קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
המחסור החמור בעובדים סיעודיים בעידן המסתננים
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא שלנו: המחסור החמור בעובדים סיעודיים בעידן המסתננים, הצעה מס' 6810, של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. בבקשה. ישיב בשם השר אלי ישי השר יעלון. בבקשה, אדוני. זאת הצעה רגילה לסדר-היום, אז יש לך עשר דקות שלמות; עד עשר דקות. אתה לא חייב, אבל עד עשר דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב מיכאלי וכל המאזינים והצופים בבית, ישנו נושא שנוגע לכל אחד מאתנו והוא מאוד כאוב והוא מאוד בעייתי, וזה הנושא הסיעודי. כל אחד מאחל לעצמו ולהוריו שיגיעו לימים טובים ומבוגרים, אבל כאשר הם מגיעים לימים טובים ומבוגרים, באופן טבעי הם צריכים סעד ועזרה. פעם היו זורקים אנשים כאלה למושב זקנים. האסקימוסים מוציאים אנשים כאלה לקרח שיקפאו שם, כך שמעתי פעם באגדות.
היו"ר שלמה מולה:
איך?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
האסקימוסים בארצות הקרח. כך שמענו, לא בדקתי את זה. אבל לאט לאט – ביהדות אנחנו יודעים תמיד: "מפני שיבה תקום", והכבוד לזקן ולחכם, "אם חוכמה אין כאן, זיקנה יש כאן", יש אפילו מעמד של זקן שאיננו חכם. במשך שנים לא היתה קהילה יהודית בעולם שלא היה שם איזה סעד וסיוע לחולים וגם לזקנים. לא היה מושג שהעולם שייך לצעירים. העולם היה שייך בהייררכיה למבוגרים, להוריהם ולצאצאיהם, וככה היתה גם המצווה.
אגב, שמעתי פעם שאחד מגדולי הדור האמריקנים, יושב-ראש מועצת גדולי התורה – – –
היו"ר שלמה מולה:
למה אתה אומר? במקום שבו אני גדלתי, עד שהגענו לכאן, כך היה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן, הזקנים היו – – –
היו"ר שלמה מולה:
בוודאי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נכון. אני אומר "פעם", גם היום זה כך, אבל בצורה יותר מודרנית אולי.
פעם אחד מגדולי ישראל בארצות-הברית נסע במטוס, ולידו ישב אדם מגדולי – אני לא רוצה להזכיר את שמו, אדם מאוד מכובד עם זכויות גדולות בעולם העבודה וההסתדרות. והוא ראה איך הנכדים מסתובבים סביב הרב הזקן כל רגע: סבא, רוצה נעלי בית, סבא רוצה תה, סבא רוצה, סבא, סבא. והוא גם היה בן גילו, ותוך כדי הטיסה הוא אומר לו: תגיד לי, אני רואה איך הילדים והנכדים שלך כל כך עסוקים סביבך, למה אצלי, אני השקעתי בילדים שלי לא פחות משאתה השקעת בילדים שלך, בקושי הבן שלי הרים אלי טלפון לפני שנסעתי ואמר לי: אבא, אני ממש מתנצל, אין לי זמן לבוא, אני רוצה להגיד לך שלום בטלפון. אמרתי לו: שלום, תהיה בריא, וכשאני אחזור אני אודיע לך.
אז הוא אמר לו: אתה לא תיפגע אם אני אענה לך? הוא אמר: ודאי שלא. אז הוא אמר: אני אענה לך. יש אנשים שמאמינים שהאדם בא מהקוף. אם האדם בא מהקוף, זאת אומרת שככל שהוא דור קודם, הוא יותר פרימיטיבי; ככל שהוא דור צעיר יותר, הוא יותר מתקדם, ולכן הזקנים צריכים לכבד את הצעירים, כי הזקנים עוד שייכים לדור המדבר, לדור המפגרים, לדור הקופים, לדור היותר קרובים אל הקוף. אנחנו מאמינים שהאדם הוא יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא, אז האדם הראשון הוא האדם הנעלה ביותר, כי הוא יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא. בניו כבר פחות ופחות ופחות, ויש ירידת הדורות. ולכן הדור הצעיר צריך לכבד את הדורות הקודמים, שהביאו לו את העולם ואת התרבות ואת החוכמה וכל מה שיש לצעירים היום.
איך אמר לי פעם איזה צעיר אחד? תגיד לי, בגילכם, כשלא היו טלפונים סלולריים ומחשבים וכל הדברים האלה, איזה מפגרים הייתם. אמרתי לו: אני רוצה להגיד לך, הדור של המפגרים שלנו יצר לכם את כל המכשירים הטכנולוגיים. נראה מה אתם תשאירו לדורות הבאים, ונראה אם אתם יותר חכמים מאתנו.
בכל מקרה, הגישה היהודית הזאת של "כבד את אביך ואת אמך" מושרשת ב-DNA של העם היהודי, ואנחנו יודעים את זה. ויותר מזה, לכבודה של תורת ישראל ושל עם ישראל, אני אומר שגם אומות העולם, אלה שקרובים ליהדות, הדתות המונותיאיסטיות לפחות, האסלאם והנצרות, גם כיבדו – בעיקר אני יודע את זה באסלאם – ומכבדים את ההורים, את הזקנים ואת המבוגרים.
מה שקרה בעולם המודרני הזה, שבנו מוסדות של מושב זקנים. קראו לזה בתי-אבות, גיל הזהב, הגיל המבוגר, אבל הדבר הקשה ביותר לאיש הזקן זה הבדידות. גם אם יש לו עשרה נכדים ובנים שמצליחים אבל הם לא באים אליו, זה המצב הקשה ביותר. העובד הסיעודי שמביאים לאיש הזקן, זה יותר מאשר לעזור לו לצורכי ניקיון אישי ואוכל. הם נהיים כל כך קשורים אליהם, הזקנות לעובדות הסיעודיות והזקנים לעובדים הסיעודיים, שאפילו כשהם לא יודעים את אותה השפה – אני מכיר איש זקן שכבר שנה שלמה יש לו עובד סיעודי שהגיע מרומניה, עם רשיון והכול, אבל הוא לא יודע את השפה. מאוד קשה לשניהם. המשפחה העבירה קורס לעובד הסיעודי שידע את השפה, כדי שתהיה לו חברה.
מה שקורה, שמדינת ישראל הכריזה מלחמה, ובצדק, על הסתננות של עובדים זרים שאינם מורשים, כי אנחנו יודעים שבעולם כולו יש בעיה של מהגרי עבודה, ואגב זאת זכותם של אנשים לבוא ולנסות להתקבל ולעבוד, זה לא פשע, אבל רודפים אותם כל הזמן.
היו"ר שלמה מולה:
מה זאת אומרת זכותם? אני לא חושב שזאת זכותם, אבל הם רוצים – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זכות אנושית של אדם לבוא להתפרנס. הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם לכולם ויש מקום לכולם.
היו"ר שלמה מולה:
זכות לבוא למדינת ישראל יש רק במסגרת חוק השבות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, אני לא מדבר על מדינת ישראל, אני מדבר על הבעיה שיש לארצות-הברית, לבלגיה, לאירופה, לכולם. יש בעיה עולמית של מהגרי עבודה. ודאי שמדינת ישראל, אין לה ברירה, כי בפרט, מפני שהיא מדינת יהודים, אז היא עוד יותר מורכבת – וזה מצב שהוא כמעט בלתי אפשרי להסביר לאדם חילוני מודרני בעולם המערבי למה צריכה להיות מדינת יהודים בכלל. הרי העולם האוניברסלי מכיר באדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת, וגזע, ומין, ואין שום סיבה שתהיה מדינה ליהודים בנפרד. ולכן יש ליהודים בעיה כשהם באים למנוע מאנשים זרים לבוא לעבוד פה. אבל אין ברירה, החליטו להקים מדינה יהודית, צריך לשמור על יהדותה.
אבל כאשר עשרות אלפי מסתננים בלתי חוקיים נכנסים, אז מצד אחד אתה מונע מעובדים סיעודיים ומאנשים שעובדים פה, כשהם יוצאים לחופש – ופנו אלי כמה אנשים. הרי האנשים האלה יוצאים לחופש או חוזרים הביתה ואין להם מחליפים, אין להם מחליפים, כי המדינה לא נותנת אישור. אפילו זקן שיש לו אישור לעובד סיעודי, אין לו אפשרות להחליף אותו אלא במישהו ברשיון. באים לחברה ואומרים: נו, תביאו לנו אנשים. אין לנו אנשים, אין מספיק אנשים מורשים לפי צורכי הסיעוד. והאמת היא שהרבה משפחות, וזה לזכותן של המשפחות ייאמר, שכבר עוברים לאלטרנטיבה של עובדים סיעודיים מאשר להשליך את ההורים לבית-אבות או למעון לגיל הזהב – ויש כאלה שאפילו מכניסים אל תוך בית-האבות עובדים סיעודיים לאבא ולאמא, שלא יצטרכו לחכות עד שתבוא האחות שצריכה לטפל בעשרה אנשים.
ולכן המדינה חייבת לאפשר לאנשים להביא עובדים סיעודיים מחוץ-לארץ אם אין מספיק בארץ, ואין מספיק בארץ. ולא ייתכן שמצד אחד אנחנו עומדים בשדה התעופה ומונעים בחומות מאנשים להיכנס ולעבוד פה כעובדים סיעודיים – בשם כל הערכים שדיברנו עליהם – ולעומת זאת, נכנסים עשרות אלפי מסתננים, שעם כל ההבנה לרצונם ולמצוקתם המדינה עומדת חסרת אונים ולא יכולה למנוע מהם – – –
היו"ר שלמה מולה:
מה אדוני חושב – אני חושב שאפילו יושב-ראש הכנסת התבטא על כך ואמר: במקום להביא עובדים זרים, יכול להיות שלאלה, הפליטים שנמצאים במעמד פליט, לתת להם אשרת עבודה. אולי גם בעניין הזה צריך לבחון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
יכול להיות, אם זה רעיון מקובל על-ידי הגורמים המקצועיים, לי אין שום בעיה עם זה. אדרבה, אולי צריך להעביר להם קורסים שיתאימו לעבודה סיעודית, כי אנחנו צריכים לדעת שיש אנשים שיש להם אופי של עובד סיעודי, של עובד סוציאלי, אנשים שמחונכים לתת – ואני חייב לומר, למשל, הפיליפינים, ויש עוד, אבל הפיליפינים ידועים שהם אנשים שמתמסרים לאנשים שהם עובדים אצלם בצורה מדהימה, הם הופכים לחלק מהמשפחה. יש עוד אנשים, יכול להיות שגם מהמסתננים שבאים מאריתריאה, מאפריקה, גם הם יכולים להסתגל לצורת העבודה הזאת או לסוג העבודה – את זה צריכים אנשי המקצוע במשרד העבודה או במשרד הפנים להחליט.
אבל לא ייתכן מצב שבו מצד אחד מדינת ישראל מוצפת ב-50,000 מסתננים, ומצד שני אלפי זקנים וקשישים ובני-משפחותיהם לא מצליחים להשיג עובד סיעודי וצריכים לעבור עשרה מדורי גיהינום וביורוקרטיה עד שמשיגים כבר את האישור. ואחרי שמשיגים את האישור – רק לכמה חודשים, ואחרי כמה חודשים – לשנה, ובאמצע השנה עוד יש חגים בחוץ-לארץ והעובד הסיעודי נוסע הביתה לחודש ימים ואין לו מחליף.
אני מבקש מהממשלה – אני מתנצל בפני המשנה לראש הממשלה, הממונה על האיומים האסטרטגיים, שצריך להשיב במקום שר הפנים על הדבר הזה, אבל לכבוד יהיה לי שגם כבודו ישיב לי על השאלה הזאת, ואולי תבוא בשורה מהממשלה – שיפתחו את שערי הכניסה לעובדים סיעודיים כדי לתת לכל זקן, לכל אמא ולכל נזקק עובד סיעוד צמוד. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני; נושא באמת חשוב. כבוד השר, בבקשה, אני מבין שהיום אתה עולה ויורד ועולה ויורד. לכבוד לנו. בבקשה.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אייכלר, בשמו של שר הפנים מר אלי ישי. נושא הבאת עובדים זרים מחוץ-לארץ הינו נושא רגיש. ניסיון החיים ועדויות העובדים הזרים עצמם מלמדים, למרבה הצער, כי בארץ המוצא גובות חברות התיווך כספים רבים מן העובד הזר – עד כדי אלפי דולרים, וכי חלק הארי של הכספים הללו מגיע בדרך לא ברורה אף לידי גורמים מתווכים בישראל.
התמריץ הכלכלי האמור יצר מצב שבו לעוסקים בתחום העסקתם של עובדים זרים בישראל, הצעד המשתלם כלכלית היה העיסוק בהבאת העובדים, רבים ככל האפשר, מחוץ-לארץ, תוך פגיעה רב-ממדית – קודם כול, בעובד הזר עצמו, המשעבד את עתידו הכלכלי לצורך פירעון החוב לחברות התיווך, כששעבוד זה מגביר את נחיתותו, חולשתו ופגיעותו במשך כל תקופת שהייתו בארץ. פגיעה נוספת היא בחולה הסיעודי, שכן קיים תמריץ כלכלי להבאת עובדים זרים ארצה אך לאו דווקא בהתאמתם לצורכי החולה הסיעודי. והפגיעה השלישית היא בקהילת העובדים הזרים ובציבור בכללותו.
כאמור, תופעה זו, שהיתה בעבר, הינה תופעה נפסדת, שאף ניתן לה שם: "ויזה מעופפת" – Flying Visa. תופעה זו התאפיינה בזה שהעובד הזר, כבודו וזכויותיו נעלמו מעיניהם של אותם גורמים אשר הביאו אותו ארצה, בעיקר לשם הפקת רווח כלכלי לעצמם, וכל מעייניהם נתונים לאותו רווח המופק מעצם הבאת העובד הזר מחו"ל לישראל. משמעות הדבר היא שמבחינת אותם גורמים, העובד אינו בן-אנוש אלא ויזה מעופפת.
מצב זה הביא בעבר להיצף בעובדים זרים בתחום הסיעוד. היצף זה הזיק בראש ובראשונה לעובד הזר שהובא ארצה – בתנאים של שוק רווי קשה היה לעובד הזר להשתלב בעבודה שלשמה הוא הובא לישראל. במצב הזה נאלץ העובד הזר לשלם עמלות גבוהות לצורך הגעתו לארץ או חזרה לארצו, אך חזרה לארצו לא היתה ברירה מעשית, ולכן, בדרך כלל, הוא בחר לעבור לעבודה בלתי חוקית, עם כל ההשלכות השליליות של תופעה זו על העובד עצמו, על עובדים ישראלים פוטנציאליים, שמקום עבודתם נתפס, ועל החברה הישראלית בכלל.
היצף זה הזיק, כאמור, גם לקהילת העובדים הזרים, שכן ההיצע הגבוה של עובדים זרים הגביר את חולשתם ונחיתותם ביחסי העבודה, ומנע מהם לדווח על פגיעות קשות בזכויותיהם בגלל החשש לאבד את מקור פרנסתם ואת מעמדם החוקי. ולבסוף, גם הציבור בכללותו יצא נפסד בהיבט התעסוקתי, שכן מעבר של עובדים זרים שנכנסו לישראל למטרת עבודה וסיעוד לעבודה באופן בלתי חוקי – לעבוד בענפי העסקה אחרים – פגע בהיצע העבודות שעמד לרשות ישראלים ובתנאי ההעסקה באותו ענף.
לכן, ולנוכח הכשלים המתוארים – ובמיוחד במצב שבו קיימת מחויבות רופפת בלבד של הלשכה הפרטית, המביאה בפועל את העובד הזר לישראל, כלפי אותו עובד זר לאחר הגיעו ארצה, נוצר פתח לכרסום בזכויות העובדים. פתח זה הטיל אות קלון על החברה הישראלית. בנוסף, מבחינה תועלתנית, אי-שמירה על זכויות העובדים הזרים יצרה תחרות בלתי הוגנת בינם לבין עצמם ובינם לבין עובדים מקומיים כאמור.
על מנת להתמודד עם כשלים אלו – כמו גם כשלים נוספים הנובעים מהם, דוגמת קשיי פיקוח על עצם ההעסקה ותנאיה – אשר היו קיימים במצב הדברים בשיטת ההעסקה ההיא, היה על הממשלה לקבוע שיטה כוללת לפעולתן של הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, שאינן על-פי הגדרתן וייעוד הקמתן לשכות לייבוא עובדים זרים מחו"ל אלא לשכות לתיווך והשמה של עובדים כאמור.
לאור האמור, ביום 9 באוגוסט 2005 החליטה הממשלה, בקשר להגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים, על הקמתו של צוות בין-משרדי לגיבוש המלצות לשינוי שיטת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד. בהתאם לכך מונה צוות בין-משרדי, שכלל את נציגי משרד האוצר, משרד התמ"ת, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים ומשרד המשפטים. במסגרת דיוני הוועדה הופיעו בפניה הנציגים הנוגעים לתחום העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. בין היתר הופיעו נציגי הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, נציגי איגוד נותני שירותי הסיעוד לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי, נציגי ארגון "קו לעובד", וכן נציגת מעסיקי העובדים הזרים. המלצות הצוות אומצו על-ידי הממשלה בהחלטה מס' 448 מיום 12 בספטמבר 2006.
הצוות המליץ על הפעלת שיטה חדשה להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד באמצעות לשכות פרטיות להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף זה. בין היתר, השיטה כוללת התייחסות לצמצום ההיצף הקיים, שעל השלכותיו השליליות עמדנו לעיל, וזאת בדרך של התאמת מספר העובדים הזרים שייכנסו לישראל לעבודה בענף הסיעוד למספר העובדים הזרים הנמצאים במדינה ואשר הובאו לצורך טיפול באדם בעל היתר העסקת עובד זר בסיעוד. בתמצית, שיטת ההעסקה החדשה מאפשרת ניידות של העובדים הזרים בין מעסיקים, תוך צמצום האפשרויות להבאת עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ לישראל, שעה שעובדים זרים אחרים, אשר הובאו לארץ כדין לצורך עבודה בסיעוד לפני תקופה קצרה בלבד, נמצאים במדינה ללא עבודה בתחום.
עיקר הטיפול של הלשכות, בהתאם לנוהל החדש, הוא בתיווך וטיפול בעובדים זרים הנמצאים כבר בארץ. מטרתו של הנוהל לעניין זה הינה לתמרץ את הלשכות הפרטיות למצוא מעסיקים חלופיים, בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, עבור אותם עובדים שהגיעו לישראל ונמצאים כאן ואיבדו מקום תעסוקה, אם עקב פטירת המעסיק, אם בשל פיטורים או התפטרות, ואשר לא מיצו את תקופת עבודתם החוקית במדינה, וזאת טרם הבאתם של עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ.
לצורך זה נקבעו בנוהל כמה הוראות המגבילות את האפשרות להביא עובדים זרים מחוץ-לארץ טרם מיצוי חלופות העסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד המצויים כבר במאגר העובדים הזרים בארץ וכשירים להשמה מחדש.
לפיכך, להשמת עובד זר מתוך ישראל יתרונות למעסיק הסיעודי: העובד בדרך כלל כבר דובר את השפה העברית במידה מסוימת, מכיר את שירותי הבריאות בישראל, את התרבות במדינה, וכבר רכש ניסיון ומיומנות בטיפול במעסיק סיעודי במדינה. בנוסף, המטופל ובני משפחתו יכולים לפגוש את העובד המיועד, להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי וישיר, מאישיותו, מכישוריו, קודם תחילת העסקתו, וכן יכולים לקבל המלצות מבני משפחה של המעסיק הקודם בישראל.
לצד זאת וככלל, חשוב להדגיש כי אין מכסה מקסימלית לגבי הבאה והעסקה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, וזאת בשונה מן המכסות שנקבעו לענפים העסקיים שבהם מועסקים עובדים זרים. בהתאם למדיניות הקיימת, מספר העובדים הזרים בענף הסיעוד בישראל הוא פועל יוצא של מספר המטופלים המחזיקים בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, להעסקת עובד זר, והמבקשים לממש את ההיתר שבידיהם, מבלי שנקבע מספר מקסימלי של עובדים זרים לתחום זה.
בהתאם לניסיון שנצבר על-ידי משרדי הממשלה השונים והרלוונטיים, על מנת לספק למטופלים הישראלים בין היתר עובדים זרים בענף הסיעוד, וזאת על מנת לענות על צורך ייחודי בתחום זה, ובשים לב בין היתר למספר המעסיקים אשר נפטרים בכל שנה ולמספר העובדים אשר מסתיימת תקופת ההעסקה המרבית שלהם על-פי חוק, הרי שלצד השמת עובדים זרים הנמצאים בישראל נקבע כעניין שבמדיניות כללית, כי בשנת 2011/12 ניתן יהיה להביא לישראל עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ בשיעור של עד כ-10% ממספר העובדים הזרים שהיו רשומים בישראל בענף הסיעוד ביוני 2011.
בהתאם להוראות הנוהל, רק לשכות פרטיות שלפחות 97% מהעובדים הזרים הרשומים אצלן בחודש מסוים מועסקים כדין רשאיות להביא עובדים זרים מחוץ-לארץ. על מנת להקל על הלשכות הפרטיות נקבע בנוהל כי יוקם מאגר לפרסום פרטיהם של עובדים זרים אשר אינם מועסקים, הן כתוצאה מפטירתו של מעסיקם והן כתוצאה מהתפטרות או פיטורים.
בד בבד עם קביעה זו, שמו הרשויות למטרה לפקח מקרוב על מספר העובדים הזרים הפנויים להשמה הנמצאים בישראל, ומספר העובדים הזרים שניתן להביא מחוץ-לארץ בכל חודש נתון על מנת לוודא כי אין צורך להגדיל את שיעור ההבאה לצורך מתן פתרונות לציבור המטופלים.
יחד עם זאת, על סמך נתונים עובדתיים מפורטים, השיעור הראשוני של 10% שנקבע הוא אף גדול מהצרכים האמיתיים בענף ונקבע למעשה כמקדם ביטחון.
בנוסף, הוקם צוות מעקב בין-משרדי, אשר נפגש מדי כמה שבועות על מנת לבחון את נתוני העובדים הפנויים וההבאה מחוץ-לארץ, וזאת על מנת לוודא כי אין מחסור נקודתי בעובדים זרים בישראל לצורך מתן מענה לקשישים ולנכים. אם יימצא כי אכן קיים מחסור כאמור, תמליץ הוועדה מיידית על תיקון הנהלים המתאימים.
בחינת כלל הנתונים העובדתיים שבידינו מלמדת כי לצד הגשמת התכליות אשר נקבעו לנוהל, אין כיום מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד בישראל. נכון ליום 5 בדצמבר 2011, ולצד ההשמה הערה המתקיימת בישראל רשאיות הלשכות הפרטיות להביא, נכון להיום, עוד 1,711 עובדים זרים נוספים מחוץ-לארץ, בכפוף, כמובן, לעמידה בתנאים הקבועים בנוהל.
בתמצית, ניתן לומר כי עד כה בחינת יישומו של הנוהל מלמדת כי יישומו של הנוהל מגשים את התכליות שנקבעו לו. יישום הנוהל הביא להשמה ערה של עובדים זרים הנמצאים כבר בארץ, יישום הנוהל תרם לכך ששיעור ההשמה של הלשכות הפרטיות הינו גבוה, יישום הנוהל הביא לצמצומה, באופן משמעותי, וכמעט להיעלמותה של התופעה הנפסדת של "ויזה מעופפת" ועוד. כאמור, בחינה אובייקטיבית של הנתונים מעלה כי אין בפועל מחסור בעובדים סיעודיים בישראל.
מבחינתי, ניתן להעביר את זה לוועדה, אם חבר הכנסת רוצה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני השר. תשובה ארוכה, ממצה. בכל זאת, אדוני רוצה – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הרב אייכלר שואל – – –
היו"ר שלמה מולה:
אני רוצה לשאול אותך, אתה רוצה להעביר את זה לוועדה, אתה מסכים?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז.
אז אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
לוועדה לעובדים זרים.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
ועדה לעובדים זרים, יש כזאת ועדה – – –
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
בוודאי, כן, כן. בעד – 6, אין מתנגדים, אכן הנושא יעבור לדיון בוועדה לעובדים זרים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
איזו ועדה?
היו"ר שלמה מולה:
ועדה לעובדים זרים של כצל'ה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה לא שלו היום, אבל זה בסדר.
היו"ר שלמה מולה:
אוקיי, מאה אחוז, בסדר, אנחנו – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
או ועדת העבודה, איך – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
ועדת העבודה, אני חושב, יותר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה לא הבעיה של העובדים הזרים, זו הבעיה של הסיעודיים – – –
היו"ר שלמה מולה:
אוקיי, אז אנחנו נעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה.
קריאה:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הבריאות – זה יותר מתאים.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
– – – ועדת הפנים – – –
היו"ר שלמה מולה:
ועדת הפנים, אוקיי. הנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים.
קריאה:
ועדת הכנסת?
היו"ר שלמה מולה:
כן, בבקשה, מאה אחוז. אנחנו ממשיכים – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – –
קריאה:
הם יחליטו – – –