קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום סגירת תחנת הרדיו "כל השלום" היו"ר גאלב מג'אדלה: ובכן הצעות לסדר-היום מס' 6575, 6577, 6592 ו-6609: סגירת תחנת הרדיו "כל השלום". חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): מה, אני לבד? היו"ר גאלב מג'אדלה: שלוש דקות, בבקשה, לרשותך. בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חבר הכנסת מיכאלי, רק אנחנו פה. לפני כמה ימים הוזמן – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): שומרים על הגחלת. זהבה גלאון (מרצ): לפני כמה ימים הוזמן חברי חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, מנהל שותף בתחנת הרדיו "כל השלום", לחקירת משטרה, ונאמר לו שהוא צריך לסגור לאלתר את תחנת הרדיו שפועלת כבר שבע שנים, ואם לא, המשטרה – אם הוא לא ישתיק את השידורים, אם הוא לא יסגור את התחנה, הוא ייעצר לאלתר ויוצא נגדו צו לתפיסה והחרמה של כל ציוד אולפן ההקלטות של התחנה, שנמצא במזרח-ירושלים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שאני רואה בזה, בסגירת תחנת הרדיו "כל השלום", עוד צעד בהתנכלות הפוליטית לארגוני החברה האזרחית, לארגוני השמאל, לארגוני השלום; חלק ממסע הרדיפה נגד הארגונים וחלק ממסע ההשתקה וסתימת הפיות לכל עמדה שבעצם מבקשת לדבר על דו-קיום, על שלום, עדיין – על האמונה בחזון שתי המדינות. אני לא מבינה למה סגרו את התחנה. הרי מדובר בתחנה שהפעילות שלה גלויה, ראשיה נפגשו במשך השנים עם שרי התקשורת והגורמים הרגולטוריים באופן די שוטף. ואז מתערב חבר הכנסת דני דנון, דני מקארתי דנון, ופועל לסגירת התחנה. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. הטענה נגד חבר הכנסת לשעבר רז היתה שהתחנה משדרת בעברית לקהל דוברי עברית, ואז בעצם מדובר בתחנה ישראלית, וככה עוקפים את החוק; כי על-פי הסכמי אוסלו, אדוני, מי שצריכה לתת את האישור לתדר של התחנה זו הרשות הפלסטינית, ובוודאי ישראל לא צריכה להתערב. אם יש איזו בעיה, אז זו בעיה בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל, ובטח לא הבעיה של רדיו "כל השלום". אדוני היושב-ראש, אני נזעקת לא רק כי מדובר בחברים טובים שלי ולא רק כי מדובר באג'נדה שאני מאמינה בה, ששידורים, תחנה כזו לקהל פלסטיני ולקהל ישראלי במקביל יש לה ערך חינוכי, יש לה ערך לשבירת חומות, יש לה ערך לקידום תהליך השלום – שכמו ששמענו קודם את ראש הממשלה, לא מאמין, ומעדיף להמשיך ולדשדש בסרבנות המדינית שלו. אבל זה עוד צעד, אדוני, במסגרת ההשתקה, במסגרת סתימת הפיות, במסגרת הרדיפה נגד כל מי שמעז לקרוא תיגר על השלטון, נגד כל מי שמבקר את הממשלה הזו. אני רוצה לומר, אני לא יודעת מה תענה השרה בשם שר התקשורת, אבל אני לא מוכנה לקבל טיעונים פרוצדורליים. מה שחשוב כאן זה הטיעונים המהותיים, והטיעון המהותי הוא שאנחנו בדרך להפיכתה של מדינת ישראל לרפובליקת בננות, מדינה שסוגרת כל ערוץ תקשורת. זה התחיל ברשות השידור, זה עבר לערוץ-10, חוק סתימת הפיות, ועכשיו תחנת רדיו "כל השלום". היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. זהבה גלאון (מרצ): תודה רבה, אדוני. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת מוזס, גברתי השרה, אין ספק שמדובר בתחנה שהמסר שלה הוא מסר של שלום, של פיוס, של מסר אנושי. ואולי זה ערך מאיים על אנשים כמו חבר הכנסת דני מקארתי דנון, כפי שקוראת לו חברת הכנסת גלאון, ואני מסכים אתך. מה נאבד לו שם, לדני דנון? זהבה גלאון (מרצ): מעניין. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מעניין. תחנה דו-לשונית שמשדרת גם בעברית, גם בערבית. יש קריינים, גם ישראלים גם פלסטינים. וזה מה שמטריד את מנוחתו של המחוקק, נציג הליכוד החדש. נדמה לי שבזמנו אנשים כמו חבר הכנסת דני דנון עשו הכול כדי להכשיר את השרץ המסית שנקרא ערוץ-7. וכל המדינה עמדה על הרגליים האחוריות והכשירה את השרץ הזה. אכן, צדקה חברת הכנסת זהבה גלאון, התדר חייב להיות מאושר על-ידי הרש"פ, על-ידי הרשות הפלסטינית, ולא על-ידי ממשלת ישראל. ולכן אני לא מצליח להבין את ההחלטה הזאת של משרד התקשורת. יכול להיות שזה משתלב באווירה הקשה של חוקי ההשתקה, החוקים הדרקוניים שמתייחסים אל העיתונות כאל איום ממשי שיש לסכל אותו, יש להצר את צעדיו ולהשיל, או להטיל עונשים כבדים, כבדים מנשוא לחלק מאמצעי התקשורת, כדי למנוע עיתונות אמיתית, נושכת, ביקורתית. אני חושב שהנאום של ראש הממשלה היום התייחס לכך, חיזק את מה שאנחנו אומרים, את החששות שלנו כלפי המרחב ההולך וצר של זכות הציבור לדעת והזכות לחופש הביטוי, ובעיקר הזכות של תחנת "כל השלום" להמשיך לשדר אחווה, שלום וזכויות אדם. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני ממש מופתע. האם עולה על הדעת שחבר כנסת לשעבר, יושב-ראש התחנה, יסכים להסתה נגד מדינת ישראל, ולו בשל השם, "כל השלום"? אני חושב ששר התקשורת היה צריך להתאפק, לחשוב, לבדוק, להתריע בטרם יקבל החלטה לסגירת תחנת "כל השלום". כפי שאמרו חברי, קודמי, פלסטינים, ישראלים, עובדים יחד, גם אם היו שם דברים, זה מצדיק לסגור תחנה ולהשתמש בכל מיני כלים טכניים, פרוצדורליים, לא מהותיים, כדי לסגור תחנה? אני התראיינתי לה לא פעם אחת, אני מקשיב לה מדי פעם, ואני אומר לכם, חבל שהדבר הזה קרה. גם כשהתהליך המדיני תקוע, קול כזה, של "כל השלום", במקום שאנחנו נחזק אותו, אנחנו הולכים וסוגרים את זה, חבל וזה מצער. אני מציע שאנחנו נעביר את זה לדיון בוועדה, כי לדעתי זה נושא חשוב מאוד, אבל קודם לכן נשמע את תשובת השרה, שתשיב במקום שר התקשורת, כפי שהוא הודיע, ואנחנו כמובן יודעים שהוא לא בארץ. בבקשה. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייבת להגיד, אני משיבה כאן בשם שר התקשורת, השר משה כחלון. אני מייד אקרא את תשובתו, הרי מדינת ישראל היא מדינת חוק, תשובתו של השר כחלון. אבל שמעתי את חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת יושב-ראש הישיבה, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מג'אדלה, ובאמת, כולי נפעמת. אני כל כך מתפעלת, אני פשוט מתפעלת מהפרץ הדמוקרטי הזה ששוטף את חבר הכנסת טיבי, שהוא כל כך נסער. כי הרי במדינות השכנות לנו, הדמוקרטיה שחבר הכנסת טיבי מייצג אותה בלהט כזה, הדמוקרטיה ממש נישאת בפי כול. הדמוקרטיה שממש יכולה להיחשב כאם הדמוקרטיות. אז זה פשוט כל כך נוגע ללבי. זהבה גלאון (מרצ): את רוצה להידמות להן? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה דבר יוצא מן הכלל. הרי זה אותו חבר כנסת טיבי שנסע והצטלם עם קדאפי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מה זה קשור? אני מוכן להצטלם אפילו אתך. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: הוא הצטלם עם קדאפי, כמה חברי כנסת אחרים פה, שיושבים פה בכנסת, והם נסעו אל העריץ הזה, קדאפי, שטבח בעמו, וקודם לזה שטבח בעמו – ותודה לאל שהיו מספיק מדינות חכמות בעולם שהחליטו לחסל את הטרגדיה הזאת – אבל קודם לכן הוא התעמר בעמו, ואנחנו יודעים עם מי היה לנו עסק. אבל טיבי נסע לשם להצטלם אתו ולהתהדר אתו, יחד עם עוד כמה חברי כנסת. ואחרי זה נסע מכאן להיות חלק מהמשלחת של אבו מאזן, שגם הוא צדיק ידוע, מכחיש השואה הידוע הזה. אז יש לנו כאן באמת, מה זה דמוקרטי, דמוקרט גדול. פתאום הוא נושא את דבר הדמוקרטיה ברום. זה מה שיש לו להגיד. מה אני אגיד לך, ואללה, חבר הכנסת אחמד טיבי, שאפו. מאוד מרשים אותי. וחברת הכנסת גלאון, איזה דברים חדים ונוקבים על עריצות הממשלה הזאת, סתימת הפיות של הממשלה הזאת. זהבה גלאון (מרצ): נכון. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: ועל מה? גם חבר הכנסת מג'אדלה. ועל מה, על מה? בסך הכול מה קרה? שום דבר, איזה עניין טכני, פרוצדורלי אמרת, כללים טכניים פרוצדורליים. כשסגרו את ערוץ-7 מפני שהוא שידר מחוץ למים הטריטוריאליים לא שמעתי את כולם אומרים: סתימת פיות, משתיקים את הימין, זה רק טכני, זה רק פרוצדורלי – – זהבה גלאון (מרצ): ערוץ-7 היה רדיו פיראטי. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: – – בסך הכול מה זה משנה אם הם נמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים או טיפה בתוך המים הטריטוריאליים? זהבה גלאון (מרצ): – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה הרי שידור, זה הרי תקשורת, למה סותמים את הפיות, זה חופש דיבור, למה לא נותנים. להיפך, מחיאות כפיים סוערות, סגרו את ערוץ-7. להיפך, עתירות לבג"ץ, שלכם, יום-יום, רגע-רגע, לסגור. זהבה גלאון (מרצ): ערוץ-7 היה רדיו פיראטי, ואת עודדת אותו להיות רדיו פיראטי. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אבל כאן, כאשר מדינת ישראל, שהיא מדינת חוק, מוצא פקח אלחוטי במשרד התקשורת – אני קוראת את הודעת שר התקשורת – כי נעשה שימוש בלתי חוקי בתדר אלחוטי במדינת ישראל, חובה עליו לדווח לרשויות אכיפת החוק במדינה, קרי המשטרה והפרקליטות, כפי שנעשה במקרה הזה ונעשה גם במקרים רבים אחרים בעבר. אני קוראת את הודעת שר התקשורת: תחנת הרדיו "כל השלום" מעולם לא קיבלה אישור או זיכיון לשידור רדיו מאת הרשות השנייה כנדרש על-פי החוק. כך שלמעשה שידורי התחנה הינם שידור פיראטי – קובע שר התקשורת משה כחלון. על-פי ההסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית, ספקטרום התדרים הינו בניהול של מדינת ישראל, כאשר שימוש בתדר משטחי הרשות הפלסטינית דורש את החלטתה של הוועדה המשותפת לשני הצדדים, ועד כה לא התבקשה ולא התקבלה כל החלטה להעניק תדר לתחנה זו. גורמי אכיפת החוק מבצעים את מלאכתם נאמנה וללא משוא פנים, ללא שום קשר לזהות המפר ולתוכן ההפרה. אז פתאום החוק לא חשוב, פתאום אומרים: רגע, אנחנו בעד שלטון החוק, אבל תלוי מי, תלוי מי זה המפר. זהבה גלאון (מרצ): זה לא חוק, זו פרשנות מעוותת של החוק. שרת התרבות והספורט לימור לבנת: תלוי מי זה המפר, אם הוא משלנו, אז לא חשוב, אבל אם הוא שם מהימין, משלהם, מזוהה עם הממשלה – אז אנחנו דורשים לתת לו לתת לדבר כי אנחנו בעד חופש הביטוי, בתנאי שהוא שלנו. אנחנו נגד חופש הביטוי אם הוא שלהם. לא יעזרו הצעקות, לא יעזרו הזעקות. זהבה גלאון (מרצ): – – – שרת התרבות והספורט לימור לבנת: אתם רוצים את כל כלי התקשורת שלכם בלבד, אתם רוצים שרק הקול שלכם יישמע. כאשר עכשיו עושים סדר מסוים, אתם באים ואומרים: לא ניתן לכם, אנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה. אדוני היושב-ראש, אני מציעה להוריד את ההצעה מעל סדר-יומה של הכנסת. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. למציעים, בבקשה, מה מציעים המציעים? זהבה גלאון (מרצ): ועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: איזה ועדה? אברהם מיכאלי (ש"ס): הם לא יכולים להציע ועדה. זהבה גלאון (מרצ): אנחנו יכולים. אברהם מיכאלי (ש"ס): לא, אסור. זהבה גלאון (מרצ): אנחנו מציעים ועדה. השרה נתנה כאן פרשנות מעוותת של החוק ותמיכה בערוץ-7, שהיה רדיו פיראטי, ויצא המרצע מהשק – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: יש הצעות אחרות? אז מליאה, מה שמציעים המציעים, מול הצעת השרה להסיר את זה מסדר-היום. מי שבעד, מציע בעד מליאה. בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): לא הבנתי את ההצבעה. היו"ר גאלב מג'אדלה: יש שתי הצעות, הצעת השרה להסיר את זה מסדר-היום; והצעת המציעים – לוועדה. מי שמצביע בעד, מציע בעד הוועדה; מי שמצביע נגד, מצביע להסיר את זה. בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 4 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: נגד – 4, בעד – 3, נמנעים – אין. הנושא מוסר מסדר-היום. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. מצב החינוך בישראל – חברת הכנסת עינת וילף. איננה?