קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום ריבוי המסתננים לתחומי מדינת ישראל היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו עוברים לסעיף הבא, רבותי, והוא הצעות לסדר-היום מס' 6651, 6684, 6695 ו-6719, תחת הכותרת: ריבוי המסתננים לתחומי מדינת ישראל. ראשון המציעים – חבר הכנסת יעקב אדרי, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. יעקב אדרי (קדימה): רגע, מי עונה? היו"ר מוחמד ברכה: מי עונה? השר ארדן, אתה עונה? קריאה: – – – יעקב אדרי (קדימה): השר ארדן, אתה עונה? היו"ר מוחמד ברכה: אתה עונה על הנושא הבא, של המסתננים? יעקב אדרי (קדימה): שר הפנים אמר לי שהוא עונה, הוא אמר שהוא – אולי – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לא. אני לא. מאיר שטרית (קדימה): נעביר את זה לוועדה ישירות – – – שלמה מולה (קדימה): זה פשוט לא ייאמן, הממשלה הזאת. אני רוצה עמדה אחרת. היו"ר מוחמד ברכה: נחליט בסוף – – – יעקב אדרי (קדימה): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, כולנו מדברים בזמן האחרון על החשש מהפצצה האירנית על כל היבטיה. כולם עוסקים בנושא הזה. אני חושב שבנושא הזה אני משאיר את הפצצה הרצינית הזו לטיפול אלה שמטפלים בה. אבל לפתחנו יש פצצה אחרת. יש הפצצה הסודנית, שאתה דווקא לא התעסקו חוץ מבשבוע האחרון, אחרי שזה צף ועלה. הנושא הזה, רבותי, צריך להטריד את כולנו. מתברר שגבולה הדרומי של מדינת ישראל מופקר לחלוטין, פתוח, פרוץ לרווחה. מאיר שטרית (קדימה): – – – יעקב אדרי (קדימה): אבל אני חושב שהנושא הוא מאוד מאוד רציני. מותר לי גם להגיד, במלוא הצניעות, שאני התרעתי כבר לפני כמה שנים על העניין הזה בפני ראש הממשלה בכתב, בפני שר הביטחון, וקיבלתי את התשובות, עוד מהממשלה הקודמת. אפשר לי להגיד את זה, אין לי שום בעיה להגיד את זה. הנושא הזה של המסתננים הופך להיות שטף, והוא בעיה שהיא פצצה מתקתקת. לפני כמה שנים אמרו לנו שאלה פליטים נרדפים בסודן, בדארפור. מובן שאמרנו שמי שפליט, אנחנו נקבל אותו ונטפל בו בכל דרך ראויה, וכמתחייב על-פי חוק והאמנות הבין-לאומיות. אבל, רבותי, הסיפור הזה כבר חלף מהעולם. אין בעיות בסודן, עובדה שחילקו את סודן ולא ראינו שם מלחמות, הנושא הסתדר. כל הפליטים היום הם מהגרי עבודה. צריך להגיד את האמת. השר גלעד ארדן, אני חושב שראוי – אני לא יודע אם ראוי שלא יהיה נציג הממשלה פה. היו"ר מוחמד ברכה: יש נציג ממשלה באולם אבל – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: נציג הממשלה התורן אוכל; עכשיו אני אחזיר אותו. יעקב אדרי (קדימה): אני זוכר את זה מתפקידי כשר המתאם בין הממשלה לכנסת. אין מה לעשות, לקחת עליך תפקיד מאוד אחראי. אני חושב שבעניין הזה אנחנו עומדים בפני בעיה מאוד מאוד קשה. אני רוצה גם לציין, לטובה דווקא, שהממשלה הזאת התחילה בבניית הגדר. צריך להגיד את זה בקול רם. יחד עם זאת, זה לא מספיק. לא להגיד: אנחנו התחלנו בגדר, אנחנו עובדים ועובדים. שמעתי מישהו בכיר מאוד מרשות ההגירה, והוא אמר לי דברים מאוד קשים. אמרתי אותם ישר לשר הפנים. הוא אומר לי: מה אתם ישנים? אתם, הפוליטיקאים, ישנים בעמידה. אילת מוצפת כבר בסודנים, באריתראים, ערד מוצפת, אשדוד. ומה לעשות שאני רואה את זה גם ביישוב שלי, באור-עקיבא, גם לשם הגיעו מאות סודנים. רבותי, לזה אסור לנו להסכים בשום פנים ואופן. אני חושב שהממשלה חייבת להתעורר. חייבים לנקוט את כל האמצעים החוקיים בעניין הזה. לא צריך לפחד, לא צריך להתבייש מכל יפי-הנפש, שכל היום אני שומע אותם בתקשורת. הנושא הזה הוא בעייתי. נכנסתי לאיזה בית, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר מוחמד ברכה: אתה צריך לסיים, אדוני. יעקב אדרי (קדימה): נגמר הזמן? היו"ר מוחמד ברכה: שלוש דקות. שלמה מולה (קדימה): אבל השר לא היה פה – – – יעקב אדרי (קדימה): באמת בהתחלה לא היה לי – אפשר עוד דקה, שתיים? היו"ר מוחמד ברכה: בבקשה. יעקב אדרי (קדימה): נכנסתי לבית באור-עקיבא, נכנסתי לראות איפה, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר מוחמד ברכה: פריווילגיה של סגן יושב-ראש, זה בסדר. יעקב אדרי (קדימה): נכנסתי לבית שבו שוהים סודנים. ראיתי שם פליטים, עשרה בתוך חדר, בתנאים מחפירים. בתנאים מחפירים, בצורה מבישה. גם זה דבר שהוא לא בריא, והוא לא טוב והוא לא נכון. יחד עם זאת, אני חושב שכולם יורדים על שר הפנים, אבל עושים את זה שלא בצדק. שר הפנים אומר את הדברים בצורה ישרה, מה שרובם חושבים ואומרים, אבל אולי מפחדים. צריך להגיד את האמת בקול רם. זה למעשה זכות השיבה בדלת האחורית. אני אומר את זה בקול רם. זה מגיע למצב שיש אלפים שנכנסים, יום-יום מאות. מאות. זה כבר במספרים מדהימים. באים, יש "שאטלים", לוקחים אותם לתל-אביב, נותנים להם ניירות, והנה הם פה. רבותי, במצרים מחכים מאות אלפים, אם לא מיליונים. אני מאוד מבקש שבעניין הזה – חבל ששר הפנים, שאמור להשיב על העניין הזה – אני גם מחזק את ידיו בכל מה שהוא עושה בעניין הזה. אני מאוד מקווה שיהיה דיון נוסף, בהשתתפות שר הפנים. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. בכל זאת אני פונה, גברתי המזכירה, לחפש, שהשר יגיע. זה לא ראוי שחברי כנסת מציעים נושא ושר מודיע למזכירות הכנסת שהוא מופיע – זה ממש לא תקין לחלוטין. חבר הכנסת נסים זאב – לא נמצא; חבר הכנסת יעקב כץ – לא נמצא. אני מודיע שמי שלא נמצא אני לא אעשה מה שעשיתי לפני כמה רגעים. מי שלא נמצא, אז הוא לא נמצא. זהו. הוא לא יקבל את תורו. מאיר שטרית (קדימה): זה התקנון, אדוני. היו"ר מוחמד ברכה: חבר הכנסת מקלב, בבקשה, סגן היושב-ראש. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני רוצה להתייחס גם למה שאמר מאיר שטרית בדבר סדר-היום ומה שקורה כאן באולם בהצעות לסדר-היום. באיזה מקום, תראה את שולחן הממשלה, תראה ששרים לא נמצאים פה. אני חושב שהמוטיבציה והנכונות של חברי כנסת להעלות נושאים כשלא השר עונה – אלה לא דברים שקשורים לשר המקשר, שהוא כן משתדל להיות, אני מדבר על שרים שאמונים על תפקידם. מאיר שטרית (קדימה): השר המקשר בסדר גמור. אורי מקלב (יהדות התורה): אני רוצה לגלות לכם סודות מהחדר. בישיבת הנשיאות האחרונה – נמצא כאן סגן יושב-ראש הכנסת יעקב אדרי והיושב-ראש המכהן עכשיו – העלינו את הנושא הזה. אמרנו שמתחילת מושב החורף זה בולט ביתר שאת. מי שענה בשבוע שעבר היה שר אחד, שענה כמעט את כל התשובות בקריאה מהכתב. ראינו קודם שהתשובה של השר – השר הקודם, או זה שענה בשם שר החוץ – התשובה היתה של דקה, ולא תמיד לדוברים פה. יעקב אדרי (קדימה): זה זלזול בכנסת. שלמה מולה (קדימה): יש כאן ארבעה חברי נשיאות. אורי מקלב (יהדות התורה): סליחה, יש כאן ארבעה חברי נשיאות. אני חושב שהיושב-ראש לקח את זה לתשומת הלב ואנחנו צריכים לטכס עצה. היו"ר מוחמד ברכה: אדוני חבר הכנסת מקלב, היושב-ראש בישיבת הנשיאות אמר דברים ואני חושב שאת הדברים האלה צריך לפרוע בישיבת הנשיאות הבאה. שר שמזלזל בעבודת הכנסת ולא ממלא את תפקידו, הכנסת יכולה ליישם סנקציות שדווקא יהיו מועילות ביותר. מועילות ביותר. אבל אני כמובן לא במקום ולא בזמן שאתן הצהרות, אלא יש פה ארבעה חברי נשיאות שיכולים להעביר את זה לישיבה הבאה ואז נקבל החלטות. מאיר שטרית (קדימה): יש לי הצעה: אפשר לעשות הצעות לסדר-היום ביום שלישי, שממילא זה רק הכנסת – – היו"ר מוחמד ברכה: זו סוגיה שמדוברת הרבה. מאיר שטרית (קדימה): – – אלא אם לממשלה יש הצעות קודמות, וניתן עדיפות לממשלה. אבל אפשר לדון בהצעות ביום שלישי. היו"ר מוחמד ברכה: המצב ביום שלישי משתפר מבחינת העובי של סדר-היום, אבל זה עדיין לא מספיק. אני מסכים אתך. חבר הכנסת מקלב – בבקשה, אדוני. אנחנו נתחיל מההתחלה. אורי מקלב (יהדות התורה): אומנם כשהשר לא נמצא השעון לא עובד – – היו"ר מוחמד ברכה: לא, לא, אני אתחיל מההתחלה. אורי מקלב (יהדות התורה): – – אבל אני אקצר בדברי מכיוון שהשר הממונה לא נמצא. דבר ראשון, אני חושב שחובה להגיד שאת הזכויות של אלה שכן הסתננו והגיעו צריך לשמור. ראיתי כאן גם מסמך של הממ"מ שמלין על כך שזכויות המסתננים לא נשמרות כמו שהן צריכות להישמר במקומות שהם כלואים. את זה צריך להגיד – מי שנמצא פה – אנחנו מחויבים לכך ואמונים על כך, לתת להם את כל הזכויות מבחינה אנושית, כבני אנוש. לזה אנחנו מחויבים ועל כך אין ספק. אנחנו מדברים על תופעה שהיא מגפה, היא לא רק תופעה, אבל אני לא רוצה להתבטא דווקא בלשון הזאת. מדובר היום על עשרות אלפים שמגיעים לכאן בדרך לא לגלית. אני משוכנע שרוב חברי הבית הזה נתקלים בפניות של אנשים שיש להם בעיה עם עובדים זרים – יש עובד זר ששימש את הסבא, שימש את האבא, המשפחה כבר מכירה אותו ומבקשים להאריך את השהות; אנשים שנכנסו לאשפוז בבתי-חולים ולאחר תקופה מפטרים את העובד הזר. אני חושב שהממשלה, אולי בצדק, גם מנהלת מדיניות קשוחה מאוד לגבי כל העובדים הזרים שנכנסו באופן לגלי לארץ שיש להם תפקיד והם מועילים כאן, והם עוזרים במה שהם צריכים לעשות, מחוסר ברירה, מפני שאנשים אחרים כאן במדינה לא רוצים להתעסק, אם בחקלאות או בעיקר בסיעוד. אבל כשמגיעים לנושא הזה של מסתננים, אוזלת היד והטיפול הלא-רציני והלא-החלטי, לא ניתן ואי-אפשר להבין אותו ואי-אפשר להסביר אותו. איך יכול להיות שאנחנו כאן, מעל הבמה בכנסת הזאת, מינימום כבר שנתיים – אני מחזיק כאן נאום של דיכטר מלפני שנה וחצי. אני זוכר את הנאום שלו על כך שכמות הנכנסים, המספרים שנכנסים לארץ, מדובר בעשרות אלפים. גם הגדר, כפי שאתה הזכרת, יעקב אדרי, לא נותנת מענה – – יעקב אדרי (קדימה): יכולים לפרוץ אותה – – – אורי מקלב (יהדות התורה): – – הם רק קופצים מעל הגדר ומחכים. הם לא איזה מחבל או מבריח שבורח ואתה אומר שהגדר מועילה. הוא נמצא, הוא עובר, הוא גם מחכה שייקחו אותו, ועכשיו לוקחים אותו אחר כבוד. התופעה הזאת היא תופעה לא טובה בכלל, גם לא טובה להם עצמם, מכיוון שאני חושב שהם עוברים גם תהליך של הונאה. הם משלמים אלפי דולרים או עשרות אלפי דולרים עבור כניסה, עבור מבריח שמכניס אותם, וכשמגיעים לארץ בעצם הם נמצאים במצב כזה שהם לא יכולים לעבוד ועוצרים אותם. והם נמצאים עכשיו באיזה גלגל שהם לא יכולים לפעול – והם הרי חייבים לעשות משהו בארץ, מפני שאין מי שישלם את החובות שלהם שהם שילמו לאותו מבריח, הם לקחו התחייבות בבית או מה שהם שילמו כבר בעבר. עכשיו זה יכול להגיע – זה מידרדר לפלילים ומידרדר לעוד דברים לא רצויים גם להם עצמם, מפני שאם רואים שלא מטפלים בזה בנחרצות, אז המסר שעובר הוא גם לא מסר טוב. הצורה שאנחנו מטפלים היא גם מסר לא נכון שם. לכן, כשאנחנו חושבים איפה מדיניות הממשלה לאחר שהיא כבר מודעת לדבר הזה ולאחר שכבר נאמר, ואחרי שכבר אמרו את הכול, באיזה אטיות – אם היינו רואים איזו מגמה של ירידה דרסטית, היינו אומרים שיש לזה טיפול, כי אי-אפשר למגר את זה לגמרי. אבל כשהתופעה לא נגמרת, אלא הפוך, היא מתעצמת, והמספרים רק גדלים מחודש לחודש, אני חושב שהממשלה לא אומרת את דברה בנושא הזה. צריך להיאמר מסר ברור שטוב גם לנו וטוב גם מסר למסתננים. תודה רבה, אדוני. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. תשובת הממשלה – השר התורן, השר ישראל כץ. אדוני השר, לא מדברים בטלפון במליאה. זה דבר אחד. דבר שני, אתה מעוניין להשיב בשם הממשלה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: לא נערכתי להשיב בשם הממשלה. היו"ר מוחמד ברכה: אוקיי, אז אנחנו נעמוד על ההודעה שהודענו והדברים יועברו. אנחנו רואים בחומרה רבה את עצם העובדה שהשר המשיב, שר הפנים, לא התייצב. אנחנו נעביר את זה לנשיאות על מנת לראות איך מטפלים בזה, כולל האפשרות שדובר עליה בישיבות האחרונות, של סנקציות על שרים שאינם ממלאים את תפקידם כלפי הכנסת, כלפי חבריה וכלפי סדר-יומה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי ביקש עמדה אחרת; בבקשה, במסגרת דקה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): היושב-ראש, השר, חברי הכנסת, אני שמעתי גם את הדוברים עכשיו וגם אתמול את היושב-ראש ריבלין מדבר, שמתוך 2,500, 2,300 הם פליטים. ואני רוצה להגיד לכם שכדי להבין את העניין חייבים לרדת לשטח. סיפור מהמפגש שלי האחרון בשכונה עם אם חד-הורית שמתפרנסת מקצבת שאירים, עם ארבעה ילדים. נזרקה מהבית שלה כי המסתננים משלמים הרבה יותר, הם חיים עשרות בדירה אחת. היא אומרת: עכשיו אני משלמת את כל קצבת השאירים שלי עבור שכר דירה, אבל שני ילדים – הייתי חייבת להוציא מהבית את שני הגדולים, להגיד להם שיחפשו איפה לגור. אז תמשיכו לדבר על זכויות ותמשיכו לדבר על פליטים, ואזרחי הארץ הזאת ייזרקו מבתיהם. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: רבותי המציעים, חבר הכנסת אדרי וחבר הכנסת מקלב, מה אתם מציעים? יעקב אדרי (קדימה): אנחנו מוחים שאין מי שייתן לנו תשובה. היו"ר מוחמד ברכה: לא, עכשיו, מה נצביע, למליאה, לוועדה? יעקב אדרי (קדימה): להסתפק בדברים שלנו, שהיו באוויר ולא היה מי שיענה. היו"ר מוחמד ברכה: אם מותר לי לייעץ לך, אתה טועה. אם אתה חושב שהנושא חשוב, כדאי להעביר – – יעקב אדרי (קדימה): לוועדת הפנים. היו"ר מוחמד ברכה: – – לוועדת הפנים, בנוכחות שר הפנים, ולעמוד על זה. מקובל, חבר הכנסת מקלב? אורי מקלב (יהדות התורה): אם זה בנוכחות – – – היו"ר מוחמד ברכה: אני שואל את השאלה הפשוטה, מה אתם מציעים? ועדה, ועדת הפנים? אורי מקלב (יהדות התורה): כן, ועדת הפנים. היו"ר מוחמד ברכה: אוקיי, אנחנו נצביע, כמובן, מי בעד, מי נגד, מי נמנע וכו'. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של שמונה חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, הנושא יועבר להמשך הטיפול בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.