קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
20% ממשקי-הבית בישראל נמצאים בטיפול שירותי הרווחה
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, רבותי: 20% ממשקי-הבית בישראל נמצאים בטיפול שירותי הרווחה – הצעות לסדר-היום שמספרן 6288, 6296, 6361 ו-6362. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורית זוארץ, ואחריה – חבר הכנסת דניאל בן-סימון.
אורית זוארץ (קדימה):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, כבוד השר, סגן השר, אנחנו ממשיכים את הדיון הזה מהמקום של שיח על יוקר המחיה והעלויות המאוד גבוהות – המים, החשמל, המזון, הדיור – ועכשיו אנחנו מגיעים לתוצאה, כבוד השר. שתי ההצעות האלה בעצם כרוכות אחת בשנייה, כי אחת היא הסיבה והשנייה היא תוצאה. העובדה שבישראל 20% ממשקי-הבית מטופלים באגפים לשירותים חברתיים היא עובדה קשה, בעייתית, והיא מתארת בצורה מאוד מאוד ברורה מה המצב של האזרחים והאזרחיות בישראל.
דיבר כאן חברי חבר הכנסת מקלב, שלאורך השנים האחרונות אנחנו – לפחות בשנתיים האחרונות העלינו ודנו בסוגיות החברתיות ובסיבות להן. אבל, חברי חבר הכנסת מקלב, כנראה שמישהו שם לא מקשיב ולא שומע, כי אם אנחנו מגיעים לדוח שפורסם לפני שבוע על-ידי הלמ"ס – דוח פני החברה – לרגל היום הבין-לאומי למלחמה בעוני, דוח שמצביע על כך ש-20% ממשקי-הבית בישראל מטופלים ברווחה, אז מצד אחד אנחנו מדברים על המטופלים ועל המספר המדהים הזה, שאותי הוא מזעזע, שכל כך הרבה אזרחים ואזרחיות בעצם מוצאים את דרכם לקבל סיוע ועזרה, שלא לדבר על אלה שלא מגיעים לאגפים לשירותים חברתיים ומקבלים סיוע בעמותות, בארגונים, ובגופים שמופעלים על-ידי אנשים, על-ידי צדיקים ומלאכים, אבל עדיין גופים וארגונים שלוקחים את מקומה של הממשלה.
ויש כאן מצב פרדוקסלי שבו בעצם מצד אחד – המציאות הפרדוקסלית, סליחה, מחמירה משנה לשנה, כבוד היושב-ראש. נוצר מצב שבו חלק לא מבוטל מהמטופלים באגפי הרווחה הם משפחות שבהן שני בני-הזוג עובדים. בעיני זה חמור פי כמה ששני בני-הזוג עובדים, שני בני-הזוג משתתפים בעולם התעסוקה, הם מנסים לגדל ילדים בכבוד, אבל עדיין הם לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות. אנחנו מדברים על הוצאות דיור גבוהות, תחזוקת בית, מזון, הסעיפים הגדולים בהוצאות משק-הבית.
מה בעצם האזרחים רוצים? ראינו ושמענו שאותם אלפי אזרחים שיצאו לרחובות מבקשים צדק חברתי, מבקשים חלוקה שוויונית יותר של הכספים ושל ההון שיש למדינה. והיה השבוע שר האוצר בוועדת הכספים והוא באמת דיבר על חוסנה של מדינת ישראל, ובסוף השנה שעברה נחשפנו לנתוני הצמיחה, אבל מי בסופו של דבר ניהנה מהפירות האלה? הקריאה לצדק חברתי, הקריאה של אזרחים, זעקת האזרחים, לא רק המטופלים ברווחה, היתה לחלוקה שוויונית והוגנת.
כבוד השר, אני אשמח לשמוע מה בכוונתך לעשות על מנת לטפל בתופעה הקשה הזאת שאלפי אזרחים מגיעים, ומדי שנה מספרם רק עולה, מצד אחד, אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שאין גידול במספר העובדים הסוציאליים, כבוד השר וכבוד השר לשעבר. אין גידול משמעותי במספר העובדים הסוציאליים. אני חושבת שהתוכנית ששודרה אתמול מייצגת נכוחה את הדילמות, את הקשיים, את הלחצים של אותם אלפי עובדים סוציאליים שעושים עבודת קודש, אבל גם הם עדיין לא מצליחים להשתכר בכבוד, וגם הם לא מצליחים לתת מענה למספר הגובר ועולה של האזרחים שפונים אליהם.
אנחנו יודעים שאם פעם התייחסו למחלקות כמחלקות סעד, היום מדברים על שירותים חברתיים והרחבת שירותים, אבל עדיין, גם בתוך הסל שגדל, אנחנו רואים שהמערכת קורסת, העובדים הסוציאליים לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם כעובדים ולתת מענה אמיתי לצרכים של אותם אלפי מטופלים, ומהצד השני, אותם מטופלים לא ממש מקבלים מענה ונזקקים ונדרשים לפנות לעמותות. ואני חייבת להזכיר עמותה שביקרתי לפני כמה שבועות, "פתחון לב". המחזה שנחשפתי אליו היה מאוד קשה. כשהייתי סגנית ראש מועצה באמת חילקנו שוברים ומשפחות באו וקיבלו את סלי המזון בצורה מאורגנת, מסודרת. כאן הם היו באיזה חניון שהוקצה להם כתרומה, והסדר היה סדר שבאמת הזכיר לי סלקציה קשה שקודם הכרוניים, אחרי זה הנכים, אחרי זה הזקנים, אחרי זה החד-הוריות, וזה היה מראה קשה מאוד – –
היו"ר אורי מקלב:
נא לסיים.
אורית זוארץ (קדימה):
– – אל מול – אני מסיימת, ככה במשפט אחרון – אל מול עבודת הקודש של המתנדבים והתורמים. אני חושבת שהאחריות לאוכלוסייה הזאת היא אחריות של המדינה, ואני אשמח לשמוע בשורות.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה.
אורית זוארץ (קדימה):
ואם אפשר לפתוח את תקציב 2012 ולהגדיל את תקציב הרווחה, גם בסיוע חומרי, כדי לא להגיע להשפלה, אז אנחנו נתמוך, בוודאי.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחברת הכנסת אורית זוארץ. חבר הכנסת דניאל בן-סימון, בבקשה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שר רווחה עכשווי מטעם הליכוד, ושר רווחה מטעם העבודה, שאני חייב לציין שחוט של מצוינות מחבר ביניהם הודות לרגישות היתירה שגילו גם הרצוג בתפקידו, וגם אתה, כבוד השר, ולכן, אני כמעט מתפרץ לדלת פתוחה. כאילו, מה לי לשאול אנשים שתוהים כל הזמן על הסקר הזה, שהוא משל לפרצופה של המדינה? ושאלתי כדי להיות יותר ספציפי, כי המספר הזה, 20%, לא נותן את התמונה. פניתי אל האיש שיושב ביציע, זלמן וולף, החב"דניק של הכנסת, שגר בקריית-מלאכי וחיבר אותי עם ראש העיר. אמרתי לו: תגיד, כמה אנשים אצלך סמוכים על שולחן הרווחה, או מה שקראו פעם, הסעד? הוא אמר לי: מעל 50%. כלומר, עיר בישראל, שמעל 50%, כמעט נושקת ל-60% מהאנשים שלה, סמוכים, כדי להתקיים, על המשרד שלך.
והמחשבה הזאת מדירה שינה מאנשים, כי 30% עולים מאתיופיה – כמעט כולם; קשישים, עוד 15% – כולם. ואני שואל: לאנשים האלה יש ילדים. כלומר, המצוקה עוברת מדור לדור. זאת אומרת, כשילד גדל במשפחה כזאת – ואני אומר לך, השר כחלון, אני לא רוצה להיות יותר מדי אישי, כי אתה מכיר את זה מקרוב, שלפעמים כדי לחלק את הצדק, שוברים עיפרון לשניים ונותנים את זה לשני אחים, כדי שלכל אחד יהיה במה לכתוב. ולכן אני אומר שתלמיד כזה, שיוצא מתוך המצוקה ומגיע לכיתה, מייבא אתו מצוקה מבית, לא תמיד עם סנדוויץ'. ההישגים הלימודיים שלו מושפעים באופן ישיר לא מהחסך הפיזי – מהחסך הפסיכולוגי. הוא מפתח נכות רגשית.
אני מקווה שאני לא יותר מדי אישי, אבל אלפי ילדים, עשרות אלפי ילדים, שרוצים, שחושבים שהחינוך הוא מפתח לקידום בחיים, מגיעים למערכת החינוך ובעצם נתקעים, כי הם מביאים אתם את המצוקה מהבית, את החסך – לא רק הפיזי, אלא החסך הרגשי הזה, שמונע מהם להגיע להישגים של תלמידים אחרים.
ולכן, המספר הזה, 20%, אדוני היושב-ראש, מסתיר מאחוריו נזק מערכתי שנוגע לחינוך, שנוגע לגיוס לצבא, לאיזו יחידה הוא יגיע, לאן הוא יכול להגיע. זה דבר איום ונורא בחברה שצריכה להתמודד עם הפערים האלה ולתת הזדמנות למי שאין לו. כי הממשלה, כבוד השר, לא צריכה לעזור לעשירים. הם מסתדרים יפה. היא צריכה לפנות דווקא לאלה שרק התערבות פוליטית יכולה להרים אותם מלמטה.
ויש כל כך הרבה יישובים, יש כל כך הרבה עולים, יש מאות, אולי, לא יודע, עשרות אלפי תלמידים שנמצאים במצוקה הזאת, ואני רק תוהה – אני יודע שצריך לסיים. המצוקה גם כן יש לה איזה – קצרת מועד על הדוכן הזה, אבל אנחנו באווירה כזאת של מצוקה היום, לכן אני אומר לך, אני באמת מתפרץ לדלת פתוחה. השר הרצוג ידע על מה אני מדבר, גם השר כחלון. החסכים האלה, שבאים לידי ביטוי גם כעבור עשר שנים, כעבור 20 שנה, הם נדבקים, הם הופכים להיות חלק מרקמת החיים שלנו, וצריך לעשות הכול כדי להפסיק את זה. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת בן-סימון. אני ויתרתי באין מחליף על זכות הדיבור. השר משה כחלון, בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מציעים, תשובה על ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: 20% ממשקי הבית בישראל נמצאים בטיפול שירותי הרווחה. מדובר על נתון של 2009. לצערי, זה נתון די דומה – השר לשעבר הרצוג יתקן אותי – גם לגבי 2008 וגם לגבי 2007. לא שזה בסדר, אבל לצערי הנתון הזה כמעט קבוע, כמעט קבוע. אני מסכים אתך שצריך לעשות הכול כדי למגר אותו. לאפס לא נצליח. חבר הכנסת מקלב, כל פעם אני נעזר ביושב-ראש לפסוקים מהתנ"ך, אז איך כתוב שם: "לא יחדל אביון מעמך?" אז שיהיה לנו אביון אחד. לא כתוב אביונים, אז אחד אנחנו נוכל לסבול.
ולכן אני אומר שאת צודקת שצריך לעשות הכול כדי למגר, לבער, להיאבק בזה. ואכן, 20% ממשקי-הבית נמצאים בטיפולן של המחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ. חלקן פונות לטיפול על רקע של בן-משפחה בעל צרכים מיוחדים, וחלקן משתייכות לאוכלוסיות המתקשות למצות את הפוטנציאל הטמון בהן ולהשתלב במסגרות של עבודה ולימודים ועל-ידי כך להתפתח. מהנתונים שבידי משרד הרווחה עולה כי כמחציתם ללא השכלה תיכונית – חבר הכנסת בן-סימון, מה שאמרת, מי שלא למד בכיתה א', אי-אפשר בכיתה ב' להשלים לו חזרה את א', כי הוא כבר איבד את זה.
כולנו יודעים שאם האבא עני, גם הבן עני, ולצערי, גם הנכד עני; ואם האבא עשיר, אם הוא לא מספיק מוכשר להרוס לו את הכסף, הוא ממשיך להיות עשיר. וזה דורות למצוקה, ולצערי, זה נראה סוג של גזירה משמים, וכולנו יודעים שעם השקעה נכונה ועם התייחסות נכונה, זה לא המצב.
חמישית מהאוכלוסייה הכללית – גם בתחום השילוב בתעסוקה ניכרים פערים גדולים. הנתונים על האוכלוסייה הפונה לקבל שירותי רווחה יופיעו בסקירה. אנחנו בעוד שבוע נפרסם – הביטוח הלאומי יפרסם את דוח העוני. אבל בכל זאת, אני אספר על משרד הרווחה, מה עשינו כדי לנסות ולצמצם את זה.
אנחנו שינינו עכשיו איזו שיטה, והעברנו coaching למשפחות. פעם באה משפחה, קיבלה איזו קצבה וזהו. היום משרד הרווחה נותן סכום כסף לאדם שייכנס לתוך הבית הזה – כמובן, גם יסייע לה בדברים הבסיסיים, כספית באופן ישיר, אבל יעבור אתה על חשבונות הבנק, יעבור אתה על חשבונות המים, יעזור לה, לא חלילה בקטע של פטרונות אלא בקטע של סיוע. לא מעט משפחות משלמות לא פעם כפול על דברים, עושות פעולות כפולות – ולקבל עזרה אני חושב שזה דבר נכון. אותן משפחות רואות אחרי תקופה שהן הוציאו הוצאות מיותרות, לא ניהלו נכון, ובאמצעות ה-coacher הזה שמשרד הרווחה מעמיד לרשותן הן יכולות – אני לא אומר להתעשר, הן לא יתעשרו, אבל לפחות להתחיל לסדר ולקבל איזה כיוון בחיים.
אורית זוארץ (קדימה):
5,000 שקל לנהל נכון. זה מה שמרוויחים. לנהל נכון את המעט שיש.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אנחנו מדברים בנוסף על פיתוח שירותי רווחה תעסוקתיים המיועדים לסיוע להגדלת ההכנסה הפנויה של משפחות שפנו לקבלת סיוע ולהוצאתן ממצב של תלות לעצמאות כלכלית. התוכניות בנושא התעסוקה עוסקות במגוון היבטים, לרבות פיתוח ההון האנושי, הכנה לשילוב בתעסוקה, שירותי השמה, וכן ליווי מקצועי על-ידי עובדים סוציאליים בתהליך זה.
חברת הכנסת זוארץ, כנראה, גם כשהיתה ממשלת אולמרט זה לא כל כך עבד. ואנחנו מנסים.
שלמה מולה (קדימה):
– – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא אמרתי. אמרתי ש-20% זה הרבה ו-10% זה הרבה ו-2% זה הרבה. הנזקקים לא נוצרו אתמול, ומן הסתם, לצערי, גם זה לא יעבור מחר. אני מניח שזה לא עניין קואליציוני ולא עניין פוליטי. כל מי שמדבר פה על העניין הזה הוא באמת דואג לאותן קבוצות אנשים, ורוצה שפה יישמע הקול שלהם – ולצערי, במחאה החברתית המפורסמת הם לא היו.
יש לנו גם, שוב, התוכנית, שאני חייב לומר דברים בשם אומרם, שיזם השר הרצוג, שזו תוכנית לביטחון תזונתי ולסיוע למשפחות הנקלעות למצוקה כלכלית. זה דבר שעדיין לא מתוקצב מספיק. הקצו לזה 22 מיליון שקלים, אבל זה עדיין לא מספיק. צריך להמשיך, ואנחנו עושים הכול כדי לחזק את זה.
השינויים שהכנסנו בדוח-טרכטנברג – אני מאמין שזה יבוא לידי ביטוי, ואם זה יבוא לידי ביטוי, כמובן, זה יהיה בסקרים הבאים. זה במסגרת המסקנות, זה עדיין לא עבר, ואני לא רוצה להטעות את הציבור, אבל אנחנו טיפלנו בנושא של הגדלת ההכנסה הפנויה של אוכלוסיות עניות ביותר, כמו קשישים ומשפחות חד-הוריות. חברת הכנסת זוארץ וחבר הכנסת בן-סימון, אתם יודעים שלא פעם דיברנו על זה כאן, שאמהות חד-הוריות – אני מדבר, כמובן, על השכבות החלשות, ולא על אם חד-הורית שהיא מנהלת בנק – עובדות, ובאיזה מקום מתחילות להשתכר קצת מעל 1,000 או 1,200 שקל, ועל כל שקל לוקחים להן 60 אגורות. אז את זה שינינו עכשיו במסגרת ועדת-טרכטנברג, ויאפשרו להן להרוויח קצת יותר ולהגיע לרמת הכנסה סבירה ונורמלית בלי שזה ייפגע.
אורית זוארץ (קדימה):
מזונות?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
לא, הבטחת הכנסה. זה נקרא disregard, נכון?
יצחק הרצוג (העבודה):
יש פה שר שהוא כזה חזק בקואליציה, שהוא מצליח. אני לא הצלחתי, ואני מברך אותו על ההצלחה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
תודה. זה יוציא, נדמה לי, 10,000 משפחות מקו העוני, כלומר יעלה אותן מעל קו העוני; רק המהלך הזה. ובנוסף – לקשישים; היו כל מיני עיוותים ואנחנו מתקנים אותם ממש בימים האלה. מקבלים, למשל, תוספת מסוימת באופן אוטומטי, ואז הם מפסידים הטבות בארנונה ובאגרת רשות השידור, אז גם את זה סידרנו. זה צריך להגיע לוועדות, אבל גם את זה סידרנו. תוכניות רבות למשרדים אחרים – לא המשרד שלי עשה את זה – אבל זה מתן טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל שמונה, שזה דבר שגם מסייע מאוד; הנושא הזה של מתן שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל שלוש; הגדלת מס הכנסה שלילי ב-50% לאמהות עובדות; ועדת ריכוזיות, שאני מאמין בה מאוד, ואני מאמין בתחרות, ואני יודע מה היכולת של התחרות מבחינת יוקר המחיה. אין לי ספק שברגע שהדברים האלה יצאו אל הפועל זה יהיה משמעותי מאוד, ואין מה לעשות – תמיד השכבות החלשות, הסל שלהן, גם אם הוא יותר קטן, באחוזים מהכנסה הוא הרבה יותר גבוה.
העלאת שכר המינימום – הממשלה הצביעה על העלאת שכר מינימום, ועל-פי הנתונים זה יגרום לאלפי משפחות לעלות מעל קו העוני. נוספו 110,000 מקומות עבודה במשק, שזה עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ולדעתי הפרטית – לא כשר רווחה – הדבר הכי חשוב זה מקום עבודה. אין דבר יותר גרוע מאדם מובטל, מכל הבחינות – חברתית, אישית, משפחתית, ציבורית, נפשית, בריאותית, הכול. אתה רוצה להרוג בן-אדם – תהפוך אותו למובטל. הדבר הזה, אני רואה בו הישג של הממשלה, ואני שמח ואני גאה להיות בממשלה שהצליחה לטפל והצליחה לצמצם את האבטלה.
שלשום בפתיחת המושב נשיא המדינה דיבר על זה – אמר שאין לזה אח ורע, אפילו במדינות אירופה; אירופה היום זה לא כל כך חוכמה, אבל במדינות טובות באירופה. ואני חושב שזו התרומה החברתית הגדולה ביותר שממשלה יכולה להעניק לאזרחים שלה – שיש לך מקום עבודה. יש ויכוח – מקום עבודה, בסדר, אבל כמה אתה משתכר.
אורית זוארץ (קדימה):
אם זה חצי משרה, שליש משרה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אבל אנשים קמים בבוקר, הולכים לעבודה, וב-1 בחודש נכנסת להם משכורת. זה הישג שלדעתי אין לו אח ורע.
כמו שאמרנו, הגדלת קצבאות לקשישים זה הוספת מיליארד שקל לקשישים. טיפלנו גם בנושא הסיעוד, הוספנו במשך חמש שנים עכשיו מיליארד ו-700 מיליון, כי בסיעוד, זקן או זקנה, קשיש או קשישה, כדי לקבל סיעוד היו צריכים לצבור תשע שעות או תשע וחצי. פחות מזה היה אפס. עכשיו הכנסנו את 2 ו-4, דבר שבחמש השנים הראשונות יעלה לנו – יעלה למדינה, לא לנו, זה לא של אבא שלי – 600 מיליון, רק הפער, כדי לא להוריד אותם, ולאחר מכן זה מיליארד ו-700 תוספת. חוק לעידוד השקעות הון – זה פחות נוגע לשכבות החלשות, אבל בכל זאת, אם זה יהיה בפריפריה, הדבר הזה יבוא לידי ביטוי.
התנעת תוכניות לפיתוח כלכלי וחיזוק ממוקד במגזר המיעוטים – 680 מיליון שקל; הגדלת קצבאות הילדים לילד שני, שלישי ורביעי – כל הדברים האלה יש להם משמעות. כמובן, מס הכנסה שלילי – עלות של 700 מיליון שקל. והדבר החשוב עבורי זה שראש הממשלה הבטיח לי, ואפילו מועד הפגישה הגיע, והוא מחר, ואני אוסיף תוספת משמעותית לרווחה.
אנחנו דיברנו על זה בשבוע שעבר וקבענו למחר. אנחנו נקבל עוד כסף לרווחה. ראש הממשלה קשוב לעניין הזה. אני רואה בו בעל-ברית – באמת אפשר להיות ציניים ואפשר להגיד מה שרוצים – אמיתי לצרכים של השכבות החלשות. הוא הרים אלי טלפון מיוזמתו ואמר לי: תכין תוכנית יחד עם משרד הרווחה. יש לנו כוונה לדחוף חזק ולסייע באופן משמעותית לשכבות החלשות. אנחנו מודעים לבעיות האלה. עוד פעם, לא באמצעות מלחמה ולא באמצעות מריבה – ביוזמה שלו. אני לא מופתע מזה. אני מכיר אותו לאורך כל השנים. אוהבים לצייר אותו כקפיטליסט או כאנטי-חברתי. הדבר הוא לא נכון.
אבל, עוד פעם, נטל ההוכחה עלינו. אנחנו הממשלה. אני צריך לבוא לפה במושב הבא ולספר לכם, כמו שסיפרתי לכם מה עשיתי בעבר, מה עשיתי בתקופה הזאת. אין לי ספק, ואני גם רוצה להגיד לכם, שכל מה שדיברתי קודם – גם חשמל, גם חימום לקשישים – זה הכול בברכה ובתמיכה ובסיוע של ראש הממשלה. עזבו, פה אין גיבורים גדולים. בלי ראש ממשלה אי-אפשר לעשות כלום, ובטח ובטח לדבר על תוספות. בתקציב שלך אתה עוד יכול לשחק, אבל כל מה שאני מדבר כרגע זה אפילו לא שקל אחד. כלומר, זה לא בא לא על חשבון האוטיסטים, לא על חשבון המפגרים ולא על חשבון הנכים. זה הכול כספים תוספתיים שבתמיכה ובסיוע של ראש הממשלה, וזה מגיע למשפחות נזקקות. אין לי ספק שאני אוכל לעמוד פה בעוד שנה ולספר על דברים שעשינו במהלך השנה הזאת.
אורית זוארץ (קדימה):
משפט על העובדות הסוציאליות. יש כוונה גם להכניס אותן – – – קצת?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
יש לנו בשנה הבאה. יש רפורמה שעשה השר לשעבר הרצוג. הרפורמה הזאת מדברת על כך שכל שנה יש תוספת, ובשנה הבאה נדמה לי יש תוספת של 300 עובדות סוציאליות.
יצחק הרצוג (העבודה):
רפורמה מהפכנית.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
יש רפורמה ממש מהפכנית, אבל אם תרצו שאני אדבר גם בשם השר הרצוג – אני יודע את הנתונים.
יצחק הרצוג (העבודה):
זה דיון נפרד.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
על כל פנים, הם עשו רפורמה, ואני נהנה ממנה, אבל אלה החיים.
יצחק הרצוג (העבודה):
בדיוק.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אחד עובד – השני נהנה, אבל בסדר.
יצחק הרצוג (העבודה):
אני מפרגן לו.
אורית זוארץ (קדימה):
רק חשוב שיראו את העובדות הסוציאליות – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה. מה אדוני מציע? כבוד השר, מה אדוני מציע?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
מה שהמציעים רוצים.
אורית זוארץ (קדימה):
ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר אורי מקלב:
מי עוד נמצא? בן-סימון?
דניאל בן-סימון (העבודה):
ועדה.
היו"ר אורי מקלב:
ועדה.
אנחנו נעשה הצבעה. מי שבעד – זה בעד ועדה, ומי שהוא נגד מבקש להוריד את זה מסדר-היום. הצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, ההצעה הזאת לסדר-היום תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון.