קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום דברי ראש המוסד לשעבר נגד הציבור החרדי היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: דברי ראש המוסד לשעבר נגד הציבור החרדי, מס' 6395, 6396, 6401 ו-6409. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת הרב גפני, בבקשה. הרב גפני, אני נותן לך מראש חמש דקות ולא יותר מזה. משה גפני (יהדות התורה): יש כאן הקדמה שלא תהיה על חשבוני, אני מקווה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך, זו הפעם הראשונה שאני מדבר כאשר אתה יושב-ראש. הספקתי לשמוע חלקים כשהייתי כאן ואני אומר לך, אתה מנהל את הדיון מאוד יפה, ואני מאחל לך הצלחה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אנחנו התלבטנו בעניין הזה של אם להעלות לדיון את דבריו של אפרים הלוי בנושא הציבור החרדי. התלבטנו כי זה מתחיל להיות לנו לזרא שכשמישהו רוצה כותרות אז יש לו שק חבטות, שזה הציבור הזה שקל מאוד לחבוט בו ולקבל את הכותרות הנדרשות. אבל כולנו החלטנו שזה המקרה שאנחנו לא יכולים לשתוק, מהסיבה שאני הולך להגיד. אני, אגב, לא יודע מה יש לראשי השירותים החשאיים, שחלקם, כשהם עוזבים את התפקיד, הם מדברים – פטפטת כזאת שעושה נזק בכל מלה שהם מוציאים. אותו הדבר היה הסיפור עם הנושא של אירן עם מאיר דגן. ואחרי שדגן לקח לאפרים הלוי את הנושא של אירן, אז הוא הבין שכדי לקבל כותרת הוא צריך לדבר שטויות שאני לא זוכר שדיברו כמותן הרבה זמן – להשוות את הציבור החרדי לאחמדינג'אד ולסכנת הגרעין האירני, לומר שהציבור החרדי עוד יותר גרוע מהם. אחרי זה הוא נתן כל מיני הסברים – – – היו"ר שלמה מולה: הוא התנצל. משה גפני (יהדות התורה): הוא לא התנצל. שמעתי אותו, הוא לא התנצל. אני שמעתי אותו, הוא לא התנצל. יעקב ליצמן (יהדות התורה): במירכאות, הוא הסביר. משה גפני (יהדות התורה): כן, וזה לא מעניין אותי גם אם הוא התנצל או לא התנצל. ישראל אייכלר (יהדות התורה): הוא אמר: אנחנו נשתנה. משה גפני (יהדות התורה): בסדר. דרך אגב, דיברנו מקודם, לפני שעליתי, דיברנו, חבר הכנסת רותם וחבר הכנסת אלדד, מפלגה שחורתת על דגלה אחדות – סימן ששם הפילוג הכי גדול. אפרים הלוי דיבר על האחדות בעם ישראל, על זה שצריך להיות יחד. עכשיו תראו מה הוא עשה. הוא הלך ולקח ציבור שיכול להיות ויכוח, תרבותי, אידיאולוגי – אגב, עירב מין בשאינו מינו, דיבר על "בני עקיבא", האשים את הציבור החרדי על ההתחרדות, על הגיורים, הוא אפילו לא הבין על מה הוא מדבר; הוא פשוט לא ידע, מבחינת הנתונים. מבחינת הנתונים, בעבר היו יותר דיינים חרדים. היום יש, בישיבות של הציבור הציוני-דתי לומדים היום דיינות, אז יש יותר דיינים ציונים-דתיים. זאת אומרת, היום המצב מבחינתו צריך להיות אחרת. אבל הוא פשוט עירב מין בשאינו מינו. דוד רותם (ישראל ביתנו): הוא אמר שיש יותר דיינים ציונים. משה גפני (יהדות התורה): הוא לא הבין מה הוא אומר בכלל, הוא אומר שפעם הדיינים היו ככה והיום הדיינים יותר מחמירים כי היום יש יותר חרדים. זה בדיוק הפוך. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה נכון. משה גפני (יהדות התורה): פעם לא היו דיינים כמעט מהציונות הדתית, כי לא למדו דיינות בישיבות של הציונות הדתית. בשנים האחרונות יש יותר. אני אומר לך בוודאות. אני חבר בוועדה למינוי דיינים, אני יודע. דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה דואג שהם לא יתמנו. משה גפני (יהדות התורה): טוב, בסדר, זו סתם הערה צינית כי בדיון האחרון של הוועדה למינוי דיינים היתה חלוקה מבחינת הסקטורים, גם של הציונות-הדתית. הייתי שותף מלא של זה, אפילו מהיוזמים של העניין. אבל מה זה משנה לאפרים הלוי, העובדות? העובדות בכלל לא רלוונטיות. אני רוצה שהכנסת תדע. אנחנו מדברים פה בין חברים, הרי אנחנו יכולים לדבר פה בינינו לבין עצמנו כי הכנסת לא מלאה ואנחנו יכולים לדבר בשיחה חברית, הרי אין עיתונאים עכשיו – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): ואף אחד לא מקשיב. משה גפני (יהדות התורה): ואף אחד לא מקשיב אז אפשר לדבר על העניין הזה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך, לציבור החרדי אין תוכנית להיעלם. אין לו תוכנית כזאת. לציבור החרדי גם אין תוכנית לשנות את אורחות חייו. אין תוכנית כזאת. היו"ר שלמה מולה: אני לא חושב שיש מישהו שחושב זאת. משה גפני (יהדות התורה): שנדע את העובדות, הרי זו שיחה חופשית בינינו. אין מציאות כזאת שאנחנו הולכים להשתנות. אנחנו גם לא מבקשים מאף אחד אחר להשתנות. לא מבקשים מאף אחד. אנחנו לא מתערבים ב"בני עקיבא". אנחנו לא מתערבים בתנועות נוער אחרות, כל אחד חי לפי דרכו. ברגע שבא אדם כמו אפרים הלוי, שהיה ראש המוסד, אחד מהשירותים החשובים ביותר של מדינת ישראל, ואומר: תדעו לכם, החרדים יותר גרועים מאחמדינג'אד – מה המשמעות של העניין? מה המשמעות? אני אדם מסורתי, חילוני, גר במקום מסוים, השכן שלי זה אחמדינג'אד, מה אני עושה? הרי הוא הסכנה, הוא היטלר המודרני. מי זה אחמדינג'אד? אדם שיש ממנו סכנה למדינת ישראל ולעולם כולו. אם אני יכול לחסל אותו, אני מחסל אותו. אם אני יכול, אם הוא גר לידי. עכשיו, מי מוסמך יותר כדי לדון בסכנה של אחמדינג'אד? אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר. עכשיו הוא אומר, הוא אומר לי, האדם החילוני, המסורתי: השכן שלך, שהוא חרדי, הוא יותר גרוע ממנו, הוא מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. מה יעשה אדם נבער מדעת, קיצוני, מה הוא יעשה כשהוא שומע את הדברים האלה והשכן שלו החרדי גר לידו? מה הוא יעשה? מה הוא היה עושה למניעת סכנת הגרעין האירני? זה מה שהוא היה עושה לחרדים. שלא תהיה אי-הבנה. אנחנו נמצאים בשבוע שיש רבים שטוענים שמלים יכולות להרוג. ככה שמענו כל הזמן, וזה, אגב, נכון, מלים יכולות להרוג. אדם בן-תרבות, אדם שההבנה שלו – הוא מבין שאפרים הלוי הוא כלי ריק, שאין לו טיפת שכל בקודקודו והוא רק רצה כותרת, או איזה יועץ תקשורת אמר לו: תגיד את זה אז תקבל כותרת; יכול להיות שיש לו איזה אג'נדה פוליטית, שהוא רוצה להצטרף לאיזה מפלגה. מה, מה התוצאה של הדבר הזה? מה, מה חושבים שיהיה פה? עכשיו, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. אז יש מקרים, אדוני היושב-ראש, שאנחנו באמת לא מתייחסים. יש מקרים שאנחנו אומרים: אתה יודע מה? שהכלב ינבח. הרי לא מנהלים אתנו דיון, לא מנהלים אתנו דיאלוג, לא אומרים: בוא נשב, נדבר מה עושים. והכי יפה, הוא אומר: אני רקדתי יחד עם בנות בסניף "בני עקיבא", והיום לא רוקדים בנים ובנות בסניף "בני עקיבא". פשוט רמה אינטלקטואלית. ואני אומר לכם, כששמעתי אותו התחזקתי מאוד באמונה, מכיוון שברור שהקדוש-ברוך-הוא שומר עלינו. אם זה ראש המוסד לשעבר, אז על מי נשאר לנו להישען אם לא על אבינו שבשמים? מה הוא רוצה? היו"ר שלמה מולה: למען הגילוי הנאות, אני מוכרח להגיד לך שאפרים הלוי היה אחד האנשים המרכזיים מאוד בהצלת יהודי אתיופיה דרך סודן. אז הוא בעל זכויות רבות – – משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר שלמה מולה: – – אבל בהחלט הביקורת היא במקומה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, שלא תהיה אי-הבנה בעניין הזה. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. משה גפני (יהדות התורה): אני הייתי שנים רבות עם אפרים הלוי בידידות. הוא היה אצלי בבית, דרך אגב, באחד הנושאים – לא חשוב. אין לגבי העניין הזה ויכוח. זה מעצים את הדברים ביתר שאת. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. משה גפני (יהדות התורה): אם היה אדם, אתה יודע, שלא שווה שום דבר, לא מוערך בכל מקרה – אז אמר, אמרו הרבה אנשים. דווקא מה שאמרת, ושאנחנו כולנו יודעים, אני, כששמעתי את הדברים האלה אמרתי לדובר שלי: – – היו"ר שלמה מולה: חכמים היזהרו בדבריכם. משה גפני (יהדות התורה): – – לך תברר אם הוא באמת אמר את זה, כי לא מתאים לאפרים הלוי להגיד את זה. זה מה שמבחינתי נעשה יותר גרוע. ואני רוצה לסיים בסיפור הזה של "בני עקיבא". אז מה אומר החכם הזה? הוא אומר: אני רקדתי בנים ובנות בסניף "בני עקיבא", והיום לא רוקדים. בסדר, אז קודם כול הוא הדוגמה שרקדו בנים ובנות, מה יוצא מזה? אפרים הלוי. זה כבר. אבל נניח רגע לעניין הזה. מה הוא רוצה מאתנו? מה אנחנו עשינו? אני ביקשתי שלא ירקדו בסניף "בני עקיבא"? אני ביקשתי שלא יהיו בנים ובנות? אני התחנכתי בתנועת נוער ששם היתה הפרדה בין בנים לבנות. אני חרדי. עכשיו, אם הציבור בציונות הדתית הגיע למסקנה שהתערובת בין בנים לבנות היא לא נכונה או שהיא לא טובה, והוא רוצה להיות כזה, מיהו אפרים הלוי שיגיד להם מה לעשות? אני לא מבין, אנחנו חיים במשטר דמוקרטי. אבל יתירה מזאת, מה אנחנו אשמים? מה הוא רוצה מאתנו? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה בכלל לא משנה. משה גפני (יהדות התורה): מה? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: לא, לא, זה בכלל לא משנה – – – אלה דברים איומים. משה גפני (יהדות התורה): נכון, נכון, אבל למה אנחנו אשמים שהציונות הדתית מתנהגת כך או מתנהגת אחרת? אנחנו כל הזמן בכותרות. הדבר הזה הוא דבר מסוכן. עכשיו, אני יודע שאני מטפס על קירות חלקים. הרי אם הוא היה אומר, אדוני היושב-ראש, לא חשוב הזהות שלך – – היו"ר שלמה מולה: לא. ברור. משה גפני (יהדות התורה): – – לא, הזהות שלך באמת לא חשובה. אבל בוא נעצום עיניים ונחשוב: אפרים הלוי אמר שהציבור האתיופי יותר גרוע מאחמדינג'אד. בוא נחשוב רגע מה היה קורה. הכנסת היתה ריקה עכשיו? אני הייתי שותק? אתה היית שותק? מישהו היה שותק? הוא לא היה עומד לדין מייד באותו שבוע? אם הוא היה אומר, אתה יודע מה, לא אתיופי, אני לא רוצה – הוא היה אומר: העולים החדשים, הוא היה אומר – לא רוצה לומר כבר דוגמאות. יש ציבור אחד שמותר להגיד ולא עושים שום דבר: הציבור החרדי. וזאת סכנה קיומית, מכיוון שהציבור החרדי נמצא כאן, הוא משתדל לקיים דיאלוג על כל הדברים ועל האמונות והתרבויות של כולם, כדי להגיע לאיזושהי הבנה שכל אחד יוכל לחיות על-פי אמונתו. איש כזה, עם אמירה כזאת, עושה פה את הנזק הכי גדול שיכול להיות מבחינת יחסי החברה במדינת ישראל. ואני קורא ליועץ המשפטי לממשלה – זה דבר, באמת, שמלים שיכולות להרוג – פשוט לבקש מהמשטרה לחקור אותו ולהעמיד אותו לדין, כי לזה הוא ראוי. עברו, שהוא היה ראש מוסד והוא עזר בהעלאת יהודי אתיופיה, ואני מכיר אותו גם בפעולותיו שהיו פעולות חשובות – לא יכולות לעמוד לו. זה יהיה טוב כאשר יצטרכו לתת חוות-דעת לפני שיפסקו את העונש על מה שהוא עשה, זה יוכל לעמוד לו בעניין הזה. אבל עד אז צריך לנהוג בו כמו בכל עבריין אחר. היו"ר שלמה מולה: מאה אחוז. תודה רבה. תודה רבה לרב גפני. בהחלט, חכמים היזהרו בדבריכם. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי, גם באותו נושא, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. יש הצעה רגילה, גם באותו נושא, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. בבקשה, אדוני. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, תודה, ראשית כול גם אני מצטרף – על הבמה הזאת פעם ראשונה, ואני מברך אותך. בירכתי אותך מהצד, אבל זה לא נחשב. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אברהם מיכאלי (ש"ס): עכשיו, אני מאחל לך, בתפקיד הרם והחשוב הזה, כסגן יושב-ראש הכנסת, שתביא תועלת לא רק לכנסת אלא לעם ישראל כולו בדברים הממלכתיים שאתה תבצע כאן. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, צר לי גם שאני עולה לדבר על נושא כזה היום, הרב גפני דיבר על זה קודם, וכואב לנו שזה נשמע מאדם שאני חושב שכולנו מעריכים אותו, כולנו יודעים את עברו, כולם יודעים את תרומתו לביטחון ישראל, למדינת ישראל. אני חושב שאדם שכזה, אנחנו לא מוחקים לו את כל העשייה שלו במדינת ישראל, אבל יחד עם זאת, כשאדם כזה עולה על במה ציבורית – והוא דיבר בפני פורום של תלמידים – ואומר את הדברים האלה, והדברים האלה נאמרים לציבור שאמור ללמוד מאדם כזה דרכי נועם, ואיך להעריך ואיך לכבד ציבורים אחרים – שמותר להיות שונים, מותר להיות חלוקים באידיאולוגיה ובהתנהגות. לציבור הזה הוא אומר שהם יותר מסוכנים מאחמדינג'אד, ואחר כך הוא תיקן את דבריו ואמר שהוא התכוון להתחרדות. הוא התכוון לכך שההקצנה וההתחרדות שהוא רואה במדינת ישראל יותר מסוכנות – אני חושב שבזה הוא לא תיקן כלום. בתיקון הזה הוא לא תיקן כלום. בתיקון הזה הוא אמר היינו הך, אותו דבר. על כך אני חושב שלא רק שהוא ראוי לגנאי – ובזה אני באמת מצטרף לדברים של הרב גפני; הציבור הישראלי כולו היה צריך להזדעק ולבוא ולומר שאם אדם חשוב כזה יוצא ומדבר – שוב, נגד ציבורים שלמים. הוא אמר: אני לא התכוונתי לאף אחד ואם מישהו נפגע מדברי אני מתנצל. איזו התנצלות זו? הרי הוא יודע שיש ציבורים שלמים שנוהגים בחיים שכאלה, ובמפורש אף אחד לא כופה עליהם להתנהג כך. הציבורים האלה בוחרים מעצמם, על-פי מסקנות שלהם. ובאמת, הרב גפני דיבר על זה, יש היום ציבור חרד"לי שלם, שהיום הם משנים את כללי ההתנהגות שלהם. בתי-ספר שלמים היום הופכים לחרדים-לאומיים, כי הם בחרו כך, ואף אחד אין לו זכות באמת להתערב להם. ולבוא אליהם ולומר שהם אנשים מסוכנים למדינה יותר מאחמדינג'אד? אני חושב שעל כך כולנו היינו צריכים לקום ולזעוק, כל הכנסת היתה צריכה לקום ולזעוק, כי זה לא שייך כרגע כבר להסכמה בעמדות. מדובר פה בהסתה נגד אנשים, קבוצה שלמה, שהם באים ומביעים בהתנהגות שלהם את האמונה שלהם. אז לבוא ולהגיד שאלה – שהם המיטב שבמיטב שבמיטב שבמדינת ישראל – הם מסוכנים יותר מאחמדינג'אד? אני חושב, פעם אחת פה קרתה תקרית במליאה שחבר כנסת מסוים העיר לאחד מראשי השב"כ, היה ראש השב"כ, העיר לו פה מלמטה כאשר אותו ראש שב"כ עמד פה מעל בימת הכנסת, והעיר לו הערות מאוד בוטות. ואני זוכר שזה צרם לנו, לכולנו, לחברי הכנסת שישבו פה, איך הוא פגע בהערות שלו באותו ראש שב"כ, על איזו עמדה מסוימת שהוא הביע כשר. ואחד מחברינו פה בבניין אמר לנו בחוץ, או אפילו העיר כלפי אותו ראש שב"כ, שעכשיו הוא מגלה מיהם בעצם האנשים שניהלו פה את ביטחון המדינה. כביכול, אותם אנשים שניהלו את ביטחון המדינה, כאשר הם פותחים את הפה ומביעים את העמדות הציבוריות שלהם, מגלים את חוכמתם הרבה. וזה חלק מהדברים שבעצם פוגעים בהרתעה של מדינת ישראל, שאנשים חשובים, כמו הלוי, כמו אנשים אחרים שבאים מהביטחון, והם חושבים שכל השכל התמקד אצלם והם הכי חכמים, בסוף פותחים את הפה ומדברים פה, בבמות ציבוריות כאלה או אחרות, על דעותיהם הפרטיות, שהן לא ראויות – לא רק שהן לא ראויות, הן גם פוגעות בציבורים אחרים, והם בסוף נותנים פתחון פה לא רק לאלה שהם אויבי ישראל, אלא גם לאנטישמים שמחר יבואו ויגידו: אם אנשים כמו מר הלוי ואנשים אחרים באים ומביעים את עמדתם כלפי ציבור כזה חשוב במדינת ישראל – ואחר כך קשה יהיה לנו, כיהודים, להתגונן נגד האנטישמיות. אני חושב שהמחאה צריכה להיות פה מחאה של כלל הציבור, שאמירות כאלה נגד ציבור חרדי, במיוחד כשאף אחד בסוף כמעט לא קם – הרי גפני צודק בזה: אף אחד לא קם ולא מחה נגד זה. אם באמת בימים האלה – ומחר אנחנו נציין פה בטקס הממלכתי בכנסת את רצח רבין – כנראה לא נלמד עדיין מה מחיר ההסתה, מה המחיר של מלים הורגות. לבוא כל הזמן ולהגיד את זה רק לציבור אחד, שאותו ציבור כל הזמן מאשימים אותו שהוא לא למד, אז בוא ונסתכל בציבור "הנאור", שמדבר נגד ציבורים אחרים, אם הוא למד או לא למד את לקח רצח רבין. צריכים באמת לבוא ולבקש לא סתם התנצלות אלא מחילה גדולה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת אריה אלדד, גם באותו נושא. אדוני, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. קריאה: יישר כוח. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, גם חבר הכנסת גפני וגם חבר הכנסת מיכאלי נגעו בנושא ההסתה ושנאת החרדים שעלו מדבריו של אפרים הלוי. אני מבקש להתייחס לחלק השני של המשוואה: להערכת החסר של האיום האירני הנובעת מדבריו. אם החרדים מסוכנים לעם ישראל יותר מאחמדינג'אד, כנראה אחמדינג'אד זה לא איזה משהו איום ונורא. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אפשר להכניס אותו לקואליציה. היו"ר שלמה מולה: לא בטוח שהוא ירצה אותנו, שאנחנו נהיה בקואליציה אתו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): השאלה היא, האם יכולים להיות שני סוגי שכל? האם אדם יכול להיות אינטליגנטי ומטומטם באותה עת? אדם שרואה ששרוך נעלו נפרם, הוא זוכר שפעם זה קרה לו והוא דרך על השרוך והוא מעד, אז הוא יתכופף ויקשור את השרוך. אז הוא אינטליגנטי, הוא תבוני. אבל אם הוא יעשה את זה כשהוא עומד על פסי רכבת והרכבת מתקרבת מולו, הוא יהיה מטומטם. רכבת דוהרת מולנו – הכותרת הראשית ב"הארץ" אומרת: "סבא"א אומרת: תוך מספר חודשים יכול להיות להם נשק גרעיני", והוא אומר שאתם יותר מסוכנים. יכול להיות אדם תבוני וחסר דעה? שחיקת כושר ההרתעה – אחד מחברי הכנסת הערבים נהג לומר לא פעם שהערבים פחדו מהשב"כ, עד שבאו כמה מראשי השב"כ והפכו להיות חברי כנסת, ואז הם ראו שזה לא כזה אסון גדול. ואני אומר לכם: האירנים יפסיקו לפחד מהמוסד ברגע שכמה ראשי מוסד לשעבר ישתחררו ויתחילו לפטפט – אחד גרוע מהשני. שחיקת כושר ההרתעה של ישראל. יעקב ליצמן (יהדות התורה): – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אבל אפרים הלוי לא לבד. צ'מברליין טעה ולא האמין שהיטלר יתחיל מלחמה. סטלין, כשהמלחמה כבר התחוללה, לא האמין שהיטלר יתקוף אותו. זעירא, ראש אמ"ן, ודיין לא האמינו כשהכול היה מולם – לא האמינו שיש סכנה של מלחמת יום הכיפורים. מדינת ישראל במו ידיה הקימה את ה"חמאס" כתשובת נגד לאש"ף. טמטום. אנשים אינטליגנטים ישבו ועשו את זה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): הצילה את חוסיין ב-1970. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תקצר היריעה. יש שני סוגי שכל. אנשים יכולים להיות אינטליגנטים מאוד וחסרי דעה באותה עת. אלברט איינשטיין, זכר צדיק לברכה, אמר שיש רק שני דברים שהם אין-סופיים: היקום והטמטום האנושי. ביחס ליקום הוא עוד לא בטוח. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, חבר הכנסת אריה אלדד. תמיד נעים לשמוע אותך. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, שהצעתו היא הצעה רגילה לסדר-היום, ולכן הוא יקבל עשר דקות. דרך אגב, ממזכירות הממשלה אמרו לנו שאין שר שישיב, אבל אם כבוד שר המשפטים ירצה להתייחס – תמיד אתה מוזמן להתייחס, אבל אתה לא חייב, לפי הודעת מזכירות הממשלה. אבל, זה לבחירתך. בבקשה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מה ההסבר ששר לא צריך להשיב? היו"ר שלמה מולה: יש. ישראל אייכלר (יהדות התורה): למה השר לא צריך להשיב? היו"ר שלמה מולה: הממשלה יכולה להגיד: אנחנו לא משיבים על הצעה לסדר-היום. אם היא לא מגיבה – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): הממשלה לא מגיבה. היו"ר שלמה מולה: כן. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז אני רוצה להתחיל במשהו שחשבתי לסיים בו: סיעת יהדות התורה בכנסת פרסמה הודעה שלפיה היא מביעה את חרדתה מתופעת הפיכת הציבור החרדי וילדי החינוך החרדי לשק חבטות של כל פוער פה המבקש לעלות לזירה הציבורית. סיעת יהדות התודה בכנסת מגנה בחריפות רבה את דבריו של מר אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, כאילו הציבור החרדי מהווה סכנה קיומית למדינה יותר מאשר אירן ונשיאה אחמדינג'אד. מדובר בדברי הסתה חמורים ביותר נגד ציבור של מאות אלפי אנשים, ואין לעבור על כך לסדר-היום. סיעת יהדות התורה מציינת של שתיקתם של נשיא המדינה וראש הממשלה, שלא גינו של מר הלוי, בעוד הם מגנים כל פגיעה במיעוטים אחרים. סיעת יהדות התורה דורשת מהיועץ המשפטי לממשלה לשקול נקיטת צעדים נגד מר הלוי בגלל דברי ההסתה שהשמיע נגד הציבור החרדי. נפלה רוח הקודש בישיבת סיעת יהדות התורה, כי אם, למשל, הממשלה היתה מחליטה שהיא כן מגיבה ושר המשפטים כן היה מגיב, לא הייתי יכול לבוא ולומר שהממשלה שותקת. אבל עובדה שאם שר המשפטים כן יגיב, הוא יציל את כבודה של הממשלה, כי לא ייתכן שאותה ממשלה, שאותו ראש ממשלה, שבכל אירוע שמישהו מקשקש – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): – – – אולי אני יכול לדבר בשם הממשלה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אתה יכול להשיב בשם הממשלה. טוב. רבותי, אני רוצה לומר לכם – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): לא, לא קשור לממשלה – – – מה שאני מדבר. היו"ר שלמה מולה: טוב. אדוני. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אבל, אדוני היושב-ראש, הדברים הם מאוד מאוד לא פשוטים. קודם כול, אני רוצה להתחיל במיהו חרדי או מהו יהודי. כתוב בפרשת השבוע: "ואברהם יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ". למה? בגלל עקדת יצחק? בגלל אור-כשדים? לא. "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" – כל ההבדל בין אומות העולם לעם היהודי זה שהעם היהודי ממשיך בדרך החינוך של אברהם אבינו, יצחק ויעקב, בדרך אבות ובדרך מסורת ישראל. כשבא אדם כמו אפרים הלוי, שאומר שהוא היה ב"בני עקיבא", והיום הוא מתפקר, וזאת ההוכחה שצריך להמשיך בריקודים – ובמי הוא עלב באמת? לא בחרדים. הוא עלב באנשים הדתיים-הלאומיים ששולחים את ילדיהם ל"בני עקיבא", אבל הם מתחזקים ורוצים להיות יהודים כמו שהיו אבותיהם וסביהם. אותם הוא גינה, והוא הביא את עצמו כדוגמה. הרי הוא עצמו דוגמה לכשל הגדול שהיה בתקופה שהיתה נשירה כל כך גדולה בציונות הדתית. שר המשפטים יעקב נאמן: למיטב ידיעתי, הוא נכד לנצי"ב. משה גפני (יהדות התורה): נכון. ישראל אייכלר (יהדות התורה): נכון. זה עוד יותר מעצים. הזכיר סגן יושב-ראש הכנסת, שהיתה לו זכות בעניין עליית יהודי אתיופיה. היו לו זכויות גדולות. והזכיר עכשיו שר המשפטים, יעקב נאמן, שהוא נכד לנצי"ב מוולוז'ין. אתם מבינים איזו טרגדיה של כשל של אדם? הוא יכול היה להיות הנצי"ב מוולוז'ין, והוא יצא כל כך מטופש. זה רק בגלל שהוא רקד ב"בני עקיבא" בתערובת. אם הוא היה לומד כמו החרד"לים והבחורים הצעירים היום, שלומדים בציונות הדתית ביראת שמים אמיתית, הוא היה ממשיך בדרכי אביו. זה מה שאברהם אבינו היה שונה מכל הצדיקים. באור-כשדים היו הרבה אנשים שמוכנים למסור את נפשם לקדוש-ברוך-הוא. עקדת יצחק – לרגע אחד אפשר. אבל מי שלוקח על עצמו את המשך החינוך, המשך הדורות – זה רק אם הולכים בדרך התורה. על זה אנחנו נרדפים, על זה מאשימים אותנו, ועל זה יש תופעה. עכשיו, אני עוזב את אפרים הלוי, כי לדעתי זה לא האיש אלא זה ה-issue, כי האיש הזה הופיע בניר-עציון בכנס של אגודת ישראל רק לפני חצי שנה – הרב ליצמן, נכון? – והוא דיבר כל כך יפה על האיום, הלוי. אפרים הלוי היה אורח בכנס של אגודת ישראל. זאת אומרת, לא הוא האיש, הדמות של שונא ישראל הגדול. בכלל לא. הבעיה היא שהוא מייצג תופעה שהיא לגיטימית במדינת ישראל, שעל החרדים מותר להגיד מה שאסור להגיד על ערבים, על רוסים ועל קבוצת אוכלוסייה אחרת. זו סכנה גדולה. מאיפה אני יודע שזו סכנה? כי שי ניצן, שהוא לא חשוד באהבת חרדים, או הערבים, ואפילו האשימו אותו בשמאלנות יתר, החליט השבוע להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד עיתונאי ומחזאי בשם – אולי לא נזכיר את שמו. לדעתי אסור. לא ראוי להזכיר את שמו. משה גפני (יהדות התורה): אין צורך. שר המשפטים יעקב נאמן: מאן דכר שמיה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מאן דכר שמיה. אני לא רוצה חלילה להגיד את הקללה, מה שאנחנו אומרים שם. קריאה: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא, לא. בקיצור, אני לא רוצה להזכיר את שמו. משה גפני (יהדות התורה): הנושא, הנושא. ישראל אייכלר (יהדות התורה): הנושא: בחשד לביצוע עבירה של הסתה על אלימות. ומה כתב אותו עיתונאי ששי ניצן רוצה לחקור אותו? הוא כתב: "הגיע זמן הדם". אגב, הוא כותב את זה על הציונות הדתית לא פחות מאשר על החרדים. "עוד מעט", הוא כותב, "תיגדש הסאה ומי הזעם שממלאים את הנפש טיפה אחרי טיפה יישטפו לתוך הוורידים המתפקעים מכעס. עוד מעט והרוב הדומם יפסיק לדמם ויצא לשפוך דם. זו לא תהיה מלחמת אחים, מפני שאלה אינם אחינו. באופן טכני ניתן לכנות את התנגשות הדמים שתגיע בשם מלחמת אזרחים, בגלל התעודה הכחולה שכולם נושאים בכיס. אבל, אלה שנצא מולם הם אזרחים למראית עין, על תנאי, מוצצי לשד האומה, חולבי דמה וזוללי בשרה." על מי הוא מדבר? "הם, ופאותיהם המתנפנפות ברוח הקודש. הם, ועיניהם הבורקות למראה האמת הנגלית להם. הם, ושאגות אלוהי החרב והטירוף בפיהם. הם, וישיבות הדמים שלהם, שבהן, לפני שיתגייסו ליחידות הלוחמות" – אדוני שר המשפטים, כאן הוא לא מדבר על החרדים שלא משרתים בצבא. הוא מדבר על אלו שכן מתגייסים – "לומדים כי מצוות הרב עליונה על פקודות הצבא. הם, ורבניהם המיתממים לומר כי אנשים אחים אנחנו, והכול בנעימות גדולה ובחיוך של מדוזה טורפנית. עוד מעט, והם ישתתקו. עוד מעט והם יטבעו בדמם שלהם – – – עוד מעט, ומתפרעי השחור יגלו מולם לא את השוטרים עדיני הנפש, אלא את אזרחי ישראל, מפקדי פלוגות ומג"דים, טייסים וסיירים במילואים. גדודי צבא השם ישתוללו, יבקשו רחמים מאדם ומשמים. לשווא. מתוך קיאם שלהם הם ינסו להרים ראש ולומר הרף, אבל לשווא. רק כניעה מוחלטת, ללא שום תנאי." רבותי, קריאת קרב ומלחמה כזאת של מטורף כזה זה תוצאה של ה"אפרים הלוויים", של האנשים היותר בוגרים, של האנשים היותר מאופקים. הם נושאים באחריות למה שיקרה אם חלילה וחלילה מישהו מהנבלים האלה שכותבים שהגיע זמן הדם, אכן ישפוך דם. מחר יהיה יום הזיכרון לרצח רבין. כולם ידברו נמלצות על העניין של "מלים יכולות לרצוח". הנה הציטוט הזה. הבחור הזה הוא באמת מטורף ובודד. אבל מי שמסתכל בטוקבקים של אתרי האינטרנט – וכל הטוקבקים מאושרים על-ידי המערכת – יראה שם מסע של שטנה ואיבה אנטישמית שלא היה כדוגמתו. אני לא רוצה להרבות פה בציטוטים, אבל אני אביא ציטוט דווקא מעו"ד יוסי דר, שכתב באתר "מחלקה ראשונה" על דברים שאמר שדרן, שהחרדים הם תולעים. והוא כותב מאיפה הוא יונק את הדברים האלה, והוא מצטט. הוא ציטט ממישהו שאני אגיד לכם בסוף מיהו, כי גם הוא כותב בסוף מיהו. היה אדם באירופה לפני 70 שנה ויותר שכתב כך: "פעם אחת בעודי משוטט לי במרכז העיר נתקלתי פתאום ברוח רפאים לבושת גלימה שחורה עם פאות שחורות. האם זהו יהודי? עלתה בי מחשבה. התבוננתי באיש במבט חמקני וזהיר, וככל שהמשכתי להתבונן ולסרוק תו אחר תו בפניו המוזרות של האיש עלתה בי שאלה נוספת, האם זהו גרמני? – – – וינה החלה להיראות בפני באור שונה מזה אשר בעבר. להיכן שלא פניתי התחלתי להבחין ביהודים, וככל שראיתי יותר יהודים הם נראו בעיני יותר ויותר שונים משאר בני אנוש. מרכז העיר וינה שרץ באותם אנשים שאפילו כלפי חוץ איבדו כל דמיון לגרמנים – – – הניקיון האישי של אותם אנשים הוא סיפור בפני עצמו. ניתן לומר שעל-פי מראם החיצוני אין הם אוהבי מים. הם לא מתרחצים. למרבה הצער, אפשר בדרך כלל להבחין בכך בעיניים עצומות. חליתי ונתקפתי כאבי בטן כתוצאה מהריח של אותם לובשי גלימות שחורות, שלא לדבר על לבושם המלוכלך ומראם הדוחה – – – הדבר נעשה דוחה במיוחד כאשר בנוסף ללכלוך שלהם גיליתי גם את שפלות המוסר של אותו 'עם סגולה'. יותר ויותר נעשיתי מודע לסוג הפעילות שאפיינה את היהודים. הניתן בכלל להעלות על הדעת מעשי זוהמה או הפקרות שלפחות יהודי אחד לא יהיה מעורב בהם? – – – אם תחטט בזהירות בתוך הטינופת מובטח לך שתסתנוור כמו למראה תולעת המבצבצת מתוך גופה מרקיבה. יהודון". משה גפני (יהדות התורה): את מי אתה מצטט שם כל הזמן? ישראל אייכלר (יהדות התורה): כותב עו"ד יוסי דר: "מיהו אותו איש צעיר? מהו שם הספר? ובכן, הצעיר הוא אדולף היטלר והקטע לקוח מתוך ספרו 'מיין קאמפף'". עו"ד יוסי דר הביא את זה כתגובה, כהסברה מאיפה הגיע שדרן בתחנת רדיו אזורית להגיד על החרדים "תולעים". רבותי, הבעיה היא אמיתית ונכונה. אפילו אנשים יותר מאופקים כותבים על החרדים כבעיה דמוגרפית שתרושש את המדינה ומסכנת את המדינה. אנחנו ממש בסכנה, אני חש בסכנה, כי אם חלילה וחלילה מישהו מהמטורפים – אני לא מדבר על אנשים מכובדים – יקבל את התזות של המסיתים – – – היו"ר שלמה מולה: הרב אייכלר, אני אוסיף לך דקה אחת. בבקשה לסיים. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני ממש מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לסכם. ישנם פרשנים בתקשורת שאני לא אמנה את שמותיהם, אבל אני רוצה להזהיר אותם: אם חלילה וחלילה ייפגע ילד יהודי זה יהיה על ראשם, והם ישלמו את המחיר הזה. לנו אין כוח להילחם בהם. אבל הקדוש-ברוך-הוא יילחם לנו, הקדוש-ברוך-הוא נלחם לנו בכל אויבינו, והוא לא ייתן להם לבצע את מזימתם. אני כן רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, לשבח את היחיד מכל הממסד החילוני השולט במדינה שהתייצב בגבורה נגד הדבר הזה, יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין, ואותו אני מצטט, ברשותך, אדוני היושב-ראש. הוא כתב: ההתבטאות האנטישמית של הלוי גוררת ומביאה אלינו את התחושה שממנה סבלנו כעם היהודי במשך אלפיים שנה כאשר באו ודיברו על היהודים החרדים בעלי הזקנים והפאות כאילו הם אנשים אשר צריכים פשוט להביא אותם לידי פתרון סופי ולהעבירם מעל פני האדמה. זאת אחת האמירות האנטישמיות יותר במלוא מובן המלה, וזו התרסה כלפי היהדות – כך קבע יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין, ואני מודה לו על כך. אני מבקש מהכנסת כולה, על 120 ח"כיה, לדרוש הפסקת ההסתה האנטישמית נגד יהודים חרדים, כי זה מתחיל במלים, זה ייגמר בהרבה יותר גרוע, חלילה, מאשר רצח רבין, שמחר כולנו נזכור ונדבר עליו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. מאחר שאין תשובת שר, אבל אני מבין שיש עמדה אחרת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן – מבקש להשמיע את עמדתו האחרת. בבקשה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעיר דבר קטן. לפני חודשיים יש מישהו אחד: קוניאק, קניאק? קריאה: – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): יורם. יש סופר? קניוק, אוקיי – – קריאה: קניוק, קניוק. יעקב ליצמן (יהדות התורה): – – שוויתר על יהדותו. הוא אמר בריאיון באחד – ברדיו, לא יודע איזה: "יימח שמו" – על נתניהו, ממשלתו, לא יודע בדיוק מה. פניתי ליועץ המשפטי, כי אני רוצה לדעת אם זה הסתה לרצח או לא, "יימח שמו". וזה כבר כמה חודשים שאני מחכה לתשובה. ואם על זה לא מעמידים לדין בן-אדם, ואם בזה לא מטפלים, אז מה הפלא שקורה רצח רבין ודברים אחרים. אני רוצה להבין, מה הקריטריון שלפיו מעמידים בן-אדם לדין? האם יש הבדל נגד מי הוא צועק "יימח שמו"? האם זה על מי הוא פוגע, במי הוא פוגע? אני לא מדבר עלי, מה שהוא דיבר באותה תוכנית, אני לא מדבר עלי. אני מדבר כרגע על ראש ממשלה, שהוא אמר עליו "יימח שמו", ברדיו. האם זה נקרא קריאה לרצח או לא קריאה? ואני מחכה עדיין, כבר חודשיים, שלושה, אם אני לא טועה, לתשובת היועץ המשפטי. אני אשמח מאוד אם מעל במת הכנסת כאן, מאולם הכנסת, היועץ המשפטי יישמע ויביא תשובה בהקדם אם זה נקרא קריאה לרצח או לא. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. נשמעה גם עמדתך האחרת. אנחנו נעבור להצבעה. מאחר שאין תשובת שר, במצב העניינים הזה שהחברים הציעו, זאת אומרת, יהיה דיון במליאה. אז מי שיהיה בעד יהיה בעד המשך דיון במליאה. מי שיהיה נגד – הסרה. קריאה: – – – היו"ר שלמה מולה: בבקשה להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: בעד – 6, נגד – אין. לכן הנושא ימשיך לדיון במליאה.