קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הלנת השכר של עובדי מפעל "סלינה" בנצרת-עילית היו"ר שלמה מולה: נעבור להצעות לסדר-היום מס' 6841, 6864, 6867 ו-6887, בנושא: הלנת השכר של עובדי מפעל "סלינה" בנצרת-עילית. ראשון המתדיינים הוא חבר הכנסת חנא סוייד, אבל לפני זה אני רוצה לדעת מי השר המשיב. שר התמ"ת. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: אני במקומו. היו"ר שלמה מולה: אתה גם במקומו? השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: כן. היו"ר שלמה מולה: טוב, אני מבין שהיום אתה – – – חנא סוייד (חד"ש): – – – בקבלנות. היו"ר שלמה מולה: אוקיי. מאה אחוז. אדוני, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, האקסטזה שאוחזת בשר האוצר, ככל שה-OECD מוציא איזה דוח על הכלכלה ועל המשק בישראל, כבר מדאיגה מאוד, כי שר האוצר רואה שה-OECD מוציא דוח חיובי, והוא בעצם – – – היו"ר שלמה מולה: צריך להגיד שלא כל הדוחות חיוביים. הוא מצביע על ליקויים – – – חנא סוייד (חד"ש): גם דוח חיובי. אני אתייחס לזה. אדוני היושב-ראש, בשביל ה-OECD, אם כל העובדים בישראל יהיו מובטלים ורק היחס חוב–תוצר יהיה באיזו מסגרת מסוימת והגירעון יהיה במסגרת מסוימת והאינפלציה תהיה במסגרת מסוימת וכל העובדים בישראל יהיו מפוטרים – ה-OECD יוציא דוח חיובי. כלומר, מה שחשוב ל-OECD זה המקרו-כלכלה ולא מקומות העבודה, כמו הנושאים שאנחנו מדברים עליהם: "פרי הגליל", ו"סלינה" עכשיו – מפעל בנצרת-עילית שמעסיק 160 עובדים. חצי מהם בגיל מבוגר יחסית, שקשה להם אם יפוטרו למצוא – – – היו"ר שלמה מולה: דרך אגב, אם אתה יכול להגיד בכמה מלים מה זה המפעל הזה. חנא סוייד (חד"ש): המפעל הזה מייצר שקיות ניילון ויריעות ניילון. הוא מעסיק 160 עובדים. 80% מהתוצרת של המפעל היא ליצוא, המפעל מצליח, עובד 24 שעות ביממה, וכפי שאמרתי, רוב הייצור הוא ליצוא. למפעל יש תעודת ISO, שזה מפעל שמייצר לפי מיטב התקנים הישראליים והבין-לאומיים. מדובר בעובדים שמשתכרים כ-4,000 שקל לחודש, שכר מינימום, לא מי יודע מה שכר גבוה. לאחרונה בעל המפעל הכריז על – הודיע לעובדים שהוא הולך להכריז על פשיטת רגל. היו"ר שלמה מולה: זאת אומרת, המפעל רווחי, אבל הוא הולך לפשוט רגל לא בגלל המפעל אלא בגלל דברים אחרים. חנא סוייד (חד"ש): נכון, נכון. הוא מוצא כל מיני אמתלות, יש לו התחייבויות במקומות אחרים, והוא מחזיק בעובדים כבני-ערובה. זו הבעיה שאנחנו נתקלים בה, אדוני היושב-ראש, בתקופה האחרונה לגבי כמה מפעלים, במיוחד בפריפריה – – היו"ר שלמה מולה: נכון. חנא סוייד (חד"ש): – – שהם משתמשים בעובדים שלהם כבני-ערובה, והעובדים מרגישים שהם יתומים, שאין מי שיגן עליהם. בעצם בעלי העסקים האלה – לא יודע, מריחים משהו במשק ובהתפתחויות של המשק, והם רוצים לנצל בשבילם איזו התפתחות מסוימת בשביל לעשות עוד כסף בצורה לא מוסרית. בחודש האחרון לא שילמו משכורות לעובדים. מונה כונס תפעולי למפעל, בנק הפועלים תרם 1.5 מיליון שקל בשביל להפעיל את המפעל הזה תקופה מסוימת, אבל המצב הזה הוא לא ויאבילי, הוא לא sustainable, הוא לא בר-קיימא. המפעל הזה הולך להתמוטט בקרוב והעובדים יצאו לרחובות. לכן, מה שאני רוצה, שבנוסף לאופוריה הזאת ולאקסטזה מדוחות ה-OECD, שר האוצר יקצה קצת מזמנו ויטפל – – – היו"ר שלמה מולה: האם המפעל לא ביקש לקבל סיוע מקרן לסיוע למפעלים במצוקה? חנא סוייד (חד"ש): תראה, כפי שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש, כאילו בעל המפעל, היזם, בעל המפעל, לא יודע, אין לו, כנראה שהוא כבר לא צריך את המפעל הזה, והוא יוצר איזושהי אווירה של בעיה על מנת להיפטר מכל העניין הזה. אני רוצה לבקש, אדוני היושב-ראש, שהממשלה, שמשרד התעשייה והמסחר, שמשרד האוצר וגופים אחרים, ייקחו, ייכנסו בעובי הקורה ויצילו את המפעל הזה. שיעמדו לצד ולימין העובדים, כפי שאמרתי, שמשתמשים בהם כבני-ערובה, שמרגישים כיתומים. משתמשים בהם בשביל לעשות – זאת אומרת, מהמצוקה שלהם אנשים רוצים להרוויח עוד כסף. וזו בעצם התרומה, וזה התפקיד, וזו המשימה שעל הממשלה לקיים, במיוחד כשמדובר במפעל בפריפריה שאין הרבה כמוהו בנצרת-עילית, שמהווה מקום עבודה לעובדים גם מנצרת-עילית, גם מעין-מאהל, גם מהסביבה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מסעוד גנאים; בבקשה, באותו עניין. אחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ. עם כל המאבקים שלו בנושאים האלה אני מניח שהוא ישכיל אותנו עוד יותר, הרבה מאוד נושאים, בעיקר בניסיון שלו עם הנושא הזה של מפעלים. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, המשבר והטרגדיה של עובדי מפעל "סלינה תעשיות" הם חוליה בשרשרת שפוקדת את כל מקומות העבודה וכל המפעלים בפריפריה, וגם במפעל הזה, כמו שאר המפעלים – "פרי הגליל" ואחרים. המדינה, מחפשים אותה ולא מוצאים אותה; הכוונה לממשלה ולאוצר. אי-אפשר להשאיר – ב"סלינה" מה קרה? בא בעל המפעל ואמר: זהו אני לא יכול לשלם משכורות. חלאס, זהו. מה עשו העובדים? העובדים התבצרו במפעל. למה? כי בעל המפעל ניסה גם להוציא משם מכונות וסחורות. זאת אומרת, הסרט חוזר על עצמו. משאירים פועלים פשוטים מול בעלי הון שלא חייהם ופרנסתם של העובדים והפועלים הם עניינם, אלא הרווח הכספי הוא עניינם. וזה המבחן של מדינה, זה המבחן של ממשלה. אתה לא יכול להשאיר פועלים לבד, והמפעל הזה – עובדים בו עשרות מנצרת-עילית, ומעין-מאהל, ומנצרת, ומכל הסביבה. אתה לא יכול להשאיר אותם בני-ערובה של בעלי הון או בעלי מפעלים שלא כל כך מעניין אותם. היום המפעל הזה מרוויח – אז בסדר; מחר לא – אז שילכו הפועלים, שיחפשו, אין לו – – – היו"ר שלמה מולה: אין שום בעיה מיוחדת עם בעלי הון, רק שישלמו את השכר. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): כן. אז זה מבחנם של הממשלה, של האוצר ושל המדינה, ובו הם צריכים להתערב. אני שמעתי את ראש הממשלה מסביר ומתפאר בכביש 6, מחלפים, קירבנו את הפריפריה, חיזקנו את הפריפריה. הפריפריה לא מתחזקת לא בכבישים ולא בשאר הדברים האלה. אתה רוצה לחזק את האנשים? תשמור על מקומות הפרנסה שלהם, תחזק אותם, תשאיר את המפעלים שלהם, ואל תסגור מפעלים, אל תיתן לסגור מפעלים. כאשר אתה מחזק את האנשים, תומך בהם כלכלית, חברתית – ככה מחזקים פריפריה. כביש – מה נותן כביש לעובד שאיבד את מקום עבודתו ואיבד את פרנסת משפחתו? פה צריך מדיניות של התערבות של הממשלה ושל האוצר. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. הדובר הבא, חבר הכנסת עמיר פרץ – בבקשה, אדוני. גם לרשותך שלוש דקות. עמיר פרץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, כבוד המשנה לראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, קודם כול צריך לומר דבר אחד לטובת המפעל – העובדה שהעובדים שם גם ערבים ויהודים יוצרת סולידריות גם בכנסת, אנחנו מתייצבים ביחד. כלומר הפרנסה היא אולי המכנה המשותף החשוב ביותר בין בני-אדם בסופו של דבר – – עפו אגבאריה (חד"ש): זה הפרולטריון. עמיר פרץ (העבודה): – – ומקומות עבודה זה המקום שבו ניתן להפיל חומות ששום פוליטיקאי לא יכול להפיל, ויצירת אחווה בין עמים ובין אנשים ניתן למצוא על ה"ליין" במפעל פלסטיק יותר מאשר במקומות שאנחנו כל כך עמלים כדי לקרב בין בני-אדם. אבל אין ספק שנשאלות כאן שאלות רבות. אני קיימתי שיחה עם ראש עיריית נצרת-עילית לפני כמה דקות, לפני שעליתי הנה, כדי לברר את המצב במפעל, ואכן מונה כונס מפעיל למפעל. הכונס קיבל כ-1.5 מיליון שקל הזרמה זמנית כדי להפעיל את המפעל, אבל ברור שזה לא הפתרון, ברור שזה רק אוויר לנשימה. היו"ר שלמה מולה: רגע, ההזרמה של הכסף באה מהאוצר? עמיר פרץ (העבודה): לא, מה פתאום? מהבנק. קריאה: בנק הפועלים. היו"ר שלמה מולה: מבנק הפועלים. אוקיי, מאה אחוז. עמיר פרץ (העבודה): ברור. הבנק הוא הנושה והבנק מודאג מהחוב הגדול שהמפעל חייב לו, אז הוא רוצה לתת סיכוי, אולי המפעל יימכר כעסק חי. הרי אנחנו יודעים מה זה תהליכים בבית-המשפט. בא מפעל, ויש שתי אפשרויות: או שבית-המשפט מחליט למנות כונס מפרק, או שהוא מחליט למנות כונס מפעיל. תמיד לנושה, כמו בנק, שהמפעל חייב לו 50 מיליון, 100 מיליון, כדאי לתת סיכוי ב-1.5 מיליון, 2 מיליון, לכך שהמפעל יהפוך לעסק חי, ואז כעסק חי יש לך סיכוי למצוא לו קונה אחר. לכן, ברור שהשלב הזה הוא שלב של מה שנקרא הזרמת הנשמה. אני מקווה שזאת לא הנשמה מלאכותית אלא הנשמה שיש לה סיכוי, שנותנת באמת איזה פתח חדש לעובדים שם ולמשפחות. אבל אני רוצה לפנות אליך, אדוני המשנה, ולנצל את העובדה שאתה כאן ולומר לך שאני חושב שהגיע הזמן ליצור מדד של רמת הסיכון שנמצא בה כל מפעל ומפעל בישראל. הרי עובדה שאנחנו קמים בוקר אחד ומתעוררים פתאום – הרי התהליכים האלה ברורים. כמו שכל חברה בורסאית חייבת לדווח ולפעמים להודיע על סיכון למצבה כעסק חי – לפעמים היא מחויבת להודיע לגורמים, לבעלים שלה, אזהרת עסק חי, אזהרה לפני שינוי דרמטי במצבה הכלכלי – הרי לא יכול להיות שאנחנו נקום עוד פעם עם "פרי הגליל" ואחר כך נקום עם "סלינה" ונקום עם מפעלים אחרים. ובסוף, כמו שאמרו כאן חברי קודם, הכול מרוכז בפריפריה, במוקדי האבטלה, ששם השאלה הגדולה אם יש אלטרנטיבות היא שאלה בפני עצמה. הרי זה לא מקרי. מה קורה כאן? מצד אחד – אני מסיים, אדוני. היו"ר שלמה מולה: בבקשה. עמיר פרץ (העבודה): מצד אחד יש תהליכים של פתיחת היבוא בענפים שונים. הרי ממשלה צריכה לדעת לצפות שיבוא מסוים יביא לסגירת מפעלים מסוימים. בה בעת היא יודעת באיזה מוקדים נמצאים אותם מפעלים, והיא צריכה במקביל להכין תעסוקה אלטרנטיבית. זה תפקידה של ממשלה. אני לא אומר שהיא תקים מפעלים בעצמה, אבל שמרכז ההשקעות יכוון את ההשקעות העתידיות מול מוקדים שחלילה נמצאים בסכנת סגירה. אני מאוד מקווה שבמאמץ משותף, חברי חברי הכנסת, יחד עם כל הגורמים כאן – גם הממשלה – נצליח להציל את מפעל "סלינה". אבל זה רק סימפטום שצריך להעיר אותנו לדרוש תוכנית כוללת לתעסוקה בפריפריה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אדוני השר, אתה תשיב בשם השר שלום שמחון, אני מבין. בבקשה. השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני משיב בשמו של שר התמ"ת, מר שלום שמחון. שר התמ"ת מבקש קודם כול להביע צער על מקרים שבהם קורסים מפעלים ובעקבות זאת מפטרים עובדים, על כל המשתמע מכך. למה שקורה במפעל "סלינה" אין כל קשר לפעילות הממשלה, אך בעקבות הפרסומים בתקשורת, וכן בתגובה על ההצעה לסדר-היום, הורה השר לבדוק את הנושא. מהבירורים שהעלה עד כאן, ובעיקר מיחידת הממונה הראשי על יחסי עבודה, נמצא כי שלשום התקיים דיון בפני כבוד השופט בורנשטיין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה שהגיש בנק הפועלים למינוי כונס נכסים זמני לחברה. בהמשך לדיון שהתקיים בבית-המשפט הוחלט למנות כונסת נכסים לחברה על מנת שתתפעל אותה כעסק חי. עוד הוסכם והוחלט במהלך אותו דיון כי בנק הפועלים יזרים לחברה 1.5 מיליון שקלים להפעלה ראשונית ולתשלום שכר עבודה, כשהמטרה היא למצוא בזמן קצר משקיע שימשיך להפעיל את מפעל "סלינה" כעסק חי. לאור זאת התחייבו העובדים להסיר את המחסומים ולאפשר את הפעילות השוטפת של המפעל. אומר שר התמ"ת כי ביצע בירורים על-ידי הממונה הראשי על יחסי עבודה באופן לא פורמלי, שכן אין בפועל סכסוך עבודה קיבוצי תלוי ועומד על-פי חוק סכסוכי עבודה, המקנה לו סמכויות על-פי דין. באשר לעניין הלנת השכר, הנושא הועבר לטיפול מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת. יחד עם זאת, ספק אם ניתן בשלב הזה לפעול כנגד החברה תוך הטלת עיצומים כספיים עליה מכוח חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, מאחר שבהתאם לחוק, הטלת העיצום תלויה בכך שהנסיבה שבגינה לא שולם השכר הינה בשליטתה של החברה. באשר לסוגיה העקרונית להגשת כתב אישום לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, יצוין שהמחוקק קבע כי לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום, אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום שהפך השכר למולן. בכל מקרה, שר התמ"ת, וגם אני, מקווים שהמפעל לא ייסגר. אך אם חס וחלילה אכן הדבר יקרה, ללא קשר לתוצאות ההליכים בבית-המשפט, משרד התמ"ת על כל שלוחותיו, כולל שירות התעסוקה, יתגייס במידת הצורך – והלוואי שלא יהיה צורך – לסייע למצוא לעובדים מקום עבודה חלופי. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני השר. מה השר מציע? השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון: בהתאם לרצון – לוועדה או להסיר מסדר-היום. איך שרוצים. עמיר פרץ (העבודה): ועדה. היו"ר שלמה מולה: ועדת העבודה והרווחה? חנא סוייד (חד"ש): ועדת הכספים. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז, ועדת הכספים. תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 8, אין מתנגדים. לכן הנושא הלנת השכר של עובדי מפעל "סלינה" בנצרת-עילית יעבור לדיון בוועדת הכספים.