קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מצב החינוך בישראל והקשר בין משמעת להישגים במערכת החינוך
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעה לסדר-היום: מצב החינוך בישראל והקשר בין משמעת להישגים במערכת החינוך, הצעה מס' 6658, של חברת הכנסת עינת וילף. בבקשה. השר יעקב מרגי מתכבד להשיב במקום שר החינוך. עשר דקות לכבוד חברת הכנסת וילף.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה לך.
כבוד היושב-ראש, השר, אני מזכירה שאנחנו בעצם שמים היום שתי הצעות לסדר-היום ביחד, כיוון שהיה קצת בלבול בפעם הקודמת. אני רוצה להזכיר על מה דיברתי בפעם הקודמת, כיוון שגם זה יהיה חלק מתשובת השר.
ביקשתי להעלות על סדר-היום דיון על מצב החינוך בישראל והשלכותיו, על בסיס דוח שיצא מטעם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. אני רוצה לקרוא את הסיום של החוברת הזאת. החוברת הזאת בעצם עוסקת במגמות המאוד מדאיגות בתחום החינוך בישראל והקשר שלהן לעוני, לתעסוקה.
אני חייבת לציין – היום יצא לי לנהל שיחה קצרה עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ודיברתי אתו על השאלה אם נכון היה להפריד את המשרד הזה ממשרד העבודה. הוא אמר משהו מאוד מעניין. הוא אמר: אם כבר, היה צריך לחבר את זה למשרד החינוך, כיוון שהדרך הנכונה יותר לטפל בעוני, באי-שוויון, ולא להיזקק לרווחה, היא בעצם החינוך.
אז אני רוצה לקרוא כאן את החלק המסכם של הדוח של מרכז טאוב: "העתיד נמצא היום על ספסל הלימודים. אם להשתמש במושגים מעולם תכנון המים, מדינת ישראל עברה מזמן אל מתחת לקו האדום בתחום החינוך. לאור האקוויפרים האישיים הרבים שלא מולאו בידע נחוץ, לפחות מאז שנות ה-90, ישראל נמצאת היום גם מתחת לקו השחור האסור.
"אין זה מקרי ששיעורי התעסוקה בקרב גברים בגילי העבודה העיקריים הולכים ויורדים ומתרחקים משיעורי התעסוקה במדינות המובילות – וזה קורה בהתמדה במשך למעלה מ-30 שנה ברציפות. אין זה מקרי שפריון העבודה הולך ונסוג, במונחים יחסיים" – וזו הסיבה גם לכך שהמשכורות נמוכות – "לעומת אותן מדינות מאז שנות ה-70. אלה הם הפרמטרים העיקריים הקובעים את רמת החיים ואת ממדי העוני בישראל – והם נקבעים לא מעט על-ידי רמת החינוך במדינה.
"כמחצית מהילדים בארץ מקבלים מאז שנות ה-90 חינוך ברמה נחותה מהמקובל בעולם הראשון. המחצית השנייה מקבלת חינוך ברמות נמוכות אפילו בקני מידה של העולם השלישי – ומחצית זו תהפוך לרוב בשנים הבאות.
"אך יש תקווה. בניגוד לרמת החינוך הניתנת לילדי ישראל, רמת הידע הקיים בארץ היא מהגבוהות בעולם כולו, כפי שניתן לראות באוניברסיטאות, בהיי-טק ובתחומים אחרים הנמצאים במעטפת הידע האנושית. כל מה שנדרש לביצוע תפנית חדה בחינוך כבר נמצא כאן. צריכים רק לאפשר לידע הזה – ואף לתמרץ ולעודד אותו – לזרום לכל שכונה, יישוב ואוכלוסייה בארץ.
"התהליך הנדרש אינו פשוט. הוא מחייב שדרוג משמעותי של ליבת הלימודים הניתנת לכל ילדי ישראל והנחלתה בכל בתי-הספר, בכל השכונות ובכל היישובים בארץ, ללא יוצא מן הכלל. כפי שמדינה מחייבת את כל ילדיה ללכת לבתי-הספר, ובכך היא מתכוונת להגדיל את דרגות החופש שיהיו להם בבגרותם, כך גם זכותה לקבוע ליבת לימודים שעליהם ללמוד – אחרת מדובר בכלי ריק שאינו ממלא את ייעודו."
אגב, ביום ראשון הקרוב אני מתכוונת להעלות שוב לוועדת שרים לענייני חקיקה את הצעת החוק ללימודי ליבה. לא שיש לי אשליה שהדבר הזה יעבור בהצעת חוק פרטית, אבל צריך להבין שהדבר הזה הוא קריטי לשינוי מגמה וכדי להילחם בעוני ובאי-שוויון.
"כמו כן, המתאם הגבוה בין השכלת הורים לבין הישגי ילדיהם מצביע על הצורך שהמדינה תשקיע יותר משאבים בבתי-הספר שבהם לומדים ילדים להורים בעלי רמות השכלה נמוכות.
"אם לא יינקטו צעדים משמעותיים ומהירים כדי להגיע לעתיד היושב היום על ספסל הלימודים, יהיה קשה מאוד להגיע אליו כאשר אותם ילדים יהפכו לבני 20, 30 ומעלה" – וזה אל מול הטענה שלפעמים מנסים להגיד: זה בסדר, עד גיל 18 הם לא ילמדו שום דבר שמכין אותם לעולם העבודה; הם ישלימו את זה כאנשים בוגרים. לא קל להשלים את זה. זה שמוצאים שניים-שלושה עילויים שעוד איכשהו הסתדרו ללמוד אנגלית ומתמטיקה בשנות ה-20 שלהם, זה לא דבר שעובד עבור קבוצה רחבה. "מעטים מאוד מביניהם יהיו מסוגלים לסיים לימודים ברמה של חמש יחידות במתמטיקה, בפיזיקה וכדומה בגילים אלה, כאשר הם גם הורים לילדים ועליהם לפרנס משפחה.
"אומנם כבר היום קשה לבצע את התפנית הנדרשת במערכת החינוך, אך עדיין ניתן למצוא רוב בכנסת הנוכחית כדי להשית שינוי מהותי בסדר-היום החינוכי של ישראל – – – מדובר בחלון הזדמנויות מוגבל – – – בטרם תחצה המדינה את נקודת האל-חזור – – – ולא ניתן יהיה עוד למצוא בה רוב לביצוע התפנית. זהו רגע האמת."
אז זה הנושא הראשון שחשוב להתייחס אליו. הנושא השני שאני מבקשת להעלות קשור קשר הדוק, וזה הקשר בין משמעת ואווירת הלימודים בבית-הספר לבין הישגי התלמידים. כבר שנים רבות אני טוענת שבמקום לחפש את הפתרונות ואת הבעיות בדברים כמו גודל הכיתות, כמו כמה שעות לימוד נותנים, ואפילו ההאשמה הכוללת שיש לפעמים כלפי מורים – הטענה שלי היתה שהפתרון, והבעיה כמובן, מצויים באווירת הלימודים בבתי-הספר, שאינה מאפשרת למורים להיכנס לכיתה וללמד. אם מורה אינו יכול להיכנס לכיתה וללמד, אם ילד אחד שנוהג באלימות, שמפריע, בעצם גורם לכך ששאר התלמידים בכיתה אינם זוכים לקבל את שעות הלימוד שלהם, לא משנה אם נוסיף שעות לימוד, לא משנה עד כמה יהיו מורים מצוינים.
רק לאחרונה התבטא זוכה פרס נובל האחרון, פרופסור דן שכטמן – ניסו להגיד לו: הבעיה בחינוך זה שהמורים לא מספיק טובים. הוא אמר: על מה אתם מדברים? חברי ואני, אנשים עם ידע רחב במדעים, באנו לבתי-ספר כדי ללמד, רצינו ללמד, מלאי רצון טוב. הוא אומר: כולנו ברחנו משם אחרי שראינו את הבלגן, הברדק וההפקרות, והעובדה שפשוט לא ניתן להיכנס לכיתה וללמד.
תקופה ארוכה אנשים אמרו לי: אוקיי, האם זה מגובה במחקר? האם יש מחקר שאומר שאכן, אם אווירת הלימודים בכיתה תהיה יותר טובה, גם ההישגים יהיו יותר גבוהים? לפעמים בא לי לתלוש את השערות שלי כשיש דברים שהם כל כך ברורים וטריוויאליים, אבל עדיין יש מי שמבקשים מחקר.
לשמחתי, אותו מרכז טאוב החליט לתת מלגת לימודים לכרמל בלנק וליוסי שביט כדי לחקור את הנושא הזה. היתה להם הצעת מחקר חשובה בנושא, והם חקרו את הנושא והגיעו למסקנה שאכן, לא רק שזו בעיה חמורה בישראל. בישראל – למשל, ידוע שיש מתאם בין השכלת ההורים לבין ההישגים של התלמידים; בישראל ההישגים של התלמידים נמוכים יותר ממה שהיית יכול לצפות על-פי השכלת הוריהם. והמחקר מראה שאחת הסיבות העיקריות לכך שההישגים לא גבוהים יותר זו אווירת הלימודים בבתי-הספר ומה שמכונה "שאלת המשמעת".
אבל זה הרבה יותר מהמשמעת; זו בעצם האפשרות של מורה להיכנס לכיתה ולדעת שהתלמידים מקשיבים, הכינו את שיעורי הבית, שמתקיים דיון, שתלמידים מקשיבים אחד לשני ולא רק לו. אלה לא רק דברים חיצוניים של תלבושת אחידה וקימה בתחילת השיעור; זו הפנמה אמיתית של איך מתנהלים, איך לומדים, איך מתקיים דיון.
עכשיו, הדברים האלה – אני מדברת כאן על הישגים, אבל מה שחשוב, וגם המחקר מדגיש את זה, זה שזו גם מהות החינוך. כלומר, ילדים מגיעים לבית-ספר לא רק כדי להגיע להישגים לימודיים או לבגרויות. אחת הבעיות היא שאנחנו הפכנו את זה למרכז בהרבה מובנים, ולדעתי במידה מוגזמת. צריך להבין שבית-הספר הוא גם מקום שתלמידים מגיעים אליו כדי לעבור תהליך של חיברות, כדי להיות חלק מחברה, כדי לדעת כיצד להתנהג בחברה. אווירת הלימודים בכיתה היא חלק מתהליך החיברות: לדעת כיצד להתנהג בחברה; כיצד נוהגים אחד כלפי השני; כיצד מקשיבים; ערכים כמו עבודה קשה; העובדה שצריך להכין שיעורי בית כדי שהשיעור יהיה מעניין.
הרבה פעמים אומרים: המורה לא מעניין. מה זאת אומרת המורה לא מעניין? המורה הוא לא צוות הווי ובידור. לתלמיד יש אחריות להכין שיעורי בית ולהגיע לשיעור מוכן. כשמכינים שיעורי בית ומגיעים לשיעור מוכנים, השיעור הרבה יותר מעניין.
ולכן, אני מאוד שמחה שהדבר שלטעמי היה אמור להיות הברור מאליו מגובה עכשיו במחקר – שוב, מטעם מרכז טאוב. אני רוצה לציין את כרמל בלנק ויוסי שביט, שעשו עבודה מצוינת. הם גם מוכיחים כמה דברים מדהימים: הם מוכיחים שלא גודל הכיתות הוא שישפיע אם אווירת הלימודים היא טובה. גם הרבה מורים אמרו לי: שיהיו לי 40–50 תלמידים בכיתה. אם אווירת הלימודים היא כמו שצריך, לא זו הבעיה. ומנגד, אם נותנים לילד אחד להחריב שיעור שלם, אז גם 20 תלמידים בכיתה לא ישנו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אבל אנחנו רוצים את שביל הזהב – גם מספר תלמידים סביר, גם אווירה וגם הכול.
עינת וילף (העצמאות):
אוקיי, אבל שינוי במספר תלמידים הרי עולה מיליארדים, ולכן אני אומרת: יש פתרון הרבה יותר נכון. הוא לא עולה כסף, והוא הפתרון הנכון, הפתרון האמיתי. כלומר, אנו נתפסים לנושא של הכיתות והמספרים כי זה קל, אבל האמת היא לא שם. הם מראים שהבעיה היא לא שם, והם גם מראים שהדבר הזה – שאווירה טובה בכיתות גם מסייעת לגשר על פערים בהשכלת הורים. זה דבר דרמטי. אנחנו בעצם אומרים שגם בכיתות שיש בהן תלמידים שהשכלת ההורים שלהם לא גבוהה – גם בכיתות כאלה אפשר להגיע להישגים הרבה יותר גבוהים אם אווירת הלימודים בכיתה היא אווירה נכונה – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לגברתי.
עינת וילף (העצמאות):
רק משפט אחרון. – – ומראים גם שההישגים כמובן יהיו הרבה יותר גבוהים ויקרבו אותנו לממוצע של המדינות המפותחות בעולם, רק בדרך הזאת. לכן, אני שמחה מאוד שהדבר הזה היום גם מגובה במחקר, ואשמח לשמוע את תשובת משרד החינוך. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לגברתי. כבוד השר יעקב מרגי, השר לשירותי דת, ישיב במקום שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת וילף, אני מקריא את תשובתו של שר החינוך, לכן סליחה עם הפרוטוקול, כי הניסוח הוא בגוף ראשון. אז שיובן מאליו.
ביום רביעי לפני כשבועיים משרד החינוך נתן הסכמה להכניס את הנושא הזה לסדר-היום, בהצעה שהגשת בנושא מצב החינוך בישראל. ההצעה מתייחסת כעת לשני מחקרים: מחקר שערכו פרופסור יוסי שביט וכרמל בלנק ממרכז טאוב, כפי שציינת, בנושא "משמעת והישגים לימודיים בישראל", מתוך דוח מצב המדינה 2010; מחקר שנערך על-ידי פרופסור דן בן-דוד ממרכז טאוב ופורסם באוקטובר האחרון, בנושא "מצב החינוך בישראל והשלכותיו – מפת דרכים ויזואלית מדוחות מצב המדינה של מרכז טאוב".
משמעת והישגים לימודיים בישראל – זו הכותרת – במחקרם קובעים פרופסור שביט וכרמל בלנק כי ישנה הלימה בין רמת המשמעת לרמת ההישגים של התלמידים. ככל שרמת המשמעת גבוהה יותר, כך רמת הישגי התלמידים גבוהה יותר. עוד קובע המחקר כי אם רמת המשמעת בקרב תלמידי ישראל היתה דומה לממוצע הבין-לאומי, פער ההישגים בין ישראל לממוצע בקרב המדינות המפותחות היה מצטמצם. המחקר מתבסס על נתוני מבחני TIMSS משנת 2003, ומתייחס לתקופה שקדמה לשינויים שנעשו במערכת החינוך בקדנציה הנוכחית – כפי שאגב מצוין במחקר.
משנת 2009 הוכנסו שינויים במערכת החינוך על מנת לחזק את המשמעת ולהחזיר איזון למערכת בתחום זה. נראה שמאז חלו שינויים במגמה. קידום אקלים בטוח, הגברת המשמעת וצמצום האלימות מוגדרים כאחדים מהיעדים המרכזיים שאותם מקדמת מערכת החינוך בקדנציה הנוכחית. יעדים אלה ונוספים נועדו להחזיר את מערכת החינוך לדרך המלך. זאת, לאחר שנים של שחיקה בתחומים רבים, וביניהם תחום המשמעת. אין ספק שצריך להתנתק מתפיסות ליברליות קיצוניות שתפסו תאוצה בשנות ה-90, ולדעתי פגעו במערכת החינוך.
אין חולק על חשיבות הנהגת המשמעת בכיתה. כיתה שיש בה הפרעות היא כיתה שלא ניתן ללמוד בה, ומן הסתם, הישגי התלמידים בה יהיו בהתאם. עם זאת, קיום קשר סטטיסטי בין רמת המשמעת לבין רמת ההישגים אינו עומד כשלעצמו. ההשפעה על רמת ההישגים מושפעת מגורמים נוספים רבים בהתנהלות הכוללת של בית-הספר, כגון איכות המורים, תפקוד המנהל ושיטות הוראה.
אלה נושאים שגם עליהם שמנו דגש בקדנציה הנוכחית, והם זוכים להתייחסות. המחקרים אכן מלמדים כי ישנו קשר ישיר בין אקלים בית-ספרי להישג התלמידים, אולם אקלים בית-ספרי מתגבש גם הוא מגורמים נוספים רבים פרט למשמעת, כגון יחסי מורים ותלמידים, יחסי בית-ספר והורים, מעורבות הורים, מדיניות בית-ספר, תחושת שייכות וכבוד וסדר וארגון מערכתיים. מתוך תפיסה זו פועל המשרד.
משרד החינוך פועל באופן עקבי בתחום בכמה ערוצים. הראשון – מדיניות באמצעות חוזר מנכ"ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות במוסדות החינוך". החוזר מרחיב את סמכויות המנהלים והמורים בטיפול באירועי אלימות תוך שמירה על זכויות התלמיד והמורה. השני – שינוי חקיקה. עם כניסתי לתפקיד – עוד ביולי הוביל שר החינוך מהלך לתיקון חוק זכויות התלמיד. במסגרת זו שונו שני היבטים משמעותיים בחוק זכויות התלמיד: התלמיד יכול להיות מושעה עד להכרעה לגבי הרחקה לצמיתות; בניגוד למצב שהיה קיים בעבר, מנהל המוסד יהיה נוכח בערעור על הרחקה לצמיתות.
הוצאת חוזר המנכ"ל והשינוי בחקיקה מהווים אבן דרך משמעותית בהסדרת דרכי התגובה על בעיות משמעת במוסדות החינוך. הנתונים הנמצאים בידינו מעידים שהמדיניות שבאה לידי ביטוי בחוזר עוזרת למנהלים ולצוותי החינוך לבסס את המשמעת בכיתות ולהסדיר את התגובות על אירועי האלימות.
נתוני המיצ"ב מעידים גם הם על שיפור הדרגתי ועקבי לאורך שנים, על שיפור האווירה הלימודית ועל ירידה במעורבות באירועי אלימות.
השלישי – עוד ניתן להוסיף כי החל משנת הלימודים תשע"א חויבו תלמידי בתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים להגיע לבית-הספר בתלבושת אחידה. קוד הלבוש תקף הן לתלמידים והן למורים, שעליהם להוות דוגמה.
הרביעי – קימה לכבוד המורה עם הגיעו לכיתה היא עוד נדבך שהוספנו בשנת 2010. הקימה מבטאת כבוד למורה ולאדם מבוגר בכלל, והיא גם מסייעת להצביע על תחילת השיעור, וכך לנצל טוב יותר את זמן הלימודים. יצוין כי מדובר בהמלצה ולא בחיוב. הדבר נתון לשיקול הדעת של מנהל בית-הספר.
הנושא החמישי – הפעלת תוכנית מערכתית ב-1,200 מוסדות חינוך, בליווי הדרכה. התוכנית מופעלת בכל חטיבות הביניים ובתי-הספר היסודיים בכל המגזרים ומלווה בתהליכי הערכה. צוות בית-הספר בהנחיית מדריך שפ"י בונה תוכנית מותאמת לבית-הספר ומתווה את הדגשים המרכזיים שאליהם יש להתייחס במהלך העבודה. כמו כן עוסקת התוכנית במתן מענה טיפולי לתלמידים עם בעיות התנהגות קשות – תוכנית "עוצמה" והקמת מרכזים טיפוליים לתלמידים עם בעיות התנהגות בשירותים הפסיכולוגיים.
בבתי-הספר שבהם פועלת התוכנית הועברו שאלונים לפני הפעלת התוכנית ואחריה. עולה מהם שיפור משמעותי במדדי האלימות ובתחושת השייכות והמוגנות של התלמידים. הנתונים שנמצאו מעידים כי ב-81% מבתי-הספר שנבדקו חלה ירידה משמעותית בממדי האלימות, ונרשמה ירידה ממוצעת של 18% בכל מדדי האלימות.
העיסוק בהישגים מוביל אותנו לנושא המחקר הבא, והוא "מצב החינוך בישראל והשלכותיו – מפת דרכים ויזואלית מדוחות מצב המדינה של מרכז טאוב". המחקר – – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני כבר מסיים. זו התגובה שהכתיבו לפרוטוקול.
עינת וילף (העצמאות):
– – – אני מרוצה מזה – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
המחקר עוסק במספר רחב של סוגיות, ומרכז הדיון הוא הקשר בין רמת החינוך והישגי התלמידים בישראל לבין מצב התעסוקה, ההכנסה, התמיכה הכלכלית והפערים החברתיים בישראל.
עם כניסתו לתפקיד הגדיר שר החינוך יעדים מדידים, והוקצו משאבים בהתאם, שמטרתם היתה לקדם את הנושאים המוזכרים במאמר. בפרט הוקצו משאבים לקידום הישגים ולצמצום פערים. תוצאות המבחנים הבין-לאומיים אומנם יתקבלו רק בדצמבר 2012 – TIMSS – ובדצמבר 2013 –"פיזה" – אך כבר בשלב זה ניתן להצביע על שיפור. תוצאות מבחני המיצ"ב תשע"א הן עדות ראשונה על התקדמות בהישגים ועל צמצום פערים. התוצאות מלמדות על מגמה חזקה של שיפור בכל ארבעת מקצועות הליבה – מדע וטכנולוגיה, אנגלית, מתמטיקה ושפת האם – בכל שכבות הגיל, בכל המגזרים ובכל הרקעים החברתיים והכלכליים השונים. זוהי מגמה שנמשכת כמה שנים ומעידה על שיפור ביעילות ובאפקטיביות של המערכת. תפיסת העולם של השר אומרת שהצבת יעדים מדידים בכל התחומים היא מהלך המביא לתוצאות איכותיות בחינוך .
בארבע השנים האחרונות חלה עלייה כוללת ניכרת בהישגי התלמידים דוברי העברית בשני מקצועות: שפת האם עברית – 51 נקודות, מדע וטכנולוגיה – 34 נקודות. במתמטיקה ובאנגלית נרשמה עלייה כוללת, מתונה יותר, של כ-20 נקודות. נרשמה עלייה בתוצאות הבחינות גם במגזר הערבי. במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ה' נרשם הצמצום הגדול ביותר בפער לטובת דוברי העברית: מ-67 נקודות בתשס"ז ל-18 נקודות בתשע"א – ירידה של 49 נקודות. במקצוע זה מצטיירת מגמה עקבית של צמצום הפער בין דוברי העברית לדוברי הערבית לאורך השנים. במבחן במתמטיקה לכיתות ה' הפער בהישגים בין דוברי העברית לדוברי הערבית עמד בארבע השנים תשס"ז עד תש"ע על כ-60 נקודות בסולם הרב-שנתי. בתשע"א צומצם הפער באופן ניכר והוא עומד על 38 נקודות – ירידה של 23 נקודות בגודל הפער בהשוואה לתשע"א. בשאר תחומי הדעת ודרגות הכיתה הצמצום בפער לטובת דוברי העברית מתון יותר, אם כי עקבי גם הוא.
חשוב להדגיש: לראשונה העלייה בהישגים היא בכל ארבעת תחומי הליבה ובשתי דרגות הכיתה, ה' וח', הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית.
אין ספק כי יש לנו עוד הרבה עבודה, וישנם פערים חברתיים-כלכליים המשפיעים על הישגי התלמידים. אנחנו ממשיכים לעבוד על מנת לשפר וכדי להמשיך במגמה החיובית הקיימת.
יצוין כי בתשע"א, לראשונה מזה שנתיים, השתתפו תלמידי רשת "מעיין החינוך התורני" במבחני המיצ"ב. כ-110 בתי-ספר מרשת זו השתתפו בבחינות בעברית ובמתמטיקה בכיתה ה', וכן בבחינה בעברית בכיתה ב'. בנוסף, נבחנו כמדי שנה 45 בתי-ספר שאינם משתייכים לרשתות. נתוני התלמידים החרדים שנבחנו בתשע"א במבחני המיצ"ב לא פורסמו, שכן מדובר במדגם חלקי ולא מייצג של אוכלוסייה זו.
במקביל להשקעה המתבצעת פועל משרד החינוך בדרכים נוספות להעלאת הישגי התלמידים במהלך לימודיהם, דוגמת השלמת השכלת הורים. בשנת הלימודים תשע"א יצאנו לפרויקט שבמסגרתו הוצע להורים להשלים 12 שנות לימוד במימון מלא של המשרד.
דרך אגב, אני כילד – אני בן 51 היום – כילד אני זוכר שבמהלך שנות ה-60 היה זה פרויקט שהמדינה עשתה: השלמת השכלה להורים, בגלל גלי העלייה. היו מגיעים לבתים, יושבים אתם, וזה תרם רבות למי שלקח את זה ברצינות. מי שלא השתתף בזה, עד היום יש לו קשיי שפה וקשיי הסתגלות. אני חושב שזה מהלך חשוב.
בשנת הלימודים תשע"א יצאנו לפרויקט שבמסגרתו הוצע להורים להשלים 12 שנות לימוד במימון מלא של המשרד, זאת בהמשך לנתונים המלמדים על קשר ישיר בין השכלת הורים לבין הישגי ילדים. הפרויקט מלווה מראשיתו במחקר והערכה של – אני לא יודע מה זה ראשי התיבות האלה – הראמ"ה. רשות או משהו, אני לא יודע מה.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
ראשי התיבות קצת משובשים. עד כה נפתחו כ-50 כיתות שבהן התחילו ללמוד 935 הורים. התקציב שהושקע עד כה הוא כ-4.5 מיליון ש"ח. היישובים שבהם נפתחו הכיתות הם כפר-מנדא, בועינה, תרשיחא, טבריה, קריית-שמונה, יפיע, נצרת, מג'דל-שמס, סאג'ור, שפרעם, בת-ים, ראשון-לציון, פתח-תקווה, תל-אביב, רהט, אשקלון, קריית-גת, דימונה ואילת.
לסיכום אומר השר כי ניכר שאנו בדרך הנכונה. אנו מטפלים בבעיות היסוד מן השורש. הוספנו שעות לימוד בבתי-הספר בכיתות ובגילים הקריטיים לשיפור, הצמדנו מדריכים למורים, קיימנו השתלמויות מורים מקצועיות, התאמנו את תוכנית הלימודים למציאות חדשה, נעשית עבודת חריש עמוקה. המגמה היא חיובית וישנן תוצאות. שיפור בהישגים הוא אינו דבר הקורה בן לילה; זה תהליך ארוך של השקעה ועבודה קשה. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לאדוני השר על שהביא בפנינו את תשובת שר החינוך.
עינת וילף (העצמאות):
אני אשמח להעביר את זה לוועדת החינוך. זאת תשובה מאוד מפורטת, אבל אני אשמח שיתקיים דיון בוועדה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מה כבוד השר אומר?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
להעביר את זה לוועדת החינוך להמשך דיון.
אנחנו מצביעים. מי שבעד ועדה מצביע בעד.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תראו איזה שר יש לי. שר חינוך יכול להיות, שר ביטחון יכול להיות – – –
עינת וילף (העצמאות):
אגב, אני יכולה לקבל את התשובה?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
נתתי את זה לפרוטוקול.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד – 4, אין נגד ואין נמנעים. הנושא מצב החינוך בישראל והקשר בין משמעת להישגים במערכת החינוך עובר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.