קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הקהילות היהודיות באירופה נאבקות בחוקים האוסרים שחיטה יהודית היו"ר יעקב אדרי: אני מזמין את סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, לבוא להציג את הנושא. אחרי זה תחליף אותי. אתה ראשון, בסדר. אני מציע שהוא יעלה. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: מי שהגישו – כולם סגני יושב-ראש. תצטרכו להחליט – – – היו"ר אורי מקלב: בבקשה, חבר הכנסת וסגן יושב-ראש הכנסת יעקב אדרי, אתה יזמת את הדיון בנושא: הקהילות היהודיות באירופה נאבקות בחוקים האוסרים שחיטה יהודית – הצעות לסדר-היום מס' 6823, 6852 ו-6874. אני אתן לך בבקשה את הכבוד ואת הזכות לייצג. יעקב אדרי (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני בטוח שהיית גם אתה תציג את זה בצורה מכובדת, אבל תודה שנתת לי את ההזדמנות, שאני רואה בה הזדמנות חשובה מאוד, להעלות נושא שהוא מאוד חשוב. חבל ששר הדתות לא נמצא כאן. לפני כשבועיים ביקרנו – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): מה הקשר של שר הדתות לשחיטה יהודית? יעקב אדרי (קדימה): נו, באמת. דוד רותם (ישראל ביתנו): אין לו קשר. יעקב אדרי (קדימה): אין לו קשר. טוב. אני רוצה לומר לך שהוא גם הודיע שהוא יגיע. באופן אישי הוא הודיע לי אתמול שהוא יגיע, כי הנושא קשור אליו; בכל זאת, שר הדתות. לפני כשבועיים ביקרנו באירופה – – דוד רותם (ישראל ביתנו): מה הקשר ליהדות – – – יעקב אדרי (קדימה): – – ויצא לנו לבקר – חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת דניאל בן-סימון וחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי – גם בבית-הכנסת בהולנד, בית-כנסת עתיק, שעבר כמובן גם הוא את תלאות השואה. ביקרנו שם בבית-הכנסת, וזה היה מפגש מאוד מרגש עם הקהילה, יתרת הקהילה שנשארה. היה גם הרב של הולנד, והוא עלה לדוכן כאשר ההיכל פתוח והעלה נושא, שהאמת, אותנו זה הפתיע; אותי בכל זאת זה הפתיע. הוא העלה את נושא השחיטה הכשרה. הרב גפני, זה חשוב. הוא אמר שאחרי הרבה שנים – חבר הכנסת דוד רותם, מה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): גם לגפני שחיטה כשרה זה חשוב. יעקב אדרי (קדימה): לא, התכוונתי – אני בטוח שהנושא חשוב לו ורציתי שישמע. עלה הרב הראשי של הולנד וביקש מאתנו, כנציגי העם היהודי, חברי הכנסת, לטפל, לדבר, להתריע, ששוב באירופה אוסרים, רוצים לאסור את השחיטה הכשרה, דבר שמבחינתנו הוא בלתי מתקבל על הדעת. הרב הראשי, בשם כל יהדות הולנד, קם וזעק. ואולי – אחרי זה הלכתי וראיתי גם בכתובים, שבהולנד, כשהגרמנים נכנסו, החוק הראשון שהם חוקקו זה איסור השחיטה הכשרה, מי שזוכר. אני פשוט הלכתי לכתובים. כמובן, הבטחנו לרב הראשי ולכל הקהילה המצומצמת שהיתה שם שנעשה כל מה שאפשר – בכנסת, במשרד החוץ – נערב את כל מי שרק אפשר על מנת למנוע את רוע הגזירה הזאת. אסור לנו לחזור לתקופה האפלה. צריך לציין שגם הקהילה המוסלמית מתנגדת לחוק הזה, כי הנושא הזה הוא גם בנפשם, הנושא של הכשרות. כמובן שבעניין הזה חייבים לעשות כל מאמץ, ואני קורא מכאן – אני חושב – לחברי נחמן שי וגם לכל אלה שעוסקים, כל אלה שפועלים במועצת אירופה, שיעשו כל מאמץ על מנת להתריע, לבקש. כמובן, גם נציגי הממשלה חייבים לפעול בעניין הזה – שר החוץ וכל שר שהנושא יקר לו, ואני חושב שזה יקר לכולנו – לעשות כל מאמץ בעניין הזה. הצטרפו ליוזמה הזו חברי סגן יושב-ראש הכנסת אורי מקלב, וכמובן חבר הכנסת דוד אזולאי, שגם נמצא כאן, כי אני חושב שבאמת הזעקה של הרב, כשהוא דיבר אתנו – זה היה מאוד מרגש. הוא ביקש, ואחרי זה הבטחנו לו שנביא את זה לכנסת, ואכן, אני מביא את דברו, את דברה של הקהילה היהודית, לעשות כל מאמץ על מנת לבטל את הגזירה הקשה הזאת, שלא יוכלו לעמוד בה. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לסגן יושב-ראש הכנסת יעקב אדרי על הדברים וגם על העלאת הנושא. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. נודה לך אם תבוא להחליף אותי. היו"ר יעקב אדרי: בכבוד. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך קודם כול יישר כוח. מגלגלין זכות על-ידי זכאי, ומי יודע, אם נסעת לאירופה רק בשביל לשמוע את הדבר הזה ולקיים על כך דיון – והיה זה שכרנו, כי אני יכול רק להגיד לך שבאחת ההזדמנויות, נדמה לי שהשר יולי אדלשטיין – היינו יחד באוסטרליה. יכול להיות? אני זוכר, לא? שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: – – – דוד אזולאי (ש"ס): הגענו עד לאוסטרליה, לניו-זילנד, ושם שמענו סיפור מיהודים שנמצאים אי-שם, שקשה להם להשיג לולבים, ובאמת פעלנו בעניין הזה באמצעות השגרירה שהיתה אז כדי לדאוג לאותה אוכלוסייה שיגיעו אליהם לולבים, וזה היה בגלל ששם מקפידים על מה שנקרא "הסביבה הירוקה". אז אני אומר גם פה אותו דבר. חבר הכנסת, ידידי יעקב אדרי, נסעת לאירופה כדי להביא לנו את הנושא הזה, כדי שנקיים על כך דיון, ואני מודה לך על כך. אני רוצה קצת להזכיר, אולי למי שלא זוכר, אבל כל הסיפור של החקיקה הזאת, של איסור שחיטה בגלל צער בעלי-חיים, זה התחיל פעם – הזכרת את זה – אצל הצורר הנאצי, יימח שמם וזכרם. אותם אנשים לא ריחמו על ילדים ופגעו בזקנים, עשו את המעשים הזוועתיים ביותר שבן-אנוש מסוגל לעשות, ואז באו והלבישו את איסור השחיטה כצער בעלי-חיים. היעלה על הדעת שתורת ישראל תעשה דבר שהיא נוהגת בו כל כך בזהירות, ואוסרת צער בעלי-חיים? הוכח כבר מעל לכל ספק ששחיטה כשרה היא לא צער בעלי-חיים, אלא ההיפך. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, מור חמי, זיכרונו לברכה, היה שוחט בעכו שנים רבות. הוא היה שוחט בעיר העתיקה, ששם מרוכזת רוב האוכלוסייה הערבית. והיו באים יהודים לשחוט – פעם לא היו, לא מה שיש היום; פעם היו הולכים לקחת עוף ושוחטים, והרבה מוסלמים היו באים אליו שהוא ישחט להם את העופות. שאל אותם מה הסיבה; אמרו לו: כשיש שחיטה אצל יהודים, אנחנו בטוחים שהעוף הזה הוא כשר, והוא גם טוב. דרך אגב, עד היום הרבה מן המוסלמים מעדיפים את השחיטה הכשרה של היהודים. ידוע שיש כאלה – יש שחיטה אחרת שנוהגים באמצעות כדור להמם את הבהמה. גאלב מג'אדלה (העבודה): יש הרבה דברים משותפים למוסלמים וליהודים. דוד אזולאי (ש"ס): נכון. אנחנו קודם כול מאמינים באל אחד. זה הדבר הכי חשוב. אחר כך התפצלנו באיזשהו מקום. גאלב מג'אדלה (העבודה): יש לנו גם אבא אחד. דוד אזולאי (ש"ס): אז אמרתי, אנחנו מאמינים באל אחד. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שמהדיון הזה אנחנו חייבים לצאת – כמו שאני מכיר את השר יולי אדלשטיין, שהוא באמת עושה עבודה יוצאת מן הכלל, אני באמת מקווה שבעניין הזה הוא יפעל לא רק שהדבר הזה לא יצא לפועל, אלא שיפסיקו אפילו לחשוב על הדבר הזה. לא יעלה על הדעת. הרי המשמעות של דבר כזה זה לאסור על יהודים לאכול שחיטה כשרה. בעולם הנאור היום, ועוד במדינות אירופה, שהדבר הזה יעלה על סדר-היום? אני חושב שצריך לעשות הכול, אם זה הרבנים הראשיים, אם זה משרד הדתות, משרד החוץ. ואדוני השר, אנחנו כחברי כנסת, איך אומרים? מוכנים לפעול בכל דרך שתרצה, ובלבד שהתופעה הזאת, שעברה מן העולם, לא תחזור למדינות אירופה, כי זה מזכיר נשכחות. תודה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אני מזמין את סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב. אני גם רוצה להודיע – תיקון לפרוטוקול. בהצבעה על חוק הבנקאות ישבתי אני כיושב-ראש, ולא, כפי שצוין, יושב-ראש הכנסת רובי ריבלין. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, במיוחד על קיום הדיון ועל היוזמה לקיום הדיון הזה, לאחר הביקור, כפי שאמרת, בהולנד, שבו התרשמת מהחומרה של החוק הזה שחוקק עכשיו בבית התחתון של הולנד. יזמו את זה שני חברי פרלמנט חדשים שהמפלגה שלהם היא מפלגה שבאה להגן על בעלי-החיים, וחברים בפרלמנט מימין ומשמאל הצטרפו אליהם, וברוב מאוד גדול, לצערנו, אישרו בבית התחתון את איסור השחיטה. אנחנו צריכים לדעת קודם כול – והפרלמנט הזה ודאי יודע – שהשחיטה זה לא איזה מנהג יהודי יפה, עתיק, אלא זה משהו מהותי, בסיסי, וחשוב והכרחי בחיי היהודי, ובוודאי בחיי הקהילה היהודית. מאז, מקדמת דנא, ולאורך כל השנים, כולל בהולנד במשך 350 שנה רצוף, חיי הקהילה היו מבוססים על השחיטה, על השוחט. וממילא, כשיש שוחט, צריך רב שיפסוק על השחיטה. על זה היה מבוסס – חלק חשוב מאוד מחיי הקהילה היהודית היה הנושא של השחיטה. אם זה יוצא כשר אז אפשר לאכול, ואם זה יצא טרף אז אין מה לאכול, או, קשה יותר, ואז צריך לבוא לשאול את הרב אם זה מספיק כשר. הקפידו על נושא השחיטה, וזה היה הבסיס לחיי היהודים באופן שוטף. כמו שאנחנו יודעים שאף יישוב לא קם אם אין לו מים, הוא לא יכול רק להתמקד או להתבסס או לסמוך על ייבוא מים – יישוב שאין בו מים הוא לא יישוב – ככה כל יישוב, כל קהילה יהודית שאין בה שחיטה, אלה לא חיי קהילה שיכולים להתבסס ויכולים להתקיים, ולכן המעורבות של השחיטה בחיי היהודים היתה מאוד מאוד דומיננטית. ידוע גם על אנשים שאחרי זה, בגלל המלחמות, היו ברוסיה שנים ולא היה להם קשר עם יהדות. לאחר שנים, כשרצו לשמוע מהם מה הם זוכרים, אם הם בכלל יהודים, הם לא זכרו את סוכות ואת הפסח, אף שאלה חגים מאוד מאוד חשובים ודומיננטיים, בגלל שזה היה פעם בשנה, אבל את השחיטה, שהיתה בחיי היום-יום, כל שבוע פעם ופעמיים ושלוש – את זה הם זכרו, שהסבתא או האמא היתה הולכת לשוחט לשחוט את התרנגולת. ואנחנו יודעים, כפי שכל הדוברים הקודמים אמרו, שגם בהולנד, כחוק הגרמני הראשון – אבל עוד לפני כן, כשהתחילה התעמולה הגרמנית, בתחילתה, עוד לפני שיצאו באנטישמיות הגלויה, במסר, בסרטים שהם הפיצו אז, בתעמולה השקטה שלהם והסמויה – היה על השחיטה. מה שהביאו שם זה שחיטה יהודית, ובזה הביאו את המסר לאנשים. אנחנו ידענו שאיסור השחיטה נגע ונבע ממשהו אנטישמי, ולכן גם יש לנו רגישות אמיתית וחשובה מאוד לזה. ואנחנו צריכים לדעת קודם כול את האמת – אנחנו – שכל השחיטה וכל הלכות השחיטה וכל ההקפדה על השוחט, זה הכול כדי למנוע צער בעלי-חיים. זה הבסיס, זו ההלכה. על זה ההקפדה. כשאנחנו מקפידים על האישיות של השוחט, על המקצועיות שלו, שלא יהיה לו טיפת רעד – בודקים אם יש לו רעד קל בידיים – בודקים את חדות הסכין ואת מהירות השחיטה, זה רק כדי שלא יהיה שום פגם בסכין, כדי למנוע צער בעלי-חיים. אנחנו יודעים שכמה שהסכין יותר חדה, וכמה שזה נעשה במיומנות ובמקצועיות, ככה נמנע צער בעל-חיים. אז אנחנו – הבסיס למצווה הזאת הוא צער בעלי-חיים. אז אף אחד לא יכול לבוא ללמד אותנו ולהטיף לנו בנושא צער בעלי-חיים. זה אחד מהאיסורים, מהמצוות שאנחנו יודעים את טעמן. לא רק שאנחנו יודעים שאנחנו מצווים ככה לעשות – זה גם משפט – אנחנו יודעים למה אנחנו מצווים, וכל ההלכות הרבות היו רק כדי למנוע צער בעלי-חיים. אנחנו שמענו שלפני חודשים מועטים התקבל החוק הזה – ועל זה אנחנו מבקשים לקיים את הדיון – בהולנד, ושהבית העליון עדיין לא קיבל את ההחלטה. דרושה כאן קודם כול אחדות של הבית הזה במסר, שאנחנו באים לחזק את המאבק של הקהילה היהודית, של הרבנים באירופה בכלל ושל "מרכז רבני אירופה". וכל הקהילות היהודיות, שהיום עומדות בפני החשש לאיסור שחיטה במקום שלהם – אנחנו צריכים לבוא גם במסר של לחזק אותם ולפעול ולעזור להם, מכיוון שכיום נעשית פעילת מאוד מאוד גדולה ב"מרכז רבני אירופה", ושם נעשית פעילות כדי לאפשר את השחיטה. ההחלטה שהתקבלה בפרלמנט האירופי עקרונית מאפשרת שחיטה, אבל הם טענו שכל נושא צער בעלי-חיים הוא לא בסמכות של הפרלמנט האירופי, אלא בסמכות של כל שר חקלאות בכל המדינות האירופיות, ומדובר על 27 שרי חקלאות באירופה. טוב שבדיון הזה לא רק יושב אתנו שר התפוצות אלא יושבת גם שרת החקלאות הישראלית, שלא מזמן חזרה ממפגש עם שרי חקלאות בכל אירופה. ושם הם צריכים לקבל החלטה אם אוסרים את השחיטה או שמאפשרים את השחיטה. אני רוצה להגיד לכם, חברי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש: הנקודה היא לא רק לאסור את השחיטה. התחכום הוא שהיום הפעילים בנושא הזה שמבקשים לאסור את השחיטה, מבקשים לא – יכול להיות שמאפשרים ליהודי לשחוט, אבל הם אוסרים לשווק בשר שחוט, והתוצאה היא אותה תוצאה. אדוני השר בוודאי יודע, וחברי ומכובדי השרים יודעים, שאם לא יאפשרו לשווק בשר שנשחט, המשמעות היא אותה משמעות – שאי-אפשר לשחוט. מכיוון שידוע, רוב השחיטה נפסלת לאכילה, היא לא שחיטה כשרה. אז אם אפשר לשווק את השאר, השחיטה היא כדאית, ואם יאסרו לשווק בשר שנשחט, ממילא אי-אפשר לשחוט. אם אי-אפשר לשחוט, כפי שאמרנו, אנחנו מסכנים את כל חיי הקהילה. אני רוצה לומר משפט לסיום – שהבית הזה, דרך השרים הממונים לכך, יחזק גם את הקהילות האירופיות, גם את הרבנים שנאבקים, גם את "מרכז רבני אירופה", כדי למנוע, שלא יהיה סחף עכשיו, ולפעול גם בהולנד לביטול החוק שאוסר את השחיטה. תודה, אדוני. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב על ההצעות השר יולי אדלשטיין, בבקשה. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: אדוני היושב-ראש – הוא אחד המציעים – חברי חברי הכנסת, עמיתתי שרת החקלאות, תראו, אני אתחיל דווקא לא מן התשובה שהכנתי על ההצעות שלכם אלא ממשהו אישי. הזכיר כאן חבר הכנסת מקלב, שאותם יהודים, דרך אגב, בברית-המועצות, שהיו מנותקים מיהדותם, דווקא זכרו את הנושא של השחיטה. אני חייב לומר שאני לא כל כך זכרתי, כי הייתי כנראה הדור שאחרי הניתוק. אבל כשהתחלנו ללמוד על היהדות, אחת מסיבות הגאווה שלנו – ואת זה אני זוכר בבירור – תמיד היתה שיהודים, בדת שלנו, אנחנו מאוד הומניים, ולכן השחיטה – לא מחייבים את כולנו להיות צמחונים. מי שבוחר להיות צמחוני – זכותו המלאה, אבל אם כבר אוכלים בעלי-חיים, אז לא גורמים להם צער, לא גורמים להם כאב, אלא שוחטים בצורה הכי הומנית מצורות ההמתה שאפשר למצוא. הדבר השני שהייתי רוצה להקדים ולומר, אדוני היושב-ראש – גם כאן אני רחוק מלהיות היחידי בבית הזה – הוא שכל הנושא של זכויות בעלי-חיים מאוד קרוב ללבי. החוקים שחוקקתי במהלך הקדנציות השונות הם חוקים שונים ומגוונים, אבל אם שואלים אותי מה החוקים שאני זוכר ומה החוקים שחשובים לי, אני מזכיר את החוקים בתחום ההגנה על בעלי-חיים, שאני מאוד גאה בהם. וגם היום, אני לא רוצה לומר אוטומטית, אבל כמעט אוטומטית אני תומך, בתור חבר ועדת השרים לחקיקה, בחוקים שבאים להגן על חיות מחמד, על בעלי-חיים וכל הנושאים שאני יודע שקרובים גם ללב רוב חברי הכנסת. העובדות, כפי שציינו הח"כים – לא אחזור על כל דבר. כולם התכוננו היטב ונתנו את הרקע לנושא – כרגע אין עדיין חוק שאוסר שחיטה בהולנד, אבל הבית התחתון העביר אכן הצעת חוק. היוזמה באה ממפלגה קטנה מאוד בפרלמנט, שעיקר הפעילות שלה זה הגנה על בעלי-חיים. אבל – ואת זה חשוב לציין – לצורך ההיערכות שלנו, התגובה הכמעט-אינסטינקטיבית שלנו, לדבר על מניע אנטישמי או משהו כזה – יכול להיות שאצל חלק הוא קיים, אבל אנחנו בוודאי לא נוכל לצאת ידי חובה ולומר שכל אלה שתמכו הם אנטישמים, כי בין היתר תמכו חברים ממפלגות שדווקא נודעו בתמיכה מסורתית בישראל. אבל כנראה בלי להבין הרבה בנושא ובלי – כפי שגם ציינו הח"כים המציעים – שנאסרת בכלל השחיטה, אמרו: אנחנו גם נשמור על בעלי-חיים אבל גם לא נפגע ביהודים. למה לא? הצעת חוק טובה. כפי שהסבירו, ואני לא אחזור, הצעת החוק הזאת, אם תאושר גם בסנאט – ההערכה שלנו, את זה אני כן אגיד, שהנושא יובא השבוע לדיון בסנאט, אבל כנראה לא תתקיים שם הצבעה אלא יהיה רק דיון, למרות שתיאורטית קיימת גם אפשרות להצבעה בסנאט. אם כן, הסכנות הן מרובות, כי מדובר בהולנד, שזה חלק מהאיחוד האירופי, ומדובר פה בזליגה למדינות אחרות, כפי שתיארתם, חברי המציעים, וכאן בהחלט יכולה להיות לא רק סוגיה של הקהילה בהולנד – ותיאר חבר הכנסת אדרי את זעקות השבר שפרצו בהן הרב וחברי הקהילה – אלא גם בעצם השלכות הרוחב על שאר הקהילות באירופה. אני חייב לציין, דרך אגב, שיש מדינה אחת שחוק מסוג זה קיים כבר – – – היו"ר יעקב אדרי: ניו-זילנד. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: לא. אורי מקלב (יהדות התורה): שווייץ. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: נורבגיה. בשווייץ ובגרמניה הנאצית – נכון, בתקופות המדוברות היו חקיקות מסוג זה, כפי שצוין. שם הרקע היה ברור, ודייק חבר הכנסת מקלב, שהזכיר את זה, שבין שאר התמונות והקריקטורות – היהודי השוחט שידיו מגואלות בדם היה אחד הסמלים שציינו למה יהודים הם רעים. ודאי שחובתנו להזכיר את זה. כרגע חוק כזה קיים בנורבגיה, ולכן הקהילה יכולה רק לייבא לשם בשר קפוא, בשר כשר קפוא מחוץ לגבולות המדינה לצרכים עצמיים, ואת המשמעות של זה לגבי השחיטה כבר הסבירו. אני חושב שהסכנות כאן ברורות, וכבר ציינתי אותן. עוד פעם נחזור ונגיד שמדובר גם בפגיעה בקהילה היהודית בהולנד, גם בזליגה או בהשלכות רוחב וגם בפתח לחקיקות נוספות. אם בעלי-חיים, למה מחר לא ברית מילה ולא כל מיני דברים, שאנחנו יודעים שאפשר למצוא בשפע – מוזרות – במסורת היהודית ולהתחיל לנסות לחוקק? מבחינת כיווני הפעולה, בוודאי שאנחנו בקשר עם הקהילות האלה. כאן אני אגיד, אולי אפילו אסתייג ואגיד – אני כרגע לא נותן, מפאת חשיבות הנושא, רק תשובה רשמית בשם הממשלה, אלא גם כחבר כנסת ונבחר ציבור, בעל ניסיון גם בגופים שכרגע הזכרת, גם מועצת אירופה וגם הפרלמנט האירופי ושאר הגופים שיש לנו בהם משקיפים ומשלחות וח"כים שמגיעים – אני דווקא כן הייתי מציע מאוד פעילות פרלמנטרית בנושא, כי במשטר פרלמנטרי, גם אם ראש הממשלה ירים טלפון או שר החוץ ישלח מכתב, בעצם אני מניח – לא רק מניח, אלא אני אגיד לכם מה שאמרתי בצורה פחות רשמית, אני גם יודע שהתגובה – בדרך כלל אומרים: זאת לא הממשלה יוזמת, זה הפרלמנט שמוביל חקיקות. אתה, אדוני, בא ממדינה דמוקרטית. אתה לא מציע לנו לאסור על הח"כים שלכם לחוקק. זה חקיקות. לכן, הפעילות הפרלמנטרית כאן יכולה מאוד לעזור, ואני מניח שרוב מכריע של הכנסת – על רקע הדברים שהזכרתם, חברי המציעים, סביר מאוד שגם מה שמכונה הסיעות הערביות או חברינו המוסלמים יכולים לתמוך, כי הקהילות המוסלמיות במדינות האלה מאוד מודאגות, ובדרך כלל מתנגדות לניסיונות לאסור בחקיקה את הנושא של שחיטה ושאר הדברים. הם מבינים שזה יתגלגל גם אליהם חיש מהר. אני בהחלט אוכל, יחד אתכם, לחשוב ולסייע. אני לא מסיר פה את האחריות מן הממשלה. אנחנו נעשה מה שמוטל עלינו, גם שר החוץ וגם אנוכי, ואם יהיה צורך גם ראש הממשלה. אבל אני הייתי אומר שמבחינה פרקטית חשובה מאוד כאן הפעילות הפרלמנטרית, הפניות לחברי הפרלמנט, ואני בהחלט מוכן להיות חלק מזה. מבחינה פורמלית, אדוני היושב-ראש, ודאי שאין לי שום בעיה – לא רק שאין לי שום בעיה, אלא הייתי מבקש שהנושא הזה יידון באחת מוועדות הכנסת. נוכל לפנות אל יושב-ראש הוועדה, למרות שכולם עסוקים ועוסקים בדברים חשובים, שהדיון יתקיים בקרוב. אני, ואם צריך אז גם גורמים נוספים מהממשלה, אתייצב, ונחשוב ביחד איך להעביר את המסר הזה בדחיפות רבה לפרלמנט בהולנד, כל עוד לא מאוחר, אבל גם לשאר המדינות. צוינה כאן ניו-זילנד. היו ניסיונות כאלה במדינות סקנדינביות, היו ניסיונות כאלה, ויפה שעה אחת קודם להבהיר גם את העובדות וגם את עמדתנו לקולגות שלנו במדינות האלה. עד כאן, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי, אם המליאה תבחר לקיים דיון באחת מוועדות הכנסת – – – היו"ר יעקב אדרי: איפה השר מציע? שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: קודם כול נחליט עקרונית, אבל אני מניח שהוועדות הרלוונטיות זה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות או ועדת החוץ והביטחון. מה שתחליטו, אדוני היושב-ראש, מקובל עלינו כממשלה. תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לשר יולי אדלשטיין על הדברים. לפני שניגש להצבעה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי ביקש להביע עמדה. בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול יישר כוח שהבאת את זה שוב לכנסת. לפני שבועיים היתה לי שאילתא בסוגיה הזו בדיוק למשרד החוץ, וסגן שר החוץ – באמת הפעם השר יולי אדלשטיין השיב בשם הממשלה, הוא דיבר בשם משרד החוץ, שאכן משרד החוץ פועל בעניין ועומד בקשר עם אותן מדינות כדי לפתור את הסוגיה בצורה שלווה ולא חלילה בהתנצחויות, כי זה גם יכול לעורר שם הדים לא טובים. אדוני היושב-ראש, יש לנו באמת בעיה באירופה. כשביקרנו מספר פעמים בפרלמנט האירופי העירו לנו שהם לא אוהבים שמערבים דת עם מדינה. אותם חברי פרלמנט שיושבים בפרלמנט האירופי הם כל הזמן אומרים, אל תזכירו לנו סוגיות דת וכו'. לצערי, החשש שלי, מאותה אווירה שקיימת כיום בהולנד, לא רק שזה זולג, יש גם היום אווירה להקשיב לעניין הזה בפרלמנט האירופי, ואולי הם יכולים להצטרף לעוד מדינה ועוד מדינה, כי הרי הם נציגי מפלגות, אבל גם נציגי מדינות שיושבים שם. לכן, אין ספק שמשרד החוץ, יחד עם הממשלה, צריכים לחשוב איך לעצור את הסוגיה הזו. אבל לעצור לא בכוחנות, חלילה, אלא בדרך של הבנה והסברה. כי מי שבאמת חי פעם במדינות האלה יודע כמה הדבר הזה היום מסוכן לזהות היהודית. כי אם יהודים יתחילו פעם אחת בגלל איסור כזה או אחר לאכול לא כשר, זה הרי עובר בשרשרת לאחר מכן. פעם אחת מתירים את הטרף, אחר כבר קשה לחזור לזה. לכן, אני מציע כן להעביר את זה, אני אגיד ועדה אולי בסוף. היו"ר יעקב אדרי: ועדת הקליטה והתפוצות. אברהם מיכאלי (ש"ס): עלייה ותפוצות מקובל עלי, אין לי בעיה עם זה. אבל השאלה אם מבחינת כלים לא עדיף שגם ועדת חוץ וביטחון תהיה מעורבת בעניין, כדי לקבוע עמדה גם למשרד החוץ? קריאה: – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): אני גם מסכים שזה יהיה בוועדת העלייה, בסדר. היו"ר יעקב אדרי: חבר הכנסת חיים אמסלם, אתה גם רוצה להביע עמדה? בבקשה. חיים אמסלם (ש"ס): תודה, אדוני היושב-ראש. דווקא כמי ששימש כרב קהילה בחוץ-לארץ, בז'נבה, במקום שאסור – אסור, נאסרת שם שחיטה יהודית, ואני יודע את הקשיים הגדולים מאוד שהיו בקהילה. לפי החוק מותר להביא מגבול צרפת–שווייץ קילו וחצי בשר אדום, מה שנקרא בשר בקר, ובשר בצבע לבן, כלומר עוף, 4 קילו לאדם. המשפחות שהיו צריכות לקנות לשבת, היו צריכות לחצות את הגבול מז'נבה לאנמס, זו עיר סמוכה, ושם באמת היתה חנות מאוד גדולה. בסופו של יום, זו אחת הסיבות לדעיכת הקהילה היהודית מבחינה דתית בעיר ז'נבה – בעיית הבשר ובעיית הכשרות. שלא לדבר – אם התופעה הזו תתרחב לממדים גדולים מאוד באירופה, שזו באמת סכנה. אני מבין את מה שאמר חברי, חבר הכנסת מיכאלי, מבחינת הגישה, שמצד אחד אסור לבוא אליהם בצורה כוחנית שתראה כביכול איזושהי התערבות כזו או אחרת מצדנו. מאידך גיסא, צריך להבין שהמאבק בנושא הזה הוא מאבק חשוב מאין כמוהו, ממדרגה ראשונה, וחייבת כנסת ישראל להירתם, לצדם של הרבנים ומנהיגי הקהילות באירופה, כי הסיפור הזה מסתיר בחובו דברים אחרים. אני, ברשותך, אדוני, רק אומר, לפני כשנה וחצי, כאן בכנסת, קיימנו דיונים רבים, לגבי כל נושא חוק הפרוות, למי שזוכר. תוך כדי התברר לנו שאותם גופים שנאבקים בנושא הפרוות, הם אותם הגופים עצמם שנאבקים כנגד השחיטה היהודית. אז לא לשכוח זאת. תודה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לחבר הכנסת חיים אמסלם. אני מציע לקבל את הצעתו של השר להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. האם זה מקובל? האם יש הצעה אחרת? מצביעים על הבקשה להעביר לוועדה. בבקשה להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר יעקב אדרי: ובכן, ההצעה תעבור לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.