קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מחסור במשרות לאלפי מורים במגזר הערבי היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא: מחסור במשרות לאלפי מורים במגזר החרדי, הצעה מס' 6877, של חבר הכנסת מסעוד גנאים – ערבי, במגזר הערבי, סליחה. קריאה: חרדי-ערבי. היו"ר שלמה מולה: אמרתי, המגזר הערבי. אני מבין שמי שיענה – זה יהיה סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס. בבקשה, אדוני, מסעוד גנאים. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אם צריכים אותי גם בחינוך החרדי אז למה לא. היו"ר שלמה מולה: אין בעיה, בסדר גמור. אברהם מיכאלי (ש"ס): הרבה כבוד קיבלת היום. העוזרת שלך פה – – – היו"ר שלמה מולה: עשר דקות לרשותך, אדוני. עד עשר דקות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): עד עשר דקות. היו"ר שלמה מולה: עד עשר דקות. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אולי פחות. היו"ר שלמה מולה: נשמח באמת. בבקשה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, הנושא, הבעיה שאני מעלה היום בפני הכנסת וכבוד סגן השר ידועה והיא נדונה בכמה מסגרות בכנסת, אם בוועדת החינוך, או בוועדת החקירה הפרלמנטרית לקליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. ואני חוזר היום ומעלה אותה בגלל חשיבותה ונחיצותה לאלפי בוגרים ומורים, ובעיקר מורות, ששנים מחכים בתור, אבל, לצערי, התור במקום להתקצר נהפך ליותר ארוך, ואין פתרון עד היום לבעיה הזו. אני לא מדבר רק כחבר כנסת, אני מדבר כמי שהיה בתור הזה, כמורה שגם חיכה הרבה עד שבסוף זכה במשרת מורה, וזה לא היה קל. כי בשביל אנשים אולי זאת סתם בעיה או סטטיסטיקה, אחת מהבעיות, אבל בשביל כל מורה ומורָה שמחכים שנים כדי שיקלטו אותם ויעסיקו אותם במלאכת ההוראה באחד מבתי-הספר, זאת לא סתם בעיה, זאת טרגדיה שנהפכת לסבל, שגורם לרבים מהם – וזה אני אומר לא רק כמשקיף ככה מבחוץ או מלמעלה, לא, כמי שהיה בתור הזה, וכמי שמסייר תמיד בבתי-הספר וכמי שעשרות פונים אליו לבעיה הזו: זו טרגדיה בשבילם, זה סבל. זה גורם להרבה מהם, או מהן, לדיכאון ולייאוש. הבעיה הזאת היא הבעיה, לפי דעתי, של משרד החינוך, כי מאחר שהבנתנו היא שכל המפעל החינוכי בבתי-הספר, עמוד התווך שלו זה המורה. אתה יכול לבנות את בית-הספר הכי משוכלל בעולם, עם המעבדות הכי משוכללות, אבל אם אין לך מורה שם שיכול להפעיל את כולם, אין כל תועלת. זה דבר אחד. 2. הבעיה הזאת, למה אני אומר שזו בעיה שמשרד החינוך צריך לקחת אותה כפרויקט וצריך להקדיש לה תוכנית מיוחדת כדי לפתור אותה? כי היא בסוף תביא לקריסה. כי האלפים האלה – ותיכף אני אפרט. אני לא אאריך בדברי באבחון הבעיה ובפירוטה, כי היא ידועה למשרד החינוך, לסגן השר או לשר. יש דיווחים, למשל של "עמותת נשים נגד אלימות", שמדברים על 11,000 מורות ערביות מובטלות. כאשר אני אומר מורות, הכוונה גם לבוגרות, בוגרות מכללות ואוניברסיטאות, שלמדו לתעודת הוראה והכשרת מורים וסיימו, אבל עדיין לא קיבלו שום משרה ועדיין לא עובדות. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: סליחה, בהצעה לסדר-היום אתה מביא 11,000 מורות ומורים במגזר הערבי. עכשיו אתה אומר 11,000 מורות בלבד. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): נכון. אני אומר שזה לפי "עמותת – – – סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: – – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אין בעיה, בסדר. לא. תיכף אני אגיד לך מה אומר משרד החינוך, הנתונים של משרד החינוך. אגף החינוך הערבי אומר שבשנת הלימודים הנוכחית הוגשו למשרד החינוך 8,254 בקשות לתעסוקה מקרב מורים ערבים, מורים ומורות. משרד החינוך העסיק מהם 2,800 – כ-2,800 מורים. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: 2,897. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): נכון מאוד. זאת אומרת, כ-35% מציבור המועמדים. אז נשארו לך 65% שהם מובטלים, שאין להם עבודה, וזו הבעיה. יש היצע כל כך רב, אבל אין ביקוש. מאחר שעד היום – אמרנו, או שמשרד החינוך מייבש, מצמצם את המקורות, במובן שהוא מצמצם את המכללות למורים או מקשה את תנאי הקבלה – והוא לא עושה את זה – או שהוא חייב ליצור מקומות עבודה ולהרחיב את הביקוש, וזה ניתן. אני חושב שעל משרד החינוך להתחיל בתוכנית חירום, באמת, כדי לפתור בעיה זו, כי, כמו שאמרתי, היא בעיה חמורה מאוד. בוועדת החינוך גם הצענו כמה פתרונות, ועל משרד החינוך לאמץ אותם. פתרון ראשון: שילוב מורים ומורות ערבים במערכת החינוך העברית, היהודית. זה התחיל, אבל זה לא כל כך הרבה. מדובר היום על 3%, 3.5% בלבד, מורים ערבים ומורות ערביות שמועסקים בבתי-ספר יהודיים. בתי-ספר יהודיים ועבריים, יש שם מחסור באלפי מורים ומורות, ואתה יכול להעסיק מורים ומורות ערבים. אני לא מדבר על מקצועות שהם טעוני תרבות או דת או משהו כזה. לא. אני מדבר על פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, חשבון, כל הדברים האלה. דבר שני – יש מחסור בחדרי לימוד. אלפי חדרי לימוד חסרים. אני חושב שאם משרד החינוך בונה את החדרים האלה, מחייב בניית בתי-ספר חדשים, גם זה תורם להקלה של הבעיה הזאת. יש עוד דברים אחרים. בקשר למספר התלמידים בכיתות – נכון, יש חוק בעניין הזה, אבל צריך לאכוף אותו. אם יש לך יותר כיתות, אז זה מחייב יותר שעות לימוד. דבר שלישי זה שוויון בשעות הלימוד בין התלמידים הערבים ליהודים. עד היום יש אי-שוויון. נכון, משרד החינוך טוען שלא, אבל כאשר בודקים – יש. עדיין החינוך הערבי חסר הרבה אלפי שעות לימוד. אם שעות הלימוד האלה, משרד החינוך נותן אותן לחינוך הערבי, גם זה פותר את הבעיה. אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי, אני לא ארחיב. הבעיה ידועה למשרד החינוך, רק, על משרד החינוך להתחיל ולפתור את הבעיה באמת, כיוון שיש אלפים שמחכים, וכפי שאמרתי, התור מתארך. אני לא רוצה גם לפתוח דיון על הקריטריונים של הניקוד ושל הדירוג, מי ראשון, מי שני, שזה – אני בעדו, אבל לצערי הרב יש מורים שאמרו לי לפני שנה – מורה אמר לי: הייתי שני. במקום להתקדם נהפכתי פתאום לשביעי, מפני שכל פעם מכניסים קריטריונים חדשים בדירוג המורים. אני מקווה שדברי יישמעו במשרד החינוך, ובאמת, משרד החינוך יתכנן איזו תוכנית חירום כדי לפתור בעיה קשה זו. תודה, אדוני. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. הנושא שהעלית, בעיקר שהמורות יוכלו להיקלט, המורים והמורות, במגזר היהודי, על-פי מה שיתאפשר או ייעשה – אם זה ייעשה, זה גם יתרום בהחלט לדו-קיום ולפלורליזם של דעות. אדוני סגן שר החינוך הרב אליעזר מוזס, בבקשה, ישיב. אחריו, הנושא האחרון בסדר-היום, אדוני, חבר הכנסת מיכאלי – חובת הממשלה למנף את ארגון מתנדבי "איחוד הצלה". סגן השר אמור לענות, סגן שר הבריאות. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אדוני היושב-ראש, השר המקשר, מר יעלון – – היו"ר שלמה מולה: השר התורן, נדמה לי. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: השר התורן, המקשר. כרגע הוא מקשר. – – וחבר הכנסת מסעוד גנאים, סוגיית העודף במועמדים להוראה במגזר הערבי מוכרת היטב למשרדנו זה כמה שנים, ובמהלכן ננקטו כמה פעולות לצמצום הפער בין הביקוש להיצע. בין הפעולות שננקטו: א. צמצום מספר הלומדים במכללות להכשרת עובדי הוראה לכ-1,600 לומדים מדי שנה. המהלך נעשה במטרה ליצור איזון ראוי ונכון בין מספר הלומדים לבין צורכי המערכת. במסגרת זו הוגבל מספר המכסות ללומדים הסדירים במכללות להוראה עד ל-1,200 בשנה. כמו כן הוגבלו המכסות להכשרת אקדמאים להוראה עד ל-400 אקדמאים מדי שנה. השנה אף חודדו ההנחיות, והמכללות הערביות התבקשו להגביל את הכשרת האקדמאים למסלולי בתי-ספר יסודיים, שיש בזה עודף, וכן לייעד את קליטתם להוראת המתמטיקה, המדעים והאנגלית. ב. הפעלת תוכנית ארצית לחינוך לחיי קריירה, שמטרתה לספק הכוונה לתלמידי כיתות י"ב במקצועות נדרשים, ולא רק בתחום החינוך. התוכנית פועלת כיום ב-20 בתי-ספר ומתוכנן להרחיבה לעוד 30 בתי-ספר, עוד בפברואר השנה. התוכנית פועלת החל מתש"ע. ג. הנהגת שיטת הניקוד לשיבוץ בהוראה במגזר הערבי גם היא באה להתמודד עם עודף הביקוש להוראה במגזר. שיטה זו עונה על שני צרכים מרכזיים: 1. הצבת קריטריונים ברורים ואחידים לקליטת מורים במגזר הערבי; 2. מניעת תופעת הפרוטקציה והפוליטיזציה של מערכת החינוך במגזר הזה. הצבת הפרמטרים מבטיחה את קליטתם של עובדי הוראה איכותיים במערכת זו במטרה לשפר את הישגי התלמידים. ד. בימים אלה מתקיימת פעילות משותפת עם משרד התמ"ת על מנת למצוא פתרונות תעסוקה לאקדמאים במגזר הערבי, וביניהם מורים. בשנים האחרונות, תש"ע-תשע"ב, חלה עליה משמעותית בקליטת מועמדים להוראה ומורים במגזר הערבי, ולהלן הנתונים הנכונים, המעודכנים, של משרד החינוך, ולא כפי שניתן בהצעה לסדר-היום לעיל: בשנת הלימודים תשע"ב הוגשו ברמה הארצית במגזר הערבי כ-8,254 בקשות לשיבוץ בהוראה, ומתוכן 7,391 הן של נשים. כלומר, 89.5% ממגישי הבקשות הם נשים. מתוך כלל מגישי הבקשות נקלטו 2,897 מורים, אשר מהווים 35% מכלל מגישי הבקשות, ומתוכם 2,601 הם נשים. כלומר, 90% מהמורים שנקלטו הם נשים. זאת, לעומת שנת הלימודים תש"ע, שבה הוגשו כ-7,000 בקשות לשיבוץ בעבודה להוראה, ומתוכם נקלטו 1,600 מורים, אשר מהווים כ-23% מכלל מגישי הבקשות בלבד. המגמה העולה מן הנתונים מעידה על עלייה של 12% במספר המורים מהמגזר הערבי הנקלטים במערכת. מגמה זו קשורה בפעולות שננקטו לחיזוק החינוך במגזר הערבי, ובכללם – חבר הכנסת גנאים. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): כן, אני מקשיב. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: 1. פיצול כיתות א'-ב' ומתן תוספת של חמש שעות לכלל כיתות א' וב' במגזר הערבי; 2. תוספת של שעה לכל כיתות ד'-ה' במגזר הערבי לחיזוק השפה הערבית; 3. כלל כיתות ז', ח' וט' קיבלו תוספת שעות לחיזוק האוריינות בשפה, במדעים ובמתמטיקה. מדובר בתוספת של מעל 4,500 שעות; 4. בשל צמצום במספר התלמידים בכיתה ל-32 תלמידים, בחינוך היסודי – שכבות ג', ד', ה' – בשנת הלימודים תשע"ב, פוצלו במגזר הלא-יהודי 461 כיתות, המהוות כ-65.7% מכלל הכיתות שפוצלו במדינה. בחטיבות ביניים פוצלו 366 כיתות, אשר מהוות כ-51.7% מכלל הכיתות שפוצלו במדינה; 5. עוד אציין כי בהתאם לנתוני משרד החינוך חלה עלייה במספר המורים הערבים המועסקים בבתי-ספר יהודיים, של המגזר היהודי. נכון לתשע"ב מועסקים 820 מורים ערבים בבתי-ספר יהודיים, לעומת 660 מורים שהועסקו בתש"ע. משרד החינוך הזרים מורים לצפון ולעיר חיפה ללימודי שפה ערבית בבתי-ספר עבריים. ניתן להוסיף כי עם החלת יישום המלצות דוח-טרכטנברג יתווספו למגזר הערבי אלפי שעות, הן בגיל הרך והן בשלב החינוך היסודי. מהלך זה, כאשר יבוצע, אמור לתת מענה למאות, אם לא לאלפי מורים מובטלים. עד כאן תשובת משרד החינוך. ובנימה אישית אני רוצה להוסיף: מי ייתן והייתי רואה כבר את המגזר החרדי עם הפתרונות האלה, עם הבעיות האלה. מי ייתן. תודה. היו"ר שלמה מולה: בבקשה. מה אדוני מציע? סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: מה – – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): ועדת החינוך. היו"ר שלמה מולה: אוקיי. המשך דיון בוועדת החינוך. אדוני יגיע לכיסאו ואז אנחנו נצביע. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: בבקשה. הצבעה, בבקשה. בעד – לוועדת החינוך; נגד – הסרה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 4, אין מתנגדים. אם כן, הנושא של מחסור במשרות לאלפי מורים במגזר הערבי יעבור להמשך דיון בוועדת החינוך של הכנסת.