ונמצאים עם אותו שר. אנחנו משבוע לשבוע דנים באותם נושאים, והשאלה היא אם אנחנו לא מדברים אל עצמנו אלא יש מישהו שהוא אוזן קשבת לכל הדברים.
היום אנחנו מדברים שוב בנושא החברתי, שזה עליית המחירים, כשבתחילת השנה התבשרנו בכמה נושאים: בתחבורה הציבורית, בדלק, בחשמל. אבל מה שהפליא אותי ומה שצד יותר את עיני והגעתי לתובנה: בדברי ההסבר, גם כן, איך קבעו את עליית המחירים בחשמל. אנחנו יודעים שמתחילת השנה זה 24%, אבל עכשיו העלו את זה ב-9%. למה רק 9%? כי שר האוצר אמר: אני לא רוצה עלייה דו-ספרתית, ולא סתם – אנחנו נעשה את זה בכמה פעימות. דהיינו, היום עובדים לפי כאלה שהם מעצבי דעת קהל – –
היו"ר יעקב אדרי:
פסיכולוגים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – לפי פסיכולוגים, פסיכולוגים בשקל, פסיכולוגים בגרוש, איך יעבדו על הציבור. לא נעשה את זה בבת-אחת. 9% זה לא כל כך נראה, זה לא נורא, הציבור לא ירגיש את זה. אז אני מציע, קודם כול, שיהיה 9.99. יש לי גם הצעה. גם זה יכול להיות. למה צריך 9? הוא יכול 9.99, כמו שעושה רמי לוי או עוד כאלה. הם יודעים, שייקחו את המומחים של כל רשתות השיווק, שהם יודעים לחשב את הדברים, וכנראה אלה העצות. אנחנו לא רואים כלכלה אמיתית, עלייה אמיתית. אנחנו רואים איך אנחנו יכולים להעביר את זה ציבורית. זאת הדרך שאנחנו מעלים את המחירים וחושבים שהציבור לא מרגיש את זה.
אבל צריך להגיד להם שהציבור מרגיש את זה. גם אם זה 9% וגם אם זה סך הכול 24%, ואותו דבר אם הוא יעשה 8%. אנחנו יודעים בדיוק ועכשיו, בעוד כמה חודשים, עוד 9% ואחרי זה עוד 9% ואחרי זה הוא יגיע ליעד. הציבור מרגיש את זה בכיס. אנחנו יודעים איך המשפחות צריכות להתמודד עם כל עליית מחירים. וכפי שאמרו חברי, זה לא רק עליית מחירים של חשמל. כל עלייה כזו, ההשלכה שלה היא השלכה נרחבת. אמרת, חבר הכנסת סוייד, מוצרים גנריים או בכל אופן מצרכי יסוד, מוצרי יסוד – יש לזה השלכות. כולם אחרי זה מעלים ומתאימים את עצמם לעלייה הזאת.
מצד אחד, אנחנו מרגישים כמו איזה ממשלת חלם. מצד אחד, זה יפה מאוד, חשוב מאוד, חינוך חינם לילדים מגיל שלוש, זה בשורה גדולה מאוד. מאיפה זה יגיע? מקיצוץ 4%, קיצוץ של 4%. מאיפה יגיע הקיצוץ? זה החשש שלי, מאיפה יגיע הקיצוץ. שוב פעם יגיע מעליית מחירים.
מירי רגב (הליכוד):
מהחלשים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אף אחד לא ייקח את זה מהשמנת, לא מהיועצים הרבים. בשביל מה צריך יועץ, לשלם לו שכר, יועץ שיגיד שמשפחה ברוכת ילדים זה חטא? בשביל זה אנחנו צריכים אוכלי חינם כאלה? אלה אוכלי חינם, אוכלי חינם ואכולי שנאה. את זה אנחנו צריכים? את העצות האלה אנחנו צריכים?
הבעיה היא שמשגעים את הציבור, מבלבלים, מסחררים את הציבור, והציבור, משפחות עם ילדים, לא יודע איך לכלכל את מעשיו. הוא חושב שהוא יחסוך בזה, הוא יתנהל ככה, והנה מודיעים לו: עליית מחירים כזו, עליית מחירים אחרת.
תחבורה ציבורית – מה המשמעות של תחבורה ציבורית? ואני אספר לכם סיפור שהתוודעתי אליו. נניח, רק מהי עליית מחירים למשפחה אחת בתחבורה הציבורית כשהחילו את הנושא של ה"רב-קו". ה"רב-קו" נשמע טוב מאוד. יחד עם ה"רב-קו", מתברר, שהפגיעה – מונעים מאנשים לקבל את ההנחות הטבעיות שלהם. אחת הדוגמאות: אי-אפשר להוציא "רב-קו" לילד שעדיין אינו בן חמש. אי-אפשר. זה לא נתפס. אם הוא פחות מגיל חמש זה לא נתפס. ילד בגיל חמש, לכאורה, לא צריך לשלם גם באוטובוס. הוא עולה עם אבא שלו, הוא יכול לעלות חינם. אבל מה קורה כשיש הורים שנוסעים עם הילדים שלהם, לפעמים זה לבתי-ספר, ולא פעם אחת ביום – פעמיים ביום, הלוך וחזור, והוא לוקח אתו שני ילדים מתחת לגיל חמש? ויש רבים כאלה. על ילד אחד הוא צריך לשלם עכשיו מחיר מלא. עד עכשיו הוא היה קונה כרטיסיית נוער – 50% הנחה. כמה זה 3 שקלים כפול 25 יום?
רוברט טיבייב (קדימה):
אתה משכנע אותנו? אותנו אתה משכנע? אתה צריך לשכנע את הממשלה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני לא רק מדבר אליך. אני גם מדבר אליך, גם מדבר אליך. אנחנו מדברים אל כולם.
מירי רגב (הליכוד):
גם קואליציה של – – –
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני גם רוצה להגיד לך שאני לא חושב – אני מקווה שאנחנו לא מדברים לעצמנו, אבל אין לי ספק שאנחנו צריכים לעשות את תפקידנו ואנחנו צריכים לעורר את זה. אנחנו צריכים להגיד את הדברים. אנחנו חושבים שלא צריך רק לשמוע איך זה יעבור את הציבור. אנחנו צריכים להציף את זה החוצה, להגיד את השקר הזה, את הבלבול הזה, זה לא תופס, זה לא אמת. תודה.
רוברט טיבייב (קדימה):
שקר של הממשלה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב השר מיכאל איתן, בבקשה.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, חבר הכנסת פרופסור אבישי ברוורמן, הצבת בפני אתגר. אמרת לי: תשמע, יש משהו לא תקין בכך שאנחנו, חברי הכנסת, מציגים בעיות כבדות, רציניות, מקצועיות, בתחום מקצועי של שר, והנה, שולחים שר ללא תיק שיענה במקום השר הממונה, שבעצם קורא מהכתב את מה שהשיבו לשר ולא השר עונה. אז ראשית, על מנת לדייק, במקרה שלי מדובר אפילו בסגן שר. אני לא ממלא-מקום של שר, אני ממלא מקום של סגן שר, כי סגן השר יצחק כהן היה זה שצריך היה להקריא את התשובה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אבל סגן שר האוצר זה יותר חשוב משר אחר. זה שדרוג.
השר מיכאל איתן:
נקודה שנייה שאני כן רוצה להתמודד אתה, היא שיכול להיות שהשר היה נותן לך תשובה יותר מלאה, יותר מקיפה, אבל אולי התשובה שלי, בחלק שבו אני מוסיף על מה שכתוב כאן, יכולה אולי להיות יותר משכנעת את הציבור. מדוע? משום שאינני כופר במקצועיות שלך ככלכלן, אבל יש מקצוענים ככלכלנים שאומרים דבר אחד ויש מקצוען אחר שאומר דבר שני. ועומד הדיוט, איש שאינו איש מקצוע, והוא צריך להחליט בין הפרופסורים שאחד אומר לו א' והשני אומר לו ב'. ואני מזמין עכשיו את כל הציבור לעמוד ולשאול, בעצם להכריע בשאלה מי צודק, הפרופסור ברוורמן או הפרופסורים של האוצר, שמציגים כעת, שאני כעת צריך לדבר כאילו בשמם.
אבישי ברוורמן (העבודה):
רק הערה – – –
השר מיכאל איתן:
אז אני אומר: מה הכלים? למה אני חושב שאני אהיה משכנע יותר טוב מאיזה פרופסור אחר? כי אני לא פרופסור, אבל אני, הראש שלי מנסה – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
– – –
השר מיכאל איתן:
רגע, מייד. אבל הראש שלי מנסה להפעיל את ההיגיון, כמו שהרבה פעמים שופט צריך להפעיל, אזרח צריך להפעיל, ואני שואל את עצמי: רגע אחד, מה קורה פה? עומד פרופסור ברוורמן, שהוא גם איש אופוזיציה, ואומר: כישלון, כישלון, כישלון. מצד שני, אנחנו רואים שמדינת ישראל היום – 5% צמיחה במצב של משבר כלכלי עולמי – 4.8%. אנחנו מגיעים למצב שבשנה האחרונה האבטלה יורדת, אנחנו מגיעים למצב שבו ממדי האי-שוויון מצטמצמים – לא מספיק, אבל מצטמצמים, המגמה היא חיובית. אנחנו נמצאים במדינה שמקבלת שבחים מכל הארגונים – ספרד, איטליה, יוון, כל המדינות האלה היו חולמות להגיע לביצועים כלכליים כמו שלנו. ויש איזה פרופסור לכלכלה שמנתח את העניין ואומר: המצב של ישראל גרוע מאוד. אין כאן שום הישג.
אני חושב – אני אומר: קטונתי. יכול להיות שיש איזה נימוק מקצועי שאני לא רואה אותו, אבל יש פרופסורים לא מעטים שאומרים: מצוין, הישג גדול. ההיגיון הפשוט שלי אני אומר: רגע אחד, אני לא רואה מה קורה באירופה? בגוש היורו? אני לא רואה מה קורה בארצות-הברית? כמה מדינות באירופה היו רוצות להיות ב-5% צמיחה? כמה מדינות באירופה ובארצות-הברית היו רוצות בירידת מדד האבטלה?
אבישי ברוורמן (העבודה):
הערת ביניים, הערת ביניים. כבוד השר, שתי הערות קצרות מאוד: 1. אכן, הציבור איננו יכול להבין, וחלק מהדברים – להתחיל להסביר מה קורה, מה שקורה בדבר שאמרת הוא חיובי; אבל מה שאני מנסה להסביר בשיחות ארוכות זה שכלכלה זה לא רק אחוז הצמיחה לקבוצה אחת – –
השר מיכאל איתן:
אני מסכים.
אבישי ברוורמן (העבודה):
– – זה התהליך של אי-שוויון שמתמשך. לכן, על הדברים האלה אני מברך, אבל המדיניות הזאת על פני זמן מחסלת את האי-שוויון. ולכן, החוכמה בכלכלה – תקשיב למה שאני אומר לך.
השר מיכאל איתן:
אני מקשיב. אני גם – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
זה לא פרופסור כזה או אחר. כלכלה זה לא – תקשיב. אני כבר אמרתי שבכלכלה, מה שקרה ב-20 השנה האחרונות, זה שהמקצוע, כמו מקצוע עריכת-הדין – – – פה מישהו בנושא הזה, השימוש בו לרעה הוא אדיר. כלכלה, יש פה מצד אחד אנשים שהם קיצונים לכאן ולכאן. כלכלה היא מקצוע מוגבל, אבל החלק הגדול זה שאנשים מסתכלים רק על – אותם הצבועים, החלק מה שמתאים להם. האזרח הישראלי – – –
היו"ר יעקב אדרי:
תודה, תודה – – –
השר מיכאל איתן:
הבנתי, אני הבנתי. הבנתי, אני אשיב לך. אני אשיב לך. דבר ראשון, את השכר שלי כבר קיבלתי בכך שהצלחתי לחלץ מאיש האופוזיציה שיש גם דברים חיוביים שראוי להתברך בהם. לא שמעתי את זה קודם, ואם כתוצאה מחילופי הדברים האלו עוד חילצתי את זה מפיך, אז אני שמח ומרוצה בחלקי.
אבישי ברוורמן (העבודה):
תמשיך בקו – – –
השר מיכאל איתן:
עכשיו בקשר להערה שאתה מעיר, שאני מקבל אותה, אבל אני רוצה לומר, אני גם תיכף אקריא כאן את הדברים: תיקונים והתאמות חברתיות יכולים לבוא בזמן שיש צמיחה ויש משק שיכול להרשות לעצמו להפריש – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
הם לא קרו בשנים האחרונות. בדיוק ככה.
השר מיכאל איתן:
– – – להפריש ולתקן. להפריש ולתקן. אבל במשק שהוא עצמו נמצא בקשיים קשים – אני לא אומר בכל מקרה – ההשקעות החברתיות תבואנה לאחר תיקון מצב הכלכלה.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אתה טועה, אתה טועה בהגדרה. תקשיב, אתה – – –
השר מיכאל איתן:
כלומר, הדבר הראשון של משק שנמצא בהידרדרות כלכלית לא יהיה להוצאה חברתית אלא להוצאה שיש בה השקעה לצורך חידוש הצמיחה, על מנת שאפשר יהיה אחר כך לפזר את תוצאות הצמיחה בין חלקי האוכלוסייה השונים. כי אני מסכים למה שאתה אומר, שעל מנת לקבל תמיכה בת-קיימא לטווחים ארוכים אנחנו צריכים להשקיע בכל מגזרי האוכלוסייה שהם בסופו של דבר מביאים לגידול בצמיחה.
אבישי ברוורמן (העבודה):
הטעות היחידה – – –
השר מיכאל איתן:
אבל מה שעשתה הכלכלה הישראלית בזמן שהאחרים היו במשבר, ראוי לשבח. ולא בקושי שאני מוציא את זה ממך. היית צריך לבוא ולהגיד: מגיע כל הכבוד למדיניות של נתניהו ולשר האוצר שטייניץ על ההישגים הגדולים שלהם בתחום הכלכלה, אבל זה לא מספיק, צריך לעשות א', ב', ג', ד'.
אבישי ברוורמן (העבודה):
הערה אחת. הטעות שלך, ותרשה לי, שאתה מגדיר משהו כלכלה ומשהו חברתי. תרשה לי רק עכשיו. בחינוך, כשאני עכשיו מסתובב בכל הארץ, מתחיל לשוחח, להתחיל תהליך של חינוך מה זה כלכלה. כי מה אתה אומר? כלכלה זה הצמיחה, והשקעה בחינוך – – –
השר מיכאל איתן:
לא, אני לא אמרתי את זה. בבקשה, אל תצטט אותי לא נכון.
אבישי ברוורמן (העבודה):
תקשיב. אתה אמרת.
השר מיכאל איתן:
אני אמרתי – – –
היו"ר יעקב אדרי:
זה הופך להיות דו-שיח. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, כולנו מעריכים את הידע שלך אבל בוא – – –
השר מיכאל איתן:
זה לא יעזור, אתה לא יכול לצטט אותי בדברים שלא אמרתי.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אמרת עכשיו.
היו"ר יעקב אדרי:
חבר הכנסת ברוורמן, תן לשר להשיב. חבר הכנסת ברוורמן.
השר מיכאל איתן:
אני יודע בדיוק, אני יודע בדיוק – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
הנאומים – – –
היו"ר יעקב אדרי:
זה לא דו-שיח.
אבישי ברוורמן (העבודה):
בפרלמנט הבריטי כשיש נושא – יש דיון.
השר מיכאל איתן:
אני יודע בדיוק את נקודת התורפה של הטיעון, אני לא נכנסתי אליה ואני לא רוצה להיכנס אליה. אמרתי בצורה מפורשת ביותר: כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא לטווחים צריך להשקיע במטרות חברתיות.
אבישי ברוורמן (העבודה):
במה? בחינוך.
השר מיכאל איתן:
אני לא מתווכח אתך, אני אמרתי את דברי בצורה מסודרת. אמרתי שהדבר הראשון שצריך לעשות במשק שנמצא במשבר, כמו שאנחנו היינו כשקיבלנו את השלטון, הוא לייצר מנופים לצמיחה כלכלית.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אתם קיבלתם את המשק במשבר?
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, זה הופך להיות – השר איתן, אתה לא משיב לפרופסור ברוורמן.
השר מיכאל איתן:
עכשיו, פרופסור ברוורמן – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
בוא נעשה שיחה בין שנינו, לא כאן, זו שיחה יותר ארוכה.
היו"ר יעקב אדרי:
בדיוק.
השר מיכאל איתן:
אני תמיד אשמח להקשיב לך.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אז בוא נעשה את זה.
השר מיכאל איתן:
אני מאוד מעריך אותך, פרופסור ברוורמן, אבל מה לעשות – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
מתי תקשיב ותפנים? אם תמשיך בדרך הזאת, אם תמשיך את המדיניות – – –
השר מיכאל איתן:
– – אני כבר אמרתי לא פעם – – –
היו"ר יעקב אדרי:
חבר הכנסת ברוורמן.
השר מיכאל איתן:
אני כבר אמרתי לא פעם, כשמגיעים לאולם הזה, ובאים הנה הרבה בעלי מקצוע מהרבה מאוד תחומים, הם שומרים על זיקה למקצוע אבל לא פעם היצר הפוליטי גובר והם – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
אתה לא מבין.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
השר מיכאל איתן:
אני מתאר לעצמי את פרופסור ברוורמן, אם הוא היה עכשיו שר בממשלת ישראל, כיצד היו דבריו נאמרים.
היו"ר יעקב אדרי:
הוא היה מגן בלהט על הממשלה. אדוני השר, בבקשה.
השר מיכאל איתן:
כמו כולנו. ויש על מה להגן.
אבישי ברוורמן (העבודה):
סלח לי, עם כל הכבוד לך, אני הייתי שר בממשלה. במדיניות הזאת, בממשלה, הייתי מסביר לנתניהו – – –
השר מיכאל איתן:
אני לא יודע. פרופסור ברוורמן,
היו"ר יעקב אדרי:
חבר הכנסת אבישי ברוורמן, אני מאוד מכבד אותך אבל זה לא נכון מה שאתה עושה עכשיו.
קריאה:
לא, זה בסדר.
היו"ר יעקב אדרי:
זה לא נכון.
השר מיכאל איתן:
אני מבקש, אני מאוד מבקש – – –
קריאות:
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה, תנו לשר איתן להשיב.
השר מיכאל איתן:
עכשיו, אני אקריא גם את הנתונים.
אבישי ברוורמן (העבודה):
זה מיותר מה שאתה קורא, כי ממילא אתה כבר – – –
השר מיכאל איתן:
אני אקריא גם את הנתונים.
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה.
השר מיכאל איתן:
בשנת 2010 חלה ירידה ברמת העוני והאי-שוויון בחברה הישראלית, שהושפעה מההתאוששות הכלכלית ולוותה בשיפור בתעסוקה. במקביל, חלה עלייה ברמת החיים, הנמדדת באמצעות גידול של חציון ההכנסה הפנויה, שמשמעותו עלייה בקו העוני. באוקטובר 2011 עמד שיעור האבטלה על רמה של 5% בלבד.
החל מ-1 בינואר 2012 הופחתו שיעורי המכס לשיעור של 0% על יבוא של שורת מוצרים תעשייתיים ומוצרי צריכה שאינם מיוצרים בישראל. בכך קיבל שר האוצר את המלצות הצוות החברתי-כלכלי בוועדת-טרכטנברג לעניין הפחתת שיעורי מכס על מוצרים תעשייתיים ועל מוצרי צריכה ופעל בהתאם להחלטת הממשלה, שגם היא באה בעקבות המסקנות, מיום 30 באוקטובר 2011.
הפחתת שיעורי המכס נוגעת לשורה ארוכה של מוצרים, המהווים הן מרכיב בסל הצריכה של משפחות ישראל והן חומר גלם עבור התעשייה המקומית, ובכך היא תהווה תרומה משמעותית להקלת יוקר המחיה של אזרחי המדינה. מאחר שמדובר במוצרים שרובם אינם מיוצרים בארץ, לא תהיה להפחתת המכס השפעה על התעשייה המקומית.
הממשלה הגדילה את הוצאותיה התקציביות לשנים 2011 ו-2012 בשיעור של 2.7%, שיעור גבוה מהגידול שהיה נהוג בשנים עברו. שמעת, פרופסור ברוורמן?
היו"ר יעקב אדרי:
לא, השר איתן, זה – – –
השר מיכאל איתן:
שמעת? אני קראתי, כי אני זוכר שאתה – – –
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי. השר איתן.
השר מיכאל איתן:
– – – כי אני זוכר שאתה הטפת לגידול בתקציב ההוצאה. והנה, אני קורא לך, את עצתך קיימה הממשלה. הממשלה הגדילה את ההוצאות התקציביות בשיעור של 2.7%.
אבישי ברוורמן (העבודה):
הלוא אמרתי בנאום – אם היית שומע את נאומי בכנסת, לא את הנאום הזה, אמרתי שדווקא ממשלת קדימה, עם שר האוצר הקודם – כשאני נאבקתי על הדברים האלה ואולמרט כמעט הסכים – שר האוצר חסם, והפרדוקס הוא שהממשלה הזאת קידמה ובזה בירכתי אותה.
היו"ר יעקב אדרי:
אני מצטער אבל שוב הופכים את זה לדו-שיח, זה לא הולך כך.
אבישי ברוורמן (העבודה):
מה אתה רוצה? זה פרלמנט או לא פרלמנט?
היו"ר יעקב אדרי:
לא, לא, אני מבקש שתיתן לשר לסיים את הדברים שלו.
השר מיכאל איתן:
במסגרת התקציב לשנים אלה, ובראייה ארוכת טווח, מתוכננות הפעולות הבאות, שמטרתן להרחיב את השירותים הניתנים לאזרח: הגדלת ההשקעות בחינוך, שעליה אתה דיברת, הגדלת תקציב משרד החינוך ב-2.5 מיליארד שקל ב-2011, ו-1.4 מיליארד ב-2012 – ביחד, 3.9 מיליארד. חיובי?
אבישי ברוורמן (העבודה):
מאוד.
השר מיכאל איתן:
מאוד. יפה?
מירי רגב (הליכוד):
קח מיליארד – – – ומיליארד לחשמל. אי-אפשר שהכול ילך – – – שתיים, שלוש.
השר מיכאל איתן:
חיובי? חיובי?
מירי רגב (הליכוד):
אז בסדר, אז תעשו מינונים.
השר מיכאל איתן:
חברת הכנסת מירי רגב, עד שאני מוציא "חיובי" ועוד "חיובי" ועוד "חיובי", את גוזלת לי את התענוג?
מירי רגב (הליכוד):
לא, חיובי. יש חיובי, יש חיובי.
השר מיכאל איתן:
תני לי לשמוע "חיובי", ועוד מקודם שמעתי "חיובי", ועוד "חיובי". תיכף, חכי.
רוברט טיבייב (קדימה):
אבל היא צודקת, היא צודקת. טוב שיש חבר כנסת מהליכוד, זה גם חשוב.
אבישי ברוורמן (העבודה):
– – –
השר מיכאל איתן:
ביצוע הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, שתכלול תוספת תקציבית של 7.5 מיליארד שקלים לאורך שנות יישום הרפורמה – חיובי?
אבישי ברוורמן (העבודה):
חיובי.
השר מיכאל איתן:
את שומעת?
מירי רגב (הליכוד):
עם זה הולכים למכולת? אבל תגיד לי, עם זה הולכים למכולת?
היו"ר יעקב אדרי:
חברת הכנסת רגב. השר איתן.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אני אשאיר את זה עכשיו, מירי – – –
השר מיכאל איתן:
עוד מעט נחזיר אותו לממשלה.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
לפני שנחלק ציונים, חברת הכנסת מירי רגב – – –
השר מיכאל איתן:
השר ברוורמן, השר ברוורמן, עוד מעט נחזיר אתכם לממשלה יחד אתנו.
היו"ר יעקב אדרי:
טוב, אולי נדון עכשיו גם על הקואליציה?
השר מיכאל איתן:
לחברת הכנסת מירי רגב יש יותר ביקורת מאשר לך, ככה נראה לי.
אבישי ברוורמן (העבודה):
אתה לא מקשיב. אני אמרתי שאם תמשיך במקום שאתה נמצא עכשיו, בדרך שאתה הולך עכשיו, עוד שבע שנים החברה הזאת תתפורר.
השר מיכאל איתן:
דרך אגב, הרפורמה היא לעשר שנים, נדמה לי, נכון?
אבישי ברוורמן (העבודה):
אני אומר, בוא תצלם את ישראל עכשיו ובעוד חמש שנים.
השר מיכאל איתן:
דיברנו על חינוך. שני "חיובי".
אבישי ברוורמן (העבודה):
יש לך סופר "חיובי", תהיה מבסוט.
השר מיכאל איתן:
סך התוספת שניתנה בתחום הבריאות – – – קופות-החולים – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
הוא יותר טוב משר האוצר.
השר מיכאל איתן:
– – היא קרוב למיליארד וחצי, מיליארד ו-450 מיליון שקלים, שכוללת תוספת של 300 מיליון שקל לסל הבריאות עבור הוספת טכנולוגיות חדשות ושירותים חדשים לסל בכל אחת מהשנים 2011–2013. תוספת של 80 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2011–2012 עבור הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14. חיובי, נכון?
אבישי ברוורמן (העבודה):
אני אומר: הכול חיובי.
השר מיכאל איתן:
בהבשלה מלאה צפויה הכנסת טיפולי השיניים לעלות כחצי מיליון שקלים.
אבישי ברוורמן (העבודה):
ביום שישי גם יש לי טיפול שיניים.
השר מיכאל איתן:
הממשלה הוסיפה 90 מיליון בכל שנה לתקציב קופות-החולים – –
השר יוסי פלד:
אני צריך לענות על עוד שאלה, מתי לבוא?
אבישי ברוורמן (העבודה):
יוסי, תקשיב.
השר מיכאל איתן:
– – בגין גידול תוחלת החיים במדינה והזדקנות האוכלוסייה.
השר יוסי פלד:
מתי לבוא?
השר מיכאל איתן:
תינתן תוספת בהיקף של 400 מיליון שקלים ב-2011 מתוקף החוק להעלאת הבטחת הכנסה לקשישים וניצולי שואה.
רוברט טיבייב (קדימה):
45% מתוך הקשישים מתחת לקו העוני, אדוני השר, 45%.
השר מיכאל איתן:
400 מיליון שקלים ב-2011 מתוקף החוק להעלאת הבטחת הכנסה לקשישים וניצולי שואה מתוך כוונה לקדם את המהלך.
רוברט טיבייב (קדימה):
עוד הפעם, 45% מתוך הקשישים מתחת לקו העוני – זה הנתון, אדוני השר.
היו"ר יעקב אדרי:
חבר הכנסת רוברט.
אבישי ברוורמן (העבודה):
מה עם חצי הכוס הריקה, דבר עליה.
השר מיכאל איתן:
לכן הממשלה מקצה את הכספים, על מנת לשפר את מצבם היחסי.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אבל בינתיים – – –
השר מיכאל איתן:
פיתוח התחבורה הציבורית: במהלך 2011, שעליה אתה דיברת, הופעלה מערכת הסעת המונים בירושלים בהשקעה של כ-3.2 מיליארד. במהלך 2012 צפויה להתחיל בחיפה הפעלה של מערכת הסעת המונים המבוססת על אוטובוסים מרובי קיבולת בהשקעה תקציבית של כמיליארד שקלים, ובתל-אביב ההכנות להקמת "הקו האדום" ברכבת הקלה של תל-אביב – "קו אדום" זה רק צבע, אין לו שום משמעות מעבר לזה – עומדות לפני סיום בהשקעה ממשלתית של כ-1.2 מיליארד.
דב חנין (חד"ש):
– – –
השר מיכאל איתן:
נוסף על הסכומים הגדולים האלה שהושקעו בתחבורה, נוסף על כך, מיועד תקציב לפיתוח נתיבים בלעדיים לתחבורה הציבורית ולהקמת מערכות בקרה, אכיפה, ניהול ותכנון תחבורה ציבורית במסגרת המגמה לשיפור התחבורה ועידוד השימוש בה. תוכנית נוספת בתחום התחבורה, תוכנית "נתיבי ישראל", פיתוח רשת הכבישים בצפון, לרבות המשך כביש חוצה-ישראל.
יצחק וקנין (ש"ס):
כבוד השר – – –
רוברט טיבייב (קדימה):
כמה זמן – – –
השר מיכאל איתן:
אם אתה שואל – – –
היו"ר יעקב אדרי:
לא מספיק שסגן השר לא בא – – –
השר מיכאל איתן:
רק בהרשאה של פרופסור ברוורמן, אם הוא מרשה אני – – –
היו"ר יעקב אדרי:
השר איתן, לא מספיק שסגן השר לא בא, הוא גם מעניש את כולם.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני – – –
היו"ר יעקב אדרי:
תנו לשר לסיים.
השר מיכאל איתן:
אני אעשה כך.
היו"ר יעקב אדרי:
הוא רוצה כבר לסיים, אז – – –
רוברט טיבייב (קדימה):
כבוד השר, רק שאלה אחת.
השר מיכאל איתן:
אני אקרא רק את הכותרות, כי אני באמת – – –
רוברט טיבייב (קדימה):
אתמול בוועדת הכלכלה אמרו במפורש: 300%. מחירים של המזון, לוקחים את הרשתות, 300%. אם עגבנייה אצל החקלאים עולה 2 שקלים, בשוק, ברשת עולה 6-7 שקלים.
היו"ר יעקב אדרי:
רוברט, בוא ניתן לשר לסיים. השר רוצה לסכם, בבקשה.
רוברט טיבייב (קדימה):
אין תשובות.
היו"ר יעקב אדרי:
רוברט, חבר הכנסת רוברט טיבייב, השר רוצה לסכם, תנו לו בבקשה.
רוברט טיבייב (קדימה):
300%.
קריאות:
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, אתם מפריעים לשר לסיים.
השר מיכאל איתן:
דיברנו, דיברנו – – –
רוברט טיבייב (קדימה):
300%.
היו"ר יעקב אדרי:
רוברט, חבר הכנסת רוברט טיבייב. שמענו, זהו. רוברט, אני מאוד מבקש, תן לשר איתן להשיב. המכובד.
השר מיכאל איתן:
ובכן, עידוד התעסוקה, הרחבת סבסוד שהיית ילדים במסגרות חינוכיות, צהרונים, מעונות, ועכשיו – מהלך אדיר בכל הנושא של גני-ילדים ומעונות לגיל הרך.
אבישי ברוורמן (העבודה):
החיילים מקשיבים, מיכאל.
השר מיכאל איתן:
גובה התוספת – – – אני אעבור לסעיף הבא: עלייה של 5% בתשלומי המס על רווחי הון בבורסה. הפרויקט – על-פי הנוסחה החדשה שנקבעה. ארנונה – השיעור של העדכון השנה יהיה בגובה של 3% בלבד. ההעלאה במחירי החשמל המתוכננת ב-1 בפברואר נובעת מהשיבוש בהזרמת הגז. אנחנו מקווים מאוד ששר האוצר ימצא את הפתרון שימנע העלאה דרמטית של תעריף החשמל, אבל נראה לי שזה קשור גם בצורך למצוא פתרון למצבה הפיננסי של חברת החשמל.
העלייה במחיר הדלק: מחיר הדלק מפוקח ונקבע בהתאם למנגנון המבוסס על הצמדה למחירי הדלק באירופה. בשל העלייה שחלה במחירי הדלק העולמיים התייקר בהתאם גם הדלק בארץ. כך, לפני – מה אומרת חברת הכנסת?
מירי רגב (הליכוד):
שאלתי על-ידי מי מפוקח, האם על-ידי ועדת הכספים?
השר מיכאל איתן:
הפיקוח על מחיר הדלק נקבע בהתאם לאיזה מנגנון שפועל, והמנגנון הזה דואג לכך שמחיר הדלק יהיה צמוד למחירי הדלק באירופה, פחות או יותר, עם איזה התאמות כאלה או אחרות. כך, לפני חודשיים הוזל מחיר הדלק מאותן הסיבות. לא ניתן לקבוע את מחיר הדלק, מכיוון שהדבר יוביל לפגיעה בחברות הדלק, המשלמות את מחיר הדלק העולמי.
עכשיו אני מסיים בכותרת הבאה: תעריפי התחבורה הציבורית.
מירי רגב (הליכוד):
ביום ראשון הקרוב – – – תעריפי התחבורה הציבורית.
קריאות:
– – –
רוברט טיבייב (קדימה):
שאלה אחרונה.
השר מיכאל איתן:
אני מסיים ורוצה לומר כך, חברים יקרים – – –
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, אני מבקש לא להפריע.
השר מיכאל איתן:
יש לי גם הצעת ייעול. בעוד זמן לא רב – יש לי בשורה בשבילכם – יופיע כאן, באולם הזה, בהופעה חשובה מאוד, סגן שר האוצר יצחק כהן. הוא יוכל לתת לכם הדרן ותוכלו לשאול אותו את כל השאלות שעדיין נשארו פתוחות.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לשר איתן. השר איתן – –
מירי רגב (הליכוד):
– – – ששר האוצר יופיע פה.
היו"ר יעקב אדרי:
– – מה אתה מציע? השר איתן, מה אתה מציע? לשמוע את סגן השר יצחק כהן?
השר מיכאל איתן:
לוועדת הכספים.
היו"ר יעקב אדרי:
לוועדה. השר מציע ועדת הכספים.
מירי רגב (הליכוד):
– – – כספים.
היו"ר יעקב אדרי:
הרב גפני מוכן לקבל את זה באהבה, וכבר ביום שני הקרוב.
רבותי, אנחנו מצביעים – לוועדת הכספים. בבקשה, מצביעים.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. רבותי, זה עובר לוועדת הכספים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, תצרף אותי, לא נקלטה ההצבעה שלי.
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, נצרף את קולו של חבר הכנסת בן-ארי, בבקשה, נא לרשום את זה.
אנחנו עוברים לנושא הבא, בינתיים יבדקו את הנושא.