קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
ביטול הוויזה לארצות-הברית
היו"ר מוחמד ברכה:
אנחנו מעלים עכשיו את הנושא האחרון בסדר-היום, והוא: ביטול הוויזה לארצות-הברית, הצעה לסדר-היום מס' 6649, של חבר הכנסת מאיר שטרית. הודיעו לנו שהשר ארדן הוא שישיב, ואני מבקש שידאגו שהוא יהיה כאן. תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כידוע, כל מי שרוצה לנסוע לארצות-הברית, אזרחי ישראל, נדרשים היום להגיש בקשה באינטרנט לשגרירות האמריקנית, לשלם מאות דולרים בשביל לקבל את הוויזה, לעמוד בתור בשגרירות ארצות-הברית, וכולם עומדים שם כמו ילדים טובים בתור, במשך שעות. לוקחים מכל אחד עשר טביעות אצבע מגולגלות. שם, כל אזרחי ישראל, אין להם טענות על טביעות אצבעות; רק למאגר הביומטרי, שרוצים שתי אצבעות, על זה יש לאנשים טענות. כולם עומדים בשקט, נותנים עשר טביעות אצבעות – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
זה שזה קורה בארצות-הברית – זה לא עושה את הביומטרי לדבר מזהיר.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – נותנים עשר טביעות אצבעות מגולגלות, צילומי פנים ביומטריים. יש בידי ארצות-הברית מאגר של 1.2 מיליון ישראלים. וטרטור נוראי, שמי שמעז לצייץ הפוך לא מקבל ויזה.
עכשיו אני שואל, אם אנחנו ידידים כל כך טובים של ארצות-הברית, וארצות-הברית ידידה כל כך טובה שלנו, ואנחנו קשורים האחד בשני, איך יכול להיות שברוב מדינות אירופה אין דרישה לוויזה לאמריקה, ובישראל יש דרישה לוויזה לארצות-הברית? בעיני, זה נראה לי מוזר, וצריך לבטל את הדרישה הזאת לוויזה. אני חושב שהיא לא מוצדקת, אין לה שום הצדקה.
ואני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש – הייתי שר הפנים, כזכור, וניסיתי לטפל בסוגיה הזאת בתור שר הפנים. בתור שר פנים פניתי אל השר לביטחון המולדת של ארצות-הברית, צ'רטוף, וקיימתי פגישה אתו ביחד עם סגן שר החוץ האמריקני, עם צוות של שגרירות ישראל בארצות-הברית שלקחתי אתי לפגישה הזאת, וקיימתי דיון מאוד ארוך במטרה לבטל את הדרישה לוויזה. יש מדינות, אגב, שנמצאות בתהליך, מה שהם קוראים visa waiver, זאת אומרת, הסרת הדרישה לוויזה. אני הכנסתי את ישראל בתוכן וניהלנו משא-ומתן – אגב, מתקדם מאוד – אתם, במטרה להביא לביטול הדרישה לוויזה.
אני רוצה לציין בפניך, אדוני היושב-ראש, את הטיעונים שאני השמעתי בפניהם, שבדרך כלל משתמשים בהם כטענה למה לא לבטל את הדרישה לוויזה מאזרחי ישראל. אחת הטענות המרכזיות שאנשים מעלים: אם לא תהיה דרישה לוויזה לארצות-הברית, ירדו מלא ישראלים. אמרתי אז לצוות שישבתי אתו: עם כל הכבוד לכם, אם הטענה הזאת נכונה, אז נכשלתם. עובדה שיש בארצות-הברית למעלה מחצי מיליון ישראלים. זאת אומרת, כל הבדיקות שלכם וכל הטענות שלכם נכשלו על הסף. הן לא קיימות. אתם לא מצליחים למנוע את זה.
אני טוען שהמצב הוא בדיוק הפוך. דווקא בגלל הדרישה לוויזה הישראלים תקועים שם. מדוע? כי אתם יודעים כמוני – בארצות-הברית אין משחקים עם החוק. חוק הוא חוק. מלה היא מלה. אם אתה עובר בשנייה, אף אחד לא מדבר אתך יותר. ישראלים שקיבלו ויזה לתקופה מסוימת ונגמרה להם הוויזה ולא יצאו מארצות-הברית, מפחדים לצאת, כי הם יודעים שאם עבר להם הזמן והם לא יצאו, הם יותר לא יוכלו להיכנס לארצות-הברית. ולכן, אף אחד לא מעז לצאת. ויש אנשים שתקועים שם שנים על שנים, מחכים לפתרון, אולי יקבלו אזרחות, מתחתנים בנישואים לא חוקיים – כל מיני תרגילים כדי להישאר בארצות-הברית.
הדוגמה שהבאתי היא אירופה, אדוני היושב-ראש. באירופה אין דרישה לוויזה ישראלית. אז מה, הישראלים יורדים לאירופה? לא. אין הרבה ישראלים שירדו לאירופה. להיפך, דווקא בגלל זה שאין ויזה ושאפשר ללכת ולחזור מתי שרוצים, ישראלים הולכים לאירופה וחוזרים. אם היה בארצות-הברית מצב דומה, ישראלים היו יכולים לנסוע לארצות-הברית כל שני וחמישי ולצאת בחזרה. הם לא היו צריכים להישאר שם ולהשתקע במקום בשביל לעשות משהו בארצות-הברית. לכן, הטענה הזאת בעיני לא נכונה.
הטענה השנייה היתה ערבים. אחת הטענות שמשתמשים בהן: אם יהיה ביטול ויזה, ערבים מישראל ייסעו לארצות-הברית חופשי. אמרתי, אז מה, באירופה יש 20 מיליון ערבים, הם פטורים מדרישה לוויזה, אז מה, הערבים שלנו טובים פחות משל אירופה? אני חושב שהערבים שלנו טובים יותר מאשר באירופה. ואין שום סיבה בעולם, והם אזרחי ישראל, שלא יהיה להם פטור או דרישה לוויזה בגלל זה, זה טיפשי.
הדבר השלישי, אדוני היושב-ראש, בדקתי אז ומצאתי בשגרירות האמריקנית: שלוש שנים לפני הבקשה שלי, לפני הפגישה שלי אתם, מצאתי ש-98% מהבקשות לוויזה בשגרירות ארצות-הברית נענו בחיוב, 98%. זאת אומרת שבכל תהליך המיון, הביורוקרטיה והתור הנורא, וכמות העובדים שעובדת שם, סך הכול 2% נפסלים. בשביל זה שווה לעשות את כל האופרציה והביורוקרטיה הזאת?
התשובה שלו היתה, אני מוכרח להגיד, די מזעזעת. הוא אמר: מה אתה רוצה ממני, אף אחד מישראל לא ביקש את זה אף פעם. טענה תמוהה. אז אמרתי: אוקיי, אני מבקש, ואני מבקש, בוא נבטל את זה.
התחלנו הליך לביטולה של הוויזה, שלצערי עם נפילת הממשלה, אני מעיד שהדבר הזה נעצר, כי לא המשיכו לטפל בזה לחלוטין. ואני מעלה את זה מחדש, אדוני היושב-ראש, כי לדעתי ראוי לדון בזה מחדש בכנסת. אני חושב שאפשר לטפל בסוגיה הזאת ולקדם אותה, ואני חושב שאולי אפשר להביא בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם משרד הפנים, יחד עם אנשי השגרירות האמריקנית ויחד עם ארצות-הברית – להביא לביטולה של הדרישה, בעיני המעוותת הזאת. בעיקר לנוכח העובדה שישראל לא מבקשת ויזה מארצות-הברית, ובדרך כלל זה עובד על בסיס הדדיות.
אני כשר הפנים ביטלתי את הוויזה לרוסיה, אבל התנאי שלי היה – על בסיס הדדיות, בתנאי שהם יוותרו על הדרישה שלהם לוויזה מישראלים. ועד שהם לא ויתרו על הדרישה לוויזה אני לא הסכמתי לבטל את הוויזה לרוסיה. אותו דבר לרומניה ועוד מדינות אחרות. ביטלתי בכמה מדינות אבל תמיד על בסיס הדדיות, לא יכול להיות שצד אחד נוקט דרישה לוויזה מהצד השני ותשלומים מופרזים מאוד, והצד השני נותן חופש כניסה למי שרוצה בלי תנאים, בלי כלום.
בעיני הדבר הזה פסול, ואני חושב שצריך לשנות אותו ולטפל בו ברצינות וביסודיות. ומאחר שלא נעשה דבר החלטתי להרים את הכפפה ולנסות להרים את זה מחדש. אני מציע, אדוני היושב-ראש, ולדעתי זה דבר שנוגע לכל אזרחי ישראל; אני יודע שרבים מהאזרחים סובלים מהתהליך הביורוקרטי, המתיש, הנורא, שהם עוברים. ולפעמים גם מסרבים לתת ויזה לאנשים שבכלל אין להם למי לפנות ומה לעשות. גם במקרים קריטיים אתה לא יכול להיפגש עם אף אחד, אתה לא יכול לדבר עם אף אחד; אתה יכול לפנות באינטרנט, לבקש ריאיון, עושים לך ריאיון אישי – גם לחברי כנסת, אגב, כולל חברי כנסת. תארו לכם מה היה קורה אם מדינת ישראל היתה מסרבת לתת ויזה לסנטור אמריקני או לחבר קונגרס אמריקני – איזו סערה היתה קמה. ואני אומר לכם שארצות-הברית, למשל, מסרבת לתת ויזה לחלק מחברי הכנסת. עובדה, אגב, לא תיאוריה. ושום דבר לא קורה, אף אחד לא מעז לצייץ, אף אחד לא אומר מלה, כי זו אמריקה.
אני חושב שצריך לומר מלה וצריך לדבר, ולא צריך לפחד משום דבר. אנחנו לא צריכים להתבטל, אנחנו מדינה ריבונית עם סמכויות, עם זכויות, וצריכים לעמוד עליהן ולטפל בהן וכו'. אני מבקש להרים את הכפפה, ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע, לפחות אם השר ייאות, להעביר את הנושא לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו נקיים דיונים עם אנשי משרד החוץ, משרד הפנים, וננסה לקדם את הנושא, בתקווה שנצליח, אין לי מה לעשות יותר מזה. חבל לי שהתהליך שהתחיל עם האמריקנים נפסק כי יכולנו להיות אחרי זה. אני יודע שיש תמיכה בארצות-הברית, אצל הרבה סנטורים וחברי קונגרס, בדרישה הזו לבטל את הוויזה, נדמה לי שאם נפעל נכון אולי נצליח לבטל את הדבר הזה. תודה, אדוני.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה, חבר הכנסת שטרית. ישיב השר ארדן, השר המקשר והשר להגנת הסביבה, בשם הממשלה. בבקשה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, מכובדי השר לשעבר שטרית, חבר הכנסת שטרית, חבר הכנסת מאיר שטרית ביקש לדון בפטור מאשרת כניסה לארצות-הברית. דרך אגב, בתשובה הרחבה שנכתבה לי מלשכתו של שר החוץ, הטיעון שאתה העלית, כבר לא משתמשים בו – שזה יעודד ירידה, בזה כבר לא משתמשים. אולי בחלק מהדברים אני אחזור על דבריך אבל אני רוצה לומר אותם בכל זאת.
אדם שאינו אזרח ארצות-הברית, כלומר בעל אזרחות זרה, כמו ישראלים כמובן, שמעוניין להיכנס לארצות-הברית מחויב להגיש בקשה לוויזה. יוצאי דופן הם אזרחי אחת מ-35 המדינות, זה מה שאתה הסברת, החתומות על הסכם ויתור ויזה, המקנה למדינות אלה כניסה ללא ויזה, ובתמורה הכניסה של אמריקנים לארצותיהן של המדינות הללו גם היא ללא ויזה, וזה נקרא Visa Waiver Program – VWP. מדינות רבות באיחוד האירופי, כמו גם יפן, ניו-זילנד ועוד, חתומות על ההסכם הזה. ישראל איננה חתומה על ההסכם הזה עקב אי-שימוש בדרכון ביומטרי.
מאיר שטרית (קדימה):
לכן עשינו דרכון ביומטרי.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
נערכו מגעים להכללת ישראל בתוכנית זו, ובעתיד ייתכן שהדבר יהיה אפשרי. כמובן, אזרחים ישראלים בעלי אזרחות כפולה שכלולה בהסכם הוויזות יכולים להיכנס עם הדרכון הזר שלהם בלי ויזה, וכתבו לי כאן את כל רשימת המדינות, אין לי כוונה להקריא אותה.
כולנו יודעים שהמדיניות של ארצות-הברית היא שמי שפונה לקבל ויזה צריך להוכיח שהוא לא מתכוון להגר לארצות-הברית, ולכן השגרירות האמריקנית בישראל מפעילה בדרך כלל שיקול דעת מוגבר כלפי חיילים משוחררים שרוצים לטייל בארצות-הברית, כי הם כנראה טרם הספיקו להתבסס, אז האמריקנים מודאגים שהם יעשו את זה שם לתמיד, ובכל מיני מקרים אחרים נוספים.
כפי שציין חבר הכנסת שטרית לגבי הנתון – פה יש נתון אחר. הנתון שצוין בפני על-ידי משרד החוץ הוא שכיום עומד מספר המסורבים על כ-5% מסך הישראלים הפונים לשגרירות האמריקנית.
מאיר שטרית (קדימה):
אולי הם שינו את המדיניות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
יכול להיות. בכל אופן, אכן יש כוונה להמשיך לנסות ולקדם את זה, ואם חבר הכנסת שטרית מבקש לעשות זאת באמצעות דיונים בוועדת החוץ והביטחון, אז בהחלט הממשלה מסכימה לכך. תודה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה, אדוני השר. אני הבנתי ממה שאמרת מעל הדוכן שאתה מעדיף שזה יטופל בהמשך בוועדת החוץ והביטחון, ולכן אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון.
נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הצעה טובה, מאיר.
מאיר שטרית (קדימה):
תודה רבה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר מוחמד ברכה:
אכן הנושא יועבר לוועדת החוץ והביטחון, ברוב של שישה תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים.
רבותי חברי הכנסת, בזה תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט' בכסלו התשע"ב, 5 בדצמבר 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.