קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מצב החינוך בישראל
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: מצב החינוך בישראל, מס' 6593. היות שחברת הכנסת עינת וילף הגיעה באיחור לאחר שעברנו בסדר-היום את נושא הצעתה, מצב החינוך בישראל, אנחנו מוכנים לחזור לסדר-היום, ובלבד שחברת הכנסת וילף מתפשרת בעניין הזמן. אז בבקשה, אדוני, תפוס את מקומך, ואנחנו נאפשר לחברת הכנסת וילף לעלות לדוכן. חמש דקות עומדות לרשותך לשאול ולדבר בנושא מצב החינוך אל כבוד סגן שר החינוך, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. בבקשה. לא נהוג לחזור לסעיף אחרי שעוברים אותו, אבל אנחנו מוכנים לבוא לקראתך, כי נושא החינוך הוא חשוב.
עינת וילף (העצמאות):
אני מאוד מעריכה את זה, כבוד היושב-ראש, ואני מתנצלת, פשוט לא ראיתי שהיה שינוי בסדר-היום.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא, לא היה שינוי. פשוט התקצר סדר-היום.
עינת וילף (העצמאות):
לא הייתי מודעת לקיצור סדר-היום, ועל כן אני מתנצלת.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
לסגן השר – – –
עינת וילף (העצמאות):
אני גם מודה לסגן השר שהוא מוכן לאפשר לי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
שלקחנו מזמנו. בבקשה.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה. ביקשתי להעלות במיוחד היום את הנושא של מצב החינוך בישראל, על רקע מסמך מאוד חשוב שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שעוסק במצבנו היום, ובעיקר – מה יהיה מצבנו בעתיד. המסמך בעצם מתאר ירידה לאורך זמן באופן יחסי למדינות המפותחות בעולם, ירידה בפריון בישראל וירידה בשיעור בהשתתפות בכוח העבודה. אלה גם דברים שקשורים לעוני שדיברנו עליהם גם קודם.
מה שהמסמך מדגיש, שהחינוך בישראל קשור לשיעורי התעסוקה, להכנסה ולהיווצרות הפערים. חינוך בתחומי היסוד הוא קריטי לצמיחה הכלכלית של מדינה, אבל רמת החינוך בתחומי הליבה שמקבלים כלל ילדי ישראל, ובמיוחד הילדים החרדים והערבים, אינה תואמת את הצרכים של מדינת עולם ראשון. יש כאן מידע רב וחשוב שאני ממליצה לכל מי שקורא להסתכל עליו מבחינת הנתונים, שהם אכן קשים. מה שהמסמך מצביע עליו זה שהשילוב של הדמוגרפיה הפנימית במדינת ישראל עם רמת הלימודים הניתנת לקבוצות אוכלוסייה שונות מצביעה על עתיד לא פשוט המצפה לדורות הבאים של ישראלים, וזה עתיד שנקבע על-ידי מדיניות החינוך כבר היום.
הנתונים גם מראים שבמבחנים השוואתיים לא רק שהילדים החלשים שלנו חלשים מהילדים במדינות המפותחות; מה שאפילו עוד יותר מדאיג זה שהילדים המצטיינים הם פחות מצטיינים מאשר הילדים במדינות המפותחות, ולכן ההשלכות הן כאלה.
העתיד של מדינת ישראל נמצא כבר היום על ספסל הלימודים, ואם להשתמש במונחים מתחום תכנון המים, מדינת ישראל עברה מזמן אל מתחת לקו האדום בתחום החינוך. יש אקוויפרים אישיים רבים שלא מולאו בידע נחוץ, לפחות מאז שנות ה-90, ובמובן מסוים אנחנו נמצאים מתחת לקו השחור האסור.
זה לא מקרה ששיעורי התעסוקה בקרב גברים בגילי העבודה העיקריים הולכים ויורדים ומתרחקים משיעורי התעסוקה במדינות המובילות, וזה קורה בהתמדה במשך למעלה מ-30 שנה ברציפות. פריון העבודה הולך ונסוג במונחים יחסיים לעומת אותן מדינות, ואלה הפרמטרים הקובעים את רמת החיים והעוני בישראל, והם נקבעים במידה לא מועטה על-ידי רמת החינוך במדינה. כמחצית מהילדים בארץ מקבלים מאז שנות ה-90 חינוך ברמה נחותה מהמקובל בעולם הראשון. במקרים מסוימים הרמה נמוכה יותר אפילו מזו של העולם השלישי, והמחצית הזאת גם תהפוך לרוב. אבל רמת הידע הקיים בארץ היא מהגבוהות בעולם, בעיקר כפי שניתן לראות באוניברסיטאות, בהיי-טק ובתחומים אחרים, ולכן צריך לבצע תפנית חדה, שתאפשר לידע הזה לזרום לכל שכונה, יישוב ואוכלוסייה בארץ.
התהליך שנדרש הוא לא פשוט. הוא מחייב שדרוג משמעותי של ליבת הלימודים הניתנת לכל ילדי ישראל והנחלתה בכל בתי-הספר, בכל השכונות ובכל היישובים בארץ ללא יוצא מן הכלל. כפי שמדינה מחייבת את כל ילדיה ללכת לבית-הספר, ובכך היא מתכוונת להגדיל את דרגות החופש שיהיו להם בבגרותם, כך גם זכותה לקבוע ליבת לימודים שעליהם ללמוד, אחרת מדובר בכלי ריק שאינו ממלא את ייעודו. כמו כן, המתאם הגבוה עדיין בין השכלת הורים לבין הישגי ילדיהם מצביע על הצורך שהמדינה תשקיע יותר משאבים בבתי-הספר שבהם לומדים ילדים להורים בעלי רמות השכלה נמוכות.
את הצעדים האלה צריך לנקוט כבר היום, כדי להשפיע על העתיד של מדינת ישראל. יהיה עוד יותר קשה להשפיע על זה כאשר אותם ילדים יהפכו לבני 20, 30, ומעלה. מעטים מאוד מביניהם יהיו מסוגלים לסיים לימודים ברמה של חמש יחידות במתמטיקה, בפיזיקה, כשהם כבר הורים וצריכים לפרנס משפחה. כבר היום קשה לבצע את התפנית הזאת, אבל עדיין אפשר לעשות אותה, ולכן יש חלון הזדמנויות מוגבל בטרם תחצה המדינה את נקודת האל-חזור הדמוגרפית, שמעבר לה לא נוכל כבר לשנות את התפנית. אנחנו נמצאים ברגע האמת. תודה לך, ותודה על התשובה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לחברת הכנסת עינת וילף.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
סליחה, בתשובה על שאילתות – – – בבתי-הספר, לפי מרכז טאוב. את זה לא הזכרת בכלל.
עינת וילף (העצמאות):
נכון, את זה התכוונתי לעשות, זו ההצעה שהגשתי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
זה לא שאילתא, זו הצעה לסדר-היום לסגן שר.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
צריך לענות לה על זה, אבל היא לא הזכירה את זה.
עינת וילף (העצמאות):
אה, כי את זה התכוונתי להגיש בהצעה אחרת לסדר-היום. אז כנראה היה כאן איזה בלבול.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא, מצב החינוך בישראל – זו היתה ההצעה שלך לסדר-היום.
עינת וילף (העצמאות):
כן, כן, אני יודעת. אני התכוונתי לעשות שני דברים, אז כנראה היה בלבול במסמכים שהוגשו למשרד החינוך, ואני מתנצלת.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
יכול להיות. עכשיו השר מוזס משיב על הצעה לסדר בנושא מצב החינוך בישראל.
עינת וילף (העצמאות):
אם יש בעיה, אין לי בעיה לקבל תשובה במועד אחר.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה, אדוני. תעלה לדוכן ותאמר את דבריך.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
יש כאן איזו אי-הבנה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אם אדוני רוצה תשובה במועד אחר, והמציעה מסכימה, אנחנו מוכנים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
בהחלט, כי דברי התשובה על ההצעה הרגילה על הנושא, מצב החינוך בישראל, המתבססת על נתוני מרכז טאוב בנושא רמת המשמעת בקרב תלמידי ישראל, שהיא לא הכי – מהמפורסמות. על רמת המשמעת – זה מה שאני קיבלתי כאן, והנה, יש לי תשובות על מניעת אלימות, ועל היחסים. בכלל לא על מה שדיברתם.
עינת וילף (העצמאות):
אז אני אגיש את זה בשבוע הבא, ועל זה אני אקבל תשובה, ועל זה אני אקבל תשובה במועד אחר.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז תהיה תשובה משותפת במועד אחר. תודה לסגן השר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מגיע לו יישר כוח גדול.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
רק תראי איזה חוברת הכינו לך.
עינת וילף (העצמאות):
אז בשבוע הבא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ב' בכסלו התשע"א, 28 בנובמבר 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.