קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ריכוזיות במשק הישראלי היו"ר יעקב אדרי: אנחנו עוברים לנושא הבא: ריכוזיות במשק הישראלי, הצעה לסדר-היום שמספרה 7141. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה. ישיב סגן השר יצחק כהן. עינת וילף (העצמאות): תודה רבה. כבוד היושב-ראש, השרה, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את קודמי, חבר הכנסת יואל חסון, שעשה שימוש בנושא הזה של הצעה לסדר-היום. בדרך כלל באופוזיציה עושים שימוש נרחב מאוד בחקיקה פרטית כדי להעלות נושאים לסדר-היום, ואני מוצאת שיש חוסר איזון מאוד קשה בין עבודת החקיקה לבין השימוש בשאר הכלים הפרלמנטריים. רציתי לברך דווקא על כך, ואולי זאת סנונית ראשונה של שימוש בכלים פרלמנטריים אחרים. את ההצעה לסדר-היום ביקשתי להקדיש לנושא של הריכוזיות במשק. הקדשתי כבר כמה הצעות לסדר-היום ודיונים במליאה, וגם בוועדות, לנושא הזה – הריכוזיות בכלל, בעיית הפירמידות, הריכוזיות בתקשורת. חשוב לי להשאיר את הנושא הזה על סדר-היום, כי הוא אחד הדברים החשובים ביותר שיש כדי להשיג צדק חברתי במדינת ישראל. אנחנו נמצאים עכשיו קרוב מאוד לשלב של פרסום המלצות הוועדה לקידום התחרותיות, ועדת הריכוזיות במשק. היו"ר יעקב אדרי: רבותי, זה מפריע. עינת וילף (העצמאות): תרצה לשמוע כדי להשיב. אנחנו נמצאים עכשיו לקראת פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות. אני מעריכה שעם פרסום ההמלצות יתקיים דיון דרמטי, משמעותי, הן בכנסת והן בממשלה, ובוודאי בתקשורת ובציבור הרחב. כך ראוי, כי אנחנו עומדים, בשאיפה, על סִפה של אחת התמורות הגדולות שיכולות להיות במשק הישראלי, שבמשך עשרות שנים היה משק מאוד מאוד ריכוזי. עכשיו, אפשר היה להצדיק את זה בתקופות מסוימות, תקופות מאוד משימתיות, אבל בסופו של דבר אנחנו עומדים מול שאלה שאני חושבת שהיא אחת השאלות הקשות ביותר: איך זה שמדינת ישראל, עם כל הכשרון והיכולת שיש בתוכה, אינה ממצה את הכשרון הזה? אנחנו משווים את עצמנו למדינות ה-OECD, אומרים: אנחנו פה, אנחנו שם, פחות טוב, יותר טוב. אני חושבת שאנחנו צריכים להשוות את עצמנו לקבוצת ייחוס אחרת לגמרי, וזה היהודים. מדינת ישראל הרי קמה למטרה מסוימת – להיות ביתו הלאומי של העם היהודי, ואנחנו מוצאים שיהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל, ברוב המכריע הם בעלי תואר ראשון, במעמד הבינוני ומעלה, באמת חוץ מחריגים או קהילות שמבקשות לשמר אורח חיים מסוים. גם לגבי אותם יהודים שעלו מצפון-אפריקה יש פער בלתי נסבל בין הצלחתם של אלה שהלכו למדינות כמו ארצות-הברית, קנדה וצרפת לבין אלה שעלו למדינת ישראל, ואין שום סיבה שזה יהיה המצב – אותם אנשים, אותן יכולות, אותו רקע. אחת הסיבות היא שבסופו של דבר המשק הישראלי היה ונותר משק ריכוזי, שנותן למעטים ולא מאפשר להרבה מאוד למצות את היכולות שלהם. הדבר הזה בא לידי ביטוי בהקצאה של שלל משאבים, והמשאב שבו עוסקת ועדת הריכוזיות הוא משאב ההון. כשאנחנו מדברים על הון, זה נשמע כמשהו מאוד ערטילאי. איך זה יכול להיות קשור לזה שאנחנו לא ממצים את הכשרון? אבל ההון הוא בסופו של דבר היכולת של אדם בעל רעיון, בעל יוזמה, ללכת ולקבל הלוואה כדי להקים עסק, כדי לרכוש השכלה, כדי לממש את הפוטנציאל שיש לו. ואם הרוב המכריע של המשאב החשוב הזה שנקרא ההון הולך לקבוצה קטנה שמשתמשת בזה לצרכיה, שמשתמשת גם בכוח הפוליטי שהיא צוברת באמצעות ההון הזה כדי לשמר משק לא תחרותי וסגור, שמוציאה את ההון הזה לטובת הרפתקאות מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ואנשי עסקים קטנים, בינוניים, יזמים, אנשים שחיים ברחבי הארץ, שיש להם רעיונות, יוזמות, יכולות לקדם את עצמם, אינם מקבלים גישה למשאב הזה של ההון, בסופו של דבר כחברה, אנחנו מקבלים חברה שלא ממצה את היכולת והכשרון שלה. חשוב לי שנדע שיש החיבור הזה בסוף בין היכולת שלנו להיות חברה מצליחה וחברה שבה אנשים ממצים את הפוטנציאל שלהם לבין אותן שאלות, ערטילאיות לכאורה, שהן שאלות של שוק ההון והריכוזיות במשק הישראלי. מאוד חשוב שכשיתפרסמו ההמלצות תהיה הלימה בין המצב הקשה שתואר כבר בתיאור הביניים לבין ההמלצות. אחד החששות הגדולים שלי זה שאנחנו נקבל דוח שיהיה בו התיאור הקשה כבר בהמלצות הביניים. אם היו אנשים שטענו: אין בעיה של ריכוזיות במשק, בא דוח הביניים ואמר: יש בעיה חמורה של ריכוזיות במשק הישראלי. אבל חשוב שההמלצות יהיו כאלה שמתאימות לתיאור הבעיה. שלא יטפלו רק בשני אנשים – שיפתרו את הבעיה באופן רחב; שיביאו לפירוק הפירמידות; שיביאו לכך שאנשי עסקים קטנים, בינוניים, יזמים, אנשים שרוצים לקדם את עצמם, תהיה להם גישה למשאב הזה שנקרא ההון. ולכן, חשוב שהנושא הזה לרגע לא ירד מסדר-היום. חשוב גם שנבין עד כמה הנושא של ריכוזיות קריטי לצדק החברתי, כי יש כאן תנועת מספריים. העובדה שהמשק הישראלי הוא עדיין יחסית משק לא מספיק תחרותי ומשק סגור, גורמת לכך שישראלים בעלי יכולת וכשרון מסתפקים במשכורות מבזות, שאינן משקפות בכלל את היכולות ואת הכשרון שלהם, כי הם תקועים במשק תחרותי, משק שהפריון בו לא גבוה, ואז משלמים להם משכורת נמוכה. מנגד, כיוון שהמשק לא תחרותי, המחירים גבוהים, ויש כאן תנועת מספריים, שהיא שגורמת לאנשים להרגיש שהם לא יכולים יותר, כי הם גם מקבלים משכורות שאינן משקפות את היכולת שלהם והם גם משלמים מחירים בלתי נסבלים. ובוודאי מעניין לדעת שהפירמידות ואותן משפחות ששולטות בפירמידות והריכוזיות הן באותם תחומים שבהם גם המחירים לא ירדו. דווקא במקומות שסוף-סוף נפתחו לתחרותיות, אין ריכוזיות, אין שליטה של משפחות – דברים כמו טקסטיל, מוצרי בית ומוצרי חשמל. המחירים ירדו במונחים דרמטיים בעשור האחרון, בשני העשורים האחרונים, לפעמים ב-80% ו-90%. ולכן, כשאנחנו לוקחים את הנושא הזה של ריכוזיות, שלפעמים נשמע כנושא מוגבל, צריך להבין שהוא עוסק בשאלות היסוד שלנו כחברה בישראל: בצדק החברתי, ביכולת של אנשים למצות את הכשרון, ביכולת של אנשים לנהל חיים ורמת חיים שבה המחירים הם סבירים, ובסופו של דבר לזכור שיש לנו אחריות כמדינה קולטת עלייה לכך שכל היהודים שעלו לכאן ובחרו להגיע לכאן לא ייפלו במיצוי הפוטנציאל שלהם ממה שניתן להם במדינות אחרות. זו האחריות שיש לנו כלפיהם, ולכן המלצות ועדת הריכוזיות הן המלצות קריטיות למדינת ישראל. בעיני, בסופו של דבר, אם הממשלה הזאת תעשה דבר אחד, והוא יישום באופן חריף של המלצות שיביא לכך שרמת הריכוזיות במשק תרד באופן דרמטי, אני אגיד: דיינו. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחברת הכנסת עינת וילף. ישיב סגן השר יצחק כהן, בבקשה. לאחר מכן – שאילתות לשר המשפטים, ובזה תם סדר-היום. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל את התשובה, בזמן האחרון, או בשנה האחרונה נוצר רושם – ככה בכל אופן התחושה בחוץ, והיא לא טובה – שיש מתקפה על המגזר העסקי – לא בקשר אלייך, באופן כללי, מפני שהזכרת את זה – ישנה מתקפה. הייתי אתמול בכנס של ה-CFO. ראיתי אותם אתמול. צריכים להיזהר, צריכים להיות זהירים. בסך הכול המגזר העסקי מחזיק את הכלכלה הישראלית. צריכים להיות מאוד מאוד זהירים, כי הגיליוטינה ברחוב רוטשילד שידרה מסר איום ונורא. על מה? מה קרה? זה חוסר הכרת הטוב, ואני חושב שאנחנו צריכים להיות זהירים בהתקפות שלנו, בביקורת. ביקורת זה טוב, אבל לא לעבור את הגבול. בסך הכול המגזר העסקי – בזכותו, בעזרת השם, הכלכלה הישראלית פורחת. הייתי מחזק אותו, מעודד אותו, ולא חלילה מבקר אותו בצורה כזאת שהוא יחוש תחושות לא טובות. בכל מקרה, המשק הישראלי, אדוני היושב-ראש – זה נכון, זאת עובדה, הוא מתאפיין בריכוזיות גבוהה. חלק ניכר מהחברות במשק מוחזק על-ידי מספר קטן יחסית של קבוצות עסקיות. מרבית הקבוצות העסקיות בישראל הן משפחתיות – זה גם נכון, גם זו עובדה ­– ומתאפיינות במבנה אחזקות פירמידלי – זה גם נכון, גם זו עובדה. הידיעות בעולם מלמדות כי מבנה בעלות כזה עלול להשפיע לרעה על רמת התחרותיות בענפי המשק ועל היציבות הכלכלית, על יעילות הקצאת המקורות, על הצמיחה במשק, על השוויון בחלוקת ההכנסות – זה נכון, גם זו עובדה. יתירה מכך, מבנה אחזקות זה, המקנה כוח בידי קומץ מקבלי החלטות, עלול לעודד קשרים פסולים בין הסקטור העסקי לגורמי שלטון. ציינת את הוועדה. הוועדה להגברת התחרותיות מונתה בחודש אוקטובר 2010 על-ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר. על הוועדה הוטל לבחון את המבנה הנוכחי של המשק הישראלי ואת מידת השפעתו על רמת התחרותיות בענפי המשק, היציבות הכלכלית, צמיחת המשק והשוויון בחלוקת ההכנסות. לנוכח בחינה זו תמליץ הוועדה על צעדי המדיניות הרצויים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים. בין היתר, נשקלים ההיבטים הבאים: 1. הגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית; 2. הבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות הציבוריות; 3. שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ועל המערכת הבנקאית. לנוכח השינויים המבניים במשק ובמסגרת ההסדרה והפיקוח הקיימים, בחרה הוועדה לבחון צעדי מדיניות אפשריים, ובכלל זה צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות הציבוריות; סוגיית השליטה של חברות ריאליות וחברות פיננסיות – בהתחשב בהמלצות הוועדה לבחינת ההיבטים של אחזקות בתאגידים ריאליים, ועדת-ברודט, אתם זוכרים? משנת 1995. יושב פה שר המשפטים פרופסור נאמן. הוא יזכיר לכם, למי ששכח – ובהתחשב גם בסטנדרטים המקובלים בעולם; תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים; סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה אחזקות פירמידלי, לרבות באמצעות מיסוי של פעילות הנעשית בתוך הקבוצה העסקית והגברת הזיקה הישירה בין השליטה לאחזקה בחברות המסונפות – בוחנים את זה, זו עדיין לא מסקנה – ושימוש באחזקות צולבות ובכלים נוספים; בחינת הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רשיונות וזיכיונות. בראשית חודש דצמבר סיימה הוועדה את שלב השימועים. הוועדה שמעה את הערותיהם של המנהלים מהמגזר העסקי, בעלי חברות ציבוריות, מומחים מהאקדמיה ונציגים מן הציבור בנוגע לטיוטת המלצותיה. בימים אלו ממש בוחנת הוועדה את ההערות ששמעה, את הנתונים שהוצגו בפניה ואת תוצאות השימועים. הוועדה מגבשת את ההמלצות הסופיות ותעביר אותן לאישור הממשלה. שוב, לסיום, אני מאוד מאוד מציע שבאווירה הכללית – לא לתקוף את המגזר העסקי. בזכות המגזר העסקי הכלכלה הישראלית פורחת. עינת וילף (העצמאות): תלוי. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אמרתי – את מה שצריך לבדוק, אמרתי לך שצריך לבדוק. את הכול צריך לבדוק, אבל לא לשכוח שאנחנו עלולים להזיק במקום להועיל. היו"ר יעקב אדרי: תודה. סגן שר האוצר יצחק כהן: חברת הכנסת, פירטתי את כל המטלות של הוועדה, את כל מה שהיא עושה ועומדת לעשות, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים. אסור לתקוף את המגזר העסקי. בשום פנים ואופן. היו"ר יעקב אדרי: תודה לסגן השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני הייתי מציע – – – היו"ר יעקב אדרי: אם אנחנו מסתפקים במה שסגן השר אומר, אני חושב – – – עינת וילף (העצמאות): בשלב זה כן. היו"ר יעקב אדרי: כן. טוב, יופי, מסתפקים. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה רבה.