קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הנושא הראשון על סדר-יומה של המליאה: הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון – הצעות שמספרן 6848, 6853, 6861 ו-6869. חבר הכנסת יצחק וקנין, ראשון הדוברים – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. משיב על ההצעה השר משה יעלון, בשם שר הביטחון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני קורא את הכותרת שהתקבלה, שאומרת את המלים האלה: "הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון", ואני שואל את עצמי שתי שאלות: שאלה ראשונה, מה ההסלמה? זו מציאות, לצערי, אדוני השר, שהפכה להיות לחם חוקם של תושבי הדרום. ואני רוצה להזכיר לכולנו שהיום אשדוד, שפעם היתה מרכז הארץ, באר-טוביה, גן-יבנה, הם כבר נחשבים "אזור עימות", הם נחשבים כבר "הדרום". כמו שפעם היו "קטיושות" לצפון, היום "קטיושות" – אה, אגב, פעם ראשונה ראיתי בעיתון השבוע שקוראים ל"גראד" "קטיושה", סוג של חידוש, סוג של התקדמות – אז אני אומר, עצם – – – היו"ר אופיר אקוניס: אולי זו היתה "קטיושה". מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): באמת יש הבדל עצום בין "גראד" ל"קטיושה". אין שום הבדל. היו"ר אופיר אקוניס: לא, יכול להיות שהעיתון דייק. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אה, כן, הוא הלך לבדוק, אתה אומר – – היו"ר אופיר אקוניס: כן. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – את סוג חומר הנפץ ואת האורך של הטיל הנורא הזה. היו"ר אופיר אקוניס: נכון, נכון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – ואני רוצה גם לתמוה על עצם העובדה שנשיאות הכנסת אישרה בכלל את הדיון הזה. הרי דברים שחוזרים על עצמם, דברים שהיו לפני שבוע ולפני שבועיים ולפני שלושה שבועות, ולפני ארבעה שבועות, לא חוזרים עליהם בהצעה דחופה לסדר-היום, ובכל זאת קיבלו את הדבר הזה וכינו אותו "הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון". ההקדמה שלי, אדוני השר, באה לומר: התרגלנו. התרגלנו, הרגלנו את התושבים שלנו. אחד הדברים – היו הרבה דברים מזעזעים בשלטונו של ראש הממשלה אולמרט, אבל אחד הדברים המזעזעים ביותר היה שיום אחד אחרי שנורו "קטיושות" לאשקלון הוא הגיע שם למקום ואמר משהו בנוסח: נצטרך להתרגל. אמרתי: מנהיג מאבד את זכות ההנהגה שלו ברגע שהוא לא מגן ביטחונית על אזרחיו. כשמוגדר אצלנו בתורה מנהיג, כתוב: "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם", וכל ההגדרה הזאת זה לצאת למלחמה, להגן על הציבור. מבחינה כלכלית אנשים יכולים להסתדר, אבל מבחינה של ביטחון צריך את ההתאגדות של אחד למען כולם וכולם למען אחד, שדרום וצפון ומרכז זה אותו אחד. וזאת התפיסה – אתם תתרגלו. ברגע זה הוא מאבד את זכות ההנהגה שלו. אני שואל את עצמי, האם כשהדבר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, האם זה שאנחנו מתרגלים, אדוני השר, שילדים צריכים להיות מוזעקים מה"צבע האדום", ואני לא יודע עוד כמה פה – יש פה עוד כמה חברי כנסת שיש להם ילדים קטנים – אני חוזר על דברים שאמרתי לפני שבועיים, אני חושב, כשיש גשמים, אדוני השר, ויש ברקים, אז אצלי כל הקטנטנים ישר קופצים עלי באמצע הלילה. הלך לי הלילה. כי הרעש מפחיד אותם. ילדים, כל רעש מפחיד אותם, כל רעש גורם לחרדות. קטנים. מה זה קטנים? אפילו מגיל תשע ומטה. שלא לדבר על אלפי ילדים, על עשרות אלפי ילדים בגילים הצעירים, מפוחדים הן מה”צבע האדום", הן מהבהלה של אמא ואבא, תמצאו מחסה, לא תמצאו מחסה. הרבה פעמים "צבע אדום" הוא קריאת שווא, אבל הוא הפך להיות, לצערנו הרב, לחם חוקם. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): ואני רוצה לשאול, אדוני השר, מה נעשה. האם גם פה יהיו כינוסים מיוחדים והוראות מיוחדות וכן הלאה, כדי שסוף-סוף פשע ההתנתקות לא ימשיך לרדוף אותנו עם המציאות הזאת, ההזויה, שאנחנו גם אליה מתרגלים. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, אדוני המשנה לראש הממשלה, השר משה בוגי יעלון עונה לכם, למליאת הכנסת, לך, חבר הכנסת בן ארי, משום שנשארת לבד. מארבעה מציעים – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני רגיל להיות לבד. היו"ר אופיר אקוניס: – – שהציעו בתחילה, נותרת בודד, ובכל זאת השר ישיב לך בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון, 8 בדצמבר שנה זו, תקף כלי טיס של חיל האוויר מחבל מחוליה של ארגון הטרור "גדודי חללי אל-אקצא" ויחד אתו פעיל נוסף, פעיל "חמאס", כחלק מהמאבק המתמשך של כוחות הביטחון נגד ארגוני הטרור. חוליה זו עסקה בהכנות לפיגוע נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות הביטחון, במקרה הזה דרך הגבול המערבי עם סיני. מדובר במחבל שהיה מעורב בניסיונות פיגוע ובפיגועים שבמסגרתם הוחדרו מפגעים מרצועת-עזה לסיני ומשם לאזור אילת. הוא עמד מאחורי הפיגוע שבוצע בינואר 2007 באילת, הוא ששילח את המחבל המתאבד, פיגוע שבו איבדו את חייהם שלושה אזרחים ישראלים. בשנים האחרונות הוא גם היה מעורב בניסיונות פיגוע נוספים, ששובשו או סוכלו טרם ביצועם. בסוף השבוע בוצע ירי תלול-מסלול לעבר שטח מדינת ישראל, גם של רקטות, כ-18 רקטות, גם פצצות מרגמה, כ-11 פצצות מרגמה, על-ידי ארגוני טרור מרצועת-עזה, מתוך כוונה לפגוע באזרחים באשדוד וביישובים במועצות האזוריות חוף-אשקלון ושער-הנגב. על הרקע הזה צה"ל תקף באמצעות חיל האוויר מוקדי פעילות טרור ברצועת-עזה. זוהו פגיעות מדויקות במטרות. במקרה אחד היו גם פיצוצי משנה שנגרמו מנוכחות אמצעי לחימה שאוחסנו בקרבת המטרה וסמוך למגורי אוכלוסייה אזרחית. מפיצוצי המשנה הללו נפגעו גם אזרחים בצד השני. צה"ל הביע צער על פגיעה באזרחים, משום שאיננו פוגע בכוונה באזרחים, אך זה המקום להדגיש כי האחריות לפגיעה באזרחים בצד השני חונה לפתחו של ארגון ה"חמאס" בפרט וארגוני הטרור בכלל, המאפשרים או שואפים לפעול מלב אוכלוסייה אזרחית ולהשתמש בה כמגן אנושי. מובן שהמציאות הזאת היא לא רק הסלמה, אלא מציאות בלתי נסבלת מבחינתה של ממשלת ישראל – העובדה שכמיליון אזרחים ישראלים נמצאים תחת איום הרקטות או המרגמות – וממשלת ישראל וכמובן מערכת הביטחון יפעלו כדי למצוא דרך להרתיע את ארגוני הטרור מלבצע את זממם בעתיד. היו"ר אופיר אקוניס: מה מציע השר – אדוני? להסיר, או להעביר לוועדת החוץ והביטחון? השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: מה הצעתו של חבר הכנסת? אין לי בעיה שזה יועבר לוועדת החוץ והביטחון, אם זה לרצונו. היו"ר אופיר אקוניס: אתה מבקש – העובדה שהוא הציע את ההצעה לסדר-היום אומר שהוא מבקש דיון במליאה. נדמה לי שהדיון מוצה, אפשר להסיר גם. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בשבוע הבא זה יהיה עוד פעם. היו"ר אופיר אקוניס: לא, נכון. אז בשבוע הבא תגיש מחדש. האם אפשר להסיר? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אפשר להסיר. היו"ר אופיר אקוניס: אפשר להסיר, להסתפק בדברי השר. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: אוקיי. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: תודה. היו"ר אופיר אקוניס: אז אין צורך בהצבעה, אם כך. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת בן-ארי, ולך, המשנה לראש הממשלה השר יעלון, שנשאר כדי להשיב גם על ההצעה הבאה לסדר-היום: זכייתו של פרופסור שכטמן בפרס נובל לכימיה. אתה משיב? השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: – – – היו"ר אופיר אקוניס: יַעַלון, תמיד זה לא – – – כנראה, זה – אתה יודע, אנחנו שבויים בקונספציות.