קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנת 2010
היו"ר אורי מקלב:
הצעות לסדר-היום בנושא: דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנת 2010, מס' 6981, 7008, 7034, 7037, 7039 ו-7055.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב ראש, אדוני שר המדע, אני מניח שאתה משיב, אדוני.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
כן.
דב חנין (חד"ש):
יפה. אתה, יש לך עוד משימות רבות היום, ולכבוד הוא לנו שאתה משיב.
דוח מבקר המדינה לשלטון המקומי הוא דוח מאוד מדאיג. הוא דוח מאוד מדאיג בשני מעגלים שאני מתכוון להתייחס אליהם עכשיו.
המעגל הראשון הוא כמובן השאלה של תפקידו ומצבו של השלטון המקומי בישראל. פה, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במציאות עגומה. השלטון המרכזי מגלגל יותר ויותר אחריות, יותר ויותר תפקידים, אל השלטון המקומי, אבל הסמכויות של השלטון המקומי אינן מספיקות. הסמכויות של השלטון המקומי מקוצצות, והתקציבים של השלטון המקומי לא תמיד עונים על הצרכים שלו. זה חריג וקשה במיוחד ככל שאנחנו מדברים על רשויות מקומיות עניות ועל רשויות מקומיות בציבור הערבי ובפריפריה. ולכן, התמונה היא תמונה עגומה לגבי יכולתו של השלטון המקומי להתמודד בכלל עם מערכת הנטל שמוטלת עליו.
עמיתי חברי הכנסת, אבל הדוח מתמקד גם בשאלה שמטרידה אותי בהקשרים נוספים, והיא השאלה של היערכותה של המדינה והיערכותן של רשויות המדינה למצבי חירום. פה, עמיתי חברי הכנסת, התמונה מדאיגה, התמונה היא של מציאות שבה כאילו עוצמים את העיניים ולא מבינים ולא רואים ולא קוראים את המצב המדאיג שבו אנחנו נמצאים – ואנחנו נמצאים במצב מדאיג. כאשר הממשלה הזאת סוגרת כל אפיק של הידברות ומונעת כל התקדמות לכיוון של הסדר מדיני באזור הזה, החלופה שאליה אנחנו מתגלגלים, עמיתי חברי הכנסת, שאליה אנחנו מידרדרים, היא חלופה של עימות.
העימות הבא, בכל הצער והכאב – צריך לומר את זה בקול ברור – עלול להיות קשה, מסוכן ופוגעני מקודמיו. בעימות הזה העורף הישראלי גם הוא יכול להיפגע, ומזה אסור להתעלם, וביחס לזה אסור לטמון את הראש בחול ואסור לעצום את העיניים.
אבל דוח מבקר המדינה מראה לנו מצב מדאיג. הוא מראה לנו מצב של חוסר היערכות בנושא של חומרים מסוכנים, הוא מראה לנו, אפילו הייתי אומר, מצב עוד יותר נורא של הפקרות בכמה מקרים בנושא הטיפול בחומרים מסוכנים.
עמיתי חברי הכנסת, זו איננה מציאות שאנחנו יכולים פשוט להשלים אתה ולסמן "וי" ולעבור לעניין הבא. אנחנו חייבים להקדים שינוי לאסון. אנחנו לא רוצים שגם בנושא הזה תהיה התעוררות אחרי הקטסטרופה, ואז ראש הממשלה יזמין מחוץ לארץ "סופר-טנקר". אנחנו לא רוצים "סופר-טנקרים" אחרי, אנחנו רוצים מניעה, התמודדות רצינית, השקעת משאבים, יצירת תוכניות. מניעה מוקדמת זה הפתרון לבעיות ולאיומים של חומרים מסוכנים ולכל הסיכונים האחרים שקיימים לגבי העורף. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, דוח המבקר על הרשויות המקומיות או הרשויות בכלל הכיל הרבה דברים שהם חשובים מאוד, אבל הם מדאיגים וגם מסוכנים.
יש הרבה תחומים שאפשר להתייחס אליהם, אבל אני אתייחס במיוחד לליקויי הבטיחות החמורים שהצביע עליהם הדוח בכמה רשויות ערביות. המצב שתיאר הדוח – האמת, הוא מצב קיים. הוא קיים בהרבה רשויות מקומיות, בערים, בכפרים ערביים, וזה מדאיג.
אני מבקש ואני דורש ממשרד הפנים לעקוב אחר הליקויים האלה, לתקן את החסר, לתקן את התקלות האלה, וגם כאשר הוא בא כדי לעקוף וכדי – לא להעניש, אבל כדי לפקח על התקציבים, אם הוא נתן תקציבים לדברים האלה, במיוחד על ענייני הבטיחות. אני חושב שעל משרד הפנים לדאוג שהליקויים האלה יתוקנו.
אני עד להרבה תלונות שמגיעות אלי בכמה כפרים, בכמה ערים ערביות, על דברים שהם אמורים להיות פשוטים מאוד, כמו מעברי חצייה, שהם דהויים, שהם מטושטשים; על תמרורים שלא כל כך נראים, ובמיוחד, כאשר מדברים על החברה הערבית, אנחנו מדברים על חברה שאחוז התאונות שיש בה, אחוז הפגיעות שיש בה – אם זה מתאונות דרכים, מכל מיני תאונות – הוא מהגבוהים ביותר במדינה. הקורבנות שלהם בדרך כלל הם השכבות החלשות, אם אלה קשישים וזקנים בקשר למעברי חצייה, אם אלה ילדים קטנים ואם אלה נכים.
באחד מהכפרים, למשל, באחת הערים העירייה לא דאגה שיהיו מקומות חנייה לנכים במוסדות ציבור, כמו מבנה העירייה עצמו, כמו בנק, ודברים אחרים. הרבה נכים ובעלי מוגבלויות מיוחדות בחברה הערבית פנו אלי בקשר לאי-אכיפת החוק בקשר למקום החנייה, שמקום חנייה המיועד לנכה – בני-אדם שהם לא נכים ולא בעלי צרכים מיוחדים מחנים את המכוניות שלהם שם.
את הדברים האלה צריך לאכוף. משרד הפנים צריך לקחת את הדוח של מבקר המדינה הנוכחי ברצינות ולתקן את כל התקלות האלה. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה. תודה לך על הדברים. דברים חשובים באמת. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אני נותן לך להיות אחרון הדוברים. אני מוותר על רשות הדיבור לאור הזמן הקצר, ואין מי שיחליף אותי.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אחרון הדוברים להיום?
היו"ר אורי מקלב:
בנושא זה. אין לי בעיה, אתה יכול – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אני אתחשב בבקשה שלך. שר המדע כבר קיבל תשובה מוכנה על דברים שעוד לא אמרתי, לכן אני מאוד מעריך את המאמץ הזה, למנות את שר המדע להשיב על נושאים של שלטון מקומי. אבל מכיוון שאני מעריך אותך ואת היכולת המתמטית שלך לפתור מצבים כאלה, גם בלתי ידועים, אני רוצה באמת להתייחס למה שדב חנין אמר – המוכנות של העורף למצבי חירום – ולשתף אותך במשהו כמי שגר בחיפה, נכון? זה היה במלחמת לבנון השנייה, נדמה לי, שחיפה היתה תחת איום הטילים ונפלו כמה טילים בחיפה, נכון? אתה זוכר את זה?
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
הרבה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
נדמה לי, אני עקבתי אחרי זה כאיש תקשורת ונדהמתי לראות מה זה עושה, איך העיר מתרוקנת לגמרי ביום השני או השלישי אחרי הטיל הראשון, ובעצם כולם פונים לכיוון המרכז. לכן אני אומר, הדוח של המבקר הוא באמת בעייתי, בגלל שבמלחמת לבנון השנייה קרס השלטון המרכזי בכל הקשור לאספקת שירותים בסיסיים לתושבים. התושבים הסתכלו על השלטון המקומי, על העירייה שלהם, כדי לספק להם צרכים בסיסיים. אני חייב לומר לך, כמי שהיה בצפון, זה היה נורא לראות את זה. כלומר, המערכת קרסה, והאזרח, גם לא היו לו מקלטים, לא היו מים, לא היה חשמל, ולא היה ברור לו למי הוא פונה. ולכן, כשאני רואה את הדוח עכשיו ורואה שהליקויים לא תוקנו, אני חושב על אותם מאות אלפים ואפילו יותר שחיו בצפון.
מה יקרה עכשיו, לאור התחושה שאולי חלילה ייגזר עלינו איזה מאבק נוסף, והעורף חייב להיות במוכנות מלאה? ולכן הדוח הזה צריך להדליק אור אדום. לא רק בצפון, לא רק בדרום, עכשיו כל הארץ כולה חשופה לפגיעה בעורף. ולכן אני אומר, אדוני השר, זה משהו שהוא באמת בעדיפות עליונה, משום שהעורף היום הוא באמת החזית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. כבוד השר דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה, ישיב במקום שר הפנים אלי ישי ובמקום השר יעקב מרגי, שהיה אמור להשיב במקום השר אלי ישי. ניתנה התורה למשה, וממשה ליהושע.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
חבר הכנסת דניאל בן-סימון אתגר אותי. אז אומנם אינני נביא ולא בן נביא אני, ועם זאת ידעתי שתדבר על המוכנות של הרשויות המקומיות.
דניאל בן-סימון (העבודה):
איך ידעת?
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אז באמת אני אתחיל לדבר על ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לשעת חירום. כמובן שאני מביא כאן את תשובתו של שר הפנים.
בכמה תגובות אשר הועברו למבקר המדינה הדגיש משרד הפנים שהוא אינו נושא באחריות כלשהי להיערכות ומוכנות של הרשויות המקומיות לשעת חירום. עמדה זו נתמכת גם על-ידי חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים, שניתנה למנכ"ל המשרד בהסתמך על התשתית החוקית של פעילות משרד הפנים בעתות חירום.
אתם רואים, זה אחד הקשיים.
היו"ר אורי מקלב:
לזה לא עוזרת מתמטיקה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
לעמוד ולדבר בשם רבים.
לא בכדי סעיף 248א לפקודת העיריות תוחם את תפקידו של שר הפנים רק לאשר את תקציב הג"א, ולא לנהל את מערך החירום.
עמדתנו זו מקבלת משמעות מיוחדת לאור הקמתם של גופים ממלכתיים שכל תפקידם וייעודם הוא בתחום החירום. במסגרת זו נבקש להדגיש ולציין את הקמתו של משרד ייעודי להגנת העורף ואת הקמת רח"ל – הרשות לחירום לאומית. כאמור, גופים אלה, שעיקר התמחותם הוא בתחום החירום, הם בעלי הידע המקצועי, הכלים והמשאבים לתת מענה לתחום הפיקוח, ההכוונה והסיוע לרשויות מקומיות. כך גם בכל הנוגע לידע המקצועי הנדרש לתרגול הרשויות המקומיות ובדיקת ההיערכות והמוכנות שלהן לחירום.
מנגד, כפי שהוסבר לא אחת, לעובדי משרד הפנים אין הידע המקצועי והכלים להיות רגולטור בתחום זה. ביקשנו מעורכי הדוח שלא לייחס למשרד הפנים תפקידים לשעת חירום מקום שהמחוקק לא קבע זאת, כדי להימנע מיצירת תחושת שווא שכביכול יש גוף המטפל בנושא, כאשר לא כך פני הדברים.
תפקיד משרד הפנים בתחום פעילות הרשויות המקומיות בחירום הוא הגשת סיוע לרשויות המקומיות המתקשות למלא את תפקידן בשל היעדר כוח-אדם, וזאת בדרך של מינוי צוותי התערבות לניהול ענייני הרשות. הכוונה היא שמשרד הפנים ימנה מתוך מאגר בעלי תפקידים שיסייעו בניהול הרשות המקומית ככל שהדבר יתבקש. ראוי לציין כי פעילות זו תורגלה במסגרת תרגיל "נקודת מפנה 5" אשר התקיים במאי 2011.
נוסיף ונציין כי עמדתנו הנ"ל עולה בקנה אחד עם המלצת מבקר המדינה בדוח שערך בנושא היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה – הזכרת את מלחמת לבנון השנייה – שפורסם ביולי 2007, כפי שהדבר מצא ביטוי בעמוד 14בתחקיר הדוח: "ראוי שהממשלה תדאג לכך שגוף מרכזי לאומי אחד יאחד אחריות וסמכות ויוכל לרכז קשב ומאמץ בטיפול בעורף של מדינת ישראל בעתות שגרה ובעתות חירום, לרבות גיבוש התפיסה בתחום זה, בניין הכוח המיועד לכך ותרגולו – – – כמו כן – – – על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם שירכז את כל הנושא, יעגן ויבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בעת חירום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם".
1. באגף לחירום לא נקבעו סדרי עדיפויות שלפיהן יחולק הסיוע לרשויות מקומיות – המשרד מקבל את הערת המבקר, ולמרות שלאגף חירום היו קריטריונים, כגון סמיכות הרשות המקומית לאזור עימות, הימצאות קצין ביטחון, יכולת הרשות המקומית לנצל את התקציב וכו' – אגף חירום יקבע סדרי עדיפות וקריטריונים מפורטים יותר.
2. אגף חירום לא ביצע במהלך 2010 ביקורות בנושא חירום ברשויות מקומיות – האחריות לביצוע ביקורות מוכנות ברשויות המקומיות הינה של רח"ל, דהיינו רשות חירום לאומית, והיא הגורם המתכנן והמתאם בפיקוד העורף, משרדי הממשלה השונים וגופי החירום לביצוע תרגילים ברשויות על-פי תוכנית העבודה.
לשם כך ביצע פיקוד העורף השתלמויות לאנשי רח"ל ועורכי הביקורת מטעמה ברשויות המקומיות. בביקורות אלו משתלב גם משרד הפנים – הכוונה לאגף חירום ופס"ח – אך אינו אחראי ללוח הזמנים לביקורות או להוצאת סיכום ביקורת. לשם כך רח"ל מבצעת פעילות זו, כולל הפצת סיכום הביקורת.
עם זאת, המשרד מקבל את הערת המבקר בעניין האי-ידיעה על רמת המוכנות, ויעשה מאמצים לקבל מכאן ולהבא כל העתק מדוח ביקורת מוכנות שנערך ברשויות מקומיות.
3. משרד הפנים לא יזם את הכנתו של מערך ממוחשב לניהול מעקב וקשר עם אוכלוסייה מפונה – נוהל בין-משרדי מס' 146 קובע במפורש שהאחריות לפינוי אוכלוסייה מוטלת על פיקוד העורף במדינת ישראל, ואילו האחריות לקליטת אוכלוסייה מפונה – על משרד הפנים ורשויות מקומיות. זה פס"ח.
בעניין ניהול רישום מפונים, משרד הפנים החל בהקמת מערכת מחשוב הכוללת מרכיבים שונים שלא מוחשבו עד כה, כגון טיפול בחללים, תמונת מצב רשויות ומערכת לקליטת מתפנים עצמאיים על-ידי אנשים פרטיים. במסגרת זו משולבת תוכנה לרישום מפונים שנקלטו במתקני קליטה ברשויות המקומיות. בשלב ראשון פותח טופס דיגיטלי שנבחן במסגרת תרגיל "נקודת מפנה 5". טופס זה מהווה עדכון זמני עד לגמר המערכת הכוללת. אגף המחשוב במשרד הפנים פועל בימים אלה לקידום המערכת הממוחשבת.
אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים – מערך הקליטה של פס"ח מורכב ממתקנים זמינים, מבני ציבור, בתי-ספר ומתקנים בעלי תשתית לינה פרטיים, כמו בתי-מלון ואכסניות. אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים שתפונה על-ידי פיקוד העורף לאחר פינו ראשוני תקבל עדיפות לקליטה במתקנים עם תשתית לינה.
ב. דוח מבקר המדינה – היבטים בהתנהלות לשכות של ראשי רשויות מקומיות. הנה, אנחנו מתייחסים גם לדברים שלא דיברתם עליהם.
1. על משרד הפנים להמליץ על המבנה הפיזי של לשכות ראשי רשויות, לרבות שטחן, המפרט הטכני והריהוט; ולהגדיר את תקן כוח-האדם בלשכות – המשרד ככלל לא נוהג לחייב רשויות מקומיות בתקן כוח-אדם או במבנה ארגוני, בשל השונות הקיימת בין הרשויות ומצבן הכלכלי השונה. נושא זה רלוונטי גם לעניין כוח-אדם ללשכות ראשי הרשויות, וזאת ככל שתקציבן מאפשר זאת.
2. על המשרד לפרסם הנחיות בעניין זכאות ראשי רשויות לרכב צמוד והוצאות נלוות, לקבוע הנחיות בעניין נסיעות ראשי רשויות לחוץ-לארץ, תשלום נסיעות בכבישי אגרה וקנסות בגין עבירות תנועה, שאסור שימומנו מקופת הרשות המקומית – אגף כוח-אדם והשר במשרד הפנים פועלים כבר למעלה מחצי שנה להוצאת חוזר מנכ"ל מפורט בנושא תנאי שירות ושכר של נבחרי ציבור. בחוזר מנכ"ל זה ייכללו בין השאר הנושאים שאותם ציין המבקר שיש לחדד, כגון נסיעות ראשי רשויות לחוץ-לארץ, רכישת רכב ואביזרים נלווים, הוצאות לימוד וקנסות.
3. על משרד הפנים להסדיר את נושא שעות הכוננות של עובדי הרשויות המקומיות בכלל ועובדי לשכות ראשי רשויות מקומיות; ולקבוע אמות מידה הנדרשות מעובדים לקבלת התוספת – אגף כוח-אדם ושכר פועל כיום לרכז את כלל ההנחיות המופיעות באוגדן תנאי שירות של המרכז לשלטון מקומי בנושא. בכוונת האגף להבהיר ולהדגיש את נושא הכוננויות בחוזר מנכ"ל נפרד, וזאת לאחר עבודה משותפת עם המרכז לשלטון מקומי, המייצג את כלל הרשויות בתחום השכר.
ג. דוח מבקר המדינה – הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות. זה נושא חשוב מאוד, שהוא גם לא הוזכר על-ידי חברי הכנסת, אבל הם בוודאי מעוניינים לדעת מה קורה בנושא.
1. בשנת 2010, 46 רשויות לא מינו מבקר פנימי. אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות ביחד עם אגף כוח אדם ושכר פנו לכל הרשויות שטרם מינו מבקר פנים. נכון להיום 28 רשויות מינו מבקר פנים, ו-18 רשויות מצויות בהליכי מינוי – נציין שאגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות הדגיש שגם רשויות מקומיות המצויות בהליכי הבראה מחויבות למנות מבקר פנים.
2. חלק מהמבקרים הפנימיים ברשויות המקומיות לא הגישו דוחות ולא נגעו בנושאי הליבה שהרשויות המקומיות עוסקות בהן – כדי למנוע מצב שבו מבקרים פנימיים אינם מגישים דוחות ביקורת או מגישים דוחות דלים, אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות מגבש בימים אלה הנחיות ברורות למבנה הדוחות ואופן הגשתם.
בנוסף, במסגרת ביקורת שעורכים רואי-חשבון מטעם אגף בכיר לביקורת ברשויות מקומיות, נערכת בדיקה של תהליך תיקון הליקויים של דוחות מבקר הפנים ודוחות מבקר המדינה.
דוח הדרכת עובדי רשויות מקומיות: המשרד לא קבע קווים מנחים להדרכה בשלטון המקומי, ובשנים 1999–2009 המשרד הפחית את השתתפותו בפעילויות – – –
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
– – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
בבקשה?
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
– – – זו הבעיה – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – – כל הדוח הזה – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
טוב, תראו, אולי מאחר שבאמת הדברים – – –
היו"ר אורי מקלב:
נראה לי שהם הסתפקו, לכן – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
מאחר שהאנשים מסתפקים – השעה מאוחרת. אגב, השעה לגבי היא עוד יותר מאוחרת כי אני נמצא פה – אני הבוקר, ישר עם בואי מארצות-הברית, הגעתי לכאן, למליאה. אז רק נוסיף שיכול להיות שיש – – –
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו מעריכים את הערנות שלך.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
כן.
היו"ר אורי מקלב:
זה יוצא דופן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – שר רב-תכליתי – – –
היו"ר אורי מקלב:
– – – הרבה נאומים.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אז רק נעיר שבאמת העלו כאן דברים נוספים – אגב, חלק מהדברים, למשל, שהעלה חבר הכנסת מסעוד גנאים, לא קיבלו את תשובתם כאן. אבל אנחנו רואים, בכל אופן, מן הדברים שנמסרו כאן, אנחנו רואים שהגישה של משרד הפנים לדוח מבקר המדינה היא גישה רצינית. הוא לוקח בחשבון את הדברים שנאמרו. ולכן אין לי ספק שגם לגבי הדברים שהתשובה שהבאתי כאן אינה כוללת תשובות עליהם, גם כאן יש התייחסות רצינית לדוח מבקר המדינה.
היו"ר אורי מקלב:
מה אדוני מציע?
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אני מציע ועדת – – –
היו"ר אורי מקלב:
הפנים.
קריאה:
פנים.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
פנים.
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת דב חנין, אני קיבלתי ממזכירת הכנסת את הבקשה. אני חושב שאתה התייחסת בתחילת דבריך לדברים האלה, שלא השר – תודה רבה, אדוני השר – גם השר הרשקוביץ אמר שאין לו תשובות לכול. אנחנו – – –
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, יש פה בעיה עקרונית: הטענה שלי היא לא לשר הרשקוביץ – –
היו"ר אורי מקלב:
ברור, ברור.
דב חנין (חד"ש):
– – וגם לא לשר הפנים. לא לשר הפנים. שר הפנים בא ואומר לנו: חלק גדול מהנושאים שאתם העליתם לא בתחום אחריותי, ואני לא מתווכח אתו. יש לי טענה עקרונית למזכירות הממשלה שכנראה איננה בודקת את הנושאים לעומקם, איננה בודקת את ההנמקות, ואז היא מטילה על שר לענות למרות שהנושא לא שייך אליו. אז אולי היה צריך לבוא השר לביטחון העורף, אני לא יודע; או כמה שרים לענות על הנושא הזה. אני חושב שיש מקום להעיר פה על אופן התשובה שצריכה להיות להצעות – – –
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו נעלה את זה. תראה, מבקר המדינה קבע שזה באחריות משרד הפנים ולכן הוא גם מבקר – לא באחריות משרד הפנים, שהוא מבקר את הרשויות. אני ראיתי גם מכתב תשובה של הרשויות, או התשובה של הרשויות בנדון הזה, למשל בנושא הביטחון, שזה לא באחריותם. גם הם שואלים: למה אנחנו מבוקרים בנושא ביטחון? לכן, אם אנחנו נקבל את ההצעה שתידון, שהנושא יידון בוועדת הפנים, אני חושב שלקראת הדיון בוועדת הפנים – צריך גם באמת ליידע אותם שצריך – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אורי מקלב:
אז אם אנחנו נדע, אם אנחנו נעביר את זה לוועדת ביקורת המדינה, אז ודאי אנחנו נוכל גם לבקש שתהיה גם נציגות של משרד המבקר וגם נציגות של משרד הפנים עם נציגות של הרשויות המקומיות, והטלת האחריות גם כן תידון בתוך הוועדה הזו.
ואנחנו, אם כך, נעבור להצבעה. מי שבעד – בעד דיון בוועדת הביקורת, ומי שנגד – מבקש להוריד מסדר-היום. בבקשה, הצבעה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
ועדת הביקורת – – – ועדת הפנים?
היו"ר אורי מקלב:
ביקורת המדינה. ברשותך.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, ההצעות לסדר-היום בנושא דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנת 2010 תידונה בוועדת ביקורת המדינה.