קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום ערוץ-10 על סף סגירה היו"ר אורי מקלב: נעבור להצעות הבאות לסדר-היום, שהן בנושא: ערוץ-10 על סף סגירה, מס' 6894, 6901, 6935 ו-6943. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. ישיב השר דניאל הרשקוביץ. בבקשה, ראשון הדוברים ואחרון הדוברים. ניצן הורוביץ (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, פרופסור הרשקוביץ, אתה משיב בעניין הזה. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אחוות חיפנים. ניצן הורוביץ (מרצ): זה – פרופסור, אני באמת מאוד מעריך אותך, אתה יודע, באופן אישי, אבל זה קצת צורם. מי שאמור להשיב, וגם מעורה בנושא, הוא שר התקשורת משה כחלון. אני חושב שזה לא ראוי להטיל עליך את המלאכה בשם כל שר ושר בכל הצעה והצעה. אני יודע שאתה – – – שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: לא, זאת אחוות חיפנים. ניצן הורוביץ (מרצ): אוקיי, אחוות חיפנים. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אחוות – – – מחיפה. ניצן הורוביץ (מרצ): צר לי שהנושא שלי פחות משדר אחווה ויותר משדר נקמנות מצד לשכת ראש הממשלה. אני מדבר, אדוני היושב-ראש, על ערוץ שהוא הערוץ המסחרי השני. אם הוא ייסגר, תהיה כאן רק חברת חדשות אחת בטלוויזיה בישראל. אולי אתה לא צופה בטלוויזיה, אדוני היושב-ראש, אז אולי זה פחות נוגע לך, אבל אני חושב שגם כאזרח בישראל, גם אם אתה לא איש טלוויזיה, אתה צריך להבין את חשיבות העניין. אני אומר מלכתחילה גילוי נאות: אני עבדתי בערוץ-10. זה היה מקום העבודה שלי במשך שש שנים כמעט. ודווקא משום כך, אני יודע כמה אנשים טובים עובדים שם, ומה החשיבות בשידורים ובקיום של ערוץ-10. לצערי, מה שקורה הוא שלשכת ראש הממשלה, באמצעות הקואליציה, מבצעת חיסול ממוקד בערוץ-10. הביטוי הבולט ביותר בעיני היה לאו דווקא הסיפור פה בוועדת הכלכלה של כרמל שאמה, שרק מחפש איך לנגח את הערוץ הזה, אלא אותה התנצלות – חייבו את ערוץ-10 להתנצל, שלדון אדלסון – שהביאה להתפטרותו של מנכ"ל חברת החדשות, של עורכת התוכנית של יום שישי ושל המגיש; התנצלות ששום כלי תקשורת לא היה יכול להשלים עמה, אבל בגלל המצב הקשה של ערוץ-10 הוא נאלץ לשדר אותה, והמנהל עצמו התפטר במחאה. זה המשיך אחר כך בלחצים על הפרשן המדיני הבולט של הערוץ, רביב דרוקר, וזה מסתיים כאן בכנסת, בדיונים המבישים על סוגיית החוב, כביכול, של ערוץ-10 – חוב שהרשות השנייה הודיעה שהיא מוותרת עליו, וזאת לאחר שבשנתיים האחרונות ערוץ-10 עמד בכל מחויבויות התוכן שלו וזכה לציון לשבח מהרשות השנייה, שהיא הרגולטור. וההוכחה לכך שהדברים הם באמת מונעים מנקמנות היא קודם כול המשמעת הקואליציונית – משמעת קואליציונית בדיון בוועדת הכלכלה על הנושא הזה והמחיקה השערורייתית של 300 מיליון שקל במחויבויות תוכן לרשות השידור. רשות השידור, ערוץ הבית של ביבי, מקבלת מחיקה פשוט דרסטית של מאות מיליוני שקלים, כשערוץ-10, על פחות משישית מהסכום הזה, מביאים אותו לסף סגירה. היו"ר אורי מקלב: נא לסיים. ניצן הורוביץ (מרצ): שני עניינים חשובים, אדוני. קודם כול, חופש העיתונות. אני לא מעלה על דעתי שבמדינת ישראל יישאר ערוץ מסחרי אחד. דבר שני, אדוני – וזה מתקשר לנושא הקודם, ואני בטוח שגם אתה תזדהה עם העניין – עובדים שם מאות אנשים, ויש להם משפחות, וזה מקום העבודה שלהם. אתה יודע בדיוק מה יקרה אם הערוץ הזה ייסגר ונשאר רק ערוץ מסחרי אחד אחר, אחד – האנשים האלה, מאות אנשים שעובדים, ואלפים במעגל עקיף שמתפרנסים מהערוץ הזה. זה לא הוגן, פסול בעיני ופשוט מעורר בחילה, הדרך שבה הממשלה מתעללת בערוץ הזה, בגלל הביקורתיות שלו כלפי ראש הממשלה והסובבים אותו. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. בנושא הזה אני מניח שהמתמודד על ראשות ההסתדרות, יהיה לו מה להגיד. בבקשה, כבוד השר דניאל הרשקוביץ, דברי תשובה. לאחר מכן יש לנו שתי עמדות נוספות אחרות – חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אגב, איתן, אני לא מתמודד על ראשות ההסתדרות. הממשלה והכנסת נדרשות לפתרון משבר הערוץ השלישי, ערוץ-10, והשאלה בדבר הארכת הזיכיון לערוץ במצב של חובות בתשלומים היא השאלה המכרעת. סוגיה זו לא מגיעה לפתח המשרד ולוועדת הכלכלה של הכנסת בפעם הראשונה. כמה חודשים אחרי ששר התקשורת נכנס לתפקידו בשנת 2009, הוא נקרא למציאת פתרון למשבר הערוץ, כאשר החשש לסגירתו בשל חובות גדולים בדמי הזיכיון, התמלוגים ומחויבויות התוכן ריחף באוויר. לאחר שהשר קיים אין-ספור דיונים בהשתתפותם של נציגי המשרד, משרד האוצר, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ונציגי הערוץ, נמצא הסדר לדחיית מועד התשלומים באמצעות תיקון חוק אשר אפשר מתן חמצן נוסף לערוץ. למעשה, רוב חובות התוכן הוחזרו בשנה הראשונה, אולם שנתיים אחרי כן החובות הכספיים עדיין מהותיים. משרד התקשורת מאמין בעקרון הפלורליזם, הנותן ביטוי מלא לדמוקרטיה ולצרכיה. ריבוי הדעות, התחרות בין התכנים המשודרים ומתן אפשרויות בחירה לצופה הם עיקרון חשוב שמשרד התקשורת מעוניין לשמר. עידוד התחרות בעולם המדיה בא לידי ביטוי ברפורמה לעניין הטלוויזיה המסחרית באמצעות המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרשיונות. הדבר מהווה שינוי מהותי בהסדרת השוק באמצעות הנחלה של שיטת רישוי, אשר צפויה לאפשר לערוצים היתכנות כלכלית לטווח ארוך, כמו גם אופק רגולטורי ברור יותר. שר התקשורת טוען בהזדמנויות רבות כי חשוב שערוץ-10 ימשיך לשדר, כדי לשמור על ביטחונם הכלכלי של העובדים, כדי שלא לפגוע בשוק הפרסום וכדי לדאוג לתחרות אמיתית בטלוויזיה המסחרית. בנוסף, זוהי הבמה להדגיש כי לא המדינה, לא הממשלה ואף לא ועדת הכלכלה אחראים לסגירתה של חברה פרטית. עובדה חשובה שיש לתת עליה את הדעת היא שערוץ-10 הוא חברה פרטית ומסחרית, אשר אף קיבלה במשך שנים הקלות משמעותיות מהמדינה. היו"ר אורי מקלב: מה אדוני מציע? שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: בעצם, הדבר נדון בוועדת הכלכלה, אבל אם אנשים – – – ניצן הורוביץ (מרצ): ועדת הכלכלה. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ: אוקיי. היו"ר אורי מקלב: השר מסכים. עמדה אחרת – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. תודה רבה לך, אדוני השר. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני אמרתי היום לראש הממשלה שבחורף הזה הוא רוצה להעניש אותנו על הקיץ האדיר, האופטימי, המופלא של המחאה החברתית. והנה, עמיתי חברי הכנסת, דוגמה נוספת. חטאו של ערוץ-10, שהוא סקר אובייקטיבית, רצינית ועניינית את המחאה החברתית, ולכן האיום עליו; בדיוק כמו שחטאה של קרן נויבך, השדרנית המצטיינת ברדיו, איננו שהיא איננה עוברת רדיו, אלא שהיא עוברת רדיו מעולה, אבל ביקורתית. אבל, אדוני היושב-ראש, כדרכו, נתניהו הולך בדרך הבלופים. מישהו באמת מאמין שכשמוותרים לרשות השידור על פי-ארבעה, אי-אפשר להתגמש עם ערוץ-10? קריאה: פי-שישה. דב חנין (חד"ש): פי-שישה? מוותרים לרשות השידור על פי-שישה, ואי-אפשר להתגמש עם ערוץ-10? מישהו באמת מאמין שזה העניין, החוב הזה? על כל מפעל של עשרות עובדים אנחנו מזדעקים, ובצדק, ופה זה מפעל שבו תלויים פרנסתם וחייהם של אלפים. אדוני היושב-ראש, הפתרון הוא פשוט, ואני הצעתי אותו: להמיר את חובות התמלוגים של הערוץ בהתחייבויות תוכן. זה טוב לערוץ-10, זה טוב ליצירה הישראלית. אני שמעתי ושמחתי לשמוע שנשיא המדינה מאמץ את הרעיון הזה. הגיע הזמן שהקולות האלה יגיעו, אדוני שר המדע, גם לספסלי ומסדרונות הממשלה, ואולי אולי אפילו גם למבצרו של ראש הממשלה בלשכתו. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה. חבר הכנסת כבל, בבקשה. איתן כבל (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רק יכול לומר ככה: אדוני השר, אנחנו לא ניתן שערוץ-10 ייסגר. אני אומר גם לך את זה, חבר הכנסת הורוביץ. הוא לא ייסגר. אנחנו נעשה את הכול כדי שזה לא ייסגר. עם כל הנחישות של ראש הממשלה, אנחנו נראה לו שאנחנו נחושים לא פחות. ההצעה שהצעתי השבוע והעמדתי אותה מול הערוץ הראשון, שמקבל שנה אחר שנה מאות מיליונים מחיקה, ופה יש ערוץ שמבקש בסך הכול דחייה, לא יכולה לעמוד יותר במבחן בג"ץ. זאת אפליה שאין כדוגמתה. מעבר לכך, אני רוצה שתדעו שהנחתי היום הצעת חוק שמבקשת לדחות את התשלומים עד סוף 2012. זה יבוא לוועדת השרים, ונראה את כל אותם שרים שכל היום מדברים נכוחה למען ערוץ-10. תינתן להם ההזדמנות להוכיח שזה לא אחד בפה ואחד בלב. הם יידרשו לעשות מעשה. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. גאלב מג'אדלה (העבודה): אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה בכמעט דקה. אני לא יכולתי להסביר למשפחתי מדוע ערוץ-10 מתנכלים לו, לא מתגמשים אתו, לא באים לקראתו, דוחקים אותו לפינה ורוצים לסגור אותו, ורשות השידור, שגם היא ערוץ של טלוויזיה וגם רדיו ושידור ממלכתי – כולנו רוצים אותו – מדוע כל כך באים לקראתה. מדוע כל כך רוצים לתת לה? בגלל שראש הממשלה השתלט על רשות השידור ולא מצליח להשתלט על ערוץ-10? הבן שלי כולו בן 19, אבל הוא קרוב לתקשורת, אז אני לא יכולתי להסביר לו. אולי תיתן לי הסבר, שאני אוכל לשכנע אותו? היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, אדוני. אם כך, אנחנו נוכל לעבור להצבעה. מי שבעד, הוא בעד דיון בוועדת הכלכלה; מי שנגד – מבקש להוריד מסדר-היום. בבקשה, חברים, הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, ההצעה לסדר-היום בנושא: ערוץ-10 על סף סגירה, תידון בוועדת הכלכלה. אנחנו נעבור להצעה הבאה לסדר-היום, על דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנת 2010. גאלב מג'אדלה (העבודה): מה עם – – – היו"ר אורי מקלב: ראשון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין. גאלב מג'אדלה (העבודה): סליחה, אדוני היושב-ראש, הדוח של שגרירות האיחוד האירופי ביחס לערביי ישראל. היו"ר אורי מקלב: אני שאלתי אם גם אתה הסכמת על כך שהיא תרד מסדר-היום. אמרו לי שכן. גאלב מג'אדלה (העבודה): לא, מה פתאום? סליחה. היו"ר אורי מקלב: נא לברר את זה במזכירות. גאלב מג'אדלה (העבודה): לא, אין מה לברר במזכירות. סליחה, עם כל הכבוד למזכירות, אני פה לא נתתי את הסכמתי לבטל את זה. אני מאוד מצטער. היו"ר אורי מקלב: בסדר, תיכף נגיע לזה. גאלב מג'אדלה (העבודה): מה נשאל? אני פה. אתה אומר נשאל את המזכירות? המזכירות יותר צודקים ממני? אני לא הסכמתי. היו"ר אורי מקלב: אנחנו נברר בעקבות מה אמרו את זה. אני שאלתי אם גם עליך זה היה מקובל, ואמרו לי שכן. גאלב מג'אדלה (העבודה): אז תחזור לזה בבקשה. היו"ר אורי מקלב: אנחנו נגמור את הנושא הזה ונחזור לזה.