קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
גל הפיטורים במשק
היו"ר יצחק וקנין:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום: גל הפיטורים במשק, הצעות לסדר-היום מס' 6479, 6480, 6484, 6491, 6499, 6500, 6508, 6515 ו-6524. ראשון המציעים – חבר הכנסת איתן כבל, ולאחריו – חבר הכנסת מגלי והבה. ידידי חבר הכנסת מולה יחליף אותי. לרשותך שלוש דקות.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, זה היוצא וזה הנכנס, חברי השרים, חברתי השרה, חברי חברי הכנסת, כולכם קוראים, שומעים, מקשיבים על גל הפיטורים הגדול שמתחיל במשק הישראלי. ורק לפני שבועיים, נדמה לי, בפתיחת המושב, עמד כאן ראש הממשלה – כאן על הדוכן, חברי – וסיפר איך כאן הכול נפלא, איך כאן הכול יוצא מן הכלל, איך כאן הכול נהדר, וזו רק ההתחלה. זאת אומרת, ככל שיחלפו להם הימים מיום פתיחת המושב, הדבש רק ילך ויגבר. במשק, דרך אגב, לא שומעים על זה. אנחנו שומעים מדי יום על פיטורים, מדי יום אנחנו שומעים על סגירת מפעלים.
ואדוני השר נאמן, חברי השר נאמן, שאני גם אומר שלמדנו יחד באותה ישיבה, אני יכול לומר לך: אינני מצליח להבין דווקא בימים אלה את ההחלטה של ועדת-טרכטנברג לפתוח את היבוא. שוחחתי על כך עם יושבת-ראש המפלגה שבה אני כמובן חבר ומכהן כיושב-ראש הסיעה. זה נשמע לא נורמלי. אתה אדם שגם מבין בכלכלה ומאלה שמבינים הכי הרבה פה, ומי כמוך יודע שבימים אלה, כשהכלכלה העולמית נמצאת במשבר, וכנראה המשבר הגדול עוד לפניהם, ואנחנו נמצא את עצמנו במצב לא פשוט שהיצוא ילך ויקטן, כי זה טבעו של העולם, לא צריך אפילו לעשות מבוא לכלכלה; ועתה דווקא אנחנו פותחים את השוק? נכון, יש הסכמים, אבל העולם מבין – גם המדינות הקפיטליסטיות, או הליברליות או הפתוחות ביותר, בימים האלה יודעות שהן צריכות לדאוג לאנשים, לאזרחים שלהן מבית. הרי זה טירוף מערכות. אני לא מבין, באמת שאני לא מבין, אלא אם אני מתייחס לכך – וקשה לי לייחס לטרכטנברג הבנה של כלכלה ישנה. הוא איש מכובד, ואני לא רוצה למצוא את עצמי מדבר בו סרה, מה גם שהוא היום איזה גורו כלכלי שכולם – "טרכטנברג" נהפך למטבע לשון. יש חלק אומרים "מנו" ויש חלק אומרים "טרכטנברג" – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
יש כאלה ששוברים שיניים.
איתן כבל (העבודה):
יש כאלה ששוברים שיניים. אני כבר מסיים, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
איתן כבל (העבודה):
ולכן, חברי חברי הכנסת, אדוני השר – מי אמור להשיב, דרך אגב, גברתי השרה?
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
כן.
איתן כבל (העבודה):
בשם השר, אוקיי. ואני אומר לך – ואת שרת החקלאות, ואת מבינה את העניין הזה כי בתחום החקלאות זה לא פחות קשה ולא פחות בעייתי; לכן אני מנצל את ההזדמנות כאן, במשפט אחרון לומר לך ולממשלה ולראש הממשלה שעומד בראש, השר העל-כלכלי, שעת צרה היא ליעקב, וצריך להתחיל להתארגן בהתאם ולחשוב במושגים חדשים. כן, חלקם הלא-קטן הם מושגים חברתיים מן המדרגה העליונה – סוציאליסטיים. כן, כן, זאת לא מלה גסה, ובעת הזו אלה המושגים שעובדים, לא המושגים הקפיטליסטיים, שהורגים ברגל גסה אזרחים ישרים שכל רצונם הוא לחזור הביתה – –
היו"ר שלמה מולה:
נא לסכם.
איתן כבל (העבודה):
– – ולהביא מעט אוכל הביתה לילדים. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה. תודה רבה, חבר הכנסת איתן כבל. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו – סגן יושב-ראש הכנסת יצחק וקנין. בבקשה, גם לרשותך שלוש דקות.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תרשה לי לברך אותך ביושבך בכיסא של ניהול הישיבה – זו הפעם הראשונה שיוצא לי לדבר כשאתה מנהל את הישיבה. אז תמשיך ותצליח.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אמן.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, האמת היא שכשאני שומע אותך, חבר הכנסת כבל – ותיארת כל כך יפה לאיזו מדינה התכוון ראש הממשלה – חשבתי שתשכח אותי כשכן שלך, שאתה תתקבל באזרחות לאותה מדינה ואותי ישאירו בחוץ. כשאני, גברתי השרה, רואה את שר האוצר והתבטאויותיו, ואת השמחה הזאת שאנחנו בסדר, המשק יציב, אין אבטלה – אז אתה שואל את עצמך אם האנשים האלה חיים במציאות או לא יודעים איפה הם נמצאים.
ולצערי הרב, ראינו איפה ראשוני הנפגעים מבחינת פיטורים, מבחינת לשלוח את האנשים הביתה. וכשאני שואל את עצמי את השאלות האלה, שאנחנו רואים – המצב דומה לערב 2008, יולי-אוגוסט, ערב המשבר הגדול. התחילו לפטר במאסות גדולות. וראינו היום איך באותה שיטה, באותה דרך, שולחים הביתה אנשים, והממשלה אומרת: הכול יהיה בסדר, יש יציבות, יש צמיחה. מי הנפגעים הראשונים? כל מי שיושב באולם הזה זוכר את המאבק של "פרי הגליל", וכמה הבטיחו להם שיצילו אותם – אני מדבר על הפועלים, גברתי, בחצור – וכל ההבטחות של הממשלה היו על הקרח.
היו"ר שלמה מולה:
היום הם מפגינים?
מגלי והבה (קדימה):
כן. ההבטחות של הממשלה – על הקרח. ראינו את השרים, ראש הממשלה היה שם לפני שבוע וחצי, הלך לבקש מראש המועצה שם לעבור לליכוד. אז איזו צורה ואיזה ליכוד, אדוני ראש הממשלה. אותם מקומות, אותן עיירות פיתוח, אותם יישובים, כפרים – אנחנו רואים הרבה אנשים שנשלחים הביתה ואין להם מקומות פרנסה. אני מדבר על גל של קרוב ל-3,000, והתכונה הזאת של פיטורי עובדים הולכת וגדלה.
אז לפחות, שר האוצר והממשלה, תגידו את האמת לעם. גברתי השרה, פעם ישבת בספסלים האלה ופעם בספסלים האלה, אבל את יודעת את המצוקות של האנשים. את אומנם מייצגת את שר המסחר והתעשייה פה – והממשלה צריכה לדאוג לטיפול בסוגיה הזאת של גל הפיטורים ולסייע למפעלים שצריכים את הסיוע, ולא לשים את הראש בחול ולהגיד: אנחנו לא רואים, לא שומעים.
ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו פה מתריעים ואומרים שהממשלה והאוצר יתעשתו וימצאו פתרון לאותה סוגיה של הרבה, או אלפי עובדים, שהולכים למצוא את עצמם ללא מקור פרנסה וללא מקום עבודה. תודה, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את סגן יושב-ראש הכנסת, מר איציק וקנין, בבקשה. נדמה לי, גם הוא תושב קו התפר.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני תושב קו העימות בצפון. כתוב: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך". אדם שנהנה מיגיע כפו – הרמב"ם כותב: גדול הנהנה מיגיע כפו מאשר מתאווה למתת חסד – רוצה שייתנו לו במה לחיות. עד כמה חשוב הדבר הזה שאדם מעסיק את עצמו, ורבותינו אומרים בפרקי אבות: הבטלה מביאה לידי חטא, לידי עוון.
רבותי, אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, אנחנו רואים מה שקורה באירופה. היום אמר את זה הנגיד בוועדת הכספים – גם אתמול שמענו את הדברים: כמות התוצרת שאנחנו מייצאים לאירופה ירדה בחודשים האחרונים. הדבר הזה יכול להשפיע על המשק, ולכן אני חושב שדווקא בעת הזאת לממשלה יש תפקיד מאוד חשוב: לדאוג לכך שאותם מפעלים שחלילה וחס עומדים לפני סגירה – ראינו את זה ב"פרי הגליל", אנחנו רואים את זה במקומות אחרים – חשוב שהממשלה תעשה כל מאמץ שימנע את סגירת המפעלים.
יתירה מזו, אני אמרתי את זה פה היום כשישבתי בכיסא היושב-ראש, כשדיבר חבר הכנסת יעקב כץ בקשר למסתננים בגבול עם מצרים. הוא ציין פה עובדה שכולנו מכירים אותה, שקרוב ל-50,000 מסתננים נכנסים, ואמרתי שבמלון שאני משתכן בו בדרך כלל בימי שני ושלישי אני רואה בזמן האחרון, בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, שמרבית עובדי הניקיון הם עובדים מאריתריאה. זאת אומרת, הם לקחו פה פלח עבודה של האוכלוסייה, אוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל.
היו"ר שלמה מולה:
דרך אגב, אריתריאה וישראל, יש להן יחסים דיפלומטיים, ואני לא חושב שנעשה איזה מאמץ להחזיר אותם אפילו – – –
יצחק וקנין (ש"ס):
הנקודה צריכה להיות ברורה: המחויבות של הממשלה היא לאזרחי המדינה, דבר ראשון. לא יעלה על הדעת שאזרחי מדינה מוצאים את עצמם נזרקים מאותן עבודות, ובמיוחד במגזר הערבי, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר – לפחות מה שאני רואה בשנה האחרונה, זו פגיעה מאוד קשה – אותם פועלים שהיתה להם פרנסה מוצאים את עצמם מפוטרים מפני שמישהו אחר תופס את מקומם. ולכן הדבר הזה חשוב – שהמדינה תעשה את מה שמוטל עליה, וכל מקום עבודה שאפשר להציל אותו היום, צריך לעשות את כל המאמצים לכך. אני אומר את זה גם על "פרי הגליל" ואני אומר את זה על כל מפעל אחר, במיוחד בפריפריה, שסך הכול הצעות העבודה שם הן לא רבות, וגם מה שמציעים לך זה בשכר מינימום ומטה. לכן אני חושב שהממשלה חייבת לקחת את הנושא הזה לתשומת לבה, במיוחד בתקופה הקשה הזאת, וכולי תקווה שייעשו המעשים הרצויים והדרושים לכך. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני; אם הוא יהיה כאן. שלוש דקות – – –
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, ראשית כול אני מברך אותך, אדוני – –
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
חנא סוייד (חד"ש):
– – סגן יושב-ראש הכנסת. לענייננו, אני אגיד שחשוב מאוד שהממשלה תיקח את עניין האבטלה, עניין הפיטורים, בשיא הרצינות. אנחנו בפתח תקופה קשה מבחינה כלכלית, ואם האבטלה תעלה כתוצאה מגל פיטורים חדש, לא יישאר לממשלה הנוכחית שום דבר להתפאר בו. כי אנחנו רואים כאן כל הזמן, שר האוצר עומד, מתפאר, 5%, 6%, וזה נכון, אבל אני אגיד כמה מלים על ההישג המפוקפק הזה.
גברתי השרה, אם "פרי הגליל" ו"עוף העמק" כל הדברים האלה שהם מסביבי – אם אלה ילכו, אז גם אין חקלאות, את יודעת, כי כל השירותים האלה, כל המפעלים האלה בעצם עובדים על תוצר חקלאי. לכן זה קשור אלייך באופן ישיר. חשוב מאוד שהממשלה תעשה את הכול. וזה לא רק בחקלאות, כמובן. זה גם מתחיל עכשיו להגיע לתקשורת ולענפים אחרים. חשוב מאוד שהממשלה תעשה את הכול לבל ניכנס לגל פיטורים קשה מאוד.
אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, אמרתי שזה הישג מפוקפק של הממשלה, השמירה על רמת אבטלה נמוכה. למה יש לנו רמת אבטלה נמוכה בישראל? דבר ראשון, מכיוון שיש תעסוקה מאולצת. תזכרו מה שהיה בשבוע שעבר, השביתה של עובדי קבלן. עובדי קבלן זה מפלט. זה צעד עדיף על פיטורים, בשביל שמישהו לא ייזרק לאבטלה, ועם הפגיעה בתנאי האבטלה ובקצבאות האבטלה, אז המפלט הוא עובדי קבלן ותנאי העסקה קשים ביותר, לפעמים תנאי עבדות. לכן זו אחת הדרכים, בעצם, שהממשלה הנוכחית נוקטת על מנת להקטין את האבטלה. זה לא ריאלי, זה לא אמיתי. אילו תנאי האבטלה היו קצת יותר טובים, היינו רואים הרבה יותר מובטלים במשק.
דבר שני שאני רוצה להגיד, יש אבטלה סמויה במדינת ישראל. רק 20% מהנשים הערביות עובדות. רק 20%, לעומת 60% במגזר היהודי. הגברים החרדים גם כמעט שלא עובדים. כלומר, זה יוצר סקטור רחב מאוד בכוח העבודה שלא נכנס בכלל לכוח העבודה. לכן אנחנו רואים, מכיוון שכוח העבודה בישראל מצומצם, מכיוון שהשתתפות בכוח העבודה היא מצומצמת, אז אנחנו רואים שאחוזי האבטלה הם נמוכים. אילו באמת היו מקומות עבודה לנשים ערביות ולגברים חרדים, אני חושב שהיום היינו חיים עם 10% ו-12% אבטלה במדינת ישראל.
אז לכן אני אומר שההישג של אבטלה נמוכה אצל הממשלה הנוכחית הוא מאוד מפוקפק, ואני מאוד רוצה שהממשלה הנוכחית תשמור גם על ההישג המפוקפק הזה בכך שהיא תמנע גל פיטורים חדש. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. אני רואה שחבר הכנסת גפני איננו. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לברך אותך. גברתי השרה, אני חייב להתייחס כאן לדבריו – לפני שאני אתחיל לדבר על נושא גל הפיטורים במשק – של חבר הכנסת יעקב כץ על הריסת בתים במגזר הדרוזי. אדוני היושב-ראש, אני הראשון נגד בנייה בלתי חוקית. אף אחד לא רוצה לבנות בנייה לא חוקית במגזר הדרוזי, כי בנייה בלתי חוקית זה אומר שאין לך חשמל, אין לך מים, אין לך מערכת ביוב, אין לך כביש שתגיע עליו הביתה. זה אסון לאותו בונה בית בלתי חוקי. אבל כשלי אין האפשרות לבנות את הבית שלי חוקי, אני חייב למצוא מקום לגור בו. ואדוני היושב-ראש, יש יישובים דרוזיים שמשנת 1969 לא קיבלו תוכניות מיתאר, לא הורחבו תוכניות המיתאר. משנת 1969 לא הורחבו תוכניות מיתאר. יש 16 יישובים דרוזיים מקום המדינה; לא הוסיפו יישוב אחד לדרוזים. אין לך שום אפשרות. כשלא מרחיבים לך את תוכניות המיתאר, אם לא נותנים לך אפשרות לבנות – מה תעשה? תבנה.
אני קראתי לזה לא בנייה בלתי חוקית אלא בנייה בלתי מורשית. כי כל הדרוזים לא בונים לא על אדמות של המדינה ולא על אדמות של אף אחד; הם בונים על האדמות הפרטיות שלהם וזכותם לבנות את הבתים שלהם.
גל הפיטורים במשק, אדוני היושב-ראש, פוגע בראש ובראשונה באוכלוסייה החלשה, בפריפריה, בערד, ביישובים הדרוזיים. ומה נפגע שם? מפעלי ייצור, פסי ייצור נפגעים שם, כל תעשיית הטקסטיל. ומי האנשים שעובדים בתעשייה הזו? אלה האנשים החלשים, שאם אנחנו פוגעים בהם עכשיו, לאן הם ילכו? ילכו לאבטלה, ילכו להבטחת הכנסה; לא יפרנסו את המשפחות שלהם בכבוד, ולא יוכלו לפרנס את המשפחות שלהם בכבוד.
ואני רוצה להגיד לך, דיברו על אבטלה. במגזר הדרוזי, אפילו 10% מהנשים לא עובדות; לא 20% ולא 30%. וכשמדברים על אבטלה במגזר הדרוזי לא מחשבים את הנשים בכלל. לעומת זאת, יש לנו אבטלה סמויה במספרים ענקיים. הנשים שרוצות לעבוד, היום אין להן אפשרות. את מפעלי הטקסטיל שהיו ביישובים סגרו. מפעלי תעשייה אין. אזורי תעשייה אין. לנסוע מהיישובים הדרוזיים, לצאת כדי לעבוד – גברתי השרה, אם אשה מחליטה ללכת לעבוד היא צריכה תחבורה ציבורית בשביל לנסוע, וכמעט אין תחבורה ציבורית במגזר הדרוזי. ואם יש תחבורה ציבורית – אוטובוס אחד יוצא בבוקר, אוטובוס אחר חוזר בערב; זה מה שיש. ואם הוא גר בקצה המרוחק של היישוב הוא אפילו לא יכול להגיע לתחבורה הציבורית.
ואם נדבר על אחוזי הנשים שהן עם תואר היום, במגזר הדרוזי, המגמה בעלייה, אבל צריך לדאוג להן למקומות עבודה. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. הוא היה צריך לדבר קודם, אבל הוא ביקש להיות הדובר האחרון בסדר-יום זה. בבקשה, מסעוד. לרשותך שלוש דקות.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בתחילה גם אני מצטרף לברכות, אדוני היושב-ראש, מאחר שזוהי הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים על הדוכן, אתה כיושב-ראש ואני כדובר ונואם. אז ברכות.
אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו קוראים על הגל הזה, על הפיטורים, ולפי מה שקראנו, כ-1,300 עובדים פוטרו מאז הקיץ ממקומות עבודתם, וזה בכל התחומים – אם בהיי-טק, אם בתקשורת, אם במשק המזון, וגם צפויים פיטורים אחרים בעתיד, בכל הענפים, גם. אצלנו בערבית הפתגם אומר: קַטְע אלאַעְנַאק וַלַא קַטְע אלאַרְזַאק – לכרות את הגרון יותר קל מאשר שבן-אדם יאבד את מקום פרנסתו.
לצערי הרב, כאשר הממשלה הזו מדברת על כל העניין של הצמיחה, אם הייתי רוצה להדגים את המשק הזה שראש הממשלה צייר אותו לפחות בפתיחת מושב החורף של הכנסת – אם הוא גורד שחקים, גורד השחקים הזה בנוי גם מחדרים, והחדרים האלה הם הפועלים הפשוטים. אם אתה רוצה לבנות את גורד השחקים הזה והבניין הגדול הזה על חשבון חורבן החדרים שלו, בסוף הכול יקרוס. בסוף הפועל הפשוט, העובד הפשוט, הוא הבסיס.
למשל, אדוני היושב-ראש, כל העניין של פיטורי העובדים במפעל "פרי הגליל" בחצור. כל מי שראה אותם, עובדים שבכו כאשר קיבלו את מכתבי הפיטורים, יודע מה הטרגדיה, יודע מה הקטסטרופה. כי בסוף אנחנו לא מדברים רק על בן-אדם שאומרים לו: לך הביתה. אנחנו מדברים על סגירת בית שלם. אנחנו מדברים על חורבן משפחה שלמה. ואסור, אסור לממשלה – אם היא מכבדת את עצמה ואם היא דואגת לאזרח – שהיא תהפוך את העובדים, במיוחד במפעל "פרי הגליל", לבני-ערובה במחלוקת ובסכסוך הזה בין הנהלת המפעל לבין הממשלה לבין האוצר לבין כולם.
אדוני היושב-ראש, היום קראתי מחקר של המוסד לביטוח הלאומי שסותר הרבה טענות שאמרו – הערבים לא עובדים, נשים ערביות לא רוצות לעבוד, גם החרדים. לפי המחקר הזה, שאני קורא בעיתון, במגזר הערבי נרשמה בעשור האחרון עלייה של 6% – 6% – וגם אצל החרדים יש עלייה. זה אומר שאם הממשלה רוצה, אם היא מספקת מקומות עבודה, נגישות, כל הדברים האלה – אנשים בסוף רוצים לעבוד. על הממשלה להתערב ולדאוג לפועלים ולעובדים, כי בסוף, אם הם מפוטרים, כל הבניין של המשק והצמיחה של מר נתניהו, כולו יקרוס. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, מסעוד. אני מבקש להזמין את השרה אורית נוקד לענות בשם הממשלה. נדמה לי שמי שהיה אמור להשיב זה שר התעשייה והמסחר, אבל בהחלט את מוזמנת להשיב. בבקשה. את לא מוגבלת בזמן.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
טוב, הרשה לי גם כן, חבר הכנסת מולה, לברך אותך.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
מגלי והבה (קדימה):
שלמה, עשר דקות לשר.
היו"ר שלמה מולה:
עשר דקות?
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
זה יהיה קצר, אל תדאגו.
מגלי והבה (קדימה):
פתרת את בעיית – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני באמת עונה כאן בשם שר התמ"ת.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. תודה רבה. בבקשה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני רוצה לומר שאכן נכון, בתקופה האחרונה חלה האטה בפעילות הכלכלית של המשק בישראל, וההאטה הזאת באה לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בגיוס עובדים חדשים. משרד התמ"ת, שאמון על התעסוקה והפיתוח התעשייתי, יצר כמה כלי סיוע, הן למעסיקים והן למועסקים, במטרה לעודד צמיחה ולמנוע את ההאטה בכלכלה.
בין הכלים שמשרד התמ"ת מפעיל לחיזוק התעשייה בפריפריה ניתן לציין את הפעילות של מרכז ההשקעות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, את הסיוע במענקים להעתקת מפעלים לפריפריה, את הסיוע שניתן במסגרת חוק המו"פ לעידוד וקידום חדשנות בתעשייה, וכמובן את אותו מסלול מיוחד שנוצר למפעלי העוגן שמעתיקים את עצמם מהמרכז לפריפריה. נוסף על כך יש מספר רב של מסלולי תעסוקה, והמסלולים הללו, שמיועדים לפריפריה, מסייעים למעסיק בקליטת עובדים חדשים על-ידי סבסוד השכר לתקופה של 36 חודשים. משרד התמ"ת מפעיל גם תוכניות סיוע שונות לעסקים קטנים ובינוניים. יש תוכניות ליווי, יזמות, אשראי בערבות מדינה וסיוע ייעודי למפעלים במצוקה.
אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת עמאר – אני חושבת שאתה צודק. נראה לי שהבעייתיות והאבטלה בכל מה שנוגע לאוכלוסייה שהיא דרוזית וערבית ובדואית גדולות יותר, ואת זה אני אומרת עוד מהתקופה שבה הייתי במשרד התמ"ת. משרד התמ"ת מייחס לכך חשיבות מרובה ויוצא באמת בתוכניות ספציפיות על מנת לעודד את ההשתלבות של נשים – אבל לא רק נשים – במפעלים, מתוך כוונה למצוא להן מקור תעסוקה יחד עם הכשרה, הכשרה שתתאים להן. ואני מאוד מקווה שהתוכניות האלה – אכן, אני שמעתי אותך, חבר הכנסת גנאים. אמרת שבאמת היתה עלייה של כ-6%, אז זה באמת נראה לי חלק מאותן תוכניות שנעשות. משרד התמ"ת מפעיל גם תוכניות רבות להכשרת מבוגרים ולהכשרת עובדים אחרי שינוי מקום עבודתם, בין ענפי המשק, ולהכשרות תוך כדי עבודה בהתאם לצורכי המעסיק.
בימים האלה המשרד עורך, יחד עם משרד האוצר, בחינה של כלי הסיוע הקיימים על מנת להרחיב אותם ולהתאים אותם לצרכים במשק. ושוב, גם כאן, יחד עם האוצר, המשרד פועל לבניית כלי סיוע חדשים, שהמטרה שלהם לסייע לתעשיות בזמן האטה בשילוב בנייתם של מסלולים חדשים שיסייעו בעת הצורך בקליטת עובדים מפוטרים חזרה בשוק העבודה.
אם נעמוד בפני גל פיטורים נוסף במשק, ישנם כלים נוספים שביכולת המשרד להפעיל, כמו סיוע ביציאת עובדים לחופשה מרצון לטובת שדרוג מקצועי או סיוע במענקים למפעלים במצוקה. אז זהו, עד כאן.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. מה גברתי מבקשת?
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
מה אני מציעה?
היו"ר שלמה מולה:
מה את מציעה, כן.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
תחליטו אתם.
מגלי והבה (קדימה):
ועדת כספים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
מאחר שבאמת הנושא הוא נושא מטופל – –
חנא סוייד (חד"ש):
ועדה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
– – אז אפשר ועדה, אפשר מליאה. מה שתחליטו מקובל.
היו"ר שלמה מולה:
אוקיי. מאחר שהשרה הציעה ועדה, והמציעים מסכימים, אנחנו נצביע.
מגלי והבה (קדימה):
ועדת הכספים.
איתן כבל (העבודה):
ועדת הכספים.
היו"ר שלמה מולה:
הצבעה, בבקשה. מי שבעד – בעד ועדה; מי שנגד – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – – ועדת הכספים.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אכן, בעד – 10, אין מתנגדים. ההצעות "גל הפיטורים במשק" תעבורנה לדיון בוועדת הכספים.