קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום העלאת תעריפי החשמל ב-30% היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ולפנינו הצעות לסדר-היום בנושא: העלאת תעריפי החשמל ב-30%, מס' 6763, 6780, 6787, 6795, 6801 ו-6815. ראשון המציעים, חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. חבר הכנסת אדרי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לזכותך, אדוני. בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, מפליא הדבר שבתקופה של מחאה חברתית אנחנו מתבשרים על כך שבכוונת חברת החשמל להעלות את תעריפי החשמל בשנה הקרובה ב-20%–30%, כאילו לא היתה תנועת מחאה, כאילו תנאי המחיה קלים ואפשריים, וכאילו לא אלפים ועשרות אלפים ומאות אלפים יצאו לרחובות והפגינו נגד יוקר המחיה. מדובר כאן במצרך מאוד בסיסי, הייתי אומר שזה מצרך יותר בסיסי מה"קוטג'", כי אפשר לא לאכול "קוטג'", אפשר למצוא לזה תחליפים רבים, ויש כאלה, אבל לצרוך חשמל, ובכמות שהיא כבר גדולה לגבי כל בית-אב – כבר אין הרבה הבדלים בין בתים של עשירים ובתים של עניים מבחינת צריכת החשמל. המצרך חשמל הוא מצרך מאוד בסיסי, מאוד יסודי. והעלאה באחוזים כאלה, של 20%–30%, היא בוודאי פגיעה קשה מאוד, ובמיוחד בשכבות החלשות, במשפחות מרובות ילדים, שבלאו הכי המצב שלהן מאוד קשה. לכן מהבחינה הזאת בכלל לא מסתדר בתקופה הזאת לדבר על העלאה של תעריפי החשמל. מצד שני, אני חייב לגעת בטענה שבעצם הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאספקת הגז המצרי – לא היתה צפויה, ולכן חברת החשמל משתמשת בסולר על מנת לייצר את החשמל. אדוני סגן השר, אני מבין שמייבאים גז ממצרים ויש בעיה עם ייבוא הגז ולכן צריך להשתמש בסולר, אבל גם סולר מייבאים מחו"ל. אז איפה קבור הכלב? מה העניין כאן? זה מייבאים וזה מייבאים, אז אם יש בעיה עם הייבוא של הגז המצרי, אז מייבאים גז. למה עכשיו טוענים שעכשיו חייבים לייבא סולר והסולר יותר יקר? אני חושב שהטענה הזאת היא לא טענה אמיתית ולא נכונה. יש טענה נוספת, שמחיר החשמל נקבע על-ידי רשות החשמל, כמו הטענה תמיד שמחיר המים נקבע על-ידי רשות המים. זה דומה לאמירה: הגולם קם על יוצרו. מקימים רשויות, הממשלה מקימה רשויות למים ולחשמל וכו', ובסופו של דבר כאילו הרשויות האלה לא נשמעות לא לשרים ולא לחברי הכנסת, לא לכנסת ולא לאף אחד, כאילו יש להן אוטונומיה מוחלטת והן מחליטות מה שהן רוצות. אז התירוץ הזה לא מתקבל על הדעת, כי בסופו של דבר יש אחריות מיניסטריאלית ויש אחריות של הממשלה. נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להגיד שבחברת החשמל העניינים חייבים להסתדר. צריך ליישם את הרפורמה בחברת החשמל. חברת החשמל מתנהלת כמו חברת דמה באיזה מדינה של העולם הרביעי, ולא השלישי. אין יעילות. לא יודע, קראתי על טעויות חישוב של מיליארדים לכאן ולשם בחברת החשמל. מה זה, איך זה מתנהל? זו החברה, יצרנית החשמל, האנרגיה, היחידה במדינת ישראל, ועכשיו רוצים להכניס אותה לעולם התקשורת. לא יכול להיות שחברה כזאת עדיין מתנהלת בצורה הזאת. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חנא סוייד (חד"ש): בסופו של דבר כאילו העונש נופל על האזרחים ולא על החברה ולא על אף אחד, והשכר של עובדים בחברת החשמל הוא הכי גבוה במשק. זה לא יכול להיות. באחריותה של הממשלה לעשות את הרפורמה המתבקשת בחברת החשמל כך שהיא תתנהל ביעילות, באפקטיביות, דבר שלא יגרור אחריו כל שני וחמישי העלאות של תעריפי החשמל. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לכבודו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, בשנות ה-50 היתה תמיד ססמה ששמענו אותה, זה גם היה חלק מפרסומת – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת סוייד, לא עם הגב לדובר. מותר לך לשבת ליד סגן השר. נסים זאב (ש"ס): – – – היתה ססמה כזאת: יותר חשמל, פחות עמל. באמת, בזמנו הרבה אנשים השתמשו בנרות, בלמפות. אני זוכר, עוד כשהיינו ילדים, בשנות ה-50, הססמה רצתה לעודד אנשים להשתמש כמה שיותר בחשמל כדי לא להתאמץ, פחות עמל. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, היום הססמה צריכה להיות: יותר עמל לקבל חשמל. זאת אומרת, היום אתה נמצא במצב שעלות החשמל היא כל כך גבוהה, שאם רוצים להעלות את זה בעוד 30%, אדם צריך לעבוד רק כדי לקבל חשמל. אז בוא נשנה את הססמה: יותר עמל – לעבוד – כדי לקבל חשמל. היו"ר גאלב מג'אדלה: מקובל עלי. נסים זאב (ש"ס): שמעתי, זה לא סוד, שיש לנו בעיה עם אספקת הגז המצרי. זה כבר כמה פעמים היו חבלות, לצערי הרב, גם ירדן נפגעת וגם ישראל. נקווה שיום אחד מצרים, בעקבות כל השינויים שחלו בממשל – זה יהיה קודם כול לטובת העם המצרי, שתהיה להם שליטה על ארגוני הטרור בתוך מצרים. מחיר החשמל בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם, בכלל, הצריכה לשימוש ביתית עומדת על 53.02 אגורות לכל קילוואט. לא מזמן, ביולי 2011, דובר שהחשמל אולי יעלה ב-18% והיו דיונים עם משרד האוצר, אדוני היושב-ראש, עם המשרד להגנת הסביבה, כדי לראות איך להוריד את האחוזים מ-18% ל-12%. עכשיו פתאום אנחנו שומעים על עלייה בלתי סבירה של 30%. נכון שעכשיו יש קריאה לחיסכון כספי, שימנע את הצורך בהעלאת מחיר החשמל, יש כאן את עניין שכר העובדים – בממוצע עד פי-שלושה מהשכר הממוצע במשק – אני לא יודע אם זה המרכיב האמיתי של עלויות החשמל. היו"ר גאלב מג'אדלה: זה סגן השר ישיב לך. נסים זאב (ש"ס): אני אומר, לא נראה לי שזה המרכיב המרכזי, אבל אני בהחלט אומר, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לעשות קפיצה כזאת, כי תהיה השלכה על כלל המשק. זאת אומרת, אם מחיר החשמל עולה, אין שום סיבה שמחירי מוצרי המזון במדינת ישראל לא יעלו. זה אוטומט. אם זה עולה ב-30% בממוצע, אנחנו יכולים לראות שכמעט כל המוצרים במדינת ישראל יעלו, לא ב-30% אבל יעלו אולי ב-10%. לכן, החכם, עיניו בראשו. צריך לעשות הכול כדי למנוע את הגזירה הזאת, זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני זוכר בזמנו, אצלי, במוסד שלי, עוד חצי שנייה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: הוספתי לך דקה. נסים זאב (ש"ס): רוצה לומר משהו קצת היסטורי, לפני 15 שנה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תספיק לך דקה? נסים זאב (ש"ס): כן, מספיק לי. שכנעו אותנו להשתמש בגז ולא בסולר, אני אומר לך, והשיקול היה בעצם זיהום האוויר. אנחנו יודעים שכדי להפעיל את החימום, זו בעיה עם הסולר, הגזים והרעלים שיוצאים. שיקול דעת נכון לאותה תקופה, גם נכון להיום, הגז הרבה יותר משתלם גם מהבחינה הזאת. אם חלילה וחס הגז יעלה בצורה דרסטית, אני אומר לך, אנחנו עלולים למצוא שאנשים יחזרו לצריכה של סולר, כי הסולר פחות מתעכל בחימום מאשר הגז. אז לשיקולים הכלכליים האלה יש משמעות רחבה בכל בית ובית בישראל. תודה רבה, אדוני. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, עמדת בזמן. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לזכותך. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, סגן שר האוצר, לפני שבוע הועלתה כאן בכנסת שאילתא דחופה בנושא ההתייקרות הצפויה של החשמל. השאילתא נענתה על-ידי שר התשתיות מר עוזי לנדאו. אמר כאן שר התשתיות על הדוכן הזה: יש לי אחריות, אין לי סמכות. אכן, יש אפשרויות להוריד את מחירי החשמל; לא רק שאני לא יכול להתערב, גם אסור לי להתערב. הוא הפנה את הכול לשר האוצר, הפנה הכול לאוצר, ואמר את זה במלים ברורות. אני אומר לכם סודות מהחדר: בנשיאות השבוע היתה הצעה דחופה לסדר: העלייה הצפויה במחירי החשמל. השיקול של הנשיאות להכיר בהצעה הזאת כדחופה היה מכיוון שהאוצר לא ענה תשובה ולא קיבלנו תשובה בכלל. הנה, ברוך השם, אם לא שר האוצר, סגן שר האוצר נמצא פה והוא ודאי יביא לנו תשובות לנושא ולשאלות שיש לנו. אני רוצה להגיד לך בקצרה שיש לנו – לי, בכל אופן – שלוש שאלות בעניין. אנחנו כולנו יודעים מה ההשלכות של העלייה במחירי החשמל. עצם העלייה במחירי החשמל בעלייה דרמטית כזאת, יש לזה משמעויות רבות לכל מי שנצרך ולכל הרבדים הגדולים במדינה, השלכות לגבי ייקור הנסיעות בתחבורה הציבורית, מוצרי יסוד ועוד. זה יהיה גלגל שלם במשק – ייקור כזה דרמטי. כשמבררים מדוע מחירי החשמל אמורים לעלות באחוז כזה גבוה מסתבר – בגלל שאין היום אספקה סדירה של גז ממצרים ובגלל ההידלדלות של מאגרי הגז הטבעיים שישנם בישראל, צריכים להפעיל את מערכת החשמל על-ידי סולר. ובסולר – חבר הכנסת חנא סוייד, שאלת: אם הכול יבוא, מה נפקא מינה? הסוד הוא שהמכס על הסולר הוא מאוד גבוה. וכאן נשאלת השאלה: הייתכן? הייתכן שהאוצר רוצה להרוויח מהמשבר בחשמל? לא רק שאתם רוצים לייקר את החשמל, אתם עוד רוצים להרוויח, להגדיל את ההכנסות? בגלל שהבלו או המכס על הסולר הוא גבוה? אני אומר, שהאוצר יתנהג ביושר. קבעתם כמה הכנסות אמורות להיות לכם מיבוא הגז לייצור החשמל, אל תעברו את זה, אל תנצלו עכשיו לעוד הכנסה נוספת בגלל שיש משבר בחשמל. לחלופין אני אומר גם, לזמן חירום תשתמשו במזוט, שהמכס עליו יותר זול, ולא להטיל הכול על תושבי מדינת ישראל. והשאלה השנייה, איפה לקיחת האחריות של האוצר? האוצר נכשל בכל הטיפול במשבר החשמל בארץ. לא אני אומר את זה, שר התשתיות אמר את זה השבוע בוועדה לביקורת המדינה, שהאוצר לא היה מוכן – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. בבקשה. אורי מקלב (יהדות התורה): עוד שני משפטים, אדוני. אני גם רואה שסגן שר האוצר לא מקשיב, אז זה בסדר. המדינה התנגדה, האוצר התנגד להקמת תחנת כוח נוספת באשקלון. המשמעות היא, שהיום זה ייקר את ייצור החשמל ב-1.5 מיליארד, כמו העלות של הקמת התחנה עצמה. אז גם אם אין כאן מכס, מישהו צריך לקחת אחריות. איך יכול להיות דבר כזה, שמקבלים החלטות, לא עומדים לדין על כך, אין ביקורת על כך, וגם לא מוכנים לקחת אחריות. ואם יש כשל, מטילים הכול על הציבור. הדבר השלישי, השאלה השלישית, כפי שאמר חברי, חבר הכנסת חנא סוייד, כל הטיפול בנושא הסולר, כפי שאנחנו שומעים גם בחברת החשמל, הוא עומד בפני קריסה ובפני משבר מאוד גדול. המשמעות של הפסקה של יום אחד באספקת החשמל היא משמעות של מאות מיליוני שקלים הפסד למשק. ועכשיו, כשלא מאוחר, צריך לטפל בזה. משהו לא טוב קורה במערכת האספקה. שומעים את ספקי הסולר אומרים, כל אחד מטיל על השני, הוא על האוצר והאוצר על הספקים, מי מרוויח על אספקת הסולר. בסופו של דבר כנראה כולם מרוויחים, גם האוצר וגם הספקים, ומי שמשלמים את זה הם תושבי מדינת ישראל. אני רק רוצה להגיד שאנחנו הנחנו, קבוצה של חברי כנסת, הנחנו גם חוק – חוק משק החשמל, הנחנו את זה השבוע – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, אדוני חבר הכנסת מקלב. אורי מקלב (יהדות התורה): אני רק אסביר מה החוק. החוק אומר דבר אחד: להחזיר את הפיקוח לכנסת, קרי, כנסת, קרי לציבור. אנחנו ראינו את זה במים, את המשמעות כשזה יצא מהביקורת, מהפיקוח של הכנסת, אנחנו רואים את זה עכשיו בחשמל. לא היה עולה על הדעת, הכנסת לא היתה מאשרת עלייה של 30% או 20% במחירי החשמל. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. אני מזמין את כבוד סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. סליחה שאנחנו מפריעים לך, סגן השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: רציתי לבדוק אם הוא בקואליציה; התקשרתי, אמרו לי שהוא בקואליציה. היו"ר גאלב מג'אדלה: קיבלת תשובה? סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: מצוין. אורי מקלב (יהדות התורה): זה לא אני, זה הממשלה – – – אותך. סגן שר האוצר יצחק כהן: הם בקואליציה – – – אורי מקלב (יהדות התורה): ושר – אני ציטטתי את שר התשתיות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – אורי מקלב (יהדות התורה): אני ציטטתי את שר התשתיות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, כבוד סגן השר. אתה מקבל תשובות כל הזמן. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני שואל. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה, אדוני. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב מקלב – אה, אתה בא להחליף אותו? אורי מקלב (יהדות התורה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני ממתין, אני ממתין. היו"ר גאלב מג'אדלה: הוא בא להיות קרוב אליך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אמתין. היו"ר גאלב מג'אדלה: הוא בא להיות קרוב אליך. סגן שר האוצר יצחק כהן: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. אורי מקלב (יהדות התורה): אני רוצה לשמוע מקרוב את התשובה שלך. היו"ר אורי מקלב: לראות אם אנחנו בקואליציה או לא. סגן שר האוצר יצחק כהן: נו, התקשרתי, ואז שמעתי את הנאום שלך, נאום אופוזיציוני, התקשרתי לראות – אתם בקואליציה. היו"ר אורי מקלב: אמרתי לך שוב – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא רק זה, אמרו לי – התקשרתי, אמרו לי שגם החבר שלך, גפני, הוא יושב-ראש ועדת הכספים. לא האמנתי. היו"ר אורי מקלב: לא האמנת. סגן שר האוצר יצחק כהן: כזה נאום חוצב להבות, לא האמנתי. היו"ר אורי מקלב: אבל תעשה סדר קודם כול – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: איך אתם מאפשרים לדברים כאלה לקרות? אני לא מבין. היו"ר אורי מקלב: אבל מה לעשות שאני ציטטתי את שר התשתיות? לא אני, לא לקחתי משלי שום דבר. סגן שר האוצר יצחק כהן: אבל תראה, מי שיש לו את הכוח לשנות, הדברים שעליהם דיברת – דיברת דברי טעם, חבל על הזמן, נהניתי מכל מלה, עד כדי כך שקמתי להתקשר לשאול האם יהדות התורה – אמרו לי: כן, לא רק זה, גם משה גפני הוא יושב-ראש ועדת הכספים, שמפקחת על הפעילות של הגוף המבצע, של הרשות המבצעת. היו"ר אורי מקלב: איזה מפקחת, לא מפקחת שום דבר, מכיוון שרשות החשמל לא מפקחת – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אז אל תעשו – – – היו"ר אורי מקלב: – – והוא הראשון שחתום על החוק להחזרת הפיקוח על חברת החשמל לכנסת. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז אתם אנשים – – – היו"ר אורי מקלב: אבל אני לא אנצל את זה שאני יושב בכיסא הזה כך שאני אוכל להפריע לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז אתם אנשים אמיתיים, אתם אנשים שתוככם כברכם, אתם מתכוונים למה שאתם אומרים, אומרים מה שמתכוונים. אז מקומכם במצב כזה – אני לא יודע, הייתי קורא – טוב, לא משנה. על כל פנים – – – היו"ר אורי מקלב: צריך להקריא מה שהכתיבו לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים – לא, לא, זה לא יפה, לא יפה, לא מתאים לך. היו"ר אורי מקלב: לא, בגלל שאתה אומר – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא מתאים לך. היו"ר אורי מקלב: – – אתה אומר לי שזה נאום אופוזיציוני, אבל אני לא – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא מתאים, לא מתאים, עזוב, בוא. בסך הכול, אני מקווה, בעזרת השם – הנה, הרב אייכלר נכנס, אני מאוד מקווה שהתוכנית של ביטוח האברכים תצא לדרך. גם יש לי בקשה של מרן הרב עובדיה, של הרבי מבעלז, כל גדולי ישראל, בעזרת השם – תגיד "אמן", הרב אייכלר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אמן. סגן שר האוצר יצחק כהן: יפה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): וגם – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: כן, בעזרת השם. חנא סוייד (חד"ש): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, רבותי, עלות ייצור החשמל במדינת ישראל צפויה לעלות בשנה הקרובה – נכון, צדקתם – בכ-30%, לצערי הרב. אבל הבשורה הטובה יותר שזה מוגבל לשנה אחת בלבד, וזה הצפי. ממה נובעת העלות? העלייה נובעת בעיקר משני גורמים עיקריים: אחד, הידלדלות מאגר הגז ב"ים-תטיס" לצד העיכוב שנגרם בפיתוח פרויקט "תמר" בשל אי-מתן היתר לחיבור המאגר באזור חוף דור. לצערי הרב, אנחנו מדינה שמאוד רגישה לאיכות הסביבה – – –, לאיכות הסביבה, ויש עיכוב גדול מאוד בבניית המאגר באזור חוף דור. והסיבה השנייה היא הפסקת – – – חנא סוייד (חד"ש): מי מפריע לזה? סגן שר האוצר יצחק כהן: אף אחד לא מפריע – מה? חנא סוייד (חד"ש): השר להגנת הסביבה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אומר מה – – – חנא סוייד (חד"ש): כל הבעיות כאן בקואליציה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אבל עוד – – – היו"ר אורי מקלב: אני חושב שיש הידלדלות של המאגרים, יש פחות שליטה. סגן שר האוצר יצחק כהן: והפסקת הזרמת הגז ממצרים. היו"ר אורי מקלב: פחות גז. סגן שר האוצר יצחק כהן: ממצרים – הגז, לצערי, גם הפסיק להגיע כתוצאה מחבלות חוזרות ונשנות – חבל שחבר הכנסת טלב אלסאנע לא פה – בצינור ממצרים לישראל. על כל מקרה – – – היו"ר אורי מקלב: הוא מרשה לך. סגן שר האוצר יצחק כהן: למה אתה צוחק, חנא? שלמה מולה (קדימה): – – – חנא סוייד (חד"ש): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: כן, לצערי הרב, אתה צודק, כן. חנא סוייד (חד"ש): טלב אלסאנע עושה את החבלות. שלמה מולה (קדימה): אתה באמת שלם, רגע, אתה שלם עם זה שיעלו את – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: ממש לא, שלמה, אני כואב את זה לא פחות ממך. ממש לא, אבל הבשורה היא שזה רק לשנה. שלמה מולה (קדימה): לשנה? סגן שר האוצר יצחק כהן: כן. היו"ר אורי מקלב: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: בתקווה – במקום הגז הטבעי, המצוי כאמור במחסור, משתמשת חברת החשמל בדלקים יקרים יותר, ובראשם סולר, אשר עלותו פי-חמישה מעלות הגז הטבעי. בהתאם לחוק משק החשמל, עלות ייצור החשמל ממומנת על-ידי תעריף החשמל. בימים אלה, אדוני היושב-ראש הרב מקלב, עושים אנשי משרד האוצר לילות כימים – וזו לא גוזמה – כדי להביא למזעור הפגיעה בצרכנים בגין האמור, וזאת באמצעים שונים ומגוונים. לצד העלייה התעריפית הנדרשת, גורמת המצוקה באספקת הגז גם קשיים תזרימיים לחברת החשמל, וזאת בין היתר בשל הפיגור הקיים מרגע הוצאת הכספים על הדלקים על-ידי החברה ועד לרגע החזרת ההחזר בתעריף. אדוני היושב-ראש, הממשלה בוחנת אמצעים לסייע לחברה בבעיות תזרימיות אלה. אז אלה העובדות, אני מצטער ומצר כמו כולכם על העובדות האלה. אני מקווה שהפיתוח של מאגרי הגז ב"תמר" וב"לווייתן" ופיתוח התשתיות יזורזו. אני מאמין שתוך שנה המציאות תשתנה ונחזור לתעריפים הרבה-הרבה יותר נמוכים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מה שהחברים רוצים – בוא נשמע. היו"ר אורי מקלב: אם תסכים, אם תסכים – – – שלמה מולה (קדימה): אני לא הספקתי. סגן שר האוצר יצחק כהן: רגע, רגע, שלמה, רגע. תקבל. אני אמליץ שיקבלו. חנא סוייד (חד"ש): לוועדה. סגן שר האוצר יצחק כהן: ועדה, ועדה. שלמה, תסכים לוועדה, יהיו לך שם שעתיים לדבר. היו"ר אורי מקלב: אני לא יכול – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: ועדה? היו"ר אורי מקלב: עמדה אחרת הוא רוצה. אם אתם מסכימים, אני מסכים גם. סגן שר האוצר יצחק כהן: ועדה. ועדת הפנים, או הכלכלה או הכספים. חנא סוייד (חד"ש): כלכלה. סגן שר האוצר יצחק כהן: כלכלה. חנא סוייד (חד"ש): – – – היו"ר אורי מקלב: אבל רק שתדע, אדוני סגן השר, שהעלות של הסולר גבוהה פי-חמישה, המרכיב של המכס, של המס הוא גבוה מאוד בתוך. סגן שר האוצר יצחק כהן: תוריד, הורדנו הבלו – – – היו"ר אורי מקלב: אבל לא על זה. סגן שר האוצר יצחק כהן: הורדנו את הבלו. היו"ר אורי מקלב: זה על הקודם. סגן שר האוצר יצחק כהן: לבקשתך, הורדנו את הבלו. שלמה מולה (קדימה): רגע, אדוני, אפשר? היו"ר אורי מקלב: אוקיי, עמדה נוספת לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ולאחריו – עמדה אחרת לחבר הכנסת ישראל אייכלר, ואפשר גם לתת עמדה אחרת לחבר הכנסת שלמה מולה. בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, גורם אחד שכחת. אני גם מוכן להביא לך פה סדרת כתבות – אל תעשה צחוק מההתנתקות, ולא תוכלו להסיר אשמה גם מזה – אבל אני רוצה לקרוא לך מ"גלובס": חריגות שכר של 400 מיליון שקל בחברת החשמל. עובדים 20 שעות נוספות בחודש, מקבלים תוספות על 35–70 שעות בחודש. דמי הבראה: לבן-אדם ממוצע יש 4–12 ימים – דמי הבראה ל-20 ימים בשנה. תוספת פיקודית של עד 20% מהשכר. באופן יחסי למדינות בעולם, השכר הוא 35% מעל. לא מזמן הם העבירו 18–20 מיליארד שקלים לקרנות הפנסיה. וכל הרגולטורים שעומדים מאחורי הדברים האלה מזועזעים ממה שקורה בחברת החשמל. אבל מי ידבר על זה? מי ידבר על זה? גברת יחימוביץ, שדואגת לעובדים? אבל מה היא תעשה, עופר עיני – זאת הגילדה הכי חזקה שעומדת מאחוריו. חברת החשמל היא מדינה בתוך מדינה, היא עושקת את הציבור בשביל קבוצה קטנה של אנשים. אגב, יש שם 2,500 עובדים מיותרים ולא בשכר מינימום, לא בשכר מינימום. רבותי, זה מרכיב לא קטן – – היו"ר אורי מקלב: תודה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – מתשלום ותעריף החשמל שאנחנו משלמים, ואני מצטער שהתעלמת. את המלך העירום הזה מישהו צריך לחשוף, ויום אחד מישהו צריך לפרק את הגילדה הזאת ולבנות אותה מחדש, כי היא עושקת את הציבור כאילו הם בני אלים. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת שלמה מולה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה, אדוני סגן השר – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: כן – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני רוצה להזהיר את חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. כבר היה מי שהתחיל פעם – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): כבר היה פעם מי שהתחיל עם חברת החשמל והם עשו לו התקף לב, קראו לו אברהם פורז. אז תיזהר מהם, זו גילדה – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה הם עשו לו? מה הם עשו לו? ישראל אייכלר (יהדות התורה): – – זו גילדה – מה הם עשו לו? התקף לב הם עשו לו. אז תיזהר. אבל אני רציתי לדבר על משהו אחר. אדוני סגן השר, למה שלא תפעילו בינתיים בפחם, שזה הרבה יותר זול בזמן הזה? אבל יש לי תחושה, אדוני היושב-ראש, שכשהאזרח משלם 1,000 שקל עבור מים לשתייה או לצריכה ביתית לחשבון, וחשבונות החשמל מנופחים, ומחירי הדיור נוסקים – התקשורת, שאמורה לייצג את האזרח, מטפחת אג'נדות אנטי-דתיות, אנטי-מתנחליות. עוסקים בדברים הרי גורל, ובאותה השעה אין מי שישעה לזעקת האזרח הפשוט. לכן התקשורת כל כך הופתעה כאשר במחאת האוהלים בקיץ, פתאום מדברים על יוקר המחיה, פתאום מדברים על יוקר הדיור. אולי הכנסת צריכה לעסוק יותר בעניינים של טובת האזרח הפשוט, ולא להשאיר את הנושאים האלה לערב, כשנמצאים פה כמה חרדים, וערבי, נוצרי וחילוני אחד – – – חנא סוייד (חד"ש): ערבי ונוצרי זה אותו הדבר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מה? חנא סוייד (חד"ש): ערבי ונוצרי זה אותו הדבר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): סליחה, מוסלמי ונוצרי – זה ממש הבדיחה – היהודי, המוסלמי והנוצרי שהיו בסירה אחת. הנושאים האלה צריכים להיות בבוקר, כשכל המליאה רצה, ולא הדברים הרי הגורל שהיו היום. מה היה הבוקר? לא זוכר, אבל בלגן גדול היה על נושאים – אילו נושאים היו הבוקר? נושאים הרי גורל, שעוסקים כולם – אבל לא בבעיות האזרח הפשוט. היו"ר אורי מקלב: תודה. חשוב לשמוע את זה מאיש תקשורת לשעבר. בבקשה, חבר הכנסת שלמה מולה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת, הנושא של התייקרויות החשמל בראש ובראשונה יפגע פגיעה אנושה בשכבות החלשות, כלומר ברגע שאתה מייקר את החשמל ב-30%, אתה באופן אוטומטי לכאורה מייקר את יוקר המחיה ב-30%. אחרי החשמל יבואו המוצרים, המפעלים, המזון, כלומר התייקרות החשמל זה הטריגר בעצם להכפיל את כל המעמסה ואת המסים העקיפים שיוטלו על הציבור. אני לא יודע בדיוק את הנסיבות המדויקות למדיניות הזאת, אבל אני חושב, אדוני סגן השר – 30%, 30% העלאה במחיר החשמל, אומנם לשנה ראשונה, כמו שאתה אומר, אבל בהכירי את המדינה הזאת, מה שקובעים פעם אחת, זה הופך להיות לעד. וגם שנה ראשונה, בלי לעשות דיפרנציאציה בין האוכלוסיות? אנחנו, במו ידינו – האוצר ייתן את ידו לפגיעה אנושה בעיקר בשכבות החלשות. אלה שיש להם, אין להם בעיה לשלם גם 30% יותר על חשמל. לכן, אדוני היושב-ראש, אני דווקא הייתי מציע שהדיון יהיה בוועדת כספים ולא בוועדת כלכלה, כי מדובר בסופו של דבר בהחלטת האוצר יחד עם משרד התשתיות, כנראה, ולכן מדובר בכסף. הייתי ממליץ – לוועדת כספים. היו"ר אורי מקלב: אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת מולה. אתה מסכים לכך, חבר הכנסת נסים זאב? נסים זאב (ש"ס): אני אף פעם לא מתנגד למה שמולה אומר. היו"ר אורי מקלב: תודה. אם כך, נעבור להצבעה. מי שבעד, הוא בעד דיון בוועדת כספים, ומי שנגד, מבקש להוריד מסדר-היום. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: העלאת תעריפי החשמל ב-30% תועבר ותידון בוועדת הכספים.